﻿ע
אב ראם מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם ברכותג■ גדול הוא כבוד אב ואם שהעדיפו הקב״ה יותר מכבודו יייש' פאה א שאלו את ר״א עד היכן כבוד אב ואם? שם שם נכרי אשקלוני היה ואבן שישב עליה אביו לא ישב עליה מימין שם שם אמו של ר׳ ישמעאל קבלה עליו לרבותינו ואמרה שאינו נוהג בי כבוד כשהוא יוצא מביהמיד אני מבקשת לרחוץ רגליו ולשתות מן המים ואינו מניח לי שם שם יש מאכיל לאביו פטומות ויורש גיהנם ויש מטחינו בריחים ויורש גן עדן שם שם בריך רחמנא דלית לי לא אבא רלא אמא שם שם כל מניינא דשמא דאמא שבת םו: אב ואם יש לכם? שם פט• תינוק יש לו געגועים על אבין שם קמא: יורש כרעיה דאבוה הןאי) עירונין עא • אב ובנו הרב ותלמידו בזמן שאין עמהם דיורים הרי הן כיחידים שם עג• אבא קיים? א״ל אמא קיימת פסחיםי• כבוד אבותי נזכרתי יומאלח• שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה סוכה ני: אי שמים לא בני אב אחד אנחנו? ר*היט• כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו תענית יט• מרדכי אביו מבנימין ואמו מיהודה מגילה יב: אב בתורה אב בחכמה אב בנביאות שם יג■ מיהו אבא רמאי הוא שם שם־ אפילו אמך ואפילו אימה דאימך מ׳ ק ט: ואלו קרעין שאין מתאחין הקורע על אביו ועל אמו שם כי• אבי אבי זה אבין ןא^י עם שם שם אין אב למצרי יבמות צח־ א״ל אבוך היכא? א״ל במתא שםקי• מי איכא אבא דקאים קמא ברא? כתיבות סב: אב בחכמה ואב לדורות ירוש׳ נדרים ה כופין 1את הבן לזון את האב שם ט ארורין אביו ואמו של זה סוטה לז: רחמי דאבא אבנל שם מט• מי נתן לינאי אבא בר כמותי? גיטיו יד: האב חייב בבנו למולו וללמדו תורה וללמדו אומנות ולהשיאו אשה קידושין כט: אפילו האב ובנו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה עם ל: השוה הכתוב כבוד אם ואם לכבוד המקום שם קם שם שלשה שותפין הן באדם הקב״ה ואביו ראמר שם שם שם גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבן מכבד את אמו יותר מאביו שם שם שם בזמן
*) מפה יצא הפתגם השגור בפי העולם: ■יברא כיעיה דאבוה הוא"•
אב ואם

שאדם מצער את אביו ואת אמו אמר הקב״ה יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם שם לא■ אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים איזה מהם קודם? איל הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שם שם שם מכבדו בחייו ומכבדו במותו שם שם: האב שמחל על כבודו כבודו מחול שם לב• אביך ערק לאסיא את ערק ללודקיא ב׳ימ פי■ מי שיש לו אב יחיה מי שאין לו אב ימות? שם שם־• יכנס בן אצל אביו שם פה• טבא דאבא מדברא כ״ב צ: רוב בנים דומין לאחי האם שם קי• תחת אבותיך יהיו בניך שם קנט• אבא לגבי בריה שעבודי משעביד נפשיה שם ל,עד: אבוה דההוא גברא גבה עינים הוא םנהייי! י: שלא יאמר אבא גדול מאביך שם לי• אין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שטועם טעם דגן שם ע: הרי שהיה אביו עובר על ד״ת לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא אומר לו אבא כך כתוב בתורה?! אבא מקרא כתוב בתורה כך הוא ן שם פא• אב שנתן אגטין (לגטון) לבניו בחייו שם צא• טוב אתה לישראל מאב ואם שם קא• לא תאונה ברכו אביו כי מלאכיו ברכו אמו שם קי• ברא מזכא אבא אבא לא מזכי ברא שם קי• כלום יש אב ששונא את בנוי שם קה• יפה כח הבן מכח האב שב ועותמח • האב זוכה לבן בנוי בכח ובעושר ובחכמה ובשנים עדיות פ״ב ט' כלום יש אב מעיד על בנון ע״ז ג: היה הוא ואביו ורבו בשבי הוא קודם לרבו ורבו קודם לאביו אמו קודמת לכולם הוריות יג• אבא ממשפחת בריאים חילץ פי• אנא להא מילתא חלא בר חמרא לגבי אבא שם קיז• האב קודם לאם בכל מקום כריתות כח• זקנה כל שקורין לה אמא ואינה בושה נדה ט: וירא חם אבי כנען אלא מלמד שנתנו ידיהם על פניהם ונהגו בו כבוד כמורא האב על הבן אמר הקב״ה לשם אתה כפיתה ערותא דאבוך וחייך שאני פורע לך ב י לי ויבא אותם אל לאה אמו להודיעך עד היכן היתה כבודה של אמו עליו שם עב מה עשו הרשע שלא היה בידו אלא מצוד, אחת ע״י שהיה מכבד את אביו היו מלכיות שלטנות רוצות להידבק בו שם פב המגדל נקרא אב ולא המוליך שמ״ר מ» בן יכבד אב זה עשו שכבד אביו הרבה dc שם נפתלי כיבד את אביו יותר מדאי במדיר יי הלכה אדם מישראל שהוא זהיר בכבוד או״א מהו שכרון דכ׳י א אם תשקר לי ולניני ולנכדי עד כאן רחמי אב על ך,ק שם ני כל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אין חטא של חילול השבת ולא שאר שום חטא בא לידו תדב׳א כי מי שמכבד וזן ומפרנס את אביו ואמו עד שנפטרו בשלום לבית עולמן וגם הולך בדרכי שמים א״ל הקב׳ה בני בא וראה גנזי שמים שהם גנוזים לך שם שם מה ענין כבד אצל לא תרצח? ללמדך אם יש לו לאדם מזונות בתוך ביתו ואינו מכבד זן ומפרנס אבותיו נחשב לו כאלו הוא רוצח כל ימין דם שם בן יכבד אב האי בחייו בתר דמות אי תימר פטור לאו הכי אע״ג
3
אב ואם / אבדה (אבידה)
דמות חייב ביקריה יתיר דאי ההוא ברא אזיל באורח מישור ותקין עובדוהי ודאי דא אוקיר ליה בההוא עלמא גבי קוביה זוהר נחקיתי־ ע׳ע ע׳ בנים
אב (חדש)׳ ע׳ חדשים•
אב ב״ד׳ ע׳ בית דין•
אב ד ה (אבידה ; ) מה אחי יוסף על שמצאו מציאה כתיב ויצא לבם אנו שאבדנו את ר׳ סימן על אחת כו״כ ירוש' ברכות ב ת״ח שמחזירין אבידתו בטביעת
^ין ש ב ז תקיי• לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לן יריש׳ עירובין ב ע״ה אין מכריזין על אבידתו פסחים מט• על ג׳ דברים הקב״ה מכריז עליהם בכל יום עני המחזיר אבידה לבעלים שם קיג• שמא תאמר אבד סברם ובטל סיכוים ת״ל יומא עב• בשביל ד׳ דברים נכסי בע״ב יוצאים לטמיץ סוכה כט: וינפש וי אבדה נפש ביצה טי• שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם תענית כג• פעם אחת עבר אותו אדם שאבדו ממנו התרנגולין ואמר שם כי• למלך שהיה לו מפתח עם אניחה סיגר כמו שהיא היא אבודה קובע בה שלשלת יריש׳ תענית ב צדיק אבד לדורו אבד מגילה טי• מרגלית טובה היתד. בידכם ובקשתם לאבדד, ממני חגיגה ג• איזהו שוטה זה המאבד כל מד. שנותנין לו שם י׳ ד״ת שנוחין לאבדן ככלי זכוכית שם טי• ווי דמובדין ולא משתכחין ירוש חגיגה ב מובד מרגליתא גו ארעא מסאבת ירוש׳ כתיבות יב אביי אירכם ליה חמרא גיטין »ה• בעל אבידד, מחזיר על אבידתו קידושין לב• חודש נכנס וחודש יוצא וממונם אבד שמע• לא דיין לצדיקים שמחזירין להם אבידתן סוטה יב: ממון מסור מותר לאבדו ביד ב״ק קיט• כללא דאבידתא כיון דאמר ווי לה לחסרון כיס מיאש ליה מינה ב״מ כג• אבן טועין היתה בירושלם כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם שם כח: בראשונה כל מי שמצא אבידה היה מכרין שם שם שם אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברינטה ב״ב צא• המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאלו איבד עולם מלא סנהדרץ לז• חבל על שמש גדול שאבד מן העולם! שם נט: המחזיר אבידה לכושי עליו הכתוב אומר למען ספות הרוה שם עי: האיך אאבד אלו מפני א לוי שם צח^ ויאבדו מתוך הקהל כאבידה שם קט: חבל על דאבדין ולא משתכחין שם קיא• אבדו רשעים מן העולם נסק לק חרון אף מן העולם שם שם: מפני מד. אמרד, תורה נכסי צדיקים שבה יאבדו? שם קיב• גברא דטרקיה לגלא ואבדיה למפתחיה שם קיג• רשע אבד מן העולם טובד. בא לעולם שם שם: ואבדתם כאבידה המתבקשת מכות כי• וד.רגו את חסידיו ואבדו את טובין ע״ז יח• ברוך עתה לד׳ שהחזרת לי אבידתי שם נב: יאבד עולמו מפני השוטים? שפני: מי שהניח לו אביו מעות ורוצה לאבדן ילבש
אבדה (אבידה) / אבות ואמהות
4
כלי פשתן וישתמש בכלי זכוכית וישכור פועלים ואל ישב עמך,ן ח ליי סיג הרשעים שמאבדין את העולם אבות י דבר• תורה קשה לקנותן ונוחין לאבדן ככלי פשתן אבית ור'נ כח• ע״ע ע׳ הספד׳ כליון׳ מיתה•
mn^KI D13K לא היה אדם שקראו להקב״ה אדון עד שבא אברהם ברכות ז: הקורא לאברהם אברם שם יג• אין קורין אבות אלא לג׳ שם טי•־ לך אמור לאברהם ליצחק וליעקב שבועה שנשבעתי שם יח: תפלות אבות תקנום שם כי: נקמיה לר״א דאית ליה זכות אבות שטני׳ בר״ה נפקדה שרה שם כט: שדנה לאה דין בעצמה י׳ב שבטים עתידים לצאת מיעקב שם ס• אשרי אדם שזיכו לו אבותיו אשרי 'אדם שיש לו יתד להתלות בו יריש׳ ברכות י בשביל משקל ב׳ סלעים מילת ירדו אבותינו למצרים שבת י: וכשאמר זכור לאברהם וליצחק עבדיך מיד נענה שם ל• מאימתי תמה זכות אבות? שם נה• לכו נא ונוכחה לכו אצל אבותיכם שם ®e: עד ג׳ דורות לא פסקה זוהמת מאבותינו שם קמי• אברהם הוליד את ישמעאל יצחק הוליד את עשין שסקסו ♦ אברהם מסיק רשעים מגיהנם עיריבין יט■ שהן בני בני בחוני בגי אברהם יצחק ויעקב פסחים פז: לא כאברהם שכתוב בו הר שם פח• ואעשך לגוי גדול זת שאומרים אלהי אברהם שם קיז: נותנים כוס לאברהם שם קיט•• קיים אברהם כל התורה אפילו ע״ת יומא כח: אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה שם שם שם אשריהם לצדקים לא דיין שהן זוכין אלא שמזכין לבניהם שם פז• אבותינו העבירו את התקרה אבל אנו פעפענו את הכתלים יריע׳ יומא א עם אלהי אברהם ולא יצחק ויעקב סוכה מט: מאן נינהו ז׳ רועים אברהם יעקב שם נב־• בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו ר’ד׳ יא׳ מדלג על ההרים בזכות האבות מקפץ על הגבעות בזכות אמהות שם שם שם אבות וגבורות וקדושת השם שם לב• יעקב אבינו לא מת תענית ה: אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם ואנו אפילו בעינינו לא ראינו שם כי: אבות דרך היסב הם קבורים ירוש׳ תענית ד אברהם הוא אברם הוא בצדקתו מתחלתו ועד סופו מגילה יא• צניעות שהיה ברחל שם יג: שנים שהיה יעקב בבית עבר שם יז• מנין שקראו הקב״ה ליעקב אלן שם יח• אשריך אברהם שאליעזר בן ערך יצא מחלציך ""היה מאן אבות העולם? שקלי־ ה־ יצחק עקר היה מפני מה היו אבותינו עקורים? י»« ־י: יעקב לא ראה קרי מ,מי, עם ׳!י■ יעקב אזהיר לבניו על צינים ופחים כתיבות ל• יודע היה יעקב יוסף שצדיק גמור היה ש□ דיי■ ביצהק יקרא לך ורע ולא כל יצחק ויו■־ לא• אבותינו אמרן מינן טובה אנו אפילר בעינינו לא ראינו שם יי מאן ניהו נשיס מאהל תבורך? שרה רבקה רחל ולאה ני-י ־■י הקריא אברהם שמו של הקב״ת
5
אבות ואמהות
בפה כל עובר ושב ס טה י• אברהם יצחק ויעקב שעצומים במצות שם יי• זכתה יוצא ממנה בן כאברהם אבינו שם יי• בשכר שאמר אברהם ואנכי עפר ואפר שםשםשם נאמר ירא אלהים באברהם שם לא־ אברהם עשה יצר רע טוב ירוש׳ הוטה ה משום כבודו דאברהם קידושין יח• אברהם גדול הדור היה שם לב: שהן בני אברהם יצחק ויעקב ב־ק פ*י־ מטבע של אברהם אבינו זקן וזקנה מצד׳אחר ובחור ובתולה מצד אחרשם צי: אדאוקימניה לאברהם ומשי ידיה ב'״ פה•־ אברהם אוכל חולין בטהרה הוי שם פז• עד אברהם לא היה זקנה עד יעקב לא היה חולשא שם שםשם יום שלישי של מילה של אברהם היה שםשם•־ אטו יעקב חזן מתא הןי? שם צג= שרה אברהם יצחק ויעקב שם קא• אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה ג׳ב יא• איתן הוא אברהם עם ״י• לא מצאתי נאמן כאברהם בקש לקבור את שרה שם טי• אברהם איצטגנינות גדולה היתה בלבו שם שם: בת היה לאברהם ובכל שמה שם שם: אבן טובה היה לאברהם שםשםשם אברהם יצחק ויעקב הטעימן הקב״ה מעין עוהיב שם יי• במערתא דאברהם אבינו אברהם גני בכנפי דשרה שמנח• אמיר. דאברהם אמתלאי שם צא• אפילו מישי ש לו זכות אבות אינה עומדת לו בשעה שיוצא מאר ן לחף/ל שםשם שם אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי איד,״ע בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנד״יגו שם שם שם גדול שנאמר בעובדיה ממה שנאמר באברהם סנהדרין לט: בת גלים בתו של אברהם יצחק ויעקב שם צי: ויזרח לו השמש וכי לו לבדו זרחה? שם צה: ק קפצה ליה ארעא ץ מיד ויפגע במקוםשם שם שם שב מלאך א שנזדמן -מן לאברד.ם לילה שמוIEשם »י צי• י• תמנע1 1באת אצל אברהם ם י יצחק ו׳ ויעקב שם צט• אין אברהם מציל ישמעאל שם קי• ברוך שבחר בזרעו של אברהם שם שם: מפני מד. אומרים אלהי אברד״ם ולא אלהי דוד? שם קי• אייתי הקב״ה לאברד.ם ואותביה בלימיניה שם קח: מר. ע עשו אבותי ל לאבותיך?שם ם קיא• • ב כמה פ פעמים נגליתי על אברד,ם יצחק וי ויעקב 1באל שדי י ולא הרד,רו ו שם דם שם אם ראיתם זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמוטטה לכו והדבקו בחסד יריש• סנהיריו י אבות העולם אילו בקשו ליטול שכר מצות שעשו בעוד.״ז מאיכן היתה היכות קיימת לבניד,ם אחריהם? שם שם הולך תמים זה אברד,ם מכות כי• שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם עייית א אברהם בהאי שעתא בר נ״ב הוי ע״ז ט• ע״ז דאברהם ת' פרקי חוי שם יי: לא הלך בעצת רשעים זה אברהם שם יט• ספר הישר זה ספר אברהם יצחק ויעקב שם כח• איני מחזיק טובה אלא לאברהם יצחק ויעקב שהודיעוני תחלה בעולם מנחית נג• מצאו הקב״ה לאברהם שהיה עומד בביהמ״ק אמר לו מה לידידי בביתי? שם שם: בן ידיד זה אברהם שםשםשם ויקח מאבני
אבות ואמהות
6
המקום שנתקבצו כל האבנים חיליז צא• שלשה שריגים אלו אברהם יצחק ויעקב שם צב• יעקב נעשה שר למלאך עם שם עם אילמלא בא הקב״ה עם אברהם יצחק ויעקב בדין איץ יכולן לעמוד ערביז יז־ שמא תעמוד לו זכותו של אברהם נדה סא י׳ דורות מנח ועד אברהם אבית ה י׳ נסיונות נתנסה אברהם שם שם תלמידיו של אברהם אבינו שם שם אברהם קנין אחד שם י אברהם יצחק ויעקב י״ב שבטים היו בוכים אנות דר׳נ י שזימן הקב״ה לאברהם שתי כליות כב חכמים שם יי• היה אברהם גבוה יותר מענקים סופיים כא ז׳ אבות כרותי ברית ד׳ א זוטא א בכל מקום הוא מקדים אברהם ליצחק ויעקב ובמקום אחד הוא אומר וזכרתי את בריתי וכו' מלמד ששלשתץ שקולין זב״ז ב״י א בנוהג שבעולם אדם יש לו קורה שופעת היכן הוא נותנה? לא באמצע טרקלין? כדי שתסבול קורות שלפניה וקורות שלאחריה כך למה ברא הקב״ה את אברהם באמצע הדורות כדי שיסבול דורות שלפניו ודורות שלאחריו שם יי וייצר ה׳ את האדם בזכותו של אברהם שם שם אברהם דומה לאוהבו של מלך שראה את המלך מהלך במבואות האפלים הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון הציץ המלך וראה אוהו אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך החלון בא והאיר לפני כך אמר הקב׳ה לאברהם עד שאתה מאיר לי ממיסופטמיא בא והאיר לפגי בארץ ישראל שםל בית אביו של אברהם היו עושים צלמים ומוכרים בשוק שם לח בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ראה אותם אוכלים ושותים ופוחזים אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת וכיון שבא לסולמה של צור ראה אותם עסוקים בנכוש בשעת הנכוש בעדור בשעת העדור אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת שם לט אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים שם שם מלמד שהיה אברהם אבינו מכניס בני אדם לב־תו ומאכילם שם שם אמר הקב״ה לאברהם עמך הייתי בשעה שנדבת לשמי לירד לכבשן האש שם שם אברהם יצא לו מוניטון בעולם שם שם בשעה שאמר לו הקב״ה לאברהם לך לך למה היה דומה? לצלוחית פוליטון שם שם אברהם איחה את כל באי העולם כזה שמאחה את הקרע שם שם וירד אברם מצרימה אמר לו הקב״ה צא וכבוש הדרך לפני בניך שם מ צפרנן של אבות רלא כריסן של בנים שם מה האבות הן הן המרכבה שם מי אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים וכשהיו אוכלין ושותיץ אמר להון בריכו ברוך אל עליון שאכלנו משלן שם מט יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים שם ם אברהם אבינו אב לא למדו ורב לא היה לן שם סא מה ת״ל הארמי? אלא בא ללמדך אביה רמאי ואחיה רמאי ואנשי מקדמה רמאים והצדקת הזו למה היא דומה? לשושנה בין החוחים שם» עוברת על בהי כנסיות ובמ״ד יעקב מפרכס לצאת שם שם אמר הקב״ה יהי יצחק יוצא לשוק ויהיו
אבות ואמהות 1 אבל (אבלות)
הבריות אומרין זה אביו של אותו רשע עם סי׳ מלמד שקפלה הקב״ה לא״י והניחה תחת יעקב אבינו שם סט חביבה מלאכה מזכות אבות	שם עי ויצא	החוצה	קפץ
בזכות אבות שם פז אברהם היה טפל	לשרה בנביאות	®"׳י א כיון	שאמר	זכור
לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך מיד נענה שם מי אמר להם הקב״ה הנחתם אבותיכם אברהם יצחק ויעקב ולי אתם קוראים אב? שם מי אברהם יצא ממנו ישמעאל יצחק יצא ממנו עשו אבל יעקב מטתו שלמה יי־ק״ר לו לעולם זכות אבות קיימת שם שם כי מראש צורים אראנו	אלו אבות כמד״ר	כ כיון שהזכיר משה	זכות
אבות מיד אמר לו סלחתי כדבריך דב״ר	נ דכיון שישראל	נכנסים לידי	צרה אומרים
זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך קה’ר ב טובה חכמה שיש עמה זכות אבות שם ז אברהם אבינו ראש לכל הצדיקים שהה׳י ג כשנולד אברהם מהו אומר? אח לצרה יולד ספיי האזיני אלו בקשו אבות העולם שתהא דירתו למעלה יכולים היו ואעפ״כ לא נקראו קדושים עד שנתנו לארץ שו״ט טז תשבחון דאבהן יעקב הוה זהר וירא קיט: וה׳ הולך לפניהם יומם דא אברהם בעמוד ענן דא יצחק לנחותם הדרך דא יעקב שם נשלח מו:- ע״ע ע׳ שבטים•
אבל (אבלות) אגרא דבי טמיא שתיקותא ברכותה אבל חייב בכל המצות חוץ מן התפילין שם יא• ג׳ צריכין שימור אבל שסני• כדי שיזכה ויתאבל על אדם כשר שבת קה: נפשו של אדם מתאבלת כל ז׳ שם קנב• הלכה כדברי המקיל באבל עייובין מי• י׳ קללות נתקללה חוה עטופה כאבל שם ק: בוגרת אינה רשאי לנוול את עצמה בימי אבל אביה ת«ית יג: כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה שסל: מונין לאנילות ז׳ מ׳ק כ• המוצא את חברו אבל לאחר י״ב חודש ומדבר עמו תנחומין למה הוא דומה? עם כא• אבל כל זמן שמתו מוטל לפניו אוכל בבית אחר שם כג: מעשה בא׳ ששימש בימי אבלו שם כי• שכל הבוכה ומתאבל על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו שם כה• אבל לא יניח תינוק בתוך חיקו שם כו: בראשונה היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים בזכוכית לבנה שם כז• אבל ג׳ ימים הראשונים יראה א״ע כאילו חרב מונחת לו בין שתי ירכותיו שם שם: הכל חייבין לעמוד בפני נשיא חוץ מאבל• לכל אומרים שבו חוץ מאבל שם שם שם מנין לאבל שמסב בראש? שם כח: אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח אבל שם שם שם כל שבעה החרב שלופה עד ל׳ היא רופפת לאחר י״ב חודש חוזרת לתערה ירוש׳ מיק ג אבל בשבת הראשונה אינו הולך לבית הכנסת שם שם אמרו לו עמוד ואמור דבר כנגד אבלים פתח ואמר אחינו המיוגעים והמדוכאים באבל הזה תנו לבבכם כתובות ח: משום דלא איאבול על
אבל (אבלות) / אב־ (אבנים)
8
חורבן ירושלים גיטין »׳ אמר לחו דקא מאבילנא אירושלם א״ל את חשיבת לאתאבולי אירושלם? ב״ק נט: מה עדשה זו אין לה פה אף אבל אין לו פה יש אומרים מה עדשה זו מגולגלת אף אבלות מגלגלת ומחזרת על באי העולם ב ב טז־ שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבד נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר שם ם: אבלים לשמאל המנחמין הן עומדין סנהדרין יט• ולא היו מתאבליץ אבל אוגנין שם מו: דיו לאבל שיעמוד באבלו שם צז: ימי אבלו של מתושלח שם קח: ג׳ אלפי הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה !*מורה טז• שמא אזכה ואהיה כאבל בין החתנים נדה כ• אלו ז׳ ימי אבילות של משותלח שהשפיע להן הקב״ה אורה ביי ג הקב*ה מראה פנים לאבל שם ח בשעת חדוותא חדוותא בשעת אבלה אבלה שם כז כל תקפו של אבל אינו אלא בשלישי עד ג׳ יומין נפשא תיובא על קברה שם ק כל ז׳ ימים חרב שלופה ועד ל׳ יום היא מתרפתת ואינה חוזרת לנדנה עד י״ב חודש אר״א נולד בן זכר במשפחה מיד היא רפא ש□ שם א״ל הקב״ה בעוהיז נצטערתם עם הצדיק הזה ושמרתם לו אבל ז׳ ימים לעוהיב אני מחזיר אותו האבל לשמחה כשם שאני מנחם אתכם כך אני מנחם ציון שם שם עניים מרודים אלו אבלים ומה משמחן יין ריק״ר לי לא לברך את בני ברכת חתנים באתם אלא ברכו עליו ברכת אבלים שם פ עת לבכות בשעת האבל ועת לשחוק אחר האבל קה״ר ג ויקהלו על משה ואהרן והיו משה ואהרן יושבין ומתאבלין על מרים א׳ל הקב״ה בשביל שאתם אבלים ימותו בצמא? עמוד וקח מטך! תנחימא חקת משחרב ביהמ״ק התקינו שיהיו חתנים ואבלים הולכים לבית הכנסת ואנשי המקום רואין את החתן ושמחים עמו ורואין את האבל ויושבים עמו על הארץ כדי שיצאו ישראל ידי חובתן בגמ״ח
פרקי די״א יז• ע״ע ע' בכי׳הספד׳ מיתה׳ נחמה׳ קבורה׳ קריעה♦
א!] (אבנים׳ אבנים	טובות) מאי אבני אלגביש?	אבנים	שעמדו על
גב איש ברכות נד•	ואבן שבקש עוג מלך	הבשן	לזרוק	על ישראל
ואבן	שישב עליו משה	שם שם שם משקל אבן	תקומה	שבת םי:	אבן היתד•
שם	מימות נביאים ראשונים ושתייה היתה	נקראת	יומא נג:	אבן ירה
הקב״ה בים ממנו נשתת העולם עם נד: אבני כתף כשמן שביעית ג ט מלמד שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן שםעה אבנים שישבנו עליהם בנערותנו עשו עמנו מלחמה בזקנותנו ירי־®' ביצהא ושמא יאמר אדם מי מעיד בי? אבני ביתו תעניתיא• צאו וראו אם נמחית אבן הטועין שפיט• אבן טובה יש בכרכי הים ודרה שמה מגילה ינ־ אבנים המפולמות חגיגה יב• כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור שם יי: מחצב של אבנים טובות גילה לו הקב״ה למשה שקלים ט אימא לידחי אבן אחרי הנופל? קידושין כ: בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד
9
אבן (אבנים) / אבר (איברים)
שם לא• עמדו על אותן אבנים ושי:• רום כל א' שקולה מ׳ סאה סוטה לי• שלשה מיני אבנים היו אחד שהקים משה שם ליי• על גבי אבנים כתבוה שם שם שם שתי אבנים טובות היו לו לכה*ג על כתיפיו שם לי• אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם שם מז■ אבנים שלמות אבנים שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים תוספתא ב״ק י אבן טוען היתה בירושלים ב״מ כח: אבן טובה היתד. תלויה בצוארו של אברר,ם אבעו ב״ב טז: חזא קרטליתא דמקבע בד. אבנים טובות שם 7ד• אבן טבא דר,וי הדר לה שם שם: עתיד הקב״ה להביא אבנים טובות שם עי♦ מרגליות ואבן טובה איזה מהן יעשה בסיס לחבירו? ע׳י ח: אבן שואבת היתר. בה שם מד. ואני אתן לך אלף אלפי דינרי זהב ואבנים טובות אני״ י אבנים של קרנות המזבח חלולות הין זבחים ני: אבן היתד. לפני מנורה מנחות כט־ מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד חילין צא־• אבן הברד כמים מקיא-ת י א בור ששתית ממנו אל תזרק בו אבן גמד׳ר כב וראה גחלת מושלכת סבור שהיא אבן טובה דב׳ר א אבנים שישן עליהם יעקב אבינו נעשו תחתיו כמטד. וכפלומה שר־ש״י א נפלת כיפא על קדרא ווי לקדרא נפלת קדרא על כיפא ווי לקדרא אסת״ר י ועלמא לא אתברי עד דנטל אבנא חדא ואיהו אבנא דאתקרי אבן שתיה זהר ויחי רלא אבנא דמקבלא פרזלא כד חמי ליה מדלגא עלוי שם שמות רא• ע״ע ע׳ מרגלית•
אבנט׳ ע׳ בגדי כהונה•
אבק׳ ע׳ עפר•
א ב ל (איברים) ומה שן ועין שר.ן א׳ מאבריו של אדם ברכותה• כורע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה שם כח: כל מה שבראת באשה לא בראת לבטלה עינים לראות אזנים לשמוע שם לא: ב׳ כליות באדם שם סא• שתי כליות יש בו באדם אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה שם שם: אזניו קטנות אמו סוסה ואביו חמור ירוש׳ כלאים ח סך ראשו תחלה מפני שהוא מלך על כל אבריו שבת °א• חבל הכסף זו חוט השדרה גולת הזהב זו אמה כד על המבוע זה הכרס שם קנא: שומרי הבית אלה הכסלים והצלעות אנשי חיל אלו השוקים הטוחנות אלו שינים הרואות בארובות אלו העינים שם קנב• אזניהם של זקנים מתכבדות שםשםשם אבר קטן יש לו לאדם מרעיבו שבע משביעו רעב סוכה נב: אל תקרי אזנך אלא על אוזנך שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעו באזנין כתובות ה. אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים מפני שהן נכוות תחלר, לאיבריםשם שם: איבריו של אדם מעידים בו תענית יא• אבר שהנשמה תלויה בן שם מי• בתחילה המליכו הקב״ד, על רמ״ג איברים ולבסוף המליכו על רמ״ח איברים אלו הן נדרים לב: ואנשים בה
אבר (איברים) / אגב
10
מעט אלו איברים שם שם שם אוזן ששמעה קולי על הר סעי קידושין כב: כ״ד ראשי אברים שבאדם שם קה• שדרו של אדם לאחר ז' שנים נעשה בחש ב״ק טז• בסתכלתי בשני עקיביו ודומים לשני גלגלי חמה שם נח• בך נסתכלתי ובראתי נקבים נקבים באדם שם זהי ומפני מה אין פרצופיהן דומין זה לזה? סנהדרין לח• אדה״ר גופו מבבל וראשו מא״י ואבריו משאר ארצות שם עם־• ולא יפה היה לאדה״ר שנטל ממנו צלע שם לט• אוי לכן שתי זרועותי שם סח• אזנים גילה להם ושמעו שירה שם צה: אודניה דהוה ליה גזיזין מיניה שם קי• אכלי מינייהו וקיירי מבינתא דרישויהו עד טופרא דכרעייהן ע׳ז לח־• מי שיש לו שני ראשין באיזה מהן מניח תפילין? מנחית ל׳ • ברא הקב״ה כתניות מעיים מכורכים באדם שאם נהפך אחת מהן אינו יכול לחיות חיליו נו: גיד הנשה שנשה ממקומו ועלה חילין צא• שהרי קרקפלו עור היאש של ר' ישמעאל מונח בראש מלכים ש° ?«• אבריה מתפרקין ואין נפשה חוזרת עד כ״ד חודש בבורותי: ב' נקבים באדם אחד מוציא שתן וא׳ שלן שממד• מי שנשרו שיניו פסול משום מראית עין שם שם שם דדין שוכבין כשל אשה כריסו צבה טיבורו יוצא שם שם: מעשה ששלקו זונה ומצאו בה רנ״ב אברים שם מה: א״ל הקב״ה ללשון כל אבריו של אדם זקופין ואתה מוטל כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים ערכיו טו: אבר שיש בו צפורן יש בו עצם נדה מט• רמ״ח אברים באדם אהלות א ח כיד ראשי אברין באדם נגעי□ י י יוסף דבר על לב אחיו אתם הגוף ואני הראש אין נסיב גופא מה רישא טב? נ׳י א אבר שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות עם ג יפתח מת בנשילת איברים שם ט כשם שנפשי צמאה לך כן רמ״ח איברי עם כט אזנים לכותל׳ אזנים לדרך יילי לב פרצוף שברא הקב״ה בבני אדם מלא הסיט מדה קטני יש בו כמה מעינות ואין מתערבין זב׳ז מי עינים מלוחין מי אזנים שמנים מי החוטם סרוחין מי הפה מתוקין במד״ר יח האוזן לגוף כקינקל כלי מלא בקבים לכלים שכן הקינקל כמה כלים גיתגין עליו ואת נותן מוגמר תחתיו וכולם מתעשנין כך רמ״ח אברים שבאדם ע״י האוזן כלם חיים דב-ר י ואזן וחקר שעשה אזנים לתורה ™"י א כשהיה משה מדבר היה אהרן מרכין אזני מכילתא בא א ומה ת״ל כבשן לשכך האוזן עםי™ ־י הראה באזנו לאיים עליו אל יראה אדם לתינוק באזנו מס׳ אבל ב אבריו של אדם עתידין ליתן דין חוץ מן האוזן ומן העין מד׳ אגדה בראשית סי׳ איברים שבאדם יש מהם זקופין ויש מהן מוטים והלשון הזה בבית האסורים נב• ע״ע ע׳ בריאה׳ גוף, לב, לשון, עין׳ ראש• אברהם׳ ע" אבות•
אגב מילתא אגב אורחא קמ״ל נרכותב• אגב איצצא מ?קי שם לג• אגב שיטפאי
11
אגב 1 אגדה (אגדתא)
רהיטא לי גמרי שבת קל: אגב חורפיה לא עיין בה עירובין צ• אגב זריזותייהו דעבדי משתפיך פסחים סה־ כל אגב גביא בעיא שם קיג• אגב יוקריה הוד. מפסע ואזיל יבמות קה: אגב אורחאי אייתי ליך, למף כהוביתקה: אגב וקני בעינן קידושין כז• אגב גררא נסבה ב׳» י־• אגב דחשיבי משמושי ממשמש בה! שם =א: אגב דיקירי מידע ידע בהן שם דס שם אגב אורחך לבעל דבבך אישתמע סגהדרין ציז: אגב דוחקא דסכינא בלע חולין ח: אגב חביבותא יתירתא ערכין טז:
ו 8ג( אג 1 דתא׳ גזהגדה)הג מסדר כ אגדתא אגדתא י קמיה דר דריב״ל ר< ברכותי•כי הוי נקיט כיפרא דאגדתא שם כג• הלומד אגדה מתוך הספר לא במהרה
הוא משכה ירוש׳ ברכות ה אין למדין מן האגדה ירוש פאת א דאשגרית עיני בכל ספר תהלים אגדה ית ש כלאים ב מקנתר לאיליןדאגדתא וצווח ח לד.ון ון ספרי י קיסמי י ירוש׳ מעשרות ג דברים שמושכין לבו של ז אדם כאגדה שבת ז פז• מ׳טt לא { שכיחת קמיה דר״פ ור״ה בריה דר״י דמעייני באגדתא שם פט• הדא אגדתא הכותבה אין לו חלק לעוה״ב הדורשה מתחרך והשומעה אינו מקבל שכף ירוש׳ שבת טו א״ל ר״ח לההוא מדרבנן דהוה קא מסדר אגדתא א עיייביז י כא: הוא א ר״י בן פנחס דאגדתא פסחים קיי• א״ל אלפ: אגדד. א״ל מסורת בידי מאבותי שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי שהן גסי הרוח ומעוטי תורה ירוש׳ פסחים ה א״ל רבינא לההוא מרבנן דהוה מסדר אגדתא יימא לח: וד,מן כזרע גד שדומה להגדד. שמושכת לבו של אדם כמים שם ׳:ה• אמרו עליו על ריב״ז שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות סוכה כח• בהדי חנא באגדתא למה לי? שטנב• לימא מר מילתא דאגדתא תענית ז• אמרו עליו על רחב״ג שהיה אומר שמועה ואגדד. בבית האבל מ־קכג• אמר להם ר״ט דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות שם כח: שבת של מי היתה? שבת של רב״ע היתד. ובמה היתה הגדה היופי חגיגה ג■ עקיבא מה לך אצל הגדה י שם יי• וכל משען מים אלו בעלי אגדד. שמושכין לבו של אדם כמים באגדה שם שם שם אין מורין מן האגדה יתש׳ חגיגה א זה ר״ע שהתקין מדרש הלכות ואגדות שקלים ח• רבנן דאגדתא ירוש׳ יבמות ד ב שאלין באגדתא שם יב אומר לפניה דברים של הגדה סוטה ז*• ר״א דרש באגדתא רחב״א דרש בשמעתא שבקוד. כ״ע לרחב״א ואזול לגביה דר״א חלש דעתיה א״ל אמשל לך משל למה״ד לשני בנ״א אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר מיני סידקית על מי קופצין לא על זה שמוכר מיני סידקיתי שם »• עלמא אמאי קא מקיים? אקדושא דסדרא ואיד.א שמיד. רבא דאגדתא שם »=• הכן בחוץ מלאכתך זה מדרש ואחר ובנית ביתך אלו אגדות תוספת׳ סוטה ח דר״י ורשב״ל מעייני בספרא דאגדתא בשבת גיטין ס• אגדד. דסבך מאן דייק לן ן ירוש׳ גיטין ד ב שהיה רגיל אצל ריב״ל שהיה בקי באגדה ביק נה• מר
אגדה (אגדתא) / אגודה
12
א״ל לימא מר שמעתתא ומר א״ל לימא מר אגדתא פתח למימר אגדתא ולא שבילו מר וכו׳ א״ל אי הכי אימא לכו מלתא דשויה לתרוייכו שם ס: יכנסו בעלי הגדה ניב"׳ זוכה הויין לו בנים בעלי אגדה שם ט: עת־ר פומבי זה הוא בעל הגדות שם קמה: כי הוה דריש ר״מ בפירקיה הוה דריש תילתא שמעתא תילתא אגדהא תילתא מתלי סנהדרין לי׳‘• אשכח ריב״א דהוה כתיב בספר אגדתא שם «־• זה מנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי שם «ט: מ״ט לא שכיחת באגדתא? שםק• אם בעלי משנה הן יעסקו במשנה בהלכות ובהגדות שם קא• מדרש ואגדה נזקקין למדרש תיספת׳ סנהדרין כ אפיק זונה דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי שבועית מו: זה בעל אגדה שאינו לא אוסר ולא מתיר לא מטמא ולא מטהר ירוש׳ הוריות ג ח חכם בעיניו איש עשיר זה בעל גמרא ודל מבין יחקרנה זה בעל אגדה שם שם כתוב קניני ובליסטרי באגדתיך חילין ם־• כל מקום שאתה מוצא דבריו של ר׳ אלעזר בנו של ריה״ג בהגדה עשה אזניך כאפרכסת עם פט• כי דרש להו רב להני קראי באגדתא שם צב• שאלו אנשי אלכסנדריא את ריב״ח ג׳ דברי הגדה נרה סט: מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהיכן נבראת האורה? ניר ג אגדת תלים שם יג חזרתי על כל בעלי אגדה שבדרום שם צי אדם שונה מדרש הלכות ואגדות ואם אין בו יראת חטא אין בידו כלום שמי״י ל צריך אדם להיות נוטל משל לומר פרקו או אגדתו או מדרשו בשעה שהוא מבקש לאמרם בצבור שם מ יחיו דגן בתלמוד ויפרחו כגפן באגדה ויקיר א מקרא משנה הלכות תוספות ואגדות שם פד משכני אחריך נרוצה אם למשנה משנה אם לאגדתא אגדתא רפדוני בתפוחים אלו ההגדות שריחן וטעמן כתפוחים שהש״ר ב לשעבר היתה התורה כלל והיו מבקשים לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד ועכשיו שאין התורה כלל מבקשים לשמוע דבי מקרא ודבר אגדה שם שם אגדות עינוגו של מקרא קה״ר ב אם שמוע תשמע אלי אגדות משובחות הנשמעות באזני כל אדם׳ מכילתא בשלח רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם למד אגדה שמתוך כך אתה מכיר את הקביה ומדבק בדרכיי ספרי עקב מט ודם ענב תשתה חמר אלו האגדות שמושכות לב אדם כיין שם האזיני פנים מסבירות לאגדה סופרים טז ב הרב רוצה ללמד והתלמיד רוצה ללמוד מקרא ומשנה גמרא ואגדות שם שם ג לשעבר כשהיתה הפרוטה מצויה היתה נפש אדם מתאות לשמוע דבר הלכה ודבר אגדה שם שםי וותיק בתלמוד וסבר בהגדה שם שם ז אמר ריב״ל מימי לא הסתכלתי גו ספר דאגדתא שם שם י ובקצה תבל
מליהם אלו האגדות תדב״א א• ע״ע ע׳ דרשה׳ הלכה׳ משל׳ פתגמים׳ תורה׳
HIUK שכל מלכי ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ברכית י• מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זר.ב סוכה לי:
13
אגודה 1 אגרוף (זרוע) 1 אדם
לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות יבמיח יג: וכן ישראל בהרצאה בתענית עד שיהו כולן באגודה אחת מנחית כז• שיהיו כל העולם אגודה אחת ביר פח מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח כך ישראל וכוי ומה הקב״ה עושה להן? לאבדן א״א אלא אמר הקב״ה יוקשרו כלם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו ואימתי הוא מתעלה? כשהן עשויין אגודה אחת ייקייר ל והיה בהניח ה׳ אלהיך לך מכל אויבך שלא תאגד עליך אגודה ספרי חצא בנוהג שבעולם אדם נוטל אגודה של קנים אין יכול לשוברן בב׳א אבל אחת אחת אפי׳ תינוק יכול לשברן וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיעשו אגודה אחת ילקוט עמים ט׳ז ע״ע ע׳ אחדות׳ חברה׳ שלום• אגוז' ע׳ פרות•
אגרא׳ ע׳ שכר-
אגרוף (: ר ו ע) אבותינו כשהקדישו לא הקדישו אלא קורות מפני בעלי אגרוף שהיו באין ונוטלין בזרוע יריע׳ פאה י תודוס איש רומי גברא
רבה חוה בעל אגרופין הוה? ססחים נג: אוי לי מבית ישמעאל בן פאבי אוי לי מאגרופן שם״• איכא בעלי זרועות דחמסי יימא כי•• סערה תלוי בזרועו של הקב״ה חגיגה יב: מיום שגבר אגרופה של תנופה נתעוותו הדינין סוטה מא: משמת ר" ע בטלו זרועי תורה תוספת׳ סוטה טי גוהן הן בעלי אגרופין של בית ךןך קידושין עו: לא נתנה קרקע אלא לבעלי זרועות סנהדרין גח: מלא אגרוף גדול וזהו אגרופו של בן אבטיח א״ר יוסי וישנו כראש גדול של אדם כלים יז יב כבא על חבירו בזרוע ויקיר ב היתה נכנסת בפלטין בזרוע דביר ב-
אגרת׳ ע׳ כתב־כתיבה•
אגרת בת מחלת׳ ע׳ שדים•
אדום׳ ע׳ אומות העולם•
אדון׳ ע׳ אדנות•
אדם (בני אדם׳ בשר ודם׳ איש׳ אינש׳ אנשים׳ בר נש׳ גבר׳ גברא) אבל אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת ברכות ד: מדת בשר ודם אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח שמח שם ה• אדם שיש בו יר״ש דבריו נשמעין עם ו: בשר ודם צר צורה ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה שם י• אומרים עליו הוי איש טוב ונאמן שם טז: אדם חשוב שאני שם יט• גברא רבה אמר מילתא לא תחיכו עליה שם עם: אילו לפני מלך בו״ד היו מוליכין אותי שהיום כאן ומחר בקבר שם כת: חזי מאן גברא רבה קא מסהיד עליך, שם ל: דברה תורה כלשון בני אדם שם לא: מאי זרע אנשים? אמר רב גברא בגוברין שם שם שם אדם נושא אשה
על אשתו זוכר מעשה הראשונה שם לנ: כל אדם שיש בו דעה כאלו נבנה ביהמ״ק בימיו שם לג־ דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא שם לח• אלא אם יש לך אדם שגופו הביב עליו מממונו שם םא: באתר דלית גבר תמן הוי גבר שם סג• אנשים הללו גדולי הדור הם שם שם שם בשר וךם יש לן פטרון יש לן קרוב ירוש׳ ברכות ט ב בר נש ובר נש זכותיה גו קופתיה ירוש׳ פאי׳ א א אדם מגלגל בלינה וארן אדם מגלגל בשביתה ירוש׳ מעשרות ב ג אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות ־שבת כי• כל אדם שיש בו תורה ואין בו יר״ש דומה לגזבר שם לא• אדם יוצא לשוק יהי דומה בעיניו כמו שנמסר לסרדיוט שם לב• אדם בהול על מתן שבת מג: איתמחי גברא ואיתמחי קמיעא שם םא: גברא רבה אמר מילתא נימא בה טעמא שם סב: גברא רבה קאתי ממערבא וחייש במעיה שם קח• כל זמן שאדם חי אימתו מוטלת על הבריות שם קנא• דבארבעה בשבא יהי גבר חכים ונהר שם קני• אדם רע קורין אותו סדןמי הוספת׳ שבת ח נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא עיריביז יג: לית דין בר נש שם כי• בני האדם דומים לעשבי השדה הללו נוצצין והללו נובלין שם ני• בג׳ דברים אדם ניכר בכוסו ובכיסו ובכעסו ש° סה־’ הכל לפי מה שהוא אדם שם מח•
אדם בהול על ממונן פסחים יא• אין אדם יודע במה משתכר אין אדם יודע מה בלבו של חבירד שם ני־ כמה מהלך אדם בינוני ביום שם צד־ הוי משתדל עם אדם שהשעה משחקת לר שם קיב• אדם נדון בכל יום ר״ה טז• שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום שקלים יא• בני אדם שאוכלין ושותין זע״ז יימא ט: אישי כהן גדול שם יח! גברא דמריה סייעיה שם כני• אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה שם לט• אין אדם דר בדירה סרוחה ס™ י• אם אדם זורע ספק אוכל שם »ט: כל אדם שיש עליו חן בידוע שהוא יר״ש שם שם שם גברא רבה הוא וטריד בשמעתיה ביצה מ• גברא אגברא קא רמית? תעבית י! מה דכתיב כי האדם עץ השדה שם י־ אינשי בדיחי אנן מבדחינן עציבי שם ”• גברא דעל בריה ועל ברתיה לא חיים שם כי• שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה שם כה־ אם יאמר לך אדם אל אני מכזב הוא ירוש' תענית י אדם הבא מבני אדם שעומדים ברומו של עולם רגילה יי• בני אדם הללו אנשים של צורה הם ®"ק טי• דלא ידע פירושא דהך קרא לאו גברא רבה הוא ז שם ט’: אדם קרוב אצל עצמו יבמות כה: אתם קרויין אדם ולא אוה״ע ג״א כותים קרויין אדם שם סא• כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם שם סג• כל יהודי שאין לו אשדי
אינו אךם שם שם שם אין אדם טורח בסעודה ומפסידה שם קז■ אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת שם קיב• אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו כתובות יח• אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות שם עג• אין אדם שותה בכוס אא״כ בולקן שם עה• אין אדם
^\אהל ♦וסף יצחק ליזנאוויסמ
15
אדם
רואה חובה לעצמו שם קה: אין אדם מניח ביתו ריקן שם ק• כיון שהגיע קיצו של אדם הכל מושלין בו נדרים ״א• אנשי גליל קנטרנין הין שם מח• איש לרבות את העכו״ם נזיר סב־ אדם עובר עבירה בסתר והקב״ה מכריז עליו בגלוי סוטה ג• מידת בשר ודם גבוה רואה את הגבוה שם ה■ אד״ם אפר דם מרה שם שם שם איש ואשה זכר שכינה ביניהם שם יי־ אדם קל או מים קלים שם לי־ כל אדם שיש בו חנופה אפילו עוברין שבמעי אמן מקללין אותן שם»»•־ כל דלא ידע הא מילתא לאו גברא רבה הוא ן גיטץ י• אותן בני אדם הן אמה וכובען אמה שם יד• אין אדם עומד על ד״ת אא״כ נכשל בהן שם מג• איש סיפק בידו לעשות קידושין ל־• גברא בעי חיי נשי לא בעי היין שם לי• אדם מועד לעולם בין ער בין ישן ב״ק ג• שדרו של אדם לאחר ז׳ שנים נעשה נחש שם טי= אין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו שם סטג אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה שם קיח• אין אדם מצוי לשקר בשעת מיתך, יררש׳ ב״ק ט ז אין אדם חוטא ולא לו ב*מ ח: גברא קא חזינא תיובתא לא קא חזינא שם טזג אינש בתר חמריה אזיל שם לב= אדם רוצה בקב שלו מט׳ קבין של חבירו שם לח• גברא רבה הוא ואיסורא לאנשי לא הוי ספי שם סח5 גברא דנשי קטלוה לא דינא ולא דיינא שם צז• אדם נותן פרוטה לעני ג׳ב י• אין אדם נתפס בשעת צערן שם טזג בר אינש דאתי לקיבלנא הוא יאי וגולתיה יאי •שם קיא• אין אדם עושה קנוניא על הקדש שם קעי• אין אדם משטה בשעת מיתה שם קעה• אדם קרוב אצל עצמו סנהדרין ט: כשם שאדם עשוי שלא להשביע את עצמו כך אדם עשוי שלא להשביע את בניו שם כט־• גברא רבה כיון דסמיך סמיך שם ל: אדם יחידי נברא שם לח• שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחך שם שם שם בג׳ דברים אדם משתנה מחבירו בקול במראה ובדעת שם שם שם רבא ברא גברא שם סח: דגברא בר קטלא הוא שם פא• כל אדם שיש בו דעה כאלו נבנה ביהמ״ק בימיו שם צא• כל אדם שאין בו דעה אסור לרחם עלין שם שם שם כל אדם לעמל נברא אם לעמל פה אם לעמל מלאכה הוי אומר לעמל תורה נברא שם צט•• אנשי שם שהיה להם שם בכל העולם שם קי• בשר ודם היום עודנו ומחר איננו ירוש׳ סנהדרין י כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ס״ת ולא קיימי מקמי גברא רבה מכות כב: חזקה אין אדם תובע אא״כ יש לו עליו שביעות אין אדם מוריש שבועה לבניו שם מי♦ אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר תוספת׳ שנועלת ג גברא רבה אתי לאתרין ע״ז ״ במקום שאין אנשים השתדל להיות איש אבות ב חביב אדם שנברא בצלם שם ג איזהו חכם הלומד מכל אדם
י אל תהי בז לכל אדם שם שם אדם קשה שהוא קשה כברזל מנחות ציי: מידה בשר ודם אדם מסית את חבירו מדרכי חיים לדרכי מיתה שם צט: להביא בני אדם שדומים לבהמה חולין ה• אלו בני אדם שהן ערומין בדעת ומשימין עצמן כבהמה
אדם 1 אדם הראשון
16
שם שם: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה שם ז: איש איש לרבות הנכרים שנודרים נדרים ונדבות כישראל שפיג־• אין אדם אוסר דבר שאינו שלו שם מ: אין אדם מוציא דבריו לבטלה ערכיז ה• אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש כריתות יב־ איש הר הבית מדות א ב ג' שותפין באדם נדה לא• איש מקבל פיוס שם שם: אין אדם מת אלא מתוך הבטלה אבות דייג א מנין שאדם אחד שקול כנגד מעשה בראשית? שםלא הוי מייקר את כל האדם ד״א זוטא ב איש נוח להתפתות ואין אשה נוחה להתפתות ב’ר יז אדם נברא אחר הכל לשלוט בכל שם יט אדם קורא לחבירו יש לקולו בת קול שמ״ר כט אין אדם הולך אצל אשת איש אלא אם כן יצא מדעתו במד״ר ט בכל מקום שנאמר אנשים בני אדם צדיקים הם שם מא במשה נאמר איש האלהים אם אלהים למה איש ואם איש למה אלהים? דגיי יא אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו קהיי א אדם בא לעולם בקול ונפטר מן העולם בקול שם יי אדם כשבא לעולם ידיו הן קפוצות שם שם איש עינו יפה ואשה עינה רעי• ספרא שלח ק אנשים הולכין אחר דעתן של נשים פדר'א מ אדם צריך לעמול ולעשות בשתי ידיו והקב״ה שולח את ברכתי תנחימ' יי*א יג אדם בחייו עבד ליצרו וליוצרו ילקוט אייב ""י בכמה דרגין איתקרי בר נש אדם גבר אנוש איש גדול שבכולם
אדם זהר תזריע מח.
אדם הראשון שמא תאמר אדם הראשון היכן היה? בגן ברכות לד: אילן שאכל ממנו אדה״ר רימ אומר גפן היה שם מ• כמה יגיעות יגע אדה״ר עד שמצא פת לאכול עד שמצא בגד ללבוש ש□ ״• דו פרצופין ברא הקב״ה באדה״ר עם סא• מלמד שקלעה הקב״ה לחוה והביאה לאדה״ר שם שם שם שור שהקריב אדה״ר קרן אחת היתה לו במצחו שבת כה: מפני מה קנסת מיתה על אדה׳ח שם ״־ אדה״ר דמו של עולם היה וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות נדה לאשה ירוש׳ שבת בי אדה״ר חלה טהורה היה וגרמה לו חוה מיתה לכן מסרי מצות חלה לאשה שם שם אדה״ר נרו של עולם היה שם שם כל אותן השנים שהיה אדה״ר בנידוי הוליד רוחין ושידין ולילין עיריביז יח: אדה״ר חסיד גדול היה שם שם שם ובמוצאי שבת נתן הקב״ה דעה באדה״ר מעין דוגמא של מעלה פסחים ני• בשעה שאמר הקב״ה לאדם קוץ ודרדר תצמיח לך זלגו עיניו דמעות אמר לפניו רבשיע אני וחמורי נאכל באבוס אחד? שם קיח• מאן נינהו ז׳ רועים? דוד באמצע אדם שת ומתושלח מימינו סוכה נב: אדה״ד מן הארץ עד לרקיע אדהיר מסוף העולם ועד סופו היה חגיגה יג• לדידי חזי לי סיפרא דאדה״ר נ״מ פה: כי מטא למערתא דאדהיר איר בנאה נסתכלתי בשני עקיביו ודומים לשני גלגלי חמה ביב נח• ר׳ אמה כשתי קומות של אדה״ר שסעה• עשר חופות עשה הקב״ה לאדה״ר בג«ע שם שם שם
17
אדם הראשון / אדנות (אדון)
הקב״ה טבע כל אדם בחותמו של אדה״ר ואין אחד מהן דומה לחבירו סנהדרין לז. אדם נברא בע״ש ומפני מה? שלא יהו צדוקים אומרים שותף היה לו להקב״ה שם לח־ אדה״ר מכל העולם כולו הוצבר עפרו שם שם שם אדהיר גופו מבבל וראשו מא׳י ואבריו משאר ארצות שם שסי• בשעה שבקש הקב״ה לבראות את האדם ברא כת א׳ של מלאכי השרת שם שם שם אדה׳ר בלשון ארמי ספר זה ספר תולדות אדם מלמד שהראהו הקב״ה דור דור ודורשיו שם שם שם אדה״ר צדוקי היה משך בערלתו היה כופר בעיקר היה שם שם שם ולא יפה היה לו לאדהיר שנטלו ממנו צלע אחת ונתנו לו שפחה לשמשו? שם לט• אדה״ר לא נצטווה אלא על עכו״ם שם גי־• מפני מה לא נשא אדם את בתו? שם בח: אדה״ר לא הותר לו בשר לאכילה שם נט: אדה׳ר מיסב בג׳ע היה והיו מלאהיש צולין לו בשר שם שם שם יום שנברא בו אדה״ר כיון ששקעה לו חמה אמר אוי לו שבשביל שסרחתי ע״י ח־ והארץ היתה תהו ובהו זה אדה״ר ג*י ב נפש חיה זה רוחו של אדה״ר שם ז בשעה שברא הקב״ה אדה״ר טעו מלאה״ש ובקשו לומר לפניו קדוש שם ח בשעה שבא הקב״ה לבראות את אדהיר נעשו מלאה״ש כתות כתות חסד אומר יברא ואמת אומרת אל יברא צדק אומר יברא שלום אומר אל יברא שם שם אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת למלאה״ש ואם לאו זבוב קדמך שם שם ויתחבא באותו שעה גזעת קומתו של אדה״ר ונעשית של ק׳ אמה שם יב דיו פרצוף פנים היו לו לאדה״ר שם יד מי יגלה עפר מעיניך אדהיר שלא יכולת לעמוד בצוויך אפילו שעה אחת שם כא אדם וחוה כבן עשרים שנה נבראו שהשיר ג בשעה שברא הקב״ה את אדה״ר נטלו והחזירו על כל אילני ג״ע וא״ל ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם וכל מה שבראתי בשבילך בראתי תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך קה״ר ^ כשרצה הקב״ה לעשות אדם אמר לתורה נעשה אדם אמרה רבש״ע האדם שאתה רוצה לעשות קצר ימים ושבע רוגז יבא לידי חטא אמר ועל חנם נקריתי ארך אפים ורב חסד? התחיל מקבץ את גופו מד׳ רוחות העולם כדי שבכל מקום שיפטר יקבלו הארץ תנחומא פקייי כשברא הקב״ה לאדה״ר צר אותו פנים ואחור אבית דר״ג א כיון שראה אדם מו״ש עם דמדומי חמה התחיל טפח על פניו ואומר אוי לי שמא זה שאמר הקביה הוא ישופך ראש והיה יושב ומהרהר שמא יבא הנחש שהטעה אותי בע׳ש נשתלח לו עמוד אש שו״ט צב•
ע״ע ע׳ בריאה•
אדמה׳ ע' ארץ׳ קרקע•
HI^X (אדון) אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה ברכות ג! מיום שברא הקב״ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב״ה אדון עד
2
אדנות (אדון) / אהבה
18
שבא אברהם וקראו אדון שם ז: לא אדון אתה בדבר זך, שם לא־• אוריה החתי מורד במלכות הוה דא״ל ואדני יואב ועבדי אדוני שבת ני• אדון זה מזומן לחיי העוה״ב תענית כט• אדון הוא בצבא שלן חגיגה טי• כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו קידושיו כב* אמר הקב״ה לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני בירד ה״י ונקרא באלף דלת שם*א• בתר מרי נכסי ציבי משוך ב״ק צב• ג׳ צועקין ואינן נענין והקונה אדון לעצמו קונה אדון לעצמו מאי? א״ר תולה נכסיו בנכרי א׳ד הכותב נכסיו לבניו בחייו ב״מ w: א״ל אתינא לעלמא דאתי? א״ל אם ירצה האדון הזה
םנהדריו צח־ ע׳ע ע׳ אלהות׳ בעל׳ מלך׳ עבד׳ שלטון•
אדר׳ ע׳ חדשים•
אהבה (חביבות׳ חשק׳ שנאה׳ שונא) חביבין עליך יסוריןי בינות ה: אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות שמה• בג׳ דברים אוהב אני את הפרסיים שם שם: כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה שם יז• יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו שם°א: ללמדך שחביבה תורה על לומדיה שם סג: חביבין דברי סופרים יותר מד״ת יירש׳ כרכית א עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע כי אתה אוהב ואין אוהב שונא שם שם ט חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות שם ב י שהתורה חביבה על ישראל והכל שמחין בה תוספת׳ ברכות ו חב״ח וסיעתו שהיו מחבבין את הצרות שבת יג: דרחים רבנן הו״ל בנין רבנן שם כג: ההיא חמתא דהוה סניאה לה לכלתה שם כי• באותה שעה נהפכו כל פני שונאי דיי כשולי קדירה שם ל• דעלך סני לחבירך לא תעביד שםלא• אבב בזיוני לא אחי ולא מרחמי שםלב• בעון שנאת חנם מריבה רבה ואשתו מפלת נפלים שם שם: בא וראח כמה מחבבין זע״ז שם גא ועדיין חביבותא היא גבן שם פח: עושין מאהבה ושמחין ביסורין שם שם שם מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב שם פט• מאי הר סיני הר שירדד׳ שנאה לאוה״ע עליו שם שם שם פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא מ״ט? דחביב עלי כגופאי שס קיט־ א״ל אביי לרבה כגון מר דסני ליה כולהו פומבדיתאי שם קנג• יהושע אוהב ישראל היה ׳עירובי! כנ: אילה רחמה צר וחביבה על בועלה ®° ני: גדולה שנאה ששונאים ע״ה לת״ח משנאה ששונאים אוהיע את ישראל פסחים מט: חביבה מצוה בשעתה שם סח־• ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה שם עה• בכל יום ויום אתה מחבב דברי לפני ר״י ועכשיו אתה מחבב דברי ר״י בפני שם ק• ג׳ הקב״ה אוהבן ג׳ הקב״ה שונאן שם קיג: מאי שונא אילימא שונא נכרי? אלא פשיטא שונא ישראל ומי שריא למסניה? מצוה לשנאתו שם שם שם ג׳ שונאין זע׳י הכלבים והתרנגולין ג׳ אוהבין זע״ו הגרים שם שם שם ה׳ דברים צוה כנען את בניי אהבו זא״ז ואהבו את הגזל ואהבו את הזימה ושנאו את אדוניכם ו׳ דברים נאמרים
19
אהבה
בסוס אוהב את הזנות ואוהב את המלחמה שם שם שם אימת אני אהובה לפניך בזמן שתשמע קול תחנתי שם קיח: מקדש שני חרב מפני שהיתה בר שנאת חנם ללמדך ששקולה שנאת חגם כנגד ג׳ עבירות ייטא «: חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח שם נב• ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה שם גי• ואהבת את ה׳ אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שם סי• למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי סוכה בג• משום חביבות הנס תוספת׳ סוכה י בשכר שחביבה תורה לישראל כשגל לאוה׳ע זכיתם לכתם אופיר ר״ה י• אדם שיש לו עזות פנים מותר לשבאותו תענית ז: רבש״ע הודע שיש לך אהובים בעולמך שם כ• בא וראה מה עשה לך אוהבך שם כי• אוהבי שרידים יושבי רקת צאו רקבלר הרוגי עומק מגילה י• לא מפני שאוהבין את מרדכי אלא מפני ששונאים את המן שם טז• חביבין ישראל כל מקום שגלו שכינה עמד,ם שם כט• ואומר להם ראו חיבתכם לפני המקום חגיגה כו• ללמדך שחיבה ורעות נוהגין זה בזה לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו יבמות יי: אחת אהובה ואחת שנואה וכי יש אהובה ושנואה לפני המקום? אלא אהובה אהובה בנישואיך, שם כג• האוהב את אשתו כגופו עליו הכתוב אמר וידעת כי שלום אהלך שם םב: האוהב את שכניו והמקרב את קרוביו שם שם שם מתוך אהבה יתירה שאהבה מעלה עליו הכתוב כאלו נתחתן בה שם עי: השונא את חבירו הרי זה משופכי דמים שם עז: לאהבה את ה׳ אלהיך ולדבקה בו וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה? כתובות קיא: לאהבה את ה׳ אלהיך שלא יאמר אקרא שיקראוני חכם נדרים סב• חביבה להן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהם גיטין לח• משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשיהם סוטה ט• מכאן לצדיקים שממונם חביב עליהן יותר מגופן שם יב• בא וראה כמה חביבות מצות על משה רבינו שםיג• לא עבד איוב את הקב״ה אלא מאהבה שם כז: מאי איכא בין עושה מאהבה לעושה מיראה? גדול העושה מאהבה יותר מן העושה מיראה שם לא• דאמר שנאה לאיתאה על היכלא שם לג• רחמי דאבא אבני רחמי דבני אבני שם מט« אויבי איש אנשי ביתו שם שם שם אפילו אב ובנו רב ותלמידו נעשו אויבים זע״ז ואינם זזים משם עד שנע שין אוהבין זע״ו קידושין ל•־ בהאי אתרא רחמו לי ולא ממלי מילי עלוי בהאי אתרא סנן לי שם נ• כל העוסק בתורה אויביו נופלין לפניו ב״ק יז• ה׳ דברים נאמרו בשום מכניס אהבה ומוציא את הקנאה שם סב• אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה כשונא כדי לכוף יצרו ב״מ לב: אהבה דוחקת את הבשר שם סי• י׳ג דברים נאמרו בפת שחרית אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה שם ק" אף בשעה שאתה מחבב עמים כל קדושיו בידיך ב״בח־ אם אלחיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסם? שםי• מאי שנואה אילימא שנואה ממש? אלא ראה הקב״ה ששנואין
2•
אהבה
20
מעשי עשיו בפניה שם?«■ כי רחימתין הוה עזיזא אפותיא דספסירא שביב! םגהדריז ז• אוהב זה שושבינו שונא כל שלא דבר עמו ג'ימים באיבך, שם כ*‘• אלהיהם של אלו שונא זימה הוא שם צג־ כלום יש אב שונא את בנו? שם קה־ אהבה מבטלה שורה של גדולה שנאה מבטלת שורה של גדולה שם שם■• דבך שונאני ואתי* שנאשתני שם?ח: חביבה עלי כת קטנה שבא״י יותר מסנהדרין גדולה שבחו״ל יי'ש׳ סנהדייו* י" משל לה״ד לאדם שנושה בשני בלא אחד אוהבו ואחד שונאי אוהבו נפרע ממנו מעט מעט שונאו נפרע ממנו בב’א ",’ י• לא אשקליה הויא ליה איבה שם ו: ההוא קיסר דהוה סני ליהודאי שם י• ולא עוד אלא שמלאך המוה אוהבו שם^ה: אוהבתו באת ואינה מוצאת אותו יריש' ע’ז ב א משל למלך בי׳ו שזעם על אוהבו זבתים מא: אשריכם ת״ח שד״ת חביבין עליכם ביותר מנחות יח• ראו חיבתכם לפני המקום שם כט• חביבין ישראל שסיבבן הקב״ה במצות שם מג•• משר• דבינו אוהב ישראל היה שם םה' א״ל הקב״ה יהושע כל כך חביבין עליך ד״ה שס צט• חיבת הקודש מכשרתן חיליזלג• ללמדך שאפילו הרי א״י חביבין על האוה׳ע שם°• אל הקב ה לישראל חושקני בכם שם םט: לא תשנא את אחיך בלבבך יכו,^ לא יכנו? ת״ל בלבבך שנאה שבלב הכתוב מדבר ערכיז טז: מי שיש לו אויב יעני או יעשיר? «עילה יז• נוטל את הבזך ונותנו לאוהבו תמיד י ג ד׳ דברים הקביר• שונאן ואני איני אוהב נדי׳ טז; אמרה תורה תהא טמאה ז' ימים כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה שם לא: אהב את המלאכה ושנא את הרבנוה אבית אי אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות שם שם יב שנאת הבריות מוציאה את האדם מן העולם שם ביא יהי ממון חבירך חביב עליך כשלך שם שם יב חביב אדם שנברא בצלם חיבה יתירה נודעת לו חביבין ישראל שם גיי להודיע כמה חבתו של אברהם ששיי ג כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה שם שם טז נקרא ריע אהוב אוהב את המקום אוהב את הבריות שם י א שנאת הבריוה כיצד? מלמד שלא יכוין אדם לומר אהוב את החכמים ושנוא את התלמידים אהוב את התלמידים ושנוא את ע״ה אלא אהוב את כולם אכות דייג סז איזהו גבול ♦ העושה שונאו אוהבו שם כג אהוב את המוכיחך ושנא את המשבחך שם » בשעה שהשנים יפות אהבה זאחוה בעולם ב ת כט כל אהבה שאין עמה תוכחה אינה אהבה שם מד אהבה מקלקלת את השורה ושנאה מקלקלת את השורה שם נה גדולה חיבתן של ישראל שנגלה הקב״ה במקום ע״ו ש8׳י »< חובב שחיבב את התורה שם כז מים רבים אלו אוה״ע אם מתכנסין כל האומות לבטל את האהבה שבי! הקב״ה לישראל אינן יכולין שם מט לפי שנתנה להם המילה בצער לפיכך היא חביבה שם ב» בשביל חיבתם של ישראל שניתי סדרו של ערלם במד־ר י להגיד
21
אהבה 1 אוי
שכולם שקולים לפני המקום בחיבה עםי ראה חיבתן של ישראל שם יי אומה שאהבה נפשי אומה שנתתי נפשי עליה שהש״י א אוהבת האשה בחור מסכן מזקן עשיר רות״ר י ואהבת לרעך כמוך ר״ע אומר זה כלל גדול בתורה ספרא קדושים שמא תאמר אני לומד תורה בשביל שאקבל שכר ת״ל לאהבה את ה׳ אלהיכם כל מה שאתם עושים לא תעשו אלא מאהבה ספרי עקב»» הוי אוהב את הבריות ומכבדן יא זיטא א הוי אוהב את המוכיחך ושנא את המבבדך כדי שלא תתמעט מחכמתך ׳שם ט השונא חכמים ותלמידיהם אין לו חלק לעוה״ב דא־י יא חיבה יתירה חבב הקב״ה לאדה־ר שבראו ממקום טהור וקדוש פדר״א יב ג׳ אוהבים יש לו לאדם בניו ובני ביתו ממונו ומעשיו הטובים בעת פטירתו מן העולם אומר שם לי כך אמר להם הקב״ה לישראל בני מה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבים זא״ז ומכבדים זא״ז תדבא״ר כי נוח לקנות שונא וקשה לקנות אוהב ילקוט ואתחנן תתמה־ ע׳ע ע׳ אחדות׳ שלום•
אהרן" ע׳ כהונה•
אוב וידעוני׳ ע׳ כשפים•
IX,, (אבוי׳ הוי׳ ווי) אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם ברכרת ג־ הוי איש טוב ונאמן ונהנה מיגיע כפו שם טז• אוי לו לדור שאתה פרנסו ואוי לה לספינה שאתה קברניטה שם כה• ווי לן דמיתנן שם לא• אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לערוד שפגע בו רחב״ך שם לג• אוי לבית שהלפת עוברת בתוכו שם מי: אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי שם סא• אוי לי שנתפסתי על דברים בטלים שם שם•־ אוי לו [לאדם שנשכו חברבר ואוי לו לחברבר שנשך את רחב״ך יריש׳ ברכות ה א אוי לי שראיתיך בכך שבת לג: ווי לה להדא דאזלא ולא אתיא שם קנב■ אוי לי שנטרפה דעתו של אבא ידוש׳ שבת א ה אוי לי מבית ביתום אוי לי מאלתן אוי לי מבית חנן אוי לי מלחישתן אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמסן אוי לי מבית פיאבי אוי לי מאגרופן פסחים בז• אוי לו למי שאומנתו בורסי אוי לו למי שבניו נקבות שם סה• אוי לה לרבנות שמקברת את בעלה עם פי־• אוי להם לתיח שעוסקים בתורה ואין בהם יריש יומא עב•• אוי להם לבריות שלא למדו תורה אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה שם פי• אוי להם לרשעים לא דיין שמחייבין עצמן אלא שמחייבין לבניהן שם פז־ אוי להם לאומות העולם שאבדו ואין יודעין מה שאבדו םוכה נה: אוי לרשע אוי לשכנו שם ני: אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו ירוש' סיכה ג א שבת וינפש כיון ששבת ווי אבדה נפש ביצה טי• אוי להם לאומות עוע״ז שאין להם תקנה ריה כג־ אוי לנו שראיניך בכך א״ל אוי לי אם לא ראיתוני בכך
אוי
22
י״-׳ענימ כא• אוי לו לדור שכן נתקע אוי לו למי שעלתה בימיו כך שם כי• ויהי בימי אחשורוש אמר רב ויי והי הדא דכתיב מגילי• יא• ויי מביתא ויי מברא שם טז• ויי חסרא ארעא דישראל גברא רבה שם w; אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה מ*ק כה: ויי לאזלא ווי לחבילא שם כח: אוי לנו ששקל עלינו הכתוב קלות כחמורות יזגיגה ה־ אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רןאןןן שם יב: אוי לי ^אני ריאה אות1 בכך שקלים ט־ אוי לו על אשתו אוי לו על אשת אחיו יבמות כם• ווי ליה לפרשא זריזא שם ^^ אוי לו לזה שהרגו נחמיה אוי לו לנחמיה שהרגי לזי׳ כתיכות סי; אוי לו לטרפון שזה הרגו אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורד• נדר ס םב• חבל עליך בן עזאי שלא שמשת את ר״ע ש° 9ד‘ ווי אפקיה ר״מ לההוא גברא מביתיה גיטין »׳ חבל עליך קיסר על כבוד עצמך כך על כבוד הקלי׳ אעכו״כ שם״= משרבו האומרים לרע טוב הוי הוי בעולם סוטה מי: אוי לו שהכריע א״ע ואת העולם לכף חובה קייישיד מ: אוי לו למי שפוסל זרעו ופוגם משפחתו ונושא אשה שאינה הוגנת לי שםע־ אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה
אוי לו לצועק יותר מן הנצעק 3'ז צג* אוי לי שנתתי מפתי לע״ה ביב ח• אוי לי שנשבעתי ועכשיו שנשבעתי מי מפיר לי ש° עד־ אוי לה לאותה בושה אוי לד לאותה כלימה עם עהי אזי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר שם סט• אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברניטה שם צא• חבל על שמש גדול שאבד מן העולם סני׳יריז נט; אוי לכם שתי זרועותי שהן כב׳ ס׳ת שנגללין שם סח• ייג ווין נאמרו ביין שם*׳ ווי לכון חייביא דאמריתון מיתי לא היין שם צא• רזי לי רזי לי אמי נביא איי לי אוי לי עד מתי שם צי י וי ליה למר דלא ידע בין טב לביע
P או מי יחיה משמו אל אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב׳ה עושה פד? לבב ו ?י בתחילה הקב״ה דואג שמא יצא זה לתרבות רעה לאחר שיצא אמי4 ו ש צא זה שם שם• לפי שראה אדה׳ר יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי יי ח' וי לאזלא בלא מכסא שט י• וי לדין כד יקום דין שם יא■ אשריך שנתפסת על דבי אחד אוי לי שנתפסתי על ה' דברים שם יז• אוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עוה״ז בעוה״ז n^’: אוי להם לבריות מעלבונה של תורד אטי׳ י אוי לי שאעמוד ערום בלא מצות ־־נחי" מג־ חבל על בן עזאי שלא עימזו את ר״י חיליז *א• ווי דאפקיה ההוא גברא מביתיה *° קי׳־• אוי לי שמא טעיתי גדה ג: אוי לג׳ שנים שאבדתי בבית אבא שם ^■ ראה את ביהס׳ק אמר אוי לנו על יר' שחרב אבות דייג י אוי לי דברים שבינו לביני שח לאשתי עם ז אוי לי שמא יבוא עלי פורענות היום שם ם אוי לנו שלא היה לנו שותפות במלאכת המשכן שם יא אוי
23
אוי / אויר
לי איך אשא עין ואראה את אהרן בושתי ממנו אוי לי אלו לא הייתי ממזף שם יב אוי לי אימתי אצא מן הפקדון הזה בשלום שם יי ארי לי שאלו לא באתי נגזר דיני ליהרג שם ל אוי לנו טובה זו שאבדנו שם לב אוי לנו שנהרגין כמחללי שבתות שם לח הוי ארי ארי הוי גבור הוי טבי הוי נאמן שמחי״ א הוי הוי חתנים הוי כלה שם יא אוי לי כי חטאת^ אוי לי כי בא מכשול על ידי ד*א זוטא ב אוי דמובדין ולא משתכהין ב״ר יב אוי להם לרשעים שמהפכין מדת רחמים למדת הדין שם לג אוי לו לדור ששפט את שופטיו שם מב בתי כנסיות ובתי מדרשות התחילו צווחים ןןי שם שם אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה שם צג שהיה רואה משה בסבלותם ובוכה ואומר חבל לי עליכם מי יתן מותי עליכם ש«״ר א אוי לו לבית שחלונותיו פתוחים לתוך חשך שם יי למי האוי והאבוי? לנואף המשלח מדנים בין איש לאשתו במדכ׳ירי כשהוקם המשכן צווחו הבכורים ווי מי אמר ווי? מלאכי השרת אמרו ווי אמרו עכשיו הקכ״ה מניח אותנו ויורד ודר בארץ שם יב אוי לה לעיסה שהנחתום מעיד עליה שהיא רעה שם יי חבל לספינה שהלכה לה ולא נתנה המכס יב ר ב באותה שעה בכה יחזקאל ואמר ווי לשונאי ישראל אבדה שארית יהודה שהש״ר ז אוי לרשעים אוי לדבקיהם ילקוט ירמי׳ רצא אוי לו למלך שבקטנותו הצליח ובזקנותו לא הצליח ילקוט איכה תתקצי ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהו אלא ספורא בעלמא זוהר בהעלוחך•
אויב׳ ע׳ אהבה•
א לי ר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויף עירובין פח■ דירה שתשמישה לאויר כגון הבורגנין שבשדה תוספת׳ עירובין ג ט היתר נדרים פורחים באויף תוספת׳ חגיגה א ט רבי בבית שערים הוד, כיון דחלש אמטיוהי לציפורי דמדליא ובסיס אוירה כתוכויז קג־• אוירא דהר קטלה ב״״ לי: אוירא דא״י מחכים ג׳ב קנח• ארבע מאה בעייא בעי דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר ם-יהיריוקי•־ אויר מגדל משכה את התלמוד שם קט■ יש לך בריות גדולות באור ויש לך בריות גתלות באויר שבאור אילמלי עולות לאויר מיד מתות חילין קני• וכיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח נדה ל'• אין אנו יודעין אם פורחין הן המאורות באויר ואם שפין ברקיע ב״י י אויר יפה כמן הפסח ועד העצרת שם לי ד' טבעיים שברא מהם הקב״ה העולם ואלו הן הארץ היא הכבדה שבכולן וכנגדה המים למעלה מן הארץ האויר שממנו נוצר הרוח למעלד, מן המים והאש למעלה מן האויף במד׳יי יי זרוק מטה באויר לעיקרו נופל שם ר נטל הקב״ה ארונו של אהרן וראו כל ישראל ארונו של אהרן פורח באויר פרקי די׳א יי• הגוף מתקיים בנפש והנפש באךיר מד׳ הגדול בראשית ח•
עיע ע׳ רוח•
אומות העולם
24
אוכל׳ ע' אכילה•
אלכ^לו/ ל/^לס אסור לישב על מטת ארמית ברכית ח: בגי דברים אוהב אני את הפרסיים אני צויתי למקודשי אלו הפרסיים המקודשין ומזומנין לגיהנם שם שם שם בג' דברים אוהב אני את המדיים שם שם שם אמר משד׳ לפני הקב״ה רבש״ע עכשיו יאמרו אומות העולם תשש כחו כנקבה שם לב• פרסאי בצרכי סעודה בקיאי "םמ1: הרואה חכמי אוה״ע אומר ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו והרואה מלכי אודיע אומר ברוך שנתן מכבודו שם נח: ומה מצרים שלא קרבו את ישראל אלא לצורך עצמן שס סג: דודי ירד לגנו זה הקב,׳ה שירד לעולמו לראות ולרעות את אוהיע וללקוט שושנים את הצדיקים שבהט ירוש׳ ברכות ב ג' פרוסטוגמאות פקודות שלח יהושע גרגשי פנה ידוש׳ שביעית י לא מכסי לא ברומי זעיר ’ ולא בחבר זעיר יריש־ יזיימית ח שעה ראשונה מאכל לוךרם שבת י • תחת ישמעאל ולא תחת נכרי שםי*• שטנא בתרי אומי לא שליט שם לב: כמה נאים מעשיהן של אומה זו רומי תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות נעני* רשב״י ואמר תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן שם לג: סיני שירדה שנאה לאוה״ע שם פטי חורב שירדה חורבה לאוד,"ע שם שם שם והא הני פרסאי דכמאן דכפיתי דמו שם צד־ מפני מה כותים שכבעל מזוהמין? מפני שאוכלין שקצים ורמשים שם קמי׳*• שבתה מדהיבה שבתה אומה זו שאמרה מדוד והבא שם קמט• אין לך בכל העמים קשה יותר מאמוריים שכל אדם קשה קררין אותי אמורי תוסםת׳ שבת ח להכרית זרעו של עשו פסחים ה־ עגה פסול היה לפיכך הביא פסול לעולם שסני• צדקה עשה הקב״ה עם ישראל שפזרן לבין האומות שם Ta: חכמ אוה ע אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועים ביום חמה מהלכת למטה שם n' אב נתתיך לאומות בחור נתתיך באומות שם?ה־ הכסף שלקט יוסף במצרים באו הכשדים ונטלוהו עד שבא לידי הרומיים שם קיט־ עתידה מצרים שתביא דורי! למשיח א ל הקב ה למשיח קבל מהם אכסניא עשו לבניי במצרים שם קיח: מי גרם להם לישראל שיתפזרו לבין אוה״ע קריבות שהיו חפצין בהן שם שם שם ופרסאי מג ל דמיפת קאתוז דכתיב בני יפת גומר זה גרממיא מגוג זו קנדיא מדי זו מקדוניא יון כמשמעו תובל זה בית אונייקי משך זו מוסיא תירס חד אמר זו נ'11 תרייקו וח א זו פרס ומא י■ עתידים מחריבים ליפול ביד פרס עתידה פרם שתיפול ביד מחריבים שם שם שם בשעה שאיל הקביה לשאול לך והכית את עמלק אמר ומר׳ נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה כל הנפשות הללו עאכו״כ? ואם אדם חטא בהמה מה חטאה ואם גדולים חטאו קטנים מה חטאן ן שם כני• שאלמלא מוראו של הקב״ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות שם סט• בזמן
20
אומות העולם
שהחמה לוקה סימן רע לאוה״ע מפני שישראל מונין ללבנה 'אוה״ע לחמה סוכה כט• ד׳ מתחרט עליהן הקב״ה שבראם ואלו הן גלות כשדים ישמעאלים שם נב: הני ע׳ פרים כנגד מי? כנגד ע׳ אומות אוי להם לאוה״ע שאבדו ואין יודעין מה שאבדו שם נה: הוא סיחון הוא ערד הוא כנען סיחון שדומה לסייח במדבר ר׳ה ג• כי חק לישראל הוא אין לי אלא לישראל לאוה״ע מגייןן שם ח• אוי להם לאומות עוע״א שאין להם תקנה! שם כג־ הר המוריד. הר שיצא ממנו מורא לאוה״ע תענית טו• כך אמר הקב״ה אם מניח אני ישראל כמות שהן נבלעין הן בין אוה״ע אלא הרי אני משתף שמי הגדול בהם והם חיים יריש׳ תענית ב שלחו לד. קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות מגילה י־ מלמד שכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו שםשם שם יפת אלד.ים ליפת דבריו של יפת יהיו באד.לי שם יפיותו של יפת יהא באהלי שם שם ט והכרתי לבבל שם זה הכתב שאר זה לשון נין זה מלכות שם י•־ אלו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב ומסורבלין בשר כדוב ומגדלין שער כדוב שם יא• לא מאסתים בימי יוונים לד.פר בריתי אתם בימי פרסיים כי אני ה׳ אלד״יהם בימי גוג ומגוג שםשםשם אוד.״ע עוע״א שאוכלים ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכן בסעודתו של אותו רשע הללו אומרים מדיות נאות והללו אומרים פרסיות נאות שם יב: זיל לגבי עמון ומואב דיתבו בדוכתייהו שםשם שם אבל אוה׳ע מכה אותן ואח״כ בורא להם רפואה שם יג• כל האומר דבר חכמד. אפילו באוה״ע נקרא חכם שם טי• עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית חגיגה ג■־ כיון שאבדד. עצה מבנים נסרחה חכמתן של אוה״ע שסה• שלא יאמרו אוה״ע ביד אומה שפלה מסר הקב״ר. את בנין שם יג• אתם קרויין אדם ולא אוה״ע קרויין אדם יבמות סא• בגוי נבל אלו אנשי ברבריא ואנשי מטרנאי שהולכים ערומים שם סי= אין אב למצרי שם צח• אשריכם ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה כתובותסי•־ ואחת שהשביע הקב״ר. את ישראל שלא ימרדו באוד.״ע ואחת שהשביע ד.קב*ד. את אוה׳ע שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי שם קיא• עם הדומה לחמוף שםשםשם אין הקב״ה נפרע מן האומה עד שעת שילוחה סוטה ט• על כל העולם אינו מביא אבל מביא על אומה אחת שם יא• לדבריך היאך למדו אומות של אותו הזמן תורה? א״ל בינה יתירה נתן בהם הקב״ה שם לה: לרבות כנענים שבחו״ל שאם חוזרין בתשובה מקבלין אותן שם שם שם בלע שנבלע בין האומות וארד שירד לבין אוה״ע שם לו: או בטולך או בטולא דבר עשו למימרא דארומאי מעלי מפרסאי? יודע הקב״ר. בישראל שאין יכולין לקבל גזירת אדומיים עמד והגלה אותם לבבל גיטין יז• חביבה להן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן שם לח• תא חזי מה בין פושעי ישראל לנביאי
אומות העולם
2«
אוה״ע גיטיז «• ז׳ שנים בצרו אוהיע את כרמיהן מדמן של ישראל עם שם עם בשעה שאמד הקב״ה אנכי ולא יהי׳ לך אמרו אוה״ע לכבוד עצמו הוא דורש שם לא• י׳ קבים עשירות ירדו לעולם ט׳ נטלו רומיים קדמונים י׳ קבים גסות ט׳ נטלה עילם י׳ קבים כשפים ט' נטלו מצרים י׳ קבים זנות ט׳ נטלה ערביא י׳ קבים שכרות ט' נטלו כושים שם מט: הראני פרסיים דומים לחיילות של בית דוד הראני הבריז דומין למלאכי חבלה הראני ישמעאלים דומין לשעירים של ביהכ״ס שם ענ• בישראל נתתי גירושין לא נתתי גירושין באוד,"ע יריע׳ קידושין א ראה ז׳ מצות שקבלו עליהם בני נח כיון שלא קיימו עמד והתיר בק ^ח־ שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהן רות המואביה ונעמה העמונית עם שם: עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים והשתא איכא יוונאי דקפדו אשפ׳ד שם קיז־ דלאו פרסאי אנן דאמרי אבידתא למלכא ב'מ כח: צדקה תרומם גוי אלו ישראל וחסד לאומים חטאת כל צדקה וחסד שע״א עושין חטא הוא להן כשאין עושין אלא להתגדל בו נ'נ י: ז' נביאים נתנבאו לאוה״ע ואלו הן שם טר: חסיד היה נאוה׳ע ואיוב ש^ן שם שם שם דמודי להון נפיל בידיהון דמתרחיץ עליהוץ דיליה דילהון שם צאי• כך מנהגה של אומה זו מלך שנה מונין לו שתים שם קסי: נצטוו להכרית זרען ש^ עמלק סנהדרין ב: מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני? עם למ: ז' מצות שנצטוו בני נח שם נו: אף ממונם של ישראל כיון שנפל ליד אוה״ע מיד טיהר שם צי: שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של פרסיים נקשר בו ואין לך כל ארון וארון שבא*י שאין סוס מדי אוכל בו שס צת: מוטב תהא שפחה לאומה זו ולא תהא גבירה לאומדי אחרת שםצט: בלעם הוא דלא אתי לעלמא דאתי הא אחר,נ, אתו עסקה• מדין ומואב לא היה להם שלום מעולם משל לשני כלבים שם שם שם אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב״ה עושה פדיון לבניו שםקי• הצדיקים שבגוים יש להם חלק לעוד• ב תוססת סנהדרין יג ותאכל כל ארעא אר״י זו פרס שבועות י: משפט המצריים י ב חודש TO״ 3י לעת״ל מביא הקב״ה ס״ת בחיקו ואומד למי שעסק בה יבא ויטול שכרו מיד מתקבצין ובאין אוה׳ע בערבוביא ע'ז 3* מלמד שהחזירה הקב״ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה ש° שם: זו רומי שטבעה יצא בכל העולם א*ל הקב״ה שוטי□ שבעולם כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם שווקים להושיב בהן זונות שם שם• לעת ל באין אוה*ע ומתגיירין שם ג: כל מצות שישראל עושין בעוהז באות וטורפות אותס לאזה*ע לעוה*ב שם ד• תלתין ותריץ קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי ולא יכילו להו עד דשתפינהו לישראל בהדייהו שם ": למלכי אוה"? מתשרי מנינן עם י■ קטן נתתיך בגוים שאין מושיבין היומיים מלך בן מלך בזוי אתה מאד שאין להן לא כתב ולא לשון שם שם עם אונקלוס בר קלונימוס איגייר
27
אומות העולם
שדר קיסר גונדא דרומאי אבתריה שםיא• אומה זו רומי מן השמים המליכוה שם י"• תתנער אומה שמעשיה בצפון ותבוא אומה שמעשיה בצפון ובדרום זבחים קטז־ שכשנתנה תורה לישראל כל מלכי אוהיע אחזתן רעדה בהיכליהן שם שם שם אין מינין באומות אימא אין רוב אומות מינין נכרים שבחו״ל לאו עובדי ע״א הן בכם חלקתי ולא באומות חיליז יג: עוים מתימן באו ולמה נקרא שמן עוים? שעיותר את מקומן שם ם־• ליתו כפתורים ליפקו מעוים דהיינו פלשתים וליתו ישראל ליפקו מכפתורים שם שם שם ללמדך שאפילו הרי א״י חביבין על האוה״ע שם שם שם אבל אוה״ע אינו כן נתתי גדולה לנמרוד אמר הבה נבנה לנו עיר שם פט• אלו ל׳ צדיקי אוה״ע שאוהיע מתקיימים עליהם אלו ל׳ מצות שקבלו עליהם בני נח ואין מקיימין אלא ג׳ שם צב• מפני אוה״ע שלא יהיו מונין את ישראל ואומרים להם אומה של בזוזות אתם ב*ר א עתיד הקב״ה להשקות כום תרעלה לאומות שם טז• שרי אוה״ע הראה לו לאברהם שם מי כל אותן דורונות שבתן יעקב לעשו עתידין אוה״ע להחזירן למלך המשיח שם עח אוה״ע אומרים בשבילנו נברא העולם ואנו עיקר שם פג לא היו ראוין אוה״ע שיהיו בהן דווים וסכופים? אלא שלא יהיו מונין את ישראל שם סח פתחו שערים ויבא גוי צדיק כהנים לויים וישראלים לא נאמר אלא גוי צדיק שמ״ר יז אמרו ישראל לפני הקב״ה עד מתי אי אתה עושה דין באומות א״ל עד שתגיע עונתן ליבצר שםל חצוף באומות ישראל שם רב בנות ציון המצויינים לי עיי אוה״ע שם נב אילו היו אוהיע יודעין מה אהל מועד יפה להן היו מקיפין אותו אהליות ויקיר א רבש״ע מכל אומות שיש לך בעולמך אי אתה מצוה אותי אלא על ישראל! שם ב מז׳ דורות ואילך יכולין אוה״ע לומר לא נתנה לנו תורה שם שם ואנשים צדיקים המה אר״א אוה״ע נקראו צדיקים שם ה אם לא יגיד ונשא עונו אם לא תגידו אלוהותי לאוה״ע הרי אני פורע מכם שם י ישראל נרדפים מפני האומות ובחר הקב״ה בישראל שם כז מה עפר הארץ עשוי דייש לכל באי עולם כך ישראל עשוים דייש לכל אוד״ע במדיי ב מזרק של ע׳ שקל לכפר על ע, אומות שם יג ולא קם נביא עוד בישראל כמשה בישראל לא קם אבל באוה״ע קם ומנו זה בלעם שם יי אלא שתאירו לי כדרך שהארתי לכם למה ד לעלות אתכם בפני האומות שם טי ראה מה בין נביאי ישראל לנביאי אוה״ע! נביאי ישראל מזהירין את ישראל מן העבירות ונביא שעמד מן הגוים העמיד פרצה לאבד את הבריות מן העולם ולא עוד אלא שכל הנביאים היו במדת רחמים על ישראל ועל אוה״ע שם כ הפה ניתן ליעקב והידים ידי עשו והאומות כולן בחרב חייהם שם שם כל צרה שאוהיע וישראל שותפים בה צרה וכל צרה של ישראל עצמם אינה צרה דביר ב אם הרגלת לשונך לדבר באחיך שאינו בן אומתך סוף
אומות העולם
28
בבן אומתך תתן דופי שם י לפי שאוה״ע מוגין לישראל ואומרים אומה זו המירה את כבודן שהש״ר א שמהו אוה״ע ואמרו היאך אלו יכולין להתוכח עם בוראן? עכשיו הוא מכלה את כולן מן העולם j שם שם שובי שובי השולמית אמרו אוה״ע לישראל עד מתי אתם מתים על אלהיכם עד מתי אתם נהרגין עליו? באו אצלינו ואני ממנין אתכם דוכסין! שש ז לא עמדו פלסופין לאוה״ע כבלעם וכאבגימוס הגרדי איכ״ר פתי' אוה״ע אעפ״י שגולים אין גלותם גלות אבל ישראל שאין אוכלים מפתם ואין שותין מיינם גלותם גלות שם א אוה״ע אעפ״י שחוטאין אינם כלים אבל ישראל חטאו ולקו שם שם אומרת כנסת ישראל לאוה״ע לא ייתי עליכון מה דאתא עלי שם שםי׳ חלקים טפשות בעולם ט׳ בישמעאלים וא׳ בכל העולם י׳ חלקים נוי ט במדי י' חלקים כעירות ט' במזרח י' חלקים כח ט' בכשדים שם שם אם יאטו* לך אדם יש חכמה בגוים תאמין יש תורה בגוים אל תאמין שם ב לא ישבתי בסוד משחקים אמרה כנס״י רבש״ע מימי •לא נכנסתי בבתי טרטיאות של אוה״ע ושחקתי עמהם שם ג אוה״ע מאחר שהן אוכלין ושותין ומשתכרין הן יושבין ומשיחין בי ומלעיגין בי שם שם אוה״ע נקראו נכרים לפני הקב״ה אסת״ר י אדריינוס קיסר אמו* לרב״ח גדולה היא הכבשה שעומדת בין שבעים זאבים שם שם אוה״ע נבואתן היתה סתומה שם' אמר הקב״ה בעוה״ז ע״י יצה״ר חלקו בריות, ונחלקו לע׳ לשון אבל לעוה״ב משוין כלם כתף אחד לקרוא בשמי ועובדין אותי חגחומא בח אוה״ע שמכלין שדותיהן אעשה כלה אבל ישראל שאין מכלין שדותיהן כד״א לא תכלה פאת שדך לא אעשה כלה שם ויצא אוה״ע אומרים מה הוא כך שישראל מקריבי! ומקטירין? ־־ צי נתן הקניה תורה לישראל כדי שיזכו בה לכל האימות שם דברים אמר הקב ה מי גרם לי להיטב לאוה׳ע אלא ישראל שכל זמן שאוה״ע שרויין בשלוה הם דחופים ונזופים ומטולטלים אבות דרינ כ במו״ש לא היו מתענין מפני אוה׳ע שלא יאמרו על כי אנו שמחין בראשון הם מתענין סופרים יז שכל אומה ולשון ששלטה על ישראל שלטה מסוף העולם ועד סופו מכילתא בשלח^2עכשיו יהיו אוה״ע מקישים עלינו כזוג לומר מה אלו שהיו ברשותם הניחו והלכו להם שם שם שלא יהיה ישראל אומרים הואיל וגלינו לבין אוה״ע נעשה כמעשיהם אני איני מניחם אלא אני מעמיד נביאי עליהם ומחזירים אותם למוטב תו־כ כחיקיהי וזאת תורת הכהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא וזאת תורת האדם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא זה השער לה׳ צדיקים יבאו בו לא נאמר אלא היטיבה ה׳ לטובים ספרא אחיי מדתיג הרי זה דבר גנאי לישראל שאוה׳ע אין מניחים מה שמסרו להם אבותים וישראל מניחים ספרי ראה ע׳ אומות אוותגיטאות חזקית שיש לך בעולם אין אתה מצווני אלא עלישראלן ילקוט שמות שעי יש אור,•ע לימרה
29
אומות העולם / אומנות
המשיח ולעוה׳ב שם בא ריב תחת אהבתי ישטנוני אמרו ישראל לאוה״ע אנו מקריבין בחג ע׳ פרים על ע׳ אומות ולפיכך היו צריכין האומות לאהוב אותנו ולא די שאינן אוהבין אותנו אלא ששונאים אותנו ואני תפלה אני מתפלל עליהן שם במדבר איל אם אי אתה יכול לקללן קלל אומה אחרת וערב אותם עמהם א״ל איני יכול הן עם לבדד ישכון מובדלין הן מן האומות בלבושיהן ובמאכלן ובגופיהן שם בלק עתיד הקביה להנחיל לחסידי אוהיע חיי עוה״ב דכתיב 'כחניך ילבשו צדק אלו צדיקי אוה״ע שהם כהנים להקב״ה שם מלכים יצי כל צדיק וצדיק שאוה״ע הורגין אותו כביכול הקביה כותבן בפורפור שלו שם תהלים » ידין לאומים במשרים בשעה שהקב״ה דן את אוה׳ע מזכיר להם זכות משרים שבהם שם שם מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ בין גוי ובין ישראל בין איש ובין אשה בין עבד ובין שפחה הכל לפי מעשה שעושה רוח הקודש שררה עליו תדא־ר ח אמר דוד כבש בין ע׳ זאבים מה יכול לעשות? ישראל בין אומות חזקים מה הם יכולים לעשות אילולי אתה עומד להם בכל שעה רשעה פסיקתא רבתי » ואיהו אתר בגן עין דמתקין לאינון חסידי דשאר עמין זוהר פקידי• ע״ע ע׳ בבל׳ גוי׳ גלות׳ ישראל׳ נכרי•
אלמנות (אומן׳ מלאכה) יה״ר מלפניך שתהא תורתך אומנותנו ברכותטז•• אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו שם יז• או שהיתה מלאכתו מרובה משל חבירו שםיט: מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה שם כח• לא בראת דבר אחד לבטלה ידים לעשות בהם מלאכה שם לא: וכי מאחר ששוהין ט׳ שעות ביום בתפלה מלאכתן היאך נעשית? אלא מתוך שחסידים הם מלאכתן מתברכת שם לב: ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע״י עצמן ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ,ק שם לה: דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן ארעי זו וזו נתקיימה ביךן שם שם שםמלמד שכל אחד ואחד יפה לו הקב״ה אומנותו בפניו שם מג: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה מה היא? אמר ר״ח מחטא דתלמיותא שם סג: אומנין בניין ארכיטקטונין ירוש׳ ברכות ט א ובחרת בחיים זו אומנות ירוש׳ פאה א אלו כלים שאין האומן רשאי למוכרם בשביעית שביעית ה י גדולה מלאכה שלא חרב דור המבול אלא מפני הגזל ירוש׳ מעשרות ב י ל״ט מלאכות שבת ע• כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכים שבותי שם פט• אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך שםקיז: איזהו ת״ח שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו? שם קיי• בדיו נאה בקרלמרס נאה ^^ף ארמן עם קלג: האי אומנא דלא מייץ שם שם שם בני הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא עירובין יג• וסתם אנשי טבריא כמ שלא יבטל ממלאכתו דמי שם פח• העושה מלאכה בע״ש אינו רואה סימן ברכה
אומנות
30
פסחים נ: ג׳ אומניות עושין מלאכה בע’פ עד חצות שם ני■• כדי שיהיו עולי רגל רואין שמלאכתם נאה שם נז: אשרי מי שאומנתו בושם אוי לו מי שאומנתו בורסי שם טה• שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא יימא ל"׳ דאומן לה סמא; דחיי דלא אומן לה סמא דמותא עם ”: בדיופלוסטון שדרת עמודים של אלכסנדריא לא היו יושבין מעורבין אלא זהבין בפני עצמן וכספין בפני עצמן ונפחין בפני עצמן וטרסיים בפ״ע וגרדיים בפ״ע וכשעני ג'א א־סניא נכנס שם היה מכיר בעלי אומנתו סוכד׳ נא: למלך שהיה לו כלי נגרות ירוש ר’ה א באומן משל בית אבטינס שנוטל בשכרו קטורת ירוש׳ שקלים ג ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב מ׳ ק ח: מת בעיר כל בני העיר אסורין במלאכה שם =’: אומנתיה דהן בנאי דהן נגר דהן חייט וכיון דהוון שבקין ליה ואזלון יריש׳ חגיגה ב עתידים כל בעלי אומניות שיעמדו על הקרקע יבמי" סג; אין לך אומנות פחותה מן הקרקע שם שם שם גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה נדרים מט: שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים סוטה יא: לעשות מלאכתו מלאכתו ממש עם ^ו: הכן בחוץ מלאכתך זה בית שם מי• גדולה מלאכה שמחממת את בעליך, גיטין םז: ח׳ רובן קשה ומיעוטן יפה מלאכה עם ע• האב חייב בבנו ללמדו אומנות כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאלו מלמדו ליסטות קיוושיז כט■ אין בעלי אומניות רשאין לעמוד בפני ת״ח בשעה שעוסקין במלאכתן שם לג־ אין אומן קונה בשבח כלי שם »״: כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור בעשיית מלאכה בפני ג' שטן־ ולא ילמד אדם את בנו אומנות הנשים ר״מ אומר לעולם ילמד אדם את בנו אומגות נקיה וקלה ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות אלא הכל לפי זכותו לא ילמד אדם את בנו חמר גמל קדר ספן רועה וחנוני שאומנותן אומנות ליסטים מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שם פב׳ כל שעסקיו עם הנשים סורו רע כגון הצורפים והסריקים והנקודות והרוכלים והגרדים והספרים והכובסים והגרע והבלן והבורסקי אין מעמידין מהם לא מלל ולא כה ג מה טעם? לא משום שפסולים הם אלא משום שאומנותם פגומה שם שם שם אין לך אומנות שעוברת מן העולם אשרי מי שרואה את הוריו באומנות מעולה אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה שם שט: כל שיש בידו אומנות למה הוא דומה? לכרם שמוקף גדר ולחריץ שמוקף סייג••• לאשה שיש לה בעל בין מתקשטת ובין שאינה מתקשטת אין הכל מסתכלין בה תיספת׳ קידושין א בא וראה כמה גדול כח של מלאכה שור שביטלו ממלאכתו ה׳ שה שלא ביטלו ממלאכתו ד׳ ב״ק עט: באכלושי דמחוזא דאי לא עבדי מלאכה חלשי ג׳מ "׳ כדי שיהא איכר אומן חורש ושוגה תוססת׳ ב״מ יא כופין בני מבואות זא״ז שלא להושיב ביניהן לא
31
אומנות / בעלי אומנות ומלאכה
חייט ולא בורסקי ולא אחד מבני בעלי אומניות ב״ב רא• אומן אין לו חזקה שם מב: שב שני הוי כפנא יעב ואבבא אומני לא חליף סנהדרין כט• ואת אשת רעהו לא טימא שלא ירד לאומנות חבירו שם סא• שני יוצרים יש בעירנו אחד יוצר מן המים וא׳ יוצר מן הטיט איזה מהן משובח? שם צא־ כי אדם לעמל יולד איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה? שם צט: לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חבירן מכות כי• סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה ע״ז טי: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות אבית א וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון שם ב היום קצר והמלאכה מרובה • •־ לא עליך המלאכה לגמור־ שםשם מה אומנתו של אדם בעוה״ז? ישים עצמו כאלם חולץ פט• צילצול היה במקדש ונפגם ושלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא ערכיו י: מנין שלא ישנה אדם מאומנתו ומאומנות אבותיו? שם טי: התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב״ה ב״ר א כל האומניות אדם הראשון למדם שם כי אין לך אדם אוהב בן אומנתו אבל החכם אוהב בן אומנתו שם לב חביבה מלאכה מזכות אבות שם עי נגר שאין בידו ארגליא כלי אומנית אינו נגר שמ״ר ״ משל למה״ד למי שהיה יודע שלש אומניות זהבי ויוצר וזגגי כל מי שהיה מחבב את בנו היה קורא אותו בנו של זהבי במד־ר א טוב לגבר כי ישא עול עול תורה עול מלאכה איכ״ר ג ילמד אדם אומנות והקב״ה מפרנסו קי-״ר י אומן שונא בני אומנותו תנחרמא בראשית זכות מלאכה עומדת במקום שזכות אבות אינה יכולה לעמוך שם ייצא לא נתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן שלא היה להם צורך למלאכה שם בשלח אף אדם הראשון לא טעם כלום עד שעשה מלאכה אף הקב״ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה מי שאין לו מלאכה לעשות מה יעשה? אם יש לו חצר חריבה או שדה חריבה ילך ויתעסק בה אין אדם מת אלא מתוך הבטלה אבות דר*נ יא כשם שהתורה נתנה בברית כך המלאכה נתנה בברית שםשם אין אומן בלא כלים שם כב אל תרחק עצמך ממידה שאין לה קצבה וממלאכה שאין nV גמירא שם כז אתה מוצא אין לך אומנות בזויה יותר משל רועה שכל ימיו הוא הולך במקלו ובתרמילו ודוד קראו להקב׳ה רועה שםשם כג שמא יאמר אדם בן אבות העולם אני איני ראוי לעשות מלאכה ולהתבזות אומרים לו שוטה כבר קדמך יוצרך שעשה מלאכה קודם שבאת לעולם שנאמר מכל מלאכתו אשר עשה מירש נעלם אומנא כד מליל באומנותיה מליל
זהר משפטים• ע״ע ע' יגיע כפים׳ עבודה•
בעלי א ו ו מ נו ת ו מ ל א כ ה בין חכמי התלמוד• אבא אומנא מקיז דם תענית רא• אבא בר זמינא חייט ירוש׳ סנהדרין ג
אבא הושעיא איש טורייא כובס יריש׳ ב׳ק י אבא חלקיה עודר בשדה תענית כג• אבן
בעלי אומנות ומלאכה / אונאה / אונן
32
נגרא שבת »*• ר׳ אדא מודד קרקעות נ'« קז: ר׳ אושעיא תופר בעלים פסחים קיג: בר אמוראי ציד אלמוגים ומרגליות דיה ״. דניאל חייט ויק״ר לב הלל הזקן חוטב עצים יומה לי•׳ ר׳ חנינא תופר נעלים פסחים קיג: חנן חייט עיזלט• ר׳ חסדא עושה שכר פסחים קיג: יהודה חייט נ*כ קסיג ר׳ יהודה נחתום ב״ב קלב• ר, יהושע בפחא ברכות בחר׳ יוחנן סנדלר אבית י ר׳ יוחנן חקוקאה פסחים ג• ר׳ יוסי עושה מצודות ירוש׳ ברכותי יוסי בן חלפתא עובד עורות שבת מט• ר׳ יוסף עובד בריחים גיטין סז: ר׳ יצחק נפחא חוליז ק־ לוי עושה מצודות יימא סה• ר׳ מאיר לבלר עירונין ע• ר׳ נחוניא חופר שיחין שקלים ד׳ ר' עקיבא נושא חבילות »בית דר'נ י ר׳ פפא עושה שכר פסחים קיג•• שמאי בנאי שבת לא• שמעון הפקןלי מגילה י’־׳ שמעון שזורי ימאי י א ר׳ ששת נושא קורות
גיטין סז:
אלנאה (עושק׳ הפקעת שער׳ כובש שכר שכיר) בשביל ד׳ דברים נכסי בע״ב יוצאין לטמיון על כובשי שכר שכיר ועל עושקי שכר שכיר סוכה כט; אין אונאה לקרקעות כתובות צט• האונאה שתות למקח ב־« מט: אין אונאה לפרוטות שם נה־ אף המוכר ס׳ת אין לה אונאה לפי שאין קץ לדמיה שם גח: באונאת דברים הא כיצד? אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם היה בן גרים אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך אם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות בא ללמוד תורה שם שם שם גדול אונאת דברים מאונאת ממון שם שם שם לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה שם נט• כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה הכל נפרע בידי שליח חוץ מאונאה ג׳ אין הפרגוד ננעל בפניהם אונאה ןגןל ןע״א שם שם שם המאנה את הגר עובר בג׳ לאוין והלוחצו עובר בב׳ שם שס: כל הכובש שכר שכיר עובר בה׳ שמות לאיין ועשה שםקיא• איזה הוא עושק ואיזהו גזל? לך ושוב לך ושוב זה הוא עשק שם שם שם כל הכובש שכר שכ,ר כאילר נןט^ נפשן ממנו עם קיב־ מאן דלא שהייה לאוניתא דמלכא דאדום לא גשהיה לאוניתיך ב״ב כב• אוצרי פירות ומלוי ריבית ומקטיני איפה ומפקיעי שערים עליהן הכתוב אומר לאמר מתי יעבי החדש וכתיב נשבע ה׳ בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם אין אוצרי! פירות דברים שיש בהן חיי נפש שם ג: א״ל רשע כל הדרך הוא רץ בשבילה ולא נתתה לפניו כך שכיר עמל ומצטער כל היום מקוה לשכרו ומוציאל ר,קם שמ׳יר לא•
עיע ע׳ גנבה וגזלה׳ רמאות•
א1נן (אנינות) אונן טובל ואוכל את פסחו לערב פסחים צא• כי כן צויתי באנינות יאכלוה יומה ה־• מי שמתו מוטל לפניו אוכל בבית אחר ואינו אוכל בשר ואינו
שותה יין מיק «: דוד מת בעצרת והיו כל ישראל אוננין והקריבו למחר ידוש׳ חגיגה ב
33
אונן 1 אונס 1 אוצר
זרות אמרתי לך ולא אנינות יכמית ע: אשתו ארוסה לא אובן ולא מיטמא לה כתיבות גג־ אפילו בשעת אנינותו של אדם יצרו מתגבר עליו קידושין פ: ר^א היו מתאבלין קריבי הריגי ב’ד אבל אוננין שאין אנינות אלא בלב סנהדרין מי: איזו היא אנינה? משעת מיתה עד שעת קבורה ירוש׳ הוריות ג אונן אינו משלח קרבנותיו זבחים צט: אונן שהביא אנינה לעצמו ב־ר פה און שכל ימיו באנינות במד״י ית אנינה מבפנים ואבילות מבחוץ איכ״ר א ואין הלוים אסורים באנינה לשיר ספרא שמיני א• ע״ע ע׳ אבל׳ דאגה׳ צער•
אונם (אנס׳ כפיה׳ הכרח) והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו ברכות ח: דאנסי ליה רבנן בעידניה בעל כורחיה שבת לג♦ מלמד שכפה עליהם הקב״ה הר כגיגית שם םח־ כופין על מדת סדום עירובין »ט־ כל הכופה אשתו לדבר מצוה הויין לו בנים שאינן מהוגנין שם ק: זקן ששכח תלמודו מחמת אונסו נוהגין בו כקדושת ארון ירוש׳ מיק ג העדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו כתובית יח: אלו שכופין אותו להוציא שם עז־ אונסא דלא שכיח גיסיו עג: אונס (אנוס) רחמנא פטריה נדרים ״• נדרי אונסין שם שם שם תלוה וזבין ב״ק סב־ אונסין ששומר שכר פטור עליהן ב״מ צג: סתם עכו״ם אנס הוא סנהדרין מה• מלמד שהיו אונסין א׳ע מן השחוק ומן השיחה שם צג: האדם בשבועה פרט לאנוס שביעית כו• אמר הקב״ה לא דיין לרשעים שעושין סלע שלי פומבי אלא שמטריחין אותי ומחתימין אותי בעל כרחי ע״ז ני: על כרחך אתה נוצר על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון אבית ד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ערכ־ן בא• אם הבאת לפני קרבן ברצון ובטובה הוא קרבני ואם באונם על כרחך איני מעלה לך שתקריב לפגי ויק״ר כי אלו ת״ח שכופין א״ע ללמוד תורה אלו מאלו שם ל•
ארנקלום׳ ע׳ תרגום•
ארפה׳ ע׳ נחתום•
אלצל (מטמון) עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בא״י פסחים ”• ג׳ מטמוניות הטמין יוסף במצרים שם קיט• מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד חגיגהיב: ר״ע אוצר בלום גיטין סז• רבי פתח אוצרים בשני בצורת ב״ב ח־ מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אביו בשני בצורת שם יא• מטה של ע״ה היא אוצר בלום שם נח־ אוצרי פירות ומלוי רבית ומקטיני איפה שם צ: אוצרות מלכים למלך סנהיריו כ:בת לאביהו מטמונת שוא שם ק: בית גנזיו הראה לד,ם שם קד• חזרו בהן במטמוניות אין מקבלין מהן עיי ז• מה הסימה אוצי זו אינה נגלית לכל
3
אוצר / אוקינוס / אור
34
בריר, ירוש' ע'! ב הדא אמרה שהברכה נתונה באוצרות 3״ר צ התחילו בני המדיני• מטמנים כספם וזהבס לתוך מטמונים במד״ר ט תן דעתך כמה משפלות של ח ב!
אתה מכניס לאוצר פסיקתא כי תשא• ע״ע ע׳ גניזה׳ ממון׳ עושר•
^Dl^^l (אוקיינוס׳ אקיינור) דכולי עלמי נמי מק,ף אוקיינוס עירובין »• ר״א אומר כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה א״ל ר״י והלא מימי אוקיינוס מלוחין הן? א״ל ממתקין בעבים תענית ט: נטל הקביה ^ מימי בראשית ונתנם חציים ברקיע וחציים באוקיינוס ב״י י א״ל אדרינום מי אוקינוס מה אינן? א״ל מים בולעין מים שם יג דרש ד*א אוקיינוס גבוה מ^ העולם שם כג בימי המבול לא מתו הדגים שברחו לים הגדול לאוקינוס שם לב בעט באוקינוס והרגו ולכן נקרא אוקינוס ים המות ועתיד אלהים לרפאותו ש מ* ר טו אוקיינוס כולו מים במים פסיקתא די״נ ט• ע״ע ע׳ ים•
^1ל (אורה׳ מאור׳ נר׳ אבוקה׳ זיהרא׳ נהורא׳ שרגא) עיניך יאירו במאור תורה ופניך יזהירו כזוהר הרקיע □יבית י’• אבוקה כשנים רירי* כשלשה שם מג: הרבה מאורות יש באור שם ננ: פתח פיך ויאירו דבריך ירוש׳ברכותי ל ו שעות שמשה אותה האורה שבראת ביום הראשון והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר כיון שיצאת שבת התחיל משמש החושך ובא נתידא אדם באותה שעה זימן ^י הקב ה שני רעפים והקישן זה לזה ויצא מהן האור ובירך עליה שם שם n ןכי לאורי* הוא צריך והלא כל מ׳ שנה שהלכו בנ׳י במדבר לא הלכו אלא לאורו? זי נר מערבי שבת כב• הרגיל בנר הוין ליה בנים ת׳ה שם נג: נר ביתו ונר חנוכה נר בי^ עדיף שם שם שם ותזנח משיום נפשי זו הדלקת נר בשבת שסכה: נר קרויה גב ונשמתו של אדם קרויה נר מוטב תכבה נר של בו״ד מפני נרו של הקב״ה שם נשמה שנתתי בכם קרויה נר על עסקי נר הזהרתי אתכם שם לב• נהור גהורל כשרגא שםקטז• ר״ה מדליק שרגא ר״פ גדיל פתילתא שם קיט־ וכשבא לביתו ומצ^ נר דלוק מלאך טוב אומר שם שם: נד לאחד נר למאה שםקככי ולמה נקרא שמו ר, נהוראי? שמנהיר עיני חכמים בהלכה שם ?מז• האי מאן דבהד בשבא יהי גבר ולא חדא ביה מ״ט? דאיברו ביה אור וחושך דבארבעה בשבא יהי גבר חכים ונהיו* מ״ט? משום דאיתלו ביה מאורות שם ?u־ זכאזד בוקר בעוה״ז כעין זריחת שמש לצדיקים לעוה״ב פסחים ב• אור אורתא היא שםג• למה צדיקים דומין בפני שכינה? כנר בפני האבוקה שם "• זה אור שיקר בעוה״ז וקפוי לעוד,-ב שם נ• אור דיח במוצאי שבת אור דגיהנם בע״ש אור שברא הקב״ה בב׳ בשבת אין לו כבייה
35
אור
לעולם שם גי• נח הכניס אבנים טובות בתיבה בשעה שכהות ידע שהוא לילה ידוש׳ פסחים א למה נקרא שמן אורות? שמאירות את העינים יומא יח: האיר פני כל ■המזרח עד שבחברון שם כח• זיהרא דשימשא קשי משימשא שם ״°־• אבטליון אחי בכל יום הבית מאור והיום אפל שמא יום המעונן הוא? שםלי: ובשביל ד׳ דברים מאורות לוקין םוכה כט־ אשה היתד. בוררת חטים לאור בית השואבה רשב״ג כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל ח׳ אבוקות וזורק שם נג• לא הכל לאורה צדיקים לאורה תמית טי• אבן טובה הושיבה באמצע סעודה מאירה להם כצהרים מגילה יב• ובשעה שנולד (משה) נתמלא כל הבית כולו אורה שם יי• אורה זו תורה שם טזי אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהו כמלא נקב מהט סדקית לא היו יכולין לעמוד בפני האורה שם’ט: וראיתי סומא מהלך בדרך ואבוקה בידו אמרתי לו בני אבוקה זו למה לך ן שם כי־• שהאיר עינינו במשנתו ירוש׳ מיק א י׳ דברים נבראו ביום א' אור שברא הקב״ה ביום א׳ אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שראה אור שגנזו לצדיקים שמח הן הן מאורות שנבראו ביום א' ולא נתלו עך יום ך׳ חגיגה יב• נר יהא דלוק במקומו כתיבות קג• כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו שם קיא: אור הנר בברור חיל שבוע p שבוע בן ירוש׳ כתובית א בחוסר כל בלא נר נדרים מא תלה הכתוב את המצוד. בנר ואת התורה באור מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה מה אור מגין לעולם אף תורך, סוטה כא• הוא כבה אורו של עולם ילך ויעסוק באורו של עולם ב״ב י• ברזל קשה אור מפעפעו שםי* מאור גדול ראיתי בים שם ןד• אור הנר בברור חיל משתה שם משתה שם סבהדריו לב: משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור א״ל תרנגול לעטלף אני מצפה לאורה שאורה שלי הוא שם צח: כלום אנו צריכין אלא לאורו יש לנו זהב פדויים שם ^•’ א״ל הקב״ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם שםקי"• לא לאורה אני צריך זה נר מערבי מנחות פי: למה נקרא שמה ריאה? שמאירת את העינים חילץ י»• דשרגא בטיהרא מאי אהבי ן שםם: א״ל (אלכנסדרוס) אור נברא תחלה או חושך? א״ל מלתא דא אין להפתר תמיד לב• אמר הקב״ה עד מתי יהא העולם מתנהג באפילה תבוא האורה ביי א בית המקדש אורו של עולם שם שם מהיכן נבראת האורה? א״ל נתעטף הקב״ה בטלית לבנה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו שם ג כל זמן שאורו של גדול קיים אין אורו של קטן מתפרסם שם ו ג׳ דברים נתנו במתנה הגשמים והמאורות והתורה שמיי מא כך מתוך חשכה ברא לנו הקב״ה אןךה ייק׳י לא היין הזה כל מי ששותה ממנו פניו מאירות שם לריאר זה מאור תורה שיאיר עיניך ולבך בתורה במדיי יא כולם נתמלאו רוה׳ק מרוחו של משה ומשה לא חסר כלום כאדם שמדליק נר מנר והנר דולק וחבירו
8♦
אוד / אורח
3C
אינו חסר עם יג אמרו ישראל לפני הקביה רבש״ע אתה אומר שנאיר לפניך ארגי" הוא אורו של עולם והאורה דרה אצלך? שם טי הנפש והתורה נמשלו בנר אמר הקביה לאדם נרי בידך ונרך בידי אם שמרת את נרי אני משמר את נרך דב״י ד דח״ר ורשב״ח הוין מהלכין בהדא בקעת ארבאל בקריצתה וראו אילת השחר שבקעה אורה איל ריח לריש כך תהיה גאולתן של ישראל מצפצפה מתחילה היא באה קימעא קימעא ואח״כ היא מנצצת ובאה שהעיי ה ברזל כל זמן שהוא בהוך האור עושין ממנו כל כלים שירצו אנות דר'נ טז אבל הצדיקים דומים לאדם המהלך ונר לפניו הגיע לאבן משמר עצמו הגיע לגומץ מיסר הימנו פסיקתא רבתי יי המדליק נר תמיד לפני הארון מתברך מדרש חזית ב־ ע״ע ע׳ אש׳ זיו׳ חושך׳ לבנה׳ מגורה• א1רח (אורחים׳ אושפיזא׳ אכסניא׳ הכנסת אורחים) מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש ברכות י• כל המארח ת״ח בתוך ביהי ומהנהו מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו מקריב תמידין שם שם שם אורח מברך ®ם מי אורח טוב מה הוא אומר? כמה טרחות טרח בעהיב בשבילי וכל מה שטרה לא טרח אלא בשבילי אבל אורח רע מה הוא אומר? מה טורח טרח בעהיב? לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו] שם נח־ ריע בעא אושפיזא ^א לך#בלת (*לה שם °־ כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו שם סג: ומת יתרו שלא קרב את משה אלא לכבוד עצמו כך המארח ת״ח בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו על אחת כו״כ שם שם שם המקבל עליו להיות חבר אינו מתארח אצל ע״רי ולא מארחו אצלר דמאי בג אבל אורח טוב אומר ברוך בעה״ב זכור בעה״ב לטובה ידוש׳ ביכית ט פעם אחת נתארהתי אצלה והיתד, מסיחה כל אותו מאורע שבת יג' פעם אחת נתארחתי אני ורבי למקום אחד והביאו לפנינו בצים מצומקות שםיח' גדולה הכנסת אורחים יותר מהשכמת בית המדרש גדולה הכנסת אורחים מהקבלה פני שכינה ו' דברים אדם אוכל פידותיהן בעוה״ז והקרן קיימת לו לעור,'ב דאלר הן הכנסת אורחים שם?״■ מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה פעם אחת נתארחהי אצל אכסניא אחת עשתה לי פולין ביום א' אכלתים עיריבין נג: א״ל אחוי לי אושפיזיה שם^■ אורח אין בו משום זוגות פסחים קי; אכסניא עשו לבניי במצריה שם ק יי• אורח ארעא למישבק איניש גולפא ומשכא לאושפיזיה יומאיב• אכסנאי לא יאכל ביצים ולא ישן בטליתו של בעהיב שם יחי• יצהיר בתחילה קראו הלך ולבסוף אורח סיכה נב־ כדי שיהא אכסניא בא ומיטפל לאומנותו תיספת׳ סוכה ד וליתוב אושפיזך מ ק ט• דרכו של איש לקדם ולא דרכה של אשה לקדם יבמות ע : קמי אורחי ופורחי מאן טרח כתובית ”*• אכסנאי אסור בתשמיש המטה שם סה• אכסנאי שאני שם שם שם ויטע אשל חד אמר פונדק םיטהי• אלויה ר״א לרחב״א עד אושפיזיר.
37
אורח
•שם מ־ לא פטרנוהו בלא לויה שם מה^ אושפזיכניה דראב״א גיירא הוי קידושין עו: אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה שואלים אותו או על עסקי אשתו ן כ׳יק צב• בג׳ מילי משני רבנן באושפיזא ב״מ כי• כתיב קמח וכתיב סולת מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש שם פז• ל מדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו שם שם שם אכסניא לפי בני אדם מתחלקת ב׳ב יא= המוסר סעודה לחבירו וקלקלה נותן לו דמי בושתו ודמי בושת אורחיו שם צג: עוד מנהג גדול היה בירושלם מפה פרוסה ע״ג הפתח כל זמן שמפה פרוסה אורחין נכנסין נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין שם שם שם וקל מחתן אורח מבנים אורח (בן סירא) שם צח: אושפיזכניה דרב אתא לקמיה לדינא א״ל לאו אושפיזכני את פסילנא לך לדינא סנהדרין ז: א״ל הקב״ה הניחו לו כי פתו מצויה לעוברי דרכים שם קג: לא יסרב אדם בחבירו לארחו בשעה שאינו רוצה ירוש׳ ע*ז א יהי ביתך פתוח לרוחה אבית א אושפיזא הוד. נקט וזימנין הכא וזימנין הכא זבחים סא: ואין האורחים רשאין ליתן ממה שלפניהם לבנו ולבתו של בעה״ב אלא א״כ נטלו רשות מבעה״ב ומעשה בא׳ שזימן ג׳ אורחים חילין צי• מניין שלא ישנה אדם באכסניא שלו מה״ת? ערכין טז: אכסנאי פוגם ונפגם שם שם שם אורח (וסת) בזמנו בא נדה טז־ הלל הלך לגמול חסד עם הדין אכסניא ייק׳ר י לפי שהיה מקבל אורחים כתב שמו בשם הצדיקים במד׳י י משל למלך שעשה סעודה והזמין אורחים והיה מחזיר עליהם ואומר להם יערב לכם יבסם לכם שם יג ללמדך התורה ד״א מן הקרבנות שאם ילך לאכסניא וקבלו חבירו יום א׳ מאכילו עופות ב׳ מאכילו בשר ג׳ דגים ד׳ ירק כך פוחת והולך עד שמאכילו קטניות שם כא כל המסעות האלה על שקבלו ישראל עתיד הקב״ה ליתן שכרן המקבל תיח לתוך ביתו על אחת כו״כ שם כג ויש אכסנאי יהודי בכל מקום שאתה הולך אלד״ים עמך דב״ר ב1מי שהוא פותח פתחו לחבירו נפשו הוא חייב לן תנחימא עמיח אמר הקב״ה לאיוב עדיין לא הגעת לאברהם אתה יושב בתוך ביתך ואורחים נכנסין אצלך אבל אברהם מהדר בעולם לכשימצא אורחים מכניסן אבית דר*נ י ומעשה בשמעון בן אנטיפטר שהיו אורחין נכנסין אצלו וגזר עליהן שיאכלו וישתו והיו נודרין בשעת פטירתן היה מלקה אותן י״א י מעשה בר״ע שהיה לו אכסניא אצל אדם אחד נתן לו כוס וטעמו א״ל ר׳ע טול ושתתו שוב מעשה בר׳ע שנתארח אצל אדם אחד נטל את הפרוסה וסמך בה את הקערה שם ט מגונה ממנו האוכל לפני האורח מגונה ממנו אורח מכניס אורח אורח מטריח אורח מגונה משלשתן ד״א זוטא ״ ללמדך שכל המארח ת״ח בתוך ביתו ומאכילד.ו
ומשקהו כאלו עשה חסד עם כל בני ישראל מדרש שמואל יח•
אורח ארעא׳ ע׳ מנהג•
אורים ותומים / אותיות
38
אורייתא׳ ע׳ תורה•
אלריכ£ O^ini ואלו אורים ותומים לא קאמר ישאיל משום דקטליה לנוב עיר הכהנים כרכרת ינ: ה' דברים שהיו בין מקדש ראשון לשבי ארון וכפורת וכרובים אש ושכינה ורוה״ק ואורים ותומים יומא בא: באלו נשאלין באורים ותומים ואין נשאלין אלא למלך ולאב״ר or זא: כיצד שואלין (באורים ותומים)? השואל פניו כלפי נשאל והנשאל כלפי שכיבד, שם עג• גזירי^ אורים ותומים אינה חוזרת שם שם: למה נקרא שמן אורים ותומים? אורים שמאירין את דבריהם תומיס שמשלימין את דבריהן שם שם שם אודים שהן מאירין לישראל תומים שהן מתימין לפניהם את הדרך ירוש* יומא ז ולא נתחלקה (א״י) אלא באורים ותומים הא כיצד? אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו בע קכב• שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים וסנהדרין של ע״א שבועות יד•
אושפיזא׳ ע׳ אורח•
אושר׳ ע, אשרי.
אות׳ ע׳ סימן.
niK ^^ (אלף בית׳ בקודה) למה נקוד על לולאי ברכיה י• כל האומר תהלם־ לדוד בכל יום ג'פ מובטח לו שהוא בן העוה׳ב מ׳טי אילימא משום דאתיא באלף בית נימא אשרי תמימי דרך? שם ש° מפני מה לא נאמרה נון באשרי? מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל שם ש° שם כל המאריך באחד מאריכין ^ר מ ו ושנותיו אמר דאב י ובדלית אמר ר״א ובלבד שלא יחטוף בחים שם יג: קרא (קר״ש) ולא דקדק באותיותיה שם טי• שכן דבי ראב״י קורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין שם לכ־ יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים ןארץ שם גרי♦ ואו דפטר חמור ודאי גהיט שם u• הפותח ביוד והא וחותם ביוד והא הרי זה הכם באלף למד וחותם ביוד והא ה״ז בינוני באלף למד וחותם באלף למד היז ביי* תוספת כרכית י מפני שהם עושים היהין חתין ועיינין אאין יריש־ ברכות ב ד נון תלוי אם זכה בן משה ואם לא בן מנשד, שמשם ט המוציא כלי וכתוב עליי V TP^ מים מעשר ד' דמאי ט׳ טבל ת׳ תרומה שבשעת סכנה היו כותבין ת׳ תחת תרומח מעשר שני י יא שין של תפילין הלממ״ס שבי׳ יומא קמא א׳ל הלל לגר א״ב ג״ר שם לא• א״ל הקב״ה לגבריאל לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו ועל מצחם של רשעים תיו של דם שם ™; אל תקרי מקדשי אלא מקודשי אלו בנ״א שקיימו אח־
39
אותיות
התורה מאלף רעד תיו שם שם שם בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב״ה שהיה קושר כתרים לאותיות שם ס"• וכתבתם שתהא כתיבה תמה שלא יכתוב אלפין עיינין ביתין כפין גמין צדין דלתיץ רישין היהין חיתין ווין יודין זיינין נונין טיתין פיפין סמכין מימין שם קג: מם וסמך שבלוחות בבם היו עומדין מבצפך צופים אמרום שם קי־ אלף בית אלף בינה גימל דלת גמול דלים ה״ו שמו של הקב״ה ז״ח ט״י כ״ל ואם אתה עושה כן הקב״ה זן אותך וחן אותך ומטיב לך ונותן לך ירושה וקושר לך כתר לעוה׳ב מם פתוחה שם שם שם מיום שחרב ביהמק״ד דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות עירזבין יח: שהרי עקם הכתוב ח׳ אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפין פסחים ג• ואו מוסיף על ענין ראשךן ש□ ה• לא כעוה׳יז העוה״ב בעוה״ז נכתב ביוד הא ונקרא באלף דלת אבל לעוה׳ב כלו אחד אמר הקב״ה לא כשאני נכתב אני נקרא שם נ• לוחות נשברו ואותיות פורחות שם פז: לפיכך נקוד על הא (שברחוקה) לומר שם צג: אורים ותומים לא כתב בהו צדי וטית יומא עג: בג׳ קופות של ג׳ ג׳ סאין תורמין את הלשכה וכתוב עליהן אלף בית גימל שקלים יא• כתיב חשכת מים וכתיב חשרת מים שקול כף ושדי אריש תענית י• ויו דויזתא צריך למימתחה בזקיפא מגילה טז: שרי לבר ישראל למימר לכותי שקליה לע׳א ואנחיה בשין תיו שלו האי מאן דסנאי שומעניה שרי ליה לבזוייה בגימל ושין שם כה: עוה״ז נברא בהא ועוה״ב ביוד ירוש׳ חגיגה ב ויו יתירה לרבות את אחיך הגדול כתיבית קג• כל המנחש לו נחש והא בלמד אלף כתיב? נירים לב־ נון סמך עין נונא סמא לעינים שם בי: למה נקוד על ואו ובקומה של בכירה? ״יי »• יוסף שקידש ש״ש בסתר זכה והוסיפו לו אות אחת משמו של הקב״ה סיטה י: וליחזי האי לא באייב בלמד אלף או בלמד ואו כתיב? שם לא• וג׳ אותיות היו כ״ה על אבן זו וכ״ה על אבן ?ן שם לי• יוד קרת קא חזינא קידושין »׳: לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה ואו דגחון חציין של אותיות של ס״ת יכרסמנה חזיר מיער עין דיער חציין של תהלים שם ל• ויו דשלום קטיעה היא שם סי: הרואה טית בחלום סימן יפה לו □"ק נח• למה נקוד על אי״ו שבאליו? לימדה תורה ד״א שישאל אדם באכסניא שלן בימ ®ז• צריכה ויו כי מורדיא דלברות שם שם שם הלא פרוש לרעב לחמך בשין כתיב פרש והדר הב ליד, כ״ג ט• אותיות נקנות במסירה שם עי־ הקביה בירך ישראל בכ״ב (אותיות) וקללן בח" שם פח: יין ניתן בע׳ אותיות וסוד ניתן בע׳ אותיות נכנס יין יצא סוד סנהדרין לח• למה נקוד על לנו ולבנינו רעל עין שבעד? שם מג: אלמלא ואו שבהעלוך נתחייבו רשעיהם ג״א שונאיהם של ישראל כלייה שם םג• י״ג ווין נאמרו ביין שם ע• למרבה המשרה מפני מה כל מ׳ שבאמצא תיבה פתוח וזה סתום? שם *י• מפני מה זכה אחאב למלכות כ׳ב שנה?
אותיות
40
מפני שכיבד את התורה שניתנה בכ״ב אותיות שם ק- מפני מד, עי״ן של רשעים תלויה? כיון שנעשה אדם רש מלמטה נעשה רש מלמעלה שם קג: בשביל מר׳ הקדים פ׳ לע׳ בא״ב דאיכהז בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם שם קי: ומה יוד שנטלתי משרי עומד וצווח כמה שנים עד שבא יהושע והוספתי לו שםקז• א׳ רישיה דאלפא ביתא מ׳ באמצעיתה ת, בסופה ירוש סנהדרין א א א*ל ואו אאופתא כתבי לך זבחים יט: ז' אותיות צריכות ג' זיונין ואלו הן שעטנ״ז ג"? מנהות כט: אלו ב׳ עולמות שברא הקב״ה אחד בהי וא׳ ביוד ומפני מה נברא העויח בה׳ מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה ,1צאת יצא שם שם שם ןאן לא דריש שם בא־ למה נקוד ואו שבאמצע עשרון? שם פז: א״ל ואו דכתיב אאופתא קאמך חולין טז' למה נברא העולם בבית? אלא מה ב׳ זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו כך אי! לך רשות לומר מה למטה מה למעלה מה לפנים מה לאחור ד״א בב׳ שהוא לש,,! ברכה ולא באלף שהוא לשון ארור ב'ר א כ״ו דורות היה האלף קורא תגר לפר כסאו של הקב״ה אמרה לפניו רבש״ע אני ראשון של אותיות ולא בראת עולם! בי א״ל הקב״ה העולם ומלואו לא גברא אלא בזכות התורה למהר אני בא לים! תורה ואיני פותח אלא בך שנאמר אנכי ה' שם שם להבראם בהא בראם ומה ה' םל האותיות תופסין את הלשון וזה אינו תופס את הלשון כך לא בעמל ברא הקב״ה את עולמו בשתי אותיות ברא הקב״ה את עולמו ומה ה׳ סתום מכל צדדיו ופתוח מלמטה רמז שכל המתים יורדים לשאול שם יב< יוד שנטל הקב״ה משרי נחל? חציו לשרה וחציו לאברהם היה טס ופורח לפני כסא כבוד של הקב״ה אמרר׳ לפניו רבש״ע בשביל שאני קטנה שבאותיות הוצאתני משרה הצדקת עם מז הן עם לבדד ישכון מהו הן? כל האותיות מזדווגין חוץ מב׳ אותיות הללו כיצד א״ט הרי י אמר הקב״ה כשם שב׳ אותיות הללו אינן יכולין להזדווג כך ישראל אינן יבולי! להדבק עם כל האומות שמ״ר םי יכרסמנה חזיר מיער עין תלויה אם זכיתם מ! היאור ואם לאו מן היער י’לר יג אם מתכנסין כל אוה״ע להלבין כנף אחד של עורב אינן יכולין כך אס מתכנסים כל אוה״ע לעקור יוד שהיא קטנה של אותיוח אינן יכולין א״ל הקב״ה הרי שלמה בטל ומאה כיוצא בו ויוד ממך מן התורה אינה בטילה לעולם עם י* וקרבנו ואו יתירה כנגד ו׳ דברים שניטל מאדה״ר ועתידים לחזור ע״י משיח במד״ר י* מה ראה משה להוסיף על שמו של יהושע יוד? יהושע נטל שכר י׳ אנשים של מרגלים שם ״’ כ׳ נרמז לאברהם מ׳ ליצחק נון ליעקב שם י" נגילה ונשמחה בך בך בהקב״ה בך בכ״ב אותיות שבתורה עהע״ר ג אפילו דברים שאתה רואה קוצין בתורה תילי תילין הן יכולות הן להחריב את העולם לעשותו תל שמע ישראל ה׳ אחד אם תעשה מן הדלת ריש תחריב את העולם לא
41
אותיות / אח ואחות
תשתחוה לאל אחר אם תחליף ר׳ בד׳ תחריב שם ה כל מקום שאת מוצא הכתב רבה על הנקודה את תפוש את הכתב ומניח הנקודה נקודה רבה על הכתב תפוש הנקודה שם’ א״ל הקב״ה לאברהם בניך חטאו ועברו על כל התורה ועל כ״ב אותיות שבה אמר אברהם רבש״ע מי מעיד בהם בישראל שעברו את תורתך? א״ל הקב״ה יבואו כ״ב אותיות באה אלף א״ל אברהם אלף! את ראש לכל האותיות ובאת להעיד בישראל ביום צרתם • • • כיון שראו כל האותיות שהשתיקן אברהם נתבייש! איכ״ר פתיחחא ב״ך צרנו ננגח אלו כ״ב אותיות תנחימא לד אותיות שבתורה שיש להן נקודות ספרי בהעלותך הלך הוא (ר״ע) ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות כתב לו א״ב ולמדה אלף תיו ולמדה אבות ורינ ט א״ל (הלל לגר) בני שב כתב לו א״ב א״ל מה זו? א״ל אלף א״ל אין זה אלף אלא בית א״ל מניין אתה יודע שזה א' וזה ב' וזה גי? א״ל כך מסרו לנו אבותינו הראשונים כשם שקבלת זו באמונה ש□ טי ויאמרו אליו איה שרה נקוד על אי״ו שיודעין בה ומבקרין אחריה נקוד על בשכבה ובקומה וישקהו כלו נקוד מלמד שלא נשקו באמת שם לי אמר עזרא אם יבוא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבת כך? אומר אני לו כבר נקדתי עליהן ואם אומר לי יפה כתבת אעביר נקודה מעליהן שם שם כשחפץ הקב״ה לבראות את העולם באו כל האותיות ואמרה כל אחת רבש״ע רצונך שבי תברא העולם בתחילה נכנם תיו ואלף עומדת לצד אחר ושתקה ענתה אלף ואמרה רבש״ע ומה לחבירותי שעולין לחשבון גדול כך אני על אחת כו״כ א״ל הקב״ה אל תתמה שאתה ראש לכולם שאני אחד ואתה אחד ילקוט בראשיי׳ » אותיות של אמת בשתי רגלים של שקר ברגל אחד כל שעושה אמת מקויים ושקר אינו מקויים אותיות של אמת מרוחקין זה מזה ושל שקר מקורבין אמת קשה לעשות ושקר עומד אחורי אוזן שם שם ג צור ילדך תשי יוד זעירא דלית בתורה דכוותא ילקיט איוב י בה׳ מקומות נכתב יעקוב מלא ו׳ ובה׳ מקומות נכתב אליהו חסר לדרוש יעקב נטל אות אחת משמו של אליהו עירובין עד שיבוא ויבשר לבנין ילקוט ראובני בסקיתי מה ראה למד להיות גבוה מכל האותיות? א״ל מפני שהוא כרוז ודרכו של כרוז להיות עומד במקום גבוה ומכריז פסיקתא עשרת הדברות־ ע״ע ע׳ גימטריאות׳
כתב׳ נוטריקון•
אזהרה׳ ע׳ התראה•
אזנים׳ ע׳ אבר.
אח ואחות (אחים׳ אחוד.) יה״ר מלפניך שתשכן בפורינו אהבה ואחור.
ברכות טי ז בגופנית היו פ׳ זוגות אחים כהנים נשואים לם׳ זוגות אחיות כהנות שם מי• אחינו אנשי המקום פלוני באתם לשלום! בכורים ג ג
אח ואחות 1 אחדות
42
ר׳ אבא ואחא אחי הוו ש» »ן אחד מן האחין שמת ידאגו כל האחין כולן שם ?ה: אחות לנו קטנה זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמך פסחים פז• אי שמים לא אחיכם אנחנו! י'היט: אחינו! לא נאמר באנשי ננוה וידא אלהים את שקם אלא את מעשיהם תעבית טר• אחינו! לא שק ותענית גורמין א,1א תשןבה ןמע״ט שם טז אמוץ ואמציה אחים הין מגילה י5 אמר לה אחיו אנא ברמאות שם יג: מדים אחוח אהרן ולא אחות משה שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן שם יי• כדי שלא יאמרו ישראל אחות יש לנו בבית המלך ויסיחו דעתן מן הרחמים שם טי: אחינו בני ישראל שמעו! אפילו שני בנים חתנים מנוחם הוא בשביל כבוד שעשיתם מיק כא: אחיות מחזקות ינמות סד; אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם כמרברה ח: כבד את אביך ואת אמך ואו יתירה לרבות את א<זל הגדול שם קג• הלל ושבנא אחי הוו סוטה כא• אגריפס המלך עמד וקבל וקרא א'^ אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה! שם מא• הנושא אשה צריך שיברו? באחיה רוב בנים דומין לאחי האם נ’נ קי* אם אתם שומעין לי אחי אתם סנהדרין ח אחאב אח לשמים אב לע״א שםקנ; בשעה שהשנים יפות הבריות נעשים אחים אלו לאלו אהבה ואחוה בעולם ב'ר פט אח אחד הוי ליה והלואי קבריה קהיר ט מי יתנך כאח לי כמשה ואהרן שהיו אוהבים זליז ומחבבים זה את זה שבשעה שנט^ משה את המלכות ואהרן את הכהונה לא שנאו זא״ו אלא היו שמחים זה בגדילה
זה מדד" 13יי^ וארא* ע״ע ע׳ קרוב♦
אחד בפה ואחד בלב׳ ע׳ חנופה•
n1*7nR (אחדות ה) א״ל הקב״ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולט ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גןי אחד בארץ ברכותי כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותין שם יג: ר״ע היל♦ מאריך באחד עד שיצאה נשמתו באחד ש° טא; שאלו (המינים) את ר׳ שמלאי כמי* אלוהות הן? מה אהן דכתיב אל אלהים ה,? א״ל הם יודעים אין כתיב כאן אלא הוא יודע א״ל תלמידיו לאלו דחית בקנה לנו מה אתה משיב? א״ל שלשתם ®ם אחד כאיניש דאמר בסיליוס אוגוסטור קיסר יריש' ברכית ט ביום ההוא יהיה ה׳ אחר ושמו אחד אטו האידבא לאו אחד הוא? פסחים נ• כל המשתף שם שמים ודבר אחי נעקר מן העולם סיכה מי■•• כתמר מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל אי! להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים שם שם שם מה תמר זה אין לו אלא לב אחר אף ישראל שבאותו הדור לא היה להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים מגילה יי׳ כולם נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן הגיגי׳ ג: בן גי שנים הכיד
43
אחדות / אחיזת עינים / אחרון
אברהם את בוראו נדרים לב• אתיוהו לאידך א״ל פלח לע״א א״ל כתוב בתורה שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד גיטין ני: אלא עשו שהיה עובד לאלהות הרבה כתיב ביה נפשות הרבה אבל יעקב שהוא עובד לאלוה אחד כתיב ביה נפש אחת ויקיר י לפלטין שהיתה בנויה על גבי ספינות כל זמן שהספינות מחוברות פלטין שעל גביהן עומדת כך כביכול כשאו מבוסס למעלה בזמן שישראל עושים אגודה אחת במדיי טי את מוצא עד שלא גלו ישראל היו עושים עדרים עדרים עדר כהונה לבד עדר לויה לבד עדר ישראל לבד וכיון שגלו נעשו עדר אחד איכ״ר פתיחחא יש אחד ואין שני יש אחד זה הקב״ה ואין שני שאין לו שותף בעולמו גם בן ואח אין לו קהיר י בזמן שישראל עושין חבורה אחת אפילו ע״ז ביניהם אין מדת הדין נוגעת בהם תנחומא שיפטים יח וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו אגודה אחת שם נצנים א כל המשתף שמו של הקב״ה בע׳יז חייב כליה מכילתא משפט־ם הלא כבר נאמר ה׳ אלהמו ומה ודיל ה׳ אחדד אלא עלינו ייחד שמו ביותר שם שם ישראל אומר שמע ישראל ה׳ אלהיגו ה׳ אחד ורוה״ק אומרת מי כעמך ישראל
ספרי ברכה■ ע״ע ע׳ אגודה׳ חברה• קריאת שמע•
אחוה׳ ע׳ אח ואחות•
אחיזה׳ ע׳ תפיסה♦
אחיזת עילם מעונן זה האוחז את העינים סנהדרין סה־ חזי לי ההוא טייעה דשקליה לספסירא (חרב) וניידיה (נתח) לגמלא וטרף ליה בטבלא אלא ההיא אחיזת עינים הוה ש□ םז: האוחז את העינים פטור פעם אחת אני והוא (ר״ע) מהלכין היינו בדרך א״ל רבי למדיני בנטיעת קשואין אמרתי דבר אחד נתמלאת כל השדה קשואין א״ל רבי למדני עקירתן אמרתי דבר אחר נתקבצו כולן למקום אחד שם סח• מטייל הוינא באילון גופתא דציפורין וחמית חד מיניי נסב חדא גולגלא וזרקה לרומא והיא נחתא ומתעבדא עגל אמר לי אבא אין אכלת מינה מעשה הוא ואי לא אחיזת עיני□ ירוש׳ סנהדרין יי ההוא ארמאה דחזייה לההוא גברא דנפל מאיגרא לארעא פקעיה כרעיה ונפוק מעיינה אתייה לבריה ושחטיה קמיה באחיזת עיבים חולין ני: ע״ע ע׳ כשוף•
אחרון (אחרונים) שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דודות האחרונים מכניסין פירותיהן דדך גגון! ברכות לה: מים אחרונים מתחילין מן הקטן שם מו: והייתם קדושים אלו מים אחרונים שם ": מקיש ראשונים לאחרונים מה אחרונים לא עשו ותלה בהן לשבח שבת ני־ גדול עונש האחרון מן הראשון שם קטו: לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל עירובין ג*• אבל
44	אחרון / איוב
בדורות האחרונים שבנות ישראל פרוצות בכשפים מעבירין שם סד: אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קצם יומא ט־ טובה צפרנן של ראשונים מכריסץ של אחרונים ראשונים גדולים או אחרונים ן שם שם שם מים אחרונים הרגו את הנפש שם פזי• כשם שעשית לי נם בראשונה כן עשה לי נס באחרונה תענית כ• גדול היה נס האחרון מן הראשון שםכי" דברי דוד האחרונים מכלל דאיכא ראשונים? מ*ק טז: לא שנו אלא בדורות הראשונים ששנותיהן מרובות אבל בדורות האחרונים ששנותיהן מועטות יבמית סי־ אחריהן (כהן ולוי) קוראין תלמידי חכמים ואחריהן ראשי כנסיות וכל אדם גיטיז ס* יכול כאחרונים ולא כראשונים? ת״ל ואת עצומים יחלק שלל סיטת ידי בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא כלד»שם מט והאחרון אחרון נשכר ניק ליי לא כראשונים שהקלו מעליהם עול תורה אבל אחרונים שהכבידו סנהדרין צי־ ראשונים עברו בשחי אחרונים העלו עפר ברגליהם שם צה: אחרון אחרון חביב כ ר עת אחר כל שמחתך מות ומה יתרון לשמחתך? קדי״ר א באחרונה ירד פרעת יטבע מנילתא בשלח ב אלהים אחרים שהם מאחרין הטובה מלבוא ^^q שם יתרי י•
ע״ע ע׳ ראשון•
אחרית׳ עי סוף.
איבה׳ ע' אהבה•
איוב ר״י כי הוה מסיים ס־פרא דאיוב אמר הכי סוף אדם למות וסוף בר.םת לשחיטה ברכית יז‘ איוב וותרן בממוניה הוה מגילה כח־ ג׳ היו באותה עצי, בלעם ואיוב ויתרו איוב ששתק נידון ביסורין סרטהיא־ איוב נח נפשיה ואיטרי' כולי עלמא בהספידו שם לה־ איוב בימי אברהם היה איוב בימי אחשורוש היה בימי יעקב היה בימי משה היה מעולי הגולה היה ירוש' םוטדי הי איוב היה ויסורין לא היי ולמה נכתבו? אלא לומר שאילולי באו עליו היה יכול לעמוד בהן שם שם שם סידרן של כתובים תהלים ואיוב ומשלי ב ביי: משה כתב ספדו ופרשת בלעם ואיוב אירב בימי מרגלים היה *° ”י• איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה איוב מעולי גילי׳ היה ובית מדרשו בטבריא היה שם שם שםז' נביאים נתנבאו לאוה״ע ואלו הן בלעם ואביו ואיוב שם שם־ חסיד היה באוה״ע ואיוב שמו ולא בא לעולם אלא כדי לקבל שכרו הביא הקב״ה עליו יסורין התחיל מחרף ומגדף כפל לו הקב״ה שכרו בעוה״ז כדי לטרדו מן העוה״ב איוב בימי שפוט השופטים היה בימי מלכות שבא היד׳ בימי כשדים היה שם שם שם גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם שם שם שם כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך מקנהו של איוב פרצו גדרו של עולם שם שם שם מלמד שהטעמהו הקב״ה לאיוב מעין העוה״ב שם שם שם קשה צערו של
44)
איוב / אילנות
שטן יותר משל איוב איוב בשפתו לא חטא בלבו חטא שם טז• בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין עפרא לפומיה דאיוב שם שם שם איוב בסערה חרף ובסערה השיבוהו בין גומא וגומא לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי? שם שם שם או חברא כחברי דאיוב או מיתותא שם שם: אילו לא בא איוב לעולם אלא לפרש לנו מעשה מבול דין ב״ר כי לא נטל אדם פרוטה מאיוב ונצטרך ליטול פעם שנית שםלט אברהם ואיוב אמרו דבר אחד אברהם נטל שכר איוב נטל עונש שם מט נתירא אברהם מן יסורין א״ל הקב״ה אין אתה צריך כבר נולד מי שיקבלם איוב שם 1ז הירא מעבדי פרעה זה איוב שמ'ר יב בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד סמאל לקטרג מה עשה הקב׳ה מסר לו איוב שהוא מיועצי פרעה אמר הקב״ה עד שהוא מתעסק עם איוב ישראל עולים לים ויורדים שם כא איוב עומד וצווח מי יתן ידעתי ואמצאהו שם ל אמר הקב״ה לאיוב מה אתה רוצה עניות או יסורין? שםלא אין עולה בא אלא על הרהור הלב ממי אתה למד מבניו של איוב ייק׳י ז אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה ממי אתה לומד מאיוב שם יז איוב הכיר מעצמו להקב׳ה במרי יי יסורין שבאו על איוב היו ראוים לבוא לאברהם שם יז וה׳ בירך את אחרית איוב מראשיתו בזכות תשובה ומע״ט שהיו בידו מראשיתו רות״ר ב ראה צדקתו של איוב תנחומא וישלח עתידין היו היסורין לעמוד והיה איוב מתוקן שיבואו על ידלו שם שמות אמר הקב״ה לאליפז אתה הוכחת לאיוב בחזון בסעיפים אני אעמיד ממך בן נביא שיפרע מבית אביך שם משמטים אשא דעי למרחוק איוב רואה את בני אדם ואשה יולדת זכר והספינה שטה בתוך הים אצבע על אצבע ותמה שם תזריע אמר הקביה לאיוב כלום יש לך עליה (על האדמה) אלא ד׳ אמות בשעת מיתתך ואת אומר אם עלי אדמתי תזעק? שם ראה א״ל איוב מה אתם מתעים בנ״א שרואין אתכם וסוברין בכם שאתם צדיקים כאברהם שם תצא אילו לא קרא תגר איוב כשם שאמרו עכשיו בתפלה אלהי אברהם כך היו אומרים אלהי איוב תי״כ אחרי איוב עשה ד׳ פתחים לביתו כדי שלא יהיו עניים מצטערים להקיף את כל הבית אברת דר״ב ז בא שטן לקטרג על ישראל וגורה אותו באיוב משל לרועה ילקיט איוב אאיוב אמר לאליפז לא בנו של עשו אתה? שם שם למשה רבינו היה מראה ספר איוב ודרשו לזקני ישראל למען ילמדו כי יש תקוה לכל בוטח בה׳ איוב בן עשו היה וי״א שהיה בן זרח מבצרה י״א איוב וחביריו היו מזרע אברהם ובן יבמה היה ילקוט ראיבני יילך• ע״ע ע׳ יסורין•
איכה׳ ע' חורבן•
אילנות (עצים) אילן שאכל ממנו אדה״ר גסן היה ברכותם• האי מאן דנפיק ביומי דניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו
אילנות
46
וברא בו בדיות טובות ואילנות טובות שם מג•• אילן אחד היה לו לינאי המלך שהיו מורידין ממנו מ' סאה גוזלות שם מי• עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום שבת ל־• עצי ירושלים של קנמון היו ובשעה שהיו מסיקין בהן ריחן נודף בכל א״י שם »• הסנה לאו משום דגביהת מכל אילני אשרי הקב״ה שכינתיך, ^ך שם סז• אילן שמשיר פירותיו סוקרו בסיקדה וטוענו באבני0 שם שם שם למה נמשלו ישראל לתפוח? מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימן נעשה לנשמע שם סח• והרוצה לידע כמה גובה של דקל מודד קומתו וצלו וצל קומתו ערובין מג•• אין לו תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת את האילנות שם ני• קוצצי אילנות טובות אינו רואה סימן ברכה לעולם פסחים נ: אנשי יריחו היו מרכיבין דקלים כל היום היכא עבדי? מנחי כופרא דיכרי לנוקבתא שם נה: ד׳ העושה אותן דמו בראשי הנפנה בין דקל לכותל והעובר בין ב' דקלים שםקיא• אם בקשת ליחנק היתלה באילן גדול שםקיב: מאורות לוקין על קוצצי אילנות טובות סוכה כט• י׳ מיני ארזים הם שם^ז־ עצי שיטים עומדים שעומדים לעולמי עולמים ש0 מה: מה תמר זה אין לו אלא לב אחד שם שם שם ג׳ עזץ הן אף צלף באילנות ביצה כה • בא׳ בשבט ר״ד׳ לאילן כדברי ב״ש ב״ה אומרים בט״ו בו ר'ה ב־ בחדש זיו ההוא דאית ביה זיוא לאילני שםיא• בעצרת על פירות האילן שם טזי משל לאדם שהיה הולך במדבר ומצא אילן שפירותיו מתוקין וכשביקש לילך אמד אילן אילן במה אברכך תענית ה‘ אם לשבט לאילנות אם לארצו לזרעים שם ח: מה ארז זה אינו עומד במקום מים ואין גזעו מחליף שם כ* חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא א״ל האי עד כמר, שנין טעין? א״ל עד ע' שנין שם כג־ צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון אם נאמר תמר למה נאמר ארז? מה תמר אין גזעו מחליף שם כה־ כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה פעם אחת גזרה המלכות גזירה שלא יביאו עצים למערכה שם כח־ מט״ו באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה שם לא■ בעוה״ז אילן עושה לי״ב חודש אבל לעת״ל לחודש אחד שקלים יא. אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי הקיר? מ*ק כי: תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר יפרח שם שם שם עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה כרובות קיא: אין לך כל אילן סרק שבא״י שאינו מוציא משוי שתי אתונות שם שם שם עתידין כל אילני סרק שבא״י שיטענו פירות שם קיב: רוב עצים להסקה ניתבו נדרים סב: כי הודי מתיליד ינוקא שתלי ארזא ינוקתא שתלי תורניתא וכי ד׳וו מינסבי קייצי לדיו ועבדו גננא גיטין גז• לא שכיב אלא דקץ תאינתא בלא זמנה כ״ק צא: מאן קייציה תקוף ענפיה שם קח• אף ערכה שולחנה אלו דשאים ואילנות סנהדרין לח: אין לך דקל בבבל שאין סוס של פרסיים קשור בו שם צח: איתעקרין ארזייא דארעא
אילנות 1 אכזריות
47
ישראל ייי®, ’"ז ג ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשן אבות ג כל שחכמתו מרובה ממעשיו דומה לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין שם שם כשאמר הקב״ה למיניהו באילנות נשאו דשאים קו״ח חוליו °• תרנגולת לכ״א יום וכנגדן באילן לוז כלב לני יום באילן תאינה חתול לנ״ב באילן תות חזיר לס׳ באילן תפוח בכורות ח• פעם אחת נפל ארז אחד שבמקומנו ועברו ט׳ ז קרונות על חודו שסב: אומרים לאילני מאכל למה אין קולכם הולך? א״ל אין אנו צריכים פירותינו מעידין עלינו אומרים לאילני סרק למה קולכם הולך? א״ל הלואי נשמיע קולנו ונראה 3״ר טז משל למלך שהיה לו פרדס ונטע בו אילני מאכל ואילני סרק א״ל מה הנאה יש לך באילני סרק א״ל אילולי אילני סרק מהיכן הייתי עושה לי מרחצאות שמ״ר ז דומה לאדם שבא לקוץ את האילן מי שאינו בקי קוצץ כל ענף וענף בפ״ע ומתייגע והפיקח מגלה את השרשין וקוצץ את האילן במי״ר 3 למה נמשלה תורה בתאנים? שרוב האילנות הזית הגפן והתמרה נלקטין כאחד והתאנה נלקטת מעט מעט שהש״ר י מה הנטיעות הללו אם את מכסה שרשיהן בשעת נטיעתן הן מצליחות אבל האגוז אם את מכסה שרשיו בשעת נטיעתו אינו מצליח כך ישראל מכסה פשעיו לא יצליח שם י הכל מבקשים תפקידו אפילו עצים ואילנות תדע לך שלא היו ארזים בבבל וכשעלה נבוכדנצר לכאן תלש ארזים ושתלן בבבל וכשמת היו שמחים על מפלתו שנאמר גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון איכ״י יא ראוין היו ישראל שיכנסו לארץ מיד אלא שהיו אילנות ישנות מימי נח אמר הקב׳ה מה אני מכניס ישראל לחורבה? הריני מקיפן מ׳ שנה כדי שיעמדו הכנענים ויקוצו ישנות ויטעו חדשות קה״י ג כקול הסירים תחת הסיר כל העצים כשהן דולקין אין קולן הולך ברם הלין סרייתא (קוצים) כי אינון דולקין קולן הולך מימר אמרי אוף אנן קיסין שם’• אין האילן נעקר
אלא בבן מינו תדא״ר כט• ע׳ע ע׳ נטיעה׳ פירות•
אכזריות (אכזר׳ אכזרי) יבוא עורב שהוא אכזרי יבוא נשר שהוא רחמן ירוש פאה א במי אתה מוצאן דברי תירה? במי שמשים? עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו 'עירובי! «• תפלתן של צדיקים מהפכת דעתו של הקב״ה ממדת אכזריות למדת רחמנות סיכה יי• ומנין שאם לא מחל לו שהוא אכזרי? ב״ק צב־ יעלה זו אכזרית על בניח ניב טז ־ כל ימי עני רעים זה רחמן וטוב לב משתה תמיד זה אכזרי שם קמי׳’• מלך בו״ד שסרחה עליו מדינה אם אכזרי הוא הורג את כלן סנהדרין לט■ מכאן למי שמבקשים ממנו שלא יהא אכזרי מלמחול כמייי יט וזה אכזרי עמד לעקור אומה שלמה חנם שם כ אל תהי צדיק הרבה כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שנעשה אכזרי במקום רחק קהיר י אומרים
אכזריות / אכילה ושתיה
48
על אליהו והושע שהיו אכזריים אבל ח״ו שלא היו אכזרים• כי היש אכזרי שהוא מציל? אלא למה הדבר דומה לבן מלך שדנו המלך להריגה מה עשה סנקתדור שלוף פסיקתא רבה מד• ע״ע ע׳ רחמנות•
אללה וש^ה (אוכל׳ מאכל׳ משקה) אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתן ברכית מ־ אחד כל אכילתך אכול מלה ואתר כל שתייתך שתה מים ואי אתה ניזוק אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקין ולא שתה מים ביום ידאג מן ריח הפה ובלילה מפני אסכרה שם שם שם הרגיל בעדשים אחת לל׳ יום מונע אסכרה בחרדל מונע חלאים בדגים קטנים אינו בא לידי חולי מעים בקצח אינו בא לידי כאב לב שם שם שם טחול יפד* לשינים וקשה לבני מעים כל ירק חי מוריק וכל קטן מקטין וכל נפש משיב אם הנפש כרוב למזון ותרדין לרפואה שם מי־ אספרגוס יפה ללב וטוב לעינים ל דברים נאמרו באספרגוס שם נא’ כמה שיעור עיכול? כדי מהלך ד׳ מילין כאן באכילה מרובה כאן באכילה מועטת שם נג: י' דברים מחזירין את החולה לחליל וחליו קשה האוכל בשר שור בשר שמן בשר צלי בשר צפרים וביצה צלויה שם נז: אכל ושתה בבית סימן יפה לבית שם שם שם האי דחריפי בני מחוזא משום דשתי מיא דדגלת שם נט: ושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל שם סא• עד דכפנת אכול עי דצחית שתי שם סב• טבח שהאכיל טרפות ואכלוהו כלבים ירוש׳ תרומות א אמר שמואל אין אני שותה אלא חמין ש° שם ח אכול ואדיש דכלביא אכלין ומדשין יריש' פאהא ומאימתי התחלת אכילה? משיטול ידיו משיתיר חגורה שבת ט: שעה א׳ מאכל לודים ב' מאכל ליסטין ג׳ מאכל יורשין די פועלים ה' מאכל כל אדים שם י, נפישי קטילי קדר מנפיחי כפן שם לג• אכל ולא שתה אכילתו דם אכל ולא הלו ד' אמות אכילתו מרקבת הנצרך לנקביו ואכל דומה לתנור שהסיקוהו מבחוץ ילא הסיקוהו מבפנים שם מא• מעשה בר״ע שעשה משתה לבנו ועל כל כוס וכוס אמד חמרא וחיי לפום רבנן שם סז־ ר' ביבי דשתי שכרא בעיין בנתיה טפ^א שם ם: אתרוג צנון וביצה אלמלא קליפתן החיצונה אינן יוצאין מבני מעיים לעולת שם קח־ ההוא גברא דאכל גרגישתא (אדמת חומר) ואכל תחלי וקדחו ליה תחלי בלביה ומית שם קיג־ אין קבע לשתייה שם קיח• יהא חלקי מאוכלי ג׳ סעודות בשבת שם שם־ ולקדוש ה׳ מכובד זה יוהכ״פ שאין בו לא אכילה ולא שתייה שם קיט־ בגון אנן דשכיח לן בישרא וחמרא כל יומא שם שם שם שמואל ביומא דעביד מילתא (הקזת דם) עבדי ליה תבשילא דטחלי שסקכט־ ה׳ דברים קרובין למיתה ואלו הן אכל ועמד שתה ועמד שם שם־ דלא נפישא ליה ריפתא לא ליכול ירקא משום דגריר ואמר ר״ח אנא לא בעניותי אכלי ירקא ולא בעתירותי בעניותי
אכילה ושתיה 49
משום דגריר בעתירותי דאמינא היכי דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי שם קמג חאד מאן דאפשר ליה למיכל נהמא דשערי ואכל דחיטי קעבר משום בל תשחית שםשםשם תיהוי צניעתן לא תיכלון בהמא באפי גברייכו לא תיכלון ירקא בליליא ולא תשתון שיכרא בליליאשםשםשם עד מ׳ שנין מיכלא מעלי מכאן ואילך משתי מעלי שם קנב• האי מאן דבחמה יהי גבר זיותן אכיל מדיליה ושתי מדיליה ורזוהי גלין שם קני• סילקא חייא קטיל גברא חייא עירובץ כט■ אכל בצל והשכים ומת אין אומרין ממה מת שםשםשם שיננא חטוף ואכול חטוף ואישתי דעלמא דאזלינן מיניה כהלולא דמי שם ני־ ג׳ מרבין את הזבל וכופפין את הקומה ונוטל א׳ מה׳ מאות ממאור עיניו של אדם פת קיבר ושכר חדש וירק שם נה: שתה רביעית יין אל יורה שם סי: אין מעבירין על האוכלין שםשם: והעומר עשירית האיפה האוכל כמדה זו ה״ז בריא ומבורך יתר על כן רעבתן פחות מכאן מקולקל במעין שם פג: כל מילי דמעלי להאי קשה להאי בר מזנגבילא רטיבי ופילפלי אריכתא ופת נקיה ובשר שמן ויין ישן דמעלי לכולי גופיה פסחים מב: ע״ה אסור לאכול בשר כל העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף שם מט: אמרו עליו על יוחנן בן נרבאי שהיה אוכל ג׳ מאות עגלים ושותה ג׳ מאות גרבי יין ואוכל מ׳ סאה גוזלות בקינוח סעודה שם ני• השותה כוסו בבת אחת ה״ז גרגרן שנים דרך ארץ ג׳ מגסי הרוח שם פי: הגלם לבבל כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה שם פת• ר״פ ורהבר״י עריבו ריפתא בהדי הדדי אדאכיל ר״ה חדא אכיל ר״פ ד׳ אדאכיל ר״ה חדא אכיל רבינא ח׳ אמר מאה פפי ולא חדא רביגא שם פ״: השותה מים שאולין דמו בראשו שם קיא• אוכלין ומשקין תחת המטה רוח רעה שורה עליהן לא ישתה אדם מים לא בלילי ד׳ ולא בלילי שבתות מפני סכנה לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה שם קיב• השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה שםשםשם סוס אוכל הרבה ומוציא קמעא שם קיג: אכול בצל ושב בצל ולא תיכול אווזין ותרנגולין פחות ממיכלך וממשתיך ותוסף על דירתך דאכיל אליתא טשי בעליתא דאכיל קקולי אקיקלי דמתא שכיב שם קיי• בשעה שאמר הקב״ה לאדם קוץ ודרדר תצמיח לך זלגו עיניו דמעות אמר רבש״ע אני וחמורי נאכל באבוס אחד? כיון שאמר לו בזעת אפך תאכל לחם נתקררה דעתו ועדיין לא פלטינן מינה דקא אכלינן עיסבי דדברא שם קיח• למרק אכילה ושתיה שבמעיו יומא ד: לא היו מניהין אותו (כה״ג) לאכול הרבה מפני שהמאכל מביא את השינה שם יח• אי1;ו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין שם עי: אפילו אוכל כל מעדני עולם טועם בהם טעם עפר שם עת• דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה האי מאן דאית ליה סעודתא לא לאכלינא אלא
4
50	אכילה ושתיה	____
ביממא שם שם: מניין לשתיה שהיא בכלל אכילה? שם עי• ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתייה ואכילה בכזית שם עט: שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך את ר״א כגק אני שאיני רגיל לאכול אלא סעודה אחת ביום מהו שאוכל סעודה אחת (בסוכר׳) ואפטר? םוכה כז: כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שם מוז: שכר לשון שתייה לשון שביעה לשון שכרות שם מט•• אמרו עליי על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת ביצה ט־ הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא שס ש° שם לרגעים תבחננו זו אכילתו יריש' י'די א המהלך בדרך אל יאכל יותר משני רעבון ״y™ י־ מאכל אדם אין מאכילין לבהמה שם כ: מיחייב איביש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי מגילה ז: והשהיה כדת של תורה אכילה מרובה משתייה שם יב־ שישראל אוכלין ושוהין מתחיליז בדברי תורה ובדברי תשבחות שם שסי• אמר רב שהאכילה מאכל יהודי ושמואל אמד שהאכילה קדרי דחזירי שם יג• ודתיהס שונות מכל עם דלא אכלי מיק ולא נסבי מינן שם שם: כל האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה כאילו אוכל טבלים שם כח׳ אין שמחה בלא אכילה ושתייה מקט• אכילה גסה לא שמה אכילה ינמית נ' תמרי משחנן משבען משלשלן אכל תמרים אל יורה כתרבית י: הרוצה שילבין ב^ יאכילנה אפרוחים וישקנה חלב סמוך לפירקה שם נש: פסקה קימעא אוכלת הרבי, לא תאכל דברים הרעים לחלב כגון כשות וחזיז ודגים קטנים ואדמה דאכלה חרדלא הוו לה בני זלזלני דאכלה גרגושתא הוו לה בני מכוערי דשתיא שיכר^ הוו לה בני אוכמי דאכלה בישרא ושתיא חמרא הוו לה בנר בריי שפס: כגון רשב ש דאכיל מדידיה ושתי מדידיה וגני בטילא דאפדניה שם סב־ חזקה אין אים שותה בכוס אלא א״כ בודקי שם ": אין בעלי ראתן בגבל מפני שאוכלין תרדי! ושותין שכר של היזמי שם ע" דייסא מעלי למיכלה דחיטי בלחמא דחיטי ודשערי בלחמא דשעיי בדיי° מ״: קרביים לאו בשר ואוכליהן לאו בר איבש שם נד•• משל לב בנ״א שצלו את פסחיהן א' אכלו לשם מצוה וא׳ אכלו לשום אכילה גסה יי׳ שאכלו לשום מצוה וצדיקים ילכו בם וזה שאכלו לשום אכילה גסה ופושעים יכשלו בם ג-יר »• מלמד שהקריא אברהם לשמו של הקב״ה בפה כל עובר ושב כיצד? לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו א״ל וכי משלי אכלתם? משל אלהי עילם אכלתם סיטי׳ י־ כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה שם «״: אכול שליש ושתה שליש והניח שליש לכשתכעוס תעמוד על מילואך גיסיו ע• דדרכא דמיכלא יתירא ודרכא דמישתיא יתירא לאתויי לידי זיבה קידושין ב:
אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא שסל: האוכל בשיק הרי זה דומה לכלב שם"־ הרי שלחן והרי בשר והרי
51
אכילה ושתיה
סכין ואין לנו לאכול שם מי• אבותינו היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עסוקים בבנין ביהמ״ק אף אנו נאכל מלוחים שפסי■ פרסיים שאוכלים ושותים כדוב שם עבי' דברים נאמרו בגרע (מקיז דם) אוכל הרבה ומוציא קימעא שם פב• עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל ר״א חשש להדא שמועתא ומצמית (מקמץ) ליה פריטין ואכיל בהון מכל מלה זימנא חדא בשתא ידוש׳ קידושין ד ושיהו אוכלין שום ?יבע״ש משום עונד, ב״ק פב• שתין רהוטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה שם צב: עש,ק לגביך ושוי לכרסיך ב׳מגב ואין שאת אלא אכילה שםבג: ואכלו (המלאכים) סלקא דעתיך? אלא נראו כמי שאכלו ושתו כדי להאכילן ג׳ לשונות בחרדל שם פו: כל מילתא ידענא אסותייהי לבר מתלת מאן דאכל נהמא ולא מסני ד׳ גרמידי שם קיג: קודם שיאכל אדם וישתה יש לו ב' לבבות לאחר שאוכל ושותה אין לו אלא לב אחד בביב•• מיום שחרב ביהמיק דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין שם ם: ק״כ משתאות עשה בעז לבנין שם צא• כל מילי עתיקי מעלי לבר משכרא שם שפ: אדה״ר לא הותר לו בשר לאכילה סנהדרין נט: מנין לאוכל מן הבהמה קודם שתצא נפשה שהוא בל״ת? שם סג• אין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שטועם טעם ךגן שם ד וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין אמרה תורה יצא ליסקל? אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה עם עב אל ההרים לא אכל שלא אכל בזכות אבותיו שם פא■ כל המשייר פתיתים על שלחנו כאלו ערבך ע״ז ש&־צב• פקח בן רמלי׳ שהיה אוכל מ׳ סאה גוזלות בקינוח סעודה חזקי‘ שהיה אוכל ליטרא ירק בסעודה שם צד: א״ל בתי בשעה שאוכלין ושותין במה יתעסקו? א״ל רבש״ע אם בעלי מקרא הן יעסקו בתנ״ך שם קא• גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל שם קג• אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתייה שואלין אותו מכ-ת ט: האי מאן דאכל ביניתא דבי כרבא תולעת שבכריב מלקינן ליה משום שרץ שם טן: עכוים שעשה משתה וזימן כל היהודים אע״פ שאוכלין משלהן ושותין משלהן מעלה עליהם הכתוב כאלו אכלו מזבחי מתים ע'זחי אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא חזרת ולא קישות ולא צנרן שש יא לא תישתעו בהדיה דאיבו_דקאכיל לחמא דארמאי שם לה־ ג׳ שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו ד״ת כאלו אכלו מזבחי מתים אבות ג הלומד מן הקטנים דומה לאוכל ענבים קיהות ושותה יין מגתו שם י כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה שם י ה׳ דברים משבחים את הלימוד האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול והאוכל לב של בהמה והשותה מים של שיורי רחיצה הוריות יג: י׳ דברים קשים ללימוד והאוכל פת שלא בשל כל צרכו
4’
אכילה ושתיה
52
והאוכל בשר מזוהמא והשותה מאמת המים העוברת בבית הקברות שם שם שם ה* דברים טשיבין את הלימוד פת פחמין והאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח והרגיל ביין ובשמים והשותה מים של שיורי עיסה שם שם שם בשיל מצד אחד מאכל ב! דרוסאי מנחות "• הבבליים אוכלים בשר כשהוא חי שם צט: ושמא תאמר לאכילה הוא צריך? ת״ל אם ארעב לא אומר לך שםקי• שלא אכלתי בשר כוס כוס מעולם שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם חילין לז: מלמד שתפס הקב״ה מכל מין ומין והראה לו למשה וא*ל זאת אכול וזאת לא תיכול שם מב• למדה תורה ך"א של^ יאכל אדם בשר אלא לתיאבון שם פי• לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיעי לו שם•שם: לאחר שאכלו ושתו א״ל כוס של ברכה אתה שותה או מ׳ זהובים אתה ניטל? שם סז• אין שותין מים בפני רבים בכורות מד: מי אכלי אינשי נהמא דדהבא? תליי לב: שלג אינו לא אוכל ולא משקה גדי׳ יזי אבא שאול אומר קובר מתים הייתי והייתי מסתכל בעצמות של מתים השותה יין חי עצמותיו שרופין מזוג עצמותיו סכויין וכל מי ששתייתו מרובה מאכילתו עצמותיו שרופיץ אכילתו מרובי* משתייתו עצמותיו סכויין כראוי עצמותיו משוחין שם כד: אכלית אשקית לוית ברמח בא וראה כמה נסים עושה הקב״ה עם האדם והוא אינו יודע שאלולי היה אוכל פת כשהיא חיה היתה יורדת בתוך מעיו ומשרטת אותו אלא ברא הקב״ה מעין בתוך גרגרתו שהוא מוריד פת בשלום שמ’ר כד בא וראה כמה צער וכמה יגיעה עד שיצא המאכל מן פומא לושטא מן ושטא להמסיסא ומהמסיסא לקיבתא ייק׳י ג משל לרופא שנכנס לבקר ב' חולים אמר לזה של חיים זה תאכל וזה לא תאכל ולשאינו של חיים כל דבעי הבו ליה כך אוה״ע שאינן לחיי עוה״ב כירק עשב נתתי לכם את כל אבל ישראל שהן לחיים נאמר זאת הבהמה אשר תאכלו שם יג מפני מה מי הפה מתוקין? פעמים שאדם אוכל אכילה שאינה מתקבלת על לבי במ ר ח צדיק אוכל לשובע נפשו זה רות שכתוב בה ותאכל ותשבע ותותר שם נא כל אכילה ושתייה שנאמרה במגילה הזאת קיילח בתורה ובמע״ט בנין אב שבכולן והוא ילוני בעמלו ימי חייו וכי יש מאכל ומשתה בקבר? אלא אלו תורה ומע״ם קה ר ח אל יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו "נ״ומא ייצא יג מה איכפת ליה להקב״ה בין שוחט ואוכל או אם נוחר ואוכל? או מה איכפת ליה בין אוכל טהורות לאוכל נבלות? שם ויקרא אל יאמר אדם אי אפשי לאכול בשר חזיר אבל אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר ^לי ספרא קדושים מרבה לאכול מרבה להוציא אבותיי־נ י" האוכל אוכלים שאינם עולים על גופר עובר משום ג׳ דברים שביזה יאת עצמו וביזה את האוכלין ומברך ברכה שאינה כתיקונה שם כי בזמן שאדם אוכל משלו דעתו מיושבת עליו ואפילו אוכל אדם
&3
אכילה ושתיה / אל תקרי••• אלא...
■משל אביו ומשל אמו ומשל בניו אין דעתו מיושבת עליו שםלא אין נוהגין בזיון באוכלים ואין זורקין אוכלין ממקום למקום ואין סומכין ואין מכסין באוכלין סופיים גיי הנכנס לבית אל יאמר תנו לי ואוכל עד שיאמרו לו אכול מזגו לו את הכוס שוהה ושותה ד א רבה ח לא ישוך אדם מפרוסה ויתננה לחבירו ולא ישתה מן הכוס ויתננה לחבירו מפני סכנת נפשות שם שם ט מגונה ממנו האוכל לפני האורח האוכל לפני ת״ח ד'א זיטא ח צריך אדם שיאכל כדי קיום הגוף שאין הגוף מתקיים בלא אכילה מדרש אגדה תרומה זאת החיה אשר תאכלו אכול מה שתקנתי לך ואם תפנה אחור ראה מה כתיב אחריך נגעים מדרש תדשא טי עד שלא יחלה האדם הוא אוכל מה שימצא כיון שחלה מבקש לאכול מיני תענוגים מדרש חזית ה. ע״ע ע׳ יין, ירקות׳ סעודה׳ פת•
אכסנאי׳ אכסניא׳ ע׳ אורח•
אל תקרי••• אלא••• (•••קרי ביה•••) אל תקרי שמות אלא שמות ברכות ז: א״ת אין בלתך אלא אין לבלותך שםי• א״ת גורך אלא גאיך שם שם: א״*ת במה אלא במה שם יי• א״ת בצלמון אלא בצלמות שם טו. א״ת ^ל, עין אלא עולי עין שם ל־ א׳ת בהדרת אל בחרדת שם ל• א״ת אל ה׳ אלא על ה׳ שש לב• א״ת שברת אלא שרבבת שם ני: א״ת מורשה אלא מאורסה 7ם בז־ א״ת גרים אלא גיים שם שם: א״ת אדם אלא אדום שם סב■ א״ת בניך אלא בוניך שם סד. א/׳ת מור עובר אלא מר עובר שבת ל: א״ת שושנים אלא ששונים שם שם שם א״ת בהלה אלא בחלה עם לב• א״ת בשר זרועו אלא בשר זרען שם לג. א״ת באלה אלא באלה שם שם שם א״ת מקדשי אלא מקודשי שם נח• א״ת והדרך אלא וחדדך שם םג\א״ת יךןדון אלא ידדון שם פח: א*ת בושש אלא בא שש שם פט. א״ת מחללן אלא מחול לן שם קיח• א״ת ויכולו אלא ויבא שם קיט• א״ת שומר אמונים אלא שאומרים אמן שם שם: א״ת רקתך אלא ריקתיך עיייבין יט• א״ת חרות אלא חירות שסני• א״ת בכפרים אלא בכופרים שם =א: א״ת שימה אלא סימנה שם שפ: א״ת למוצאיהם אלא למוציאיהם בפה שם שם ש= א״ת משנאי אלא משניאי ׳עם צט א״ת כלן אלא כל אלר פסחים ק-ז• לא תשא שמע שוא קרי ביה לא תשיא שם קיח• א״ת ברותים אלא ברית ים יומא לח• א״ת ונטמאתם אלא ונטמתם שם לט• א״ת וישטחו אלא וישחטו שם עי• א״ת לחם אבירים אלא לחם איברים שם שם שם א״ט שטוח אלא שחוט עפ: א׳ת הדר אלא הדור סיכהלה• א״ת הךר אלא הדר שם שם שם א״ת בראשית אלא
3רא שית שפ מט• א*ת ישלם לך אלא ישלימנן לך שם גב• א״ת ויראו אלא ויראו ר ה ג• א״ת צבאם אלא צביובם עם יא. א״ת לשלש אלא לשל,ש שם ע: אותם קרי ביה אתם עס כי־ א״ת אבניה אלא בוניה תענית ד. א<ת ישןנא אלא ישנא שם ז: חשרת מים קרי ביה
אל תקרי • • • אלא • • •
M
הכשרת מים שםי• א״ת לבת אלא לבית מגילה יג• א׳ת בלתך אלא לבלותך ~ם 'י’ א״ת שבעים אלא ש?עים שם טי• א״ת כבודו אלא כבידן הס כיי• א״ת כסות עיני0 אלא כסיית עינים שסכה• א״ת הליכות אלא הלכות שם שם•• א״ת ושם אלא יק° מ*ק ה־ א״ת קרבם אלא קברם שם ט־• א*ת שר המשים אלא שר חומשים חגיגה יי• א׳ת אזנך אלא אזנך כתובות ה• אשר לא אורשה קרי ביה אשר לא ארוסה ~ם יח: א״ת גדיותיך אלא גויותיך שם סז• א״ת לבן שינים אלא שני□ שם קיא• א״ת חקר אלא חומר שם שם שם א״ת בעדי עדיים אלא בעדרי עדרים סוטה א: א״ת אותו לא אוכל אלא אתו שם ה• א׳ת נאוה	תהלה	אלא נוה תהלך שם ט	א״ת ויקרא	אלא
תקריא שם י*־ א׳ת בניה אלא בוניה שם יב־ א״ת אמרי שפר	אלא	אמרי ספר	שם יג'
א״ת הורד אלא הוריד שם שם: א״ת	רודם	אלא רד ים שם •ז■	א׳ת	כי ח!ק ך,וא	ממבי
אלא ממני שם ^׳ א״ת יבורך אלא	יברך	שם שם: א״ת בקרב	שנים	אלא בקרב	שני°
שם מט• א״ת וישתכחו אלא וישבחו גיטין ני: א’ת קבורים אלא קבוצ,ם שם עם שם יקנו קרי ביה_יקנו קידושין ט• א׳ת ושננתם אלא ושלשתם שם י• א׳ת בסופה אלא בסופה שס שס: א׳ת שפטים אלא שפוטים ירוש׳ קייישי! א א׳ת ישלמנה אלא ישלי$גח בח • את לים מכסים אלא לשרו של ים מכסים ביב עד: א<ת שמה אלא שמר׳ שם עה• שמוע בין אחיכם קרי ביה נמי שמע בין אחיכם סנהדרין ז: א*ת שוים אלא שעם שםי,, א׳ת בכושרות אלא בכי ושירות שם כב• א׳ ת מוציא אלא כמוציא שם שם שם את בגדיו אלא בוגדיו שם^ז■ ואת זכר לא תשכב קרי ביה לא תשכב שם נד■ אשר לא ישמע קרי ביה לא :שמיע לא ישמע שם פט• אל תהי קורא כוב° אלא כובש יריש םנהדריז ’ א א׳ת	שנאן	אלא שאינן	ן'ז ג:	עלמות אהבוך קרי	ביי'
עלומות שם לה־ ונעלם דבר קרי	ביה ונעלם מדבר	היריות	י• א״ת ממקדשיך	אלא
ממקודשיך זנחיםקטי: אית בכבודו	אלא	במכובדי שם	שם שם	א״ת בהבראם אלא	בה״י
בראם מנחית כט: א״ת ושחט אלא	וסחט	חולין כז• א״ת	שנים	אלא שניים ערכ-ן י•	א״ת
ישור אלא ישיר שם יא־ א״ת שובע אלא שבע שם יג: לא ייסך כתיב וקרי ביה לא יסיך כרתות ’ את שוחטי אלא סוחטי נדה עי יאכל בלחמו קרי ביה יאכילו בלחמי שם מי• את העיר אלא האיר בר ב עוד מי לך פה קרי ביה פה שם ג א׳ת וישמעו אלא תשמיע,־ שם יט ויד כל בו קרי ביה כלבי שם ™ אל תהי קורא יש שבר אלא יש סבר שם צא א״ת בנות ירושלים אלא בונות ירושלים שם ר» אל תהי קורא משכני אלא משכוני שם לא א׳ת מורשה אלא ירושה שם לג א״ת שניין אלא סניין ויקיר יג א״ת קערת אלא עקרת במד״י יג א׳ת אחת אלא אחות שם שם אל תהי קורא ?שא ברכה אלא :שיא ברכה דגיריא א״ת יהודי אלא יחידי אסת’י י לפני מלכים קרי ביה לפני מלאכי קה״י א א׳ת ושב אלא ושוב אי□ ר א א״ת בן פורת אלא בן
אל תקרי • • • אלא •••/ אליהו הנביא
55
פרות תבחי«א "?ז ג א״ת מצא אלא מוצא שם שם א״ת ויחד יתרו אלא ויהד שם יתרו ז א״ת מכין אלא מקן שם ויקהל ז א״ת מצרות אלא מצרעת שם מצירע ב א»ת שקערורות אלא שקע ארורות שם שם י א״ת יאמר קדוש אלא יאמר לו קדוש שם בחוקותי ד חרש קרי ביה חרס שם שלח א מה קרי ביה מאה שםקרת יב אל תהי קורא מדבר אלא מדבר שם מםעי ט אל תהי קורא משכנותיך אלא משכנותיך שם גשא יי אל תהי קורא ממתים אלא ממיתים שם תבא כ א״ת ושמרתם את המצות אלא את המצות מכילתא נא א״ת חומה אלא חמה שם בשלח א״ת תמות חכמה אלא תומת שם יר1רו א׳ת בלא עם אלא בלוי עם ספרי האייני שכ א״ת איש שיבה אלא איש ישיבה שם שם שכא א״ת שן בהמות אלא שן בהם שם שם שם א*ת הים האחרון אלא היום האחרון שם וזאת הברכה ?נד אל תהי קורא גם את העולם אלא אהבת העוללים מדרש תהלים ג א״ת אפפוני אלא עפפוני שם שם יח א״ת ביה שמו אלא ביאה שמו שם שםקיי א׳ת ושכלתים אלא ושכחתים אבות דר״ב כג א״ת בחומו אלא בחמימו פרקי יייא כב אל תהי קורא וישקהו אלא וישכהך שם לז אל תהי קורא ואל תשא להם אלא ולו תשא להם פסיקתא רבתי ד אל תהא קורא זרעם אלא זרועם ש° ל אל תהי קורא! נשוי פשע אלא נשוי פשע ®5,	1שם מרי א״ת מהונך אלא מגרונך פסיקתא דר'כ.
R^IH IH^K אמר ר״י פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה מחורבות ירושלם להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח א״ל שלום עליך רבי ומורי ברכות ג• אליהו בארבע ומלאך המות בח׳ שם ד: שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת מנחה שם ה: ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא שם י: א״ל אליהו לר״י אחוה דר׳ סלא חסידא לא תרתח ולא תחטי שם כט: אליהו הטיח דברים כלפי מעלה הס לא: אתא אליהו אדמי ליה כאיניש ואסהיד שם נח• ואף אליהו כשנפטר מאלישע היו עסוקים בנחמה ירוש׳ ברכות ב אליהו שאל לר׳ נהוריי מפני מה ברא הקב״ה שקצים ורמשים בעולמו? מפני מה באין זועות לעולם? שם שם ט ב אליהו וריב׳ל שמסר את בן קישור למלכות ירוש־ תרומות ח איתבו (רשב״י ובנו) תריסר שני במערתא אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא שבת לג: מאימתי תמה זכות אבות? מימי אליהו שם נה• אתא אליהו אידמי ליה כפרשא שם ?«: כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בע׳ש ולא בערבי י״ט מפני הטורח עירובין »: אליהו טירונין לנביאים היה יייש' עיייביו ה א י׳ דברים נבראו בע׳ש ביה״ש ומערה שעמד בו משה ואליהו פסחים נראם יבוא אליהו ויאמר להם לישראל מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת? שם ^ דא״ל אליהו לר״י אמריתו אמאי לא אתי משיח? יומא יט: מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלו משה ואליהו למרום כובה ה• ומאן נינהו ח׳ נסיכי אדם? ומשיח ואליהו שם נב:
אליהו הנביא
56
אשכחיה
לעמוד בפני האורה שם ינו: אליהו
חי היא מקכי■ א׳ל אליהו לבר הי הי מאי דכתיב
תחיית המתים מביא לידי אליהו שקלים ז• ר׳ ברוקא חוזאה הזה שכיחא בשוקא דבי לפט הוה שכיח אליהו גביה א״ל איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתיי תענית כב• א״ל (ד״י) לשמעיה שלוף לי מסאניי שלף ליה חד מסנא ואתא מיטרא כי מטא למישלף אחרינא אתא אליהו וא״ל אמר דקב״ה אי שלפת אחרינא חריבנא לעלמא ש0 כד: רבה בר אבוה לאליהו א״ל כמאן חזיא אסתר ועבדה הכי? מנילה טי: אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהו כמלא נקב מחט סדקית לא היו ימלין
על לגביה בדמות ר״ח ורפא שעין■ ירו?׳ כהונות יב וקא קרי אבבא נדרים נ• ואשכחיה א״ל עסיק בפילגש בגבעה גיטץ י:
הנה צרפתיך ולא בכסף? ״־עי■ °־ אשכחיה רבא לאליהו א׳ל מאי קא עביד הקנ׳הו א״ל קאמר שמעתא מפומייהן שכ - אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין בסנדל אי! שומען לו יתקב דקדים ספי אליהו משתעי בהדיה כתובית סא• מכריז אליהו קמיה פנו מקום לבר ליואי ר׳ ענן הוי רגיל אליהו דאתי גביה דהוה מתני ליה סדר דאליהו והיינו דאמרו סדר דאליהו רבה סדר אליהו זוטא שם קי. אליהו
אתא אליהו אידמי להון כאנשא
קבליה ?ייי״יז מ־ כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו והקב־ה רוצעו שם ע• אתי אליהו מפיק מינן צוורני צוורני קולרי
ך1נדי^ ר״ ,1״..> י.. --
ר׳ אביתר לאליהו א״ל מאי קא עביד הקב״ה* ר'כ סליק וקנפיל מאיגרא לארעא אתא אליהי
בבית הקברות של נכרים א״ל לאו אליהו דהוה משתעי בהדיה
•״ — p « r חודרני צוורני קולרין הס ענ: כלבים משחקים אליריו הנביא בא לעיר ב?’: יהא מונח עד שיבא אליהו במג• אשכחיה ר״נ לאליהו א׳ל מאי עביד קבה בההיא שעתא? א״ל קא חייך ואמר נצחוני ^ף שם נט: חזי ליה ההוא מרבנן דהזה שכיח אליהו גביה דבצפרא הוו שפירן עיניה ולאזרחא דמיין כדמיקלין בנורא שם פה; אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי יומא חד ריש ירחא הוי נגה ליה ולא אתא א׳ל מ׳ט נגה ליה למר? שכ שם שש אשכחיה רבה לאליהו דקאי
כהן הוא מר• שם לי• ההוא חסידא דהוה רגיל
את כל העולם אליהו ראה
את
עבד בית שער ותו לא משתעי בהדיה נ׳ני: ז׳ קפלו
על ה־יהי רעב שבירושלים ־־א מצא היניק שהיה ח־י״ ומוטל כאש־ה ™1-
אחיה השילוני שם?כא: אליהו הצדיק היה מחזיר
דבל אשכחיה לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרשב״י א״ל אתינא לעלמא דאת • אל אם ירצה אדון הזה אימת אתי משיח? שם צח־ משל דאליהו למה׳ר? לגברא דטרקיה לגליה ואבדה למפתיחיה אליהו קפדן הוא שםקיג• ההוא גברא דאכל ה אר א ברחוק ג פרסי מיניה דריב״ל ולא אישתעי אליהו בהדיה ג' יומי מכ™ יא־ שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב אלא לרחק המקורבין בזרוע וחב א לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום ביניהם עייות ח ז אתא אליהו אידמי
אליהו הנביא / אלכסנדרוס מוקדון ; אלמנה	57
ליה כחד מחשובי דמלכותא ע׳י יז: אתא אליהו אידמי להו כזונה כרכתיה שם יח• פרשה זו אליהו עתיד לדורשה‘מנחות מה׳ בא גד בא מי שעתיד לגדד משתיתן של אוה״ע ומנו אליהו אליהו משל מי? משל בנימין משל גד היה פ״א נחלקו רבותינו בדבר בא ועמד לפניהם א״ל רבותינו מה אתם נחלקים עלי? אני מבני בניה של רחל ב״רעא הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא שהוא משבט גד ש□ צט א״ל הקב׳ה למדו ספרו של אליהו שבשעה שאמר אליהו לעובדי הבעל בחרו לכם הפר האחד נתקבצו ת״ג נביאי הבעל ות״1 נביאי האשרה ולא יכלו לזוז את רגליו מן הארץ עד שפתח אליהו ואמר לו לך עמהם א״ל אליהו פר פר אל תירא נמדיר כג סמכוני באשישות באשו של אליהו צרפית ע״י שהאכילה את אליהו זכתה להחיות את בנה שהש״ר ב אליהו זה פבחס סם שם פ״א נזדמן לה אליהו ז״ל א׳ל בתי מפני מה אתה בוכה וצועקת? א׳ל רבי בעלי שקרא הרבה ושנה הרבה ושמש ת״ח הרבה ומת בחצי ימיו אבות דריג ב ט׳ נכנסו בחייהם בגן עדן ואליהו ד׳א זוטא א בא אליהו ז׳ל ואמר להם רבותי אין אני אלא מזרע לאה ילקוט נצבים ל• ע״ע ע׳ משיח׳ נביאים• אלכסנדרוס מוקדון יום שבקשר כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם באו והודיעו את שמעון הצדיק מה עשה לבש בגדי כהונה כיון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו יומא סט• אלכסנדרוס מוקדון סליק לגבי מכלי קציא אתא בר נש חד דאין עם חבריה דזבן חדא דקלא וחספתה ואשכח בה סימא דדינרי אמר מלכא אית לך בר דכר? א״ל אין אמר לחבריה אית לך ברת נוקבא? א׳ל אין א״ל אסבון דין לדין וסימא יהוי לתרויהון ירוש׳ □•מ ב ה כשבאו בני אפריקא לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון א״ל ארץ כנען שלנו היא א״ל גביהא בן פסיסא תנו לי רשות ואלך ואדון סנהדרין צא׳ אלכסנדרוס מקדון כד בעא מיסק לעיל הוד. סליק וסליק עד שראה את העולם ככךור ירוש׳ ע׳ ז ג א י׳ דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב תמיי לא: כי נפיק ואתי כתב אבבא דמחוזא אנא אלכסנדרוס מוקדון הויתי שטייא עד דאתיתי למדינת אפריקי דנשיא ויליפת עצה מן נשיא שם לנ: אלכסנדריאה על שם אלכסנדרום אנטוכיאה על שם אנטיוכוס ב״י כג אלכסנדרוס מוקדן אזל לגבי מלכא קציא לאחורי הרי חושך נפק ליה והוא טען גירומי דדהר א״ל לממונא אנא צריך? א׳ל ולא היה לך מה מיכול בארעך דאתיית להדין? שםלב אנא אלכסנדרוס מוקדון שמי הוינא עד דאתי לקרטיגנא מדינא
יילר כז אלכסנדרוס בנה אלכסנדריא סקילוס בנה סיציליא מדרש תהליב ט• אלמנה (אלמון)• תחת ת־ח ולא תחת יתום ואלמנה עבת יא• בעון נבול פה יתומים ואלמנות צועקים שם לג• ת׳ח המרבה סעודתו בכל מקום סוף
58	אלמנה / אמרנה
מחריב את ביתר ומאלמן את אשתו ססחים מש־ הקביה גובה חרבותיו של אדם בטובתו’עשיר בעשרו יתרם בביצתר ראלמנה בתרנגולתה שם קי": היתד, כאלמנה כאלמנה רלא אלמנה ממש אלא באשה שהלך בעלה למדינת הים תענית כ• טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלא יבמות קיח: אלמנה נשאת בחמישי כתובית ה• בועז אלמון שנשא אלמנה! הוה סם T־ מאי אלמנה? על שם מנה עס י-• עד כמה קא מדברת אלמנות חיים? שם סג: אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי א? היורשין יכולין לעכב על ידה תיספתא כתובית ’א אלמנה שתפסה אפילו אלף זיז למזונותיה אין מוציאין מידהז ירוש׳ כתיבית יא ב מבין ריסי עיניך ניכר שבן אלמניי אתה קיייעין ^• בתולה ציילנית ואלמנה שובבית הרי אלו מבלי עולם למדנו יראה חטא מבתולה וקיבול שכד מאלמנה םיטה כב' אלמון שנשא ריבה מניין? ירו® ס־טד• ח ו ממשמע .שנאמר וחרה אפי והרגתי אתכם יודע אני שנשותיהם אלמנות? מלמז* שנשותיהם מבקשות לינשא ואין מניחין אותן נמיו: איוב אמר ברכת אובד עלי תבוא ולב אלמנה ארנן וכל היכא דהוה אלמנה דלא הוו נסבי לה אזיל שדי שמיה עילווה ב ב טז • למה אהב אלהים יתומים ואלמנות? אלא שאין עיניהם תלויות אלא בו שנאמר אבי יתומים ודיין אלמנות לכך כל הגוזלן כאלו גוזל להקב״ה שמי ל מעשה בחסיד שהיה דורש כל אלמנה ויתום לא תענון אלמנה אחת שמעה אותי א ל אי לאו דשמעת יתך אומר כל אלמנה לא אתיתי לגבך ואת אומר לי זילי ואתיא שודזי טיב םג־ ע״ע ע' יתום•
אם׳ ע' אב ואם•
Hll^K (אמנה׳ נאמנות) איש טוב ונאמן ני™ טז: המשמיע קולו בתפלתו ה״ז מקטני אמנה ישם כי: אל תאמן בעצמך עד יום מותך שם כט• על עצמו איני נאמן כיצד יהא נאמן על אחרים? דמאי ב ב שרי למימר הימנותא בבית הכסא שבה י: מעשה בנכהי שבא לפני שמאי איל שבכתב אני מאמינך ושבע׳פ איני מאמינך הכ לא אמונת זה סדר זרעים בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונדיז שפ שם שם יען לא האמנתם בי הא האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנכם ליפטר מ! העולם שם נד" אל הן מאמינים ואתה משה אין סופך להאמין עס צזי נאמן כפוף נאמן פשוט עםקי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה הפ קיש־ ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו פכחיס קי"‘• אמר (יהזיכין) רבש״ע לכשעבר היינו נאמנין לך והיו מפתיחותיך מסורין לנו עכשיו שאין אנו נאמני! הרי מפתחותיך מסורין לך 'ריש' שקלים ב א א״ל הקב״ה לישראל בני לון עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע ביצה טי: אין גשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה בא ודאה כמה גדולים בעלי אמנה מניין? מחולדה ובור ומה המאמין בחולדה
אמונה ! אמירה
ובור כך המאמין בהקב״ה עאכו׳ב תענית ח• אל אמונה כשם שנפרעין מן הרשעים לעוה־ב עםיא־ קסרי וירושלים אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן ישבו שתיהן אל תאמן מגילת י• אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן לא יגעתי ומצאתי אל תאמן יגעתי ומצאתי תאמן שם שם: ר׳י כי מטי להאי קרא בכי הן בקדושיו לא יאמין אי בקדושיו לא יאמין במאן יאמין? חגיגה ה־ אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו מהם בעלי אמנה שםיי■ אסור לו לאדם שישהה שטר אמנה בתוך ביתר כתיבות יט• עדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין ש□ ”;נערים קטנים שהיו מקטני אמנה סוטה מו; משחרב ביהמ׳ק פסקו אנשי אמנה מישראל אלו בנ׳א שהם מאמינין בהקביה דתניא ריא הגדול אומר כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אובל למחר אינו אלא מקטני אמנה שם ניח• וכ״ת סכלי הוא דמקרי בני כי לית בהו הימנותייהו לא מקרי בני? קידושין לי• דברים אין בהן משום מחוסרי אמנה נ״מ sn• לית הימנותא בעבדי שם פי: שבקתיה להימנותיך נינ ח• אתא לקמיה דר"י א״ל דרוש רבי לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי א״ל ריקא אלמלא לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים' אתה שם עת• ואם אי אתה מאמין צא לבקעה וראה עכב!- סנהדרין צא• בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה מכות כי• ונאמן בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך אבית ב א״ל נאמן עלי הדיין עיי "ז: אלא סמוך אהימנותא דשלמה חילין ״■ אין אמונה בכותים שם קלג: איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם? יחזיק באמונה יתירה תמ'י כח־ נח מחוסר אמנה היה בי לב בזכות אברהם שהאמין בהקב׳ה היא האמונה שישראל נוחלין בה לא זכו ישראל לומר שירה על הים אלא בזכות אמנה שני׳ר נג אלו סופרים ומשנים שהן מלמדין את התינוקות באמונה ויליד ט מאמונתו של בו׳ד את יודע אמונתו של הקב״ה דב־ר ג התפוח הזה מוציא ניצו קודם לעליו כך ישראל שבמצרים הקדימו אמנה לשמועה דכתיב ויאמן העם וישמעו שהעיר ב יעקב אבינו כשהביאו בניו את הכתונת בדם לא האמין להם כל עיקר סופרים נא את מוצא שאין הגליות מתכנסות אלא בשכר אמינה וכן אתה מוצא שלא נגאלו אבותינו ממצרים אלא בזכות האמונה אף אברהם לא ירש העוה״ז והעוה״ב אלא בזכות האמונה שהאמין בבעלי אמנה מה הוא אומר? פתחו שערים ויבא גוי שומר אמונים מי גרם לנו לבא לידי שמחה זו? אלא בשכר אמונה שהאמינו אבותינו
בעוה׳ן ילקוטה-שעב• ע״ע ע' בטחון•
אמירה (מאמר) א״ל הקב״ה למשה לך אמור לישראל אני הייתי עמכם בשעבוד זה בר=ית ע האומר על קן צפור יגיעו רחמיך משתקין אותו קפ לג: שחייב אדם לומר בלשון רבו שם מז׳ אמר ליתן ונתן נותנים לו שכר
אמירה / אמן / אמת ושקר
60
אמירה ושכר מעשה תוספתא םאהי אמירה לנכרי שבות שבת קג: אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו ואם לאו לא תאמרהו שם ק™• אומרין מקצת שבחו של אדם בפניו עיריביו יח• דכתיב לאמר לא נאמר בדברים בי רב אמרי לאמר לאו אמור פסי׳ים מב־ מנין לאומר דבר לחבירו שהוא בבל יאמר עד שיאמר לו לך אמור? יומא י: כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם מגי־ה טי• משום יישוב א״י אמד האמירה יר«ש׳ ב׳ק טי י כל ת״ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה״ז שפתותיו דובבות בקבר יבמות צז• אמור ואמרת להזהיר הגדולים על הקטנים שם קיי• דברים שבע״פ אי אתה רשאי לאומרן בכתב גיט ן ם: אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט קייישיד כח: אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר נ׳נ פט: אמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם סנהדרין קי־ אמור מעט ועשה הרבה אלתא בי׳ מאמרות נברא העולם שס ה מה אלו שאין להם לא פה ולא אמירה ולא דבור ומקלסין אותי ב ר ה העליונים שאין יצר הרע מצוי בהם אמירה אחת דייה להם ייק ר כי כל מקום שהוא אומר ויאמר ויאמר צריך לידרש שם שם הצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה במד'ר כ כל מקום שנאמר כה ככה עניה ואמירה הרי זה בלשה קודש מכילתא יתרו ט ואין אמירה בכל מקום אלא תחנונים סטרי בהעליתך צט לא אמר ליתן אבל אמר לאחרים תנו מנין שנותנין לו שכרן ש□ דברים □י• ע״ע ע׳ דבור אמן מנין לעוגה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך? ברכות מה• העונה אם!
אחר ברכותיו הרי זה משובח שם שם: אין עונין לא אמן חטופה ולא אם! קטופה ולא אמן יתומה כל העונה אמן יתומה יהיו בניו יתומים חטופה יתחטפו ימיו קטופה יתקטפו ימיו וכל המאריך באמן מאריכין לו ימיו ושנותיו שם מז* גדול העונה אמן יותר מן המברך שם נג: אין עונין אמן במקדש שם סג׳ ומלאך רע עונה אמן בעל כרחד שבת קיט־• כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן שם שם שם מאי אמך אל מלך נאמן שם שם שם וכיון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן סוכה נא: כך תפסקו לבנותיכם וענו אחריך, אמן כתובות כי: אמן מאיש זה אמן מאיש אחר ס-טה יה• קטן מאימתי בא לעה״ב? משעה שיאמר אמן סגהדריז קי: כל העונה אמן אחר שבועה כמוציא שבועה מפיו דמי שבועות כט• אמן בו שבועה בו קבלת דברים בו האמנת דברים שם יי• אמן אמנה אמץ שבועה אמן קבלה מדרש תר,לים סט•
1^1 M^Kלןל (קושטא׳ שיקרא׳ כזב׳ בדותא׳ גוזמא) שמא יבאו איצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז ברכותי• אמת זו תורה עמה: כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתר שם יב• ההוא דאמר אמת אמת תרי זימני
ci
אמת ושקר
אמר רבה כל אמת אבת תפסיה להאי ^= יי־ דבר שאינו מחוור מסמכין לו ממקומות הרבה ירוש׳ ברכות ב כל כדביא (שקרים) בישין וכדביא דאורייתא טבין עם עם ט כל דיין שדן אמת לאמיתו מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית שבת י• חותמו של הקב״ה אמת שםנה־ יכול אפילו שלא לשמהו ת״ל על דבר אמת שם »• א״ל הקב״ה למשה משה בדאי אתה שם פט• שין שקר תיו אמת מ״ט שקר מקרבן מיליה אמת מרחקא מיליה? שיקרא שכיח קושטא לא שכיח ומ״ט שיקרא אחדא כרעיה קאי ואמת מלבן לבוניה? קושטא קאי שיקרא לא קאי שם קי• מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי שם קיז: הא דרב אשי בדותא היא פסחים יא• ה׳ דברים צוה כנען את בניו ואל תדברו אמת ש□ קע־ פתח גבריאל ואמר ואמת ה׳ לעולם ר״נ אומר ואמת ה׳ לעולם דגים שבים אמרוהו שם קיח• נפל להוא פיתקא מרקיעא דהוה כתב בה אמת יימא סט: לא לימא איניש לינוקא דיהיבנא לך מידי ולא יהיב ליה משום דאתי לאגמוריה שיקרא סוכה מי: גוזמא קתני ביצה י• כל מילתא דעבידא לגלויי לא משקרי בה אינשי ר'ה כב: כי היכי דמשקרי בבלאי הכי משקרי מיטרייהו תענית ט: הרי היא מגלת אסתר כאמיתה של תורה ידוש׳ מגילה א כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר דובר שקרים לא יכון חגיגה יי: א״ל או איהו שקראי או אנא שקרי יבמות נה: לא תעביד הכי שנאמר למדו לשונם דבר שקר שם סג• את הרשום בכתב אמת מכלל דאיכא כתב שאינו אמתי שם קה־ הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה מדבר שקר תרחק י כר וכות יז־ ניכרין דברי אמת סוטה ט: כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו אין מתקיים בסופן שם להד׳ כיתות אין מקבלות פני שכינה וכת שקרנים שם מב• בעקבותא דמשיחא והאמת תהא נעדרת שם ניט•־ עורבא שיקרא הוא גיטין מה• מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת קידושין לא• המתרגם פסוק כצורתו ה״ז בדאי שם מט• בדקנו בכל תורתכם ואמת היא חוץ מדבר אחד ב־ק לח• בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשני במילייהו במסכת ובפוריא ובאושפיזא בימ כג: מי שפרע מאנשי דור המבול הוא עתיד לפרע ממי שאינו עומד בדיבורו שם מח• שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק ההוא מרבנן דאי הוו יהבי ליה כל חללא דעלמא לא הוי קא משני בדבוריה שם יט• מלוי ריבית יותר ממה שמרויחים מפסידין ולא עוד אלא שמשימין משה רבינו חכם ותורתו אמת שם עה: כיון דקאמר מילתא יתירתא גוזמא בעלמא הוא דקגזים שם קי־ בהדי סהדי שקרי למה לי? ב'כ ל»: דהוו אמרין משה ותורתו אמת והן בדאין שם עי• משום דמחזי כשיקרא מ פב־ ואנשי כוזיבא אלו אנשי גבעון שכזבו ביהושע שם צא: סהדי שקרי אאוגרייהו זילי סנהיריו כט• ולמה נקרא שמה כזבי? שכזבה באביה שם פב: כך עונשו של בדאי
אמת ושקר
(8
שאפילו אמר אמת אין שומעין לו שם פט: כל המחליף בדבורו כאילו עובד ע״ז שם צב׳ אם אמת למה משל ואם משל למה אמת? שם שם: מאי ותהי האמת נעדרת? שנעשית עדרים עדרים והולכת לה שם צ’• מריש הו׳א ליכא קושטא בעלמא זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא וקושטא שמיה ולא הוו משני בדיבורייהו ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה שם שם שם א״ל שקורי קא שקר בי שם צח• שדי שמן ושדי בצים מותרין לשאול בהן אלא מפני שמכזבין שם ק* רוח של נבות צא ממחיצתי שכן כתוב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני שם קב; הקדים פה לעין שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם שם קי• ד׳ דייני היו בסדום שקראי שקרוראי זייפי שם קט: מה ראה משה? אמת ראה שם קיא• ודובר אמת בלבבו כגון רב ספרא לא רגל על לשונו זה יעקב אבינו מכית כי• נדרי הבאי שביעית כט• מנין לדיין שלא ישמע דברי בע״ד קודם שיבא בע״ד חבירו? ת״ל מדבר שקר תרחק עם לא• והוי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקף אבות אט על ג׳ דברים העולם קים על הדין ועל האמת ועל השלום שם שם יח והדין דין אמת שפ ג טז ומודה על האמת שם ה ז וסימנך שינוי שקר שינוי אמת מבהית מגי השקו את התמיד בכוס של זהב גוזמא דברה תורה לשון הבאי דברו נביאים לשון הבאי דברו חכמים לשון הבאי חילק צ: וסימנך מתניתא גוזמא ערכ'ו יא־ לא יאי למלכא כזב תמיד יני מתחילת ברייתו של עולם ראש דברך אמת ב י א בשעה שבא הקב״ה לבראת את אדה׳ ר נעשו מאה״ש כיתות כיתות חסד אומר יברא ואמת אומר אל יברא שכולה שקרים מה עשה הקב״ה נטל אמת והשליכו לארץ שם ח מה טיבו של בדאי הזה? אפילו אומר דברים של אמת אין מאמינים אותו שם צי אמתה של תורה זיין הוא לבעליה במד'ר יב אפילו על האמת אינו יפה לאדם להשבע --ימא וילרא ז מודה על האמת זה משה וכן הקב״ה הודה על האמת שנאמר כן בנות צלפחד דוברות אבות דר״ג לז אותיות של אמת בשתי רגלים ושל שקר ברגל אהד כל שעושה אמת מקיים ושקר אינו מקוים אותיות של אמת מרוחקין זה מזה ושל שקר מקורבין אמת קשה לעשות ושקר עומד אחרי אוזן ילקוט בראשית ג שיקרי בעי למיעל לתיבה א״ל נח לית את יכיל למיעל אא״כ נסבית לך זיווג הלך שקרא ופגע בפחתא (רע מזל) א״ל אי את בעי תהוי לי זוגי א״ל מה את יהיבת לי? א״ל אנא אתקן עמך דכל מה דאנא מסגל [את תהא נסבא שקרא מוליד שקרא מדרש תהלים ז מצינו שהכל ברא הקב״ה בעולמו חוץ ממדת שקר שלא ברא ומדת שוא שלא פעל אלא הבריות בדו אותן מלבן פסיקתא רבה כר הוי אוהב את השמא ושנא את הכמה ד׳א זיטא א הוי דן דבריך עד שלא תוציאם מפיך שם שם ג שפת שקר קיימא ושפת אמת שכיב לעפרא זהר נשא מאן דבעי למימר כדיבא (שקר) אמר מילי דקשוט בקדמייתא שם שלח שקר אין לו רגלים א־ב דר ע•
אנשי כנסת הגדולה 1 אסתר
אנשי כנסת הגדולה אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות כיבית לג• משה התקין האל הגדול הגבור והנורא ירמיה אמר האל הגדול הגבור ולא אמר והנורא כיון שעמדו אנשי כנה״ג החזירו הגדולה ליושנה ירוש' ברכית ו ג למה נקרא שמן אנשי כנה״ג? שהחזירו עטרה ליושנה יומא םט: זה ר״ע שהתקין מדרש ההלכות והגרות וי״א אלו אנשי כנה״ג תקנו ירוש' שקלים ה א אנשי כנה״ג כתבו יחזקאל תרי עשר דניאל ומגילת אסתר ניב טי• ונביאים מסרוה לאנשי כנה״ג שמעון הצדיק היה משירי כנה ג אבית * קול ענות אנכי שומע כנה״ג עמדו ופרשו אותה שמרמא מה עשו אנשי כנה״ג כתבו ספר ושטחוהו בעזרה ובשחרית עמדו. ומצאוהו חתום ■רות׳רי משה אמר האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיה ואמר כשדים מקרקרים בהיכלו איה נוראותיו? אתא דניאל ואמר כשדים משעבדים בבניו איה גבורותיו? אתו אנשי כנה״ג ואמרו אדרבא הן הן נוראותיו שכובש את כעסו ונותן ארך אפים לרשעים ילקוט דברים תתנו•
אסתר (הדסה׳ מגלת אסתר) למה נמשלה אסתר לאילה? מה אילה רחמה צר וחביבה על בעלה אף אסתר היתה חביבה על אחשורוש כל שעה ושעה כשעה ראשונה יומא כט• למה נמשלה אסתר לשחר? מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים שם שם שם נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס מגילה י• שלחה להם אסתר לחכמים קבעוני לדורות שלחו לה קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות סם ז אסתר ברוח הקדש נאמרה שם שם שם ותחת הסרפד יעלה הדס זו אסתר הצדקת שנקראה הדסה לתת לטוב לפני האלקים זה מרדכי ואסתר שם י: אסתר שמה ולמה נקרא שמה הדסה? על שם הצדיקים שנקראו הדסים ולמה נקראת אסתר? ע״ש שהיתה מסתרת דבריה שם יגי אסתר יי־קרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה ש□ שם שם מה ראתה אסתר שזימנה את המן? שם טזי מלמד שהראהו הקב״ה למשה מקרא מגילה שם יט: מגילת אסתר אינה עתידה ליבטל ירוש מגילי א מגלת אסתר בזוזא ושטרא דמר בזוזא? ביב קני: אסתר קרקע עולם היתה סנהיריו עי: כי מטו מגילת אסתר אמרי הא לא בעיא מטפחת? שםק• ג׳ דברים עשו ב״ד של מטה והסכימו ב״ד של מעלה על ידם מקרא מגילה מכית כג: מצות העתידות להתחדש כגון מקרא מגילה שביעית לט• אסתר מן התורה מנין? ואנכי הסתר אסתיר חילי; קלט: אסתר נדמית ללבנה שמיר טי אסתר היתה עסוקה נבייקת חמץ ולא היתה יודעת ברעתו של המן קח״ר חמה הדסה ריחה מתוק וטעמו מר כך היתה אסתר מתוקה למרדכי ומרה להמן אסח י הובכל יום ויום מרדכי מתהלך א׳ל הקב׳ה אתה דרשת שלום נפש אחת לדעת את שלום אסתר חייך סופך לדרוש שלום
אסתר / אפיקורוס י׳ ארון הקדש
(U
אומה שלמה שסגשם כשם שהדם ריחו טוב כך היו מעשיה טובים רב אמר בת מ׳ היתד• ושמואל אמר בת פ' היתה רבנן אמרין בת ע״ד מנין הדסה ילקיט אסתר חתרנג למה משולה אסתר לאילת השחר? מה אילת השחר כשאורה בוקע בתחלה היא באה קמעא קמעא ואח״כ היא מנפצת ובאה ואח׳כ היא פרה ורבה כך היתה גאולתם של ישראל ע״י אסתר קמעא קמעא ■שוחר טוב חהלים כב• ע״ע ע׳ פורים•
Dimp^K (אפיקורסות) אבל המינין והמסורות והאפיקורסים שכפרו בתורה יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות ר־ה יז• לעולם יהא אדם זהיר בתשובותיו שמתוך תשובה שהשיב אהרן למשה פקרו המערערים מגילה כה: אחוי ליה ההוא אפיקורוסא עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה מאי תיהוי עלן מאפיקורוסין? חגיגה ה: דשכיחי אפיקורי דמצערי רבנן נדרים כג• מיד נזרקה בו אפיקורסות דה״ל למימר תינח תורה שבכתב תררה שבן«פ מאין קידושין ,0י* ודע מה שתשיב לאפיקורוס לא שני אלא אפיקורוס עכו״ם אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר טפי םנהדייז ׳ח: ואלו שאין להם חלק לעוה״ב האומר אין תחיית המתים מה״ת ואין תורה מן השמים ואפיקורוס שם צ• כי דבר ה׳ בזה זדי אפיקורוס שם־צט• מבזה חבירו בפני ת״ח אפיקורוס הוי אפיקורוס כגון הני דאמר מאי אהנו לן רבנן? שם עם; והנחש היה ערום אפיקורוס היף, נ*ר יט הרחק מעליה דרכך זו אפיקורסות שא*ל לאדם אל תלך בין האפיקורסים ואל תכנס לשם שמא תכשל בם אבות די •נ ב וכשנכנס ר׳ח בן תרדיון לאפיקורסת גזרו עליו שריפה שמחרת י שמלאכים אין ביניהם לא איבה ולא קנאה ולא שנאך, ולא אפיקורסות ד א זוטא פיק השלום ימה שמם של אפיקורסים שהרי אומרים אין תחיית המתים י^י“ חקת תשסד• ע״ע ע' כפירה׳ מינות׳ צדוקים•
אל1| tt^pfl בשעה שאמר לו הקב״ה למשה לך אמור לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים הלך משה והפך וא״ל עשה ארון וכלים ומשק ברבות נה־ ומה ארון ה' שלא היה מרוחק אלא י״ב מיל אמרה תורה והיה כל מבקש ה׳ יצא אל אה״מ שם סג: כשבנה שלמה את ביהמ״ק בקש להכניס ארו! לבית קה״ק דבקו שערים זה בזך, שבת יי בעון ב' דברים ע״ה מתים על שקורי! לארון הקדש ארנא שם^בי ארון תשעה וכפורת טפח שם צב• כתוב אחד אומר ועשית לך ארון עץ וכתוב אחד אומר ועשו ארון עצי שטים ךא □י^ך? יומא ג• מקום הארון אינו מן המדד• שם נא• ה׳ דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני ארון וכפורת וכרובים עם שם: משנגנז ארון נגנזה עמו צנצנת המן שם ננ: משניטל ארון אבן היתד. שם ושתייה היתה נקראת ארון גלה לבבל ארון במקומי נגנז שם נג־• ארון בלשכת דיר העצים היה גנוז מעשה בכהן שראה הרצפה משונה
60
ארון הקדש / אריכות ימים
קםני, איון אחד היה ופעם אחת יצא בימי עלי ירוש׳שקליםי כיצד היה עושה כצלאל את הארוך שם שם שם אין משיח אין ארון יריש' תעבית ב ארון שעשה משה יש לי י׳ אמרת לכל רוח בבס היה עדמד מגילה י•• וכל אותן שנים שהיו ישראל במדבר היו ב׳ ארונות הללו אחד של מת (יוסף) ואחד של שכינה מהלכין זע״ז סיטה יני בג׳ מקומות נשאו כהנים את הארון שם ?ג: נשא ארון את נושאיו מה ארון לעולם קיים אף עוזא בא לעוה״ב שסלה• שהשם וכל כינויו מונחין בארון וכלי הקדש זה ארון ולוחות שבן שם מג• ארון שעשה משה אמתים וחצי ארכו נ'ב יי־ ארון של אש ושלחן ומנורה של אש ירדו מן השמים מנחית כט• אפשר אותו שכתוב בר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון? ב׳י־ י זקפן סמכן צמצמן בין שני בדי הארון שם ה אמר הקב״ה לאברהם אתה נתת לו ז׳ כבשות כנגד כן ארוני חוזר בשדה פלשתים ז׳ חדשים שם גד בשעה שהכניס שלמה הארון לבית קה;׳ק כיון שהגיע לפתח ביהמ״ק הפתח של י׳ אמות והארון של י׳ אמות ואין יכולין להכנס הלך והביא ארונו של דוד שמ י ח מה התורה קדומה לכל כך במעשה המשכן הקדים את הארון לכל הכלים יבאו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה שם לי ללמדך שהארון היה דומה לכסא הכבוד מעשה הארון כנגד בעלי תורה במדיי ׳ והיו שני זיקוקין של אש יוצאין מבין שני בדי הארון והיו שורפין לפניהם את הנחשים והעקרבים דב׳ר ז אפריון זה הארון כך אמר הקב״ה תורתי נאה וחסידה מוטב שיראה יופיה של תורתי מתוך הארץ שהש י גכשהכניס שלמה את הארון. לביהמ׳ק הרטיבו כל העצים ועשו פירות ומהם היתה פרנסה גדולה לפרחי כהונה תבחימא תרימהיא ויעש בצלאל את הארון א״ל להתחיל במשכן והוא התחיל בארון בשביל שהארון מקום התורה שהוא אור של עולמים א״ל בצלאל והיכן תהא התורה נתונה? א״ל משה משאנו עושין את המשכן נעשה את הארון א׳ל לא כן נעשה את הארון ח חלה שם ויקהל י ושמתם בארון לוחות ושברי לוחות מונחין בו אע״פ שאתה רואה בני תורה עניים ומדולדלים הוי נוהג בהם כבוד שם שם ז ועשו למה? שצוה הקב״ה לעשותו לכל ישראל שלא יהא לאחד מהם פתחון פה לומר שאני נתתי הרבה בארון לפיכך אני לומד הרבה שם שם ת וההיכל באמצע ביהמ״ק והארון באמצע ההיכל
שם קדושים י• ע״ע ע׳ בית המקדש׳ משכן•
אריה׳ ע' בהמות וחיות•
^לילרת ימים ואם קבלם (יסורין) מה שכרו? יראה זרע יאריך ימים ברכות ה• איל לר׳י איכא סבי בבבל? תמה ואמר למען ירבו י»יכם על האדמה כתיב אבל בחו״ל לא כיון דא״ל מקדמי ומחשכי לבי כנישתא
5
אריכות ימים
66
אמר היינו דאהני להו BP ח־ שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו שם ?!פ: כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו שם יג: רב בתר צלותיה אמר יהר״מ שתתן לנו חיים ארוכים שם טז• וכל המחמיר בה (טבילת בעל קרי) מאריכין לו ימיו ושנותיו שם כב־ ראם פסק מה שכרו? עליו הכתוב אומר ובדבר הזה תאריכו ימים שפ כד: וכל המאריך באמן מאריכין לו ימיו ושנותיו שם מז: ג׳ דברים מאריכין ימיו ושנותיו של אדם המאריך בתפלתו והמאריך על שלחנו והמאדיך בבית הכסא שם נד: אלא למיימינין בה אורך ימים איכא וכל שכן עושר וכבוד למשמאילים בה עושר וכבוד איכא אורך ימי□ ליעא שבת סג• כל המתעצל בהספידו של הכם אינו מאריך ימים בבלאי ימים האריכו שנים לא האריכו שם קיי־ כל עיר שיש בה מעלות ומורדות אדם ובהמה שבה מתים בחצי ימיהן עיייביז ני• כל החותם מקדש ישראל והמבדיל בין קודש לחול מאריכי! לו ימיו ושנותיו פסחים קי• יראת ה׳ תוסיף ימים זה מקדש ראשון ושנות רשעים תקצרנה זה מקדש שני יימא ״• מחיי חיים יתן לך חיים ארוכים וטובים ומתוקנין שם *א• גדולה תשובה שמארכת שנותיו של אדם עם סי־ ללמדך שהקב״ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום מחדש לחדש י ה י»• רבה דעסק בתורה חי מ׳ שנין אביי דעסק בתורה ובגמ״ח חי ס שנין שם יח• שאלו תלמידיו את ראב״ש במה הארכת ימים? א״ל מימי לא עשיתי קפנדריא לביהכ״נ מגילה כי־ שאלו תלמידיו את רנחבה״ק במה הארכת ימים? א״ל מימי לא נתכבדתי בקלון חבר, שם כ"• את מספר ימיך אמלא זכה מוסיפין לו לא פוחתין לר יבמית ב• לא שנו אלא בדורות הראשונים ששנותיהן מרובות אבל בדורות האחרונים ששנותיהן מועטות שם הי־• כל ת״ח שאינו עומד בפני רבו אינו מאריך ימים קידושין לג־ כל העושר מצוה אחת מ׳טיבין לו ומאריכין לו ימין ש° לט: בכבוד אב ואם כתיב למען יאריכו! ימיך בשילוח הקץ כתיב למען ייטב לך והארכת ימים הרי שאמר לו אביו עלר׳ לבירה והבא לי גוזלות ובחזירתו נפל ומת היכן טובת ימיו של זה והיכן אריכות ימיו של זה? אלא למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך שם שם שם ואמר נביא מי שעשה טובה לישראל ימות בחצי ימיו? שם*כ־ ישנו לאותו אדם אייב ששנותיו ארוכות כעץ נ*נ טי■ אמרי אינשי נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני סנהדרין נב־ כל המניח תפילין מאררך ימים מנהו" מי• א״ל ר״ע תמהני אם תאריך ימים י ש□ סח־ וכחול ארבה ימים אלף שנים הוא תי ובסוף אלף שנה אש יוצאה מקינו ושורפתו ומשייר בו כביצה וחוזר ומגדל אברים ב"׳־ יט כתוב בה אריכות ימים כפרי י1א רכת־ ע״ע ע׳ זקן׳ חיים׳ מיתה•
אר׳ז׳ ע׳ שמים וארץ•
67
ארץ ישראל •
א^ ישראל (ארץ• ארעא דישראל׳ ארעא קדישא׳ מערבא׳ חוץ לארץ) ג׳ מתנות טובות נתן הקב״ה לישראל וכלן לא נתנן אלא ע״י יסורין תורה וארץ ישראל והעוה״ב ברכותה• כל העולה מבבל לא״י עובר בעשה ^ם =י: היה עומד בחויל יכוין את לבו כנגד א״י שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם שםל. כל המקיל בארץ הלכה כמותו בחו״לשם לי• וללמדך שאין איי חסרה כלום הפ שם: עיר אחת היתה בא״י וגופנית שמה שהיו בה פ׳ זוגות אחים כהנים שם מד• א״ל מפני שאתה מעבר שנים וקובע חדשים בחחל א״ל הנח ר״ע שלא הניח כמותו בא״י שם סג• אם לא הזכיר תורה בארץ מחזירין אותו ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו ירוש, ברכית א ר*כ סלק מבבל לא״י ולא נהגו בו כבוד אתא לגביה 1י', א״ל בר נש דאמיה מבסרא אמי תבזייי ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ^■ שם שם ב היה מעשה שאמר ריי לבנו בסכנין עלה והבא לנו גרוגרות מן החבית עלה והושיט ידו ומצאה של דבש ירוש׳ סאה ז ר׳ ברוקיא וראב״ם היו מטיילים דרך שער טבריא ובאו ארונות מחו׳ל א״ל ר״ב לר״א מה הועילו אלו? בחייהם הניחי אותי ובמיתתם באו לה אני קורא עליהם ונחלתי שמתם לתועבה בחייכם יתבאו ותטמאו את ארצי במיתתכם א״ל ר״א לא היא כיון שהם נקברים בא״י מיתן להם גוש עפר של א., מכפרת להם ירוש' כלאים ם ימי א״י שם שם שם ארצות החיים ארץ שמתיה חיים תחלה שם שם שם ריב״ח מנשק לכיפתא דעכו ואמר עד כה היא ארעה ישראל רחב״ב מתעגל בהדא אלוסיס דטיבריא לקיים מה שנאמר כי רצו עבדיך אבניה ואת עפרה יחוננו ירוש־ שביעית דג׳ פרסטיגיות מכתבים שלח יהושע לא״י מי שהוא רוצה להפנות יפנה שם שם י כל השופע ויורד מטורוס אמנוס ואילך א״י תוספתא תרומות ב עתידה א״י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שבת ל• עשירים שבא״י במה הן זוכין? שם קיט• ג׳ע אם בא״י הוא בית שאן פיתחה עירוביןיט. במערבא לא קפדי אזרגר פסחים קי: ג׳ מנוחלי העוה״ב הדר בא״י שם קיג• בחייהן דרבנן קדישי דבארעא דישראל שם שם: ומה ר״א דמרא דארעא דישראל הוי יומא ט: תרם הראשונה לשם א״י והשניה לשם כרכים המוקפין לה והג׳ לשם בבל שקלים ג ד כל מי שקבוע בא״י ומדבר בלשון הקדש ואוכל פירותיו בטהרה וקורא ק״ש בבוקר ובערב יהא מבושר שבן עוה״ב הוא ירוש׳ שקלים ג א״י נבראת תחילה וכל העולם כילו לבסוף א״י משקה אותה הקביה בעצמו א״י שותה מי גשמים וכל העולם כולו מי תמצית א״י שותה תחילה העבית י: תא !חזי מה בין תקיפי דארעא דישראל לחסידי דבבל שם כג: אין מגדלין בהמה דקה בא״י שם כיז־ בזכות ג׳ דברים הגשמים יורדין בזכות הארץ יריש׳ תעבית ג ונזדעזעה א״י ד' מאות פרסה על ד׳ מאות פרסה מגיל־ ג• ולמה נקרא שמה טבריא? שיושבת בטיבורה של א״י שטובה ראייתה
5•
ארץ ישראל

לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דכל ארעא דישראל שם י• ויי חסרא ארעא דישראל גברא רבא ההוא שם כח: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא״י שם כט• בני מעדבא מסקו אורייתא בתלת שנין שם שם: חד כהן אתא לגבי ר״ח א״ל מהו לצאת לצור לעשות דבר מצוד. לחלוץ או ליבם? א״ל אחיו של האיש ההוא הניח חיק אמו (א׳י) וחבק חיק נכריה (חו״ל) וברוך המקום שנגפו ואת מבקש לעשות כיוצא מן ירוש׳ מ״ק ג רבי הוה משלח לר׳ אסי ולר׳ אמי דייפקון ויתקנון קרייתא דארעא דישראל ירוש׳ חגיגה א הכל מעלין לא״י ואין הכל מוציאין עבד שברח מחו״ל לארץ דא״ל זבניה הכא וזיל משום ישיבת א״י כתיניי׳ קי־• לעולם ידור אדם בא״י אפילו בעיר שרובה נכרים ואל ידור בחו״ל ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בא״י דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחו״ל דומה כמי שאין לו אלוה שם שם שם כל הדר בא״י שרוי בלא עון ״Dקיא• כל הקבור בא׳י כאלו קבור תחת המזבח עולא הוא רגיל דהוה סליק לא״י נח נפשיה בחו״ל א״ל לר״א אמר אנת י עולא על אדמה טמאה תמות א״ל ארונו בא א״ל אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה שם שם שם כל הארצות עיסה לא׳י כל הדר בבבל כאילו דר בא״י מתים שבחו״ל אינם חיים ש□ שם שם אפילו שפחה כנענית שבא״י מובטח לה שהיא בה העוה״ב שם שם שם כל המהלך ד׳ אמות בא״י מובטח לו שהוא בן העוה״ב שם שם שם אין לך כל גפן וגפן שבא״י שאין צריך עיר אחת לבצור אין לך כל אילן סרלו זשבא״י שאינו מוציא משוי שתי אתונות שם שב: ארץ ארץ הכניסי פירותייך למי את מוציאה לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו? בברכותיה של א״י בית סאה עושה ה׳ ריבוא כורין שם קיב־ ואין לך טרשים בכל א״י יותר מחברון ואפ״ה חברון מבונה על א׳ מז׳ מצוען שם שם שם למה א״י נמשלה לצבי? מה צבי זה אין עורי מחזיק בשרו אף א״י אינה מחזקת פירותיה מה צבי קל מכל החיות אף א״י קלה מכל הארצות לבשל את פירותיה שם שם שם עתידין כל אילני סרק שבא־י שיטענו פירות שם שפ: לא דומה פולטה (נשמתו) בחיק אמו לפולטה בחיק נכריה ירוס' בתיבות יב אמר הקב״ה חביבה עלי כת קטנה שבא״י מסנהדרין גדולה שבחו״ל ירוש׳ נדרים י מפני מה נתאוה משה ליכנס לא׳י? אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא״י איכנס אני לארץ כדי שיתקיימו על ידי ס-^ה יי♦ מרגלים לא נתכוונו אלא לבושתה של א״י שם לד: בא*י לשון ס:רסי למה? שם »״ בני אדם העולין משם לכאן (מבבל לא״י) הן קיימו בעצמן ויתנו הילד בזונה גיטיז י: איזהו ארץ ואיזהו חוצה לארץ? שם ח• מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף א״י בזמן שיושבין עליה רווחא ובזמן שאין יושבין עליה גמדא שב"־ כי הוו מיפטרי רבנן■ מהדדי בעכו הוו מיפטרי משום דאסור לצאת מארץ
ft)
ארץ ישראל
לחי״ל שס עו: י׳ קבין חכמה ירדו לעולם ט׳ נטלה א״י זייי”יו מט: א״י גבוהה מכל הארצות שם הטי במערבא כי מינצו בי תרי בהדי הדדי חזו הי מינייהו דקדים ושתיק אמרי האי מיוחס טפי שם עא= אבותיך ירשו ארץ ז׳ עממין ואתם עתידים לירש ארץ של י' עממין ירוש׳ קידושיו א הלוקח בית בא״י כותבין עליו אונו אפילו בשבת אומר לנכרי ועושה משום ישוב א״י ב״ק ם: הלוקח עיר בא״י כופין אותו ליקח לה דרך מד׳ רוחותיה משום ישוב א״י שם שם שם משום ישוב א״י אמר האמירה יריש־ ב״ק טי י ר׳ זירא כי סליק לארעא דישראל יתיב מאה תעניתא ז־לשתכח גמרא בבלאה מיניה ב״מ פח■ אמר הלא זיתיי אני נוטל אין שומעין לו משום ישוב א״י מאי שדה אבותיו? א״י שם קא• אלו ז׳ ימים וד׳ נהרות שמקיפין את א״י נ'נ עד: אין מוציאין פירות מאיי דברים שיש בהן חיי נפש ב״ב צ: אין משתכרין בא״י בדברים שיש 'בהן חיי נפש אין יוצאין מארץ לחו״ל אלא א*כ עמדו סדרנים בסלע אלימלך מחלון וכליון גדולי הדור היו ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחו׳ ל שאפילו מישיש לו זכות אבות אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחו״ל שם צא א״י מוחזקת היא שם קיט• עתידה א״י שתתחלק לייג שבטים לעוה״ב אין לך כל אחד ואחד שאין לו (קרקע) בהר ובשפלה ובעמק שם קבב■ חשיבותא דא’י קמ״ל שם ק*'• אוירא דאיי מחכים שם קנח: רבותינו שבא׳י ר׳ אבא דייני דא״י ר׳ אמי ור׳ אסי סנהדרין יז: ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ שם:: בני היצהר אלו ת׳ח שבא׳י שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית שם ניי מפני מה זכה אותו רשע (סנחריב) לקרותו אסנפר? מפני שלא סיפר בגנותה של איי שם צי• מפני מה זכה עמרי למלכות?' מפני שהוסיף כרך אחד בא״י שם קב: ספרים שזכתה בהן א״י אין מוציאין אותם לחו״ל יריש׳ סנהדרין ג ט ברח מארץ לחו'ל אין סותרין את דינו מחויל לארץ סותרין את דינו מפני זכותה של א״י מכוח ז• ישראל שבחו״ל עובדי ע״ז בטהרה הן י! ח• תא חזי מה בין גנבי בבל ולסטין ךא״י שם בו־ כל זמן שאתם בארץ כנען הריני לכם אלוה אין אתם בארץ כנען איני לכם לאלוה כל המניח את איי בשעת שלום ייוצא כאלו עובד ^"ן תישם ז* עיי ה והלא כל איי בדוקה היא? לא ירד מבול לא״י זנתיפ ?י*־ אבל השוכר בית בא״י עושה מזוזה לאלתר משום ישוב א״י מנחות מד. יטבל בשמן רגלו זה חלקו של אשר פעם אחת נצרכו אנשי לודיקיא בשמן שם פה•׳ מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים ש° קי•* שניר ושריון מהרי איי מלמד שכל אחד ואחד מאוה״ע הלך ובנה לו כרך גדול לעצמו ללמדך שאפילו הרי איי חביבין על האוה״ע חולין ם: מלמד שקפלה הקב׳ה לכל איי והניחה תחת יעקב אבינו שם צא•׳ אלו ג' שרי גאים היוצאין מישראל בכל דור ודור פעמים שב׳ בא״י ואחד כאן אלו מ״ה צדיקים שהעולם מתקיים בהם ואיני יודע אם ל׳
70	ארץ ישראל
כאן וט״ן בא־י שש צב• עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירד, משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירד, ערכין י: חוץ משל זית ומשל גפן הני מ״ט? משום ישוב א״י תמיד בט•• י׳ קדושות הן א״י מקודשת מכל הארצות כלים א י א״י טהורה ומקוואותיה טהורין «קיאית ח א ג׳ דברים נתנו מתנה לעולם אף א*י ב״ר ו עד מקום שהנהר מהלך שם היא א״י שם «ז וזהב הארץ טוב מלמד שאין תורה כתורת א׳י ולא חכמה כחכמת א״י שם שם נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל ולא לגדל תינוק אחד בא״י שם = כך אמר הקב״ה לאברהם עד שתהא מאיר לי ממספוטמיא ומחברותיה בא וך,איר לפני בא״י שם י מוטב ללין במדברות של א״י ולא ללין בפלטריות של חו״ל שם יט בשעה שהירי אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור ראה אותן אוכלין ושותין ופוחזים אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת וכיון שהגיע לסולמה של צור ראה אות! עסוקין בניכוש בשעת הניכוי בעידור בשעת העידור אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת שם שם ולמה לא גלה לו (הארץ)? כדי לחבבה בעיניו וליתן שכר על כל פסיעה ופסיעה שם שם ג׳ מזבחות בנה אחד לבשורת א׳י •רם שם נכסי חו״ל אין בהם ברכה אלא משתשוב אל ארץ אבותיך אהיה עמך שם עי כיון שהוא נקבר בא״י הקב״ה מכפר לן שם צו למה נקראה (א״י) חמדה? שביהמ״ק נתון בתוכה ארץ שנחמדו לה אבות העולם ולמה הם מתחמדים לה? מפני שהם חיים תחלה לימות המשיח שמ'ר לכ מדד הקב״ה כל הארצות ולא מצא ארץ שראויה לינתן לישראל אלא איי יילי יגוכי תבאו אל הארץ ונטעתם מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב״ה אלא במטע תחלה אף אתם כשנכנסים לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלת אפילו קנים לא היתה א׳י חסרה שם כי׳ אפילו שיחת חולין של בני א׳י צריכה תלמוד שם לד וישלחו מן המחנה זו א’י ששם השכינה חונה במד׳י ז בני גד ובני ראובן שהיו עשירים וחבבו את ממונם וישבו להם חוץ מא״י לפיכך גלו תחלה מכל השבטים שם כב אמר הקב״ה חביבה עלי א״י יותר מן הכל א״ל הקב״ה למשה הן הארץ חביבה עלי וישראל חביבין עלי אני אכניס ישראל שהן חביבים עלי לארץ שחביבה עלי שם« אמר הקב״ה הארץ שלי וישראל שלי הס מוטב שאנחיל ארצי לעבדי שלי לשלי א״ל הקב״ה לישראל יכול הייתי לבראות לכם ארץ חדשה אלא בשביל להראות לכם את כחי אני הורג את שונאיכם ונותן לכם את ארצם שם שם אמר (משה) לפניו רבש״ע עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ? א״ל הקב״ה מי שהודה בארצו נקבר בארצו יוסף הודה בארצו כשאמרה גבירתו ראו הביא לגו איש עברי לא כפר אלא אמר גונב גנבתי מארץ העברים משה לא הודית בארצך כשאמרו בנות יתרו איש מצרי הצילנו והוא שומע ושותק
71
ארץ ישראל
לפיכך לא נקבר בארצן דב״ר ב אמר הקב״ה בעוה״ז היו הכל מתאוין לא״י וע״י עונות גליתם ממנה אבל לעת״ל שאין לכם לא חטא ולא עון אני אטע אתכם בתוכה נטיעה שלימה שם 1 כי ירחיב ה׳ אפשר שהקב״ה מרחיב את איי? אריי המגילה הזאת אין אדם יודע כמה ארכה וכמה רחבה כשהיא נפתחת היא מודעת כמה היא כך א״י כל רובה הרים וגבעות כשישרה אותה הקביה אותה שעה היא מודעת מה היא שם י כל המעמיד תלמיד רשע בא׳י כאלו מעמיד לסטים ובחו״ל כאילו מעמיד עבד איכיר פתיתתא בא וראה כמה היא חצופה א׳י שעדיין עושה פירות *'כ'ר ז וראש עפרות תבל זו א״י שם ח יי חלקים תורה בעולם ט׳ בא״י י׳ חלקים גבורה בעולם ט' בא׳י אסי-׳י א בשעה שהלך יעקב לארם נהרים היו מלאכי א״י משמרין אותו כיון שהגיע לחו׳ל נסתלקו וירדו אחרים ת:חומא וישלח ג עד שלא נבחרה איי היו כל הארצות כשרות לדבור משנבחרה א״י נפסלו כל הארצות שם כא ה חביבה עלי איי שקדשתי אותה מכל הארצות שבעולם שם בהי א יש אדם שהוא נאה ולבושו כעור הוא כעור ולבושו נאה אבל ישראל הם נאים לארץ ואיי נאה להם שם מסעי י חביבה איי שבחר בה הקביה אתה מוצא כשברא העולם חלק הארצות לשרי האומות ובחר באיי אמר הקביה יבואו ישראל שבאו לחלקי וינחלו את הארץ שבאה לחלקי שם ראת ח אמד דוד לפני הקב״ה רבש״ע אפילו יש לי פרקלטין וטרקלין בחויל ואין לי אלא הסף באיי בחרתי הסתופף אפילו לא יהא לי לאכול באיי אלא סיפוף של חרובין בחרתי הסתופף שם שם שם כל מלך שהיה בחייל אם לא היה קונה עיר אחת באיי לא היה נקרא מלך שם שם שם יבואו ישראל שנקראו קנין לארץ שנקראת קנין ויבנו ביהמ׳ק שהוא קנין בזכותה של תורה שנקראת קנין מכילתא שירה מ ג׳ דברים נתנו על תנאי א״י שם יתרו ב לאוהבי ולשומרי מצותי אלו ישראל שיושבין בא״י ונותנין נפשם על מצות שם שם שם מפני מה שרתה שכינה בחלקו של בנימין? שכל השבטים נולדו בחו״ל ובנימין נולד באיי שם שם י פירות איי קלים לאכול מפירות של כל הארצות ספרי דברים ח איי שהיא חביבה מכל נבראת קודם לכל שם עקב לי ארץ חמדה ארץ שעשויה חולאות חולאות למלכים ושלמונים שכל מלך ושלטון שלא קנה באיי חולאות אמר לא עשיתי כלום כדרך שעושין עכשיו ברומי שכל מלך ושלטון שלא’קנה פלטיראות וחולאות ברומי אומר לא עשיתי כלום שם שם שם תבל זו איי ולמה נקרא שמה תבל? שהיא מתובלת בכל שכל שאר ארצות יש בזו מה שאין בזו אבל איי אינה חסרה כלום ״° שם שם סנחריב זכה לשם אסנפר מפני שלא סיפר בגנותה של איי והלא דברים קויח ומה אם מי שבא לומר שבחו של ארצו לא אמר גנותה של איי קיו למי שבא לומר שבחה של א״י שם שם שם ארץ אשר ה׳ אלהיך דורש אותה וכי אותה בלבד
ארץ ישראל
7i
הוא דורש? כביכול אין דורש אלא אותה ובשביל דרישה שהוא דורשה דורש כל הארצות עמה שם שם מ מעשה בריב״ב ור״מ בן חרש ור״ח בן אחי שהיו יוצאין לחו״ל והגיעו לפלטוס וזכרו את א״י זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם ואמרו ישיבת א״י שקולה כנגד כל המצוות שבתורה וחזרו למקומם שם ראה ס !מנין אתה אומר שכל ספינות שאובדות בים הגדול וכל כלי חמדה שהים הגדול מקיאם לימה של יפו שגנוז לצדיקים לעת״ל? ת״ל כי שפע ימים יעקן שם כרכר, שני חכם הדר בא׳י ויוצא לחו״ל פגם הדר בה משובח הימנו ואע״פ שפגם משובח היא יותר מכל המשובחים שבמדינות אבות דר״נ כח א״י נקראת חיים שנאמר ונתתי צבי בארץ חיים שם לי וישבתם לבטח בארצכם בארצכם אתם יושבים לבטח ואי אתם יושבים לבטח בחן*ל ילקוט בתקחי תיעב מצרים אינה נזרעת אם אינו עמל בה וא״י הן ישנין על מטותיהן והקב*ה מוריד להם גשמים שם עקב תתני כל מ׳ שנה שהיי ישראל במדבר היו הכנענים בונים בתים וזורעין שדות וחופרין בורות נוטעין שדות וכרמים כדי שיבואו אבותינו לארץ ןימצאן אותה מלאה ברכה שם שם תתנח א׳י שקולה כנגד המילה כשם שמילה דוחה את השבת כך כבושה של א״י דוחה את השבת ועוד שהיא שקולה כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית שם שם תי.ם ואספת דגנך שתהא א״י מלאה דגן ותירוש ויצהר וכל ’.הארצות ?באות למלאוח אותה כסף דזהב שם שם חתםד עתידה ירושלים להיות כא״י א״י ככל העולם כולו והיאך באים בר״ח ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים והם מתפללים שם בבוקר והם טוענים אותם לבתיהם שכישד־תקג הרבה אומות יש לו להקב״ה וחלק לאזה״ע שדות וכרמים ונתן לישראל פרדס אחד ?ן א״י שם ירמי׳ יע מתים שבחו״ל אינם חיים אלא ע׳י גלגולים מחילות עושים להם בקרקע שם יחזקאל שכי שמעתי שאין ממנים זקנים בחו״ל אר״ל מקרא מלא הוא בית ישראל יושבים על אדמתם כל ישיבה שלך לא יהא אלא על אדמתם שם שם שעי עתידה א׳י להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו שרחבדי מלמעלה וקצרה מלמטה שם זכרי׳ תק׳עי׳ אפילו ירבעם בן נבט וחביריו חיים לימוח המשיח ומה גרם להם להנצל מדינה של גיהנם? קבורת איי שם תהליס תתעד בן שמן ששמנה היתה א״י גבוהה ומתוקה ומשובחת משאר ארצות שם משלי תתקמג טוב פת חרבה זו א׳י שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה זוכר• לעוה״ב מבית מלא זבחי ריב זו חויל שהיא מלאה חמסים וגזלות שם שם תתקע אמר הקב׳ה הלואי יהוון בני עמי בא’י אע'פ שמטמאין אותה שם איכה תתרייו׳ באר חיים זו תורה של א״י שם שהיש תתקפח ותענוגות זו תענוגה של א״י שם קהלת תתקסח להתהלך ,!פני ה, באןר nn״D זן א״י שייט ני אשריהם יושבי א״י שאין להם לא חטא ולא עיד
ארץ ישראל 1 אש
לא בחייהם ולא במותם שסמי■ אתה מבקש לראות את השכינה בעוה״ז? עסוק בתורה בא״י שםקי אפילו צדיקים וחכמים בחו׳ל ורועי צאן ובקר בא״י אין מעברין את השנה אלא ע״י רועי צאן ובקר בא״י ואפילו נביאים בחו״ל והדיוטים בא׳י אין מעברין את השנה אלא ע׳י הדיוטים שבא״י פרקי דר־א ח לקדושים אשר בארץ המה אלו ספרי (גבולות) א’י שהן קדושים כא״י פסיקתא רבתי טי בא וראה עפרה של א״י גורם לתשובה שם כח הקב״ה הפריש את א״י תרומה מכל הארצות תדב״א זוטא ב כד זכאין ישראל אקרי ארעא על שמא דא ארץ ישראל כד לא זכו אקרי ארעא על שמא אחרא ארץ כנען זהי נח עג בזמנא דהוו ישראל בארעא קדישא לא אשתכח בידייהו חובה שם ו’שב לא שריא שכינתא לבר מארעא קדישא שם שם זכאה חולקיה מאן דנשמתיה נפקא בארעא קדישא לא שלטה עליה רוח מסאבא כלל שם תרומה ק»א וכל זמנא דישראל בארעא ואשתדלו באורייתא כנסת ישראל שראת עמהון שם ייקרא זכאה חולקיה מאן דזכי בחייוי למשרי במדורא דארעא קדישא דכל מאן דזכי לה זכי לאנגרא מטלא דשמיא דלילא דנחית על ארעא וכל מאן דזכי לאתקשרא בחייוי בהאי ארעא קדישא זכי לאתקשרא לבתר בארעא קדישא עלאה ולא עוד אלא אי זכי בחייוי זכי לאתמשכא עליה רוחא קדישא תדיר שם אחרי מ™ עב בזכות אורייתא יתובין לארעא קדישא ומתכנשין מן גלותא שם ואתחנן• ע״ע ע׳ בבל׳ גליל׳ ירושלים• א^ (נורא׳ שלהבת׳ גחלת׳ סלמנדרא׳ עשן) כיון שנצטרך אדם לבריות
כאלו נידון בשני דינים אש ומים ברכות ו: מלמד שאמר אליהו לפני הקב״ה רבש״ע ענני שתרד אש מן השמים שם ט: ב״ש סברי הדא נהורא איכא בנורא ש= אש אחד מם׳ לגיהנם שםנז: האש והכלאים אינן מו‘ ימי בראשית אבל חשובין מו׳ ימי בראשית אש גיהנם שנבראת ביום ב׳ אינה כבתה לעולם תוספתא ביכ-ת ה גומרא דלא כוויא בשעתה לא כוויא שוב ירוש׳ מ;׳ס ה ג כל הגחלים כבו מבחוץ כבו מבפנים ואלו (לשון הרע) אע״ם שכבו מבחוץ לא כבו מבפנים יריע׳ סאה א א גחלת של מתכות לאו אש היא פסחים עה• בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע הנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן אש עמד יורקמו שר הברד לפני הקב״ה אמר לפניו רבש״ע ארד ואצנן את הכבשן א״ל גבריאל אין גבורתו של הקב״ה בכך שאתה שר ברד והכל יודעין שהמים מכבין את האש אלא אני שר של אש אלך ואקרר מבפנים ואקדיה מבחוץ שם קיח־ מעולם לא כבו גשמים אש של עצי המערכה יומאכא• ומי הוה עשן במערכה? ה׳ דברים נאמרו באש של מערכה רבוצה כארי וברה כחמה אע״פ שאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט ש= שס:ו׳ אשות הן יש אוכלת ואינה שותה ויש שותה ואינה אוכלת ויש אש דוחה אש ויש אש אוכלת אש שם שם שם הכל צופין לעשן המערכה נוטה כלפי צפון
אש
71
עניים שמחין ובע״ב עצבין ש0 ספ שם אילמלא לא נצטננו גחלים מידו של כרוב לידו של גבריאל לא נשתיירו משונאיהן של ישראל שריד ופליט שם עז• ה׳ דברים נאמרו בגחלת גחלת של הקדש מועלין בה ושלהבת לא נהניץ ךלא מועלין ביצהיט• כמין מטבע של אש הוציא הקב״ה מתחת כסא כבודו והראהו למשה ואמר זה יתנו ׳שקלים י: התורה שנתן לו הקב״ה למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה היא אש מובללת באש חצובה מאש ונתונה מאש ירזש׳ שקלים י א מה אש אינו דולק יחידי אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי תענית ז ההוא ינוקא דדרש בחשמל ונפקא נורא ואכלתיה חגיגה יג• כי נח נפשיה דר'מ סליק קוטרא מקבריה דאחר כי נח נפשיה דר׳י פסק קוטרא מיד ירדה אש וסכסכה ספסלו של רבי שם טו: ת״ח אין אור של גיהנם שולטת בהן ק׳ו מסלמנדרא ומה סלמנדרא שתולדת אש היא אין אור שולטת בו תיח שכל גופן אש על אחת □ן״כ שם □ז־ כי נח נפשיה (ר׳ אבהו) איפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכולי עלמא וגמירי דלא אפסיק עמודא דנורא אלא אי לחד בדרא אי לתרי נדרא כתובות יז• של חנניה מישאל ועזריה אש של הדיוט והכל יכולים לכבותה וזו של חולה של שמים היא ומי יכול לכבותה? נדרים מא• איש ואשה זכו שכינה ביניהן לא זכו אש אוכלתן סוטהיז• אש של עצמות אש גרמי גיטין ע• גחלת כמה דשביק לה מעמיא עמיא ואזלא נ-׳ק ס: אימתי אש יוצאה? בזמן שקוצין מצוין לה שם =• כי תצא אש שלם ישלם המבעיר אמר הקב״ה עלי לשלם את הבערה אני הציתי אש בציון ואני עתיד לבנותה באש שם שם: באתר דזיקוקין דנורא ובעורין דאשא מאן מעייל בר נפחא לתמן? ב’מ פה: כי אש יצאה מחשבון תצא אש ממחשביץ ותאכל את שאינן מחשבין נ'נ עח: אף חזקיה בקש אביו לעשות (לו כן אלא שסכתו אמו סלמנדרא סנהדרין םג־ אם מבול של אש יש לנו דבר אחר ועליתה שמה שם קח: אש שירדה מן השמים בימי משה לא נסתלקה מעל מזבח הנחושת אלא בימי שלמה זבח-ם סא: ושקלו ציבי חדתי ואפיקו נורא ממרא חדתא שםקטז: ארון של אש ושלחן של אש ומנורה של אש ירדו מן השמים מנחית כט־ ונפקי זקוקין דנורא מפומיה דרב לפומיה דרבי חילץ קי’: ויהי המקריב ביום הראשון ראשון לירידת האש ביר ג והנה הסנה בוער באש מכאן אמרו האש של מעלה מעלה לולבין ושורפת ואינה אוכלת והיא שחורה האש של מטה אינה מעלה לולבין והיא אדומה ואוכלת ואינה שורפת שמ'ר -כך אש וברד צהובין (שונאים) זה לזה כיון שהגיע זמן מלחמתה של מצרים עשה הקב״ה שלום ביניהם והכו במצרים שם יב האש הרה וילדה אור שם טי זעזע את האש והראה את הסלמנדרא קול ה׳ חוצב להבות אש ואימתי עשה לו כן? בזה לכם הטמא עם ש= דברים שאין האש שורפן שבועת שוא מכלתן דרכה של אש
אש / אשה
לאכול עצים שמא אבנים? ברם הכא כלתו את עציו ואת אבניו ויקיר י כל המתגאה אינו נידון אלא באש אבל ישראל שהם נבזין ושפלים בעוה״ז אינן מתנחמין אלא באש שם’ יצאה אש מלמעלה וליחכה פני הרקיע אימתי חצה האש בין העליונים לתחתונים? לא במתן תורה ? במד י י כשהיו ישראל במדבר היה מהלך עמוד הענן לפניהם והיה עשן הקטורת עולה והיו ב׳ זיקוקין של אש יוצאין מבין ב׳ בדי הארון והיו שורפין לפניהם את הנחשים ואת העקרבים והיו אוה״ע רואים והיו אומרים אלוהות הן אלו כל תשמישן אינו אלא באש דביר ’ סמכוני באשישות בשתי אשות באש של מעלה ובאש של מטה בשתי אשות תורה בכתב ותורה בפה י״א באשות הרבה באשו של אברהם ושל מוריה ושל סנה של אליהו ושל חנניה מישאל ועזריה שהשיר נ לכן כאכול קש לשון אש וכי יש קש אוכל אש? אלא קש זה ביתו של עשו לשון אש זה ביתו של יעקב וחשש להבה ירפה זה ביתו של יוסף איכ״ר פתיתתא בריות הגדלות באור ואינן גדלות באויר זו סלמנדרא כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן ז׳ ימים וז׳ לילות רצופין מכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש והבריות קורין אותה סלמנדרא אדם סך ידו מדמה אין האור שולטת באותו מקום תנחיגי“ וישב 1 התורה אש מאש נתנה ולאש נמשלה מה דרכה של אש? אם קרב אדם אצלה נתחמם רחק ממנה נצטנן מכידחא ייזיי למה בלבת אש? כדי ללבבו כשיבא לסיני ויראה האש לא יתירא ילקיבז שמיתק=ט שמע הקב״ה שהלשינו על כבודו ומכבודו שהוא אש אוכלה אש שלח בהם אש ואיתר. האש שקעה בארץ ולא חזרה למקומה אלא נכנסה לאוה״מ וכל הקרבנות שהקריבו ישראל במדבר אותה אש יוצאת ואוכלת אותם ואותה האש אכלה עדת קרח אין אדם יוצא מן העולם עד שתעבור עליו מאותה האש שם ש^י תקכד אין תבערה אלא כאדם שאומר תבער אש סלונית במקומה כך א״ל משה לישראל עשיתם תשובה ותשקע האש ואם לאו עדיין היא במקומה שם במעלתך תשלב הייתי מהלך בכרך גדול בא אלי חבר אחד אמר לי אתם אומרים אש אינו אלא אלוה מפני מה כתיב בתורה אש תמיד תוקד? תיב׳א א סלמנדרא דעבדין מינה לבושא ומגו דאיהו מנורא לא אסתחוא ההוא לבושא אלא בנורא
זהר ייקהל ריא לית תננא (עשן) בלא אשא ולא אשא בלא תננא שם בשא קלז• אשה (אתתא׳ דביתא׳ נשים׳ נשי׳ נשואין׳ קידושין) משמורה שלישית
אשד. מספרת עם בעלה ברכות ג• אשה בדברא (בשדה) לא שכיחא שם שם: לעת מצוא זו אשה במערבא כי נסיב אינש אתתא א״ל הכי מצא או מוצא? שם ח• מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש שמי־•גדולה הבטחה שהבטיחן הקב״ה לנשים יותר מן האנשים נשים במאי זכיין? באקרויי בבייהו לבי כנישתא שם,:•
76	אשד.
כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות שם כ• תבא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו שם שם שם שלא יהו ת״ח מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים שם כב־ אשתו כגופו שם כד־ קול באשה ערוך, שס שם שם ג, בדקי מיתה בראת באשה נדה וחלה והדלקת הנר כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה שם לא•• אדם נושא אשה על אשתו ראשונה זוכר מעשה הראשונה שם לב: ו׳ דברים גנאי לת״ח ואל יספר עם אשה בשוק אפילו היא אשתו שם »ג: לפי שהנשים דברניות הן שם מח• אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש שם נא: ג׳ מרחיבין דעתו של אדם ואשה נאה שם נז: איש מזריע תחלה יולדת נקבה אשה מזרעת תחלה יולדת זכר שם°• מלמד שקלעה הקב״ה לחוה והביאה לאדה״ר שבנאה הקב״ה לחוה כבנין אוצר שם סא' לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך וכל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעוה״ב המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה לא ינקה מדינה של גיהנם שם שפ שם מנוח ע״ה היה דכתיב וילך מנוח אחרי אשתו אחרי דבריה ואחרי עצתה אחורי ארי ולא אחורי אשך, שם שם שם לשעבר אדם נברא מן העפר וחוה נבראת מן האדם מאדם ואילך בצלמנו כדמותנו אי אפשר לאשה בלא איש ואי אפשר לשניהם בלא שכינה ירוש׳ ברכות ט האשה אין ספיקה בידה יריש' פאדי א האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות א״ע חלה ב ג אילון נשייא ראמרן לא ניעול בנינן לכניסתא אין חמי ליה מילף הוא לא עבדין טבאת יריש׳ חלה ה כל רעה ולא אשה רעה שבת יא• נשיתי טובה זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לת״ה איזה עשיר? כל שיש לו אשה נאה במעשים שפכה־• וטובי לב שנתעברו נשותיהן של כל או״א וילדה זכר שם ל• על ג׳ עבירות נשים מתות בשעת לידתן שםלא: בעון נדרים מתה אשה של אדם שםלב: כגון הני נשי דמחוזא דאכלן ולא עבדן שם שם ש° נשים דעתן קלה עליהן שםלג: נשים עם בפני עצמן הן שם םב• באשה גזברית עסקינן שם שם שם יגלו בראש גולים אלו בנ״א שהיו מחליפין נשותיהן זע״ז ושאשתו מקללתו בפנין שם שם־• למה משבן דומה? לאשה שמהלכת בשוק ושפוליה מהלכין אחריה שם צח:ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה שם ל1’־ מימי לא קראתי לאשתי אשתי אלא לאשתי ביתי שם קיח־-שמחת לב זו אשה אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם והכל רצין אחריה שם קנב• ג׳ אין רואין פני גיהנם אף מי שיש לו אשד. רעה אשה רעה מצוה לגרשה זימנין דכתובתה מרובה עיייביז מא־• ומטמא לישא אשה וללמוד תורה שם ״• יושבי צריפין והולכי מדברות חייהן אינם חיים ונשיהן ובניהן אינן שלהן שם 1ה: מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ואשתו של יונה היתד, עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים שם צי• אסור לו לאדם שיכוף אשתו לדבר מצוה כל אשה שתובעת
77
אשה
בעלה לדבר מצוה הווין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן עם קי' קללות נתקללה חוה מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך מלמד שהאשה תובעת בלב והאיש תובע בפה שם שם שם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה פסחים »«• כל ת’ח המרבה סעודתו בכל מקום סוף מאלמן את אשתו שם מט־ הני נשי דמחוזא אע״ג דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא משום מפנקותא שם נ: המצפה לשכר אשתו וריחים אינו רואה סימן ברכה לעולם שם שם שם ומה ברוריה דביתהו דר״מ דתנייה תלת מאה שמעתתא ביומא שם םב: משל לאדם שכעס על אשתו להיכן משגרהי לבית אמה שם םז: נשים כשפניות אשה אין בה משום זוגות שם ק: ג׳ אין ממצעין ולא מתמצעין והאשה הני בי תרי דמצעא להו אשה נדה הגי תרי נשי דיתבן בפרשת דרכים ודאי בכשפים עםיקן שם קיא• לא תבשל בקדירה שבישל בה חבירך גרושה בחיי בעלה שם קיב♦ מצור, וגוף טהור נושא אשה ולו בנים שם שם: ד׳ אין הדעת סובלתן אף המגרש את אשתו פעם ראשונה ושנייה ומחזירה שם קיג: ז׳ מנודין לשמים יהודי שאין לו אשה ושיש לו אשה ואין לו בנים שם שם שם נשים עצלניות הן ירוש׳ פסחים א י אף אשה אחרת מתקינין לו ביתו זו אשתו יומא ב• לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת עם יח: וכשנושאין אשה ממקום אחר מתנין עמה שלא תתבסם שלא יאמרו ממעשה הקטורת מתבסמין שם לח• נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח קטורת שם לט: שאלה אשה חכמה את ר״א מאחר שמעשה העגל שוין מפני. מה אין מיתתן שוה? איל אין חכמה לאשה אלא בפלך שם הי- אם רואה אדם שהתורה פוסקת מזרעו ישא בת ת״ח שם ע»• ההיא סבתא דאתאי לקמיה דר״ג צווחה ולא אשגח בה א״ל איתתא דהו״ל לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדא צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בהי איל ר״נ פעיתא (קולנית) היא דא סינה לא• מאי תיקון גדול? שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים שם נא: וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד מה לעת״ל שעוסקין בהספד ואין יצה״ר שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד עכשיו שעוסקין בשמחה ויצה״ר שולט בהם על אחת כו״כ שם נב• ג׳ חייהן אינם חיים ומי שאשתו מושלת עליו ביצה לב: אין אשתו של אדם מתה אלא א'כ מבקשים ממנו ממון ואין לן ריה י• אשה בעלה משמחה שם שם•־ אתתא שכיחא בביתא ויהבא ריפתא לעניי ומקרבא הנייתא תענית »•• תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי תנו עיניכם למשפחה שאין האשה אלא לבנים שם לא• איהו בקרי ואתתיה בבוצעי מנייה יב• אין אשה מתקנאה אלא בירך חבירתה שםיג• דבורה אשת לפידות מאי אשת לפידותי שהיתה עושה פתילות למקדש ש° יי• איתתא בהדי שותא
אשד.
78
פילכה שם שם: מפני שהנשים רחמניות הן לא יאה יהירותא לנשי שם שם שם ד׳ נשים יפיפיות היו בעולם שרה אביגיל רחב ואסתר שם טי• אשה לא תקרא בתורה מפני כבוי ציבור ש° כג• אין נושאיץ נשים במועד מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו מ’ק ח: ועושה אשה תכשיטיה במועד אלו הן תכשיטי נשים בת שיתין כבת שית לקל טבלא רהטא שם ט: אשה בי מדרשא לא שכיחא שם יח• מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה׳ אשד, לאיש שם שם: נשי דשכנציב אמרן שם כח: אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע חג’גה ג• עגל של זבחי שלמים סמכו עליו נשים לא מפני שסמיכה בנשים אלא לעשות נחת רוח לנשים שם םז: המוציא את אשתי משום שם רע לא יחזיר יכמית כדי• אשה דייקא ומינסבא שם שם שם נשי לגבי נש, שכיחן דאזלץ שם כי• לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה שם לז: אשה הקנו לו מ! השמים שם ^טי אשה בושה לבוא לבית דין שם מב־ אע*פ שיש לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אשה שם םא;ג' דברים עשה משה מדעתו פירש מן האשה שם םב• נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו שם שם•־ כל יהודי שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה בלא תורה בלא חומה בלא שלום שם שם שם חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך שם שם שם האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך שם שם שם כל יהודי שאין לו אשה אינו אדם שם סג• במה אשה עזרתו לאדם? אדם מביא חיטין נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגלין שם שם ש° א*ל הקב״ה לאברהם שתי ברכות טובות יש לי להבריך בך רות המואביה ונעמה העמונית שם שם שם מתון נסיב איתתא נחית דרגא נסיב איתתא שם שם שם רב הוד. קא מצערה ליה דביתהו כי א״ל עבידי לי טלופחי עבדא חימצי שם שם שם אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה היכי דמי אשר. רעה? שם שפ; כיון שנשא אדם אשה עונותיו מתפקקין שם שם שם אשד. רעה וכתובתה מרובה צרתה בצדה קשה אשרי רעה כיום סגריר בא וראה כמה טובה אשד. טובה וכמה רעה אשה רעה שגיהנם נמשלה בה שם שם ש° אשה רעה צרעת לבעלה מאי תקנתיה? יגרשנה אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים שם שם שם נשא אשד. ושהה עמה י׳ שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שם סד־ איש דרכו לכבוש ואין אשה דרכה לכבוש שם םה: ועשו ב׳ נשים באשה אחת (לעדות) כב' אנשים באיש אהד שם פ": אין חולקין תרומה לנושא אשה שאינה הוגנת לן שם צט: שרינא תיגרא דאיתתא ברישא משום זילותא עם ק• יותר משהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא שם קיג• אשה כלי זיינה עליה שם קטי• טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלא עם קיח• לאו אורח ארעא לזלזולי בבנות ישראל כתובית י•־ כשם שהשאור יפה לעיסה כך דמים יפים לאשה
79
אשה
כל אשה שדמיה מרובים בניה מרובים שם שם שם מעשה באשה אחת גדולה בנוי יקפצו עליה בנ״א לקדשה וא״ל מקודשת אני שם כבי אחד מן האחין שנשא אשה שאינה הוגנת לו באין בני משפחה ומביאין חבית ואומרים אחינו בנ״י שמעו! אחינו פלוני נשא אשה שאינה הוגנת א שם כח: ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה שם נט: אין אשה אלא ליופי אלא לבני□ שם שם שם הרוצה שיעדן את אשתו ילבישנה כלי פשתן שם שם שם לחיים ניתנה ולא לצער ניתנה שם םא• אלו נשותיהן של ת״ח שמנדדות שינה מעיניהן בעוה״ז ובאות לחיי העוה״ב שם םב• רוצה אשה בקב ותיפלות מי׳ קבין ופרישות שם שם: ר״ע רעיא דבן כלבא שבוע הוה חזיתיה ברתיה א״ל אי מקדשנא לך אזלת לבי רב י שם שם שם דברים שהאשה משתוקקת עליהן תכשיטין שם סה אין פוסקין יינות לאשר. כוס אחד יפה לאשה ב׳ ניוול ג׳ תובעת בפה ד׳ אפילו חמור תובעת בשוק שם שם ש° בושתה של אשה מרובה משל איש שם סז: ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית יוצאה וראשה פרוע ומדברת עם כל אדם שם עם• אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב״ד שם עה־ קול עבה באשה הרי זה מום שם שם שם אשה שמת בעלה יושבת בבתים כדרך שישבה בהן בחיי בעלה תוספתא כתובות יא אשת ליסטים כליסטים ירוש׳ כתובות ב ט אין דרך האשה להיות יושבת בטלה בתוך ביתה שם שם ה י אורחא דבר נש מימר הני לי מיקום ערטיליי ומכסייא אתתי שם שם י י פעמים שאדם משיא את בתו ונותן עליה מעות ופעמים נוטל עליה מעות שם שם שם אשה נדרית קוברת את בניה שם־שם זי ואל תרבה שיחה עם האשה שסופך לבא לידי ניאוף כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה בדדים כ• הנודר משחורי הראש מותר בנשים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים מ״ט? דנשים לעולם מיכסו שם ל•־ בחוסר כל בלא אשה שם »א• ההוא בר בבל דסליק לא״י נסיב איתתא א״ל בשילי לי תרי טלפי אמר את עשית רצון בעליך המקום יוציא ממך ב׳ בנים כבבא בן בוטא שם םי: ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הילכתא שם ts: חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה שם *א• מניין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה? נזיר נט׳ אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו סיטה נ: כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם שם י: כל הבא על אשת איש אפילו הקנהו להקב״ה שמים וארץ כאברהם אבינו לא ינקה מדינה של גיהנם שם שם שם האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה שם "• כל המזנה אשתו מזננת עליו שם ’• בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים cP יא: הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקה של חוה שם יב• איש ואשה זכו שכינה ביניהן לא זכו
סל	אשה
אש אוכלתן עם יז־ חייב אדם ללמוד את בתו תורה כל המלמד בתו תורה כאלו לומדה תיפלו ת עם נ• ה״ד חסיד שוטה? כגון דקא טבעה איתתא בנהרא ואמר לאו אורח ארעא לאיסתכולי בד, עם נ»: ישא אדם בת דומה ואל ישא דומה אשה מזנה בניה כשדין שפ כז• לימדה תורה ד״א שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח״כ ישא אשה ובנית ביתך זו אשך שם מא• יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת .עם מז• חן אשה על בעלך, שם שם שם זמרא גברי ועני נשי פריצותא זמרא נשי ועני גברי כאש בנעורת ש° מח־ אין חכמתה של אשה אלא בפלכה ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים יייש' סוטה ג אשה פרושה זו שהיא יושבת ומלעגת בדברי תורה שם שם ג ד אשך, דנה ש□ שם ר ח לא מצינו שדיבר הקב״ה עם אשה אלא עם שרה בלבד שהיה הקב״ה מתאוה לשמוע שיחתן של צדקניות שם שם שם גזרו על עטרות חתנים בגברי אבל בנשי לא גיטיז ז• כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש שם לג• נשי כל מילי דאית להו סדרן להדדי בבית הכסא ש° מדי־ מעשה בארוס וארוסתו שנשבו לבין נכרים והשיאום זל״ז א״ל בבקשה ממך אל תגע בי שאין לי כתובה שב ג’• מעשה באדם שנתן עיניו באשתו לגרשה והיתד. כתובתה מרובה מה עשה? שם שם שם לא יגרש אדם את אשתו א״כ מצא בה דבר ערוה ובה״א אפילו הקדיחה תבשילי רע״א אפילו מצא אחרת נאה הימנה שם צ* כשם שיש דעות במאכל כך יש דעות בנשים שם שם עם כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות cp ש־: דרכו של איש לחזור על אשה ואין דרכה של אשה לחזור על איש משל לאדם שאבדה לו אבידה קיייעץ נ: אתתא לבי תרי לא הזיא שם’• רב מנגיד על דמקדס בשוקא ועל דמקדש בביאה ש° ינ: אטו כולהו נשי דינא גמירי? עם יג• כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהן שם שם ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח״ב ישא אשה ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה? שם נטי• בן עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בהרהור עבירה עד כ׳ שנה יושב הקב״ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע כ׳ ולא נשא אומר תיפח עצמותיו אמר ר״ח האי דעדיפנא מחברי דנסיבנא בשיתסר שם שם שם אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי שם ל• גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי? שם לי• מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו שם שם שם השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה שם ליי• אסור לו לאדם שיקדש אשה עד שיראנד, שם מא• י, קבים שיחה ■‘רדו לעולם ט׳ נטלו נשים ש0 מט: כל הנושא אשד. שאינה הוגנת לו מעלה עליו הכתוב כאלו חרשו לכל העולם כולו וזרעו מלח כל הנושא אשד. שאינה הוגנת לו אליהו כופתו והקב״ה רוצען ap^׳ כל הנושא אשד. לשם ממון הווין לו בנים שאינן מהוגנים חודש נכנס וחודש יוצא וממונם אבד שם שם שם אין משתמשים
81
אשה
באשה כלל בין גדולה בין קטבה שם ש□ שם אין שואלין בשלום אשה כלל שם עם: יגלו בראש גולים אלו בג א שמחליפין נשותיהן זה לזה שם עא:נשי דכי מינצו בהדי הדדי בעריות הוא דמינצו שם עי■ אשה משובחת לאחר שתלד יותר מקודם שתלד ב'ק מט• משל למה׳ר לאדם שיש לו ב׳ נשים אחת ילדה ואחת זקינה ילדה מלקטת לר לבנות זקינה שחורות נמצא קרח מכאן ןמכאן שם ס־ אכסנאי שבא לעיי על עסקי אכילה ושתיה שואלים אותו או על עסקי אשתו שם צב• לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה בימנט• כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם שם שם שם איתתך גוצא גחין ותלחש לה שם שם שם לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו שם שם הם שלח רבי לדבר באשתו שלחה ליה כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חולי שם פד: כתיב קמח וכתיב סולת מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש שם פז• גברא דנשי קטלוה לא דינא י לא דיינא שם צז• ולא ירבה לו נשים אפילו אחת והיא מסירה את לבו ה״ז לא ישאנה שם קטי• מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? ישמח אשתו לדבר מצוה ניב': שארו זו אשתו מלמד שהבעל יורש את אשתו שם קט: לעולם ידבק אדם בטובים שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן שם שפ שם הנושא אשה צריך שיבדוק באתיה שם קי• ביות צלפחד חכמניות הן דרשניות הן צדקניות ד,ן שם קיט: זו יוכבד שהורתה בדרך ונולדה בין החומות שם ק=• כל ימי עני רעים זה שיש לך אשה רעה ןטוב לר משתה תמיד זה ש,ש לר אשה טובה שם קמה; האי צורבא מרבנן דאזיל לקדושי איתתא נידבר עם הארץ בהדי אע״ג דצורבא מרבנן לאו אורחיה למידק כיןן ךרק ךק שם קכח־ היאך נשא דוד שתי אחיות בחייהן? קידושי טעות היו לו במירב סנהדרין יט כל אדם שמתה אשתו ראשונה כאלו חרב ביהמ״ק כימיו כל אדם שמתה אשתו בימיו עולם חשך בעדו פסיעותיו מתקצרות עצתו נופלת לכל יש תמורה חוץ מאשת נעוריס שם כב• אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה שם שם שם אשה גולם היא ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שם -: אין איש מת אלא לאשתו ואין אשד, מתה אלא לבעלה שם שם שם ומפני מה איו פרצופיהן דומין זה לזה? שלא יראה אדם דירה נאה ואשה נאה ויאמר שלי היא שם לח■ ולא יפה היה לו לאדה׳ר שנטלו ממנו צלע אחת ונתנו לו שפחה לשמשו? שב לט: מפני מה לא נשא אדם את בתן? שם נח: אל תחלל את בתך להזנותה זה המשיא את בתו לדקן שב עי• איזהו רשע ערום? זה המשהא בתו בוגרת המשיא אשה לבנו קטן עליו הכתוב אומר למען ספות הרוה שם שם: האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך
6
אשה
לפירקן עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך שם שם שם הנושא את בת אחותו עליו הכתוב אזמר אז תקרא וה׳ יענה ש□ שם שם האי דאיתתא קמייתא היא דלא קא מנשי לה שם םב־ עלו לא״י ונשאו מ״ט איענש? שהיו בניו נושאין נשים שאינן הגונות ולא מיחה בהן שם צג העיר רבתי עם שהיו משיאין קטנה לגדול וגדולה לקטן שםקי• אשה שגרשה בעלה כלום יש לזה על זה כלום? שם קי חכמת נשים בנתה ביתה זו אשתו של און בן פלת ואולת בידה תהרסנה זו אשתו של קרח וישמע משה ויפול שחשדוהו מאשת איש שם 7• אשה כבעלה ובעל כאשתו ירוש’ סנהדרין גי אשת חבר הרי היא כחבר שביע־ת לי• מעשה באשה שנשאת לחבר והיתה קושרת לו תפילין נשאת למוכס והיתה קושרת לו קשרי מוכס ע״ז לטי אשה דרכה לצווח ירוש' ע'ז ב א ואל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו קו״ח באשת חברו אבות א מרבה נשים מרבה כשפים שם ה האיש קודם לאשה להחיות ולהשב אבידר׳ והאשה קודמת לאיש לכסות ולהוציא מבית השבי הירייה יג־ אשתו כגופיה דמיא מנח<ת צג: לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו וילבש ויתכסה במה שיש לו ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו יייליד פד: באשה רנ״ב איברים כשם שדלתות לבית כך דלתות לאשה כשם שמפתח לבית כך מפתח לאשה בכורות &רי• גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא מהן תורן ננס לא ישא ננסת שמא יצא מדין אצבעי לבן לא ישא לבנה שמא יצא מהם בוהק שם שם: למה נקרא שמדי עכסה? שכל הרואה אותה כועס על אשתו תמורה טז■ אשה כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת שם שם שם אנא אלכסנדרוס מוקדון הויתי שטיא עד דאתיתי למדינת אפריקי דנשיא ויליפת עצה מן נשיא תמיד לב: אין אשה מתעברת אלא סמוך לוסתה נדי■ לא: מפני מה איש מחזר אחר אשד, ואין אשה מהזרת על איש? ומפני מה איש פניו למטה ואשה פניה למעלה כלפי האיש? מפני מה האיש מקבל פיוס ואין אשה מקבלת פיזס? מפני מה אשה קזלה ערב ואין איש קולו ערבו זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראת שם שב שם מעשה ביוסטני שבאת לפני ר' איל אשה בכמה ניסת?[ בת ג׳ שנים ויום א׳ איל ובכמה מתעברת? א״ל בת י״ב שנה ויום א' א״ל אני נשאתי בשש וילדתי בשבע אוי לג׳ שנים שאבדתי בבית אבא שם מה• מלמד שנתן הקב״ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש שם שם: מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? ישא אשה ההוגנת ^ן שסע: נשים גרגרניות הן שהיא חשודה לגלות את הקדרה של חברתה לידע מה היא מבשלת טהרות ז ט כל שאין לו אשה שרוי בלא טובה בלא עזר בלא שמחה בלא ברכה בלא כפרה אף בלא שלום אף בלא חיים אף אינן אדם שלם ביר יז אעשה לו עזר כנגדו אם זכה עזר ואם לאו כנגדו שם ש= כיון שנבראת (האשה) נברא
83
אשה
שטן עמה שם שם ומפני מה האשה צריכה להתבסם ואין האיש צריך להתבסם? אדם נברא מאדמה והאדמה אינה מסרחת וחוה נבראת מעצם שם שם ומפני מה האשד. קולה הולך? ומפני מה אין האשה נוחה להתפתות? ומפני מה האיש תובע באשה ואין האשד. תובעת באישי שם שם דרכה של אשה להיות יושבת בתוך ביתה ידרכו של איש להיות יוצא לשרק שם יח התבונן מאין לבראתה אמר לא אברא אותה מן הראש שלא תהא מיקרת ראשה לא מן העין שלא תהא סקרנית ולא מן האוזן שלא תהא צייתנית ולא מן הסה שלא תהא דברנית ולא מן היד שלא תהא ממשמשנית ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית אלא ממקום שהוא צנוע ועל כל אבר ואבר היה אומר לה תהא אשה צנועה אעפ״כ ותפרע כל עצתי שם שם נשא אדם אשה מקרובותיו עליו הוא אומר עצם מעצמי שם שם מעולם לא נזקק הקב״ה להשיח עם אשך׳ אלא עם אותה הצדקת (שרה) ואף היא עיי עילה שם כ אין תשוקתה של אשה אלא לאישה שם שם מכאן ואילך בצלמינו כדמותינו לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש ולא שביהם בלא שכיבה שם כב משהאדם משיא את בתו ומוציא הוצאותיו הוא אומר לה לא יהי לך מחזורא להכא שם כי בשעה שאדם הולך ליקח אשה ושמע קול כלביא מבבחים הוא מצית מה איבון אמרין לעת ערב לעת צאת השואבות שם נט כל מי שנוגע באשה שאיבה שלו מביא מיתה על עצמו שמ'ר טז כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים שהן מזדרזות במצות שם כח ואשה בכל אלה לא מצאתי אלו נשי המדבר נשי המדבר כשרות היו ויק ר ב איש איש כי תשטה אשתו הרבה פורשין לים ורובן חוזרין יחידים הם שהולכים ולא חוזרין כן הרבה נוטלין נשים רובו מצליחים ויחידים נכשלים במדב״ר ט אל יתיחד אדם עם כל הנשים בפונדק אפילו עם אחותו ובתו וחמתו מפני טענת הבריות שם י נשים לאו בנות הוראה הן שם שם אותו הדור היו הנשים גודרות מה שאנשים פורצים שא״ל אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם ולא רצו הנשים ומיהו והנשים לא נשתתפו במעשה העגל וכן במרגלים שהוציאו דבה הנשים לא היו עמהם בעצה שם בא יש ששומע לאשתו והפסיד זה אדה״ר ויש ששומע לאשתו ונשתכר זה אברהם דב י י די מדות בנשים גרגרניות וצוותניות וקנאיות ועצלניות רבנן אמרו עוד ב' איסטסינ*ות ופטטות שם י מכאן שאין קורת רוח לאשה אלא בבית כעלה רותיר כ אשה אוהבת בחור מסכן מזקן עשיר שם י טובים השנים איש ואשתו ק האחד זה לעצמו וזה לעצמר קירי י רוצה אשה שתהא בבתים מצויירין ובבגדים ®בויירין מלאכול עגלים מפוטמין אסת*ר ג ד* נשים נטלו ממשלה בעולם איזבל ועתליה מישראל ושמירמית וושתי מאומות העולם שם שם הזקנה קופצת על אדם מפני אשה רעה תנחימא חיי סרה ב מכאן אתה למד שאם מתה אשתו של אדם ויש
s
אשד.

לו בנים שלא ישא אשה עד שישיא את בניו ואח״כ ישא אשה לעצמו שם הם ח לא נתנו תכשיטין לאשה אלא שתהא מתקשטת בהץ בתוך ביתה שם יישיח ה כשהאשה מצנעת א״ע בתוך הבית ראויה לר״נשא לכה״ג ותעמיד כהנים גדולים בזמן שהיא צנועה בתוך הבית כשם שהמזבח מכפר כך היא מכפרת על ביתד׳ אימתי היא כגפן פוריה? בזמן שהיא בירכתי ביתך ואם עשתה כן תעמיד בנים נמשחין בשמן המשחה שם שם י אין לך קשה מן האשה or יישב י שתי נשים בבית מריבה בבית שם תצא א ואמר אבי הנערה מכאן שאין רשות לאשה לדבר במקום בעלה ספרי יצא כל הנושא אשה שאינה מהוגנת לן עדבר משום ה' לאןין אבית די״נ כי הכשירה שבנשים בעלת כשפים סופיים טי י המפנה דעתו בנשים סוף בא לידי עבירה כלי׳ א הנושא אשה ההוגנת לו אליהו נושקו והקב״ה אוהבן ז־ א א ומשבנה לו עזר נקרא איש והיא אשה הקב״ה נתן שמו ביניהם אם הולכין הן בדרכיו הרי שמי ביניהן ומציל אותן מכל צרה ואם לאו הריני נוטל את שמי והן נעש? אש ואש ילקוט בראשית כי נשא אשה לשם זנות יוצא ממנו בן סורר ומורה לשם ממון לסוף מצריכין אותו לאחרים לשם גדולה לסוף מעמידין עליו מבית משפחתה שממעיט זרעו והנושא אשה לשם שמים לסוף יוצאין ממנו !בנים שמושיעין את ישראל ש- מצא ™קני׳ מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ בין גוי ובין ישראל בין איש בין אשה הכל לפי מעשיו רוח הקודש שורה עליך שם שופטים י חשיך דרא דאיתתה דברייתא (מנהיגה) שם שם שם מאן נינהו נשים באהל? שרה רבקה רחל ולאה שם שם נה למה נשתתפו הנשים עם הקטנים והעבדים לענין מצות? לפי שאין להם אלא לב אחד ש□ עמיאל א " ותתפלל חנה מכאן אנו למדין שנשים חייבות בתפלה שם שם ס יהי מקורך ברוך אשרי אדם שאשתו מעידתו ותורתו מעידו ופרנסתו מעידו שם מעלי תתקל׳ ברצות ה׳ דרכי איש גם אויביו ישלים אתו אויביי זו אשתו שם תה?נז אשת חיל מי ימצא זו שרה שם תתקסי רוצה אשה להביט בצורות נאות מלאכול פטומות שם אסתר תתרמע אשה נמשלה לגן פרקי די״א כא לא רצו נשים ליתן נזמיהן לבעליהן והקב״ה נתן להן שכרן בעוה״ז שהן משמרות ראשי חדשים יותר מן האנשים ושכר לעוה״ב שהן עתידות להתחדש כמו ר״ח שם מי נתן לאשי׳ ט׳ קללות וראשה מכוסה כאבל שם שם אמר הקב״ה לדבורה אתם כוונתם לש״ש ועשיתם פתילות עבות גם אני מרבה אורכם בישראל תנא יב׳יא רבה ח אשה כשרת עושה רצון בעלה שם ט כל זמן שאשתך בירכתי ביתך בניה דומין לזית מהן בעלי מקרא בעלי משנה בעלי תלמוד עם יח לעולם הנשים דמעותיהן קרובה לקח טיב א=חר איתתא עד דלא אזדווגת אתקריאת בת פלוני בתר דאזדווגת אתקריאת אשד•
S3
אשה י אשרי 1 בבל
זהי עמית יב־ ע״ע ע׳ אדם׳ אלמנה׳ אסתר׳ בחור ובתולה׳ בנים ובנות׳ זווג׳ זכר ונקבה׳ זנות׳ חתן וכלה׳ חתונה•
אשרי למה לא נאמר נו״ן באשרי? מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל ברכות י: אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה היא שם ט: כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי שםי• אשרי אדם שזכו לו אבותיו אשרי אדם שיש לו יתד להתלות בו ירוש׳ ברכות י א אשריכם ואשרי יולדתכם אשרי עיני שכך ראו חגיגה יי• אשרי כל חובי לו לו בגימטריא תלתין ושיתא הוו סגהריין צי: כ״ב פעמים כתיב אשרי ומכולם לא נטל אפוכי (שכר) אלא זה אשרי משכיל אל דל ויקיר לי גבורה של תורה היא באשרי אבל גבורת יין היא בארי במד*ר י כ׳ פעמים כתיב אשרי בספר התהלים כנגד עשרים הוי בספר ישעיה א’ר תמיה אני היאך למדני ר״י כ' אשרי בתהלים ואני מונה כ״ב כנגד כ״ב אותיות? מדרשתהליסא מעיד אני עלי שמים וארץ שכל ת׳׳ח שאוכל משלו ונהנה מיגיע כפו ואינו נהנה משל צבור כלום הרי הוא בכלל אשרי תנא דב״א רבה יח> אתרוג׳ ע׳ לולב•
אתתא׳ ע׳ אשה•
ע ר .ר
באר׳ ע׳ מים•
בבל (בבלאים׳ שנער) כל העולה מבבל לא״י עובר בעשה שנאמר בבלה
יובאו ברכות כי־•־ הני צניתא (דקלים) דבבל איתנהו מאדה״ר ועד השתא שם 6י• אנא לא סלקי מבבל לא״י עד דחזאי שערי בחלמא שה ני• העומד ערום בחלום בבבל עומד בלא חטא שם שם שם מב״ר כי הוי מטי לבבל הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא שם ש°: הרואה בבל הרשעה צריך לברך ה׳ ברכות ראה בבל אומר ברוך שהחריב בבל שם שם שם בבל היא זוטו של עולם ירוש׳ ברכית י מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין? שבת כי• מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות? שם לא• אף אנו נאמר בבל בורסיף בורסיף בבל שם לי• בבלאי ימים האריכו שנים לא האריכו שם קה: כל האוכל מעפרה של בבל כאילו אוכל מבשר אבותיו שם קיג: למה נקרא שמה שנער? שכל מתי מבול ננערו לשם שם שם שם עשירים שבבל במה הן זוכין? בשביל שמכבדין את התורה שם קיט• מפני מה עופות שבבבל שמנים? א־ל כלך למדבר עזה ואראך שמנים מהן מפני מה מועדים עבבבל שמחים? מפני שהן עניים מפני מה ת״ח שבבבל מצויינין? לפי שאינן
בבל
86
בני תורה הם קמה: יציץ ופרח ישראל אלו ת׳ ח שבבבל שעושין ציצין ונרחים לתורה שם הם שם ג״ע בבבל? אביי משתבח בפירי ד מעבר ימינא (דפרת) עירוביז יט• אין בורגנין בבבל שם כא• בבל מקיף לה פרת מהך גיסא ודעלת מהאי גיסא שם כב; ובבל הויא רובא דעלמא? שם1כח• ובבל כעיר הסמוכה לספר ןמיא הם מיי• בבלאי כל כך אתה מחמיר בעידובין! שם״ם־ בבלאי טפשאי משום דיתבא בארעא דחשוכא פסחים לי: כותח הבבלי שם מב• יודע הקב״ה את ישראל שאינן יכולין לקבל גזירות אכזריות של ארם לפיכך הגלה אותם לבבל לא הגלה הקב״ה את ישראל לבבל אלא מפני שעמוקה כשאול מפני שקרוב לשונם ללשון תורה מפני ששיגרן לבית אמן שם פז• מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי באורייתא! שם פח• ונשים במאי ז בבבל בבגדי צבעונין שםקט־ אם יש תוחלת מבבלי? יריש׳ פכחים י לא בבליים היי אלא אלכסנדריים ומתוך ששונאים את הבבליים היו קדרין אותן על שמן יומא נו: בבבל קורין לינוקא רביא םוכה ה: כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה עם כ* בבלייא תרין מילין סלקין בידיכון מפשוטיתא דתעניתא ירוש' ס כהי א הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא ניצה טז־ שמות חדשים עלו בידם מבבל רשב״ל אומר אף שמות המלאכי□ ייוש ר*הא כי היכי דמשקרי בבלאי הכי משקרי מיטרייהו מלא צנא דסכינא בזוזא ובבלאי עסקי באורייתא? תעבית ט: מי גרם לבבל שיהיו אוצרותיה מלאות ברי מפני ששוכנת על מים רבים עתידה בבל דחצדא בלא מיטרא מם י• תא חזי מה בין תקיפי דארעא דישראל לחסידי דבבל! שם כג: הני אגמים דבבל כמיא דלא פסקי דמי מק י• בבלייא עברת בידך תלתא נהרין ואיתבדת ירוש׳ יכרות ח ג אילין דיקליא דבבל דלא צריכין מרכבתא שם טו ג בבל וכל פרוודהא נהוג כר ר כתובות ני• מפני מה אין בעלי ראתן בבבל? מפני שאוכלין תרדין ושותין שכר של היזמי שם עז* כשם שאסור לצאת מא״י לבבל כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות אפילו מפומבדיתא לבי כובי שםקיא• כשרין שבבבל איי קולטתן כשרין שבשאר ארצות בבל קולטתן שם שם שם כל הארצות עיסה לאיי ואיי עיסה לבבל כל הדר בבבל כאילו דר באיי בבל לא חזיה חבלי דמשיה שם שם שם הנודר מן השמן בבבל אפור בשמן שומשמין ומותר בשמן זית נייים סט: כי מבבל תצא תורה ודבר ה׳ מנהר פקוד ירוש׳ נירים י בבבל לשון ארמי למה? אלא או לשון קודש או לשון פרסי סוטי «ט: בבל כאיי לגיטין גיטיו י• י׳ קבים עניות ירדו לעולם ט' נטלה בבל הייי^יז מט: לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקייה שם סט; בימי רבי בקשן לעשות בבל עיסה לא״י א״ל קוצים אתם משימים לי בין עיני ן שם עא• בבל בחזקת כשית עומדת עד שיודע לך במה נפסלה שם שם שם עד היכן היא בבל? שם ע□: הראני
87
בבל
ת״ח שבבבל! דומים למלאכי השרת שם על• ארי עלה מבבל נ״ק קיז• מפני מה גלו ישראל לבבל? מפני שבית אברה□ משם תיספתא ביק ה בבבל נהיגו דלא יהיבי תיבנא לאריסא ב מ קג•• לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודין את ישראל בשבט כי הוה נחית רב לבבל סנהדרין ה• רבותינו שבבבל רב ושמואל שס יז• חובלים אלו ת״ח שבבבל שמחבלים זה לזה בהלכה ושנים זיתים אלו ת״ח שבבבל שמרירין זל״ז בהלכה כזית שם כי• זו חנופה וגסות הרוח שירדו לבבל ועניות לבבל נחית? מאי עניות עבירת תורה שם שם שם מאי בבל? בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בהש״ס שם שם שם במחשכים הושיבני זה תלמודה של בבל שם שם שם בבבל לא דיינו דיני קנסות עם יא: ואין מצולה אלא בבל שם צג• בבל ובורסיף סימן רע לתורך, שם קט• תא חזי מה בין גנבי בבל ולסעין ךאיי ע׳ז כי* למה נקרא שמה (של בבל) מצולה? שכל מתי מבול נצתללו שם למה נקרא שמה שנער? שכל מתי מבול ננערו שם שמנערת עשיריה זבחים לג: והבבליים אוכלין אותו (שעיר של יוהכ׳פ) כשהוא חי מפני שדעתן יפה מנחות צט: הביאו בני מרחוק אלו גליות של בבל שדעתן מיושבת עליהן שם קי•’ והארץ היתה תוהו זה מלכות בבל נ'י ב שנער זו בבל למה נקרא שמה שנער? שהיא מנוערת מן המצות בלא תרומה ובלא ■מעשרות ובלא שביעית שהם מתים בתשניק "ילי בלא נר ובלא מרחץ ששריה מתי□ נערים ש□ יז עגלה משולשת זו בבל שהעמידה ג׳ מלכים אימה זו בבל נחש זו בבל שם יד אדרת שנער פורפריא בבליא מה בבל עבדא הבא? אלא כל מלך ושלטון שלא היה לו שולטון בארץ הוא אמר איני שווה כלום ומלך בבל אנטיקיסר שלו היה יושב ביריחו שם סי האומר לצולה חרבי זו בבל איב״ר פהיחהא"אלו זכיתם הייתם יושבין בירושלים ושותין מי השלוח נקיים ומתוקים עכשיו שלא זכיתם הרי אתם גוליך לבבל ושותין מי פרת עכורין וסרוחין שם שם את מוצא שלא היו רחיים בבבל וכשעלה נבוכדנצר הטעינן רחיים שסה ישראל שגלו לבבל עמדו עליהם נביאים וא״ל הפרישו תרומות ומעשרות א״ל כל עצמינו לא גלינו אלא על שלא הפרשנו תו־מ ועכשיו אתם אומרים לנו שנפריש אב-ת דרינ כ גס ברושים שמחו לך לא (היו ברושים: בבבל וכיון שעלה נבוכדנצר לא״י תלש ארזים ושתלן בבבל וכיון שמת שמחו עליר ילקיט ישעי• תיז מה ראו ישראל לבכות על נהרות*’בבל? !הרג בהם פרת!1 בישראל יותר ממה שהרג נבוכדנצר כשהיו שיריים בארץ לא היו! שותים איא מימי גשמים ומימי נוזלים וכיון שגלו לבבל שתו מים מפרת ומתים שם חדלים תחפי כיון שהגיע ירמי׳ לנהר פרת ענה נבוזראדן יא״ל אס טוב בעיניך לבא אתי בבלה חשב ירמי׳ בלבו אם אני הולך עמהם לבבל אין מנחם לגלות הנשאר נטלו הגליות את עיניהם וראו את ירמי׳ שפרש מהם
88	בבל / בגד
געו בבכיה וצוחו 1בינו ירמי' הרי אתה מניחנו! ענה ירמי׳ וא״ל מעיד אני עלי שמים וארץ אלו בכיתם בכיה אחת עד שאתם בציון לא גליתם פסיקתא רבתי ^ ואני בחסדך בטחתי בבבל יגל לבי בישועתך במדי שויט ™י’0 יג בצר לי אקרא די' בבבל ואל אלהי אשוע במדי שם שם י"• ע״ע ע׳ אומות העולם׳ ארץ ישראל׳ גלות׳ חרבן' בגל (לבוש׳ מלבוש׳ כסות׳ איצטלא׳ גלימא׳ טלית׳ מאני׳ חלוק׳ סמרטוט) הני מאני דרבנן דבלו מחופי׳ דידהו ברכות י• המוצא כלאים בבגדו פושטן אפילו בשוק שם יט: ראב״א חזייה לההיא כותית דהוו לבישה כרבלתא בשוק סבר דבת ישראל היא קם קרעי׳ מינה שם כ• מאן דלביש מדא ילבש מדא שם כת־ אל תטול חלוקך שחרית מיד השמש ותלבש <שם נא■ ממהדורי מילי ומסמרטוטי כלמא (כנים) שם שם: ג׳ מרחיבין דעתו של אדם כלים (בגדים) נאים ש° נז: כמה יגיעות יגע אדה׳ר עד שמצא בגד ללבוש שם נח־ כי לביש לימא ברוך מלביש ערומים עם ס: כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם שם סב: טלית שעל אב״ד שנתמנה עיי כסף היא כמרדעת של חמור ירוש׳ בי=ררים ג ג מדקדקין בכסות ואין מדקדקין בחיי נפשות ירןש' פארי ח ז כסות היורדת עם אדם לשאול היא באה עמו ’רוש כיאים ט מילתא אלבישייהו יקירא שבת י־•’ לבושא לא בושה גלימא שנעשה בו כגולם סודרא סוד ה' ליריאיו שם עי: וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול וכי הא דר׳י קרי למאניה מכבדותי ע° קי-־ מניין לשינוי בגדים מהית? שנאמר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים לימדך תורה ד׳א בגדים שבישל בהן קדרה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו שם קיי־ כל ת״ח שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה ערום בבגדים בלואים שם שם שם איזהו ת׳ח שמחזירין לו אבידה בטביעת עין? זר המקפיד על חלוקו להפכו שם שם שם בני אל תקברוני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים לבנים שמא לא אזכה ואהיה כחתן בין אבלים שחורים שמא אזכה ואהיה כאבל בין חתנים שם שפ שס מוציאין מפני הדליקה בשבת י״ח כלים (בגדים) ואלו הם שם ק2* הרי שהיו נושין בו אלף מנה ולבוש איצטלא בת מאה מנה מפשיטין אותו ומלבישין אותו איצטלא הראויה לו כל ישראל ראוין לאותה איצטלא שםר-ח ־ אמרי אינשי במתא שמאי (שמי) בלא מתא תותבאי (שמלתי) שם קרי׳•• משל למלך בו״ד שחלק בגדי מלכות לעבדיו פקחין שבהם קפלום והניחום בקופסא טפשים שבהן הלכו ועשו בהן מלאכה שם קננ: מר בריה דרבינא עבדה ליה אמיד, ז׳ מגי לז׳ יומר עירובין כה• י׳ דברים נבראו בע״ש בהשמ״ש אף בגדו של אדה״ר פסחים ני• במה משמחם? נשים בראוי להן בבבל בבגדי צבעונין בא״י בבגדי פשתן מגוהצין שם קט• סודריה דמר כי צורבא מרבנן שם דייא: מאן דמחוור לבושיה ולא נטיר ליה ח׳ יומי והדר לבש לה בריין הנך כינים וקשין לדבר אחר שם קי2: כיצד הלבישן’
בגד	89
אהרן ואח״כ בניו ירמה ה: ר״י בן פאבי עשתה לו אמו כתנת של מאה מנה ולובשה ומסרה לצבור שם לה: כל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית שם שם שם א״ל (שמעון הצדיק) בכל יוהכ״פ היה מזדמן לי זקן אהד לבוש לבנים ועטוף לבנים והיום נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים נכנס עמי רלא יצא עמי שם לט: ג׳ חייהן אינם חיים אף מי שאין לו אלא חלוק אחד ביצה יב: ב׳ ששאלו חלוק אחד בשותפות זה לילך בו שחרית לבית המדרש וזה ליכנס בו ערבית לבית המשתה שם לז: בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפים לבנים יריע׳ ר'ה א אין אדם חשוב רשאי לחגור שק תענ'ת יד: לא היו י״ט לישראל כט׳ו באב וכיוהכ״פ שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לן שם כי: לתת לכם אחרית אלו דקלים וכלי פשרן שם כט: לאו אורח ארעא לאשתמושי במאני דמלכא מגילה טז בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים שם שם: יהא רעוא דתיטום (תכסה) בשיראי שם =ז: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורין ויתעטף שחורין חגעה ט’’ במה אשה עזרתו לאדם? אדם מביא פשתן לובש יבמית סג♦ אלו אנשי ברבריא ואנשי טרטנאי שמהלכין ערומים בשוק שאין לך משוקץ ומתועב לפני המקום יותר ממי שמהלך בשוק ערום שם ש=: ופרשו השמלה מלמד שבאין עדים של זה ובוררין את הדבר כשמלה חדשה כתובית מי• פסק להכניסה ערומה לא יאמר הבעל כשאכניסנה לביתי אכסנה בכסותי אלא מכסה ועודה בבית אביה שב סז• עתידין צדיקים שיעמדו במלבושיהן קו״ח מחטה שם קיא: דביתהו דר׳י נפקת נקטת עמרא עבדה גלימא כד נפקת לשוקא מיכסיא ביה נפיק ר״י וכד מיכסי ביה הוה מברך ברך שעטני מעיל גורים מט: עירבוביתה (זוהמה) דמאני מתיא לידי שעמומיתא (שגעץ) שם פא־ היתה מתכסה (הסוטה) בלבנים מכסה בשחורים סיטה ז: אם היו שחורים נאים לה (לסוטה) מכסין אותה בגדים מכוערים שם ח: מה הוא (הקב״ה) מלביש ערומים אף אתה הלבש ערומים שם יי• פעם אחת היה לבוש סייקין שלי זהב ובאתה אמו וקרעתו ממנו קיייעין לא• אפילו מגלימא דעל כתפיה בק יא: המקרע (בגדים) על המת יותר מדאי עובר משום בל תשחית שם אא: מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן נ־מ נט: מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא מובילנא מאניה בתריה לבי מסותא (לבית המרחץ) שם מא עשיק לגביך (תפזר לבגדים) ושוי לכרסיך (ותצמצם למאכל) שם נב־ מה עשה ר״ע? לבש שחורים ונתעטף1’שחורים וישב לפניו ברחוק ד' אמות שמבט■
בגד / בגדי כהונה
90
הנותן דינר לעני ליקה לו חלוק לא יקה בו טלית שם עח: בודקין לכסות ואין בודקין למזדנות ניב ט• חלוק של ת״ח כיצד? כל שאין בשרו נראה מתחתיו טלית של ת״ח כיצד? כל שאין חלוקו נראה מתחתיו שם "־ כל המתגאה בטלית של ת־׳ח ואינו ת״ח אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב״ה שם צח• זה חלקי מכל עמלי חד אמר גונדו (טליתו) סנהדרין כ: אדרת שנער איצטלא דמילתא סרבלא דצריפא שם מד• כשלמה חדשה מה שלמה חדשה אין בה שום דופי אף תורתו של ירבעם שםקב • אלהיהם של אלו שונא זימה הוא והם מתאוים לכלי פשתן שם קי• טלית שכולה תכלת מהו שתהא חייבת בציצית? ירוש׳ סנהדרין י א האשה קודמת לאיש לכסות הוריות יג• קטינה קטינה! סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא? מנחותמא• כבשים ללבושך מגז כבשים יהי מלבושך חולין פי• לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו וילבש ויתכסה במה שיש לן שם ש=: עד היכן תכלית יסורין? כל שארגו לו בגד ללבוש ואינו מתקבל עליו ?יכין ט- בתורתו של ר״מ מצאו כתוב כתנות עור אלו בגדי אדה״ר שהם דומים לפינס רחבים מלמטה וצרין מלמעלה חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות נ'ר כ וכי מצרי היה משה? אלא לבושו מצרי והוא עברי שמ״ר א ושאלה אשה משכנתה מלמד שהשמלה חביבה עליהן ביותר שבזמן שאדם יוצא לדרך אם אין לו שמלה הוא מכסיף שם ג כבודו של אדם בגדו שם יח יש אדם שהוא נאה ולבושו כעור הוא כעור ולבושו נאה וישראל נאים לארץ והארץ נאה להם במד־ר כג ושמת שמלותיך עליך וכי ערומה היתה? אלא אלו בגדי שבתא מכאן אר״ח צריך אדם להיות לו ב׳ עטופים אחד לחול וא׳ לשבת רית׳ר ה קפץ קרח ואמר למשה טלית שכולה תכלת מה היא שיהא פוטרת מן ציצית? א״ל חייבת בציצית א’ל קרח טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה וד׳ חוטין פוטרין אותך,? תנחומא קרח1ב כבדהו במאכל ובמשתה ובכסות גקייה מכילתא בא ט שמלתו לעורו זה החלוק שם משפטים ב= בעירום כיצד? בזמן שאדם יבא ללבוש חלוק של צמר או של פשתן ואינו מוצא אויביו מבקשין ממנו השיראין והכלך שבכל המדינות אבית די" כ ולובש את חלוקו וחוגר את חגורו ומתכסה בטליתו ואח״ב מניח מנעליו י׳א י ג׳ מביאין ^את 5האדם לידי דאגה בגדים בלוים _ פרקי רבר.,?•
ע״ע ע' מנעלים•
בגדי כהונה (אבנט׳ אפוד׳ חושן׳ !מכנסים׳ ציץ) מעשה בנכרי שהיה עובר אחורי ביהכ״ג ושמע קול סופר שהיה אומר ואלה הבגדים אשר יעשו אמר הללו למי? א״ל לכהן גדול אמר אלך ואתגייר בשביל שישימוני כה»ג בא לפני שמאי שבי׳ יא• ציץ כמין טס של זהב ורחב ב׳ אצבעות ומוקף מאוזן לאוזן וכתוב עליו בב׳ שיטין יו״ד ה״א למעלה וקודש למ׳יד למטה ואמר
!)1
בגדי כהונה / בדיחותא
ראבר׳י אני ראיתיו בעיר רומי וכתוב קודש לה׳ בשיטה אחת שפ סג: בשכר וראך ושמח בלבו זכה לחשן המשפט על לבו שם קלט• אבנטו של כה״ג זהו אבנכו של כהן הדיוט יילא י• על מה הציץ מרצה? על הדם ועל הבשר בין בשוגג בין במזיד בין שישנו על מצחו'בין7שאינו על' מצחו מרצה שם ז• אבנטו של כה״ג ביוהכ״ם של בוץ בשאר ימות^השנה של כלאים שם יב: אמרו עליו על ריבים שעשתה לו אמו כתנת של מאה מנוע ולובשה ומסרה לציבור ראב׳ח עשתה לו אמו כתנת משתי רבוא ולא הניהוהו אחיו: הכהנים ללובשה שם לה: כה״ג משמש בח׳ כלים וההדיוט בד׳ עם עא: ,’אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט ש□ ע— בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה אורג שם שם שם אבנט ל״ב אמה היה בו והיה מעקמו לכאן ולכאן ירוש׳ יומא ז אין כהן משמש בבגדי זהב (ביוהיכ) מפני הגאוה עם שם שם במה שימש משה כל ז׳ ימי המילואים? בחלוק לבן תענית ןא: בהראותו את עושר.' כבוד מלכותו מלמד שלבש בגדי כהינה מגילה יב• והקרוב אליו כרשנא אמרו מלאה׳׳ש לפני הקב״ה כלום שמשו לפניך בבגדי כהונה? שכ שב: העבירום לפני הציץ כל שפניה מוריקות בידוע שהיא ראויה ליבעל יבכזרת ם•׳ ב׳ אבנים טובות היו לו לכהיג על כתיפיו אחת מכאן וא׳ מכאן ושמות י״ב שבטים כתוב עליהם סוטה יי• דכא בן נתינה בקשו ממנו הכמים אבנים לאפוד ?יייעיו לא־ לבש ב׳ מכנסים ב׳ אבנטים או שהיו מטושטשים או מקורעין ועבד עבודתו כסולה זבחים יח• מה קרבנות מכפיין אף בגדי כהונה מכפרין כתונת על שפיכות דם מכנסים! על גילוי עריות מצנפת על גסי הרוח אבנט על הרהור הלב חושן על הדינין איפוד על עיז מעיל על לשון הרע ציץ על עזות פנים עם פח: לא היו ישנים בבגדי קדש אלא היו פושטין ומניחין אותן תחת ראשיהם ומתכסין בכסות עצמן תמיד נה־ מכנסי כהנים למה הן דומין? כמין פמלניא (סינור) של פרשים (ג״א פרושיב) למעלה עד מתנים: למטה עד ירכים ויש להם שנצים ואין להם לא בית הנקב ולא בית הערוה נדה יג: מפני מה אין כה״ג נכנס בבגדי זהב? אלא אין קטיגור נעשה סניגור כדי שלא ליתן פתחון פה לשמן לומר אתמול עשו להם אלהי זהב והיום מבקשים לשמש בבגדי זהב ויקיר כא בני אהרן מתו על שנכנסו מחוסרי בגדים וכי מה היו חסרים? א״ף לוי מעיל ילקוט שמיני הקכד. ע״ע
ע׳ בגד׳ בהונה•
בדיחותא אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזייה דהוה קא בדח טובא אמר וגילו ברעדה כתיב! ברכות ל: ר •א עבד הלולא לבריה חזינהו לרבנן דהוו
קא בדחי טובא עם לא• חלמא טבא אפילו לדידי בדיחותיה מפכא ליה עב גה־ רבה לקמי דפתח להו לרבנן אמר מילחא דבדיחוחא ובדהי רבנן לסוף יתיב באימחא
בדיחותא י בהמות וחיות
92
שבת ל•• ר״ז אשכח לר״י דחוה קאי אפיתחא דבי חמוד. וחזייא דהוה בדיחא דעתיד׳ ואי בעי מיניה כל חללי עלמא הוה א״ל שם עז•• א״ל מאי עובדייכו? א״ל אינשי בדוחי אנן מבדחינן עציבי תענית כ□■ איל לאו בדידך מחייכנא אלא דכי אזלינא לההוא עלמת בדיחא דעתאי מ״ק יז־ אחוך רבי א־ל לאו אזהרתך דלא תבדחן? גדיים נא• אהדר ליה בבדיחותא כ״ב ט: לא הוה בדיחנא ביה בחביבי דאישייליה
חילץ לב• ע״ע ע׳ התול׳
בהמות וחיות (אילת׳ אריה׳ גמל׳ דוב׳ זאב׳ חולדה׳ חתול׳ סוס׳ עז׳ ערוד׳ פיל׳ צאן׳ צבוע׳ צבי׳ שונרא׳ שה׳ שועל׳ שור) אין הקומץ משביע את הארי ניכית ג: השתא דעת בהמתו לא הוה ידע (בלעם) דעת עליון הוה ידע? ׳ע0 ז־ אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן שם לב• אין ערוד ממית אלא החטא ממית אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לערוד שפגע בו רחב״ך שם לגי אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו שם מ> כל מיני חיות יפות לחלום חוץ מ; הפיל והקוף והקפוד שם נז: אלא מעתה בהמה דלא כתיב בה וייצר לית לה יצרא והא קא חזינן דמזקא ונשכא ובעטאן שם םא• משל לשועל שהיה מהלך ע׳ג הנהר וראה דגים שם שם: אריוות קמך ואת שאל לתעלייא (שועל) ן ייוש׳ שביעית ° י כלב מין חיה ר״מ אומר מין בהמה תוספתא כלאים ה תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה וקרן אחת היתד. לו במצחו שור שהקריב אדה״ר קרן אחת היתה לו במצחו שבת כח:נפל תורא חדד לסכינא שם לב• רעיא חיגרי ועיזי רהיטין שם שס שם אלו הן מדבריות כל שיוצאות בפסח ונכנסות ברביעה בייתיות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום שם מה: אימת מפגיע על ארי אימת יתוש על הפיל שם «ז: מ״ט עיזי מסגן ברישא והדר אמרי? א״ל כברייתו של עולם מ״ט גמלא זוטר גנובתיה (זנבו)? משום דאכל כיסי (קוצים) שם שם שם בהמה חיה ועוף דמשבטי נפשיהו (נשמטים למטה) שם גי• יושב הקב״ה וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים שם קז: מימי לא קריתי לשורי שורי אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי שם קיח: צער בעלי חיים דאורייתא שם קנח; בהמה בגימטריא חמשים ותרתין הןו שם קמי■•• מלמד שרכב (נבוכדנצר) על ארי זכר וקשר תנין בראשו שם קב♦ כל זמן שאדם חי אימתו מוטלת על הבריות כיון שמת בטלה אימתו אין חיה שולטת באדם עד שנדמה לו כבהמה שם קנאי• אריה אבי תרי לא נפיל שם שם שם אילמלא לא ניתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול עיריביז ק; הביא (אדה״ר) שתי בהמות והרכיב זו בזו ויצא מהם פרך פסחים ני• ואל תעמוד בפני1השור1בשעה שעולה מן האגם מפני שהשטן מרקד בין קרניו מרחיקין משור תם נ׳ אמה משור מועד כמלא עיניו ריש תורא בדיקולא סר לאיגרא ושדי דרגא מתותך גיזהא (לחש) דתורא הן הן גיזהא דארי שפ <ב:
93
בהמות וחיות
ביתא דאית בה שונרא לא ניעול בה איבש בלא מסאני שם שם שם ו׳ דברים נאמרים בסוס אוהב את הזנות ואוהב את המלחמה ורוחו גסה ומואס את השינה ואוכל הרבה ומוציא קמעא שם קיג: מה אילה קרניה מפצילות לכאן ולכאן מה אילה רחמה צר וחביבה על בעלה יומא כט• כוי בריה בפני עצמה היא שם עי: שינת הסוס שיתין נשמין סיכה כי: ובשביל ד׳ דברים מאורות לוקין ועל מגדלי בהמה דקה בא״י שם כ®• ג׳ עזין הן כלב בחיות וי״א אף עז בבהמה דקה ביצה כה: זה ניסן ואותו הפרק זמן בהמה וחיה ועוף שמזדווגין זה אצל זה ר ה יא• שור כשהוא חורש הולך ובוכה ובחזירתו אוכל הזיז מן התלם תעבית ה׳ לעת׳ל מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש וא״ל ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל אתה מה הנאה יש לך ן 5םחי על אלו מתריעים בכל מקום ועל החיה רעה גזרו תענית על שאכלו זאבים ב׳ תינוקות שם יט• רחב״ד הוו ליה הנך עיזי א״ל קא מפ:דן אמר אי קא מפסדן ניכלינהו דובי ®b כה• תעלה בעידניה סגיד ליה מגילה טי: מאי אישות? בריה שאין לה עינים מ*ק י: יאה עניותא ליהודאי כברזא סומקא לסוסיא חיררא חגיגה ט: מלך שבחיות ארי מלך שבבהמות שור מלך שבעופות נשר ש° יג: מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה3ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה יבמות םג־ השתא בהמתן של צדיקים אין הקב״ה מביא תקלה על יק שם צ®: אין אדם רשאי ליקח בהמה חיה יעיף אלא א״כ התקין להם מזונות ירוס׳ יבמות טו ג לפום גמלא שיחנא כתיבות סז• הניח מעותיו על קרן הצבי שם קי• מה צבי קל ברגליו כך א’י קלה לבשל פירותיה שס לני שלא מצינו שועל שמת כעפר פיר בררים םא: אוכמא (שור שחור) למשכיר• סומהא לבשריה חיורא לרדיא (לבן לחרישה) נזיר יא: אילים ממואב כבשים מחברון םוטהי'ד: לא יער הוי ולא דובים הוו שם "■ תורא מדישיה קאכיל גיטין סב• אין משיבין את הארי לאחר מיתה שם פג: בהמה גסה נקנית במסירה בהמה דקה במשיכה קידושין =י: אלו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב שם עב• מימי לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנוני והם מתפרנסים שלא בצער סם סב• צבוע זכר לאחר ז׳ שנים נעשה עטלף עטלף ערפד ערפד קימוש ב'ק טז־ בהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר שם יז• תורא נגחנא אית לך בבקרך איבעי לך לנטורי לכוליה בקרא שם כ׳ ־ שור בן יומו קרוי שור איל בן יומי קרוי איל שם םה: אין מגדלין בהמה דקה בא״י שם עט: חתול מותר להורגו ואסור לקיימו ואין בו משום גזל שב ם: ארי שאמרת נעשה שועל שם קיז־ בהמת נכרי מטפל בה כבהמת ישראל ב"מ ל- דמעיילין פילא בקופא דמחטא שם לת: שהוא ארי בן ארי ואתה ארי בן שועל שם פי•• ההוא עגלא דהוו קא ממטי ליה לשחיטה אזל תליא לרישיה בכנפיה דרבי וקא בכי א״ל זיל לכך נוצרת שם פה• מובחר
94	בהמות וחיות
שבבהמות שור שם פי: מנהגו של עולם זאבים הורגים העזים מקנהו של איוב עזים הורגים את הזאבים ב״ש טי: אילה זו רחמה צר בשעה שכורעת ללדת אני מזמן לה דרקון שמכישה בבית הרחם יעלה אכזרית על בניה בשעה שכורעת ללדת עולה לראש ההר כדי שיפול ממנה וימות ואני מזמן לה נשר שמקבלו בכנפיה שם טז: לדידי חזי לי אורזילא בר יומיה דהוה כהר תבור שם עג: בהמה איקרר נכסי שם קנא• אין פרה וחזירה יוצאת מאלכסנדריא של מצרים אלא א״כ חותכין האם שלה סנהדרין "■ גמלי סבי דטעוני משכי דהיגני שם נב• רשביח הוד, קאזיל באורחא פגעו ביה הנך אריותא דהוו קא נהמי לאפיה שם נט: סוסיא היורי מעלי לחלמא שם צג ו׳ שמות יש לארי ארי כפיר לביא ליש שחל שחץ שם צה• כרכושתא (חולדה) ושונרא עבדו הלולא מתחבא דביש גדא שם קי׳• מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה בשעה שנזקקין זע״ז? ששקי• גמלא אזלא למיבעי קרני אודני (אוזן) דהוו ליה גזיין מיניה שם שם שם כי השחית כל בשר מלמד שהרביעו בהמה על. חיה וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל אם אדם חטא בהמה מה חטאת? כלום בראתי בהמה וחיה אלא בשביל אדם עכשיו שאדם חטא בהמה וחיה למ״לן שם קח• אישות לבהמה מי אית לה? שם שש: הוי ראש לשועלים ולא זנב לאריות ירוש׳ סנהדרין י סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה ע׳י טז: שנשיכתן נשיכת שועל אבות ב והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים שם י חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא ועל חלול השם ש° ה הוי עז כנמר וקל כנשר^ ורץ] כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים שם שם מפני מה הכלב מכיר את קונו וחתול אינו מכיר את קונה הוריות יגי להביא בני אדם שדומים לבהמה חי’י1 הי אלו בנ״א שהן ערומין בדעת ומשימין עצמן כבהמת שש שש: בתמה שנבראת מן היבשה הוכשרה בב׳ סימנים עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד שם =״ זאת החיה'• אשר תאכלו מלמד שתפס הקב״ה מכל מין ומין והראה לו למשה וא״ל^זאת אכול וזאת לא תיבול שם מב־ שור כרסתן ופרסתן רב רישיה ורב גנובתיה (זנבו) וחילופא בחמרא שם ם: השסועה בריה בפני עצמה היא שיש לה ב' גבין וב' שדראות שם שם: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבהמה טמאה מרובה מן הטהורות לפיכך מנה הכתוב בטהורה שם סג: בהמה בכלל חיה חיה טהורה] בכלל בהמה טהורה שם ע־ ?הרוצה שיתעשר יעסוק בבהמה דקה שם פי•־ כל שיש ביבשה יש בים ?חוץ' מן החולדה שם ק-■ כל המוליך מגיק ככייות ז: חתול (מוליד) לנ״ב יום שועל לו׳ חדשים בהמה דקה טהורה לה׳ חדשים בהמה גסה טמאה לי״ב חודש לטהורה לט׳ןחדשים הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והפיל והקוף והקיפוף ןלג׳ שניםף:שם-ח• שהיתה אומרת להש (מלכות יון) כתבו על קרן השור שאין לכם' חלק באלהי
5)5
בהמות וחיות
ישראל ב״י ב לא בזכותכון נחית מטר ולא בזכותכון שמשא אלא בזכותיה דבעירא דכתיב אדם ובהמה תושיע אדם בזכות בהמה שם לג בהמתו של אבינו אברהם היתד. יוצאה זמומה שם יא ריב״ח דרש ארי טרף טרף ועמד עצם בגרונו אמר כל דאתי מפיק ליה אנא יהיב ליה אגריה אתא הדין קירא מיצראה יהיב ואפקי א״ל הב לי אגרי א״ל זיל תהא מלגלג דעילת לפומא דאריה בשלם ונפקת בשלם שם סד הסרם טפ,1 ,1רןכב ואץ הרוכב טפל לסוס שם נ™ משור אחד יצאו שוורים הרבה שם עי ארי הוה כועס על הבהמה ועל החיה אמרין מאן אזיל ומפייס יתיה א״ל הדין תעלה אתון להכא דאנא ידע תלת מאה מתלין ואנא מפייס יתיה שם עח אין חיה רעה אלא אריה שם צה בדק לדוד בצאן אמר הקב״ה מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כחו יבא וירעה בעמי כשהיה מרע״ה רועה צאנו של יתרו במדבר ברח ממנו גדי ורץ אחריו עד שהגיע לחסות נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות כיון שהגיע משה אצלו אמר אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא עיף אתה הרכיבו על כתיפו אמר הקב״ה יש לך רחמים לנהוג צאנו של בו״ד חייך אתה תרעה צאני ישראל שמיי ב בין הרועה ובין הזאב נבקע השה שם ה נאה שבבהמות שור שם כג בהמתו של אדם אינה אלא חייו שם כי למה נקרא מרוע? שמורה דעה בפרה במד-ר יי בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלים לה בהמות בכל יום שם כא עשר בהמות טהורות מסרתי לך ג׳ הן ברשותך וז׳ אינן ברשותך לא הטרחתי עליך שתהא מחזיר בהרים לא אמרתי אלא מהגדלים על אבוסך שם שם וכשם שרחמיו של הקב״ה על האדם כך רחמיו על על הבהמה דב״י י כשהוא מושל המלכיות מושלן בחיות כשהוא מושל המצריים מושלן בשועלים מה שועל זה מביט לאחוריו שהש״י ב מה רחל זו צנועה כך היו ישראל צנועים שם י ברח דודי ודמה לך לצבי מה צבי זה בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה ועינו אחת קמוצה כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקב״ה מביט אליהם בשתי עיניר שם ח אין לך מנוול ומשוקץ ומשונה כשור בשעה שאוכל עשב יית״ר ז כשם שגזרתי על האדם וביום השמיני ימול כך גזרתי על הבהמה ומיום השמיני והלאה קרי א כל זמן שאדם חי אימתו מוטלת על כל הבריות והחיות והרמשים כיון שמת נטלה אימתו וצריך שימור שם ה משל לשועל שמצא כרם שם שם ארי עשה סעודה לבהמה ולחיה וסיכך על גבן עורות של אריות וזאבים דחיות רעות אמרין הלואי מאן יימר קומינן זמירא? תליין עיניהון בהדיה תעלה אסת״ר י משל לזאב שצמא למים ופרשו לו מצודה על המעיין אמר אם ארד הריני מת בפח ואם לא בצמא שם י ומניין שממעשה בראשית נצטוו הבהמות והחיות שלא להדבק עם שאינו מינו? דכתיב ויעש אלקים את הית הארץ למינה תנחומא
^•	בהמות וחיות ׳ בושה
נח ה יודע צדיק של עולם אפילו נפש בהמות אפילו בשעת כעסו שם שם ז כל אותן י״ב חודש לא טעם נח ובניו טעם שינה שהיו זקוקין לזון את הבהמה ואת החיה יש בהמה שאוכלת לב׳ שעות בלילה ויש לג׳ פעם אחת שהה נח לזון את הארי הכישו הארי ויצא צולע שם” ט שור בזכות אברהם כבש בזכות יצחק עז בזכות יעקב שפ אמיר יב מה אדם מקבל טומאה אף בהמה מקבלת טומאה שם שם טי אריה שאג מי נתן כח וגבורה בארי לא הוא? אלא הרי אנו מכנין אותו מבריותיו מכ'יתא יתרר סימן טוב לאדם כשבהמתו אוכלת ושבעה ספרי עקב » דוד בשעה שרעה את הצאן מצא ראם ישן במדבר וסבר שהוא הר ועלה עליו ננער הראם ועמד והיה דוד רוכב על קרניו מה עשה הקב״ה? זימן לו ארי ורבץ מפני הארי כשראה דוד הארי נתיירא ממנו זימן הקב״ה צבי וקפץ הארי אחריו מורש תהלים כב מה הצבי הזה מדלג ומקפץ מאילן לאילן כך הקכ״ה מדלג מבית הכנסת זו לביהכ״נ זן פסיקתא רבתי טי גנאי הוא לארי שיבכה לפני שועל תדב״א רנדי יז• ע׳ע ע' בריזה׳
חזיר׳ חמור׳ כלב׳ עופות׳ קוף׳ רחמים•
13^1? (בושת פנים׳ ביישן׳ הלבנת פנים׳ חרפה׳ כלימה׳ כסוף׳ עלבון׳ קלון) ולמה נקרא שמו מפיבשת? שהיה מבייש פני דוד בהלכה ולמה נקרא שמו כלאב? שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה ברכות י• כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו שש יב: יהר״מ ה׳ אלקינו שתציץ בבשתינו ותביט ברעתינו שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו שם טז: אמר משה לפני הקב״ה רבש״ע ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים מאבותי שם לב• נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים שם מג•• מאי מברך? יה״ר שלא יבוש בעל הבית בעוה״ז ולא יכלם לעוה״ב שם מי• ואל תמסור מזונותינו בידי בשר ודם שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה ירוש׳ ברכות ד ז כי קאי רבי בהא מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי דילמא לאו אדעתיה דאי לאי דרבי גברא רבה הוא כספתיה שבת ג: באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה שם ל• אלא מה אני מקיים וישכב את בלהה? עלבון אמו תבע שם נה לבושא לא בושה שם ןז: עלובה כלה מזנה בתוך חופתה שם סח: עלובין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו שם עם שם ומ״ט מהדר אפיה דדלת מגימל? דליתן ליה (צדקה לעני) בצינעה כי היכי דלא ליכסיף מיניה שמקי• לא הרבה ירושלים אלא מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה שב קיט: מפני מה זכו ב״ה לקבוע הלכה כמיתן? מפני שנוחין ועלובין היך עירובין י- שלא לבייש את מי שאין לן פסחים סב• הכלה הופכת את פניה ואוכלת מפני שהיא בושה שם פי: אשרי ילדותנו שלא ביישה את
97
בושה
זקנותנו כיני• »• ר׳ שימי הוה שכיח קמיה דר״פ הוה מקשי ליה טובא יומא חד חזייה דנפל על אפ*ה שמעיה דאמר רחמנא ליצלן מכיסופא דשימי! תענית ט: אינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרי□ שם טי: דאית ליה שדי ביה דלית ליה לא מיכסיף שם כא: פדיון שבויים איקלע להו לרבנן ואכסיפו למימר לי שם כג• הוה רגילא דביתהו למיחמא תנורא כל מעלי דשבתא ושרייא אקטרתא משום כיסופא שם כד: שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לי שם כו: במה הארכת ימים י א״ל מימי לא נתכבדתי בקלון חברי מגילה כח־ אמר לפניו רבש״ע עלוב ושאינו עלוב מי נדחה מפגי מין שם כט• יהא רעוא דלא תבייש ולא תתבייש מ״ק ט: בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליבה והיו עניים מתביישין התקינו שיהו הכל מוציאין בכליבה מפני כבודן של עניי□ שם כז: ר"י חזייה לההוא גברא דקא יהיב זוזא לעני בפרהסיא א״ל מוטב דלא יהבת ליה מהשתא דיהבת ליה וכספתיה חגיגה ה• בושני מדבריכם ב״ש שם כב: המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעוה״ב המתכבד בקלון חיי העולמים לא כל שק ירוש׳חגיגהבא אשה בושה לבא לבית דין יבמות ניב•• ג׳ סימנים יש באומה זו רחמנים ביישנים וגומלי חסדים שם עט• איזהו בושת? הכל לפי המבייש והמתבייש נתיבות מ־ בושתה של אשה מרובה משל איש שם ס’: על החדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו א הישנים שם עח: בעבור תהיה יראתו על פניכם זו בושה לבלתי תחטאו מלמד שהבושה מביאה לידי יראת הטא מיכאן אמרו סימן יפה באדם שהוא ביישן• כל אדם המתבייש לא במהרה חוטא ומי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני נדרים =• זה לוט שנתגלה קלונו בבתי כנסיות נזיר כג: בשר בושה סרוחה רימה סוטה ה• ראובן הודה ולא בוש שם ז: מפני מה תקנו תפלה בלחש? כדי שלא לבייש את עוברי עבירה שם לב: מרגלים לא נתכוונו אלא לבושתה של א״י שם לי: משחרב ביהמ״ק בשו חברים ובני חורין וחפו ראשם שם מ־■ בעקבות משיחא נערים פני זקנים ילבינו בן מנוול אב הבן אינו מתבייש מאביו שם שם: האי עולבנא לישנא דחוצפא או לישנא דניחותא? גיטין לי: בא וראה כמה גדול כחה של בושה שהרי סייע הקב״ה את בר קמצא והחריב את ביתו שם נז• מוטב תיכספו בי עמרם בעלמא הדין ולא תיכספו מיני בעלמא דאתי קייישיז פא• סומא אין לו בושת □יק פי• אין לעבדים ברשת שם שם שם ביישו בדברים פטור מכלום ש° צא• כל אלו שאמרו דמי בושתו אבל צערו אפילו הביא כל אילי זכיות אין נמחל לן שם צב־ שפעמים אדם בוש למכור על פתח ביתו ונותן לאשתו ומוכרת שם?'ם• אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים ג'מ נח: כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים דאזיל סומקא ואתי חיורא• כל
7
בושה / בזבוז
98
היורדין לגיהנם עולים חוץ מהמלבין פני חבירו ברבים שם שם שם נוח לו לאדם שיבא על ספק אשת איש ואל ילבין פני חבירו ברבים שם נם• אבל המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה״ב שם שם שם נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים ישם שם שם זקנים שבאותו דור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה נ״ב עי■• דבר שהראשונים לא אמרו בו טעם תשאלני בביהמ״ד כדי לביישני! שם פא• נותן לו דמי בושתו ודמי בושת אורחיו שם צג: כי קא מעיילי לה ללאה סברה השתא מיכספא אחתאי שם קכג• ומחמת כיסופא הוא דעבד סנהדרין יא• הוא (שבנא) ביקש קלון בית אדוניו לפיכך נהפך כבודו לקלון שם כי• והמלבין פני חבירו ברבים אע״פ שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעוה״ב שם צט• ומפני מה לא מנו את אחז? מפני שהיה לו בושת פנים מישעי׳ שם קי• בקשו חכמים לטמא את ירושלים א״ל ר״י בושה וכלימה היא לנו שנטמא את ביתינו תוספתא עדירת ג עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי מי שמבקש עלבונה של ס״ת הוא יבקש עלבוני ע/יח־ ולא הביישן למד אבית ב עז פנים לגיהנם ובושת פנים לג״ע שם הוהוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו• אוי להם לבריות מעלבונה של תורה שם י הודה ולא בוש משה לומר לא שמעתי זבחים קא• לא בושה וכלימה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו? שם קיג• רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה חילין י• בוש אתה לומר שכלבו של כה״ג חביב הימד תוספתא כלים א עלובה היא הנטיעה שמי שנטעה מעיד עליה שהיא רעה• עלובה עיסה שהנחתום מעיד עליה שהיא רעה ביר לד עלובה מדינתא דאסיא פודגריס (חולה רגלים) ודאיקוטטא (המורה) בחדא עינא ייק״ר ה בושה לאדם שהוא שולח שוטה בשליחותו תנחומא תשא כה עלוב אדם זה שצריך ללמוד מן הנמלה ספרי האזינו שי רובן של בני אבות ביישנים סופרים טיי כל המבייש פני חבירו סוף הוא מתבייש ולא עוד אלא שמלאכי חבלה דוחפים אותן כלה א אל תבוש מן השינים שמא תאכל יותר מדאי ד״א זיטא א מוטב שתתבייש מעצמך ואל
תתבייש מאחרים שם ב־ ע״ע ע׳ בזיון׳ גנאי ושבח׳ חוצפא׳ עזות פנים•
בזבוז (ותרנות׳ פזרנות) בשעת המכנסין פזר בשעת המפזרים כנס ברכות סג• מאן דאמר רחמנא וותרן הוא לוותרן בני מעיא אלא מאריך רוחיה וגבי דיליה ירוש׳ שקלים ה ד וותרן בממוני הייתי דאמר מר איוב וותרן בממוניה הורי שהיה מניח פרוטה לחנוני מממוניה מגילה כח■ וכן ראש ביהכ״נ לא יקרא עי שיאמרו לו אחרים שאין אדם מבזבזהו בידיו לעצמן תוספתא מגילה ג מצאנו שויתר הקב״ה לישראל על ע״ז ועל מאסם בתורה לא ויתר יייש׳ חגיגהא באושא התקיבי המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות כתיב™ נ< המבזבז אל יבזבז
99
_____	בזבוז / בזיון
יותר מחומש הני מילי מחיים שמא ירד מנכסיו אבל לאחר מיתה לית לן בה שם סז: כל האומר הקב״ה ותרן הוא יותרו חייו שנאמר כי כל דרכיו משפט ביק ג• מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשניי בצורת ביב יא• אייב ׳וותרן בממונו היה מנהגו של עולם יי נותץ חצי פרוטה לחנוני איוב ויתרה משלו r° טו: גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו ושמעו שיש לו בן חייבין להחזיר שם קמב• אחאב וותרן בממונו היה ומתוך שההנה ת״ח מנכסיו כיפרו לו מחצה סנהדרין קב: ע״ז וותרנית היא יריש׳ ?״< א מעשה באחד שביקש לבזבז יותר מחומש ולא הגיחו לו חביריו ■ערכין כת־ ביתו של אבינו אברהם וותרנים הין ביי נג מעשה בשלטון ברומי שהיה מבזבז תיסווריות (אוצרות) של אביו נראה לו אליהו בחלום א״ל אבותיך מצמתין ואת מבזבז ולא זז עד שמלאן שם פג למדה אותך התורה שתהא וותרן בתוך ביתך נשפך יין הוי וותתן במד ר ט ואע״פ שאין נפרעין ממנו מיד אל יחשוב שהקב״ה יוותר לו על עתן שם יי אל תהי צדיק הרבה שלא יהא אדם מוותר על התורה שם כא אין מלאך המות אומר הואיל וזה מלך נוותר לו עוד יום אחד דביר ט שהיה מבזבז את ממונו כדי לחוס על ממונם של ישראל פסיקתא דר״ב לח מבזבזין לפני חתנים ולפני הכלות מחרוזות של דגים• כל שהוא אבד אין מבזבזין לפניהן שמתית חאם ראית אדם מפזר מעותיו לצדקה הוי יודע שהוא מוסיף .יידרש משלייא• ^Vt[ (בזוי׳ זלזל׳ לגלג׳ לעג׳ לעז) מאי כרום זלות לבנ״אי א״ל אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן ברכות י•־ המוליך עצמות ממקום למקום הרי זה לא יתנם בדסקיא מפני שנוהג בהם מנהג בזיון שםיי1־ כל הרואה המת ואינו מלוהו עובר משום לועג לרש שם שם ש£ רבותי מפני מה אתם מזלזלין בטבילה זו ן שם »• קפץ וברך על הפרגיות לגלג עליו חבירו כעם ־3"ק אמד לא על המברך אני כועס אלא על המלגלג שם לט לא יקל אדם את יאשו כנגד שער המזרח שם סא: כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם שם «•’ לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם ואם עשה כן עליו הכתוב אומר לועג לרש ירוש' ברכות ב א״ל בר קפרא לא לזה גורגרן (אני כועס) אלא לך לוגלגן זה עשה בגרגרנותו אתה למה לגלגתהי שם שם:ו ע מעשה בחסיד מלגלג בגילוי *יין פעם אחת לקה בדלקת ירוש׳ תרומות ח אין שבחו של ת״ח להיות אוכל בשוק ’ייש׳ מעשרות ג ר׳ מונא מקיל לאילן דמתמני בכסף ירוש■ ביכורים ג שלא יכסנו ברגל 17לא יהו מצות בזויות עליו שבת כב־ ר״ג דרש עתידה אשה שתלד בכל יום ליגלג ^ליי אותו תלמיד שם ל•־ ג׳ דברים מביאין את האדם לידי עניות והמזלזל בנטילת ידים שם סנ: אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו ואם לאו אתה מוציא ^ על אותו צדיק שם צי־• לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה ת״ח שם קיט:
"ד
בזיון
l(Mi
כל המבזה ת״ח אין לו רפואה למכתו שםשםשם כל המלעיג על דברי חכמים נדון בצואה רותחת עיריבין נא: דלא ליהוי מלתא דרבנן כחוכא ואיטלולא שם סח: כל המבזה את המועדות כאלו עובד ע״ז פסחום קח• מפני מה חרבה שילה? מפני שהיו בה ב׳ דברים גלוי עריות ובזיון קדשים יומאט■ זעקנו בצנעא ולא נענינו נבזה עצמינו בפרהסיא• כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו תענית טז■ ליגלג עליו אותו אדון שם יט: לא דומה המתבזה מעצמו למתבזה מאחר ירוש׳ תענית ב דאנלו ושתו ומבזו ליה למלכות מגילה יג־• האי מאן דסנאי שומעניה שרי ליה לבזוייה בגימל ושין שם כה: איתייקורי אנא בזילותא דידך לא ניחא לי שם כה• בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהן שםשםשם זה הרק בפני חבירו ונמאס חגיגה ה־ א״ל ר״ח לרבי תיב את לא תזלזל בנשיאותך שם שם: א״ל רבי אנא שהיתי אחר בעלי י׳ שנים וילדתי א״ל בתי אל תוציאי לעז על דברי חכמים יבמות לי: אין לך משוקץ ומתועב לפני המקום יותר ממי שמהלך בשוק ערוםשם סג• לאו אורח ארעא לזלזולי בבנות ישראל כתיבות י: הני שבוייתא דאתיין לנהרדעא א״ל אילו בנתך הווין מי הוית מזלזל בהו כולי האיד שם כג• אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין שם עה• א״ל לבזוייה קאתית תיהוי ההיא אתתא בשמתא נדרים ומפני מה אין מצויץ ת״ח לצאת ת״ח מביניהן? משום דקרי לאינשי המרישם פא* המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם סיטה י: מר סבר בזיוניה עדיף ליה טפי מצערא דגופיה שם יז: נמצא אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים גיטיז ה: הקורא לחבירו עבד יהא בנידוי ממזר סופג את המי רשע יורד עמו לחייו קידושין כח■ האוכל בשוק הרי זה דומה לכלב שם שלא תהא מוציא לעז על בניה שם פא• מפני מה אתה משקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך? ליגלג עליו ב״ק ג: בירא דשתית מיניה לא תשדי ביה קלא שם צב: לא יקרייכו בעינא ולא זילותייכו בעינא שם קב: תרי זילי לא מזלזלינן ביה ב׳מ נב: יומא חד שמעי בזילותא דצורבא מרבנן ולא מהאי שם פי: אין דרכן של בנות ישראל להתבזות על הכביסה ביב נז: עתיד הקב״ה להביא אבנים טובות לגלג עליו אותו תלמיד א״ל ריקא אלמלא לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה שם עי:• דכ״ע חיישינן ללעז ומשום כבודן של ראשונים סנהדרין ח: סהדי שקרי אאוגרייהו זילי שם כט: בזיוני דאיניש עדיפא ליה טפי מניחא דגופיה שם ״י• קבורה משום בזיונא או משוש כפרה הואל שם יי: את אביה היא מחללת שאם היו נוהגין בו כבוד נוהגין בו בזיון שם נב• א״ל ביזיתו ביישתו וקיללתו שם מה• גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאי קמיה שם צי■ כי דבר ה׳ בזה זה אפיקורוס• המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות אע״פ שיש בידו תורה ומע״ט אין לו חלק לעוה״ב• כי דבר ה׳ בזה זה המבזה דיבור
101
בזיון
שנאמר לו למשה מסעי שס צט• אפיקורוס זה המבזה ת״ח זה המבזה את חבירו בפני ת״ח שם שם: הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה הוגרת שק ואומרת לפניו רבש״ע עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים m קא מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח אותם והיו מבזין אותו שם קח: אין לך אדם מישראל שביזה את עצמו על המצות יותר מדרך• ירוש׳ סנהדרין ב אוטם אזנו משמוע דמים דלא שמע בזילותא דצורבא מרבנן ושתיק מכיי" 3י• בזוי אתה מאד שאין להן (לרומיים) לא כתב ולא לשון ע»ז י. אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר אבית ד בההיא שעתא (למת) ודאי רמינן ליה (ציצית) משום לועג לרש מנחית מא• מכאן לת״ח ששכח תלמודו מחמת אונסו שאין נוהגין בו מנהג בזיון שם צט• ת״ח שסרח אין מבזין אותו בפרהסיא. כסהו כלילה שם שם• לא תזלזל בשיעורין דרבנן חילץ *ח* אביו של זה ביזה ת״ח אף הוא מבזה ת״ח בכורות י: פתחו שערים והוציאו יששכר איש כפר ברקאי שמכבד עצמו ומבזה קדשי שמים הוה כריך שיראי על ידיה והוה עביד עבודה כריתות כת• לא היו כופתין את הטלה משום בזיון קדשים תמיד לא: אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי ק״ו על ממונו החביב נגעים יב ה שע״י הדרך אדם מתבזה וזו (שרה) עמדה ביפיה ב״ר מ לא תבזון לא ברומי זעיר ולא בגולייר (עבד) זעיר שם םגבבוא רשע בא גם בוז שבא בזיונו עמן שם שם לפי שזלזלה (רחל) בצדיק לפיכך אינה נכנסה עמו בקבורה שם עב מזלזלין הן בבני השפחות וקורץ ילחם עבדים שש פי כיון שראה הקב״ה שהן מזלזלין בו (בפינחס) התחיל מייחסו "לי לג כיון שראתה אותו (מיכל לדוד) משים עצמו כהדיוט נתבזה בעיניה כמי'ר י המבזה ואת התורה גופו מבוזה על הבריות שם ח אל תהי מלגלג בדין שהוא אחד מג׳ רגלי העולם דביר ה מה עז זו בזויה כך ישראל בזויין בשיטים שהש'ר י אימתי דברי תורה מתבזין בפני עמי הארץ? בשעה שבעליהן מבזין אותם יית״ר א דרקיק לעיל על אפוי נפל קהיר ז ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו בזוי בן בזוי אםת*ר נ וכל הבוזה את חבירו לשם מצוה סוף שנפטר ממנו בכבוד אבותדר׳נכט «פני מה ת״ח מתין בלא זמנן? מפני שהן בוזין בעצמן שם שם אין נוהגין בזיון באוכלין *יפייס ג ד>אוכל בשוק חברן של כלב דא רבת י ואיזה המבזה? לא ישב ולא ידבר במקומו ילא סותר את דבריו ד״א זוטא!׳ וכל המזלזל בדבר אחד בד״ת חייב כרת• כל ת״ח המזלזל בנטילת ידים ה״ז מגונה שם ח אוריה היו ישראל מזלזלים אחריו ויהזקאל היי ישראל מזלזלים אחריו ירמיה היו מזלזלים אחריו וצריך הכתוב ליחסו ילקיט ים’ יבז לך והבא אותן האנשים שביזית אותי לפניהם ואני מתרצה לך פסיקתא דר כ שיכה קלכאל תזלזלך בדברי תורה תנא דב׳א זוטא יי• ע״ע ע׳ בושה׳ גנאי ושבח׳ לצנות•
<0ן	בחור ובתולה / בטול
בחור ובתולה עתידים בחורי ישראל שיתנו ריח טוב כלבנון ברכותמג• שלש בתולות הן בתולת אדם בתולת אדמה בתולת אילן בתולת אדם כל שלא נבעלה מימיה בתולת אדמה כל שלא נעבדה מימיה בתולי1 אילן כל שלא נקצצה מימיה תוספתא שביעית ג בתולת וורד שלא נפתחו עליו סבת צ* אשר בנינו כנטיעים אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא בנותינו כזויות אלו בתולות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן פסחים פז• שהיו מביאות מור ואפרסמון ומניחות במנעליהן וכשמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות ומתיזות עליהן ומכניסין בהן יצה״ר יומא ט: ובנות ירושלם יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות? בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך תענית כי: אין לך נאה בישיבה אלא זקן ואין לך נאה במלחמה אלא בחוף חגיגי• יי• בתולה בתולה שלימה משמע יבמות נט• בעולה אין ריחה נודף בתולה ריחה נודף שם ס: בתולה נשאת ליום הד׳ ואלמנה ליום ה׳ בתיבות ב• נותנין לבתולה י״ב חודש ש□ ני• ומדברת עם כל אדם במשחקה עם בחורים שם עב; בתולה ציילנית (בעלת תפלה) ואלמנה שובבית הרי אלו מבלי עולם• למדנו יראת חטא מבתולה וקיבול שכר מאלמנה סוטה ”• בתולה ציימניה מציימה אובדת בתוליה ירוש׳ סוטי■ ג י ואיזהו מטבע של אברהם אבינו? זקן וזקינה■ מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר ביק צ- בחורה היתה (זלפה) ולא היתד, ניכרתי בעיבורה ב״י w (במתן תורה) הבחורים לפי כחן והזקנים לפי כחן והקטנים לפי כחן שמיי כט אשה אוהבת בחור מסכן מזקן עשיר רות״י י ואחריו (אחרי מזל ארי)
מה אתה בורא בתולה (אלול) שעתיד אדם לשמח בבתולה מסיקתא רבא כבטול גב יטו ל) פשפש ולא מצא יתלה בביטול תדרה ברכות י• מעוות לא יוכל לתקן זה שבטל ק״ש שם כי• בטלה דעתו אצל כל אדם שם לה: אף הוא (יוחנן כה״ג) בטל את המעוררים ואת הנוקפים מעשר שני ה טי בעון ביטול תורת בנים מתים• בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין שבי׳ לב: כל העושה מצוה כמאמרה אפילו הקב״ה גוזר גזירה הוא מבטלה שם סג• אי בטלי יהירי בטלי אמגושי אי בטלי גזירפטי שם קלט• ושמא תאמר אבד סברם ובטל סיכוים? ת’ל הדודאים נתנו ריח עיריניז כא: בר״ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים ר״ה יא• בטלר• מגילת תענית• בג׳ בתשרי בטילת אדכרתא מן שטרייא שם יח: מה משה ואהרן לא בטלו מעשה ידיהם בחייהם אף אני (שמואל) לא יתבטל מעשה ידי בחיי תענית ה: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות שם ” כי הוו גזרי גזירתא מודעתא להו לרבנן ובעו רחמי ומבטלישם »• בי״ז בתמוז נשתברו הלוחות וב:ל התמיך שם כי: וגמירי דכי גזרי גזירתא ומית חד מינייהו מבטלי לגזירתייהו שם כט• יום שביטל הושע פרוסדיות שם ל: אין בי״ד יכול לבטל דברי בי״ד חבירר
בטול / בטחון	03!
מגילה ב־ אפשר יובל בטל ונביא מתנבא עליו שיבטל ן שם יי: נביאים וכתובים עתידין ליבטל ה׳ חומשי תורה ומגילת אסתר והלכות אין עתידין ליבטל יריש' מגילה א די אע״פ שבטלו סנהדרין ד׳ מיתות לא בטלו כתיבו״ ל• אותו היום שמת רבי בטלה קדושה שם ק«: במילת עיבידתא ובטלו גזירותיו סוטהלג• משרבו הרצחנין בטלה עגלה ערופה שם מז• משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתאות• משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים• משחרב ביהמ״ק בטל השמיר שם י"• טהרה ביטלה טעם וריח מעשר ביטל שומן דק שם מטי משמת ר״מ בטלו משלי משלים משמת בן עזאי בטלו השקדנים משמת בן זומא בטלו הדרשנים משמת ר״ע בטל כבוד התורה שם שם שם משמת ריי בטלה עצה משמת ר’ע בטלו זרועי תורה ש□ שם: משרבו בעלי הנאה בטלה כבוד התורה תוכפחא סוטי׳ יי עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה גיטץ לג• ביטלה צרת נקבה שמחת זכר ירוש׳ ביב ב אם אין רצונו בע״ז למה אינו מבטלה? ע׳י נד: ד׳ גזירות גזר משה רבינו על ישראל ובאו ד' נביאים ובטלום מנות כד• וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה אבית ב ובטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים שם עם וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני שבי כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה שם ה אין דם מבטל דם זבחים עט• פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה מנחות צט: טבית אמר ליבטל ובטלוה מעילה יז• מפני שבטל העיקר בטלה הטפלה כלים יט ט• ע׳ע ע׳ אבדה׳ בטלה׳ זריזות׳ קיום• בטחון (הבטחה) אמר דוד לפני הקב״ה מובטח אני בך שאתה משלם שכר
טוב לצדיקים לעת״ל ברכות י• כל האומר תהלה לדוד בכל יום ג׳ פעמים מובטח לו שהוא בן העוה״ב שם שם: משום דהו״ל לבטוח בשם הי ולא בטח שם ו: גדולה הבטחה שהבטיחן הקב״ה לנשים יותר מן האנשים שם יי• העונה יהא שמיה יבא מברך מובטח לו שהוא בן העוה״ב שם ״• מעשה בהלל הזקן שבא בדרך ושמע קדל צוחה בעיר אמר מרבטח אנ, שאין זה בתוך ביתר שם ס• אל יהא הפסוק הזה זז מפיך אשרי אדם בוטה בך ירוש׳ ברכות ה אפילו אותם שפשטו ידיהן בזבול יש להם בטחון שם שם ח יב מי שתולה בטחונו בהקב״ה על אחת כמה וכמה שם שם ט יכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים ועליו הכתוב אומר ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ □אה ח מ עשינו מה שגזרת עלינו אף אתה עשה מה שהבטחתנו מע״שהיג רשעים הן אלא שתלו בטחונם במי שאמר יהיה העולם שבת קלט• מכיון שהבטיחן המקום שהוא מכניסן לארץ כמו שהוא לשעה ירוש׳ שכת טו טו לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת״ח שאם מת או גולה מובטח לו שבניו ת״ח פסחים מט• שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת אבל הלל מדה אחרת היתה לו שאמר ברוך ה׳ יום יום כיצר םו• שמובטח
104	בטחון	 ___________________
לכם כל זמן שאני בבית אין הבית ברפל תענית כא• הואיל וקא בטח בע״א יכילנא ליה שם כב: לא הוו ידעי רבנן מאי השלך על ה׳ יחבך אמר רבה בב״ה זימנא חדא הוה אזילנא בהדי ההוא טייןא מגילה יח• כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן העוה״ב שם כח: אפילו שפחה כנענית שבא״י מובטח לה שהיא בת העוה״ב כתרביי׳ קיא• בטוח אני שאי אתה יוצא מן הזקנה עד שתורה הוראות בישראל יריש׳ נזירי י מובטחני בו שמורה הוראה בישראל גיטין נח• מובטח אני בכם שאין דימה ותולעה שולטת בכם נ'מ סג; גברא דרחיצנא עליה אדייה לגזיזיה וקם םנהדרין T־ וכי מבטיח (אורים ותומים) ואינו עושה? א״ל ר׳י מה שהבטיח עשה שבועית לה' ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך אבית י כל התולה בטחונו בהקב״ה הרי לו מחסה בעוה״ז ולעוה׳ב מנחות כט: א׳ל הקב״ה (לשרה) את לא אובדית סברך אף אנא איני מובדית סברך וה׳ פקד את שרה ב״ר נג מכאן שאין הבטחה לצדיק בעוה״ז שם*י אשרי הגבר אשר שם ה׳ מבטחו זה יוסף ולא פנה אל רהבים ע״י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני נתוסף לו ב׳ שנים שם פט הרי כל הבטחות שהבטיח את הגר שהוא נותן לו לחם ושמלה שמיר יט מפני שהבטיח הקב״ה דבר בשמים ואחר רד״ו שנים באתה ההבטחה שהבטיח הקב״ה את הצדיק שם לח מבטחה שבטחונה בה ומתן שכרה בצדה שכל מי שיגע בה (בתורה) בטוח שגוזר ואחרים מקיימין ויק״ר לא ואם קרא קר״ש והתפלל מיד יהא מובטח שתפלתו נשמעת דב״ר כ כל מי שבוטח בהקב״ה זוכה להיות כיוצא בו אבל כל מי שיבטח בע״ז נתחייב להיות כיוצא בה שם ה רבש״ע אברהם בא עמך בהבטחה תנחומא לד ° אימתי הוא ארור? בשעה שמן ה׳ יסור לבו וישלה בטחונו על בו״ר שם תיייע ט כבר עשיתי הבטחה שהבטחתי אברהם מכילתא בשלח ג הרי אנו מובטחים לברכות הרבה ואתה נותן קצבה לברכותינו? ספרי בהעלותך סי חשבון יפה ופרק טוב יש הבטחה יא״ז ב בארצכם אתם יושבים לבטח ואי אתם יושבים לבטה כחר״ל ילקוט בחקותי תיעב בטח בה׳ ועשה טוב ר׳ח מסרס הדין קרא עשה טוב ובטה בה׳ משל לאגרונימוס שם ראי׳ תתצב בשעה שישראל נכנסים לצרה הם אומרים להקב״ה גאל אותנו• א״ל הקב׳ה בטחו בשמי והוא עומד לכם שם ישעי׳ תע• ויבטחו בך יודעי שמך מהיכן? מן לא עזבת דורשיך שם תחלים תרמג אפילו רשע ובוטח בה׳ חסד יסובבנו שם שם תשים וישימו באלקים כסלם ח״א בטחונם שם שם תתים הוו יודעים במי אתם בוטחים במי שברא ב' עולמות בב׳ אותיות שי״ט סב טוב לחסות בה׳ מבטוח באדם• שכן דוד אמר אל תבטחו בנדיבים שם קיח אמר דוד יש שהוא בוטח על מעשים נאים ויש שבוטח על מעשה אבותיו ואני בוטח בך אע״ם שאין בי מעשים טובים שם ק=א• ע״ע ע' אמונה׳ תקוה•
105
בטלה׳ בטלן 1 בית
בטלה׳ בטלן סוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא
ביר™ יז: אע״פ כן לא יצא
הדבר לבטלה שם סג: שלא להזכיר שם שמים לבטלה יירש׳
נרכית י י כל מה שברא הקב״ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה שבת עז: איזו היא עיר גדולה? כל שיש בה עשרה בטלנ,ן מגילה ה• יי בטילין ממלאכתן לבית הכנסת ירוש׳ מגילה א י שהבטלה מביאה לידי זימה• מביאה לידי שיעמום כתובות גט: הנוטל שכר לדון דיניו בטלין ה״מ אגר דינא קרנא אגר בטילא הוה שקיל שם קד>■ לא על הבטלה הן באין ידוש׳ גזיר י אתא הוא (עזרא) תיקן ג׳ גברי וי׳ פסוקים כנגד י' בטלנין ב״ק סב• סוסים הבטלבין סנהדרין כא• ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ן עדיות א י והמפנה לבו לבטלה ה״ז מתחייב בנפשו אמת ג י ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגךך שם ד י אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעוה״ז ולא בעוה״ב מנחות "! אין אדם מוציא דבריו לבטלה ערכין ה• מי גרע מקלל את חבירו בשם ממוציא שם שמים לבטלה ן תמירה ג: כל המוציא שכבת זרע לבטלה הייב מיתה נדה יג■ ובשעה שהיה אומר דבר של בטלה היה אומר לא ירד בני עמכם ביר יא לא המאכל גורם אלא הבטלה אסתיר ז אין אדם מת אלא מתוך הבטלה אבות דר'נ יא כל המוציא שם שמים לבטלה נעקר מן העולם לקח טוב בראשית א• עי ע
ע' בטול׳ זריזות׳ עצלנות•
^^ (ביתא׳ אכסדרה׳ בנין׳ דירה׳ חדר׳ טרקלין׳ עליה׳ פרוזדור׳ בעל הבית) כל הנהנה מסעודת חתן ומשמחו כאלו בנה אחת מחורבות ירושלים נרכית ו: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג שםיכל מקום שהלך (שמואל) ביתו עמו שם שם שם מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי כנישתא שם ת• עליית קיר קטנה ח״א עלייה פרועה היתה וקירוה וח״א אכסדרה גדולה היתה וחלקוה לב• שם י•• מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה שם כח. לעולם יתפלל אךם בבית שיש בו חלונות שם ל*־ אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית שם לי׳: בעל הבית בוצע ואורח מברך שם מי• מנהגו של עולם אדם בונה בית ואח״ב מכנים לתוכו כלים שם בה• ג׳ דברים מרחיבין לעתו של אדם דירה נאה שם נזי הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה בחורבנן אומר ברוך דיין האמת שם נח: מיום שחרב ביהמ״ק נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו שם שם שם בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר בריך שהחיינו שם נס: מובטח אני שאין זה בתוך ביתי שם ם• כבר בנית ואי אתה יכול לסתור ש° סג: המארח ת״ח בתוך ביתו על אחת כו״כ שם שם•* אומנין בניין אדכיטקטין שלשתן שם אחד ירוש* ברכות ס הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה שבת כג: חכל על דלית ליה דרתא (דירה) ותרעא (דלת) לדרתא עביד שם לא־ בעון שנאת חנם
בית
106
מריבה רבה בתוך ביתו של אדם שם לב:ג׳ דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת שם לי־ נעץ (גבריאל) קנה בים ועלה בה שרטון ועליו נבנה כרך גדול וזהו איטליא של יון ש° ני: אם ע״ה חסיד הוא אל תדור בשכונתו שם סג־ ביתא בא ואיתיב בה שם עז: צפור דרור שדרה בבית כבשדהשם קי: מאי בנאין? אלו ת״ח שעוסקים בבנינו של עולם שםקיי• מימי לא קראתי לאשתי אשתי אלא לאשתי ביתי שם קיח: ב' מלאכי השרת מלוין לו לאדם בע׳ש מביהכ״ג לביתן שם קיט: שומרי הבית אלו הכסלים ש□ קנב• כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה שוב אינו נחרב ע’ריביז יח: מערת המכפלר• ח״א ב׳ בתים זה לפנים מזה וח״א בית ועלייה על גבן שם נג• שמואל לא מצלי בביתא דאית ביה שיכרא עם סה• ת״ח המרבה סעודתו בכל מקום סוף מחריב את ביתו פסחיס מט• אוי לי מבית בייתוס• אוי לי מבית הנין שם «• כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא שם כו: אלא כיעקב שקראו בית שם םח• ואל תדור בעיר שראשיה ת״ח שם ?ינ־ ביתא דאית ביה שונרא לא ניעיל בה איניש בלא מסני שפ שם; פחות ממיכלך וממשתיך ותוסף על דירתך שם קיי• כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים פם?’ח־ לא יאצר זה בית אוצר ולא יחסן זה בית גניזה ש□ שם שם ביתו זו אשתו יומא נ• כל בית שאינו עשוי לימות החמה ולימות הגשמים אינו בית שם י' דירה בעל כרחה לא שמה דירה שם שם: מהו לסוד את ביתו? שם סו: דאי אית בירי ד׳ אמות על ד׳ אמות דיירי ביה איגשי ואי לא לא דיירי ביה איבשי סוכה ג: אין אדם דר בדירה סרוחה שםי• אם תבא אל ביתי אני אבא אל ביתך שם "■ כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור ביצה ט• דלא טרם איניש למיגר ביתא לבציר מל׳ יומין י׳י׳ ז: לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם שם כי• אי זהו בנין של שמחה? זה הבונה בית החתנות לבני תענית יי: מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם שם טי• מימי לא הקפדתי בתוך ביתי שם כ• והיה (נחום איש גם זו) מוטל בבית רעוע• כל זמן שאני בבית אין הבית נופל שם כא* בניתם ביתי ולא קמטו כשוראי• אני ראיתי אותו הבית וא״ל בית זה שקירה רחב״ד שם כה• שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו מגילה יג• כיון שנולד משה נתמלא כל הביר* אורה שם יי• בית המלך אלו פלטרין שם »• אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה סתור ואל תבנה מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה שם לא: ליחרוב ביתך וההיא עלמא ביתא מ“ק ט: הכבד ושב בביתך שםיז • אבני ביתו וקורות ביוןו של אדם הם מעידין בן חגיגה טז• שכל העוסק בבנין מתמסכן יבמות סג• מנע רבינ מתוך ביתך ולא הכל תביא ביתך שם שם־• מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך בים ולא יעמיד כולם רעוע בתוך ביתו? כתובית מא:יתום שבא לישא שוכרין לו ביי
107
בית
די מחסורו זה הבית שם 0’: ברכת הבית ברובה שם^• לעולם ידור אדם באיי אפילו בעיר שרובה נכרים ואל ידור בח״ל ואפילו בעיר שרובה ישראל שם קי: ערי מסכנות שממסכנות את בעליהן סוטה י*• אפשר אדם בונה בית לבנו קטן קודם לבנו גדול2 שם לי: לימדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח״ב ישא אשד, שם מי• ביתך זו אשה שם ש□ שם זמרא בביתא חורבא בסיפא,־, מתחיל חורבא בסיפא מתחיל שם מה• לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתי גיטיו י: כלבא שבוע שכל הנכנס לביתו כשהוא רעב ככלב יוצא כשהוא שבע שם ני־ זה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו שם צ: לבנות לה בית זו חנופה וגסות הרוח קיייעיו מט: ביתא מיתבא יתיב ב'ק כא• מגדלין כלבים כופרין וחתולים וקופין וחולדות סנאים מפני שעשויים לנקר את הבית שם פ• המשכיר בית לחבירו בימות הגשמים אינו יכול להוציאו מן החג עד הפסח ג״ט קא: המשכיר בית לחבירו משכיר חייב להעמיד לו דלתות לפתוח לו חלונות לחזק לו תקרה לכמוך לו קורה שם שם שם לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לביתו של ערב שם קטי אין אדם דר חציו למטה וחציו למעלה שם ?IB: הנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי איפחית מעזיבה מי מתקן שם קיז• ביתא עם דיירא דאיר יררש' נימ י• כגדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון ח״א בבנין ב כ ג• מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימין שם י• עולם לאכסדרה הוא דומה שם כה: לא יסוד אדם את ביתו בסיד ואם עירב בו חול או תבן מותר• סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט שם ם•’ ד׳ אמות על ו׳ אמות אינו בית דירה אלא רפת בקר שם צח! כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שם קטז• אפילר בין בית לעלייה ובין גרו לא תכירו פנים במשפט סנהדרין ז: כל עיר שאין בה י׳ דברים הללו אין ת״ח רשאי לדור בתוכה שם יז: שלא יראה אדם דירה נאה יאשה נאה ויאמר שלי היא שם לח• ביתו של אחאב אינו מזומן לברכה שם לט•• בית זזסקילה היה גבוה ב׳ קומות שם מה• על רגליו עמד (בן שונמית) ולביתו לא הלך שס מז* אף ביתו של יואב מופקר לכל שם מט■ כשחלה ר״א נכנסו ר״ע וחביריו לבקרו הוא יושב בקינוף שלו והן יושבין בטרקלין שלן שם סח• בית המנוגע לא היה ילא עתיד להיות שם עא• כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה אש איכלתו שם"• בית אפל אין פותחין לו חלונות לראות נגןן שם שם שם כל העוסק בתורה לשמה כאילו בנה פלטרין של מעלה ושל מטה שם «ט: מיכה שנתמעך ככנין שםק: מי שהקדים ביתי לביתו ולא עוד אלא שביתי בנה בז׳ שנים וביתו כי״ג שנה לפני מלכים יתיצב שם קי1 מה עשו אבותי לאבותיך? מהם מעכו בבנין ש° קיא־ אינהו סתרי ביהמ״ק ואנן בביבן ?•ז ב: יהי ביתך בית ועד לחכמים אבות א ד
בית / בית הכנסת ובית המדרש
108
יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים כני ביתך שם שם ה והשכר הרבה ובעל הבית דוחק שם ב טי התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין שם י טי האי מאן דבעי למיפק ובעי למידע אי חזר ואתי לביתיה אי לא ניקום בביתא דחבריה אי חזי בבואה הוריות יב• יבא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד מנחום נג• מלאך המות בבית של זדי ואני אסעוד אצלו? חילין ז: בית תינוק ואשד. אע״פ שאין נחש יש סימן שם צה: עביד לי ספינתא דאית בה שיתין בתי וכל ביתא אית בה שיתין ביסתרקי• בני לן ביתא באוירא בכורות ח: בנוהג שבעולם מלך בו״ד בונה פלטין אינו בונה אותה מדעו* עצמו אלא מדעת אומן והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא דיפתראוו* ופנקסאות יש לו כך היה הקב״ה מביט בתורה ובורא את העולם ב״י א כשם שהנוה הרע בודק כך הנוה היפה בודקים י למדתך תורה ד״א לפום חילך אכול ופרע מן מה דאת לביש ויתיר ממה דאת שרי שם כ מבית לבית חלוק מאתר לאתר נפש שם לט אוי לו לבית שחלונותיו פתוחין לתוך חושך שמ״ר יי נפל ביתא חבל לכוותא (אוי לתלונותיו) שם כוכל מי שמבקש לעשות לו חלונות עושה אותן רחבות מבפנים וצרות מבחוץ למה? כדי שיהיו שואבות את האור יילר לא יותר ממה שבעל הביו* עושה עם העני העני עושה עם בעה״ב שם לי על הבתים אשר אתם שם למה נאמר, והלא כבר נאמר על הבתים אשר יאכלו? להביא בתים שהיו יושבים בהם ובתים שהיו ישנים בד.ם מכלתא בא יב מלמד שאין הבית מטמא בנגעים עד שיהיו בו אבנים ועצים ועפר תויה מצורע יי ג׳ חייהם אינם חיים הדר בעלייה אבות דר׳צ כה בית שיש בו מחלוקת סופו ליחרב י־א זיטא ט הנך יפה בבית על מזוזות ביתך
ילקיס שה״ש התקפי בעל הבית יודע באיזה מקום הפקיד כליו תונאיר י•
בית דין׳ ע׳ דין׳ סנהדרין•
^11 nDJDH fP^לל^1 (בי כנישתא׳ כנישתא׳ בי מדרשא) אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת כרכות י• מנין שהקב״ה מצוי בבית הכנסת? שם שם שם כל הרגיל לבא לבהכ״נ ולא בא יום אחד הקב״ה משאיל בו שם שם: בשעה שהקב״ה בא בבהכ״ב ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס שם שם שם היוצא מבהכ״ג אל יפסיע פסיעה גסה אבל למיעל מצוה למרהט שם שש שם כל המתפלל אחורי בהכ״נ נקרא רשע אבל מהדי אפיה לבי כנישתא לית לן בה שם שם שם מ״ט לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי* שם ז: מי שיש לו בהכ״נ בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שם ח• כיון דא׳ל מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להן שם שם שם לעולם יבנם אדם שני פתחים בבהכ״נ ואח״כ יתפלל שם שם שם אוהב ה׳ שערים המצויינים בהלכה יו זר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות• אע״ג דהוו להו תליסר בי כנישתא
בית הכנסת ובית המדרש	109
בטבריא לא מצלו אלא ביני עמודי היכא דהיו גרסי שם שם שם אסור לו לאדם שיעבור אחורי בהכ״נ בשעה שהצבור מתפללין אבל איכא פתחא אחרינא לית לן בה ש□ שם: נשים במאי זכיין? באקרויי בנייתו לבי כנישתא שם יז• שהיה ריג מכריז ואומר כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבהמ״ד• ואף ריג לא מנע עצמו מבהמ״ד אפילו שעה אחת שם כ"• רנבה״ק היה מתפלל בכניסתו לבהמ״ד וביציאתו תפלה קצרה ביציאתו מהו אומר? מודה אני לפניך ה׳ אלקי ששמת חלקי מיושבי בהמ״ר שם שם; אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות שם לד: ואל יכנס באחרונה לבהמ״ך שם מג: לעולם ישכים אדם לבהכ״ג כדי שיזכה וימנה עם עשרה הראשונים שם «״ מה מצינו בבהכ׳נ אחד מרובים ואחד מועטים אומר ברבו את ה׳ עם מט: רפרם בים איקלע לבי כנישתא דאבי גיבר קם קרא בספרא שסב• אחורי ע״ז ולא אחורי בהכ״ג בשעה שהצבור מתפללין שם םא־ הנכנס לבהכ״ג להתפלל מותר לעשותו קפנדריא שם »: היוצא מבהכיג ונכנס לבהמיד ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני שכינה שם םי• המתפלל בבהכ״נ כאלו מקריב מנחה• בהמצאו בבהכיג ובבהמ״ד• ההולך לבהכיג צריך להקל רגליו• בל מי שאינו בבהכ״ג בעוה׳ז אינו נכנס לבהכינ לעת״ל ירוש׳ ברכות ג צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפלה ש° 1־0י כנישתא דבית שאן בקיסרין ירוש בכורים גכל עיר שגגותיה גבוהין מבהכ׳נ לסוף חרבה שבת יא• והיתה אשתו נוטלת תפיליו ומחזרת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שםיגי נעצו חרב בבהמיד אמר הנכנס יכנס והיוצא אל יצא שם יז• בערן ב' דברים ע״ה מתים ועל שקורין לבהכ״ג ביה ע□ שם לב• לעולם אל ימנע ארם א״ע מבהמ״ד ואפילו שעה אחת• ואפילו בשעת מיתה שם פג: יהא חלקי ממושבי בהמיד ולא ממעמידי בהמ״ך ש□ קיח. לא אהיה מחובשי עצמן בבהמיד ובביתי אין לחם ואין שמלה שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא גמרא שם קב• גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בהמ״ד שם קכז• ו׳ דברים אדם אוכל פירותיהן בעוהיז והקרן קיימת לו לעוה״ב והשכמה בהמ״ד ש□ שם שם בי כנישתא רמעדן שם קלט• בי כנישתא דבבליים ירוש׳ שבת א בי כנישתא דדניאל עירובין בא• נשכימה לכרמים אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שם שם: מעשה בריט שלא בא אמש לבהמיד פסחים עג: ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שם פז• אמרו עליו על ר״ע מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבהמיר חוץ מע'פ ועיוה׳ב שם קט• מעשה בבהכ׳ג של טרסיי בנגר שיש בראשה גלוסטרא שנחלקו ר״א ור״י עד שנקרע ס״ת בחמתן והיה שם זק אחד וריביק שמו אמר תמיהני אם לא הוה בהכיג זה בית עין ירגש׳ שקלים ב רחביח ורה״ר הוון מטיילין באילין כנישתא דלוד אמר רחב ח לר ה כמה ממון שיקעו אבותי כאן איל כמה נפשות שיקעו אבותיך כאן שם שם יי עתידה פרס שתפול
בית הכנסת ובית המדרש
HO
ביד מחריבים חדא דסתרי בי כנישתא יומא י• אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יים היה עושה ומשתכר בטרפעיק חציו היה נותן לשומר בהמ״ד שם לה: מימי לא קדמני אדם בבהמ״ד ולא ישנתי בבהמ״ד לא שינת קבע ולא שינת ארעי ולא הנחתי אדם בבהמ״ד ויצאתי סוכה ״• מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא לא ראה בכבודן של ישראל שם בא: אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ״ך שם נב: מעשה בשמעון התימני שלא בא אמש לבהמ״ך ביצה י*• אלו תיאטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים מגילי׳ י־ משיבי מלחמה שערה אלי ת״ח שמשכימין ומעריבין בבתי מדרשות ש□ טן! הגי י׳ כנגד מי? כנגד י׳ בטלנין שבבהכ״ג שם כא: לא ליסתור בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי שם כי: ההוא בי כנישתא דיהודאי רומאי שם שם שם בהכ״ג מותר לעשותו בהמ״ר שם כז• אין מוכרין בהכ״ג אלא על תנאי שאם ירצו יחזירוהו שם שם: מימי לא עשיתי קפנדריא לבהכ״ג שם שם עם בהכ״ג שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין עושין אותו קפנדריא שם כח־ בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין ניאותין בהן שש שם שם בהכ״נ שמחשבין בו חשבונות מלינין בו את^המת שם שם: בבי כנישתא דהוצל ובבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא שם נט׳ ואהי להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שם שם שם עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא׳י שם שם שם הנכנס לבהכ״ג להתפלל מותר לעשותו קפנדריא שם שם שם בהכ״נ של טיבעין תוספתא מגילה ב בהכ״נ בעיר גוולנה יריש׳ מגילי־- ג מה חידוש היה בבהמ״ד היום? אע״פ כן אי אפשר לבהמ״ד בלא חידוש חגיגה ג• אי אפשר לבהמ״ד שלא יהא בו דבר חידוש בכל יום ידוש׳ חגיגה א א ועיניו קמו מלבא לבהמ״ד יבמות טז• מאי אמור רבנן בבני מדרשא? שם מב: לא מצא ידיו ורגליו בבהמ״ד שם עז: לא כך היה המעשה בבהכ״נ של טבריא נחלקו שם *י• אירכסו ליה מפתח דבי מדרשא ש°קיג: ג׳ מאות וצ״י בתי דינין היו בירושלים כנגדן בתי כנסיות וכנגדן בתי מדרשות כתובות קה• ההיא אלמנה דהואי בי כנישתא בשיבבותה כל יומא הוה אתיא ומצלה בי מדרשיה דר״י א״ל בתי לא בהכ״ג בשיבבותך? א״ל רבי ולא שכר פסיעות יש לין סוטה כב־ השכם והערב לבהמ״ד והן כלין מאליהם גיטיז ז־ בהני ג' מילי נחתי בע״ב מנכסידיון ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא שם לח• ד׳ מאות בתי כנסיות היי בכרך ביתר שם נח• ר׳ אסי לא על לבי מדרשא קייישיז מי• משחרב ביהמ״ק התקינו שיהו מכריזין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ג״מ נח: ברוך אתה בעיר שיהא בימך סמוך לבהכע שם קז• יב״ר אעל לכנישתא שבק סנדלוי ואזלין אמר אילו לא אזלים לכנישתא לא אזלןן סנדליי ירוש׳ ב׳מ ג כי הא דר״א חזא בה תיוהא בכנישתא
בית הכנסת ובית המדרש	ill
דמתא מחסיא סתריה ועייל לפורייה ג״3 ג; ועל דא אפקוד, לד׳ ירמי׳ מבי מדרשא שם נג: דבר שהראשונים לא אמרו טעם תשאלני בבהמ״ד כדי לביישניי שם סא: נהירנא כד הוו אמרין בי מדרשא שם צא: כל עיר שאין בה י׳ דברים הללו אין ת״ח רשאי לדור בתוכה ובהכ״נ סנהדרין יה כל הישן בבהמ״ר תורתו נעשית לו קרעים קרעים שם עא שאין נכנסין בכלי זיין לבהמ״ד שם סב• מפני שמנו של חזקי' שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות• נעץ חרב על פתח בהמ׳ד ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקד בחרב זו שם צי! בקש (בלעם) שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות• כולם חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ובמ׳ך שם קה: ד' מדות בהולכי לבהמ״ד אבית ה בעידן בי מדרשא לא תקימו אבראי חילין פי: אר״י כמה שנים גדלנו בבהמ״ד ולא שמענו הלכה זו כריתות ני■ זיל שייליה לר״א דאסברית ניהליה כרכיש ליה ברישיה בי מדרשא נדה מב• והוא יושב ישב כתיב כשישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבמ״ד וקורין קר״ש והן יושבין לכבודי ואני על גבן ב״ר מח ויתרוצצו שהיתה עומדת על בתי כנסיות ובמ״ד ויעקב מפרכס לצאת• ותלך לדרוש את ה׳ וכי בתי כנסיות ובמ״ד היו באותן הימים? שם סג לאחר י״ג שנה זה הולך לבהמ״ד וזה הולך לבתי ע״ז• יושב אהלים בית מדרשו של שם ובמיד של עבר שם שם נתכנסו כל אוה״ע אצל בלעם אמר לכו וחזרו על בתי כנסיות ובמ״ד שלהן ואם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן אין אתם יכולין להזדוג להם שם סה והנה באר בשדה זו בהכ״ג ג׳ עדרי צאן אלו ג׳ קרואים ש° ע ואת יהודה שלח לפניו ח׳א להתקין לו בית וועד שיהא מורה בו דברי תורה שם צה נתתי לכם את התורה לפרוש הימנה איני יכול לומר לכם אל תטלוה איני יכול אלא בכל מקום שאתם הולכים עשו לי בית אחד שאדור בתוכן שמ׳יר לג אם אין תורה אין בתי כנסיות ובמ״ד אם אין בכ״נ ובמ״ד אין הקב״ה משרה שכינתו בעולם• מה עשה (אחז)? עמד ונעל בכ״נ ובמ״ד• למה נקרא שמו אחז? שאחז בכ״נ ובמ״ד ייק״י יא הנה זה עומד אחר כתלינו אלו בתי כנסיות רבמ״ד כמרי יא כך הקב״ה מדלג מכנסת זו לכנסת זו בשביל לברך את ישראל שם שם יהושע משרת משה היה משכים ומעריב בבית הועד שלו ומסדר את הספסלים ופורם את המחצלאות שם כא מעשה בר״ח שעשה נדבה בבהמ״ד הגדול שבטבריא ופסק אדם אחד ליטרא של זהב נטלו ר״ח יקרא עליו מתן אדם ירחיב לו דב״ר י מהו לשקוד על דלתותי? אמר הקב ה אם הלכת להתפלל בתוך ביהכ״נ אל תעמוד על הפתח החיצון אלא היה מתכוין להכנס דלת לפנים מדלת• מה המזוזה הזו אינה זזה מהפתח כך לא תהא זז מבכ״נ ומבמ״ר "ס ז לא דייך שאת מקבל פני השכינה בבהכ״ב אלא שאתה יוצא משם טעון ברכות *° ״= אני ישנה מביהמ״ק ולבי ער לבתי כנסיות ובמ״ד שהשיר ה לראות הפרחה
בית הכנסת ובית המדרש
112
הגפן אלו בתי כנסיות ובמ״ד שםי פתח הסמדר אלו בכ״נ ובמ״ד שם י כל זמן שקולי של יעקב בבתי כנסיות ובמ״ד אץ הידים ידי עשן איכ״ר פתיחתא וכי השליכו משכנותינו אלו בכ״נ ובמ״ד שם שם ת״פ בתי כנסיות היו בירושלים וכל אחד ואחד היה לו בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה שם’כ בניתי לי בתים אלו בכ״נ ובמ״ד נטעתי לי כרמים אלו שורות של ת׳ח קה״י א עיר קטנה זה בהכ״נ ואנשים בה מעט זה ציבור ובא אליה מלך גדול זה ממהימ הקב״ה ומצא בה איש מסכן זה הזקן החכם או החץ שם ג ובשעה שישראל נפטרין מבתי כנסיות ומבמיד בת קול יוצאת וזי.ומרת לך אכול בשמחה לחמך שם שם בראשונה היו עושין בתי כנסיות בגבהר׳ של עיר לקיים מה שנאמר בפתחי שערים כעיר תנחימא בחקיתי ג ברוך אתה בבואך על תנאי בבואך לבתי כנסיות ולבמ״ד וברוך אתה בצאתך מבכ״ג ומבמ״ף שם תבא ד לא תעשו לכם שלא תאמר הואיל ונתנה תורה רשות לעשות בבהמ״ק הריני עושה בבהכ*נ ובהמ״ד ת״ל לא תעשה מבלתא יתרי כ כל שיש לו בהמ״ד בעירו ואינו הולך לשם אין לו חלק לעוה״ב אבותיי'נ לי ד׳ מדות בהולכי לבהמ״ד שם » מכאן נהגו בנות ישראל קטנות לבא לבתי כנסיות כדי ליתן שכר למביאיהן סופרים יח מי שיש לו בהמיד בעירו ואינו הולך לשם חייב מיתה• בהמ״ד שיש בו אלף אלפים ורבי רבבות מצות האמורות בתורה י א יא הוי אוהב את בהכ״נ כדי שתטול שכרך בכל יום הוי אוהב את בהמ״ד כדי שיבואו בניך לת״ת ד’א זיטא ט מחלוקת בבהכ״ג סופה להתגזר שם שם ויבואו האהלה זה בהמ״ד ילקוט יתרו יסח חשבתי דרכי אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבמ״ד שם בחקיתי תיע והשמותי את מקדשיכם לרבות את בתי כנסיות ובמ״ד שם שם ™עה מה גחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין כך בתי כנסיות ובמיד בנ״א נכנסין לתוכן כשהן מלאים עונות ויוצאין מלאין מצות שם בלק ת״עא אהלים של מעלה הכל נכשלין בהן יש שעובדין לחמה וללבנה ולכוכבים אבל אהלים של מטה אין לך אדם שנכנס לבהכ׳ג או לבהמ״ד וחוטא שם שם שם מעשה באשה שהזקינה הרבי• ובאת לפני ריב׳ח א״ל רבי הזקנתי יותר מדאי ומעכשיו חיים של נוול הם ואני מבקשת להפטר מן העולם א״ל מה מצוה את למודה לעשות בכל יום? א״ל למודד• אני אפילו יש לי דבר חביב אני מנחת אותו ומשכמת לבהכ״נ בכל יום א״ל מנעי עצמך מבהכ״נ ג' ימים וביום ג' חלתה ומתה שם«?ב <זתעא כל שאינו נכנס לבהכ״ב בעוה״ז אינו נכנס לבהכ״נ בעוה״ב והמתפלל בתוכה בעוה״ז כאלו מתפלל בבהמ״ק שנאמר ואהי להם למקדש מעט שם תהלים תרנט א״ל הקב״ה מחבב אני בכ’נ ובמ׳ד ולמי אני מחבב יותר מהפז שערי ציון שהיא פלטין שלי שם שם חתלי צריך אדם
______	בית הכנסת ובית המדרש 1 בית המקדש	113
להיות עלוב בביתו אין צריך לומר בביתו של הקביה שם שם תתנה ועל פתחינו כל מגדים אלו בתי כנסיות ובמ״ך ילקוט ראיבני ייגא כך אמר הקב״ה אני אמרתי כשאתה מתפלל התפלל בבהכ״נ שבעירך שו־ט תהלים י כך אמר דוד אל תניח את רגלי שילכו למקום רצונם אלא לתורתך לבהמ״ד• הולך עמו (יצה״ר) כל הדרך כיון שמגיע לבהמ״ד אץ לר רשות ליכבם שם שם שם קיט בכל הארץ יצא קום אלו בכ״נ ובמ״ד שנתנו לרבים תיביא ב מי שהוא משכים ומעריב לבהכע ולבהמ׳ד להשלים עשרה עליהן הוא אומר פדה בשלום נפשי עס n עיר קטנה שבישראל עמדו ובנו כהכ״ג ובהמ״ד ושכרו להם חזנים ומלמדי תינוקות נמצא בהמ״ד מרובים בישראל יא״ל כך אמר הקב׳ה בני בנה לי בהכ״נ ששכר גדול שיש לי באוצרי שלך הוא שם שם באתי לגני אלו בהכ״נ ובהמ״ד שם כה עד מקום שכם דא בי כנישתא עד אלון מורה דא בתי מדרשות זהי לד מאן דמשתעי בבי כנישתא במילין דחול ווי ליה דאחזי פרודא ווי ליה דגרע מהימנותא ווי ליה דלית לי חולקא באלהא דישראל שם תרומה קלא כל בהכיג דלית ביה חלונות לאו אתר לצלאה ביה כדקא יאות לעילא כנסת הגדולה אית בה תריסר חלונות עלאין הכי נמי להאי בהכ״ג תתאי שם פקודי רנא• ע״ע ע׳ בית המקדש׳ בית ספר׳ רב ותלמיד׳ תורה׳ תפלה• בית המקדש (מקדש׳ בית הבחירה׳ היכל׳ קדשי קדשים) מי ששיכן שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ברכות יב.
היה עומד בירושלים יכוין את לבו (בתפלה) כנגד בהמ״ק היה עומד בבהמ״ק יכיין את לבו כנגד בית קה״ק שם ל• גדול מקדש שנתן בין ב׳ אותיות• כל אדם שיש בו דעה כאלו נבנה בית המקדש בימין שם לג. וההוד זו בהמיק שם גח• ובהשחית ראה ה׳ וינחם מאי ראה? בהמ״ק שם סב־• ואם לאו יכוין את לבו כנגד בית קךשי קדשים לאיזה בית ק״קן רח״א כנגך בית ק״ק של מעלן ירוש׳ ברכות ד 3המ״ק עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד ירוש׳ מעשר שני ה לכשיבנה בהמ״ק אביא חטאת שמנה שבת יכ: כשבנה שלמה בהמ״ק בקש להכניס ארון לבית קה״ק דבקו שערים זב״ז שם ל• אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילר לבנ,ן בהמ״ק שם קיט•• אשכחן משכן דאיקרי מקדש עירובין ב־ בשכר ר ראשון זכו לג׳ ראשון ובנין בהמיק פסוזים ה♦ ז׳ דברים נבראו קודם שנברא העולם ובהמ״ק שם ני• כל ימיו של יב״נ לא נמצא נותר במקדש שם מ• אלו ואלו כאילו נבנה היכל בימיהן שם פז• אלא כיעקב שקראו בית שם םח• מה היו פרוצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו ^,׳ ייי א״ל דוד אימתי יבנה בהמ״ק? אימתי בית ה׳ נלך? א״ל הקב״ה כלום שלמה בנך יבנה בהמ״ק אלא להקריב קרבנות חביב עלי צדקה ומשפט שאתה עושה יותר מן הקרבן ירוש׳ שקלים נ זיראת ה׳ תוסיף ימים זה מקדש ראשון ושנות
8
בית המקדש
114
רשעים תקצורנה זה מקדש שני יומא ם• כל המקדש כולן קרוי בירה שם ב• מקדש ראשון חרב מפני ע״ז ג״ע ושפ״ד שם שם: בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית ק״ק שם י3• בשעה שבנה שלמה את בהמ״ק נטע בו כל מיני מגדים של זד,ב שם כאז י״ג פרוכת היו במקדש שם ני־ מעין היוצא מבית קה״ק בתחילה דומה לקרני חגבים שם עז•־ כל דור שאינו נבנה בהמ״ק בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבן ידוש׳ יומא א א גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל• בשעה שבנה שלמה את בהמ״ק צר כל מיני אילנות לתוכד שם שם י מנא לן דעבדינן זכר למקדש? מהרה יבנה בהמ״ק ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו סובה מא• ויטעהו שורק זה בהמיק שם מט• מי שלא ראה בהמ״ק בבנינו לא ראה בנין מפואר מימיו מאי היא? זה בנין הורדוס שם נא: אם תבא אל ביתי אני אבא אל ביתך שם מהרה יבנה בהמ״ק ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא תענית יז: נכנסתי לצרתן של ישראל ונתת לי את בהמ״ק יריש׳ תענית 3 שמעתי שמקריבין בבית חניו בזמן הזה מגילי׳ י• קובל אני על כורש אני אמרתי הוא יבנה ביתי ויקבץ גלויותי שם י3• ולא דבר שחוצץ למלכות ומאי ניהו? בנין בהמ״ק שם טו: בכה על ב׳ מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב שם טז: בית ה׳ זו בהמ״ק שם 3י* שיורי בנין בהמ״ק לא משיירינן מ״ק °* זבול שבו ירושלים ובהמ״ק חגיגה יב: יכול יהא בנין בהמ״ק דוחה שבת? ת״ל את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו יבמות י־ ואיזה היא מורא מקדש? לא יכנס אדם בהר הבית במקלו במנעלו שם שם: משנבנה מקדש ראשון נגנז אהל מועד תחת מחילות של היכל ס־טה ט• משחרב בהמ״ק ראשון בטלו ערי מגרש ופסקו אורים ותומים שם מח: שמיר שבו בנה שלמה את בהמ״ק שם שם שם ואין לבנון אלא בהמ״ק גיטין ני: תפש זונה בידו ונכנס לבית קה״ק שם שם שם בעינא דאיבנייה לבהמ״ק שם סח: אבותינו היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עסוקים בבנין בהמ״ק קידישין סי• מלמד שבהמ״ק גבוה מכל א״י ש= סט• משחרב בהמ״ק שיבנה במהרה בימינו התקינו שיהו מכריזין בבתי כנסיות ובבמ״ד ב״« כת־• גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון ח׳א בבנין וח״א בשגים ב*ב ג• שאני בהמ״ק דאי לא מלכות לא מתבני שם י• ג׳ מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ולבנות להם בית הבחירה סנהדרין 3ן נפק כגוריא דנורא מבית קה״ק שם סי• ב׳ בכיות הללו למה? אחד על מקדש ראשון וא׳ על מקדש שני שם קי: בשעה שבא דוד לחפור יסודות של במה״ק חפר ט״ו מאוון דאמין ולא אשכח תהומא ובסופא אשכח חד עציץ יר'^ סנהיייו יא שמעתי בלא שהיי אומרים מתי ימות זקן זה (דוד) ויבא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל ןשםחתי מכות י; א,ן בנין בהמ״ק בלילה שביעות טי: אם יאמרו לך ילדים בנה בהמ״ק
115
בית המקדש
אל תשמע להן ואם יאמרו לך זקנים סתור בהמ״ק שמע להן תיספו* עיי א י' נסים נעשו לאבותינו בבהמיק אבית ה חופף עליו זה מקדש ראשון כל היום זה מקדש שגי ’בחים קיח: יבא ידיד זה שלמה המלך ויבנה ידיד זה בהמיק בחלקו של ידיד זה בנימין מנחית נג: ת״ח העסוקין בהלכות עבודה כאלו נבנה מקדש בימיהם עם קי• מהרה יבנה בהמ״ק ובעינן בהמה להקרבה בכירות אבוב היה במקדש צלצול היה ^רכין י: השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חביריך ויקרבוך תמיד לי: מתחילת ברייתו של עולם צפה הקביה בהמ״ק בנוי וחרו□ ב״ר ב מהיכן נבראת האורה ן ממקום בהמ״ק שם ג תפלתן של ישראל אינה אלא על בהמ״ק מרי יתבני בית מקדשא שם יג לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים שלא נבראו אלא לצורך בהמ״ק שם טי ועל מה היו מדיינין (קין והבל)? זה אומר בתחומי בהמ״ק נבנה וזה אומר בתחומי ש□ כב יפת אלקים ליפת זה כורש שהוא גוזר שיבנה בהמ״ק שם ?ח מלמד שהראה לו הקב״ה (ליעקב) בהמ״ק חרב ובנוי שם בי עד שלא פשט ידו (ישמעאל) בבהמ״ק ישכון כיון שפשט בו ידו נפל שם סב כימי ריב״ח גזרה מלכות הרשעה שיבנה בהמ״ק הושיבו פפוס ולוליאנוס ערפיזין (שלוחים) מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזד,ב שם סי אין כהמ״ק של מטן אלא י״ח מיל שם סט אשר יקרא אתכם באחרית הימים בנין בהמ״ק מראה להם שם צח בשעה שאמר שלמה לבנות בהמ״ק היו השבטים רצין ומדיינים אלי עם אלו זה אומר בתחומי יבנה ח״א בתחומי א״ל הקב״ה שבטים למה תרצדון? כולכם צדיקים אלא גבנונים גנבים כולכם הייתם שותפין במכירתו של *יםף שם 01 עד שלא חרב בהמי ק היתה שכינה שורה 'בתוכו• לא זזה השכינה מתיך ההיכל• לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי שמ״ר ב יבא הקב״ה שנקרא ראשון ויבנה בהמ׳ק שנקרא ראשון שם טי א״ל (אברהם להקב״ה) אם אין אתה נותן לי בהמ״ק ת״ק אמה על ת״ק אמה לא נתת לי כלום שם שם בהמ״ק נקרא אריה ינבוכדנצר נקרא אריה שם כט תנאי התניתי עמהם אם יחטאו יהא בהמ״ק מתמשכן עליהם שנאמר ונתתי משכני את״ק משכני אלא משכוני שם לא מה שברא הקב״ה למעלן גרא למטן למעלן זבול וערפל שם לג הרי שלמה כשבנה בהמ״ק הוא נבנה מעצמו אר״ה י«כל מסייעין אותו כשבנה בהמ״ק הבריות והרוחות שסבב למה נקרא שמו (של כהמ׳ק) לבנון? שמלבין עוונותיהם של ישראל ייק״י א בבית ארץ אחוזתכם זה כד,מ״ק ״“ יז אלו היו אומות העולם יודעין מה היה המקדש יפה להם קסטריות ד״יו מקיפים אותו כדי לשומרן במדיי א אחר כתלנו זה כותל מערבי של בהמ״ק ׳שאינו חרב לעולם שם יא אמי משה מי יובל לעשות לו מקדש? אמר הקב״ה איני «בקש לפי כחי אלא לפי כחן שם יב ג׳ מיני עולה כנגד ג׳ פעמים שנבנה בהמ״ק
בית המקדש
116
שם יי כשאדם בונה בית עושה חלונות צרות מבחוץ ורחבות מבפנים ושלמה שבני• בהמ״ק עשה חלונות צרות מבפנים ורחבות מבחוץ כדי שיהא האור יוצא מבהמ״ק ומאיר לחוץ שם טו תדע לך שכל כלי מקדש גלו אבל שערי בהמ״ק במקומו נגנזו שם שם כשבקש שלמה לבנות בהמ׳ק שלח אצל פרעה א״ל שלח לי אומנין בשכרן כנס כל אצטרלוגין שלו צפו וראו בני אדם שעתידין למות באותה השנה ושלחן לו שםיט ולמה לא בנו להן (דור המדבר) בהמ״ק? מפני שהיו ביניהם דליטורין דב’ר ה למה אהל המועד דומה? למערה שהיתה סמוכה לים שהשיר ג לפיכך נקרא הר המוריד. שמיראתו של הקב״ה נעשה הר תנחרסא וירא כג עד שלא נעשה בהמ״ק היה העולם עומד על טרונוס של ב׳ דגלים משנבנה בהמ״ק נתבסס העולם שם תרימי- ט ארזים ששלח חירם לשלמה למלאכת בהמ״ק הריחו בחייו של עולם והרטיבו• כשהכניס שלמה את הארון לבהמ״ק הרטיבו כל העצים ועשו פירות עד שעמד מנשה והכנים את הצלם שם שם יא לא יכנס אדם להר הבית במקלו ובאפונדתו ובאבק שברגליו אפילו בחרבנו• כשם ששמירת שבת לעולם כך מוראת מקדש לעולם שם ייקרא י א״ל הקב״ה (ליחזקאל) ובשביל שבני נתונים בגולה יהיה בנין ביתי בטל? גדול קרייתה בתורה כבנינה לך אמור להם שיתעסקו לקרות צורח הבית בתורה בשכר קריאתה אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקים בבניץ הביח שם גי יי ועשו לי מקדש למה נאמר והלא כבר נאמר את השמים והארץ אני מלאי כדי לקבל שכד על העשייה מכלתא בא מזמור שיר חנוכת הבית לדוד וכי דוד בנאוז אלא לפי שנתן דוד נפשו עליו לבנותו נקרא על שמן שם בשלח טי ואנוהו אעשח לפניו מקדש נאה ואין נאה אלא בהס״ק שם שם שם בהמ״ק נקרא נחלה יבא ישראל שנקרא נחלה לארץ שנקרא נחלה ויבנו בהמ״ק שנקרא נחלה בזכות התורדי שנקראת נחלה שם שם שם ו' נקראו ידידים בהמ״ק• בין כתפיו שכן בין חרב בין ■שאיבד הרב ספרי ברכד׳ לא תבנה בית לשמי כיון ששמע דוד כך נתיירא אמר ד״רי נפסלתי מלבנות בהמ״ק א״ל הקב״ה אל תירא חייך כי הם (הדמים ששפכת) לפגי בצבי וכארל ילקוט שמואל ב קמח הקב״ה חשב לערב שמחת בהמ״ק בחודש שנולד בי אברהם שם מלכים קסי כיון שבא שלמה ובנה את בהמ״ק אמר הקב״ה עכשיו שלמר• מלאכת שמים וארץ שם שם קסי למה מזמור שיד? כנגד בהמ״ק של מעלה ובהם"? של מטה לית מילתא פליגא שבהמ״ק של מטה מכוון כנגד בהמ״ק של מעלר׳ שם תהלים תשיג ותשת עלי כפיך מכאן לאדם ולבהמ״ק שנבראו בב׳ ידים עו'ט מגילת בהמ״ק שמסר הקב״ה למשה בעמידה העמד משה ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים מדרש שמיאל טי• ע״ע ע' דוד ושלמה׳ חורבן׳ ירושלים׳ מזבח׳ ארון הקדש׳ משכן•
117
בית ספר
בית הקברות׳ ע׳ קבורה׳
בית ספל (בית סופר׳ אסכולי׳ בית תלמוד׳ בי רב׳ מלמד׳ מקרי דרדקי׳ פדגוג) כשאכנס לבית הוועד עמוד ושאול את ההלכה ירוש׳ ברבות ד כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה שבת קיט: כשאתה מלמד את בנך למדו בספר מוגה פסחים קיב• משל לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו מי דואג? מי שרגיל ללקות בכל יום ןין□ סוכה כט• יודע לדבר אביו לומדו תורה וקר״ש שם מב• מעשה ביום סגריר שלא נכנסו חכמים לבית הוועד ונכנסו התינוקות אמרין נעביד בית וועדא דלא ייבטול ירוש׳ מגילה א א״ל מיקרי דרדקי אנא ומקרינא לבני עניי כבני עתירי וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא מיניה מידי ואית לי פידא דכוורי (מחרוזות של דגים) וכל מאן דפשע משחדינא ליה מינייהו ומסדרינן ליה ומפייסינן ליה עד ן*אתי וקרי תענית כד• אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בא״י דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשגים• ר״ח ור׳ אסי ור׳ אמי עלון לחד אתר ולא אשכחון לא סופר ולא מתניין אייתו לן נטורי קרתא (שומרי העיר)! אייתון לון סנטורי קרתא (שוטרי העיר) א״ל אילין איגון נטורי קרתא? לית אילין אלא חרובי קרתא א״ל ומאן אינון נטורי קרתא? א״ל ספרייא ומתנייא ירוש׳ חגיגי א ז בציר מבר שית לא תקבל בר שית קביל וספי ליה כתורא יתיביי ב• כל המכניס את בנו (לבית הספר) פחות מבן שש רץ אחריו ואינו מגיעו שם שם שם שמעון בן שטח תיקן שיהיו התינוקות הולכין לבית הספר ירוש׳ נתינות חיא בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה שם שם יג אז ומצדיקי הרבים ככוכבים אלו מלמדי תינוקות כגון ר׳ שמואל □ר שילת ב*ב ח: עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסים אותן כבן ו׳ כבן ן׳ שם מ׳ כי מחית לינוקא לא תימחי אלא בערקתא דמסנא יקארי קארי דלא קארי ליהוי צותא לחבריה שם שם שם מתקנת יב״ג ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא אבל מבי כנישתא לבי כנישתא ממםיבן שם שם שם סך מקרי דרדקי כ״ה ינוקי ואי איכא נ׳ מותבינן תרי ואי איכא מ׳ מוקמינן ריש דוכגא• הני תרי מקרי דרדקי חד גרים ולא דייק וחד דייק ולא גדים מותבינן זזי>וא דגריס ולא דייק שם שם שם כל עיר שאין בה י׳ דברים הללו אין ת״ח רשאי לדור בתוכה ומלמד תינוקות סנהדרין יז: T,^ קרי בי רב הוא שם לג♦ לא הביישן ^®י ילא הקפדן מלמד אבית כ בן ה׳ שנים למקרא בן י׳ למשנה בן י״ג למצות בן ס״י לגמרא שם ה אמון פדגוג אמון מכוסה אמון מוצנע ביי * משל לב׳ תינוקות שברחו מבה״ס היה זה לוקה וזה מירתת שם מח כך כל י״ג שנה שניהם (יעקב זעשו) הולכים לבה״ס ושניהם באים מבה״ם שם סג מיד שלח (פרעה) והביא תינוקות
בית ספר / בכורה
118
מן אסכולי שלהם ועשו אף הם כך שמיר ט עלובה מדינתא דאסיא (רופא) פודגרים (חולה רגלים) ודאיקוטטא (מורה) בחדא עינא ויקיר ה מתחילין לתינוקות מתוח* כהנים שם ז ושם דרך אלו סופרים ומשנים שהן מלמדין את התינוקות באמוני* שם ס הד זמן הוינא עבד קמי בית ספרא ושמעית קלהון דמניקיא אמרין תורי* צוה לנו משה מורשה שם שם ולא העמדתי להן ג׳ פדגוגין משה אהרן ומרים* במד״י א שתולים בבית ה' אלו התינוקות שהם בבית הספר שם ג הטיפש הזה נכנם לבית הכנסת (ג״א לבית הספר) ורואה אותן עוסקים בתורה א״ל האיך אדם לומי תורה תחלה? א״ל תחלה קורא במגילה ואח״כ בספר ואח׳ב בנביאים ואח״ב בכתובים משהוא גומר את המקרא שונה את התלמוד ואח״כ בהלכות ואח״ב באגדות כיון ששומע כך אומר בלבו אימתי אני לומד כל זאת? וחוזר מן השעי ומי שהוא פקח מה הוא עושה? שונה פרק אהד בכל יום ויום דביר ח א״ל המתן לי דאית לי חד זעיר בבית ספרא כד אתי אנא יהיב ליה לך א״ל הקב״ה מכל בנין דאית לך לא הוה לך להפילו לע״ז אלא זה שמקודש לשמי! איב־י א בנוהג שבעולם אלף בנ״א נכנסין למקרא יוצאין מהן מאה אלו נכנסין למשנה יוצאין מהן י׳ אלו נכנסין לתלמוד יוצא מהן אחד להוראה קהיר ז אל יראה אדם לתינוק באזנו אלא מלקהו מיד שמחות בי הפדגוג זה משה ילקוט בהעלותך תשלי- ע״ע ע׳ ישיבה*
למוד׳ רב ותלמיד׳ תורה׳ תינוק•
בית עולם׳ ע׳ קבורה•
H11D1 (בכור׳ פדיון הבן׳ פטר חמור) אמרה לאה ראו מה בין בני לבן חמי דאלו בן חמי אע״ג דמדעתיה זבניה לבכירותיה דכתיב וימכור חזי מה כתיב ביה וישטום עשו ואלו בני אע״ג דעל כדחי שקליה יוסף לבכירותיד* מיניה אפ״ה לא אקני ביה ברבות " מאיכן קשט הקושט הזה שתהא עבודה בבכורות* מן הדין קרייה כי לי כל בכור ירוש׳ מגילי׳ * א״ל אח קטן יש לי בכור שטן הוזי ויונתן שמן יבמות ״■ נהי דזביני בכירותא פשיטותא מי זביבין סוטה ע• הילך מנרי על מנת שתחזירהו לי בפדיון הבן אין בנו פדוי קייישיז י: האב חייב בבנו לפדותו שם כט■ רב ושמואל ור׳ אסי איקלעו לבי שבוע הבן ואמרי לה לבי ישוע (פדיון> הבן ב״ק פ• אמר הקב״ה אני הוא שהבחנתי במצרים בין טיפה של בכור לטיפרי שאינה ש^ בכור ב״מ סאג ה׳ עבירות עבר אותו רשע (עשו) באותו היום ושט את הבכורה ביב ט" ומיום שפשטה מלכות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן וא^ ^ישוע הבן שם ם: מה בכורה האמורה ליוסף פי שנים באחד אף בכורה האמוררי לדורות שם ?«• מה ראה יעקב שנטל בכורה מראובן ונתנה ליוסף? שם שם שם ראויה היתה בנורה לצאת מרחל אלא שקדמתה לאה ברחמים ש־ ש־ ש־ א׳ל מוחזקני מי•
119
בכורה
שהיא בכור א״ל מנא ידעת? דהרה קרי ליה אבוה בוכרא סכלא דכל בוכרא דאימא נמי בוכרא סכלא קארו ליה שם קמי•• נאמן אדם לומר זה בני בכור שם קכז: עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות זבחים קיב־ איתיליד לי ינוקא דאית ליד. תרי רושי כמה בעינן למיתב לכהן? חייב ליתן לו י׳ סלעים מנחית ^־ בג' מקומות קדשו בכורות לישראל במצרים ובמדבר ובכניסתן ישראל לארץ נכייות ד: עשה מצוה זו (בכורות) שבשבילה תיכנס לארץ שם ה־ מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים? שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד מישראל שלא היה עמו צ' חמורים שם שם: הערכין בשעתן ופריון הבן אחר ל׳ יום פדיון פטר חמור לאלתר שם יב: כל המקיים מצות פטר חמור מעלין עליו כאלד קיים מצות בהמה טמאה כולה תוספחא בכיר™ » בתורתו של ר״מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדם הראשון ובהם היו בכורות משתמשין ב״ר כ בימי אלכסנדרוס באו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה שם סא אתון קריתון לחזירתכון שם אף אנא קורא לבני בכורי שם שם סג מה ראה אבינו יעקב שנתן נפשו על הבכורה? שם שם ראובן בכור לעיבור ללידה לבכורה לנחלה לעבודה לתשובה אף בכור לנבואה שם פב אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף שהן ה' סלעים לפיכך יהיה כאו״א מפריש ערך בנו ה׳ סלעים שם פי ואני נתתי לך שכם זו הבכורה ולבושו של אדה״ר שם צי אמר הקב״ה לפרעה אי אתה יודע כמה חבבתי את הבכורות שכתבתי בתורתי לא תעבוד בבכור שורך ואתה שלחת ידך בבכורי דין הוא שתלקה שמיי טו אמר הקב״ה למשה כשם שעשיתי יעקב בכור כך אני עושה למלך המשיח בכור כך קדש לי כל בכור שם יט יש פקודה לבכורות שנאמר פקוד כל בכור יש פקודה לבנים יש פקודה לשמירה במייי י בשביל חיבתם של ישראל שניתי סדרו של עולם כתבתי בתורה שיהא חמור נפדה בשה אני לא עשיתי כן אלא פדיתי שה בחמור המצריים שנקראו חמור שם שם שהיו הבכורות מקריבים עד שלא עמד שבטו של לוי• אדם הראשון היה בכורו של עולם שם שם שמצינו שיעקב חמד את הבכורה לשם שמים כדי שיוכל להקריב הסכים הקב״ה עמו וקראו בני בכורי ונתן גדולה לבכורים שיקריבו לפניו שם י האב חייב לפדותו וי״קב״ה פדה ישראל שם יז כך אמר הקב״ה לישראל בני איני תובע מכם דבר אלא כשיולד לאחד מכם בן בכור יהא מקדישו לשמי שהש׳ר ’ כי לי כל בכור בעוה״ז ילעוה״ב יעיזימא תיימה ג ראובן בכורי אתה לנחלה ליוחסין לתשובה בכור לגלות ^יס ויחיז" אמר הנביא רבש״ע ישראל יספת לו נכבדת אתה נותן לו בן והוא 0יוזלו לח׳ ימים ואם הוא בכור פודהו לל* יום ומוליכו לבתי כנסיות ולבמ״ד שם ’^י* וזל בתיה בת פרעה בכורה היתה ובתפלתו של משה נצולה שם משלי תתקסד
בכורה 1 בכיה
120
אם יש לאדם בן בכור בבית רבו אם יש בו תורה שמחה מתחדש לו לאביו בכל יום חדב״אי", ע״ע ע׳ בנים ובנות׳ זכר ונקבה׳ מילה♦
בכיה (בכייה׳ בכי׳ אנחה׳ דמעות) להאי ש ופרא דבלי בעפרא קא בכינא א״ל על דא ודאי קא בכית ובכו תרוייהו ברכות ה: חזייה דהוה קא בכי ואחיך א׳ל מ״ט קא בכית? שם יח: וכשחלה ריב״ז נכנסו תלמידיו לבקרו כיו! שראה אותם התחיל לבכות א״ל תלמידיו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה? שם נ״: ואע״ם ששערי תפלה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו שםלב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם ורי״א אף כל גופן שם נח: בשעה שהקב״ר׳ זוכר את בניו ששרויים בצער בין אוה״ע מוריד ב׳ דמעות לים הגדול וקולם נשמע מסוף העולם ועד סופו• רנ״א אנחה מתאנח שם נט• מיד געו כל העם בבכיר׳ ואמרו ח״ו יש לנו חלק באלקי ישראל שם סג: הוה קא בכי וקא נתרן דמעות עיניה שבת לג: שכל הבוכה על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו שם קה: כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב״ה סופרן ומניחן בבית עזיו שם שם שם העם בוכה למשפחותיו על עסקי משפחותיו שם קל־ ושבו העבים אחר הגשם זו מאור עיניו של אדם שהולך אחר הבכי• האי דמעתא עד מ׳ שנין הדרא מכאן ואילך לא הדרא שם קנ*: ו׳ דמעות הן ג׳ יפות וג׳ רעות של עשן ושל בכי ושל בית הכסא רעות של סם ושל שחוק ושל פירות יפות שם שם שם הבכא שבוכין ומורידין דמעות כמעיין של שיתין עיייביז י”• בשעה שאמר הקב״ה לאדם קוץ ודרדר תצמיח לך זלגו עיניו דמעות פסחים קי"• ותינוק אחד משל בית אבטינס וראיתי אותו שבכה א״ל בני למה בכית? א״ל על כבוד של בית אבא• וכשבאתי והרצותי הדברים לפני ר״ע זלגו עיניו דמעות יריש׳ שקלים ה כי מטי ר״י להאי קרא בכי אמר מאן דכתב ביה כונס כנד מי הים יימא ט: והוא (כו׳ג) פורש ובוכה והן פורשין ובוכין שם י", אמרתי לו מפני מה בכית? א״ל כבוד אבותי נזכרתי שם לח• לעת״ל מביאו הקב״ה ליצה״ר ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים הללו בוכין והללו בוכין סוכה נב־ שור כשהוא חורש הולך ובוכה תענית ה: חזיוה דקא בכי וחייך (ר״א בן פדת) ונפק צוציתא דנורא מאפותיה שם כה• געו כל העם בבכיה וירדו גשמים שם שם: אותו לילה ליל ת״ב הוה א״ל הקב״ה אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובל לכם בכיה לדורות שם כט* אתם בכיתם לפני בכייה של תפלות חיי עתידין אתם ,1בכות בכירה של ממש ירוש׳ תשבית י בכה (יוסף) על ב׳ מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב ובנימין בכה על משכן שילה מגילה טז־ מאי שדה בוכין? שדה שמפטירין בה מתים «’ק ”: בכו לאבלים ולא לאבידה שהיא למנוחה ואנו לאנחה שם כה: כל המתקשה על מתו יותר מדאי על מת אחר היא
121
בכיה
בוכה• אל תבכו למת יותר מדאי ואל תנודו לו יותר מכשיעור ג׳ ימים לבכי "ס נז! בכו בכו להולך לתולך בלא בנים שם שם שם בכה ריא ואמר סוד ה׳ ליריאיו הגיגה ג: ר״ה כי מטי להאי קרא יראה יראה בכי שם י! ר״י כי מטי להאי קרא בכי ותסיתני בו לבלעו הנם שסה• במסתרים תבכה נפשי מקום יש לו להקב״ה ומסתרים שמו שם שם: ג׳ דמעות הללו למה? אחת על מקדש ראשון וא׳ על מקדש שני וא׳ על ישראל שגלו ממקומן שם שם שם אשכחיה שמואל לר״י דתלי בעיברא דדשא וקא בכי א״ל שיננא אמאי קא בכית? א״ל מי זוטרא מאי דבתיב בהו ברבנן איה סופר? שם סו: בכה ריב״ז ואמר אשריכם ישראל כתובות סי1 אני ראיתי קברו של רבי והורדתי עליו דמעות שם קג• כשחלה רבי נכנס ר״ח אצלו ומצאו שהוא בוכה א״ל רבי מפני מה אתה בוכה והתניא מת מתוך הבכי סימן רע לו? א״ל אנא אתורה ומצות קא בכיבא שם שם שם בכה ר״י ואמר בנות ישראל נאות הן• וכשמת ר״י היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל על ר״י בכינה! נדרים סר• וכשהיה מגיע ר״ע אצל פסוק זה היה בוכה ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר טלה טעון כפרה וסליחה נזיר כג• וכשהגיע (אגריפס) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות סוטה מא• בשכר ד׳ דמעות שהורידה ערפה על חמותה זכתה ויצאו ממנה ד' גיבורים שם מב: מעשה בבנו ובתו של ריב״א שנשבו לב' אדונים ובכו כל הלילה וגעו בבכיה עד שיצאה נשמתן ועליהן קינה ירמי׳ על אלה אני בוכיה גיטיז גח• והיו דמעות נושרות מעיניו ונופלות בכוסיהן שם סם שם מ״ט כי חזיתיה לההוא חדוותא בכית? א״ל בעי מימת גברא בגו ל׳ יומין שם סח: ח' ממעטין את הזרע בכייה שם «• כלבים בוכים מלאך המות בא לעיר ניק ם: אתיא אימא וקא בכיא קמיה צווחא צווחא ולא אשגח בה ב״ב ט* מכאן ואילך הקב״ה אומר ומשה כותב בדמע שם טי• והיתה (רחל) בוכה עד שנשרו ריסי עיניה שם קכג• וכשהיה ר״ע מגיע למקרא זה היה בוכה ומה המרעיב סנהדרין סה־ כשהיה ר״ג מגיע למקרא הזה היה בוכה ואמר מאן דעביד לכולהו הוא דחיי שם ם*• נתעלמה ממנו הלכה געו כולם בבכיה שם סב• כשחלה ר״א נכנסו תלמידיו לבקרו א״ל חמה עזה יש בעולם התחילו הן בובין ור״ע משחק א״ל למה אתה משחק? א״ל וכי מפני מה אתם בוכים? א»ל אפשר ס.ת שרוי בצער רלא נבכהן שם ?*• בכיי ליה למר דלא ידע בין טב לביש שם קג• בכה תבכה בלילה ב* בכיות הללו למה? אחד על מקדש ראשון וא׳ על מקדש שני• ד״א בלילה שכל הבוכה בלילה קולו נשמע• שכל הבוכה בלילה כוכבין ומזלות בוכין עמו• שכל הבוכה בלילה השומע קולו בוכה כנגדו שם קי׳־ וכבר היה ר’ג וראב״א ור״י ור״ע מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי והתחילו בוכין ור״ע משחק סכות כי• בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה
בכיה
122
אחת ע״« י: הניח ראשו (ר״א בן דורדיא) בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתזז נשמתו שם יז• ר״ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה בכה דהאי שופריא בלי עפרא שם כ• כד דמיך ר' אבוה בכין עמודיא דקיסרין ירוש׳ ע״ז ג זלגו עיניו דמעות של ראב״ש אמר אשריכם ת״ח מנחות י"• מיד הניח (אברהם) ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה וא״ל שמא ח״ו אין להם תקנה? שם נג: בכה רבי ואמר מדי בחייהן כך "ילין ז! אשכחיה לשמואל דקא בכי א״ל אמאי קא בכית? דמחיין רבאי ׳®° קז: בכה ר״ש ואמר מה שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך מעילה יז,♦ מעשה בבתו של ר״י ובכתה בכייה גדולה בבית המדרש נדה »• דומה לאדם שנותן אצבע בעין כל זמן שאצבע בעין דמעה שוהא לבא נטל האצבע דמעה ממהרת לבא שם ם: לא פירשו המים התחתונים מן העליונים אלא בבכיה ג״ר ה נשרו ג' דמעות ממלאכי השרת ושחת הסכין שם ני למה בכה (יעקב)? שראה שאינה נכנסה עמו לקבורה שם ע ועיני לאה רכות מבכיה שם שם משה על ידי שלא היו לו בוכים כתיב ויתמו אבל יעקב ע״י שהיו לו בוכים כתיב ויעברו ימי בכיתד שם ק בא גבריאל והכה למשה כדי שיבכה ותתמלא עליו רחמים שמ״י * מהו וירא? שהיה רואה (משד) בסבלותם ובוכה ואומר חבל לי עליכם מי יתן מותי עליכם שם שם באותה שעה נשקו הקב״ה (למשה) ונטל נשמתו בנשיקת פה והיה הקב״ה בוכה שמים בוכין ארץ בוכה וכשבקש יהושע רבו ולא מצאו היה בוכה יג״י יא באותה שעה היה הקב״ה בוכה ואומד אוי לי מה עשיתי! בא מטטרון ואמר לפניו רבש״ע אני אבכה ואתה לא תבכה א״ל אם אין אתה מניח לי לבכות אכנס למקום שאין לך רשות ליכנס ואבכה שנאמר במסתרים תבכה נפשי איכ״ר פתיחחא בן עמרם אי אתה יודע שביהמ״ק חרב וישראל גלו והיה צועק ובוכה• בשעה שחרב בהמ״ק בא אברהם לפגי הקב״ה בוכה וממרט זקנן שם עם כל מי שבוכה אינו אוכל שם* בכה תבכה בכה ומבכה אחרים עמה בוכה ומבכה הקב״ה עמה ומבכה שמים וארץ הרים וגבעות ע׳ אומות ש0 שס בשעה שנכנסו שונאים לבהמ״ק תפשו את הבחורים וכפתו ידיהן לאחוריהן והיו בוכין והדמעות יורדות על לחייהן ולא היו יכולין לקנחן ונשרות על לחייהן כצרבת השחין שם שם דמעת הסם ודמעת החרדל ודמעת קילורית ודמעת השחוק יפה מכלן• דמעת תשחורת קשה מכלם מעשה באשה שהיה לה בן תשחורת ומת והיתה בוכה עליו בלילות עד שנשרו ריסי עיניה שם ב אדם בא בקול ונפטר מן העולם בקול בא לעולם בבכיה ונפטר מן העולם בבכיה בא באנחה ונפטר באנחה ?ה'י ה הלך (המן) אצל מרדכי ומצאו שהיה יושב בבהמ״ד והתינוקות יושבים לפניו והיו צועקים ובוכים♦ געו כלם בבכיה עד שעלתה שועתם למרום ושמע הקב״ה קול בכייתם אסת״י ה בשעה שהאדם מסתלק מן העולם בלא בנים הוא מיצר ובוכה א״ל הקביה למה אתה בוכה? יש לך פרי
123
בכיה / בנים ובנות
יפה מן הבנים תנחומא נה ב התחיל אברהם לבכות עליה (על שרה) ולומר אשת חיל מי ימצא שם חיי שיי• י הגיעו להר הבית וראו שועל יוצא מבית קה״ק התחילו הם בוכים ור״ע משחק ספרי עקב היה (אגריפס). בוכה עד שהיו גלגלי עיניו דומעות *° שיס«ים קני אברהם יצחק ויעקב וי״ב שבטים היו בוכין וצועקין וסופדין ואומרין הילל ברוש אבות די'נ י מפגי מה בכו את אהרן ל* יום אנשים ונשים? מפני שדן דין אמת לאמיתו• שכל מי שרואה משה שיושב ובוכה מי לא יבכה שם יב וכשמת שמואל הקטן תלו מפתחו ופנקסו בארונו מפגי שלא היה לו בן והיו ר״ג הזקן וראב״ע מספידין עליו ואומרין על זה נאה לבכות על זה נאה להתאבל שמחות ח וכי אני בוכה על שאנו נהרגים? אלא על שאנו נהרגים כשופכי דמים שם שם ג׳ דמעות הוריד עשו אחת מימינו וא' משמאלו וא׳ נסתלקה בתוך עינו אמרו ישראל עשו הרשע על שהוריד ג׳ דמעות נתמלא רחמים עליו אנו שדמעותינו תדירין ביום ובלילה כלחם ןל אחת כר״כ ילקום תולדות קטי כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכי כך אין הקב״ה גואל את בניו אלא בבכי שם ויגש קבב ענה ירמי׳ ואמר להם מעיד אני עלי שמים וארץ אלו בכיתם בכיה אחת עד שאתם בציון לא גליתם שם תהלים תתפג בכיתם בגלות יכניהו ולא חזרו וחזרו ובכו בגלות צדקי' ומה נשתנה בוכה ביום מן בוכה בלילה? שהבובה בלילה כותלי הבית ומזלות הרקיע נושאים עמו קינה שם איכה תתיז אבל בוכה ביום ובלילה אף אני בוכה ביום ובלילה שנאמר ואבכה יומם ולילה שם שם תתרכב הבכיה משבעת את האדם ואינו מבקש לאכול שוים עג כל תרעין ננעלו ואסגירו ותרעין דדמעי לא אסגירו ולית דמעה אלא מגו צערא ועציבא זהר תרומה קבי׳• ע״ע ע׳ אבל׳ גלות׳ דאגה׳ הספד׳
חורבן׳ מיתה׳ קינה•
בנים ובנות (בר׳ ברא׳ ברתא׳ רבייה׳ בן סורר ומורה׳ בנות ישראל בנות צלפחד׳ בני בנים) מה לו לאב שהגלה את בניו?
יאוי להם לבנים שגלו מעל שלחן אביהם ברכות ג• נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה• דין גרמא דעשיראה ביר שם ה: כל הנותן מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בניס זכרים שם שם שם צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע שם ז־ מזה בן מזה יזה שם כת• ומנעו בניכם מן ההגיון שם שם: בנות ישראל החמירו על עצמן שם לא• איזהו ע״ה? כל שיש לו בנים ואינו מגדלם לחלח שם מז: מה זתים אין בהם הרכבה אף בנים ירוש׳ כלאים א השקיפה וברך בבנים ירוש׳ מע״ש יי לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבת י: בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים• בעון שנאת חנם ובניו ובנותיו של אדם מתים שם לב־ ליעקב דהו״ל צער גידול בנים עם פט! מפני מה מתין בניו ובנותיו של אדם כשהן קטנים? כדי שיבכה ויתאבל
בנים ובנות
124
ע^ אדם כשר שם קה: ג׳ דברים אדם אוכל פירותיהן בעוה׳״ז והמגדל בניו לת״ה שם קכז• הוא צוה ויעמוד אלו בנים שם קנב• שכל השומע פרשה מן בן בנו כאלו הוא שומע מהר סיני יריס שבת א בנות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן עירובין כא: כל הכופה אשתו לדבר מצוה הווין ליה בנים שאינן מהוגנין• כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הווין ליה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו• הרוצה לעשות כל בניו זכרים יבעול וישנה שם ק: האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור «ס״יפ "י אשרי מי שבניו זכרים אוי לו מי שבניו נקבות שם סה• א״ל (הושע) רבש״ע יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה• ישראל שהן בני בני בחוני שם םז: וגוף טהור נושא אשה ולו בנים שם קי» והמשמש מטתו לאור הנר הויין לו בנים נכסין שם שם שם בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה שם קיג• ג׳ מנוחלי העוה״ב והמגדל בניו לת״ת שם שם שם כנגד ד׳ בנים חכם ירוש׳ פסחים י ז׳ בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכה״ג יימא מזי אשריהם לצדיקים לא דיין שהן זוכין אלא שמזכין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות שם פז• כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר״ה חוץ מהוצאת בניו לת״ת ניצה טי• כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונן תענית יט• שבהן בנות ישראל יוצאות שם כי: שאין האשד• אלא לבנים שם לא• יהישע בני לא הזו ליה בנתן הוו ליה ®גילה יי; וכמה רוב בניי (של המן) ז שלשים שם טי: ומכר ס״ת או בתו אינו רואה סימן ברכה לעולם שם נז< לפני עור לא תתן מכשול במכה לבנו גדול הכתוב מדבר «׳ק יי• בכו בכו להולך בלא בנים שם כי; חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מלתא אלא במזלא שם כח• בנים הרי הם כסימנים יבמית יב: לא יבטל אדם מפו״ר אלא א״כ יש לו בנים• אין לו בנים נושא אשה בת בנים שם °א: היו לו בנים ומתו קיים פו״ר שם סב• בני בנים הרי הן כבנים שם שם: היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שם שם שם והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפרקן עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך שם שם שם דיינו שמגדלות בנינו ש° םג• בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת האב שם שם: בת הבעל סניא לאשת האב אשת אב נמי סניא לבת הבעל שם קיי• בני בנות אינם כבנים יריש׳ ינמות י י שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל כתובות ב־ דור שאבות מנאצים להקב״ה כועס על בניהם ועל בנותיהם ומתים כשהם קטנים שם ח: כל אשה שדמיה מרובין בניה מרובים שם "• מצוד, לזון את הבנות קו״ח לבנים שם מם• ורבא בעי בניה וההוא גברא לא בעי בניה שם שם: עושה צדקה בכל עת זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים שם נ־ באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד י״ב שנה מכאן ואילך יורד עמו לחיין שם שם שם כיון שבנים לבניך שלום על ישראל שם שם שם דמשמשא על ארעא הוו לה בני
135
בנים ובנות
שמוטי דאכלה חרדלא הוו לה בני זלזלני שם ס: רחילא בתר רחילא אזלא כעובדי אמה כך עובדי ברתא שם סג• א’כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה שם עב ז הקיז דם ושימש הויין לו בנים ויתקין שם עז: יהא אדם מצוי ליתן לבתו בעין יסה ירוש־ נתונות י יב בנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים יחזרו על על הפתחים שם שם יג ג וכל המסתכל בעקבה של אשה הויין לו בנים שאינן מהוגנין• היגרין מפני מה הורייך גירים כ• מפני מה בניך יפיפין ביותר? א״ל אינו מספר עמי לא בתחילת הלילה ולא בסוף הלילה שם שם: כל אדם שאין לו בנים חשוב כמת שם סד: בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן שם סי• את עשית רצון בעליך המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא שם שסז כופין את הבן לזון את האב יררש׳ גירים ט א כולהי שני דראב׳א לא אקיים ליה זרעה לריה גזיר נז: וילדו לאבשלום ג׳ בנים ובת אחת שלא היה לו בן הגון למלכות• כל השורף תבואתו של חבירו אינו מניח בן ליורשו סוסי• י*♦ סימן גדול מסר להן בן פניו למטה בת פניה למעלה שם שם: וילך איש מבית לוי שהלך בעצת בתו שם יג• זכתה יוצא ממנה בן כאברהם שם יז• חייב אדם ללמוד את בתו תורה ריא אומר כל המלמד בתו תורה כאלו לומדה תיפלות שם כ• בן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו מוחלין לו שם כיי־ רחמי דאבא אבני רחמי דבני אבני דהוו ליה שם מט מעשה וקדמו בנות לבנים ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים גיטין כה־ בא מן הדרך ושימש מטתו הויין לו בנים ויתקין הבא מבית הכסא אל ישמש ואם שימש חייין לו בנים נכפץ שם ע• שלא יהו בנות ישראל מצויות להתגרש ירוש נימין ג ב שלא יהו בנות ישראל כהפקר קידושין יב• האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשד. וללמדו אומנות שם כ®• בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קדוים בנים ר״מ אומר בין כך ובין כך אתם קרוים בנים שם לי• בנך מישראל קרוי בנך יייש' קידושין ג יב או שהיה מקבר את בניו אל יאמר לו כדרך שא׳ל חביריו לאיוב כ״ם נח5 הכותב נכסיו לבניו בחייו כקונה אדון לעצמו שם «•* ברוך אתה בצאתך שיהו צאצאי מעיך כמותך שם ש• כל הרגיל לעשות זוכה הויין לו בנים בעלי עושר בעלי אגוה ב״ב »־ בזמן שאתם עושין רצונו של מקום אתם קרויין כניס שם י• מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? יפזר מעותיו לעניים שם שם: בנותיו של איוב לא נכפלו בשמות אבל נכפלו □יופי שם טז: בת היתה לו לאברהם ובכל שמת שם שם שם רבייה באה לעולם מריבה באה לעולם שם שם שם אין דרכן של בנות ישראל להתבזות על הכביסה שם גז• ק״כ משתאות עשה בועז לבניו שס "■ רוב בנים דומים לאחי האם שם קי• כל שאינו מניח בן ליורשו הקב ה מלא עלרו עברך, שם קטז• דוד שהניח בן נאמרה בו שכיבה יואב שלא הניח בן נאמרה
בנים ובנות
136
בו מיתת שם שם שם בנות צלפחד חכמניות הן דרשניות הן צדקניות הן שם קיס• הכותב את נכסיו לאחרים והניח את בניו מה שעשוי עשוי אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו שם קלג: דעתו של אדם קרובה אצל בנן שם קלט• בת תחילה סימן יפי׳ לבנים שם קמא• לדידי בנתן עדיפן לי מבני שם שם שם ההוא דא״ל ניכסי לבניי הוד• ליה ברא וברתא מי יקרו אינשי לברא בניי או דילמא לאן שם קמג: בנות צלפחי אמרו לפני משה אם אנו בנות צלפחד נירש את אבינו אם אין אנו בנות צלפחי תתייבם אמנן ירוש׳ ב״ב ח ב כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלי ילדו סנהדרין יט: שפדאו (יעקב לאברהם) מצער גידול בנים שם שם שם ד׳ מאות ילדים היו לו לדוד וכולן בני יפת תואד ך,ין שם כא• לא יומתו אבות על בנים כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם שם מ* ודין הוא שתהא בת ראויה להיות כבן סורר ומורד, שם סט!ואני דחקתי ונכנסתי כדי שיהא לי בן מזורז ומלובן שם ע: בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות שם עא• בן סורר ומורה נידון על שם סופו ימות זכאי ולא ימות חייב שם שם 5 מלמד שהיו בניו (של יהושע כה״ג) נושאים נשים שאינן הגונות לכהונה שם »■ רמז לה (לרות) שעתידין ו׳ בנים לצאת ממני׳ שמתברכין בו' ברכות שם שם: אמר לפניו (דוד) רבש״ע מוטב אמסר ביד אויב ולא יכלה זרעי שם "■ בר ברך קירא ליזבון ואת לא תצטער שם שם שם בת לאביר• מטמונת שוא מפחדה לא יישן בלילך, שם ק• ברא מזכה אבא אבא לא מזכי ברא שם קי• אביו בנו הוא לו בנביאות♦ כלום יש אב ששונא את בנון שם קד- בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו שם שם*• כל הפורש מאשתו סמוך! לווסתה הוויין ^ו בנים זכרים• כל המבדיל על היין במוצאי שבתות הויין לו בנים זכרים בנים ראויין להוראה• כל המקדש עצמו בשעת תשמיש הויין לו בנים זכרים שבועות יח: יפה כח הבן מכח האב שם מח*• כלום יש אב שמעיד על בנו? ע״י ג• האב זוכה לב! בנוי ובכח ובעושר ובחכמה ובשנים עדיות ב ט חביבים ישראל שנקראו בנים למקום אבות ג יד והבנים נאה לצדיקים ונאה לעולם שם י הביאי בני מרחוק אלו גלויות של בבל שדעתן מיושבת עליהן כבנים מנחות קי• ליעיינו רבה במלתיה דתלו ביה טפלי חולין יח־• אנא להא מילתא חלא בד חטרא לגבי אבא שם קי• אם ברך תברכני בפו״י והרבית את גבולי בבנים ובבנות תמורה טז• וכי בידו של אדם להרבות בנים ובני בנים? אלא מתוך שמשהין עצמן בבטן כדי שיזריעו נשותיהן תחילה שיהו בנירים זכרים מעלה עליהן הכתוב כאלו הם מרבים בנים ובני בנים נדה לא• הרוצה לעשית כל בניו זכרים יבעול וישבה שם שם: בנות צדוקין בזמן שנהגו ללכת בדרכי אבותיהן הרי הן ככותיות שסלג־ בת י״ב שנה ויום אחד נדריה קיימין שםםה: בנות כרכים תחתון ממהר לבא מפני שרגילות במרחצאות בנות כפרים עליון
137
בנים ובנות
ממהר לבא מפני שטוחנות ברחים שם מח: חזקת בנות ישראל בודקות חלוקיהן כשעת כבוסיהן שם ני: מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? ישא אשה ההוגנת לו "ס ז: אם כך (חסה תורה) על ממונו קו״ח על נפש בניו ובנותיו נגעים יב ה בעצב זה צער הנפלים תלד זה צער לידה בנים זה צער גידול בנים ביי כ ילדה בן זכר א״ל אבא צלי עלי א״ל לא ישלה ווי מפומך ווי דלא שתי ברי ווי דלא אכיל ברי ווי דלא אזיל ברי לבי כנישתא שם כי אמר לפניו (אברהם) רבש״ע אם עתיד אני להעמיד בנים ולהכעיסך מוטב לי ואני הולך ערירי דוד אמר רבש״ע אם עתיד אני להעמיד בנים ולהעציבך מוטב לי ונחני בדרך עולם שם מי הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחר שם מה כל מי שאין לו בן כאלו הוא מת כאלו הוא הרוס שם שם כל מי שיש לו בן יגע בתורה כאלו לא מוז שם מט אם תשקור לי ולניני ולנכדי עד כאן רחמי האב על הבן שם נד גיל יגיל אבי צדיק גילה אחר גילה• מנין אתה אומר שכל מי שיש לו בן יגע בתורה שהוא מתמלא עליו רחמים? ת.ל בני אם חכם לבך ישמח לבי שם םג ויאמר יעקב אל אחיו לקטו אבנים כמה אהין היו לוי אלא אלו בניו שהוא קורא אותן בלשון הקדש אחיו עם עי כבת כן אמה כדור כן נשיא ®ם ם אמר משה לפני הקב״ה הבור שנואה ומימיה חביבין? חלקת כבוד לעצים בשביל בניהן ולאהרן אי אתה חולק כבוד בשביל בניו י ויק״ר ז הנה נחלת ה, בנים אלו הזכרים ואם באו הנקבות אף הן שכר במי״ר ג יברכך בבנים וישמרך בבנות שצריכות שמירה• יאר זה מאור תורה ויתן לך בני תורה• ויחנך יחון אותך בבנים שם יא אם מתבקש לי בדין שיהיו לי בנים תן לי ואם לאו ברחמים תתן לי דביר ב ומה מתן שכרה של מצוה זו (שילוח הקן)? שאם אין לך בנים אני נותן לך בנים שלח תשלח ומה שכר אתה ניטל? ואת הבנים תקח לך ®"י בשעה שעמדו ישראל על הר סיני לקבל התורה א״ל הקב״ה אני נותן לכם את התורה אבל הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה* אמרו הרי בנינו ערבים אמר הקב׳ה הא ודאי ערבים טובים שהש״י א ונח מצא חן בעיני ה' ובאיזה זכות? בזכות תולדותיו מנחומאנחב מכאן אתה למד שאם מתה אשתו של אךם ןיש לן בנים ש,1א ישא אשה עך שישיא בנרן שם חיי שרה n א״ל הקב׳ה ליהודה אין לך בנים עד עכשיו ואין אתה יודע צער בנים חייך תשא אשה ותקבור את בניך ותדע צער בנים שם ייגש ט ללמדך שכל המונע בנו ממרדות סוף יוצא לתרבות רעה ושונאהו שש שמית א הא למדת שבזכות הבנים אבותיהם מתכבדים שם ייקרא ה דרכן של בנות ישראל להיות מכסות ראשיהן ספרי גשא יא א״ל רבי מפני מה בעלי בתים שבישראל נעצרים על הבנים? איל מפני שמקביה אוהבן
בנים ובנות / בקיאות
188
ילקוט שמואל א ny מי הקדימני ואשלם מי הוא שהקדים כבוד לאביו ולא נתתי לו בן שם איוב תתקכז מעשה בכהן שהיה יר׳ש בסתר והיו לו י' בנים ונקבות ובכל יום ויום היה מתפלל . ומשתטה ומלחך בלשונו עפר כדי שלא יבא אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער תיב׳א י״ אמרי אינשי לא רצה להשתעבד לבניו יבא וישתעבד לבנותיו ילקוט תורי• שי״ היה ר״ע מהלך בדרך ומצא אדם שהיה מכוער ביותר והיה נושא משוי גדול של עצים א״ל רבי בכל יום ויום אני מביא משאוי כזה ושורפין אותי בתוכו ג׳ פעמים ביום א׳ל מה עשית שעושין לך כן? א׳ל באתי על נערה מאורסה ביוהכ״פ א״ל בני שמעת אם יש לך שום תקנה? א״ל כך שמעתי שבזמן שיעלה בני לס״ת ויאמר ברוך ה׳ המבורך מוציאין אותי מגיהנם א״ל ר״ע הנחת אשה או בן? א״ל בן אחד נולד לי לאחר מיתתי ונמנעו ישראל למולו מדרש עשרת חדברי״ מאן דלית ליה בן לאו מבני עלמא ךאןןי זהר פנחס רטו• ע״ע
ע׳ אב ואם׳ זכר ונקבה׳ זכות•
בנין׳ ע׳ בית•
בעל הבית׳ ע׳ בית•
בעל חוב׳ ע׳ חוב•
בעל תשיבה׳ ע׳ תשובה•
בקיר חולים׳ ע׳ חולה•
בק | י אל ר י[ משתבחין ליה רבנן לר׳ זירא דאדם גדול הוא ובקי בברכות ברכותלח• לפי שאין הכל בקיאין בקרובותיו שם מג: אע״ג דרבנן קשישי אתון
פרסאי בצרכי סעודה בקיאי מינייכו שם מי־• סיני (בקי) ועוקר הרים (חריף) סיני קודם שהכל צריכין למרי חטיא שם סי• בקי במרגליתא ולא הוי ליה עגיל למיכל יריש׳ בכירים ג יושבי רקיע נינהו אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ שבת פדי• בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים• בית אבטינס היו בקיאין במעשר׳ הקטרת יומא לח• חולה מאכילין אותו על פי בקיאיץ שם סב• כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי ר*ה לי: אין מורידין לפני התיבה אלא אדם הרגיל ובקי לקרות בתנ״ך ולשנות במדרש ובקי בכל הברכות תענית טי• מפני מה מעונין (הגרים)? לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל יבמית מח• הכל בקיאין בגירושין ואין הכל בקיאין בחזרה שם קם• יאמרו בקי מותר (בהטייה) שאינו בקי אסור רום בקיאין ך,ן כתיבית י•• בקי בסתרי תורה יריש׳ כתיבות ה י נמתי לו מאיר אל תבוז לו בקיא הוא ביהושע בן ממל תיספתא נזיר י׳ ורבותינו הבקיאין בדבר הלכה גיטין פו מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה לדרוש בקו־ח אי אתה יודע? קיייעיז י• אינד׳ו
129
בקיאות / בקשה
בקיאי בחסידות ויתרות אנן לא בקיאיק שסל• על מנת שאגי תלמיד כל ששואלין אותו בכל מקרם דבר אןןו בלימודו ואמרו שם מט: ריב״ל שהיה בקי באגדה ב-ק גה• שמא יאמרו הרמאין אין ת״ח בקיאין במעשה ידנו נ-נ פ"־ ולא מצאו איש ואשה שלא ה,ר בקיאין בהלכות טומאה וטהרה סנהדרין צי: לפי שאין בקיאין (הכותים) בדקדוקי מצות כישראל חילץ י• מדבריו של בריבי ניכר שאינו בקי בתרנגולין שפ "• היה בקי בהן ובשמותיהן שם םב• משה רבנו גזבר נאמן ובקי בחשבונות היה בכורות ה• אמר ר״ל בקיאין אבן בהן (בצךןקין) יותר מן הכל נדי• לג: שאם אינו בקי בהן ובשמותיהן לא יראה את הנגעים תוספתא גגעים א טוב מי ששונה שני סדרים ורגיל בהן ממי ששונה הלכות רבות ואינו רגיל בהן ייק״ר ג• ע״ע ע׳ חריפות׳ למוד׳ רגילות׳ תורה׳
^Fl^p ג׳ דברים בקש משה מהקביה ונתן לו בקש שתשרה שכינה על ישראל ברכות י• אין נא אלא לשון בקשה א״ל הקב״ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף שם ט• כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא שם יב: כל המבקש רחמים על חכירו א״צ להזכיר שמו שם לי• ג׳ ימים הראשונים יבקש אדם רחמים שלא יסריח (הזרע) מג' ועד מ׳ יבקש רחמים שיהא זכר שם ס• צריך להודיע צערו לרבים ורבים יבקשו עליו רחמים שבת סז• לעולם יבקש אדם רחמים על מדה זו (עניות) שאם הוא לא בא בא בנו שם קנא: כיון שידע (הושע) שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו א״ל הקכ״ה עד שאתה מבקש רחמ,ם על עצמך בקש רחמים על ישראל פסחים פז: כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר מג' פעמים יומא פי• יהא רעוא דאימא מילתא דתתקבל ביצה לח• א״ל הקב־ה בתי (כנסת ישראל) את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש אבל אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם תענית ד• למה ייצאין לבית הקברות? שיבקשו עלינו מתים רחמים שם טי• אין הדבר תלוי אלא בי מיד ויבקש דוד את פנ, ה׳ יבמי" עח: השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה נדרים צ: שביקש (משה) רחמים על פושעי ישראל סוטה יד• כל המבקש רחמים על חבירו והוא $ריך לאותו דבר הוא נענה תחילה ב*ק צב• ואלא מפני מה נענשו (אלימלך ובניו)? שהיה להן לבקש רחמים על^דורן ולא בקשו ביב ציי: בחרבי ובקשתי חרבי זו תפלה קשתי זו בקשה שם קכג־ א״ל (יהושע לעכן) בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות »הייין מג: לעולם יבקש אךם רחמים שיהו הכל מאמצין את כוחו שם מי: שמיע לי שהיה להן (לאמותיהם של כהנים) לבקש רחמים על דורן ולא בקשר מכ ת יא• הלך (אלעזר בן דורדי׳) וישב בין שני הרים וגבעות אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים• ע״זיז. בקש משה טלכות ולא נתנו לר זבחים קב• מלמד שיצא דשאים ועמדו
9
בקשר / בר כוכבא / בר מצוד.
ISO
על פתח קרקע עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם רחמים חולין ס־ מד, יעשר, אדם ויחכם? יבקש רחמים ממי שהחכמה שלן נדה עי• כיון שבאו לאותו מעשה (עגל) לא הניח משה זויות בקרקע ההר שלא נחבט עליה ומבקש תפלה ורחמים על ישראל קהיר י• ע״ע ע׳ רחמים׳ תפלה•
בל KM10 (בן (בר) כוזיבא) הרבה מלו בימי בן כוזיבא והיו להם בנים דלא מתן תוספתא שנת טז ר״ע היה דורש דרך כוכב מיעקב דרך כוזיבא מיעקב וכד הוה" חמי בר כוזיבא הוה אמר דין הוא מלכא משיחא א״ל ריב״ת עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא« ירוש׳ תענית ר ג בן כוזיבא היו לו מאתים אלף מקוטעי אצבע שלחו לו חכמים עד מתי אתה עושי׳ את ישראל בעלי מומין? א״ל וכי היאך אפשר לבודקן? א״ל כל מי שאינו רוכב על סוסו ועוקר ארז מן לבנון לא יהא נכתב באיסטרטיא (צבא) שלך והיו לו מאתים אלף כך ומאתים אלף כך וכד הוה נפיק לקרבא הוה אמר רבונא דעלמאי• לא תסעוד ולא תכסוף! שם שם בר כוזיבא מלך תרתין שנין ופלגא סנהדרין צג: ולא כר" ע שהיה דורש עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ אלא• ומלכות בן כוזיבא שתי שנים ומחצה שם צז: רבי היה דורש דרך כוכב מיעקב אל תקרי כוכב אלא כוזב• קול אדריאנום קיסר הורג בביתר פ׳ אלף רבוא בגי אדם והיה שם בן כוזיבא והיו לו ר׳ אלף מקוטעי אצבע• ומה היה עושה בן כוזיבא? היה מקבל אבני בליסטרא באחד מארכובותיו וזורקן והורג מהן כמה נפשות• והים שם ר״א המודעי עסוק בשקו ובתעניתו• נתמלא רוגזיה לבן כוזיבא יהב ליה חד בעיטא ברגליה וקטליה יצאה בת קול ואמרה הוי רועי האליל• א״ל אתה סימים זרוען של ישראל לפיכך זרועו של אותו האיש יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהיי מיד גרמו עונות ונלכדה ביתר ונהרג בן כוזיבא איכ״י 3 י׳ז שנה מלכות בית כוזיבא ילקוט דניאל תתרסהי
בר מצרה ה״מ שליח דבר מצזה הוא אבל עבד דלאו בר מצוה לא נ'8 *יי ר״ע דרש בה׳ דברים אדם זוכה לבן וחכ״א עד הפרק זכה לו מכאן ואילך הוא זוכה לעצמו תוספתא עדיית א בן י״ג למצות אבית יי ויגדל הילד ויגמל רה״ר אמר נגמל מיצר הרע רבנן אמרי נגמל מחלבו• ויעש אברהם משתה גדיל גדול עולמים היה שם נ״י נג צריך אדם להטפל בבנו עד י״ג שנה מכאן ואיל! צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה שם סג קטן לס״ת עושין אותו סניו מאימתי עושין אותו סניף? ח״א כדי שיהא יודע טיב ברכה ואחרינא אמר כיי שיהא יודע למי מברך שם צא אלא ורעות רוח רעותיה דמתקדי בר מצוותא ייייי ג עך י״ג שנה בן לוקה בשב,ל אב ילקוט רות תיז אמר דוד רבש״ע עני במה יקרא
בי מצוה / ברזל / בריאה	131
שמו לפניך? אלא יקרא שמו על שם בנו הא כיצד? אם עומד בנו בבהכנ״ס ובבהמ״ד וקורא בתורה ואומרים הבייות בן מי זה! אומר בן איש פלוני עני הוא ונמצא הרבים מברכים שמו הגדול על ידו תיב׳א יי׳• ע״ע ע׳ בנים ובנות•
בר נש׳ ע׳ אדם•
ברד׳ ע׳ גשם•
^ל!ל (ם רז לא) מיום שחרב בהמ״ק נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים ברכות לב־ והנותנת ברזל בין האפרוחים ה״ז מדרכי האמורי אם מפני הרעמים ואם מפני הברק ה״ז מותר* תוספתא שבת ז כל ת״ח שאינו קשה כברזל אינו ת״ח דכתיב ארץ אשר אבניה ברזל א׳ת אבניה אלא בוניה תענית י• מאי יכתיב ברזל בברזל יחד? לומר לך מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו אף ב' ת ח מחדדין זה את זה בהלכה שם י■ הר קשה ברזל מחתכו ברזל קשה אור מפעפעו ב״ב י׳ מפני מה לא נאמרה יד בברזל? שהברזל ממית בכל שהוא סנהדרין ":ג׳ מאה בודנייתא נרגא דפרזלא דשליט בפרזלא שדר ליה נבוכדנצר לנבוזראדן שם או־ אם מן הארץ היא מביא (את המבול) יש לנו עששיות של ברזל שאנו מחפין בהן את הארץ סם^n: אין מוכרין להן (לעכו״ס) עששיות של ברזל בפרזלא הינדואה דחלשי מנייהו כלי זיין ע״ז טז• שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם אינו בדין שיונף המקצר על המאריך מדות ג י כיון שנברא הברזל התחילו האילנות מרתתים א״ל מה לכם מרתתים? עץ מכם אל יכבס בי כ״ר ה ברזל בברזל יחד אין סכין מתחדדה אלא בירך של חבירתה כך אין ת״ח משתבח אלא בחבירו שם סט יצה״ר דומה לברזל שהטילוהו בתוך .האור כל זמן שהוא בתוך האור עושין ממנו כל כלים שירצו אבות דרינ טי ונתתי את שמיכם ברזל שלא יהו שמים
מןיעין כדרך שאין הברזל מזיע ילקוט ויקרא תרעד•
2^nK (מעשה בראשית)• ג' בדקי מיתה בראת באשה• כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה ברכום ל»: בתי י״ב מזלות בראתי בר?יע ועל כל מזל ומזל בראתי לן ל׳ חיל שם לב־ בברא כ״ע לא פליגי דברא משמע כי פליגי בבןרא ב״ש סברי בורא דעתיד למברא שם נב־ יודע היה בצלאל ^יף אותיות שנבראו בהן שמים ןאךץ שם נה• לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב שם נט• בתחלה עלה במחשבה לבראת ב* ולבסוף לא נברא אלא אחת שם סא. לא אברי עלמא אלא לףשיעי גמררי או לצדיקי גמורי שם שם־ שאל אליהו לר״נ מפני מה ברא הקב״ה שקצים ורמשים בעולם? א״ל לצורך נבראו כשעה שהבריות חוטאין הוא מביט בהן ואומר מה אלו שאין בהן צורך ירוש ברכות ט
9•
בריאה
132
כל מה שברא חקב״ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה שבת ןי: ב׳ שנים ומחצי• נחלקו ב״ש וביה הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא והללי אןמרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא עירובין יג• לא איברי סיהרא אל* לגירסא. לא נברא יין אלא לנחם אבלים ש□ סח• י׳ דברים נבראו בע״ש בי! השמשות פסחים ני• ג' דברים עלו במחשבה לבראת שם שפ: אפילו בשביל צדיק אחד עולם נברא יומא לח־• מציון נברא העולם שם נד: ד, מתחרט עליהם הקב״ר• שבראם סוכה נב•• בניסן נברא העולם• מנין שבתשרי נברא העולם?ר״היא• כל מעשה בראשית לקומתן נבראו לדעתן נבראו לצביונן נבראן שם שם שם נ׳ שערי בינה נבראו בעולם שם כא: א״י נבראת תחילה וכל העולם כולו נברא לבסוף תעניתי• יכול ישאל אדם קודם שנברא העדלם? ת״ל למן היןם אשר ברא חגיגה יא: י׳ דברים נבראו ביום ראשון• אור שברא הקב״ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופן שם יב• בי׳ דברים נברא העולם בחכמה ובתבונה ובדעת ובכח ובגערה ובגבורה בצדק ובמשפט בחסד וברחמים• בשעה שברא הקב״ה את העולם היה מרחיב והולך כב׳ פהעיות של שתי שם שם שם ב״ש אומרים שמים נבראי תחלה ואח״כ נבראת הארץ ובה׳א ארץ נבראת תחלה שם שם שם אלו תתקע״י דורות שקומטו להבראות קודם שנברא העולם ולא נבתאו שם יג: כל מה שברא הקב״ה ברא כנגדו ברא הרים ברא גבעות ברא ימים ברא נהרות שם טי• הסתר דבר עד שלא נברא העולם חקור דבר משנברא העולם• בב׳ אותיות נברא העולם ירוש׳ חגיגה ב ה׳ נבראו מעין דוגמא של מעלה וכולן לקו בהן סוטה י• י׳ דברים קשים נבראו בעולם □•כ י• הרבה נימין בראתי באדם וכל נימא ונימא בראתי לה גומא בפ״ע• הרבה קולות בראתי בעבים שם טז• כל מה שברא הקב״ה בעולמו זכר ונקבם בראם שם זד: לפיכך כל או״א חייב לומר בשבילי נברא העולם סנהדרין לז• אדם יחידי נברא שלא יהו צדוקים אומרים הרבה רשויות בשמים• אדם נברא בע"^ שלא יהו צדוקים אומרים שותף היה לו להקב״ה במעשה בראשית שם לה• בשערי שבקש הקב״ה לבראות את האדם ברא כת אחת של מלאכי השרת א״ל רצונכם נעשה אדם? א״ל רבש״ע מה מעשיו? שם «D: א״ל כופר לר״ג מי שברא הרים ל* ברא רוח שם לט• אי בעו צדיקי ברו עלמא• רבא ברא גברא• ר׳ח ור״א הוו ימבי כל מעלי שבתא ועסקו בספר יצירה ומיברו להו עיגלא תילתא שם סי" שאין דישי יכול לבראות בריה פחות מכשעורה שפסז: לא אברי עלמא אלא לדוד.ושמואל שם צח־• אמר משה לפני הקב״ה אי בריאה גיהנם מוטב ןאם לאן ינרא שם קל. אחי ד׳ אלפים ורל״א שנה לבריאת העולם אם יאמר לך אדם קח לך שדה • שוה אלו* דיברים בדיבר אחך. אל תקח עי! ט־ חביב אדם שנברא בצלם אמת ג בי׳ מאמרים
1
133
בריאה
נברא העולם ע® ה כל מה שברא הקביה בעולמו לא בראו אלא לכבודו שם י אלו כ, עולמןת שבףא הקב.ה א״״ בהבראם אלא בד׳ בראם »:״,״»־ בהמה שנבראת מן היבשה הוכשרה בב, סימנים חולין מי• מלמד שברא הקב ה כונניות באדם שאם נהפך אחת מהן אינו יבול לחיות שם נ" אור נברא תחלה או חושך? תמ י לב* ומפני מה איש פניו למטה ואשד, פניה למעלה? זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראה גיה לא: העולם ומלואו לא נבראו אלא בזכות התורה• בזכות משה בזכות חלה ובזכות מעשרות וביכורים ביר א למה נברא העולם בב ? להודיעך שהן ב עולמ ם זופ שם בש״א השמים נבראו תחילה ואח׳כ הארץ• אמר רשב י תמ ה אנ הא ך נחלקו אבות העולם ב״ש וב״ה על בריית שמים וארץ? אלא שאני אומר שניהם לא נבראו אלא כאלסס וכםויה שם שם העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת העליונים ניזונים מזיו השכינה התחתונים אם אינם יגעים אינם אוכלים• העליונים חיים והתחתונים מתים שם ב מהיכן נבראת האורה? ממקום ביהמ״ק• ויהי ערב מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלה אמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי שם ג כיצד ברא הקב״ה את עולמו? נטל ב׳ פקעיות אחת של אש יאחת על עלג ןה מה ומהן נברא העולם שם י אמר הקב-ה אם בורא אני את העולם במדת הרחמים הוי חטיוה סגיאין במה״ד היאך העולם יכול לעמודו אלא הרי אני בורא במה״ד ןבמה,ה שם יב כך לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב״ה את עןלמן אלא בךבר ך, וכבר שמים נעשו שם שם כיון שנבראת (האשה) נברא שטן עמה שם יי כשם שנתנה תורה בלשון הקודש כך נברא העולם בלה״ק שם יח אם מתכנסין כל באי העולם לברוא אפילו יתוש אחד אינן יכולין לזרוק בו נשמה *° ל־ הארץ היאך נבראת תחלה? אמרו אין אדם בקי בדברים אלו אלא לך אצל אבא יוסף הבנאי הלך ומצא שהוא עומד על הקרויא (בסים של קורות) א״ל שאלה יש לי לשאול אותך א״ל איני יכול לירד מפני שאני שכיר יום אלא שאל מה תבקש איל היאך ננואת הארץ "הלה? א״ל נטל הקב״ה עפר מתחת כסא הכבוד יזיק על המים ונעשה ארץ וצרורות קטנים שהיו בעפר נעשו הרים וגבעות שמיר יג משנברא העולם ועד שהיה משה בן ל״ב שהתחיל להורות לישראל במצרים אלפים וי׳ מאות שנה במי״י יי שאלו המינים את ר׳ שמלאי כמה רשויות בראו את העולם! א״ל אני ואתה נשאל לששת ימי בראשית דב׳ר ב נתיעץ בתורה וברא את העולם תנחומא בראשית א כיון שברא הקב׳ה עולמו ברא י ב מבועין כנגד ב שבט ם פכלתא בשלח מנין שאדם אחד שקול כנגד כל מעשה בראשית? שנאמר זה ספר תולדות אדם אבי" יי/ לא כך הקב״ה ברא את כל העולם ויצר באדם כל מה שברא בעולמו• הא למדת שכל מה שברא הקב׳יה בעולמו ברא באדם שם שם הכל ברא
בריאה / בריה׳ בריות
134
הקב״ה בעולמו חוץ ממדת השקר והעולך, פסיקתא רבתי עשרת הדברות א שמים מאיזה מקום נבראו? מאור לבושו של הקב״ה. ארץ משלג שתחת כסא הכבוד פדר׳א ג ד׳ רוחות בעולם• רוח פנת צפון ברא ולא גמר אמר כל מי שיאמר שהוא אלוה יבא ויגמור את הפנה הזאת שהנחתי וידעו הכל שהוא אלוה שם שם כשברא הקב״ה העולם היה רחב ושוה בכל ההרים וכשעמד קיץ והרג הבל אחיו היה דמו תוסם בארץ וקללה הקב״ה מיד נעשו הרים וגבעות מריש ייישע• ע״ע ע׳ אדם הראשון׳ בריה׳ עולם׳ שמים וארץ•
^ל^ה׳ בלילל (ברייה) כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום ברכותי: ואין כל כריה יכולה לכוין אותה שעה (שעת זעמי של הקב״ה) שם ז• אני בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשיר• שם יז• גדול כבוד הבריות שדוחה ל״ת שבתורה שם יט: הרואה חכמי אוה״ע אומר ברוך שנתן מכבודו לבריותיו שם »■ הרואה את הבהקנים כושי גיחור ולווקן פיל קוף וקיפוף אומר ברוך משנה הבריות• ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו שם שם: לא ישתה אדם מן הכוס ויתננו לחבירו לפי שאין דעות הבריות שוות תוספתא ביבית היהי רצון מלפניך שתתן לכל בריה צרכיה יריש׳ כרכות ד ח מעשה בר״ג שראה גויה נאה ובירך ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמי ישם ט ב וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריום פאה ח ט תאו בריה לעצמה שור הבר בריה לעצמה תוספתא נלאים א כוי בריה לעצמי ולא יכלו חכמים להכריע אם חיה הוא או בהמה שם בכירים ב תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה שבת כח: כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים שם ק1א: שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום ירו& ■שקלים ג וי״א בריה שבים בלעתה (לדלת) והקיאתה ליבשה יומה לח־ ויהא משאי ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה שם םי* אומר ברוך שלא חסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ר'ה יא’ אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעין מה רואות חגיגה ינ! כל מי שחכם ועניי ושפל וירא חטא ורוח הבריות נוחה הימנו עושין אותו דיין בעירו תוספתא חגיגה ב לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות כתובית יז־ המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות שם נ־ יצתה ב״ק וא״ל (לטיטוס) רשע בן רשע ברירי קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה ניטיז ני־־ בא וראה כמה גדול כבוד הבריות נ'? זפ! כלו פירותיו. מן השדה ואינו מניח בנ״א ליכנס בתוך שדהו מה הבריות אומרות עליו? מה הנאה יש לפלוני? שם פא: לעולם ישכיר אדם עצמו לע״ז ואל יצטרך לבריות ניג קב• שאין השד יוכל לבראות בריה פחות מכשעורה סנהדרין סז: ובא אל
135
בריה׳ בריות / ברית
בית הגנב זה הגונב דעת הבריות שביעות לט• שאין הקב״ה בא בטרוניא עם בריותיו 9י ג• אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות אבית א כל שרוח הבריות נוחה הימני שם ג אוי להם לבריות מעלבונה של תורה שם י בריה שאין בה עצם אינה מתקיימת י״ב חודש חולין נח• אסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעתו של עכויס שם צד• יש לך בריות גדלות בים ויש לך בריות גדלות ביבשה• יש לך בריות נדלות באור ובאויר שם קכז• יש ברייה ב(כוליןי) אחת בכורות לט• אפילו דברים שאתה רואה שהן יתירה בעולם כגון זבובין ופרעושין ויתושין אף הן בכלל ברייתו של עולם קברי אני ממחה על בריותי ואין בריותי ממחים על ידי שם כח בשעה שהשנים יפות הבריות נעשות אחין אלן לאלו שם פט אי אתה רוצה לגאול בניו של אברהם שעשה אותך אדון על כל בריותיך? שמ׳רג ג' בריות קדמו את העולם המים והרוח והאש שם טו נאה שבבריות אד□ שם בג כל בריותיו של הקב ה לרוץ זה מזה שם לא הרבה בריות ברא הקב״ה בעולמו ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן וגנזן הקב״ה מן העולם שם לה הבריות אומרים איש פלוני רוחו יתירה רוהו קצרה וילר טי באותה שעה קרא הקב״ה למלאכי השרת וא״ל בואו יראו בריה שבראתי בעולמי; שם כי שכל המכנים בריה אחת לתוך כנפי השכינה מעלין עליו כאלו הוא בראו ןיצרו שהש י א צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה במלך שברא בריותיו שלמות שם ג הבריות מפקידין אצל נשותיהן טיפה של לבנות והקב״ה מחזיר להם אותה טיפה בריה נאה שלימה קה״י ה שכל זמן שאדם חי אימתו מוטלת על כל הבריות והחיות והרמשים כיון שמת אדם נטלה אימתו וצריך שימור שם שם סוף דבר הכל נשמע סוף דיבורו של אדם הכל משמיעין את מעשיו שבשעה שאדם נפטר מן העולם הקב׳ה אומר למלאה״ש ראו מה הבריות אומרות עליו כשר היה ירא שמים היה פלוני זה מיד מטתו פורחת באויר שם שם בריות הגדלות באור זו סלמנדרא תנחומא וישב ג עד שהבריות מרננות עליו ואומרים איש פלוני כשר וחסיד ונאה להיות חכם ספרי בהעלותך מ אל יתיחד אדם עם הנשים בפונדק מפני דעת הבריות• לא יספר עם האשה בשוק מפני טענת הבריות אבית יי״ב ב כללו של דבר אל ישנה אדם ממנהג הבריות י״א זוטא ה כל בריות שנבראו מן השמים נפשם וגופם מן השמים וכל בריות שנבראו מן הארץ נפשם וגופם מן הארץ חוץ מן האךם שנפשן מן השמים וגןפו מן הארץ ילקוט תהלים תתלא• ע״ע ע
אדם׳ בהמה וחיה׳ בריאה•
ברית נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין ברכות ה• צריך שיקדים ברית לתורה שזו נתנה בגי בריתות וזו נתנה בי״ג בריתות שם ’": ברית כרותה היא היגע תלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח• ברית כרותה היגע
ברית / ברכה וקללה
136
תלמודו בצנעה לא במהרה משכה• ברית כרותה הלומד אגדה מתוך הספר לא במהרה משכה יריש׳ ברכות הי« וצאצאיו חתם באות ברית קודש שם ט י אף בכסות אין מדקדקין (עם העני) מפני בריתו של אברהם אברנו ירוש׳ פאת ח ברית אלו דברים שנאמרו בחורב תוספתא הלי א כל המניח ידיו כנגד פניו של מטה כאילו כופר בבריתו של א״א שבת מא• ברית הן הן הדברים שנאמרו לו למשה בסיני פסחים לח: ברית כרותה לי״ג מדות שאינן חוזרות ריקם ר״ה י" להפר בריתי אתם בימי פרסיים מגילה יא• ברית כרותה לשפתים מ״ק יח• גדולה מילה שנכרתו עליה י״ג בריתות נדרים לא: גדולה תורה שאלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם רלילה שם לני ואין לך כל דבר מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה מ״ח בריתות סוטי׳ ל" לא כרת הקב״ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה גיטין ם: את בריתי שלום כשהוא שלם ולא כשהוא חסר קידושין סי־• בני ברית למעוטי נכרים ב׳ק טי• כ״ד מתנות כהונה נתנו לאהרן ולבניו כל המקיימן כאילו מקיים כלל ופרט וכלל וברית מלח שם קי: אשה גולם היא ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי סנהדרין כב: והמפר בריתו של א״א אין לו חלק לעוה״ב אבוה גיא ברית מלח עולם הוא שתהא ברית אמורה במלח מנחות יט: מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה אף הם לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה כריתות ט• ברית כרותה לו לפשפש שכל המוללו מריח בן נדה נח• ברית כרותה למים שאפילו בשעת שרב דוחא שייפא ב׳ ר ג מה סבורין בני נח שבריתן כרותה עמדת לעד? אלא כל זמן שהשמים והארץ קיימים בריתן קיימת שםלי ג׳ בריתות כרת הקב״ה כשיצאו ממצרים תנחמא נצבים גז' אבות כרותי ברית אברהם ויצחק ויעקב משה ואהרן ופנחס ודוד דיא זיטא א אמר דוד כרת לי הקב״ה ברית שאהא בקי במקרא במשנה במדרש בהלכות ובהגדות תדנ״א ג אורייתא אקרי ברית וקוב״ה אקרי ברית והאי רשימא קדישא (מלה) אקרי ברית זהר אחרי עג בה׳ ענינים נאמר הברית ברית מילה ברית הקשת ברית המלח ברית היסורין
ברית הכהונה זהר חדש בראשית ד• ע״ע ע׳ מילה׳ שבועה•
ברכה וקללה (ל;טותא) ישמעאל בני ברכני• שלא תהא ברכת הדיוט קלר׳ בעיניך ברכות ז• תבא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לן שם כ-
ברכת המינים ביבנה תקנוה שם כח: מכאן לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לברכן שם לא: מתוך שחסידים הם תורתן משתמרת ומלאכתן מתברכת שם לב: כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה שם שם־• תכף לת״ח ברכה שם מב• מנין שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש? שם נא: חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה שם שם שם נתקללה בבל נתקללו שכניה נתקללח
137
ברכה וקללה
שומרון נתברכו שכניה שם שם שם ובקללה מתחילין מן הקטן♦ בהחלה נתקלל נחש ולבסוף נתקללה חוה שם סא• ויברך ה׳ את עובד מאי היא הברכה שברכו? שם סג: אין הברכה שורה אלא במעשה ידיו תוספתא ברכות י אם בירכך נכרי ענה אחריו אמן דכתיב ברוך תהיה מכל העמים ירוש׳ ברכות ח בריך אלההון דיהודאיירוש׳סאהגז השקיפה וברך בבנים ובבנות מעיש ה יג ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה שבת לא• בעון חלה אין ברכה במכונס ומארה משתלחת בשערים שם לב:והריקותי לכם ברכה עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די שם שם שם ושאשתו מקללתו בפניו שם ם:: נהרא מכיפיה מיברך שם םה: ברכה שאני שם קת: מפני מה מועדים שבבבל שמחים? מפני שלא היו באותה קללה שם קמה: אילימא משום קללה הא בתחילה נתקלל נחש ולבסוף נתקללה חוה ולבסוף נתקלל אדם? ןייינ’ו יח* כל הישן בקילעא שאיש ואשתו שרויין בה אם אשתו נדה תבא עליו ברכה שם סג: כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים אינו בכלל ברכה שם סה• עשר קללות נתקללה חוה שםק: העושה מלאכה בע״ש וי״ט מן המנחה למעלה אינו דואה סימן ברכה לעולם• המצפה לשכר אשתו וריחים אינו רואה סימן ברכה• ד' פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם פסחים נ: אפילו דור שאביו יקלל ואת אמו לא יברך אל תלשן שם ־י': כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך שם קיב• אמר דוד ברוך הבא בשם ה׳ אמר ישי ברכנוכם מבית ה׳ שם קיט• מברכתן של צדיקים אתה למד קללה לרשעים ומקללתן של רשעים אתה למד ברכה לצדיקים nwלח: ונשתלחה כרכה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים שם לט• הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו? שם ני: קלל את הנחש עולה לגג מזונותיו עמו• קלל את כנען אוכל מה שרבו אוכל• קלל את האשה הכל רצין אחריה♦ קלל את האדמה הכל ניזונין הימנה שם עה• מי שאינו מראה סימן ברכה במשנתו בתוך ה' שנים שוב אינו מראה תוספתא שקלים ג עץ עושה פרי ההוא לברכה לדורות כתיב ריה יא׳ א״ל ליברכן מר א״ל אמשול לך משל למה״ד לאדם שהיה הולך במדבר ומצא אילן• אמר אילן אילן במה אברכך? תענית ה: מה יורה לברכה אף מלקוש לברכה• ביין שנצא ניסן וירדו גשמים אינו סימן ברכה שם י׳ גשמים בע״ש אינן אלא סימן ^ 9ם ח: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין• לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי שם שם שם לנדה ביניהם לברכה♦ כאלמנה לברכה* טובי• קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע "ס’’ עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי מגילה ז: אל תהי קללת הדיוט ^ה בעיניך שש טו* ברכות וקללות נקראין ומתרגמין שם כה: ולא עלתה על מטתי טללת חברי שם כח־ א״ל ברכני א״ל יהי רצון שתגיע לחצי ימי שם שם שם שאין
138	ברכה וקללה=============
אומרים ברכה על הפורענות• ל״ש אלא בקללות שבתורת כהגים אבל קללות שבמשנה תורה פוסק• עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבתו״ב קוים עצרת ושבמשנה תורה קודם ר״ה כדי שתכלה השנה וקללותיה &ם לא: א״ל ואמר לי אבא זיל גביהו דליברכוך איל יהא רעוא דתזרע ולא תחצד תעייל ולא תיפוק• א״ל לא מבעיא דברוכי לא בידכן אבל צעורי צעורן• א״ל הנך כולהו ברכתא נינהו• א״ל ברכך ברכתא דברכן קוב״ה לישראל מיק ט: ערבות שבו גנזי ברכי' חגיגה יב: י״ח קללות קילל ישעי׳ את ישראל ולא נתקררה דעתו ער שא״ל ירהבו הנער □זקן שם יי• ונשיא בעמך לא תאור בעושה 0עשה עמך יבמות כבי• כל יהודי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה שם םבן ונברכו בך א״ל הקב״ה לאברהם ב׳ ברכים טובות יש לי להבריך בך רות המואביה ונעמה העמונית• כל משפחות הדרום באדמה אין מתברכות אלא בשביל ישראל שם «! זו מעולה שבברכות שם קב♦ בו׳ הואיל ונאמרה בו ברכה• בה׳ הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים כתובות ה• ןאלו יוצאום שלא בכתובה• אף המקללת יולדיו בפניו עם עב• ברכת הבית ברובה• לשון חכמים ברכה שם קג• בברכותיה של א׳י בית סאה עושה ה׳ ריבוא כורין שם קיב• כי לייט לייט תחילה ירך והדר בטן ומיא כי בדקי אורחייהו בדקי בטן ברישא סוטה טג כאדם שמקלל את עצמו ותולה קללתו בחבירן שם יא• ברכות וקללות כיצד? כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גריזים שם לב• ברוך בכלל ברוך בפרט ארור בכלל ארור בפרט שם לי■ ארור האיש אשר יעשה פסל• ארורין אביו ואמו של זה שכך גרמו לו• ומה קללה בקול רם אף ברכה בקול רם ומה קללה בלה" ק אף ברכה בלה״ק שם "ס: א״ת יבורך אלא יברך שםלח: כלים יש עבד שמברכין אותי ואינו מאזין? שם מ• כל אדם שיש בו חנופה אפילו עוברין שבמעי אמן מקללין אותו שם מא: מיום שחרב ביהמ״ק אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה שם מח♦ אותה שעה אמרו ארור אדם שיגדל חזירים וארור אדם שילמד לבנו חכמם יוונית שם מם־ אשר ברכך ה׳ יכול נתברך בית בגללו (בגלל העבד) מעניקים לו לא נתברך אין מעניקים לוו ת״ל הענק תעניק מכל מקום א״כ מה ת״ל אשי ברכך? הכל לפי ברכה תן לן קידושין יז! ואם איתא דרתח לא הוה מברך לף שם לאנ ההולך למוד גורנו אומר יה״ר מלפניך שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למיד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה נ'פ מב• שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתן שם גט• כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים גורם קללה לעצמו שם עה: ברוך אתה בעיר שיהא ביתך סמוך לבהכ״נ ברוך אתי׳ בשדה שיהיו נכסיך קרובים לעיר שם קז• איל נלטייה מד א״ל כתיב גם במדע1 מלך אל תקלל □*ב י• כל הנותן פרוטה לעני מתברך בו, ברכות והמפייסו בדברים
189
ברכה וקללה
מתברך בי״א ברכות שם ט: בא וראה שלא כמדת הקב״ה מדת בו״ד הקביה בירך ישראל בכ״ב וקללן בח׳ ואילו משה רבינו ברכן בח׳ וקללן בכ״ב שם פח: תחת אבותיך יהיו בניך בברכה כתיב שם קנט• אבל ביתו של אחאב אינו מזומן לברכה םנהדייז לט־ כל קללות שקילל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד שם מח: תהא ליטא ולא תהא לאטה שם מט׳ אומר ארור שזו ילד ארור שזו גידל ארור שיצא זו מחלציו שם »• כל המונע הלכה מפי תלמיד אפילו עוברין שבמעי אמו מקללין איחי שםזא: ואם למדו מה שכרון זוכה לברכות כיוסף שם צב• שעתידין ו, בנים לצאת ממנה (מרות) שמתברכין בו׳ ברכות שם»: מארת הי בבית רשע זה פקח• ינוח צדיקים יבורך זה חזקי* שם צד: א״ל מילט קא לייטת לין א״ל קרא כתיב "° צט• עד כאן ברכו אביו (דוד לשלמה) מכאן ואילך ברכתו אמן שם קג• מברכתו של אותו רשע (בלעם) אתה למד מה היה בלבו• כולם חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ובמיד שם קה: השתא לווטתא דמשה לא קא מקיימא לווטחא דיהושע תלמידיה מקיימא י שם קיג• צריך בר נש חשיש על לטותא דרביה אפילו על מגן יירש׳ סנהדרין י* נ קללת חכם אפילו בחנם היא באה מכות יא• אין אלה אלא לשון שבועה מוע.ת לה: ארור בו נדוי בו קללה שם לי• זה (עבד) היה בכלל ארור וזה (גר) לא היה בכלל אררח הוריות יג׳ בית ישראל ברכו את ה׳ בית הלוי יראי ה׳ נ«צאו ישףאל מברכין אחת בית אהרן ב׳ בית הלוי ג׳ ישראל מברכין ד׳ חוססחא זזיריית ב בריך רחמנא דחמי לי פירין עד דאנא בחיים ירזש׳ הוריות ג י פסוק זה (לא ימיש ספר התורה) אינו לא חובה ולא מצוה אלא ברכה מנחות צט: מה היה ברכה שברכן (משה) ן אמר להם תשרה שכינה על מעשה ידיכם תוספתא מנחות ז ארור אחה מכל הבהמה אם מבהמה נתקללה מחיה לא כל שכן ן בכורות ח• מאי דכתיב מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם קללה תחשב לון כגון דמיקלע לאושפיזו וטרחו קמיה שפיר למחר נפיק יתיב בשוקא ואמר רחמנא ניברכיה לפלניא דהכי טרח קמאי ושמעין אינשי ואזלין ואבסין ליד ערכין טז• אם ברך תברכני בתורה יהרכית את גבולי בתלמידים תמורה טז• אע״פ שנתקללו המאורות מע״ש לא לקו ?ה מוצ״ש ניר יא כל יום שיש בו חסרון כתיב בו ברכה ואינו חסר כלום שם שם ^ קללתו של הקב״ה יש בה ברכה שש ככבר כתוב ואברככה מה ת ל והיה ברכה ן ^א א״ל עד כאן הייתי זקוק לברך את עולמי מיכן ואילך הרי הברכות מסורות ^"י’ כל מי שהוא מזכיר את העריק ואינו מברכו עובר בעשה ש־־־ ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק חיא ברכה שם סא אורריך ארור ולהלן הוא אומר מברכיך ברוך ואורריך ארור ן אלא בלעם ע״י שהיה שונא פתח בברכה וסיים 3קללה ויצחק שהיה אוהב פתח בקללה וסיים בברכת שם סי נכסי חו״ל אין בהם
ברכה וקללה
140
ברבה א,1א משתשוב אל ארץ אבותיך אהיה עמך עם עי אשריהם הצדיקים שמתברכין בארץ ומתברכין בשמים• להודיע שכל הברכות שברך יצחק את יעקב ברכו הקב״ה מלמעלה שם עי ממקום אשר פסק יעקב משם התחיל משה תאו* הברכה שם ק אדם רואה עמוד נאה אומר ברוך המחצב שנחצב הימנו נאה העולם ברוך המקום שחצבו ובראו שט ר טי ברכה שורה בתוך מעיה של אותה הציקי* ויק׳יי לי אין הברכות מועילות כלום אלא א״כ שלום עמק כמד י יא לכה ארי• לי מי שהוא מארר לעצמו מארר שם כ מי יוכל לקלל אלו ששומרים מצותיו? המקלל אותם כאלו מקלל פני השכינה• כשבא בלעם לקלל את ישראל עיקם הקב״ה אי* את לשונו והתחיל לברך שם שם ומנין שכל המקבל תוכחה זוכה לברכה? דב״ר א למה ברכן (משה) בלשון תוספת? שתוספתו של הקב״ה יתירה מן העיקר א״ל רבינו משה הקב׳ה לא נתן קצבה לברכותינו ואתה אמרת אלף פעמי□ ן א״ל מז* שברכתי אתכם משלי ברכתי כשיבא הקב״ה יברך אתכם• למה ברך אותם ככוכבים* שם שם כשנכנס עשו אצל אביו וראה שנטל יעקב את הברכות א״ל לא הנחת לי אפילו ברכה אחת! א״ל יצחק אפילו אני מברכך לו אני מברך שם שם כל מה שישראל אוכלים בעוה״ז מכח ברכות שברכם בלעם הרשע אבל ברכות שברכו אותן האבות משומרין הן לעת״ל שם גברוך אתה בעיר בשכר המצות שאתה עושר• בעיר• וברוך אתה בשדה בשכר מצות שאתה עושה בשדה• ברוך אתה בבואך בפרקמטיא שלך שם 1 ברכות מברכות לבעליהן וקללות מקללות לבעליהן ריי׳יי א לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן לברכו שם י אין הקללה שוכנת במקום ברכה תנחומא נח כא אדם צריך לעמול ולעשות בשתי ידיו והקב״ה שולח את ברכתו עם ייצא יג יברכך ה׳ בנכסים וישמרך מיצה״ר ססיי נשא היה חבירו בשוק ואומר הקב״ה יברכהו לפלוני היום יצא מתוך ביתו מאה שוורים שמע סרדיוט והלך ואמר לשר והקיף את כל ביתו ונטל ממנו כל ממונו אבות יר׳ב יא זו היא קללר• שמקללין בנ״א אל יהא לך חומץ ומלח בתוך ביתך שם כ מפסיקין בברכות ואי! מפסיקין בקללות• אמר הקב״ה אינו דין שיהו בני מתקללין ואני מתברך סופרים יג וכן היה מנהג טוב בירושלים להתענות בניהם ובנותיהם הקטנים ביום צום ב! שנה עד עצם היום בן י״ב להשלים ואח״ב מקרבו לפני כל זקן וזקן כדי לברכי שם ית י• כל מקום שנאמר לי יש בו ברכה ילקוט תרומה שסג מתנבא (בלעם) שאיני יכול לבטל את הברכות שנתברכו האבות מפי השכינה שם בלק תשסי בכל מלם שהצדיקים הולכים ברכה באת לרגלם ירד יצחק לגרר באת ברכה ,1רגליו שם <?ג תת" וכשבא בלעם לברך את ישראל היה ראוי לברכן ז׳ ברכות כנגד ז׳ מזבזזוו* ולא ברכן אלא ג׳ א״ל הקב״ה רשע אתה עינך צרה- בברכתן של ישראל• יב”
141
ברכה וקללה / ברכות
משה שעינו יפה ויברך את ישראל שם כרכה תתקנא בשעה שאבי מזכיר צדיקו של עולם אתם תנו ברכך, שם משלי תתקמי כל מי שהוא נאמן הקב״ה מביא ברכות על ידו ״° שם תתקסב כל מי ששומע קללתו ושותק נקרא חסיך מדרש תהלים טז דאי קללת צדיקא היא אפילו דלא אתכוין בה כין דנפקא מפומיה נטל לה ההוא יצה״ר וקטרג בה בשעתא דסכבה זהר יישלח בשעתא דאתכגם (חוה) לגבי אדם קב״ה בריך לון כחזן דמברך לכלה בז׳ ברכות שם תזריע מי אית בר נש דברכתא אתקיים על ידיה יתיר מאחרא בגין דהאי זמין דיתקיים ברכתא על ידיה ואית בר נש דהוא זמין לאיתקיימא לווטין ןל ידיה שם אחרי סג• ע״ע ע’ ברכות׳ ברכת כהנים׳ ברכת המזון׳ תוכחה׳ תפלה׳
^ילללו! אנשי כנה״ג תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות ברכית לג־ כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא שם שם שם חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה שם שם: אסור לו לאדם שיהנה מן העוהיז בלא ברכה וכל הבהבה מן הן5ןו1״ז בלא ברכה מעל שם לה■ כתיב לה' הארץ וכתיב והארץ נתן לבנ״א ל״ק כאן קודם ברכה כאן לאחר □רכה שם שם שם כל הנהנה מן העוה״ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב״ה וכנסת ,שראל שם שם: משתבחין ליה רבנן לרזב״ז דאדם גדול הוא ובקי בברכות שם לח• כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו שם »• כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתי שם שם: כל ברכה שאין בה הזכרת השם (מלכות) אינה ברכה שם שם שם כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו שם שם שם כל המוקדם בפסוק זה (ארץ חטה וכו') מוקדם לברכה שם «• תכף לנטילת ידים ברכה שם »׳ נח נפשיה דרב וברכת מזיגא לא גמרען שם מג• מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך? שם מה• ומבדכותיו של אדם ניכר אם ת״ח הוא אם לאן שם נ• הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים• על הזיקין ועל הזועות ועל הרעמים אומר בידך שכחו וגבורתו שם נד• הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים• הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שהלק מחכמתו ליריאיו שם גח■ מאימתי מברכין על הגשמים? שם נט: הנהנה מעוה״ז בלא ברכה מעל עד שיתירו לו כל המצות תוספתא נינ" י כל שהוא תיכף לנט״י ברכה אין השטן מקטרג באותה הסעודה ירוש׳ ברכות * א העולם ככרם ופדיונו ברכה שם י מסובין אסורין לטעום כלום עד שיטעום המברך שם שם שם כל ברכיא טבין וברכיא דאורייתא בישץ שם ם ארחב״א המדליק ני חנוכה צריך לברך ורי״א הרואה נר של חנוכה צריך לבדך שבת »• מכאן אמרו כיחבי ברכות כשורפי תורה שם w כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן B’nM ז:בשעה שאני מזכיר צדיק עולמים אתם תנו ברכה יומא לז• תפילין כל אימת
118	ברכות / ברכת המזון
דמשמשי בהו מברך סוכה מו־ ק״כ זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו י״ח ברכות על הסדר מגלי׳ יז; אין אומרים ברכה על הפורענות עם לא■ מנין לברכת חתנים בעשרהז כתיבות ז׳ שאין מברכין בתורה תחילה נירים םא• גדול העונה אמן יותר מן המביד נזיר םו: הרי שגזל סאה של חטין והפריש ממנו חלה כיצד מברך? אין זה מביד אלא מנאץ ג'ק צד־ כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה סנהדרין מג• חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום מנחית רג! ת״ח צריך שילמוד ברכת חתנים י׳י^יו ט• מה שמועה טובה ברוך הטוב והמטיב אף מים קרים ברוך הטוב והמטיב ב'ר יג קטן וס״ת עושין סניף מאימתי! כדי שיהא יודע לברך שם צא אם אבלם מפירות הארץ או מן האילן הוי מברך עליהם שאם אכלת ולא ברכת אתה גחל את הפירות ואת האילן ואם אכל אדם ובירך הוא ממליך לבוראם שרט תהלים לי• ע״ע ע׳ ברכה וקללה•
1ל5ו1 pt^H (כוס של ברכה) אמרו מאה״ש לפני הקב״ה רבשיע כתיב בתורתך אשר לא ישא פנים והלא אתה נושא פנים לישראל ז א ל וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה ברכות כ! מנין לברכת המזון לאחריה מ! התורה? שנאמר ואכלת ושבעת וברכת שם כא־ א״ל ר'פ הבו לי לדידי לברוך דנפיל עילואי ט׳ קבין שם כנ: בנימין רעיא כרך ריפתא ואמר בריך רחמנא מריה דהאי פיתא שם מ: בעל הבית בוצע ואורח מברך• מאי מברך? יה״ר שלא יבוש בעה ב בעוה ז ולא יכלם לעוה׳ב שם מו־ א״ל (ינאי) לדביתהו מאן יהיב לן גברא דמברך לן? אייתיתיה לשמעון בן שטח אחוה• יהבו ליה כסא לברוכי אמר חיני אבריך? ברוך שאכל ינאי וחביריו? שם מ"• משה תקן לישראל ברכת הזן בשעי, שירד להם מן יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ דוד ושלמה תקגו בונה ירושלים שם שפ! י׳ דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחת ושטיפה הי ומלא עיטור ועיטוף נוטלו בב׳ ידיו ונותנו בימין ומגביהו מן הקרקע ספח ונום! עיניו בו• כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים שם נא• ומשגרו לאנשי ביתו במתנה כי היכא דתתברך דביתהו• אין מסיחין על כוס של ברכה• אי! מברכין על כוס של פורענות שם שם־ מי שאכל בראש הבירה ושכח ן,רד ולא ביד יחזור לראש הבירה ויברך שם נג: ג׳ דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם ם' שגותנין לו כוס של ברכת לברך ואינו מברך שם "• אם אכלת וברכת כביבול כאלו משלך אכלת ירוש׳ ברכות יי בום של ברכה מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה פסחים קט נ לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לביד ואומר להם איני מברך שיצא ממני ישמעאל א״ל ליצחק ליעקב למשה ליהושע•
143
ברכת המזין / ברכת כהנים
א'ל לדוד טול וברך א״ל אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא זזם קיט: אלו נאמרין בכל לשון וברכת המזון םיטה לב♦ אין נותנין כוס של ברכה ?1כרו אלא לטוב עין שם לח•־ לאחר שאכלו ושתו א״ל כוס של ברכה אחה שותה או מ׳ זהובים אתה נוטל? א״ל כוס של ברכה אני שותה יצתה בת קול ואמרה כוס של ברכה שוה מ׳ זהובים חולין פז• יצחק היה מקבל את העוברים ואת השבים ומשהיו אוכלין ושותין היה אומר להן ברכו• אמרו ברוך אל עולם שאכלנו משלו ברמג ומי מברך תחלה? הכל חולקין כבוד להקב״ה שהוא יצוה לברך והקב״ה אומר למיכאל ברוך והוא אומר לגבריאל וגבריאל לאבות העולם והן חולקין כבוד למשה ולאהרן שמיר כה כיצד היו מברכין על המזון? שנו רבותינו עד שלא נכנסו לא׳י היו מברכין הזן את הכל משנכנסו לא״י היו מברכין על הארץ ועל המזון משחרבה הוסיפו בונה ירושלים משנקברו הרוגי ביתר הוסיפו הטוב והמטיב במד*רכג ויאכל בעז וישת וייטב לבו למה וייטב לבו? שברך על מזונן ויתיר ה אמרו (אחי יוסף) נאכל ונשתה ואח״ב נהרגהו אכלו ושתו באו לברך א״ל יהודה אנו מבקשין להרוג נפש ונברך לאלהינו? אין אנו מברכין אלא מנאצין תנחומא תשא ב אוכלי עמי אכלו לחם זה ישראל שהיו מברכים להקב״ה על הלחם ועל מה שהם
אוכלים ילקוט תהלים תשע־ ע״ע ע׳ אכילה ושתיה׳ ברכה וקללה׳ סעודה• לרלת להבים (דוכן׳ נשיאת כפים) כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפין ברכות לב: מימי לא עברתי על דברי חבירי יודע אני בעצמי שאיני כהן אם אומרים לי חבירי עלה לדוק אני עולה שבת קיח: מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל אוסיף ברכה אחת משלין ר״ה כח: ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאהן מגילח יח. ברכת כהנים נקרין ולא מתרגמין שם כה•־ ולא נשאתי כפי בלא ברכה שם כז: כל המסתכל בג' דברים עיניו כהות ובכהנים• בזמן שבהמ״ק קיים שהיו עומדין על דוכנן ומברכין את ישראל בשם המפורש חגיגה טז• ואלו נאמרין בלשון הקודש ברכת כהנים סוטה לב• מנין שהקב״ה מתאוה לברכת כהנים? כל כהן שמברך מתברך ושאינו מברך אינו מתברך• כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בג' עשה שס לת: ביהכ״נ שכולו כהנים כולן עולין לדוכן למי מברכין? לאחיהם שבשדות שסשםשםמאי מברך ן שסלם• אין הכהנים רשאים לכוף קשרי אצבעותיהן עד שיחזרו פניהם מן הצבור• אין הצבור רשאין לענות אמן עד שתכלה ברכה מפי ה^ורא "ם שם: לעולם תהא אימת צבור עליך שהרי כהנים פניהם כלפי העם יאחוריהם כלפי שכינה שם מ• שלא יאמר איש פלוני מגלה עריות ושופך דמים יי׳יא מכרכני? אמר הקב״ה ומי מברכך לא אני מברכך? ירוש׳ גיטין ה למדנו ברכה
44!	ברכת כהנים / בשורה
לישראל מפי כהנים לכהנים עצמן לא למדנו כשהוא אמר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל והקב״ה מברך לכהנים חיליז מט• אני והנער נלכה עד כד• לפיכך אמר המקום כה תברכו את בני ישראל ביד מג שכל מי שמזיר עצמו מן היין לשם שמים זוכה לכל הברכות האמורות בברכת כהנים במי’ר יא משגיח מן החלונות מבין כתפותיהם של כהנים מציץ מן החרכים מבין אצבעותיהם של כהנים שם שם מכאן ואילך אמר הקב״ה הרי הברכות מסורות לכם הכהנים יהיו מברכים את בני כשם שאמרתי לאברהם אביהם והיח ברכה שם שם א״ל ההב״ה לכהנים לא מפני שאמרתי לכם שתהיו מברכין את ישראל תהיו מברכין אותם באנגריא ובבהלות אלא תהיו מברכין בכוונת הלב כדי שתשלוט הברכה בהן שם שם אף בברכת כהנים אחר כל ברכות סיימן בשלום לומר שאין הברכות מועילות כלום אלא א״כ שלום עמהם שם שם יכול אם רצו הכהנים לברך את ישראל הרי הם מבורכים ואם לאו אין מבורכים? ת״ל ואני אברכם שם שם א״ל הקב׳ה אע״פ שאמרתי לכהנים שיהו מברכין אתכם אני עומד עמהם ומברך אתכם לפיכך הכהנים פורשין את כפיהם לומר שהקב׳ה עומד אחרינו תנחורא נשא ח ששים גבורים סביב לה אלו ששים אותיות שבברכת כהגים• אלא אפילו רואה אדם בחלומו החרב שלופה ונתונה בצוארו משכים והולך לביהכ״נ ורואה הכהנים נושאין את כפיהם החלום רע מתבטל ממנו שם שם ט כל כהן דהוא לא רחום (אוהב) לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב טוב עין הוא יבורך
זד,ר נשאק"■ ע״ע ע׳ כהונה•
ברק- ע׳ גשם•
HH Wi כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות ברכות יי• ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב על בשורות
רעות אומר ברוך דיין האמת שם נד• אם עשו שפתותיו תנובה מבושר שנשמע תפלתו ירוש׳ ביכיח ג כל העושה מצוה כמאמרה אין מבשרין אותו בשורות רעות שבת סג• חטין נעשו יפות איל צא ובשר לסוסים ולחמורים פסתים ג: בכ״ח ביה אתה בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מאורייתא י'ה יט• ואלו קרעין שאין מתאחין ועל שמועות הרעות מיק כו• העבירו לפניה כוס של בשורה כתובות טז: בהכר בישי (יהודה) בהכר בישרוהו סוטי׳ י: רוח הקודש מבשרתן כן ירבה וכן יפרוץ שם י* ברב בישר (משה) ברב בישרוהו שם יג: רוה״ק מבשרתן אימתי שתעשו ככה הדם מתכפר להן שם מי• המבשרני במה נפטר רחמה של אשתי אם זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה ב״ב קמא: ונתתי נגע צרעת בשורה היא להם שנגעים באים עליר"^ הוריות י• א״ל רבי מבשר טובות אני לך הילין פז• אם יגעת הרבה בלהג דברי חכמי*
145
בשורה ( בשר
הקב״ה מבשרך בשורות טובות במדב׳ר יי אספסיאנוס לבש חד מסן אתת בשורה ובשרית מית בירון ואמליכוביה בעי למלבש חד מסן ולא עליל שלח ואתויה לריב״ז א״ל בשורתא טבתא איתבשרת דכתיב ושמועה טובה תדשן עצם איכ״ר א וכי יש לך אדם שהוא מתבשר בשורה טובה ואינו שמחן מכלתא באי בשורה רעה נתבשרו ישראל באותה שעה שסוף התורה עתידה להשתכח• בשורה טובה בתבשרו
שם שם יב• ע״ע ע׳ שמיעה•
^^ל (בשרא׳ אומצא) מלח ממתקת את הבשר ברכות ה• כשאתם חותכין בשר אל תחתכו על גב היד שם ח: כל שהוא כביצה ביצה טובה הימנה לבד מבשרא שם מי: כל הקרוב לנפש משיב את הנפש• כי מייתית לי אומצא דבישרא טרח ואייתי לי מהיכא דמקרב לבי ברוך שם שם שם י׳ דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה האוכל בשר שור בשר שמן בשר צלי בשר צפרים שם «: מצטמק ויפה לו בשר טרוף שבת לח• ממאי הויא (ארקתא)? מבישרא שמנה ומבישרא דתורא אליבא ריקנא שם לט־ אבא זבן בתליסר אסתירי פשיטי בישרא מתליסר טבחא (לכבוד שבת) שם קיט• היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי• בר בי רב דזבין אומצא ליזבין אונקא (צואר) דאית ביה ג׳ מיני בשרא ש° קמ: ובשר שמן דמעלי לכולי גופיה פסחים מבג ע״ה אסור לאכול בשר• וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה לעוף שם מט: אין שמחה אלא בבשר שם קט• בשר ששאלו שלא כהוגן ניתן להם שלא כהוגן יומא עת• למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילח שם שם: זה המשגר לאשתו בשר שאינו מהותך בע״ש חגיגה ה• דאכלה בישרא ושתיא חמרא הוו לה בני בריי כתובות ם: מעשה באנשי גליל העליון שלקחו לעני בן טובים מציפורי ליטרא בשר בכל יום שם םז: בעיין בישולא כעין בישרא דתורא נדרים מא: מזמנים לך למיכל בשראי דתורא עד תלתא פרסין שם מט: קרביים לאו בשר ואוכליהן לאו בר אינש• דמסוכר ואכיל בישרא דצפרא פרח ליביה בצפרא שם נד: בש״ר בושה סרוחה רימה סוטה י• לקורדייקום בישרא סימקי אגומרי• לתלגא בשרא שמינא אגומרי גיטין »: אכל בשר שור בלסת ולן כלבנה בלילי י״ד או ט״ו בתקופת תמוז אחזתו אחילו שם ע• מובחר שבבהמות שור מובחר שבעופות תרנגולת ב״מ פי: כשחרב הבית בשניה רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר• א״ל נאכול בשר שממנו מקריבין ע״ג מזבח ועכשיו בטל? נ'נ ם: בשרא מליחא לא מעלי שם עד: אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה סנהורין נם: אינו חייב (בן סורר ומורה) עד שיאכל בשר חי• בשיל ולא בשיל כבשר ביבא יאכלי גנבי שם ע• אפשר חתיכה של בשר עומדת ג' ימים בלא מלח ואינה מסרחת? שם צא• מרבה בשר מרבה רמה אבות ב ז משנכנסו לארץ נאסר להן בשר
10
בשר / בת קול
14«
נחירה חילין י׳■ הרוצה שיבריא חותך כזית בשר מבית שחיטתה של בהמה ומולחו יפה ומדיחו יפה יפה שם לג• שלא אכלתי בשר כוס כוס מעולם שם ל’• למדה תורה ד״א שלא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון יכול יקח מן השוק ויאכל? ת״ל וזבחת מבקרך• ולא כל בקרך• ואינך אימת (יאכלו בשר)? מערב שבת לע״ש שם פד• ודי חלב עזים דיו לאדם שיתפרנס מהלב גדיים וטלאים שבתוך ביתו• מיכן למדה תורה ד״א שלא ילמד אדם את בנו בשר ויין שם שם שם פוץ מלחא ושדי בשרא לכלבא נדי׳ לא• בשר העגל שנתפח ובשר זקנה שנתמעט עוקצים ב ח הא אין אדם אוכל בשר עד שיהיו לו בקר וצאן הפיייאה עי ושאלתם בשר ממלא מעים הרי אנ, נותנו לבם ילקוט בשלח רנט ומה צבי זה קל לאכול מכל בהמה וחיה שם שלח תשמג בשר לאכול ולא לשבוע למדה תורה ד״א שאין אוכלין בשר לשובע לקח טוב שמות טז• עיע ע׳ אכילה ושתיה׳ בהמה וחיה•
בשר ודם׳ ע׳ אדם• בת׳ ע' בנים ובנות♦
בת קול (בת קלא) וא׳ל בני מה קול שמעת בחורבה זו? וא״ל שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים נינות ג־ בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חווב ואומדת כל העולם כולו מונים בשביל הנינא בני "־ י׳־
ש:
אין משגיחי! בבת קול — יצתה ב־ק ואמרי■ אשייך י׳ע שאתה מזומן לחיי העוה־ב ש־ »־ יצתה ב־ק ואמרה אלה ואלה דברי אלהים חי,ם אבל הלכה כדבר, ב־ה ייי׳י - » י בשעה שתיקן שלמה עיייבין ינם־י יצתה ב״ק יאמרה בני אם הכם לבך — יצתה ב־ק יא״ל (לישב־י יי" י־א) להתייב עולמי יצאתם־ ״° ^' יא״ל (ל«™' »» בי »» "־ "׳ בשעה שהקדימו ישראל ^	°' ג’לה ל״י י' יי■’ " - יצ״ה נ־ק יאמיר, מ־י
” ייי'	^ *ל (לי ^ ™א *T יליספו לך ר׳ מאי■
שני ׳ייי־יו ־י־ מה ״שיני	לאיתי ישע (נביכדנצי), » ™ משמ״י
נביאים האחיינים נ־״ קה ייה־ק —אל יצייין היי משתמשי, ננ-ק יי»«׳ יצתה ב״ק וא״ל (לשאול) אל תהי צדיק הרבד	י	s
,	,	,,	? ד,יבה שם ננ: ביקש קהלת להיות כמשה
יצתה ב״ק וא״ל וכתוב יושר דברי אמת ר״ה
(ד״ע) גדול מזה (יא) ת־־נית כה: יצתה	׳ ק ואמרה לא מפני ׳
שם כט: יצתה ב״ק ןאמרה מי הוא זה שגילה ס^' אדין זה מזומן לחיי העור• ראשונים כלו מפני כלים נס	בנא? מגילה ג• יצתה ב״ק וא
^ J (לחייב) למה תרצי יין עם ־’י ק .מדשמעקלגבראבמתאוקלאיתתאבדבי*
147
בת קול
שם לב יצתה ביק ואיל כולכם מזומנין לחיי העוה״ב מיק ט• בכל יום ויום ביק יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שם יח: יצתה ביק ואמרה שובו בבים שובבים חגיגה טי• ביש אומרים אין משיאין ע'פ ביק וביה אומרים משיאין יבמות קכב• יצתה ביק ואמרה אף ההוא כובס מזומן לחיי עוה»ב כתיבות קג־ יצתה ביק ואמרה יבא שלום ינוחו על משכבותם שם קי• ביש אומרים אין מעידין על ב״ק ובד,"א מעידין תוספתא בזיר א מ׳ יום קודם יצירת הולד ביק יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני סוטה ב• יצתה ביק ואמרה אתה הצלת תמר שם י•• י״ב מיל כנגד מחנה ישראל ביק משמיע וימת משה ספרא רבה דישראל שם יג: יצתה ביק ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו ש0 כא־ יוחנן כה״ג שמע ב״ק מבית קה״ק שהוא אומר נצחו טליא• מעשה בשמעון הצדיק ששמע ביק מבית קהיק במילת עיבידתא• ביק שאני שם לג• נתנה עליהן ב׳ק מן השמים ואמרה יש בכם אדם אחד שראוי שתשרה שכינה• נתנו עיניהם בהלל הזקן שם מח; יצתה ב״ק ואמרה אם הבנים שמחת גיטין נז: יצתה ביק ואמרה מה לכם אצל ר׳א שהלכה כמותו בכ'מ? עמד ר״י על רגליו ואמר לא בשמים היא שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בביק ב״מנט♦־ יצתה ביק ואמרה אשריך רב/ שגוסך טהור שם םו־ יומא חד שמע ההוא גברא ב״ק דאמר כל עבדא דמריד השתא מצלח ביב ג: יצתה ביק ואמרה נסתכלת בדמות דיוקני שם נח• ונפק כ׳ק ואמר לן לא תיחותן שם ע- יצתה ביק ואמרה ועובדיה היה ירא את ה׳ סנהדרין לט•־ יצתה ב׳- ואמרה רןי •לי רזי לי שם צי• יצתה ביק ואיל מי שהרג את הפלשתי תתנו שילוחים לבניו? שם ק=• יצתה ב״ק וא״ל חזית איש מהיר במלאכתו ״° קי• יצאת ביק ואמרה אני עד בדבר זה מכות «־ יצתה ב״ק ואמרה קטיעה בר ^לום מזומן לחיי העוה״ב לי י: יצתה ביק ואמרה רחבית וקלצטונירין מזומנין לחיי העוה״ב שם יח• בבל יום ויום ביק יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה אבית ו ב יצתה ביק ואיל (לאהרן) הנה מה טוב ומה נאים שבת אחים הוריות יב• יצחה ביק ואיל (לאברהם) זית רענן יפה פרי תואר מנהיח נג:יצתה ביק ואמרה כוס של ברכה שוה מ׳ זהובים חילץ פז• יצתה ביק ואמרה סטל חרמון שיורד על הררי ציון כריתות ה: ביק אומרת הרבה סייחים מתו ונעשו אורותיהם שטיחין ע״ג אמותיהן ביר סי ביק צווחת ואומרת היא אמו ודאי שם פה ?יל אחד נחלק לז׳ קולות שלא היה לו ב״ק שמיר כ" כשאדם קורא לחברו יש לקילו ביק והקול שהיה יוצא מפי הקב״ה לא היה לקולר ביק שסכט יצתה ביק ואיל ולאברהם) לך אכול בשמחה לחמך ויקיר כ יצתה ביק ואמרה (למשה) הגיע סוף מיתתך ייי י» מה השמן הזה אין לו ביק כך ישראל אין להם ביק בעוה״ז שהשיר א 3’ק מפוצצת ואומרת לנבוכדנצר עבדא בישא שם ב עתיד אני לעשות לישראל
10•
בת קול / גאוה
148
סניגור בין אוה״ע אי זה זה? זה ב״ק שם ח ושמעתי ב״ק מפוצצת ואומרת שובו בנים שובבים חוץ מאלישע בן אבויה תירי י ב" היתה יוצאת ואומרת עד כאן חציו של דם ייק׳י י השיבתו ב״ק נאה לך העץ אסה״י י בקשו חכמי המשנה לשנות ד' מלכים ולמנות שלמה עמהם אלא שיצאה ב״ק ואמר אל תגעו במשיחי תנחומא
מצורע א ב״ק יוצאת מתוך המחנה ספרי דברים ״״■ ע״ע ע, רוח הקדש* בתולה׳ ע׳ בחור ובתולה•
ג
גאלה (גבהות׳ גסות הרוח׳ יהורא׳ רברבנות׳ התגדרות׳ קומה זקופה) לא יעמוד אדם לא ע״ג כסא ולא במקום גבוה ויתפלל לפי שאין גבהות לפני המקום בימי" י’ א״ת גויך אלא גאיך אמר הקב״ה לאחר שנתגאה זה קבל עליו מלכות שמים שם שם שם לא כל הרוצה ליטול את השם יטול שם טז־ בכ״ד מקומות ב״ד מנדין והמגיס דעתו כלפי מעלה שם יט■ המגביה קולו בתפלתו ה״ז מנביאי השקר מגהק ומפהק ה״ז מגסי הרוח ש° כד:ו׳ דברים גנאי לתיח ואל יהלך בקומה זקופה שם מג־ מדסליק האי מרבנן ממערבא גס ליה דעתיה שם מז. סימן לגסות הרוח עניות "י׳ לג• יען כי גבהו בנות ציון שהיו מהלכות בקומה זקופת שם סב: רמות דוחא הוא דנקיט להו שםגד־ אי בטלי יהירי בטלי אמגושי שם קלט• וכל המגביה עצמו הקב״ה משפילו עיריבין יג• ואם מגיס לבו הקב״ה משפילו שם נד. לא בשמים היא לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים שם נה־ כל המתיהד אם חכם חכמתו מסתלקת ממנו פסחים םר: השותה כוסו שלשה מגסי הרוח שם סי: רברבנותיה דמר גרמה ליה למר דלא תימא שמעתיה מפומיה שםקי־• ד׳ אין הדעת סובלתן דל גאה ש° ?יג! שהם גסי רוח ומעוטי תודה יריש׳ פםחים ה ג המהלך אחורי רבו ה״ז מגסי הרוח יומא לז• אין כה״ג משמש בבגדי זהב מפני הגאוה ירוש׳ יומא ז בשביל ד׳ דברים נכסי בע״ב יוצאין לטמיון ועל גסות הרוח וגסות הרוח כנגד כולן סוכה כט•• מה מים מניחץ מקום גבוה והולך למקום נמוך אף דברי תורה תענית ז• ומגיס דעתו עליו מביא אף לעולם שם ח• פה שהיה מדבר בגאוה וידים שהיו מניפות על ירושלים תעשה בהם נקמה שם י״: ואם הגיס דעתו הקב״ה משפילו מגילה יג: לא יאה יהרותא לנשי תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמיהו שם יי במה הארכת ימים? ולא פסעתי על ראשי עם קדוש ש° נז: האי מאן דיהיר בעל מום הוא שסכט• ג׳ הקב״ה בוכה עליהן בכל יום ועל פרנס המתגאה ?ל הצבור הניגר. ה: מפני גאותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לאוה״ע שם שם שם מלך שבחיות ארי מלך שבבהמות שור מלך שבעופות נשר ואדם מתגאה עליהן והקב״ה
גאיה 149
מתגאה על כולן מם יג: הנוטל ידיו לפירות ה״ז מגסי הרוח מם יח: מי הוא זה שמפסע על ראשי עם קדש ן יכמות קח: א״ל עשו לי בימה גדולח טפח רוחי עלי יקרא עלוי אם נבלת בהתנשא מי גרם לך להתנבל בד״ת על שבשאת בהן ירי"׳ ־יכמדת " רשע למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך? נדרים ט: ואם הגביה עצמו הקב״ה משפילו• ואם חוזר בו הקב״ה מגביהו שם נח־ שרי ליה לאיניש לאודועי בפשיה באתרא דלא ידעי ליה שם סב־ ומפני מה אין מצויין ת״ח לצאת ת״ח מביניהן? כדי שלא יתגדרו על הצבור שם פא• כל אדם שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש• כל אדם שיש בו גסות הרוח כאלו עובד ע״ז• כאילו כפר בעיקר• כאלו בא על כל העריות• כאילו בנה במה סימה י: אזהרה לגסי הרוח מנין? כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף מתמעט• כל אדם ’שיש בו גסות הרוח ראוי לגדעו כאשירה• שכינה מיללת עליו• אמר הקב״ה 'אין אני והוא יכולין לדור בעולם שם ה־ ת״ח צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית שם שם שם אבשלום נתגאה בשערו לפיכך נתלה בשערו שם ט: משרבו מושכי הדוק רבו היהירים• האי מאן דמיהר אפילו אאינשי ביתיה לא מיקבל• משרבו זחיחי הדעת רבו מחלוקת בישראל Br מז: אסור לאדם שיהלך ד׳ אמות בקומה זקופה קידושיז לא• י׳ קבים גסות ירדו לעולם ט, נטלה עילם שם מט: י׳ דברים נאמרו בגרע ורוחו גסה שם פב• רוב עבדים גאים ירוש׳ קידושין ה מי הוא זה שמראה גדולה בפנינו? ב" ק סא: כל צדקה וחסד שע״א עושין חטא הוא להן כשאין עושין אלא להתיהר וכל המתיהר נופל בגיהנם נ'נ י: כל אדם שיש בו גסות הרוח נופל בגיהנם שם עח: כל המתגאה בטלית של ת״ח ואינו ת״ח אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב״ה שם צח־ שאם תזוח דעתו עליו אומר לו יתוש קדמך במעשה בראשית סנהדרין לח־ ועיניו לא נשא שלא הלך בקומה זקופה שם פא־ אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל שם *״• גסות הדוח שהיתה בירבעם טרדתו מן העולם שם קא: דור המבול לא נתגאו אלא בשביל שובה שהשפיע להם הקב״ה שם קח־ אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב״ה שם קט: והגם לבו בהוראה שוטה רשע וגם רוח אבוח ד ז אל תבקש גדולה לעצמך שם י מצנפת מכפרת על גסי הרוח זבחים סח: א״ל הקב •ה לישראל חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכן לפני חילץ פט־ כמה יהיר האי צורבא מרבנן! שם קיא• הכל מתגאין זה על זה חשך מתגאה על התהום הרוח על המים והאש על הרוח והשמים על האש יהקב״ח מתגאה על הכל• ד, מיני גאים נבראו ,בעולם גאה שבבריות אדם גאה שבעופות נשר גאה שבבהמות שור גאה שבחיות ארי והם קבועים תחת המרכבה ׳של הקב״ה כדי שלא יתגאו בעולם שמ״ר בג השפלתי זו הגבהתי והגבהתי היא
גאוה
150
השפלתי שם מה שכל המתגאה אינו נידון אלא באש ויק״ר ז מכאן אתה למד שלא ינהג אדם גאוה לפני המקום שכל המתגאה לפניו מתבזה וכן אתה מוצא בדוד שלא נהג עצמו בגאוה במד׳ר י גאות אדם תשפילנו זה תבור וכרמל שבאו מתגאים לומר שאנו גבוהים ועלינו הקב״ה נותן את התורה ושפל רוח יתמך כבוד זה סיגי שהשפיל א״ע וע״י כך תמך הקב״ה כבודו עליו ^ יג למה בכל נשיאים כתיב שם נשיא ונחשון אינו קרוי נשיא? שאם בא להתגאות על הנשיאים האחרים לומר שאני מלך עליכם שאני הקרבתי תחלה יאמרו לו אין אתה אלא הדיוט אתה לא נקראת נשיא שם שם אם רוח המושל תעלה עליך אם באה לך ממשלה אל תנח מדת ענותנותך ללמדך שכל המניח ענותנותו גורם מיתה לעצמו ולוטא לדורו קה״י י כי גאה גאה גאוני וגאיתיו גאוני במצרים גאיתיו במצרים גאוני על הים גאיתיו על הים אשירה לה׳• כי גאה גאה בעוה״ז ועתיד להתגאות לעוה״ב• ד •א גאה על כל המתגאים שכל המתגאים במה שהן מתגאים בו נפרע מהם תנחומא בשלח יב גאות אדם תשפילנו כל מי שרודף אחר שררה שררה בורחת ממנו ש0 ויקרא ג מה הים הזה הגלים שבתוכו מתגאים ועולים וכיון שכל אחד מגיע לחולה הוא נשבר וחברו רואה אותו אף הוא שנשבר ומתגאה ועולה כך הרשעים רואים אלו את אלו והם מתגאים שם שם ז ומה אם אבנים שאין בהם דעת לא לרעה ולא לטובה אמר הקב״ה לא תנהג בהם מנהג בזיון הבירך שהוא בדמותו של מי שאמר והיה העולם דין הוא שלא תנהוג בו מנהג בזיןן מכלחא יתרי כ לבלתי רום לבבו מאחיו ולא משל הקדש ספרי שופמים יז ושנא את הרבנות כיצד? מלמד שלא יניח אדם עטרה מעצמו בראשו אבל אחרים יניחו לו• כל המגביה עצמו על ד״ת דומה לנבלה מושלכת בדרך כל עובר ושב מניח ידו על חוטמו ומתרחק ממנה אבות דר"ביא ההוגים כיונים והמגמין והמפפין בידיהם והבועטין ברגליהם והמהלכין בראש אצבעותיהם עליהן הכתוב אומר אל תבואני רגל גאוך, י א ב התיר מנעליו ויצא לשוק היז מגסי הרוח סנטרו לצדדין ה״ז מגסי הרוח שםיא תחילת עבירה הרהור הלב שניה לה ליצנות שלישית גסות הרוח יא"׳ י במה שאומות מתגאים ,1פגין בו נפרע מד,ן ילקוט בשלח רמג ושברתי את גאון עוזכם אלו הגאים שהן גאונם של ישראל כגון פפוס ולוליינוס שם בחקותי תיעג לא יהנה אדם מד״ת ויתגאה בהם שמא עוקרין אןתו שם מלכים ב׳ רמד וכל מי שהוא גבה לב גורם לטמא את הארץ שם ישעי׳ תפח חירם היה גאה ומתגאה מאד• נכנס לים ועשה לו ד' עמודים של ברזל שם יחזקאל שסז לא זכר שמיה דיוסף באינון דגלים בגין דאתגאי על אחיר זהר מקז י
כל מאן דלביה גס ביה שוכח מה שחוטא שם ויקרא כג• ע״ע ע׳ ענוה♦ גאולה׳ גאולת מצרים, ע׳ פסח•
151
גאולה׳ גאולה לעתיד
גאולה׳ גאולה לעתיד (קבוץ גליות׳ קץ) השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא ברכות י: כל הסומך גאולה לתפלה איבו בזוק כל היום שם »: ר״ח רבה ורשב״ח היו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתא (בעלות השחר) וראו אילת השחר שבקע אורה אמר ר״ח לר״ש ברבי! כך היא גאולתן של ישראל מצפצפת בתחלה קימעא קימעא כל מה שהיא מנצנצת היא רבה והולכת ירוש ברכות א א אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין שבת קיח: דבר ה׳ זה הקץ שם קלח: ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה פסחים ני• גדרל קבןץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ שם פח• קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה שם קיח• ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קיצם יימא ט: גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה שם סי• גאולתן של ישראל בתחלה קימעא קימעא כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת ירוש׳ יומא ג ב בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל• בניסן עתידין ליגאל ריח יא• ומשם (מעפר) עתידין ליגאל שם לא: גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות תענית ח: ועוד בקש (יונתן) לגלות תרגום של כתובים יצתה ב״ק וא״ל דייך• מ״ט משום דאית ביה קץ משיח מגילהג• כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שם טי• גאולה ורפואה בתר סליחה היא שם יז> ומה ראו לומר גאולה בשביעית? מתוך שעתידין ליגאל בשביעית שם שם:ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאהר ברכת השנים? דכתיב ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו• וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים שם שם שם ו׳ שבועות הללו למה? שלא יגלו את הקץ ושלא ידחקו את הקץ כתוביח קיא• אמר הקב״ה עלי לשלם את הבערה אני הציתי אש בציון ואני עתיד לבנותה באש כ״ק ס: אי תני כולהו עתה אקבצם ואם מעט מהם יחלו ממשא ב״ב ח• גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה שסי• ולמה נקרא שמן יואש? שנתיאשו מן הגאולה שסגא• בני אפרים שמנו לקץ וטעו סנהדרין »: אין בן דוד בא עד שיתייאשו מן הגאולה שס גן־ תיפח עצמן של מחשבי קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא אלא חכה לו עפ שס: כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומע״ט אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין בגאלין שם שם שם אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו• אם ראית דור שצרות רכות באות עליו כנהר חכה לו• זכו אחישנה לא זכו בעתה• זכו עם ענני שמיא לא זכו עני רוכב על חמור שם צח• ימות המשיח ג' מאות וס״ה שנה כמנין ימות החמה שנאמר כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה שם צט• כל העוסק בתורה לשמה אף מקרב את הגאולה שם שם•• אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב״ה עושה פדיון ^33■’י שפ ?י• עשרת השבטים אינן עתידין לחזור שם קי: ובמספר הדורות לפניו
152	גאולה׳ גאולה לעתיד
ה1א ךיקץ עדיות ב ט עורי צפון בקיבוץ גליות הוא דכתיב זבחים קט*• עלתה גצה הגיע זמנן של ישראל ליגאל חולין צב• מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום• שהגאולה ע״י מלאך והפרנסה ע״י הקב״ה ביר כ אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח שם «ב ידוע שאני משעבדן תדע שאני גואלן• בב׳ אותיות הללו הבטיח הקב״ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בנין שם »ד הגליות אינן מתכנסות אלא בזכות השתחויה שם ני נטל הקב״ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של □נים שם * ממה שאתה מחדשינו בבוקרן של מלכיות אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלינר שם עח כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכי כך הקב״ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה שם צג נעשו בני ישראל אגודה אחת התקינו עצמכם לגאולה• ב' בני אדם נגלה להם הקץ וחזר ונתכסה מהם יעקב ודניאל שם צח סימן לגאולה הראשונה שבאנכי ירדו ישראל למצרים ובאנכי אני מעלה אתכם וסימן לגאולה אחרונה שבאנכי הן מתרפאין והן עתידין להגאל שמ״ר ג כך ישראל מצפין משעמדה אדום אמר הקב״ה הסימן הזה יהי' בידכם ביום שעשיתי לכם תשועה ובאותו לילה היו יודעים שאני גואלכם ואם לאו אל תאמינו שם יח מי ששמר האבות ישמור את הבנים וכן לעתיד לבא בשעה שיגלה הגאולה שם לב אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות ויק״ר ז וישמרך ישמור לך את דיקץ במד״ר יא ואם שמרתם את שניהם הצדקה והדין מיד אני גואל אתכם גאולה שלימה דב״ר ה שאין הקב״ה מבשר את ישראל שיהיו נגאלים אלא בשלום שם שם אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבש״ע אני ישנה מן הקץ ולבי ער לגאולה אני ישנה מן הגאולה ולבו של הקב״ה ער לגאלני שהש״י ה בד׳ דברים נמשלה גאולתן של ישראל בקציר ובבציר בבשמים וביולדה בקציר הדא חקלה כד היא מחצדא בלא ענתה אפילו תבנא לית הוא טב בענתה הוא טב שם ח אין לה מנחם כל מקום שנאמר אין הוה לה ודכוותיה ציון היא דורש אין לה והוד. לה שנאמר ובא לציון גואל איכיר א כשם שלא גלו ישראל אלא ברודף מלא כך אינן נגאלין אלא בגואל מלא דכתיב ובא לציון גואל מלא כתיב שם שם שאין מתישבין בארצם אלא בגאולה שלישית גאולה ראשונה זו גאולת מצרים גאולה שניה זו גאולת עזרא השלישית אין לה הפסק תבתומא שופטים ט וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת שם נצבים א הנותן את הקץ אין לו חלק לעוה״ב י׳א יא אם יעשו תשובה גואלם אני לדורות ואם לאי גואלם אני לשנים ילקוט בא יי בשעה שהקב״ה גואל את ישראל ג' ימים קודם שיבא משיח בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד וא״ל הרי א’י עד מתי אתם עומדים בארץ ציה ושממה? ואח״ב א״ל בא שלום לעולם• ביום ב' בא ואומר באה
153
גאולה׳ גאולה לעתיד
טובה לעולם• ביום ג׳ אומר באת ישועת לעולם שם ישעי׳ תעיז בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ״ק והוא משמיע לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח שם שם תצט ולא כגאולה ראשוגה גאולה אחרונה כי גאולה ראשונה היה לבם צער ושעבוד מלכיות אחריה אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריך, שם שם שם אם יאמר לך אדם מתי קץ הגאולה בא אל תאמן שנאמר כי יום נקם בלבי לבא לפומא לא גלי פומא למאן גלי? שם שם תקז כגואל הראשון כך גואל האחרון מה גואל הראשון נגלה להם וחזר ונכסה מהם כך גואל האחרון שם הושע תקיח את מוצא שאין הגליות מתכנסות אלא בשכר' אמונה שם שם חקיט אמרו ישראל לפני הקב״ה אימתי אתה גואלנו? אמר הקב״ה לכשתרדו במדרגה התחתונה אותה שעה אני גואל אתכם• כשושנה זו מפורחת ולבה למעלה כך אתם כשתעשו תשובה ויהי לבבכם למעלה אני גואל אתכם שם שם תלג ה' אצבעות של יד ימינו של הקב״ה כולן לשם גאולה שם מ־כה תקנג אמר הקביה בעוה״ז הייתם נושעים ע״י בנ׳א וע״י שהיו בו״ד הייתם חוזרים ומשתעבדים אבל לעתיל אני בעצמי גואל אתכם ועוד יותר אין אתם משתעבדים שם זכרי' תקעז אם אין ישראל עושים תשובה אין נגאלים ואין עושים תשובה אלא מתוך צער וטלטול ומתוך שאין להם מחיה ואין עושים תשובה עד שיבא אליהו שם מלאכי תקצה אמר הקב״ה כשהייתם במצרים גאלתי אתכם בשביל שמי• אף מאדום איני עושה אלא למעץ שמי שם תהלים תתסי מסורת אגדה היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגליות ואם יאמר לך אדם שנבנית ולא נתכנסו הגליות אל תאמין שם שם תתפחותחת ארבע לא תוכל שאת זו אומה רביעית כביכול אין הקב״ה יכול להניח את ישראל אלא מיד גואלם• שבמלכות רביעית תהיה לכם גאולה שם משלי תתקסג קץ נתתי לימיני גאלתי את בני גאלתי את ימיני שם איכה תתרכה עתיד הקב״ה להפוך ת״ב לששון ולשמחה ולמועדים טובים ולבנות הוא בעצמו את ירושלים ולקבץ גלירת שם שם תתרמג אף ערשנו אלו י׳ השבטים שגלו לפנים מנהר סמבטיון שעתידין גלות יהודה ובנימין לילך אצלם להביאם כדי שיזכו עמהם לימות המשיח שם שהיש תתקפה שאלו את בלעם יש להם לישראל קץ של ישועה? א״ל הן א״ל ואימתי הוא? א״ל רחוק הוא• שאלו לנביאי ישראל אמרו קרוב הוא פםיקתא רבתי מב פילוסופי שאל את ר״ג יש לכם לומר שאתם מקוים להקב״ה שיגאל אתכם? א״ל הן שייט תהלי° י כתוב אחד אומר מגדיל ואחד מגדול אר״י לפי שאין הגאולה של אומה זו באה בבת אחת אלא קימעה קימעא ומהו מגדיל? שהיא ®תגדלת והולכת לפני ישראל לפי שהן עכשיו בצרה גדולה ואם תבא גאולה כב'א אינן יכולין לסבול• לכך משולה הגאולה לשחך שם יח» ע״ע ע׳ אליהו הנביא׳
ארץ ישראל׳ גלות׳ ירושלים׳ ישועה׳ משיח׳ נחמה•
גבאי
154
גבאי (אמרכל׳ גזבר) גבאי צדקה אין רשאין לפרוש זה מזה אפילו נתן לו חברו מעות שהוא חייב לו אפילו מצא מעות בדרך אינו רשאי ליטלן
שנאמר והייתם נקיים תוספתא פאה י בראשונה היו אומרין חבר שנעשה גבאי דוחין אותו מחבורתו חזרו לומר כל זמן שהוא גבאי אין נאמן פירש מגבואותו ד״יז נאמן שם דמאי ג גבאי צדקה בשביעית מדלגיץ על פתחיהן של אוכלי שביעית שם שם שם כל אדם שיש בו תורה ואין בו יר״ש דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לן שבת לא: באשה גזברית עסקינן שם סב יהא חלקי מגבאי צדקה ולא ממחלקי צדקך, שם קיח־• גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן משום שנאמר והייתם נקיים פסחי= יג• אוי לי מבית ישמעאל בן פיאבי אוי לי מאגרופן שהם כה״ג ובניהן גיזברין וחתניהן אמרכלין שם ״־ למה נקרא שמו אמרכל? מפני שמר על הכל תוספתא שקגים ב אין פוהתין מז' אמרכלין וג׳ גזברין• כשהוא חותם הגזבר חותם ונותנו לאמרכול אמרכל חותם ונותנן לקתליקון (פקיד עליון) קתליקון חותם ונותנו לכהיג ירוש' שקלים ה ב פנחס איש חבתא שעלה גורלו להיות כה״ג והלכו אחריו גיזברין ואמרכלין תוספתא יומא א אלעזר איש בירתא כד הוו חזי ליד׳ גבאי צדקה טשו מיניה דכל מאי דהוו גביה יהיב להן תענית כי• ואמרו לפניו רבש״ע הואיל ולא זכינו להיות גזברין נאמנים יהיו מפתחות מסורות לך וזרקום כלפי מעלה שם כט• הגבאין (גובי מס) שנכנסו לתוך הבית וכן הגנבים שהחזירו את הכלים נאמנין לומר לא נגענו חגיגה כי• כל הנופל אינו נופל לידי גבאי תחלה נדרים סה• עיר שיש בה גוים וישראל מעמידין גבאי ישראל וגבאי גוים וגובין משל ישראל ומשל גוים ירוש׳ גיטין ה ט וגבאי צדקה משיאין לכהונה ואין צריך לבדוק אחריהן קידושין עי• אין פורטין לא מתיבת המוכסין ולא מכיס של גבאין ניק קיג• גבאי צדקה לוקחין מהן (מנשים) דבר מועט אבל לא דבר מרובה שם קיט׳ הגבאין והמוכסין תשובתן קשה תוספתא ביה ח ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו גבאי צדקה ב״ב ח־• גבאי צדקה אינן רשאין לפרוש זה מזה• מצא מעות בשוק לא יתנם בתוך כיסו אלא לתוך ארנקי של צדקה שם שם שם אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה ולא בהקדש עם הגזברין אע״פ שיש לו לאדם גזבר נאמן בתוך ביתו יצור וימנה שם ט• לא יתן אדם פרוטה לארנקי של צדקה אלא א״כ ממונה עליה כרחב״ת שם י: בנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה באת אשה לפניו בשני בצורת א״ל רבי פרנסני איל העבודה שאין בקופה של צדקה כלום• עמד ופרנסה משלן שם יא• הוסיפו עליהן (על פסולי עדות) הרועים הגבאין (גובי מס) והמוכסין• סתם גבאי כשי
155
גבאי / גבול
סנהדרין כה: (משה) גיזבר נאמן ובקי בחשבון היה יחל סנהדרין א י וכל העמלים עם הצבור יהין עמלים עמהם לשם שמים אבות ב ב והגבאים מחזירין תדיר בכל יום ונפרעין מן האדם שם ג טי מאי אמרכל? אמר כולא• אמרכל קודם לגזבר גזבר קודם לראש משמר הוריות יג• כיצד הוא בודקן הגזבר יושב והקנה בידו מנחות פז• סלע זו לצדקה עד שלא באת ליד גבאי מותר לשנותה ערכין י• אין פוחתין מי״ג גזברין ומז׳ אמרכלין• י״ג גזברין כנגד י״ג שערים תמיד מ• בכל ביתי נאמן הוא ואתה ברשותי והים ברשותי וכבר עשיתיך גזבר עליו שמיר כא אע״פ שהיה משה גזבר לעצמו הוא קורא לאחרים ומחשב על ידיהם שם נא אלעזר היה אמרכל הלוים של בני קהת נדרי ג ומחלקי צדקות עליהם הכתוב אומר אמרו צדיק כי טוב ד״א ב• ע״ע ע׳ פרנס׳ צדקה•
גבהות׳ ע׳ גאוה•
^1ל (הגבלה׳ הסגת גבול׳ תחום) ותרבה גבולנו בתלמידים ברכות טז: כבר עלה סנחריב ובלבל את כל האומות שנאמר ואסיר גבולות עמים שם כח מי שאינו מניח את העניים ללקוט•	ה״ז	גוזל את העניים ע״ז	נאמר	אל תסג גבול
עולם פאד• הי המניח את הכלכלה	תחת	הגפן בשעה שהוא	בוצר	ה״ז גוזל את
העניים ע״ז נאמר אל תסג גבול	עולם	שם ז ג גבול שגבלו	ראשונים לא תסיג
׳”" פה• זו מצות הגבלה שם פז• אין	אדם	נוגע במוכן לחבירו ואין	מלכות נוגעת
בחברתה אפילו כמלא נימא יומא לח•׳ לא כדין אלפן רבי אל תסיג גבול עולם יריש' שקלים ב ראשון דאיתיה מהית בגבולין לא גזרו בהו רבנן סוכה מג־ מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת והיה ר״מ מהלך אחריו• א״ל מאיר חזור לאחריך שכבר שערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת חגיגה טי• כי נח נפשיה איפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכולי עלמא כתובות יז• ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו סוטה מטי• כל ששופע ויורד מטורי אמנון ולפנים א״י מטורי אמנון ולחוץ חו״ל• כל שכנגד א״י הרי הוא כא״י שנאמר וגבול ים גיטין ח• גבול שמעתי כה (בעגלה ערופה) ושכחתי קידושין !ז־ עני מהפך בחררה ובא אחר ובטלה הימנו מאי? א׳ל נקרא ףשע שם נטי מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות ^ח ב*ק נ: מפגי מה חרבו? שהיו מרעין בחורשין שם פ• א״ל ר״י לר״א משוחאה לא תזלזל במישחתא (במדידו) דכל פורתא ופורתא חזי לכורכמא רישקא (כרכום של גן) נ״מ קז: לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אלא א״כ הרחיק ממנו ד׳ אמית לנ כי* אילן הסמוך למצר בתוך ט״ז אמה גזלן הוא ואין מביאין ממנו ביכורים שם שם: לא מנה יהושע אלא עיירות העומדות על הגבולין שם ני• ויקם שיה עפרון מי שצריך לגבול סבי□ שם סט: גבול יש לה פחותה מבת ג' נעקרה
גבול / גבורה׳ גבור
loti
בת ג‘ אינה מקדה ן׳ז כד: אני לא באתי בגבולה (של ע״ז) והיא באה בגבולי שם «יי• ראה שאתה מטיל בה גבול היתר! חילץ צח• גבול יש לו מעטרה ולמטה מותר ™ יג־ המצרים אומדים עד כאן תהומנו והכושים אומרים עד כאן תהומנו כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם הגבול שהיו נכנסות לתוכו ידוע שאין השדה שלן שם״ר י מלמד שכל העוקד תחומו ^ חבירן עובר בב׳ לאןין ספרי שומטים יט•
גבורה׳ גבור גבורתא למחתם בתרתי? ברכות מט• אזל (עוג מלך הבשן) עקר טורא בר תלתא פרסי ואייתי על רישיה שם ני•• ר׳ אבהו קם על עמודא שזיב מאה וחד גברי בחד אבריה שסם• גבורתו של קב״ה מי ימלל ידוש׳ פרכית ט אי את גבור הא דובא קמך קום קפחניה ידוש׳ פ™ א ה׳ אימות הן אימת חלש על גבור שבת עז: ג׳ כל זמן שמזקינין מוסיפין גבורה ואלו הן דג ונחש וחזיר שם שם שם אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה שם צב• אתא דניאל אמד נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו? לא אמר גבוי אתו אינהו ואמרו אדרבא זו היא גבורתו שכובש את יצרו יומא סט: אלו ת״ח שדומין לנשים ועושין גבורה כאנשים שם עאן מן שירד להם לישראל היה מתגבר ועולה שם *י• בנה של מרתא בת בייתום שהיה נוטל ב‘ יריכות של שור הגדול שלקוח באלף זוז ומהלך עקב בצד גדדל סוכה גב,• מפני מה נתנה תורה לישראל? מפני שהן עוין• ג׳ עזין הן ביצי■ כה: כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ר״ח כט• מאי גבורות גשמים? מפני שיורדין בגבורה ״n’w נ־ ולגבורה זה המתגבר על יצרו מגילה °י: אלה שמות הגבורים ה״ק ואלה שמות גבורותיו של דוד מיק °י! שבעים שיבה שמונים גבורות שם כח• בי׳ דברים נברא העולם ובגבורה חגיגה יב♦ גבורתא למקלייה לרביד,? שם טי! ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה יבמות עב: ב׳ הרים גדולים היו ועקרן שמשון וטחנן זה בזה סוטה ט! ה׳ נבראו מעין דוגמא של מעלה וכולן לקו בהן שמשון בכחו שם י• י״ב מעלות היו שם ופסען משה בפסיעה אחת שם יג: בשכר ד' דמעות שהורידה ערפה על חמותה זכתה ויצאו ממנה ד׳ גיבורים שם מב: משחרב בהמ״ק בשו חברים• וגברו בעלי זרוע שם מט• זקן שלא הגיע לגבורות גיטין כ"• אלהיהם של אלו גבורתו במים שם »׳♦ כל דאלים גבר שפס: על מנת שאני גבור אין אומרים כאבנר בן נר וכיואב אלא כל שחביריו מתייראים ממנו מפני גבורתו• י" קבים גבורה ירדו לעולם ט׳ נטלו פרסיים קידושין מט: גבורות אבישי סנהדרין צח• אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום מכות כי• איזהו גבור? הכובש את יצר1 אבות י * הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי שם ה כ בן שמונים לגבורה שם שם כא בא וראה כמה גדול כחן של כהנים זבחים סי• איל הכובש אה
157
גבורה׳ גבור / גדול וקטן
יצרי תמיד לני הנפילים היו בארץ ז' שמות נקראו להם אמים רפאים גבורים ביי מגבורה של תורה היא באשרי אבל גבורת יין היא באוי במדיי • יהושע בן נון גברתן כמותך ספרי וילך שי ואין גבורים אלא גבורי תורה אבית דר"! כה עוג הוא אליעזר אברהם אבינן היה טומנו בכף רך! סופרים כא אל תאמר איש פלוני גבור ואני חלש שאין גבורה אלא בתורה ז-א זוטא י הבאתם אליכם מכה גברתנית ומתשת ייקום ישעי׳ תיט• ע״ע עי חולשה• כה•
גברא׳ ע׳ איש•
גבריאל* עי מלאכים•
גדול וקטן (זוטרא) שאין לך גדול במע״ט יותר ממשה רבינו ברכות לב: גדול מברך אע״ג דאתא לבסוף שם »• בגדולה מתחילין מן הגדול ובקללה מתחילין מן הקטן שם סא• גדיים שהנחת נעשו תישים בעלי קרנים שם סגי אנשים הללו גדולי הדור הם ואבותיהם שימשו בבהמ״ק שם שם שם אין לך גדול בבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדררר שבת גי•• קטן אוכל נבלות אין ב״ד מצווין להפרישו שם הבא• משום דגדול לא סליק (נרפא) בשרא הייא (מהר) קטן סליק ביה בישרא הייא שם קלי: נחש ע״ג מטה ואומר בתולה היא לאדם גדול נשאת ה״ז מדרכי האמורי תוספתא שבת ז הניחו לו אדם גדול שימש עיריבין ני• ומנין היודע בחבירו שהוא גדול ממנו אפילו בדבר אחד שחייב לנהוג בו כבודי פסחים קיג: ה״ד קטן? כל שנעור משנתו ואינו קורא אמא סוכה כת•־ קטן היודע לנענע חייב בלולב• לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין יודע לדבר אביו לומדו תורה וקר״ש• תורה מאי היא? תורה צוה לנו משה מורשה שם מב• כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו שםנב־ אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים קו״ח קטנים לגדולים• אלא מתוך שהגדולים נשמעים לקטנים נושאים קטנים קו״ח בעצמן י״ה כה: מי נתלה במי? היי אומר קטן נתלה בגדול תענית י• למה נמשלו ד״ת לעץ? לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול אף ת״ח קטנים מחדדים את הגדולים שם שם שם גדול הוא בששך ועס לו ברקת מגילהי• אין מביאין ראיה מן הקטן שם ני והוא שיש גדול הבית ככית מיק כא: קבא רבא וקבא זוטרא מיגנדר ואזיל לשאול יבמות יז• אין הקטן רשאי לישב עד שיאמר לו הגדול שב ירוש׳ כתובית א א מעשה בר״ח שהדירו אביו בנזיר♦ יהיה ר״ג בודקו לידע אם הביא ב׳ שערות• א״ל רבי אל תצטער לבודקני אם ?1° אני אהיה בשביל אבא אם גדול אני אהיה בשביל עצמי עמד ר״ג ונשקו על האשו נזיד כם: מאי קטן שלא כלו לו חדשיו? זה ת״ח המבעט ברבותיו סוטה «. אלי קטני בני רשיעי ישראל שמבזבזין דין אביהם לעת״ל שם מח:בערים פני זקנים
גדול וקטן
158
ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים שם מ«: גדול בתורה שלא בפירקו ומבזה גדולים ממנו ירוש׳ סוטה ג י דגדול במילי דאבוה כקטן דמי גיטין נ• ג׳ מדות בקטן שם סה* אברהם גדול הדור היה קייישין לב־• שהרי גדולי הדור נטמעו בה שם עא• משל לצייד ששולה דגים משכה זוטרי שקיל משכה רברבי שדי זוטרי ושקיל רברבי ב׳ק מנכד הוינן זוטרי לגברי השתא דקשישנא לדרדקי שם צב: איידי דזוטר מירכם ב ב יי: אלימלך מחלון וכליון גדולי הדור היו סם צא• דבר זה נפתח בגדולים ונסתיים בקטנים שםק=ה: פ׳ תלמידים היו לו להלל הזקן גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן ריב״ז עם קלי• הניח בנים ג־ולם וקטנים אין הגדולים מתפרנסין ע״י הקטנים ולא הקטנים ניזונין על הגדולים שם קלט• אטו בקשישותא תליא מלתאד בטעמא תליא מלתא שםקמב: הגדול שבדיינין אומר איש פלוני אתה זכאי סנהדרין כם• קטן אינו מוליך שם °״: קטני בני רשעי ישראל אין באין לעוה״ב• קטן מאימתי בא לעוה״ב? ח״א משעה שנולד וח״א משעה שטיפל שם קי־• אמר הקב״ה אם שמעת דבר מפי קטן ישראל והנייך לא יהא בעיניך כשומעו מפי קטן. אלא כשומעו מפי גדול מפי חכם מפי נביא• וכשומעו מפי הגבורה ירוש׳ סנהדרין יא הגדול שבדיינין קורא השני מונה והג' אומר הכתן מכיתכג• דבר גדול נתלה בדבר קטן ברייתא דל״ב מיית כל זמן שאורו של גדול קיים אין אורו של קטן מתפרסם שקע אורו של גדול מתפרסם אורו של קטן ב״ר י כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה שם כו ויעש אברהם משתה גדול גדול עולמים היה שם• גדולי עולם היו שם שם נג לא ילפין עובדא מבר נש זעיר שם ק אם אין גדיים אין תיישים אם אין תיישים אין צא! אם אין צאן אין רועה אם אין רועה אין עולם ייק ר יא כך כשהקטנים נשמעין לגדולים הם גוזרים לפני המקום והוא עושה ובשעה שהגדולים מהלכין אחרי הקטנים נופלים לאחר פניהם דב'ר א מה שהגדולים עושים הדור עושה שם ב עשו זה הרשע אביו קראו בנו הגדול ואמו קראה אותו בנה הגדול אמר הקב״ה אם בעיניכם הוא גדול בעיני הוא קטן שהש״י 3 בעוה״ז מי שהוא קטן יכול להעשום גדול ומי שהוא גדול יכול להעשות קטן אבל לעת״ל מי שהוא קטן אינו יכול להעשות גדול ומי שהוא גדול אינו יכול להעשות קטן רית״ר ב אבויה אבא מגדולי הדור וכשבא למולני קרא לכל גדולי ירושלים ולכל גדולר הדור קד,"ר ב אין הסרחון תלוי אלא בגדולים ספרי מטית ק" יהא עליך דין קטן כדין גדול דין של פרוטה כדין של מאה מנה אבות די'נ י אשריכם ישראל שכולכם חכמים מגדולים ועד קטנים י״א י ב׳ שהיו יושבין על שלחן אחד הגדול שבהן שולח יד תחלה ואח׳ב הקטן שם ־י גדול יהיה בעיניך כקטן ד’א זוטא א המעלה את הקט! למקום גדול והגדול למקום קטן זה בצוע ילקי« יברים תתב־ עיע ע׳ גדולה׳ תינוק•
109
גדולה / גרי׳ גוים
גדולה א״ל הקב״ה למשה משה רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ועכשיו ישראל חטאר ברכות לב• הרואה (בחלום) ספר מלכים יצפה לגדולה שם "׳ לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית שם ני׳■ בגדולה מתחילין מן הגדול שם סא־ גדולה מקצרת 'מיט ירוש׳ ברכות א י ר״ז הוון בעיי ממנתיה ולא מקבל כד שמע נשיא גדולה מכפרת קבל ירוש ביכורים ג ב, ת*ח המחדדין זה לזה בהלכה הקב״ה מצליח להם• ולא עוד אלא שעולין לגדולה שבת הג• אין גדולה בפלטין של מלך יריש׳ שבת י ג כל המחזר על הגדולה גדולה בורחת ממנו וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו עירובין יג: וכיון שנחלו אל עולה לגדולה שסני• כל המורה הלכה בפני רבו מורידין אותו מגדולתו שם סג• ואגדלה שמך זהו שאומרים אלקי יעקב פסחים קיז: כדי ליתן גדולה להלל ירוש־ פסחים י כשהקב״ה פוסק גדולה לאדם פוסק לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות מגילי׳ יג: התך שחתכוהו מגדולתו שם טו• חטא הנשיא הגדולה במקומה ירוש׳ תענית ב כל העושה דבר ולא גמרו• אף מודידין אותו מגדולתו סוטי• יג! מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד גיטין גט• איל רבי לר״ח מי הוא זה שמראה גדולה בפנינו? ב’ק פא׳ אין אדם עולה לגדולה אלא א״כ מוחלין לו על כל עונותיו סנהדרין יי• אמרו אלדד ומידד אין אנו ראויין לאותה גדולה אמר הקב״ה הואיל ומיעטתם עצמיכם הריני מוסיף גדולה על גדולתכם שם יי• מה לנשיא ודיין שכן גדולתן גרמה להן שם סי• אל תעשם עטרה להתגדל בהם אבית דה הכהן הגדול מאחיו יגדלהו מאחין הורי־ת מגדולה מכפרת ירוש׳ הוריות ג ב ג׳ גדולות ודי ברכות כתיב כאן (בואעשך לגוי גדול)• ואגדלה שמך שיצא מוניטין שלו בעולם ב״ר לט אין הקב״ה נותן גדולה לאדם עד שבודקהו בדבר קטן ואח״כ מעלהו לגדולה שמיר ב ותקרבנה בנות צלפחד גדולה להן וגדולה לאביהן גדולה למכיר וגדולה ליוםף במייר כ* והנושא אשה לשום גדולה לסוף שמורידין אותו מגדולתו ד״א זיטא י אחר הדברים האלה גדל עד היכן
גדלו? עד עץ של נ׳ אמה יל?מ אסת- תתרגג• ע״ע עי כבוד׳ רבנות׳ שררה• גדת׳ ע׳ סייג•
גרג דמגוג׳ ע׳ משיח• גיזמא׳ ע׳ אמת ושקר•
^י׳ גלי0 (ארמי׳ גויה׳ כותי׳ נכרי׳ עכו״ם) אל תשבו על מטה ארמית נינוח יי׳ לעולם יהא אדם מרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ואפילו עם נכרי בשוק• אמרו עליו על ריב״ז שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי כשוק שםיי* נכרי אחד פגע את ר״י ובירכו א״ל כבר מילתך אמורה ירוש׳
160	^==========
ברכות ח אין הקב״ה משהא מתן שכרן של עושי מצות בעכו״ם הם הם ט מים מגולים לא ישפכם ברה״ר ולא ישקה מהן עכו״ם תוספתא תידמית ז ושואלין בשלומן (של עכו״ם) שני״יי׳ גי תחת ישמעאל ולא תחת נכרי שבי׳ יא• מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א״ל גיירני ע״מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת• שוב מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בהכ״נ ושמע קול סןפר הם לא• מפני מה כותים מזוהמנין? מפני שאוכלין שקצים ורמשים שם קמה׳ אמירה לנכרי שבות שםקנ־ חבר נכרי הם הם הם דירת נכרי שמיה דירך, עירונין סב• כללו של דבר נל שהוא עושה (בחזה״מ) אומר לגוי ועושה מ״ק יב* לרבות את הנכרים שמוזהרין על ברכת השם ועל ע״א כישראל חגיגה יא׳ אין מוסרין דברי תורה לכותיהם יג• בשעת שנכנסו נכרים להיכל הכל נפנו על כסף וזהב והם נפנו על ס״ת יבמות טז: אתם קרויין אדם ואין הכותים קרויין אדם הם םא• בגוי נבל אלו אנשי ברבריא הם סג: ואין בנך מגויד. קרוי בנך אלא בנה ירוה׳ יבמות ב י סתם גויות לא כבעולות הן הס הם י י נכרי בהפקירא ניחא ליה כתיבית יא• הר גריזים והר עיבל שיושבין בהם כותיים• בדבר זה זייפתי ספרי כותיים סרטה לג׳ לפי שאין בקיאין (כותים) בדיקדוקי מצות כל מצות שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישראל גיטין י• דכל (נכרי) מסיח לפי תומו הימוני מהימני שם כח׳ מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל הם םא• מחזיקין ידי נכרים בשביעית• ואין כופלים שלרם לנכרי הם סב• גוי מוכר ספרים תפילין ומזוזות אסור ליקח ממנן ירוש׳ גיטין י עד היכן כבוד אב ואם? א״ל צאו וראו מה עשה נכרי אחד לאביו באשקלון קידושין לא• ר״י הוה קאי מקמי סבי דארמאי אמר כמה הרפתקי עדו עלייהו שם לג־ מנין שאפילו עבו'ם ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? ת״ל אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים ולוים וישראלים לא נאמר אלא אדם הא למדת שאפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככה׳ג ב״ק לח• דקדקנו בכל תורתכם ואמת היא חוץ מדבר זה שאתם אומרים שור של הקדש שנגח שור של גוי פטור הם הם הם כותים גירי אריוה חן הם שם׳ גזל עכו״ם אסור הם קיג! חמורו של נכרי חייב לטפל בו כדרך שמטפל בשל ישראל תוספתא ביק ב חמור גזל הנכרי מגזל ישראל גזל את הגוי ומת (הגזלן) אינו מתכפר לן הם הם י רבנין סבייא זבנין • חד כרי דחטין מאילין דאיסרטי0 (עכחם) ואשכחון ביה צררא דדינרא וחזרונה להון אמרין בריך אלההון דיהודאי ירוה׳ ביט ב צדקה תרומם גוי אלו ישראל דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארז כ״בי: סתם עכחם אנס ן)ןא הם מה• גוי שברך את השם עונין אחרין אמן ירי׳®' בב ח " עכו״ם ששבת חייב מיתד, סנהדרין נח׳ עכו״ם שעוסק בתורה חייב מיתה שם נמ
161
גוי׳ גוים
הבא על הכותית חייב עליה משום נשג״א• כל הבא על הכותית כאילו מתחתן בע״א שם סב• בשביל שכותים אכלו על שלחנו גרם גלות לבנין שם קי• הללו עכוים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לאלילים יושבין בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף באש ולא נבכה? מכות כי• קטן נתתיך בגוים שאין מושיבין (הרומיים) מלך בן מלך יי י• אסור לאדם שיאמר כמה נאה נכרית זו• מעשה ברשב״ג שראה כרית אחת נאה ביותר אמר מה רבו מעשיך ף,׳ שם כ■ כותי לא ציית דאמר אנא גמירנא טפי מעך שם «• ישראל שנזדמן לו נכרי בדרך טופלו לימינו ש° כה: הבועל ארמית קנאין פוגעין בו שם ליי שואלין בשלום הגוים באידיהן מפני דרכי שלום ה "םתאע’ז א עיר שאין בה רופא ישראל ויש בה רופא ארמאי ורופא כותי ימול ארמאי ואל ימול כותי מנחות מב• מצת כותי מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח חיליז י• ר״ג ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה שם ה: דמות יונה מצאו להן (לכותים) בראש הר גריזים• ולא זזו משם עד שעשאום נכרים גמורין שםי• איש איש לרבות הנכרים שנודרים נדרים ונדבות כישראל שם יג: שבחוץ לארץ לאו עובדי ע״ז הן אלא מנהג אבותיהן בידיהן שם שם שם אסור לגנוב דעת הבריות ואפ,לן דעתו של עכו־ם שם צי• אין אמונה בכותים• סתם כותי מפעא פעי שםק'ג: לעמיתך בכסף לעכו׳ם במשיכה• ישראל מעכו״ם דאינהו לא קיימו בדיבורייהו לא בכורות יג•• עכו׳ם שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת עד שלא נשתקע שם בעליה אסור לשנותה ערכין י: גון צדיק אחד עמד לי באומות ונתתי לו שכרו ופטרתיו ואי זה? זה ן.יוב ביר?’ לעולם אין ישראל נותן אצבעו בתוך פיו של גוי תחלה אלא א״כ נותן גוי אצבעו תחלה בתוך פיו של ישראל שפ פ וירד יהודה ירידה היא לו שנשא לגויה שם פה מה שושנה זו נכרת בין העשבים כך ישראל ניכרין בין האומות ויק״ר כג אבל אם מבקש אדם להיות צדיק אפילו גוי יכול הוא שאינו בית אב במד ר ח ונביא שעמד מן הגוים העמיד פרצה לאבד את הבריות מן העולם שם = אע״פ שמדבר בלשון הקודש גוי לשונו סרוח שם שפ כך השבת הזו (אות) היא בין ישראל ובין הקב״ה לפיכך כל גוי שבא ומכניס עצמו ביניהם חייב מיתה דב־ר א אם הרגלת לשונך לדבר באחיך שאינו בן אומתך סוף בבן אומתך תתן דופי שם י אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמן• יש תורה כגויס אל תאמן איכ־ר ב אם הוא (ישראל) תובע בנים ואתה יודע שיהיו מכעיסין לפניך אל תתן לו• אבל נכרי ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי תנהומא תרימה ט אס דברת בעשו שהוא אחיך סופך לדבר בבן אומתך שם פקייי * אמר יונה אני ’ויע שהגוים קרובי תשובה הם שם ייקרא ח הר סיני שבו נשנאו העכו״ם להקב״ה
ס במדבר י כשפרע ההב״ה מכותים שונאיהם של ישראל לא פרע אלא בע״ב
11
גוי׳ גויס / גוף ונשמה
162
אותיות אבות יר״נ יג הטוב שבכותים בשעת מלחמה הרוג סופרים טז בע״ש ובמו״ש לא היו מתענין מפני הכותים שלא יאמרו על כי אנו שמחין בראשון הם מתענים שם י« רבי מעשה היה בי שמכרתי לגוי ד׳ כורים תמרים ומדדתים לו בבית אפל מחצה על מחצה וחסרתיו במדידה ג׳ סאין לאח״כ נטלתי המעות ולקחתי בהם כד שמן ונקרע הכד ונשפך אמרתי ברוך המקום שאין לפניו משוא פנים הכתוב אומר לא תעשוק ולא תגזול וגזל הגוי גזל ילקיט צו תקי אלו היו הגוים יודעים שהם לוקים כשחוטאים ישראל היו מעמידים שני אסטרדיוטין שיהו משמרין כל אחד ואחד שלא יחטא שם חגי תקםז הנסה אלהים לקחת לו גוי מקרב גוי עם מקרב עם אין כתיב כאן אלא גוי מקרב גוי שהיו אלו ערלים ואלו ערלים אלו מגדלי בלורית ואלו מגדלי בלורית שם תהלים תתטי מכאן אמרו מקדימין שלום לגוי בשוק פסיקתא זיטיא שוםטים הגונב מן הגוי לסוף גונב של ישראל תדב״א רבה כח כל גוי שאומר אין אלוה שני אני אחיה אותו לעת״ל סיקי דר״א לי־ ע״ע ע׳ אומות העולם׳ ישראל•
גוף ונשמה (גויה׳ נפש) יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת כו״כ נרנ'ת ה• הנהו ה׳ ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד? כנגד הקב״ה וכנגד נשמה• מה הקב״ה מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף מה הקביה רואה ואינו נראה אף נשמה רואה ואינו נראית שפי• איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף ? זה הריח שם מג: וכל נפש משיב נפש שם מי♦ ג' נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן גודגדניות וכפניות• ופני תמרה ג׳ אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהן רחיצה וסיכה ותשמיש שם נז: אנחה שוברת חצי גופו של אדם שם נח: יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו• ואם יש לך אדם שממונו חביב ^לין מגופן שם סא• שתתן לכל בריה ובריה צרכיה ולכל גויה וגויה די מחסורה ירוש׳ ברכות י נשמה שנתתי בכם קרויה נר שבה לנ: תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים שם מט• איזהו אל זר שיש בגופו של אדם? הוי אומר זה יצר הרע שם קח: שריפת נשמה וגוף קיים שם קיג: בל תשחית דגופאי עדיף שם ק=ט• מאי צרכי סעודה? בשר• נפשא חלף נפשא שם שם שם הקב״ה על גופן של צדיקים אומר יבא שלום ינוחו על משכבותם ועל נשמתן הוא אומר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים על גופן של רשעים הוא אומר אין שלום שם קנב: נפשו של אדם מתאבלת עליו כל שבעה שם שם שם בתר רישא גופא אזיל עירוביז מא• חש בכל גופו יעסוק בתורה שם נד• כל י״ב חודש גופו קיים ונשמתו עולה ויורדת לאחד י״ב חדש הגוף בטל ונשמתי ערלה שם שם שם ג׳ דברים נאמרים בכותח הבבלי ומכחיש את הגוף פסחים מב• מצוה וגוף גדול אוכל פירות ולא שכר מצוה וגוף טהור נושא אשה ^ן בנים שם קיב* אין עושין נפשות לצדיקים דבריהן הן זכרובן יריש׳ שקלים ב ג׳ קולות הולכין מסיו העולם ועד סופו וקול נשמה בשעה שיוצאה מן הגוף יומא כ: ומה נפש אחת אמרי*
גוף ונשמה	163
תורה הבא עגלה ערופה כל הנפשות הללו על אחת כו*כ שם מ•־ מפקחין פקוח נפש בשבת• ספק נפשות להקל ש□ פד־• מנין לפקוח נפש שדוחה את השבת? שם פה• נשמה יתירה נותן הקב״ה באדם ערב שבת ולמו״ש נוטלין אותה הימנו שנאמר שבת ועפש כיץ ששבת ווי אבדה נפש ביצה טז• פושעי ישראל בגופן ופושעי אוה׳ע בגופן יורדין לגיהנם ונדונין בה י״ב הדש לאחר י״ב חדש גופן כלה נשמתן נשרפת ר״זיז• נשמתו של אדם היא מעידה עליו תענית יא• ויהי האדם לנפש חיה נשמה שנתתי בך החייה ®c נב! חודש טבת ירח שנהנה גוף מן הגוף «גילה יג• ומעשה באחד ששימש מטתו בימי אבלו ושמטו חזירים את גוייתו »*ק כי: ערבות שבו נשמתן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות חגיגה יב: נשמתו מעידה בו• אי זו היא דבר ששוכבת בחיקו של אדם? הוי אומר זו נשמה 017 טזי אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף יבמות םב־ האוהב את אשתו בגופו והמכבדה יותר מגופו עליו הכתוב אומר וידעת כי שלןם אהלךשםשם: ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה? שם סג•• אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם שם?כ• אבר שהנשמה תלויה בו כתיבות מ■• עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אלו איברים נדרים לב: מכאן לצדיקים שממונם חביב עליהן יותר מגןפן סוטה יב• ומה אם על נפש אחת כך ההוא גברא דקטל כל הני נשמתא על אחת כו״ב גיטין נז•• ג' דברים מתישין גופו של אדם אכל מעומד ושתה מעומד ושימש מטתו מעומד 7ם ע• גופו של גט הרי את מותרת ש□ פה• כל שהיא חובת הגוף נוהגת בין בארץ ובין בחו״ל קידושין לז• האי מאן דמוקים אזוזא מקרל בפש רעה ב״מ נב: רוח קשה גוף •סובלו גוף קשה פחד שוברו ניב י• נוטל רשות ונוטל נשמה שם »• עד מידבא עד שתדאיב נשמתן שם עט• אין אוצרין פירות דברים שיש בהן היי נפש שם צ• דיני נפשות דמו ודם זרעותיו תלויין בו• שבל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא סנהדרין לז• הויא שריפת נשמה וגוף קיים לאו שריפה היא שם גב• גוף ונשמה ■יכילין לפטור עצמן מן הדין כיצד? גוף אומר נשמה חטאת• ונשמה אומרת גוף הטא משל למלך שם גא• אף הקב״ה מביא נשמה וזורקה בגוף ודן אותם כאחד שם שם נשמה מאימתי ניתנה באדם? משעת יצירה שם שם שם שקולה נשמה של צדיק אחד נגד כל העולם שם קג: אפילו בשעה שהקב״ה מחזיר נשמות לפגרים מתים נשמתן ■קשה להם בגיהנם שם קח• אנשי סדום רעים בגופן וחטאים בממונם שם קט• שורש זו נשמה וענף זה הגוף ^ם קי,• מה אם העובד עבירה אחת נוטל נפשו עליה העושה ׳מציה אחת על אחת כו״כ מכות כג• ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממנו
4»1	גוף ונשמה
מקבל שכד גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להן על אחת כז'כ שם עם• מוטב שיטלנה (את הנשמה) מי שנתנה ואל יחבול הוא בעצמו ע׳ז יח לא מצאתי לגוף טוב משתיקה אבות א הרי זה מתחייב בנפשו שם ג המכבד את התורה גופו מכובד שםי כל המשמר את התורה נשמתו משתמרת וכל שאינו משמר את התורה אין נשמתו משתמרת מנחית צא: אם בעל נפש אתה פרוש הימנו חילין ז• ה׳ דברים הן שהעושה אותן מתח*יב בנפשו ודמו בראשו נדה י’• הוי יודע (הולד) שהקכ״ה טהור ונשמר׳ שנתן בך טהורה היא אם אתה משמרה בטהרה מוטב ואם לאו הריני נוטלה ממך שש ל: כל שכבת זרע שאין כל גופו מרגיש בה אינה מטמאה שם מג• ג׳ שותפים יש באדם• והקב״ת נותן בו רוח ונשמה שם לא• גוייתו (של העובר) כטיפה של זבוב אם הרתה נקבה גוייתה מת־ח כשערה יריש׳ נדה ג ג׳ דברים קולן הולך מסוף העולם ועד סופו והבריות בנתיים ואינם מרגישים• והנפש בשעה שהיא יוצאה מן הגוף ב’ר י ה' שמות נקראו לה נפש רוח נשמה יחידה חיה• נשמה זו האופיא דברייתא ואמרינן האופיתא טבא• בשעה שאדם ישן נשמה מחממת את הגוף שלא יצטנן וימות• הנשמה הזו ממלאה את כל הגוף שםיי אדרוש נפש האדם אלו ישראל שם לד א״ל הקב״ה (לראובן) אתה פתחת תחלה בהצלת נפשות חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא בתחומיך שם פד ב' דברים ביד נפש ומשפט• הנפש נתנה• במקום משפט ונפש יוצא ממקום משפט וחטאת• א״ל הקב״ה לנפש אני כתבת' עליך לבלתי אכול הדם ואת יוצאת וחוטאת! ייק׳י י ג׳ כפויי טובה הן הארץ והאשה והנפש שם שם י׳ דברים משמשין את הנפש הושט למזון והקנה לקיל והכבד לחימה והריאה לשתיה המסס לטחון והטחול לשחוק והקיבה לשינה והמרה לקנאה והכליות מחשבות והלב גומר והנפש למעלה מכולם שם שם כך לעת״ל הקב״ה אומר לנפש מפני מה חטאת לפני? א״ל אני לא חטאתי הגוף הוא שחטא• מה הקב״ה עושה לה מביא נשמה וזורק בגוף ודן שניהן כאחד שם שם הגוף מן התחתונים הוא• אבל את מן העליונים ממקום שאין חוטאין שם שש הנפש רואה ואינה נראה והקב״ה רואה ואינו נראה שש שם כך אמר הקב״ה לאדם ראה שאני טהור ומעוני טהור ונשמה שנתתי לך טהורה אם אתה מחזירה לי כדרך שאני נתתי לך מוטב ואם לאו הריני טורפה לפניך שם יח ע״י שהאדם משתפל לקנח גופו כראוי יעל ה גופי חטטין .שם י« א״ל (הלל לתלמידיו) לגמול חסד עם הדין אכסניא א״ל כל יום אית לך אכסניא? א׳ל והדין נפשא עלובתא לאו אכסניא היא בנו גופא שם לד בכל נפשך בכל נפש ונפש שברא בך• אמרר ישראל רבש״ע הנפש הזו שמקלסת אותך עד מתי היא נתונה בעפר? א*ל הקב״ה חייכם יגיע הקץ ונפשותיכם..שמחות דג׳ר 3 הנפש והתורה נמשלה בנר• אמר הקב״ה לאדם הזה נרי בידך זו התורה ונרך בירי זו הנפש• תורתי בידך ונפשך בידי אם שמרת את שלי אני משמר את שלך שש עם'
165
גוף ונשבה 1 גורל
ומה המים מטהרים את הגיף כך תודה מטהרת ns הגוף שהש״י יי ובמה קרין ־לה נפשא ? דהיא כמה דאיתיהיב לה היא נפישה איכי־ר ג אחת נשמתן של צדיקים ונשמתן של רשעים כולן עולות למרום אלא שנשמתן של צדיקים נתונות באוצר ונשמותיהן של רשעים מטורפות בארץ קה״י א כל הבריות שנבראו מן השמים נפשם וגיפס מן השמים וכל בריות שנבראו מן הארץ נפשם וגופם מן הארץ ספרי האזינושו ג׳ זיעות הן יפות לגוף אבות דר״נ פא -כך האדם הזה עושה כל מה שמבקש ונפשו מגדת הכל להקב״ה והוא דן את האדם פסיקתא רבתי ח תרי בניני דגופא אינון כבדא ולבא וקדמאה הוא כבדא .זהר ברא־פית ק*ה עד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנכו •מעדנים לתוך פיו ירקופתויה יזי*י• ע״ע ע׳ אבר, דם, חיים, לב, מיתה, ראש, רוה. גורל (הגילה I , פור, פייס, קלפי) אמר רבע ״ע מי מפיס? •טבת רג. כך הלבה אבל מי מפיס א־זו ליבש ואיזו לחלב שפני. מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השלחן שם קמח: מאי משמע דהאי חלשים לישנא דפררא הראי מלמד שהיה (נבוכדנצר) מטיל פור על גדולי מלכות שס קמפ: ד׳ פייסות הן יומא כב. טרף כקלפי והצלה ב׳ גורלות א׳, כתוב עליו לשם וא׳ כתוב עליו לעזאזל שם יט. הגרלה ׳לאו עבודה היא שם שב: מ׳ שנה ששמש שמעון הצדיק היה גוו־ל עולה בימין מכאן ■־יאילך פעמים עולה בשמאל שס שם שם כללום ונתנום בקלפי בא ידעי׳ ונטל חלקו זחלק חביריו תענית בז: על פי הגורל הא כיצד? אלעזר מלובש אורים ותומים זיהוגע וכל ישראל עומדים לפניי וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונהץ לפניו והיה מכוין ברוה״ק ואומר זבולון עולה תחום עכו עולה עמו טרף בקלפין ־של שבטים ב׳ב קבב. אי מה תחלתה קלפי אורים יתומים וכל ישראל אף כאן קלפי א ריס רתומים סנהדרין טז. יישארו ב׳ אנשים במחנה יש אומרים בקלם־ נשתיירו
יי. א״ל (יהושע) רבש״ע מי חטא ? א״ל יכי דילטור אני לך הפל גורלות הלך והפיל גורלות ונפל הגורל על עכן א״ ל יהושע בגורל אתה בא עלי 1 א״ל בבקשה BK תוציא לעז על הגורלות שעתידה א׳יי שתתחלק בגורל שם מג: פסים שהפיסו ־עליה אי זה מהם יוליכה לאביו ועלה ליהודה ב״ר סד אין לך רשות לחלק אלא ז3״פ הגורל ומעשה נסים היה בגורל. וזו היתה יתירה שהיה הגורל צווח בשעת עלייתי אני גורל פלוני במד׳ר כא כיון שראה עכן כך אמר בלבו עכשיו אני נלכד -גייל איני מאמין. באותה שעה א״ל עכן למה תפיל גורלות ביני ובין בני ביתו? אני אפיל הגורל בינך ובין פנחס אם לא יעלה הגורל על שניכם אף אני מאמין **-= כג כשאמר המן הרשע לאבד את ישראל אמר הריני מפיל גורלות ורוה״ק ■< 'חוז יעל עמי ידו גורל! א״ל חקב״ד רשע בן רשע גורלך עלה להצלב הפיל פור
גורל 1 גזרה
166
הוא הגורל עליו נפל הגורל אסתיר י א׳ל (אליהו לעובדי הבעל) בחרו שני פרים תאומים והטילו עליהם גורלות אחד לשם ואחד לשם הבעל שם שם מנין שאין שואלין בגורלות? שנאמר תמים תהיה עם ה׳ ספרי שופטים יח שהיה הגורל כורז אני גורלו של פלוני לשמו עלרת• ילקוט פכחם תשעג הפיל (המן) גורלות לימים ולא עלתדי
בידו והפיל למזלות ועלתה בידו מזל דגים שם אסתר תתרנד• ע״ע ע׳ מזל•
גזבר׳ ע׳ גבאי•
גזל׳ גזילה׳ ע׳ גניבה וגזילה•
גזר דין׳ ע, גזרה•
גזרה׳ מירד; (גזר דין׳ גזרה שוה) כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב נתישבה וכל ארץ שלא גזר עליה אדה״ר לא נתישבר׳
ברבי־׳ לא• כל היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של ע׳ שנה שב שם•• מפני ושעושה מדותיו של הקב״ה רחמים ואינן אלא גזרות שם לג־• מיום שחרב בהמיק נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו שם נחי• פ׳א גזרה מלכות יון שלא יעסקו ישראל בתורה בא פפוס ומצאו לר״ע שהיה מקהיל קהילות ברבים שם כא• גזר דיניה דההוא גברא מיחתם יריש׳ ברכות ב ח לא גזרו אלא עד מקום שיכול? לגזור לא גדרו אלא גדר שיוכל לעמרך תוספתא שביעית ג גזירה היא ואין גזירר׳ לגזירה ירוש׳ תרומות ט א עשינו מה שגזרת עלינו אף אתה עשה מע״ש ה יג וי״ח דברים גזרו בו ביום שנתיג־• גזרו טומאה על ארץיהעמים ועל כלי זכוכית שם טי’ גזר שמאי והלל ולא קבלו מנייהו ואתו תלמידייהי גזרו וקבלו מנייהו שם יז• גזרו על פיתן משום שמנן ועל שמנן משום בנותיהן ישם ש^ ואילו משה רבינו גזר כמרי גזרות ותיקן כמה תקנות וקיימות הם לעולם ולעולמי עולמים• גזרה היא מלפני שאין מודיעין קיצו של בשר ודם שם ל• בעון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות׳ כל המנבל פיו אפילו חותמין עליו גזר דין של ע׳ שנה לטובה הופכין עליו לרעה שם יג' סנדל המסומר מ׳ט? אמר שמואל שלפי הגזירה היו והיו נחבאין במערה שם ס• כל העושה מצוה כמאמרה אפילו הקב״ה גוזר גזירה הוא מבטלה שם סג• גזירה שוה לא גמיר שם צז• כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו קורעים ^ גזר דיבי שם ל6 אמר הקב״ה לא דיין לישראל שחוטאין לפני אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזרי׳ קשה אביא עליהן עם קמה׳• גזירה שב״ד גוזרין ואין רובלציבור מקבלין עליהם איני׳ גזירה ירוע׳ עבת א י אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה הרבה• גזירות גזרתי ע^ עצמי יותר ממה שגזרת עלי וקיימתים עירובי^כא: ’הלכה כר״מ בגזירותיו עפ מז' גזירה שמא ילמד ממעשיו &ס ס^ איי אדם דן גזירה (שוה מעצמד פסחים סו. יודע
1(17
גזרה
הקב״ה את ישראל שאינן יכולין לקבל גזירות אכזריות (של) ארם לפיכך הגלה אותם לבבל שם פז• לפיכך הביא עליהן הקביה ג׳ גזירות כנגד ג׳ עבירות שבידם יימא ט: גזירת מלך היא שיפלו בונין ביד סותרין שם י־ אסורין (איברי שעי המשתלח) דכתיב גזירה• ת״ל אני ה׳ אני ה׳ גזרתיו ואין לך רשות להרהר בהן שם סז: ואע’פ שגזירת נביא חוזרת גזירת אורים ותומים אינה חוזרת ש= עג: מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן ביצה ב: היא גופא גזרה ואנן ניקום ונגזור גזרה לגזרה? שם ג־ הכל נידונים בר׳ה וגזר דין שלהם נחתם ביוה״ב• כל אחד ואחד בזמנו ר״ה ט’■ יפה צעקך לאדם בין קוךם גזר ךין בין לאחר גז»ד שם שם שם ד׳ דברים מקרעין גזר דינו של אדם צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה שם שם גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם שם י" הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר’ה ופסקו להם גשמים מועטים לסוף חזרו בהן להוסיף אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב׳ה מורידן □זמנן שם שם שם מנין לגזר דין של צבור שאינו נחתם? שם 'ח־ יש גזרת המלכות צום אין גזרת המלכות ואין שלום רצו מתענין שם שם שגזרה מלכות יון גזירה שלא להזכיר שם שמים שם שם שם שגזרה המלכות גזרה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות• מה נישתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזירות קשות? שם יט• שלח לו ר״ג (לר י) גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביוה״ב שחל להיות בשבת בחשבונך
הקב״ה גוזר ומקיים ירוש׳ ר״ה א אימתי שישראל משליכין דברי תורה לארץ המלכות הרשעה הזאת גוזרת ומצלחת שם *= ג אם נדרו קודם לגזירתנו יבטל נדרו את גזרתנו תענית יב־ מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם גשמים שם יט• כי הוו גזרי גזירתא מודעתא להו לרבנן ובעו רחמי ומבטלי לגזירתיהו שם כב• דבי נשיאה גזר תעניתא ולא אתא מיטרא שם כד• פ׳א גזרה המלכות גזירה על ישראל שלא יביאו עצים למערכה" שם כ"• כשחרב טורנוסרופוס הרשע את ההיכל נגזר על ר׳ ג להריגה• וגמירי דכי גזרי גזירתא ומית חד מינייהו מבטלי לגזירתייהו שם כט• פ״א זר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק מיק טי• מי מושל בי? צדיק שאני גוזר גזירה ומבטלה• איל הקב״ה (לדוד) הואיל והשפלת עצמך תהא כמוני שאני גוזר גזרה יאתה מבטלה "כ שם:גזרת (שלשים) בטלו ימים לא בטלר שם יט• אתאי גזירה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמריה יבמות כד־ גזרו על הבשר משום מתנות גזרו על המרחצאות מפני הטבילה שם סג•׳ ונתינים דוד גזר עליהם משה גזר עליהם? שם עט. גזרו על דבר שהוא מצןר ןלא גןרן על דבר שאינו מצוי ירוש יכמית י י גזרה עבידא דבטלא בתיכית ג: ג׳ דייני גזירות היו בירושלים שם קי׳• וכן מצאנו שלא נחתם גזר דינם של אומות העולם אלא על הערלה בלבד תיספחא נדרים ב מלך חדש שנתחדשו
גז, ה
163
גזירותיו ם,-מה י׳א ג׳ גזירות גזר יפרעהו. א״ל בהו (לצמרב) אבא קש-יז גזירתך יותר משל ם־עה שפ״צה לא גזר א'ת על הזכייש ואתה גזרת על הזכיים ועל הנקיבות שם יב. א ל {השפחות לבת פעה! גבירתנו מלך בו״ד גוזר גזירה. ואת עוברת על גזירת אביך שס --: ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו שם לג. וצל דבר זה נתחתם גזר דינם לשל אומות) לבא- שהה שם לה: בפולמוס של אספסיינום גזרו על עטרות חתנים •עם מט. נגזרה גזירה על יהושפט ליהרג תוספתא סוטה יב גזירה שוה עדיפא (מהיקש) גהץ מא: ואלו בדור המבול לא נגזרה גזירה על דגים שבים קידוש; ע. אין גוזרין גזירה על הצבור אלא א״כ רוב צבור יכולין לעמוד בה כ״ק עט: גזירת הכתוב היא נ־מ יא וכל המלמד את בן ע״ה תורה אפילו הקב״ה גוזר גזייה מבטלו בשב• לו שם פה. שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזירה ביב ם: לא בגזרה גזרה על שבטו של לוי שם קבא: פ״א גזרה המלכות גזירה על ישראל שכל הסומך וכל הנסמך יהרג סנהדרין יד. באותה שעה גזרו על היחוד וצל הפנויה שם כא. אבל בשעת גזרת המלכות אפילו מצוד. קלה יהרג ואל יעביר שם עד. אלא הקב״ה מעמיד להן מלך שגזירותיו קשות כהמן שם צז: דור •המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שם קח. ז׳ דברים דרש הלל הזקן קו״ח וגזירה שוך, תוספתא סנהדרין ו בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות אלא גזירת מלך היא שם ש= יא ר׳ גזירות גזר משה רבינו על ישראל מכות בד. כי גזרו גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי שתא. גזרה חדשה היא ואין מפקפקין בה ע״ז ירי• ואתו אינהו גזור אפילו ישראל הבא על הנכריה שם לו: גזרינן הא אטו הא •עם לח: אין גזירה שוה למחצה זבחים טח. אינהו גזור ולא קבלו מנייהו אתו ד״א ור׳ אסי גזור וקבלו מנייהו חולין ו. שלא נתחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע ערכין טי. פ״א גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את הנדות. אמרו מי ילך ויבטל את הגזירות? ילך רשב״י שהוא מלומד בנסים מעילה יז. אין המחיה מטמא בראשי איברין אלא גזירת המלך היא אפילו כל שהוא תוספתא נגעים ג וכי נתני גזירה שוות לאברהם אתמהא? כ״ר מי עד שלא יצאו לעולם אין אומה ואין דברים כיון שיצא לעולם כמה שטרות כמה גזרי דינין ויק׳ר פו אמר הקב״ר׳ חקה חקקתי גזירה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזרתי בטד־ר יט מעשה שהיו רבותינו ברומי וגזרו סנקליטין מכאן עד ל׳ יום לא יהיה בכל העולם יהודי והיה סנקליט אחד ירא שמים בא אצל ר״ג וגילה לו הדבר דג"‘ ב
169
גזרה 1 גימטריא
אדריאנוס שהיק טמיא שאל לריב״ח אנא טב ממשה רבך? א״ל יכול את לגזור דלא ידלק בר נש נור ג׳ ימין? א״ל תיפח רוחיה עד דאת קיים גטלה גזרתך ומשה רבינו משעה שגזר עלינו לא תבערו אש בכל מושבותיכם כיום השבת לא מדליק יהודאי נור בשבתא מיומוהי ועדיין לא נתבטלה -גזירתו ־ות״ר ג שאין אהרן לובש בגדים לגדולתו אלא כמקיים גזירת מלך שפ א אתרי פה גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שסופן לינתק בעריות לכך בא עליהם בגזירה אני ה׳ אלקיכם דעו מי הגוזר צליכם שם שה קלז קבלתם מלכותי קבלו גזירותי שם שם שם שהיה הדיבור יוצא מפי הקב״ה יהיו ישראל מסתכלים בו ויודעים כמה מדרשים יש בו וכמה גזירות שוות יש בו ספרי ביכה שיג בו ביום נגזרו על אדם ג׳ גזירות. וכשם שגזרו על אדם הראשון ג, גזירות כך נגזרו על חוה ג׳ גזירות אבות דר״נ א מיד בקשו עליו ■<על בנימין הצדיק) רחמים וקרעו לו גזר דינו והוסיפו לו כ״ב שנים על שנותיו •צם ג קדוש מדבר גוזר גזירות על בריותיו ילקוט דניאי* תתרשו דור שבן ד ד בא ת״ח מתמעטים. וגזירות קשות מתחדשות עד שהראשונה קיימת אחרת באה ונסמכה לה פםימתא דר״ב החודש. ע״צ ע׳ גלות, סייג.
גחלת, ע׳ אש.
גס, ע׳ גרושין.
גידול בנים, ע׳ בנים ובנות.
גיהנם, ע׳ גן עדן וגיהנם.
גימטףיא (גימטריקון) תוצאות בגימטריא הכי (ם׳ מאות וג׳) הרו ב-בות ח. עד שלמדנוהו מן חשבון גימטריא ירוש׳ תרומות ה ■גא בגימטריא נ׳ וחד הוי שבת י: בהמה בגימטריא המשים ותרתין הוו שם קמה: ערל בגימטריא ג׳ מאות הוי שם קמה: השטן בגימטריא ג׳ מאה יס״ד הוי יומא כ, רויה בגימטריא הכי (קכא) הוו שם יני. יהיה בגימטריא ל׳ הוי תענ-ת ים: תיגת אמו לישון גימטריון הוא אפרא בעייני אמיה ירוש׳ תענית < יב ורוב בגימטריא רי״ד מכילה ט־: חרם בגימטריא רמ״ח הוו. רחם בגימטריא הכי הוו מ״ק יז. בכלח בגימטריא ס׳ הוו שם כח. עקב חושבניה קע״ב ! :דרים יג כתיב אברם וכתיב אברהם בתחילה המליכו הקב״ה על רמ״ג איברים *לכסוף המליכו על רמ״ח איברים שם שם יהיה בגימטריא תלתין הוו נדי ה. ^הלה בגימטריא הכי (פ״ג) הוו לק צב; אמרו עליו על ריב״ז שלא הניח
גיכטריא 1 גלוי הראש
170
מקרא ומשנה. ותקופות וגימטריאות ב״ב קלד. בגימטריא איכתיב להון יט^■ יטת אדך פוגחמט סנהדרין כב. יין ניתן בע׳ אותיות וסוד ניתן בע׳ אותיוה שש לח: אשרי כל חובי לו בגימטריא ל״ו הוו שש צז: יש בגימטריא ש", הוי 5שש קי תורה בגימטריא שי״א הווי מכות כג: תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה אבות ג יח זה בגימטריא י״ב הוי הוריות יא. הריון בגימטריא רצ״א היו נדי. לח: בשגם זה מש״ה כ״ר כי סלם זה סיני אותיות דדין אותיות דדין שש סה מגורי בגימטריא רנ״ט •שש פד בישרם שהן עתידין לעשות שת (במצרים) ר״י שנה מנין רד״ו שש צא בימות החמה שס״ה יום השטן גימטריא שס ד שכל ימות השנה השטן מקטרג וביוה״כ אינו מקטרג דק״ר כא ג׳ מאות אמה (קומתו של אדה״ר) שנאמר קוממיות קוף מאה מיות מאתים נמייר יג כשם שיין חשבונו שבעים כך יש ע׳ פנים לתורה שם שש ש: תורה שנת! ה !ב " למש" נתנה לו במ״ט פנים טמא ומ״ט פנים טהור שנאמר ודגלר בגימטריא מ״ט סופרים בז ו לשון גימטריקון הוא תחו הוא אסף א״ת ח״ם י״ף ילקוט ששואל א עז חזון בגימטריא ע״א שש ישעי׳ שפה יוב״ל בגימטריא בהם שם תהלים תתלה לשון איכ״ה גימטריא ל״ו שם איבה תתרג. ע״ע ^
אותיות, נוטריקון.
גלגל, ע׳ מזל.
גלוי הראש (גלוי פנים, פאה נכרית) שער באשה ערוה ברכוה בד. ר׳ א°י פריס סודרא על רישיה נוטלו (כוס של ברכה) בשתי ידיי שש נא. תיתי לי דלא סנינא ד׳ אמות בגילוי הראש שכת ק.ה; גלןרל רישיה א״ל כסי רישיך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא שם קנו: מומר וגילרי פנים אינו מבטל רשות גלוי פנים מומר הוי? עירןב,. םש> מימי לא ראו קורגת ביתי קלעי שערי יומא מ. אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשי* פרוע כתובתה מאתים כתובות בו: העוברת על דת משה ויהודית. ואיזודיי דרת יהודית? יוצאה וראשה פרוע. אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרי* ראש. דאורייתא קלתה שפיר דמי דת יהודית אפילו קלתה אסור שם ע־• שאין גקראין שחורי הראש אלא אנשים מ״ט ? אנשים זימנין דמיכסו רישייריר וזימנין דמגלו רישייהו אבל נשים לעולם מיכסו וקטנים לעולם מיגלו נדרים 6 בפאה נכרית איידי דזוהמא לא ניחא ליה נזיר כה: גלית שעמד בגילוי B’is לפני הקב״ה סובה שב: לא אמרן אלא כגון ר״כ דגברא רבה הוא ומבעי&ליה סודרא ארישיה אבל כ״ע לא קידושין ח. א״ל מ״ט לא פריסת סודרא? א״ל
171־
גלוי הראש 1 גלות
דלא נסיבנא שם כ- ר״ה בריה דר״י לא מסגי ד׳ אמות בגילוי הראש אמר שכינה למעלה מראשי שש לא. רבינא הוה יתיב קמיה ר״י מדיפתי חלף ההוא גברא קמיה ולא מיכסי רישא אמר במה הציף הא גברא! עם לג. פרע ראש האשה בשוק נותן לו ד׳ מאות ווו ב״ק צ. משל לכתבין של מלך. וכל־ מדינה ומדינה שהיו כתבין מגיעין היו בני המדינה עומדין על רגליהון ופרעין את ראשיהן ויק״ר יא על ידי שהאדם הוה מתעצל לכסות את ראשו כראוי הרי הוא נעשה דואימשיקוס (ג״א דומיניקוס-כומר) שפיט ולא אמרתי־ עליכם שתהא קורין קר״ש לא עומדין על רגליכם ולא פורעין את ראשיכם שם כז בנורת ישראל מכסות ראשיהן במחר ט פ״א היו זקנים יושבין בשער ועברו לפניהם ב׳ תינוקות א׳ כסה אח ראשו וא׳ גלה את ראשו זה
. שגילה את ראשו ר״א אומר ממזר ר*י אומר בן הנדה ר״ע אומר ממזר ובן הנדה כיה כ תינבא (קללה) ליתי על ההוא בר נש דשבק לאתתיה דתתחזי משערא דרישה לבר ודא הוא חד מאינון צניעותא דכיתא ואתתא דאפיקה משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה גרים מסכנותא לביתא וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא זהר נשא קבה. ע״ע ע, פריצות,
צניעות.
גלוי עריות, ע׳ עריות.
גלות (גולה, גלותא, טלטול, שעבוד, ריש גלותא) אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות בימת ג. אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות שם ט: ואל תזכרו ראשונות זה שעבוד מלכיות שם ע. גלות מכפרת •עון שם נו. מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל שם נח. טלטל הקב״ה מתן שכרן של עושי מצות כדי שיהיו עושין אותן באמונה ירוש׳ פאה א א מ, שנה עד שלא חרב הבירת גלתה לה סנהדרין וישבה בחנויות שבת טו. בעון גילוי עריות. יצ״ז והשמטת שמיטין ויובלות גלות בא לעולם שם דג. יוסי ששתק יגלה שם שם: יגלו בראש גולים משום דמשתינין מים בפני מטותיהם ערומים שם סב: א״ל מו יומא דגליתון מארעיכן איתנטלית אורייתא דמשה שם קבן: אי לא נסיבי־ כהנתא לא גלאי. כל הנהנה מסעודת הרשות לסוף גולה פסהים מט. לא הגלה הקכ״ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים. צדקה עשה הקב״ה בישראל שפזרן לבין האומות. לא הגלה הקב״ה את ישראל לבבל אלא מפני שעמוקה כשאול שם ne כל המשכח דבר מתלמודו גורם גלות לבניר
גלות
172
*וסא ל": ארון גלה לבבל שש גג: ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי □וכה לא. ד׳ מתחרט עליהן הקב״ה שבראם ואלו הן בלות שם נב: שיעבודה של בבל היה קשה משיעבודה של מצרים ייוש׳ סוכה ר !כנגדן גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה •ר״הלא. גלותינו מכפרת עלינו תענית בז. אמרו ישראל לישעי׳ רבעו ישעי׳ כה יוצא לנו מתוך הלילה הזה ? א״ל לא כשאתם סבורים אלא בוקר לצדיקים ■ולילה לרשעים. א״ל אימת? א״ל אימת דאתן בעיי. א״ל מי מעכב? א"׳ •תשובה ירוש׳ תענית א גלו בז׳ גלו בח׳. מאי לבבל ? לגלורת בבל מגילה יא: -כיום שחרב בהמ״ק וגלינו מארצנו נטלה עצה ממנו שם יב: שבכל מקום שגלו שכינה עמהן גלו למצרים שכינה עמהן. גלו לבבל שכינה עמהן שם בם. ג, דמעות הללו למה ? אחת על מקדש ראשון וא' על מקדש שני וא׳ על ישראל ־שגלו ממקומן. כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה םגי;ה ה: •טילטולי דגברא קשין מדאיתתא כתובות כר. שהשביע הקב״ה את אוה״ע שלא •ישתעבדו בישראל יותר מדאי שם קיא. כלי גולה זו נר וקערה ושטיח נדרים ם: לכן גלה עמי מבלי דעת שגורמין גלות לעולם סוטה מח. ב׳ ת״ח הדרים בעיי :אחת ואין גוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה שם שט. יודע הקב״ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירת ארומיים עמד והגלה אותם לבבל מצין יז• ענוותנותו של ר, זכריה בן אבקולם החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו •והגלתנו מארצנו שם נו. והידים ידי עשו זו המלכות שהחריבה את ביתני ■והגלתנו מארצנו שם נז: צדקה עשה הקב״ה עם ישראל שהגלה גלות צדקי׳ ועדיין גלות יכני׳ קיימת שם פח. בין הנהרות הרי היא כגולה ליוחסים קידוש? -עב. גבי ריש גלותא דדאין דינא דפרסאה למה לי ז ב״ק נח: מפני מה גלי ישראל לבבל יתר מכל הארצות? מפני שבית אברהם אביהם היה משם תוספתא ב״ק ז אין מעברין את השנה אלא א״כ היתה צריכה מפני הדרכים• !מפני גליות ישראל שנעקרו ממקומן ועדיין לא הגיעו סנהדרין יא| לאחנא בני .גלוותא בבבל ולאחנא דבמדי ולשאר כל גלוותא דישראל שלומכן יסגא שם שש: אחר ר' יהושע לגולה שש לב: גלות מכפרת ג׳ דברים. גלות מכפרת על הבל ■שם לו: אין בן דוד בא עד שיכלו ב, בתי אבות מישראל ואלו הן ראש גולי• ■שבבבל ונשיא שבא״י שש לח. אלא חטאו וגלו שם לט. בשעה שהגלה נבוכדנצי ;הרשע את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין את החמה ביופין שם צב: להיכא :אגלי להו (סנחריב לי׳ שבטים) ? לאפריקי. להרי סלוג שש צד. אין בין העוה״ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד שס צט. כל המזמן כותי לתוך ביהי
173
גלית
ומשמש עליו גורם גלות לבניו שש קד. חייבי גליות כ״ד מהדרין אותן לזכירת תוספתא סנהדרין ן לג׳ גליורה גרו ישראל אחת לפנים מנהר סמבטיון יא׳ לדפני של אנטוכיא וא׳ שירד עליהם הענן וביסה אותם וכשהן חוזרין חוזרין מג׳ גליות ידוש׳ סנהדרין מ תלמיד שגלדה מגלין רבו עמו מכות י. זה שהרג במזיד נהרג וזה שהרג בשוגג גולה שם שם: כגון מלכא ואלקפטא רחילא וריש גלותא שביעות ו: חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובר חובת גלות ותגלו למקום המים הרעים אבות א יא הוי גולה למקום תורה שס ד יד גלות בא לעולם על עובדי ע״ז ועל גלוי עריות ועל ש&־־׳ד שס ה ט לא יסור שבט מיהודה זה ראש גולה שבבבל שרודה את ישראל במקל הוריות יא: א״ל או קום גלי או קבל עלך שמתא מנחות לו. בשעה שחרב בהמ״ק מצאו הקב׳יה לאברהם שהיה עומד בבהמ״ק א״ל מת לידידי בביתי ? א״ל על עסקי בני באתי א״ל בניך חטאו וגלו שש נג: הביאי בני מרחוק אלו גליות של בבל. ובבותי מקצת הארץ אלו גליות של שאר ארצות שם קי. ואת העם העביר אותו לערים מאי נפק״ם? דלא ליקרו לאחיו גלוותא חילץ ם: רמז לו שעתידים שני שרים לצארת ממנו (מיעקב) ראש גולה שבבבל ונשיא שבא״י מכאן דמו לו (המלאך) גלות שם צב. משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות ערכין רב: מה אדם הראשון הכנסתיו לתוך ג״ע וצויתיו ועבר על ציווי ודנתי אותו בשלוחין ובגרושין וקוננתי עליו איכה אף בניו הכנסתים לא״י וצויתים ועברו על הציווי דנתי אותבם בשלוחין ובגרושין וקוננתי עליהם איכה ב״ר יט קין היה מתוקן לגלות שם ר ולא מצאה היונה מניח אלו מצאת מנוח לא היתה חוזרת ודכוותה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח אלו מצאה מנות לא היו חוזרים שש לג ויגל אין כתיב כאן אלא ויתגל גרם (נה> גלות לו ולדורות. י׳ השבטים לא גלו אלא בשביל היין. שבט יהודה ובנימין לא גלו אלא בשביל היין שם לו ידוע שאני כ פ ורן תדע שאני מכנסן ידוע שאני ממשכנן תדע שאני פורקן ידוע שאני משעבדן תדע שאני גואלן שם מד כל מי שהוא יודע לחשוב ימי ה-לות ימצא שיום אחד ישב יעקב־ בשלוה בצילו של עשו שם כג ריב״ח כתר קריא בגלידה מחרן אנחנו מחרונו של הקב״ה אני בורחים. הידעתם את לבן הידעתם את מי שהוא עתיד ללבן עונותיכם כשלג. ויאמרו שלום באיזו זכות? והנה רחל בתו הה״ד רחל מבכה על בניה שם ע מה יעקב אביכם עד שלא נשא אשת נשתעבד משנשא• אשה נשתעבד אף אתם משלא׳ נולד גואל נשתעבדתם משנולד גואל אתם משתעבדים שם שם אלא שראדה יצחק ברוה״ק שעתידין בניו ■להגלורה לבין אוה״ע א’ל
גלות
174^
.בא ואברכך ברבות של גליות שיחזיר עליך הקב״דה ויקבץ מבין הגליות שש ?ה מהו וריוח תשימו? אפר יעקב לפני הקב״דת רבש״ע אם יהיו צרות באות על בני לא תביא אותם זו אחר זו אלא הרווח להם מצרותיהם שש שם אם יבא עשו על המחנה האחת אלו אחינו שבדרום והיה המחנה הנשאר לפלטה אלו אחינו שבגלות אר״ה אע״פ שנשאר לפלטה מתענים חיו עלינו -בשני ובחמישי שם עו מה ראה אבינו יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת? ■אלא צפה שהגליות עתידות לעביר שכם לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים שם פש ריב״ל פתר קראה בגליות ואל שדי יתן לכם רחמים הקב״ה ישלח לכם את אחיככס אלו י׳ השבטים ואת בנימין זה שבט יהודה ובנימין ואני כאשר שכולתי בחורבן ראשון שכלתי בחורבן שגי שש צב כשיגיעו הגליות לשם (לראש אמנה)	יהיו אומרים	שירדת	שם״רכנ ואם גלורת הן
חייבין זכור ליעקב אביהן שגלה מבית אביו לחרן שש מד ועכשיו שלא האמנת	(יעקב) ולא עלירת	עתידין בניך	שיהיו	משתעברין בד׳	מלכיות
במסים	ובארנוניות ובגלגליות	באותה שעה	נתיירא	יעקב אמר לפני	הקב״ה
רבש״ע	יכול לעולם ? א״ל ואל	תחת ישראל	כי הנני	מושיעך מרחוק	רקיר ^
עצביך זו יגיעת הארץ לומר שיאכלו בעצבון כל מה שיאכלו בארץ נכרית כטד״רט עורי צפון לכשיתעוררו הגליות שהן נתונות בצפון. מלמד שהרוחות עתידות להכניס קנאה זו עם זו רוח הדרום אומרת אני מב*א גלות תימן ורוח צפון אומרת אני מביא גלות צפון. אחותי שנתאחז לי בגלות כלת שנתכלו בגלות. אריתי סורי עם בשמי שנתמררו בגלות והיו מבשמים עצמם בקידוש שם שמים. לפי שהערו ישראל נפשם לכיתה בגלות והיו עוסקים בתורה המתוקה מדבש עתיד הקב״ה להשקותם יין המשומר בענביו. אכלו -רעים אלו ישראל שעשו רצונו של הקב״ה בגלות ולא רצו להתערב באומות אלא שמרו ברית של הקב״ה שם יג עד אנה ינאצוני אמר הקב״ה ב׳ צווחות צווחתי מפניכם סופכם לצווח ד, בשעבוד מלכיות שש כז סנחריב הגלה אות! -ג׳ גליות. נבוכדנצר אף הוא הגלן בג׳ גליות. שהיה כנחריב קוזמוקרסור (מושל על כל העולם) שהיה מגלה אלו לכאן ואלו לכאן. אמר הקב״ה בעוה״ז ע״י עונות גלו ונתפזרו בשערי הארץ אבל לעת״ל אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך שם בג בפרשה זו הראה פשה לישראל אם חטאי היאך הם עתידים לגלות והיאך הן עושין תשובה והיאך הן נגאלין דמי ג •מה עקדה זו טוענת ופורקת וטוענת ופורקת וחוזרת להיות טוענת ופורקי2 •ושוב אינה טוענת כך ישראל משתעבדין וגגאלין ושוב אין משתעבדין לערלם

גלות	175
־שהש״ר * גמהז כנסת ישראל לפגי הקב״ה על שלא שמרתי יו״ט אהד בתיקונו בא״י הריני משמרת ב׳ ימים טובים של גליות בחו*ל שם שם ונשבע ־למלכיות שלא יקשו עול על ישראל שאט מקשים ערל על ישראל הן גורמץ לקץ לבא שלא בעונתו שם ב אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבש״ע "לשעבר היירת מאיר לי בין לילות ללילות בין לילן של מצרים ללילן של בבל בין לילן של בבל ללילן של-* מדי ובץ לילן של מדי ללילן של יון ׳ועכשיו נסמכו לי לילות ללילות שם ג אחות לנו קטנה אלו עולי גולדה. אילו ישראל עלו חומה מן הגולה לא חרב בהמ״ק פעם שנייה שפח ברד־ז דודי מן גלות שאנו בה ומתלכלכין בעונות שם שם כיון שנסתלק רוח ההדש •גלו וכ״ון שגלו היה ירמי׳ מקונן עליהם איכרה איב״ר פתיחתא בן עמרם אי אתה יודע שבהמ״ק חרב וישראל גלו? שם שם עד שלא גלו ישראל היו עשוים עדרים עררים עדרי כהונדה לבד עדרי לויה לבד עדר ישראל לבד ׳וכיון שגלו נעשו עדר אחד שם שם עד שלא נגאלו ישראל ממצרים היו יושבין בפני עצמן והשכינה בנד ע וכ״ון שנגאלו נעשו הומוניא אחרה וכיון שגלו ־•חזרה שכינה בפני עצמה וישראל בפני עצמן שם שם לא גלו ישראל עד ־שכפרו ביחירו של עולם ובמילה ובעשרת הדברות ובה־ הפרי תורה מנין איכ״ה. ער שכפרו בל״ו כריתות שבתורה שש א גלתה יהודה אוה״ע אינן גולים? אלא אע״פ שגולים אין גלותם גלות אוה״ע שאוכלים מפתם ושותים מיינש אין •גלותם גלות אבל ישראל שאץ אוכלין מפתם ואין שותין מיינם גלותם גלות •שש שם בא וראה כמדה חביבין תינוקות גלתה סנהדוץ ולא גלתה שכינה ־עמהם גלו משמרות ולא גלתה שכינה עמהם וכי. ן שגלו תינוקית גלחה שכינה עמקם שם שם כשם שלא גלו ישראל אלא ברודף מלא כך אינן נגאלין אלא -בגואל מלא שש שם מאן דאשר גולה גולה שבבבל וגלורה שכינה עמהם יקה״ר ד בשעה שגלתה גלותו של צדקי׳ יצאת גלות יכני׳ לקראתם והיו יבוסים שקים מבפנים ולבנים מבח,ץ והוון משאלין אילין לאילין מה אבא עביד מה אימא עבידא? כיון שראה ירמי׳ ירושלם חרבה ובהמ״ק שנשרף •׳וישראל שגלו ורוה״ק שנסרתלקה התחיל עליהם בהבל הבלים שם יב מסורת -אגדי• היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגליות ואט יאמר לך אדם ־שככר נתקבצו הגליות ולא נבנית ירושלים אל תאמין תנחושא נח יא ישראל אוסריב לפני הקב״ה רבון העולמים ראה היאך העכו״ם משתעבדין ביר אין להם מלאכה אחרת אלא יושבין ומתיעצין עלינו שש תול.-.ת ה כשהגלה •נבוכדנצר את ישראל לבבל היו כפותים ידיהם מאחוריהן נתונים בשלשלאות
גלות
176
של ברזל והוליכום 'ערומים כבהמות שש יתרו ה כי יהיה בך איש אשר ל* יהיה טהור אלו ישראל שנטמאו בע״ז ויצא מחוץ למהנה שגולים לבבל והיה לפנות ערב של מלכיות והקב״ה מטהרן שם תצא ג שלא יהיו ישראל אומרים הואיל וגלינו לבין אוה״ע נעשה כמעשיהם אני איני מניחם אלא אני מעמיד נביאיי עליהם ומחזירים אותם למוטב תז״ב כהוקותי נו קשה היא הגלות שהיא שקולה כנגד כל הקללות שבתורה ספרי עקם ותחובו חובת גלות ויגלו למקום מים הרעים איזהו מים הרעים ? הוי אומר ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם וי״א שמא יגלו לעבודה קשה אבות דד״נ יא נוטרה את הכרמים אלו ישראל שגלו לבבל עמדו עליהם נביאים שביניהם וא״ל הפרישו תרומות ומעשרות א״ל כל עצמינו לא גלינו אלא עד שלא הפרשנו תו״מ שם כ מה נשתנה הושע בן אלה שגלו י' השבטים בימיו ? אלא עד עכשו היתה ע״ז קשורה ביחיד וקשה לפני הקב״ה להגלות את הצבור בעון יחיד ילקוט שיכים ב ריר אלא כיון שראתה ציוו שג׳-יות מתכנסים וכל ישראל והשמים והארץ שמחים והיא אינה נזכרים התחילה אומרת ותאמר ציון עזבני ה, שש ישע' השב כך גלו י׳ השבטים התחיל הקב״ה אומר אוי להם כי נדדו ממני וכיון שגלו שבט יהודה ובנימין כביכול אמר הקב״ה אוי לי על שברי שם ירשי׳ רפג את מוצא בשעה שגלו ישראל לבין האוה״ע היה הקב״ה מחזר על פתחיהן {של אוה״ע) לשמוע מי1 אומרים שש יחזקאל שעד אמרי האזינה ה׳ בבבל בינה הגיגי במדי הקשיבה לקול שועי ביון כי אליך אתפלל באדום שם תהלים תיל גלתה יהודה מעוני ע׳ *מאכלו חמץ בפסח שם איכה תתרי אתה מוצא עד שלא באו השונאים היו• ירמי׳ אומר להם עשו תשובה שלא תלכו בגלות שש שש התרבג אמרה לפניו רבש״ע כיון שהגליתני לבין אוה״ע בדין הוא שלא אשמור מצותיך וקיימתי כל המצות שלך א״ל כבר הניע זמנך ליגאל שש שש תתדלא ולמה ב׳ פעמים אשר הגלה? גלה עם גלות יכני׳ וחזר לירושלים והגלה אותה שנית נבוכדנצד עם גלות אחרונה •שש אסתר תתרנג בשעה שבא נבוכדנצר ושרף את בהמ״ק והגלה את ישראל לא עשה להם -איסטטיא {תהנה) בכל א״י אלא היו רודפים אותט שהיו חוששים לנפשם ואמרו אלהיהש של אומה זו מצפה להם שיעשו תשובה שמא יעשו תשובה עד שהם נתונים בתוך ארצם והוא עןשה ?נו כדרך שעשד• לסנחריב לכך לא עשו איסטטיא בכל א״י פם,קתא רגה לא מאן דאשהיי באורייתא ובעובדין דכשרין גרים לה לכנסת ישראל לארמא רישא בגו גלי^ זהר רש; למה הגלות הזה .ארוך יותר •מגלות הראשונים? א״ל בגליות הראשונים נגאלו בזכות אברהם יצחק ויעקב :אבל גלות • זה יגאל ■בזכות. משה. עכשיו
גלות ( גליל	177
׳חטאו בתורה שנתתי למשה כשישובו ויחזרו לעסק התורה בזכות משה אני ^ראלם זהר חדש י: בא מיכאל שר הגדול אפטרופא של ישראל ואמר רבש״ע ואימתי יפקון ישראל מגלותא דאדום ? שהרי כתבת כאשר יסבלון צרות רבות *גאלו מן הגלות אמר הקב״ה יבא סמאל אפטרופא דאדום וידון עמך אתא סמאל ואמר רבש״ע אתה אמרת שיהיו ישראל בגלות אדום עד שיעשו תשובה לעתה הס רשעים אותה שעה גער הקב״ה בסמאל שדבר לשון הרע על ישראל שש מג: ע״ע ע* ארץ ישראל, בכיה, גאולה, חורבן, ירושלים, שכינה.
.גליל (גלילאה, בני גליל, בר גלילא) מעשה באנשי הגליל שהיו מעלין לזקן אחד ליטרא בשר צפורי בכל יום תוספתא פאה ד ג׳ ארצות לביעור ׳יהודה ועבר הירדן והגליל וג׳ ג׳ ארצות לכל א׳ וא׳ גליל העליון וגליל ־התחתון. כל שאינו מגדל שקמין גליל העליון, כל שהוא מגדל שקמין גליל התחתון שביעית ט ב אחינו בני גלילא עילאה ובני גלילא ארעיתא שלמכון ־יסגא יי־יש" מעשר שגי ה מים רפואתו שכיחא בגלילא שני שכת עח. דההוא בר גליל דאיקלע לבבל דא״ל קום דרוש לנו במעשה מרכבה שם ם: ומעשה באדם •אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעה״ב אחד בדרום שם קכז: בגי גלילא אמרי י' דברים לפני מיטתך שש קנג. בני גליל שלא הקפידו על לשונם לא נתקיימה תורתם בידם. בני גליל דלא דייק לישנא ולא מתנחי להו סימני לא התקיימה תורתן בידן. בני גליל דלא גמרי מחד רבה לא נתקיימה תורתן בידם עירובץ גג. א״ל גלילאה שוטה חמר למירכב או חמר למישתי עמר ׳למילבש או אימר לאיתכסאה ? • שם שם: וגמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל ואין חיה שבגליל גדילה על פירות שביהודה פסחים נב: ובגליל לא היו עושין (מלאכה בע״פ) כל עיקר שם נה. מעשה בר״א ששבת כגליל העליון בסוכתו של ריבר״א בקיסרי וא״ל בקיסריון סוכה כז: מפני שרצועה ׳בזל כותים מפסקת ביניהן (בין יהודה לגליל) חגיגה כה. ביהודה הוא דלא . ■■מצי טעין (טענר־ז בתולים) הא בגליל מצי טעין כתוכות ט: ביהודה בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה. ובגליל לא היו עושין כן שם יכ. ג׳ ארצות לנשואין יהודה ועבר הירדן והגליל שם קי. אנשי גליל חסו על כבודם ולא חסי על ממונם ידוש׳ כתוכוח ד סתם תרומה בגליל מותרת שאין אנשי גליל . ־■מכירין את תרומת הלשכה נדרים ♦ח: אנשי גליל קנטרנין היו והיו נודרין זזבאה זה מזה שם שח. הנודר עד הקיץ בגליל וירד לעמקים אע״פ שהגיע הקיץ ׳3עמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל שם סב: בגלילא שנו דחמרא עדיף ממשחא נזיר לא: והגליל יחרב סוטה סט: וג׳ ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן
178	גליל / גמילות חסדים ______________________
והגליל כ״ב ל״ה. סאה ביהודה שוה ה׳ סאין בגליל שם קבב. אין מעברין את השנים אלא ביהודה ואם עיברוה בגליל מעוברת סנהדרין יא: דרש ההוא גלילאז* שם קיג. דרש עובר גלילאה חולין כז: אף ערב יוהכ״ם בגליל שם פג. משקל ד•׳• סלעים ביהודה שהן י, סלעים בגליל שם קכז: הפכים הגלילים כלים ב כ מקו^ היה בגליל והיו מציינין אותו שהיו אומרים אבנים מנוגעות היו בו תוספתא נגעים ו נוח לו לאדם לגדל לגיון אהד משל זיתים בגליל ולא לגדל תינוק אחי בא״י כ״ר כ בגלילא צווהין לחיויא איויא שש מ• מפני שבראשונה הין אומרין דגן ביהודה ותבן בגליל ומוץ בעבר הירדן חזרו לומר אין דגן ביהודה ואי7 תבן בגליל אלא מוץ אבות דר״נ בז וכמה ישהה? בחמין ג׳ פעמים. אמר ר״י בד״א בכוס שבגליל אבל בכוס שביהודה שותה כל צרכו דא״ר ח תני רשב״י אדם כשהוא גולה מיהודה לגליל או מגליל ליהודה אין זה קרוי גולה בשעד־ שהוא גולה מא״י לחו״ל קרוי גולה מדרש שמואל ח. ע״ע ע׳ ארץ ישראל.
גמילות חסדי□ (חסד) כל העוסק בתורה ובגמילורת חסדים וקובר את בניו מוחלין לו כל עונותיו. חסד זו גמ״ח ברכות ד: כל העוסק בתורה ובגמ״ח ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אוה״ע שם ח. אלו דברים שאין להם שיעור וגמ״ח. אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה״ז והקרן קיימת לן לעוח״ב וגמ״ח פאת א א צדקה וגמיח שקולין כנגד כל מצות שבתורה אלא שהצדקחי בחיים וגמ״ח בחיים ובמתים צדקה בעניים גמ־ח בעניים ובעשירים צדק17 בממונו גמ״ח בממונו ובגופו. מלמד שהצדקה וגמ״ח שלום ופרקלגט גיול בין ישראל לאביהם שבשמים תוספתא ®אה ד כשהוא אומר וחסד ה׳ מפילם הדה אמרה שגמ״ח חביבה יותר מן הצדקה ירוש׳ ®אה א תאריכו ימים זהי גמ״ח שש שם כל המגדל כלב רע בתוך ביתו מונע חסד מתוך ביתו שבת פגי שכן דרכו של גומל חסדים לרוץ אחר דלים שם קד. אימתי ישב עולם לפגי י אלקים ? בזמן שחסד ואמת מן יגצרוהו לרובין פו. מאי סודנא ? סוד גאי^ וגמ״ח פשחים קיג. עתיד הקב״ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חםיר לזרעו של יצחק שם קיט: דגמ״ח עם דמתחמי ולא חמי שקלים ט: ובצל ידי כסיתיך זו גמ״ח שהעוסק בגמ ח זוכה. לישב בצל ירוש׳ שקלים ח אבל מקי® שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמ״ח מפני מה חרב ? Hcr ואריבי1• חסד זו גמ״ח. בג, דברים גדולה גמ״ח יותר מן הצדקה. תורת לשמי• זו היא תורה של חסד סוכה מט: בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפי-בתורה ובגמ״ח. רבה דעסק בתורה חי מ, שנין אביי דעסק בתורה וב^’71
179
גמילות הסדים.
חי ס׳ שנין ר״ה יח. גשמים יורדין בזכות גמ״ח ירגש׳ תענית ג חמוקי יריביך מיקי לה בצדקה ובגמ״ח ם״ק 13: שלחין וא״ל גמל הוא חסד שלח ליה המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטבריה ידוש* הנעה א ג, סימנים יש־ באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים יבטיח עט. אחינו גומלי חסדים כני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם כתובות ח: מלח ממון חסר וא״ל חסד שם סו: תורת תחילתה גמ״ח וסופה גמ״ח □וטח יד. בגמ״ח כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד קידושין ם. כל העוסק בתורה ובגמ״ח זוכה לנחלת שני שבטים ב״ק יז. והודעת להם את הדרך זו גמ״ח ילכו זו ביקור חולים בה זר קבורה שש ק. מפני מה לא נשא אדם את בתו ? משום דעולם חסד יבנה סנהדרין נח: מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? יעסוק בתורה ובגמ״ח שם צח: אם ראיתם זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמוטטה לכו והדבקו בחסד ידוש׳ סנהדרין י אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמ״ח יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם ע-ו ה: את (ראב״ם) עסקת בתורה: ובגמ״ח ואני {רחב״ת) לא עסקתי אלא בתורה בלבד דאמר ר״ה כל העוסק כתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה שם יז: על ג, דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ״ח אבות א חסד אומר יברא שהוא גומל־ חסדים ואמת אומר אל יברא שכולה שקרים ב־ר ח גדולה גמ״ח שאלמלא היא לא היה האדם נברא שם שם ישראל שעושים חסד עם גדוליהם בידיהם! וברגליהם על אחת כו״כ שינצלו מן הפורענות שם □ט א״ל (יעקב ליוסף) אש תעשה לי חסד לאחר מיתתי הוא חסד של אמרת שם צו מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים אעיפ שהרבה שמות היו לו למשה לא נקבע לו שש בכל התורה אלא כמו שקראו בת פרעה שט־ו א גומל נפשו איש חסד זה; הלל הזקן שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו א״ל להיכן אתה הולך? א״ל־ לגמול חסד עם הדין אכסניא בגו ביתא ייק״ר לד והרי דברים קו״ח ומה אבש מי שעושה חסד עש מי שאינו צריך לחסד (אברהם) ם ־ע. הקב״ה לבניו מי שעושה חסד עם מי שצריך על אחת כו״כ שש שס ג, מתנות נתן הקב׳יה לישראל רחמנין וביישנין וגומלי חסדים במד״רח נשא (דוד) קו״ח בעצמר יאמר מה זו (רצפה בת איה) שהיא אשה בך עשתה לגמ״ח אני שאני מלך על אחת כו״ב מיד הלך לגמול חסד שש שש הנך יפה בפצות הנך יפה כגמ״ח שהש״ר א אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבש״ע אני ישנה מך המצות ולבי ער לגמ״ח שם ה ע״י שנתגעשו ישראל מעשות גמילות חסד
גמילות חסדים
180
ליהושע באותה שעה נחלקה א״י. והיו ישראל עוסקין במלאכתן זה עוסק 1שדר,ו וזה בכרמו וזה בזיתיו ונתעצלו מעשות גמ״ח ליהושע ובקש הקב״רי להרעיש את העולם• כלו על יושביו רות״ר 8ת!חחא ב ללמדך שכל הכופר .בגמ״ח כאלו כופר בעיקר אבל דוד המלך ע״ה מה היה עושה ? גומל חםר לכל קה״ר ז והחי יתן אל לבו זה חי העולמים שהוא משלם שכר לבר נ׳® על כל פסיעה ופסיעה בגמ״ח עם ט׳ א״ל מי יוכל ללכת בדרכיו ? א״ל משו• לישראל לא אמרתי לכם כך אלא דרכיו חסד ואמת וגמ״ח תנרומא וישלח י ביום טובה	היה בטוב בגמ״ח שתעשה עם העניים עם םע8טים בן	ויאמר
דוד אעשה	חסד עם חנון א״ל הקב״ה אתה תעבור על	דברי	שאני	כתבתי
לא תדרוש	שלומם ואתה תעשה עמם גמ״ח?	שם פנחס ג	העולם	מתחילת לא
■נברא אלא	בחסד. א״ל בני אל ירע לך יש	לנו כפרה	אחת	שהיא	כמותה
-(כביהמ״ק) ואיזה זה גמ״ח. שכן מצינו בדניאל שהיה מתעסק בגמ״ח
אבות דר״נ ד תנחומי אבלים וביקור חולים וגמ״ח מביאין טובה לעולם שם ^ •ראה שלמה כח של גומלי חסדים ובנה להם לישראל ב׳ שערים אחד לחתנים וא^ לאבלים סופרים יט יעשה חסד עם אדוני אברהם הכל צריכין לחסד אפילו אברהם שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו נצרך לחסד ירקזט חיי שרה קז א״ל את גמלת חסד בזכותך גם אנו נגמול חסד עמך עם ויצא קנה נחית בחסדך זו גמ״ח נהלת בעזך זו תורה שם בשלח רנא אמר דוד ג' סימנין יש באומה זו רחמנין וביישנין וגומלי חסדים. כל מי שיש בו ג׳ סימנין הללו ראוי להדבק באומה זו שם דאה תחפט כל מי שהוא עושה חסד כאלו מודדי בכל הנסים שעשה הקב״ה וכל מי שאינו עושה חסד כאלו כופר שם שופטים סד ואשים דברי בפיך אלו ד״ת ובצל ידי כסיתיך אלו גמ״ח שם ישעי׳ תעח ^אמר הקב״ה חביב עלי חסד שאתם גומלים זה לזה מכל הזבח שזבח שלמה לפני שם הושע חקכב כל ארחות ה׳ חסד ואמת יכול לכל ? ת״ל לנוצרי בריתי ־ועדותיו. חסד זו גמ״ח אמת זו תורה שם תהלים תשב הרי ישראל מצווים תט לעשות חסד. אדם שעושה חסד עם האל עושה דבר קשה כביכול כל טי ■שעוסק בתורה כאלו עושה חסד עם האל שם שם תשםז א״ל דוד חסד חפצט בחסד אני מקלסך ו י' ולא ח חסד א אחד ב בלבד אלאא 1חסדים ו הרבה עם שם תח״^ החסד הוא מעולם ם " ועד ע עולם א אבל ה הצדקה עד ג׳ ד דורות. 2צדקה וגמ״ח שקוליט <נגד ג כל התורה; גכלה ׳6שם 7שם ר ת ז חנט 1גמ״ח נקרא א ז חיים ?שם ?שם תתעד המגלט :הזו *רות) אין בה לא טומאה ולא טהרה לא היתר ולא איסור ולט^ ■בכתבה ן ללמדך שכר של גומלי חסדים עם רות תרא גדול כחן של גומלי
181
גמילות חסדים ו גמרא
חסדים. שאין חסין לא בצל כנסי הארץ ולא בצל בגפי השחר ולא בצל כנפי השמש .ולא בצל כנפי הכרובים אלא בצלו של הקב״ה ,שם עם חרב האגוז הדה. עצו משמר את פריו כך ישראל עוסקים בתורה וחבריהם עוסקים .בגמ״ה שש שה׳ ש תתקצב כל אכילה ושתיה שנאמר’ במגלה זו (קהלת) בתורה ובגמ״ח הכתוב מדבר שם קהלת תתקסח ב׳ מדות של גומלי חסדים . לגמול . חסד עם הכלה ועם המת שם שם חתקעג ביום טובתו של חברך היה עמו בטובה ואם נזדווג לחברך יום רעה ראה לעשות עמו חסד שם שם תתקעי אם ראית אדם שמתעסק בתורה ובגמ״ח עתיד הוא לזכות לעטרת שיבה בוא ולמד מאברהם שחט תחלים ט! מי שהוא ,גומל חסדים יהא מבושר שנשמעת תפלתו. שהוא מתפלל להקב״ה והוא נענה שני □ה פתחו לי שערי צדק לעוה״ב אומרים לר ׳לאדם, מה היתה מלאכתך ז והוא אומר מאכיל רעבים הייתי והם אומרים לו זה השער של מאכיל רעבים הכנס בו וכן למלביש ערומים ולמגדל יתומים ולגומלי חסדים שם קיח מפני מה נשתנו דורות ראשונים ׳ מכל הדורות שרבו •ימיהם והאריכו ימים ושנים ? א״ל בגי בשביל כך האריכו שנים כדי שיוכלו לעשות גמ״ח זה עם זה חרב־א רבה ט! התורה שעשיתי לפניך משלך עשיתי וגמ״ח שעשיתי לפניך משלך עשיתי שם יח ומהו המצוה שהיה בידם» שנתקבצו כולם באגודה אחת וכרתו ברית שיעשו גמ״ח זה עם זה וישמרו ברית מילה ושלא יגיחו לשון יעקב אבינו ושלא ילמדו לשון י מצרים שם כג לא מצא מדה טובה לישראל אלא י עניות .שמתוך עניותן הם• יראים את ה׳. ואין צדקה וגמ״ח בא אלא מתוך עניות חדב״א זוטא ח אמר הקב״ה למלאכי השרת בואו ונגמול חסד לאדה״ר שעל מדת גמ״ח ■ העולם עומד. אמר הקב״ה חביבה גמ״ח מזבחים ועולות שישראל עתידים להקריב 'י לפני• פרקי דיר״א יב גמ״ח לאבלים אנו למדין מאיזבל. וניבא עליה אליהו ז״ל ואמר הכלבים יאכלו אתי איזבל והאיברים שהיו גומלי 'חסדים לא שלטו עליהם הכלבים שם יו שאלמלא גמ״ח אין כל העולם מתקיים אפילו שעה אחת אותיות דרע״ק לעולם יגמול אדם חסד' אפילו עם מי שהרע לו ולא יהיה גיקם ונוטר וזה דרכן של ישראל ה'קדישים סדרש לעורם ! ע" ע ע׳-צדקה, £בורה.
גמל, ע/ בהמות וחיות.
גמרא (ש״ס, תלמוד) להורות זה גמרא כרכתיה; הזבים והמצורעים ־ ובאיד על נדות מותרים לקרות י בתורה־ ובנביאים ‘ ובכתובים לשנות במשנת
182	גמרא
וגמרא. ריב י אומר מציע הוא את המשנה ואינו מציע את הגמרא שם כב. גמרא •גמיריי לה שם’נד; אמר ר״כ כד הוינא בר תמני סרי שנין והוד. גמירנא ליר• •לכוליה השים ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא מאי קמ״ל ? דליגמר אינש והדר ליסבר שבת סג. גמרא גמור זמורתא תהא שם קיב* ■איזהו ת״ח שממנין אותו פרנס על הציבור ? זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל ■מקום ואומר ואפילו במסכת כלה שם קיד. ובביתי אין לחם ואין שמלה שאי! בידי לא מקרא ולא משנה ולא גמרא שם קב. דילמא אגב שיטפך רהיט לך גמרך ■שהקל: דמי הא• מרבנן כדלא גמרי אינשי שמעתא עיריבין טו. אם פרחה הגפ! אלו בעלי מקרא פתח הסמדר אלו בעלי משנה הנצו הרמונים אלו בעלי גמרא שם כא: לב כל אחד ואחד וחכמות כל אחד ואחד גמר גמרא לא גמר ? שם נג• אלא גמרנא וסדרנא אנז פם.־.יס קה: אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא יומא לב• גמרא גמירנא סברא לא ידעי-א שם •שם שם גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא שם?א: מרהטי בגמרא בהדי הדדי והדר מעייני בס.רא סוכה בם, וכנ י! 1לתה סנהדרין מגמרא מלשכת הגזית לחנות ר״ה לא. כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זימרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים .בגילה לב. ואשתכח דהוו גמירי הלכתא וספרא וספרי וכולה ו.ש״ם חנינה נ. וליוצא -ולבא אין שלום זה הפורש מתלמוד למשנה ור״י אמר אפילו מש״ם לש״ם שם י• ■כל משען לחם אלו בע-י תלמוד שש יד. גמרא הוה שמיע ליה מעשה לא הול• חזי כתוביתי: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו שם עז: ועתדה בשדה לו זה משנה אחר ובנית ביתך זה גמרא. הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ומשנה וגמרא ■סוטה מד. מי<תא דתליא בסברא לחיי הא גמרא היא וגמרה לא שמיע ליר׳ .מטין ו: לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא קידושין ל. העוס^ן במקרא מדה ואינה מדה בסשנה מדה ונוטלין עליך, שכר .גמרא אין לך ן2דה גד לה מזו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא □"ם ינ• בימי רבי שבקו כולי עלמא מתניתין ואזלו בתר גמרא שם שם: ר״ז כי סלי? לארעא דישראל יתיב מאה תעגיתא דלשתכח גמרא בבלאה מיניה שם ®ר-רבי פתח אוצרות בשני בצורת אמר יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא .ב״ב ח. הכל צריכץ למרי' חסיא גמרא. כל ימי עני רעים זה בעל גמרא וטןב ^ב משתה תמיד זה בעל משנה בוקע עצים יסכן בם אלו בעלי גמרא שם קמר•: ׳מאי בבל ? בלולה במקרא בלולה במענה בלולה בהש״ם. במחשכים הושיבני זה רזלמודה של בבל כגד״דרין כד. גמרא גמרה מר״א ולא סברה הדר גמרה מר*י ואסברה גיהליה שם כח. דהא אנא ורב ששת דתנינא הילכתא וסיפרא וספרי ותוספתא
183
גמרא r גן עדן וגיהנם
*כולי הגמרא שבועות םא: ה״מ סברא אבל גמרא מרב אחד עדיף עז ים. היי זהיר בתלמוז‘ ששגגת התלמוד עולה זדון אבות ד יג ולא ישלטו האלהים לאכול •ממנו זה בעל אגדה שא־נו לא אוסר ומתיר ולא מטמא ומטהר כי איש נכרי ׳יאכלנו זה בעל הגמרא ירוש׳ הוריות ג תלמוד ערוך הוא בפיו זבחים ים. אשר ידבר ה' זו הלכה ביד משה זה גמרא בריחות ע: ושם הבדלח ואבן השהם מקרא •משנה תלמוד ותוספתא ואגדה ב״ר יב מה אהלים של ישמעאלים כעורים מבחוץ ונאים מבפנים כך הם ת״ח אע״ס שהם נראים כעורים בעוה״ז הם מלאים מבפנים •מקרא משגה תלמוד הלבות ואגדות שמ״ר בג כשבא הקב״ה ליתן את התורה אמרה למשה על סדר המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד שם סו יחיו דגן בתלמוד ■ויפרחו כגפן באגדה ויק״ר א בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא יוצא מהן מאה	מאה נכנסין למשנה יוצאין מהן י׳	י,	נב סין
'לתלמוד יוצא מהן אחד	לה-ראה שם ב ויש זוכה למקרא ויש למענה
•ויש לתלמוד ויש להגדה ויש זוכה לכולן שם טו שובע שמחות שבענו בה׳ שמחות ־מק־א משנה תלמוד תוספתא אגדות שם ל ת״ח צריך להיות מלא מקרא משנה ותלמוד והלכות ואגדות שהש־ר ה זה התלמוד שהוא כים הגדול שם שם ששים ■המה מלבית אלו ם׳ מסכתות של הלכות שם ו ונטעתי בהם עץ כל פרי זה -התלמוד שבלול בהם קה״ר א חכם בעיניו איש עשיר זה בעל תלמוד ודל מבין •יחקרנו זה בעל אגדה שם ן נמש .'ה המקרא כמים והמשנה כיין והש״ס כקונדיטון אי אפשר לעולם בלא מ־ם ואי אפשר לעולם בלא יין וא״א לעולם בלא קונדיטון ׳יאיש עשיר מתכלכל בשלשתן סופרים פו ז ועוד נמשלה התורה כמלח והמענה ■בפילפלין והש״ס כבשמים שפעם" אבל אשרי אדם שיש עמלו בהש״ם ולא ש־הא דולג במקרא ובמשנה ויבא להש״ם ע״ז אמר הון עשיר קרית עוזו ־שם שם ט פנים בינוניות להמשנה פנים שוחקות להש״ם פנים כסבירות לאגדה שם טן ב שהיה חכם במקרא ובקי במשנה וותיק בהתלמוד וסבר בהגדה שם שם ז יאיזהו רבו ן כל שלמדו משנה 1ש״ס אבל לא מקרא כלה ב ברוך המקום שבחר -בתורה ובגמרא ובתלמידיהם ובבניהם ובבני בניהם עד סוף כל הדורות חי״א רבה ג וכיון שקרא אדם תורה נביאים וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות ואגדות ושנה הגמרא ושנה הפלפול לשמה מיד רוח הקודש שורה עליו תד״א זוטא א, ע״ע ע׳ גרסא, הלכה. משנה, קבלה, תורה.
•pr p מיהנם (שאול) למקודשי אלו הפרסיים הכקודשין ומזומנין לגיהנם ברכות n • רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה ^ילא ילדה בנים לגיהנם שסי. כל הקורא ק״ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו
גן עדן וגיהנם ׳
184
גיהנם. שם טו: ■וחשים חלקנו בגן עדן שם כן: כל המספר אחר מטתן שר ת״ח נופל בגיהנם שם יט, ולא עוד אלא שיש לפני ב׳ דרכים אחת של P עדן. ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו מוליכי□ אותי ולא אבכה ? שם נהג מאי. .עין לא	ראתה	? זה עדן־ שלא	-שלטה בו עין כל: בריה,	שמא	תאמר
אדם הראשון	היכן י	היה	בגן	ושמא	תאמר הוא :גן הוא עדן?	רת״ל ונהר
יוצא מעדן גן	לחוד	ועדן	לחוד	שם יד:	אש אחד מששים לגיהנם שם ";	המרצרי
מעורה לאשה	מידו	לידה	כדי	להסתכל בה אפילו יש בידו	תורה	ומע״ט־
•כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם שם םא. אש גיהנם שנבראת •ביי® ב׳ •איגדה :כבתה לעולם תופפתא כרכות ן יש שמאכיל אביו פסיוני ויורש גיד,נ® ויש מטחיגו ברחיים ויורש רע ירוש׳ 6אה א כל המנבל את פיו מעמיקין לי 'גיהנם שבתי יג. משפט רשעים'בגיהנם י״ב חדש שם שם: דחלפי (חמי מבריא) אפיתחא דגיהנם שם לט. אמר שר של גיהנם לפני הקב״ה רבש״ע לים כל 1 אמר גיהנס לפני הקב״דה רבש״ע עיף אנכי שם קד. כל המקיים ג׳ סעודוחי בשבת ניצול מג׳ פורעניות ומדינה של גיהנם שם קיק. כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי ג״ע שם קיט: כשעה שירד אותו רשע (נבוכדנצר^ לגיהגם ירעשו כל יורדי גידהנם אמרו שמא למשול עליהם בא שם קמט: אלי בני אדם שעזברין על רצונו של הקב״ה עמק שמעמיקין להמגיהגם. ואומר,® לפניו ׳רבש״ע יפה דנת ויפה תקנת גיהנם לרשעים ג״ע לצדיקים. רשעי® אפילו על פתחו של גיהנם אינן חוזרין בתשובה עירובין יט. פושעי ישראלי אין אור גיהנם שולטת בהט קו״ח ממזבח הזהב. ההוא דמחייב, ההיא שעתא־ בגיהנם ואתי אברהם אבינו ומעיק לדתו שם שם שם ג׳ פתחים יש לגיהנם• אחד במדבר וא׳ בים יא' בירושלכש. שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עש( מביניהן♦ ד שמות יש לגיהנם ואלו הן שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית שם שם .שם גן עדן אם בא״י הוא בית־ ע אן פיחחה ואם בערביא הוא בית .גרם פיתחה ואם בין הנהרות הו* דומסקינן. פיתחה שם שם שם ג׳ אין רואין פני גיהנם דקדוקי עניוות וחולר מעיים והרשות <חא אף מי שיש לו אשה רעה שם מא: טובם כהדק שמהדקין את הרשעים לגיהנם שם קא. ז׳ דברים . נבראו קודם שנברא העולם וג"*־ ןגיהנם פסחים נד. ־וגץ אחד מס׳ .בעדן ועדן .אחד סס׳ ^גיהנם נמצא כל תעיל° כולו, ככיסוי ,קדירה לגיחנם .שם ?ד. ,מפני שיש בו (בלא לנו) מילוט נפשות של צדיקיכש״ מגיהנ□ שם ,קיח. בכקותא מיניכו ׳ לא תיררתון^. תרתי. גיה^ יומא עב: כל המוכה את הרבים אין ד־זטא בא על ידו כדי שלא יהא הי*
185
־ ־גן עדן וגיהבם
בגיהנם לתלמידיו בג״ע יכל המחטיא את החבים אין כספיקין בית לעשות• תשובה שלא יהא הוא בג״ע ורתלמידיו בגיהנם שם פו. עחירי בבל יורדי־ גיהנם	הם ביצה, לב: פושעי ישראל	בגופן	יורדין לגיהנם ובידובין בה י״ב
חדש. אבל המעין והמסורות והאפיקורסים יורדין לגיהנם ונידוגין בה לדורי דורות•	גיהנם בלה והן אינן כלין.	ופניהם	דומין לשולי קדירה	ומקריין בני
גיהנש	ר״ה יז. אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם תענית ה.	כל העולם
כולו .מתמצית ג״ע . .הוא שורתה, גיהנם אין לה שיעור שם י. עתיד הקב״ה לעשות	מחול לצדיקים׳ והוא יושב	ביניהם	בג״ע שם לא. מקום	נתבצר להם
(לבני קרח) בגיהנכש ועמדו עליו מנילה יד. אין פקו אלא גיהנב שם כן: ולהיכן שפך (נהר דינור.) ? על ראש רשעים בגיהנם חנינת יג: ברא צדיקים ברא רשעים ברא ג״ע ברא גיהנם כל אחד ואחד יש לו ב׳ חלקים א׳ בג" ע וא׳ בגיהנם שם צו ת״ה אין אור של גיהנם שולטת בהן קו״ח מסלמנדרא שם בז. אי בגיהנם משתעי קרא כמה רעה אשה רעה שגיהגם נמשלה בה יבטית סג: יחלץ עני בעניו בשכר עניו יחלצו מדינה של גיהנם. בשכר יראיו יחלצם מדינה של גיהנם שם קכ: לעולכ יראה דיין עצמו כאלו חרב מונחת לו בין יריכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו. מפחד בלילות מפחד של גיהנס שדומה ללידה שם קם: מכריז אליהו קמיה פנו מקום לבר ליואי כתובות• עז: אין גיהנם לעוה׳״ב אלא הקב״ה מוציא חמה מנרתיקה נדרים ת: כל הכועס כל מיני גיהנם שולמין בו. ואין רעה אלא גיהנם שם בב. אם בריאה גיהנם מוטב אם לאו יברא ה, שם לט: כל המבקר את החולה ניצל מדינה של גיהנם שם ם. כל הבא על אשת איש אפילו למד תורה היא תצודנו לדיבה של גיהנם. לא ינקה מדינה של־ גיהנם סוטה ד: הני תמניא בני למה ז שבעה דאסקיר. (דוד לאבשלום) •מד מדורי גיהנם שסי: דר״י שמעה לההוא בתולה דנפלה אאפה וקאמרה רבש״ע ביאת ג״ע ובראת גיהנם. יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני אדם שם בג. יכל׳ אדם • שיש■ בו חנופה נופל בגיהנם שם מא: יכל הגווד מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה על גיהגם נימין ז. דיניה דההוא גברא במאי? בשכבת ורע רותחת שם בז. רב ור״י ד,ןו קאזלא, באורחא הוה '?אזלא ההיא: איחתא קמייהו א״ל רב לר״י דל כרעיך מקסיה גיהגם י קיחשין'פא. טוב : שברופאים לגיהנם שם פי. כל היורדין לגיהנם עולים חוץ מג׳ הבא עד ׳אשת איש והמלבין: פני חבירו ברבים והמכנה שם. לחבירו כ״ם נח: כל ההולך כעצת־ אשתו׳ נופל לגיהנם ־ שפנה. תזרח השמש לצדיקים ייאספרן' רשעים : לגיהנם :שם'פג:׳ יתיב׳ (ר״ז) 'מאה (תעניתא) אחריני ־דלא
גן עדן וגיהנם
186
נשלוט ביה (בר״א) נורא דגיהנם שם פה. ועלייליה (אליהו לרבה) לג״ע א״ל ׳פשוט גלימך שם קיד: אם אלקיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסן ? א״ל כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם א״ל אדרבה זו שמחייבחן לגיהנם ב״ב י. שתי צדקות הללו למה ? אחת שמצילתו ממיתה משונה וא' שמצילתו .מדינה של גיהנם שש שם שם וכל המתייהר נופל בגיהנם. ואין עברה אלא גיהנם שם שם: בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מדין אמר לפניו רבש״ע בראת ג״ע בראת גיהנם מי מעכב על ידך ן שם טז• תא אחוי לך בלועי דקרח. כל ל, יומי מהדרא להו גיהנם להכא כבשר בקלחת שם עד. ר׳ חופות עשה הקב״ה לאדה״ר בג״ע שם ?ה. כל אדם שיש בו גסות הרוח נופל בגיהנם שם עח: כל הפורש עצמו מדברי תורה נופל בגיהנם. ואין רפאים אלא גיהנם שם עם. הא קא סמקא צפרא ופניא בצפרא דחלפא אבי וורדי דג״ע בפניא דחלפא אפיתחא דגיהנם שם פי• בשביל חנופה שהחניפו לקרח על עסקי לגימא חרק עליהן שר של גיהנם סנהדרין גב. אדה״ר מיסב בג״ע היה והיו מלאכי השרת צולין לו בשר שם נט: ריב״ל אשכחיה לאליהו דקאי אפתחא דג״ע שם גח. אחר שתפשו הקב״ה לירבעם בבגדו וא״ל חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בג״ע א״ל מי בראש ? שם קב. אפילו בשעה שהקב״ה מחזיר נשמות לפגרים מתים נשמתן קשה להם בגיהנם שם קח. בן לוי בן שנעשה לויה בגיהנם בן יעקב בן שעקב עצמו לגיהנם שם קם: אין פוקה אלא גיהנם שם קיא: הקב״ה דן רשעים בגיהנם י״ב חדש בתחלה הוא מכניס בהן חכה ואח״ב הוא מכניסן לאור והן אומרין הוי הוי ואח" כ הוא מכניסן לשלג והן אומרין ווי ווי ?־וש׳ סנהדרין יא	משפט	רשעים	בגיהנם י״ב חדש עדיות ב י	לעלוקה שפי
בנות שצועקות	מגיהנם	ואומרות בעוה״ז הבא הבא	<״ז יזי	כל המתלוצץ
נופל בגיהנם שם יח: כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה גורם חגי• לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנם אבות * ואל יבטיחך יצרו שהשאול בירת	מנוס	לך שם	ד אבל תלמידיו של	בלעם הרשע יורשים
גיהנם ויורדין	לבאר	שחת	שם ה י® עז פנים	לגיהנם	ובושת פנים
לג״ע שם שם כ ואף הסיתך מפי צר מגיהנם טנחדת «ט: כל השונה לתלמיד שאינו הגין נופל בגיהנם חולין הל״ג. כל המספד לשון. הרע אומר הקב״ר• לשר של גיהנם אבי עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה ערכין טי: בשעת שנפטר משה .לג״ע א״ל ליהושע שאל. ממני כל ספיקות שיש לך תמוהטי׳ .אמר (אלכסנדרום) שמע מינה האי עינא _מג5ע אתי.. אידלו ׳)כוליה. ^
87 ו
גן עדן וגיהנם
דמטא לפתחא דג״ע תמיד לב1: גיהנם למעלה מרקיע וי״א לאחרי הרי חושך שם שם שש הוא גלי עמיקתא זו גיהנם. ומסתרתא דו ג״צ ב״ר א ואת הארץ לרבות אילנות ודשאין וג״ע שם שם למה אין כתיב בשני •כי טוב ? בו נברא גיהנם שם ד אין גיהנם אלא יום שהוא מלהט את הרשעים וריב״א אומר לא יום ולא גיהנם אלא אש שהיא יוצאה מגופן ־של רשעים שם !ו הנה טוב מאד זו ג״ע והנה טוב מאד זו גיהנם וכי ניהנם טובה מאד ן משל למלך שם ט תלמי המלך שאל את הזקנים בכמה ימים ברא הקב״ה עולמו ? א״ל לו, ימים א״ל ומאותה שעה גיהנם ניסוקת לרשעים אוי לעולם מדיניו! שם י כקרני חגבים היו (הנטיעות) זעקרן הקב״ה ושתלן בתוך ג״ע. ר״י אומר גן גדול מעדן ור, יוסי באומר עדן גדולה מגן שם שם ולעת״ל הקב״ה נוטל את אוה״ע ומורידם לגיהנם ואומר להם למה הייתם קונסים את בני ? שם כ שלחו מג״ע ־בעוה״ז ושלחו מג״ע לעוה״ב. מקודם לג״ע נבראת גיהנם גיהנם בב׳ וג״ע בג/ כיון שראה אדם שבניו עתידים לירד לגיהנם מיעט עצמו מפו״ר שם כא לעת״ל אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה שם הח מפני מה אדם מריח ריח גפריא ונפשו סולדת עליו ? שהיא יודעת שהיא נידונה לעת׳״ל שם נא אלא בשעה שנכנס אבינו יעקב «צל אביו נכנסה עמו ג״ע הדא הוא דא״ל ריח בני כריח שדה ובשעה שנכנס עשו נכנסה עמו גיהנם שם סה והפרדס זה העולם שנתן הקב״ה לישראל בתוכו לשמור התורה והתנה עמהם ואמר מי שהוא שומר את התורה ־דירי ג״ע לפניו ומי שאינו משמר הרי גיהנם שם״ר ב כשם שקילוסו של חקב״ה עולה מג״ע מפי הצדיקים כך עולה מגיהנם מפי הרשעים שם ו במה הרשעים מתכסים' בגיהנם ן בחושך. וחשך על פני תהום זה גיהנם ־חוי אומר חשך שבא על המצרים מתוך גיהנם היה שם יד הקב״ה פוסל ־את ערלים ומורידם לגיהנם. שאין המהולין יורדין לגיהנם. כדי שלא יהיו זזמינין והמשומדין ורשעי ישראל אומרים הואיל ואנו מהולין אין אנו יורדין לגיהנם מה הקב״ה עושה? משלח מלאך ומושך ערלתן והם יורדים לגיהנם ^ יט וכיון שעשה משה את הפסח גזר הקב" ה לד׳ רוחות העולם ונושבות . כג״ע ומן הרוחות שבג״ע הלכו ונדבקו באותו הפסח והיה ריחו הולך מהלך .^' יום שם שם עתיד הקב״ה לעשות צל וחופות לבעלי המצות א?ל בני ,תורה בג״ע דק״רכה כך אמר הקב״ה גיהנם חשך ותהום חשך והרשעים *זשך יבא חשך ויכסהו חשך «ם כז להיכן אגו נמשכין אחריך ז לג״ע. עדנך
גן עדן וגיהנם
188
אין כתיב כאן אלא עדניך מלמד שכל צךיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו שם שם בשעה שצדיקים יוצאןן מתוך ג״ע ורואין את הרשעים נדונין בגיהנם . נפשם שמחה עליהן באותה . שעה הן נותנין שבח . והודאה להקב״ר על היסורין שהביא עליהם בעוה״ז שם לב וישמרך ישמור רגלך מן גיהג® במד״ר יא הראיתיך בעיניך מלמד שהראהו גיהנם אמך משה מי נדונין בה7 א״ל הרשעים והפושעים בי התחיל משה מתיירא מן גיהנם א״ל הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור שם כן ששים המה מלכות אלו ם, חבורות שלי צדיקים שיושבות בג״ע תחת עץ החיים ועוסקות בתורה שהש״רו לעת״ל הרשעים נידונין לגיהנם יהן מתרעמין על הקב״ה הרי שהיינו מצפין לישועתר של הקב״ה וכך יהי׳ עלינו ? א״ל. הקב״ה בעולם שהייתם בו לא בעלי מחלוקת ולשון הרע וכל רעות הייתם ? לפיכך אתם הולכים באור אשכם■ קה״ר ג גם את זה לעומת. זה גיהנם וג״ע כמה ביניהם ? טפח ר״י אמר
כותל •צם ז הביבה המילה שנשבע הקב״ה לאברהם שכל מי שהוא מהול אינו יורד לגיהנם חנהומא לך כ. משברא רקיע ברא .מלאכים וברא אש של גיהנם, ביום הב׳ שאין כתיב בו וירא . אלקים כי טוב אבל חללו של גיהנם ב, אלפים שנה קודם שם היי שרה ג משפט רשעים בגיהנם י״ב חדשים ר חדשים בחמה וששה חדשים בצינה בתחלה הקב״ה מכניסן בחמה והך אומרים זו היא גיהנם של. הקב״ה. והיכן הן משלימין עצמן ? בשלג. יכול אף לישראל ? ת׳י׳ל כי כל ביתה לבוש שנים שנים שנים מילה פריעה ציציתג .תפילין שם. ראה ע אין הקב״ה עתיד ליפרע מרשעים בגיהנם אלא ברוח •קדים עזה מכילתא כשלה יד ז, כיתות של. צדיקים בג״ע זו למעלה מזו כר-.ראשונה. אך צדיקים יודו לשמך ספלי דברים א . מכאן שאין ישראל רואיך פני גיהנם לעולם אבות דר:נ טז מעשה בר״ע שהיה מהלך בדרך ומצא אד® אהד מפוחם ביותר, מיד הוציאהו לאותו האיש מגיהנם והכניסוהו לג״ג .כלה רבד.ב ט, נכנסו בחייהם לג״ע חנוך ,ואליהו ומשיח ואליעזר עבד אברהם
וחירם מלך צור ועבד מלך הכושי ויעבץ בנו של ך״י הנשיא ובתיה ב® •פרעה וסרח . בת אשר ד־א זוטא א ואם התרעם ותלחם. עם ,ביתך סופך לגיהנם .שמג הוי זהיר בקריאת. שמע. ובתפלה ,כדי שתנצל מדינה של גיהנם שם 3י -שני שערי, כדכד ,יש בג״ע .ועליהם. ס׳ רבוא מלאכי השרת וכל אחד מרים
זיו פניהם כזוהר הרקיע מבהיק ובשעה שהצדיק בא .אצלם מלבישין אותר -ח׳ בגדים של :ענני, כבוד וב, כתרים .נותנין על ראשו ^וגותנין ח׳ הדסי® ,בידן וא״ל לך אכול. בשמחה לחמך ומכניסין אותו למקום נחלי מים מוקף
89 ו
גן עדן וגיהנם;
ח״ח מיני ורדין והדסים וכאו״א יש לו חופה בם:י עצמו לפי כבודו ומושכין ממנה ד׳ נהרות א' של חלב וא׳ של יין וא׳ של אפרסמון וא׳ של ־דבש וכל חופה למעלה ממנה גפן של זהב ול׳ מרגליות קבועות בו וכל אחד ■-מבהיק זיוו כזיו הנוגה •וכל חופה יש בה שלחן של אבנים טובות ומרגליות ום׳ ׳מלאכים עומדים לראש כל צדיק וא״ל לך אכול בשמחה דבש שעסקת בתורה ־שנמשלה לדבש ושתה יין המשומר בענביו מו׳ :ימי בראשירה* והכעור ־שבהן כדמותו של יוסף וכדמות ר, יוחנן ואין אצלם י לילה. ויש בג״ע פ׳ בבוא מיני אילנות בכל זויותיו הקטן שבהם משובח מכל עצי בשמים. בכל זוית יש בו ם, רבוא של מלאכי השרת מזמרים בקול נעים ועץ החיים באמצע ונופו מכסה כל ג//ע ויש בו ת״ק אלף טעמים; וריחו הולך מסוף ■העולם ועד סופו ותחתיו ת״ח שמבארין אחת התורה ילקוט כראשית כ ויצא ־יצחק לשוח בשדה מהיכן יצא ? מג״ע שם חיי שרד. קט שבשביל אמן אחד שעונים רשעים מתוך גיהנם ניצולין מתוכו. עתיד הקב״ה להיות יושב בג״ע ודורש וכל הצדיקים יושבים לפניו והקב״ה יושב ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן ע״י משיח וכיון שמסיים ההגדה עומד זרובבל על רגליו 1ואומר יתגדל ויתקדש. ואף רשעי ישראל שנשתיירו בגיהנם עונים אמן מתוך xיהנם ומתרעש העולם. באותה שעה נוטל הקב״ה מפתח של גיהנם בידו ונותן להם למיכאל ולגבריאל ואומר להם לכו ופתחו שערי גיהנם "־העלו אותם. וכל גיהנם ג׳ מאות פרסה ארכו וג׳ מאות רחבו ועוביו אלף פרסה ועמקו מאה פרסה שם ישעי׳ תכט לפי שהרשעים אומרים כמה רבואות •גיהנם מחזקת ר׳ רבוא ג׳ מאות רבוא כמה רשעים בכל דור ודור אמר ־הקב״ה כל מה שאתם רבים בעולם אף היא מתפתה בכל יום ויום ומרחבת ־ומצמקת שנאמר כי ערוך מאתמול תפתה	שם שם	חיו	בשעה שהרשעים
•יוצאין מגיהנם ורואים את הצדיקים בשלוה	בג״ע	נפשם	מתמעטת	עליהם
־שם תהלים תרגם לעלוקה שתי בנות הב הב	ג״ע אומר תן	לי משלי	גיהנם
־אומר תן לי משלי שם *מם תשין עוברי בעמק ה:כא זו	גיהנם	קלוסו של	הקב״ה
ימגיהנם עולה יותר מגיע שם שם תתלג והרשעים אינם נופלים בגיהנם אלא בשביל הערלה. אבל הקב״ה מציל את ישראל . לעוה״ב• מגיהנם בזכות זזמילה שם משלי תתקםד כל ימות השנה יורדי גיהנם הם - נדונין ובשבת זבמיצאי שבת עד שהסדרים נשלמים אינם נדוניבם וכשהסדרים נשלמים ®לאך אחד יש ושמו דומה ממונה על הנשמות בא ונוטל נשמתן ומקלען ^ארץ שם איוב תחקר ברא הקב״ה ג״ע וגיהנם כדי שיהו מצילות זו מזי
גן עדן וגיהנם 1 גנאי ושבת
190
שש קהלת תתקעו אור של גיהנם שובת בשבת ובר״ח פסיקתא רבתי החודש שעריי ג״ע סמוכין להר מוריה שרט צא בא וראה האיך הצדיקים מתענגים בשעה . ־ שעוברים בג״ע שש קמם די פתחים לגיהנם פ־קי דר־׳א נד באתה שעה פותחת גיהנם את פיה ואומרת לפני הקב״ה רבש״ע מלא. אותי פושעי ישראל תדכ״א זוטא כ ט״ו פיות יש לגיהנם ד׳ לכל רוח. אוה״ע אומרים לישראל גיהנם ולנו ג״ע וישראל אומרים לנו ג״ע םד.־ש אגדה בראשית ג׳ שערים י® בגיהנם אחד בים וא׳ במדבר וא, בישוב. ה׳ מיני אש .יש בגיהנם אש אוכלת ושותה שותה ואינה אוכלת. ויש אש אוכלת אש יש בה גחלים כהרים ויש בה גחלים כים המלח וכאבנים גדולות ויש בה נהרות של זפת ושל גפרית מושכים ורותחים מש ניהנם אשר עומד בפתח גיהנם וכל מי שהוא יודע משנה הוא מצילו מדרש תלפיות ד יורדין לגיהנם הדיין והטבח והלבלר והרופא וסופריהם ומלמדי תינוקות וכולן אם עושין לשם שמים יורדין ועולין מדרש ג״ע בג״ע דא אית ציורין ודיוקנין דהאי עלמא ואית ציורין ודיוקנין דעלמא עלאה וכל אינין צדיקייא אזלין ומתעדנין תמן ובריש־ ירחא ושבתי אינון בעאן לסלקא לעילא זהר כראשית פא כשם שברא קוביה ג״ע בארץ כך גיהנם בארץ וכשם שברא. ג״ע למעלה כך ברא גיהנם למעלה שש וירא ונשמתיהון דצדיקיא אתזנו מתמן בגנתא דעדן דלתתא כגוונא דהאי עלמא	ובשבתי	ובזמני מתפשטן וסלקין למחמי ביקרא■
דנזאריהון ולאתעדנא בעדונא עלאה שש תרומה ק:ו. ע״ע ע׳ אש, משיח, צדיק ורשע, שכר ועונש.
גנאי ןעבןן (גנות, קלום) אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו ברבות גומי משתבח קוב״ה בשבחייהו דישראל ? שש ו. שכן מצינר בנביאים הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח שם לא לעולם יסדר אדם שבחו של הקב״ה ואח״כ יתפלל שם לב. הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה שש לנ: ו, דברים גנאי לו לת״ח אל יצא כשהוא מבושם לשו? ואל יצא יחידי בלילה ואל יצא במנעלים המטולאים ואל יספר עם אשר• בשוק ואל יסב בחבורה של ע״ה ואל יכנס באחרונה לבהמ״ד שם מג: העונה אמן אחר ברכותיו ה״ז משובח. ה׳ז מגונה שם מה: אע״פ שחזר וקו* אברהם אברם אינו לגנאי אלא לשבח ליהושע הושע אינו לגנאי אלא לשבח׳ תוספתא ברכות א שכיון שמת בטל מן התורה ומן המצות ואין להקב׳יה שבה בו שבת ל. מה אחרוניגש (ישאי,) לא עשו (בעור הבמות) ותלה בהן לשבה" אף ראשונים לא עשו ותלה בהן לגנאי שם נו: כל מידי דמיגניא ביה ל*
.191
גנאי ושבח
אתיא לאחוויי שם סה. א״ל יצחק עד שאתם מקלסין לי קלסו להקב״ה שם פט: גנאי הוא לת״ח שיצא במנעלים המטולאים לשוק שם קיר. מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו ובולו שלא בפניו עירונין יח: מידת הקב״ה אדם מתחייב הריגה למקום שותק ולא עוד אלא שמשבח שם יט. אתן את יידי לך אראך כבודי וגודלי שבח בני ובנותי ששכא: מתחיל בגנות ומסיים בשבח ששחים up. בי׳ מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים שם קיז, והביטו אחרי משה חד אמר לשבח וח״א לגנאי שקדים ט. וקלפי היתה שם ובה ב׳ גורלות של אשכרוע היו ועשאן בן גמלא של זהב והיו מזכירים אותו לשבח יומא דן. ואלו לגנאי של בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים שם לח. משובח בגופו משובח במראן ירוש׳ יומא י משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל בשבת סוכה בן: המולך שמלך (אחשררוש) מעצמו אמרי לה לשבח וא״ל לגנאי מגילה יא. מגנותו של אותו רשע (אתשורוש) למדנו שבחו שם יג. כל שמעשיו ומעשה אבותיו סתומין ופרט לך הכתוב באחד מהן לשבח בידוע שהוא צדיק בך צדיק רכל שפרט לך הכתוב באחד מהן לגנאי בידוע שהוא רשע בן רשע שם טו. המספר בשבחו של הקב״ה יותר מדאי נעקר מן העולם שם יח. כל המקראות הכתובין בתורה לגנאי קורין אותן לשבח כגון ישגלנה ישכבנה עם כה: לא יניח תינוק בתוך חיקו מפני שמביאו לידי שחוק ונמצא מתגנה על הבריות מ״ק בו: ומפני מה לא נאמר בה (במיתת מרים) על פי ה' ? מפני שגנאי הדבר לאומרו שם כח. האי מאן דשפיר שומעניה שרי לשבוחיה ימאן דשבחיה ינוחו לו ברכות על ראשו שם שם שם בכה ואמר רבי למתגנין בה (בתורה) כך למשתבחין בה על אחת כו״ב חגיגה טו: אין בודקין את הנשואות שלא יתגנו על בעליהן יבמות טב. קום אימא מילתא כנגד שבחו של הקב״ה כחובות ח: א״ל ב״ה לב״ש לדבריכם מי שלקח מקח יע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו ן שם יו. אגריפם המלך שעבר מלפני כלה ושיבחוהו חכמים שם שם שם דרש ג׳ מקראות לשבח יייע׳ כתובות י: אדם אמר שבחו בקול נמוך וגנותו בקול רם סוטה לב: יכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם? מברי בגנותיה קא משתע שם לה. מיני ומיניה יתקלס עילאה שם ם. עדיין לא הגענו לחצי שבחו של אותו רשע' יגליתז מכאן שאסר לספר בשבחן של רשעים &ם מב. איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים גיטין סז. אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו קידושין מא. ושיהו רוכלין
גנאי ושבח
192
מחזירין בעיירות משום תכשיטי נשים כדי שלא יתגנו על בעליהן ב״ק פנג מלתא גנאה דאית ביך קדים אמרה שם צב: ועיני לאה רכות אילימא רמת ממש אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב בגנות צדיקים דבר הכתוב ? רב אמר לעולם רכות ממש ולא גנאי הוא לה אלא שבח ב״ב קכג. ביקש (נבוכדגצר) לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תילים סנהדרין צב: דוד רחמי הוא דקבעי ? מפני שסיפר בגנותן של ראשונים שם צג: גנאי הוא לחזקי׳ וסיעתו שלא אמרו שירה עד שפתחה הארץ ואמרה שירה. גנאי הוא ,למשה וס, רבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך. מפני מה זכה אותו רשע (סנחריב) לקרותו אסנפר רבא ויקירא ? מפני שלא סיפר בגנותה של א״י, אבל ישראל ספרו בגנותה של א״י שש צד. משתבח להו ר״א .ברב ספרא דאדם גדול הוא ע״ז ד. לכנות לה (לע״ז) שם יכול לא לשבח ולא לגנאי ? ת״ל שקץ תשקצנו שם מו: הוא היה מונה שבחן אבות ב ד< (רצועות של תפילין) אדומות לא יעשה מפני גנאי ודבר אחר מנחית לה• מר סבר בגנותיה משתעי ומ״ס בשבחיה בבורות מה: לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי גנותו ערכין טז. המשמש מטתו לאור הנר הרי זה מגונה נדה ין. מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו כ״ר לב ד׳ פעמיט בדף אחד הראה ירמי׳ גנותה של ע, ז ושבחו של אלקים. שמעתם שבחו של הקב״ה באו ושמעו גנותה של ע״ז שמ״ר טז אהליאב בן אחיסמך שבח לו שבח לאביו שבח למשפחתו שבח■ לשבט שיצא ממנו שם מח תבא הנפש שהיא טהורה בגוף ותקלם להקב״ה שהוא טהור בעולמו וילד ד למטה דן גנאי לאמו גנאי לו גנאי למשפחתו גנאי לשבטו שיצא ממנו שם לב להודיעך שבחה של א״י שהפסולת שלה משובח הרבה יותר מן המשובח של מצרים. תרתם גנות א״י שקראה הקב״ה ארץ טובה כפד־׳ר טז מלך שבורר לעצמו מנה ועמד אחד ואמי גנאי עליה כלום יש לו חיים ? שם כ דוד קלס באז ושלמה קלס באז. שיר המשובח שבשירים שהש״ר א מה יפו פעמיך בנעלים אפילו הדיוט מקלם בלשון זה גנאי הוא לו ואת אומר מה יפו פעמיך ? שם ז ארץ הרים ובקעוה או אינו אלא בגנותה של א״י מדבר שמזכיר בה הרים ן ת״ל ובקעורת מה בקעורת לשבח אף הרים לשבח ספר• עקב *א י׳ שמות של שבח נקרא הקב״ה. י, שמות נקראו לע״ז שם גנאי אבות דר״נ לד ד׳ דברים גנאי לתלמידים ד״א זוטא ו כל ת״ח המזלזל בנטילת ידים ה״ז מגונה מגונה ממנו האוכל לפני האורח מגונה ממנו אורח מכנים אורח .מגונה ממנו האוכל
193
גנאי גשנה !..גניבה וגזילה
לפגי־ ת״ח אורח מטריח אורח מגונה משלשתן שם ח הרי זה דבר גנאי. לישראל שאומה״ע אין מניחין דבר שמהרו להן אבותיהן וישראל מניחין והולכין ועובדין אלילים ילקוט ראה תחפו גנאי הוא לאדם שיאמר שבחו בפיו טייש משדי כן כל מי שהוא מדבר עם חבירו דבר שהוא גנאי לו מתחיל לד בדברים טובים וגומר בדבר שאינו לרצון לו פרקי דר״א כה גנאי הוא; לארי. שיבכה לפגי שועל. גנאי הוא למלך שיבכה לפני עבדיו תד״א רבה י4
ע" ע ע׳ בזיון, הלל והודאה, בערר, תהלה.
ג1יבה ן^ץל^ (גנב, גזלן, גזל, חמס, חמסן, לסטים, גניבת דעת) . בהר גנבא גנוב וטעמא טעים ברכות ה: ואם נתן לו
הלום! ולא החזיר נקרא גזלן שם ו: דאבוה דשמואל הוו קא מפקדי גביה זוזי דיתמי כי נח גפשיה לא הוה שמואל גביה הוו קא קרי ליה כר אכיל זוזי דיתמי, א״ל מ״ט עבדת הכי ? א״ל אי גנבי גנבי מגנבו מדידן •צם יח: כל הנהנה מן הע ה״ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב״ה וכנסת *ישראל שם רה: גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא שם ם; בעיי מי שאינו מניח את העניים ללקוט או שהוא מניח את אחד ואחד לא או שהוא מסייע את אחד מהן הרי זה גוזל את העניים פאר. ה ו בעון גזל הגובאי (ארבה) עולה והרעב הווה ובנ״א אוכלים בשר בניהם ובנותיהם ?:ת לב: א״ל כלדאי בריך גנבא הוה לא שבקתיה גלויי רישיה שם קנו: מהנה היוצאת למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים יבשות עירנבין יו. אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבש״ע אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהן• גזל ועריות ושבועת שוא שם בא: ליסטים כמותך כבשוה שם בב; אילמלא■ לא ניתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול וגזל מנמלה שם ק: אי פשיטא' לך מילתא כנהורא דאנפשות קאתי רוצח הוא ואי מספקא לך מילתא כלילה יהי בעיניך כגנב ולא ניתן להצילו בנפשו פסחים כ: ה, דברים צוה כנען את בניי ואהבו את י הגזל שם קיג:' פרצה קוראה לגנב סוכה כו. אף הקב״ה אמר אני ה׳ שונא גזל בעולה ממני ילמדו בני ויבריחו עצמן מן הגזל עס ל; סתם כותים גזלני ארעתא נינהו וקרקע אינה נגזלת שם שם שם ההיא סבתא דאתאי לקמיה דר״ב א״ל ריש גלותא וכולהו רבנן־ דבי ריש גלותא בשוכה גזולה הוו יהבי שם לא. רוב לסטים ישראל נינהו ביצה טו. גזל ואינו יודע למי גזל יעשה בהם צרכי רבים שם בט. אין הגשמים נעצרין אלא כעון גזל תענית ז• אפילו גזל מריש (קורה) ובנאו בבירה מקעקע כ׳ " הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו שם טן. מה היו בני גונבי עלי
גניבה ונזילה
194
ובני קוצעי קציעות ? שם כח. הלוה מעות לחבירו ליקח בהן פירות. ולקח בהם כלים אסור מפני שגונב דעת המלוה. תוספתא סגילה א היוצא בבגד קרוע לפני המת הרי זה גוזל את המתים ואת החיים ם״ק בו: לאחר ג׳ ימים הכרם (של המת) נבקעת על פניו ואומרת לו הא לך מה שגזלת וחמסת ונתת בי ירוש׳ ט״ק ג גונב אדם אפשר שיחזיר גנבו ויתקן גוזל אדם אפשר שיחזיר גזלו ויתקן אבל הבא על אשת איש ואסרה על בעלה נטרד מן העולם חג גה ט: גזל ועריות נפשו מחמדתן ומתאוה להם. גזל בפניו נפיש יצריה	שלא	בפניו	לא גפיש יצריה שם	יא: גנבא	גנובי	למדי
לך ? אי סברא לך כר״ש	אימא	הלכה כר״ש j יבמות	צא. אריא	וגנבי	בידי
אדם נינהו כתובות י. שני דייני גזילות ירוש, כתובות יג הוקפלו רוב המקצועות מותרות	משום	גזל	ופטורות מן המעשר	נדרים סב.	ניחא	ליה
(לנואף) דלא לימות	בעל	דתהוי	אינתתיה עלויה מים	גנובים ימתקו שם צא:
הנותן עיניו במה שאינו שלו מה שמבקש אין נותנין לו ומה שבידו נוטלין הימנו סוטה ט. ולפי שגנב (אבשלום) ג, גנבות לב אביו ולב ב״ד ולב ישראל לפיכך נתקעו בו ג׳ שבטים ^ם שם: צדיקים שממונם חביב עליהן יותר מגופן לפי שאין פושטין ידיהן בגזל שם יב. לאו עכברא גנב אלא חורא גנב גיטין מה. מפני מה אמרו הנזיקין שמין להן בעידית ז מפני הגזלנים ומפני החמסנין כדי שיאמר אדם למה אני גוזל ולמה אני חומס ? למחר ב״ד יורדין לנכסי ונוטלין שדה נאה שלי שם מט: העיד ריב״ג ועל חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת מפני תיקון מזבח שם נדי. לא היו סיקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה מהרוגי המלחמה ואילך יש בה סיקריקון שם גה: כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות קידושין כט. מעשה והוציאוה (הפרוצה) עשרה במטה. תדע דמיחברי בי עשרה וגנבי כשורא ולא מיכספי מהדדי שםש:.לא ילמד אדם אח בנו חמר גמל קדר ספן רועה וחנוני שאומנותן אומנות לסטים. י׳ דברי0 נאמרו בגרע וחשוד על הגזל שם סב אל תכנס לחצר חבירך ליטול אח שלך שלא ברשות שמא תראה עליו כגנב ב״ק כז: אע״פ שגזילה משלם רשע הוא שם ם: מה בין גזלן לחמסן ? חמסן יהיב דמי גזלן לא יהיב דמי שם סב. גנב משל אביו וטבח ומכר משלם תשלומי ד׳ וה' שם ע• מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן? א״ל זה השוה כבוד עבי לכבוד .קונו וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו, כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה .רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת שם עטנ״חהי,
195
גניבה וגזילה
מותר להורגו ואסור לקיימו ואין בו •משום גזל שם פ: הרי שגזל :סאה של הטין והפריש ממנה חלה כיצד מברך ן אין זה מברך אלא מנאץ שם צד. הגזלנין ומלוי■ ברבית שהחזירו אין מקבלין מהן והמקבל מהם אין רוח חכמים נוחה הימנו שם שם: הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע • לו יוליכנו אחריו למדי שם קב: הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן שם ־ קה: ־ גזל עכו״ם אסור שם קע : אם גנב מפורסם הוא לא עשו בו תקנת השוק שש קטו הגוזל את חבירו והבליע לו בחשבון יצא שם קיח: כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו שם קיט. ז׳ גנבין הן הראשון ־שבכולן גונב דעת הבריות והמסרב בחבירו לאורחו ואין בלבו לקרותו. ׳ ילא עוד אלא שמעלין עליו שאילו היה יכול לגנוב דעת העליונה היה ־גונב שכל הגונב דעת הבריות נקרא גנב. מי גדול גונב או נגנב? הוי : אומר נגנב שיודע שנגנב ושותק תוספתא ב״ק ז הגוזל את הרבים חייב להחזיר לרבים. חמור גזל הרבים מגזל יחיד שהגוזל את היחיד יכול לפייסו ולהחזיר לו גזילו הגוזל את הרבים אין יכול לפייסן ולהחזיר ־ להן ־ גזילן שם שם י הגוזל אח הגוי חייב להחזיר לגוי. חמור גזל הגוי ־ מגזל ישראל. הגוזל את הגוי ונשבע לו ומת אינו מתכפר לו מפני חילול השם ישם שם שם מר זוטרא חסידא אגניב ליה כסא דכספא מאושפיזא חזיא לההוא בר בי רב דמשי ידיה ונגיב בגלימא דחבריה אמר היינו האי דלא איכפת ליה אממונא דחבריה כפתיה ואודי בים בד. ג, אין הפרגוד ננעל י בפניהם אונאה וגזל וע״ך שם גט. ומודים שלא יבור מעל פי ׳מגורה שאינו אלא כגונב את העין שם ם. לא תגנוב על מנת למיקט ■לא תגנוב :ע״מ לשלם תשלומי כפל.	טומן	משקלותיו במלח היינו
גזל מעליא הוא שם סא: ראבר״ש אשכח לההוא ־ פרהגונא (שוטח ■דקא ־תפיס גנבי איל היכי	יכולת להו ן דילמא שקלת צדיקי ושבקת
.רשיעי ? אמר תא אגמרך היכי תעביד, אתיוה לראבר״ש וקא• תפיס 'גנבי ואזיל שם פג: א״ל (ו"י לר״ל) לסטאה בלסטיותיה ידע א״ל ומאי ’ אהנת לי התם (אצל הלסטים) רבי קרו לי הכי רבי קרי לי שם פד. נתתיו לך ׳'זהר עושק ־יש לך בידי ואינו נותן לך זה הוא גזל שם קיא. ־ ולא 'ירביץ חנוני בחנותו יין ושמן מפני שגונב דעת הבריות תוספתא ב״ם ג 'אילן הסמוך למיצר בתוך ט״ו אמה גזלן הוא ואין מביאין ממנר ־ביכורים כ״כ כו. גזלן של רבים לאו שמיה גזלן שש יה: קשה גזל ’הדיוט מגזל גבוה שש פח: רוב בגזל ומיעוט בעריות והכל בלשון
גניבה ונזילה
196
הרע שש־קסה. אתרתי תלת גנבי לא מיקטל סנהדרין ז הסריה לגנבא נפשיה - לשלמא נקיט שש בב גנב ניסן וגנב תשרי לא שמיה גנב שש: בו:	אדם	יחידי	נברא מפני	הגזלנין ומפני החמסנין	ומה עכשיו
,שנברא	יחידי	גוזלין	וחומסין נבראו שנים על אחת כו״ב	שש לח. א״ל
:כופר לר״ג אלקיכם	גנב	הוא.	א״ל	ברתיה	שבקיה דאנא	מהדרנא ליה
;א״ל תנו דוכום	אחד	א״ל	למת	ליך ?	ליסטין באו	עלינו הלילה
ונטלו ממנו קיתון	של	כסף	והניחו	לנו	קיתון של זהב	שש לש משל
לב׳•׳־ אחים תאומים	בעיר אחת	אחד מינוהו מלך וא׳ יצא לליסטיות
צוה המלך ותלאוהו כל	הרואה אותו אומר המלך תלוי שש מו: מה
מדברי	מנוקה	מגזל	ועריות אף	ביתו של יואב מנוקה	מגזל ועריות
שש מש; ז, מצות נצטוו בני נח וגזל ש: נו. הגונב את הקסוה (כלי מקדש) והמקלל בקוסם והבועל א־מית קנאין פוגעין בו שש פא: גניבה ■אתחלתא דמכירה היא שש פו: כל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו
גוזלו מנחלת אבותיו שש צא: בא וראה כמה גדול כח של חמם שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל פש קח מאן רשעים ן .גנבי שש קיג: שותף לסטים כלסטים ירזש׳ סנהדרין א ה לא תגנוב את שלך מאחר הננב שלא תראה גונב	שש שש	ח ג הי דינו גנב	והי דינו גזלן ? בפני הבעלים	גזלן
שלא	בפני	הבעלים גנב שש שש	שש ומה אם הדם שנפשו של	אדם
קצה	ממנו	הפורש ממנו מקבל	שכר גזל ועריות שנפשו של	אדם
מתאוה להן ומחמדתן הפורש מהן על אחת כו״ב שיזכה לו ולדורותיו
•מכות כג: ובאה אל בית הגנב זה הגונב דעת הבריורת שבועות לש. יבא לבן ויעיד ביעקב שלא	נחשד על	הגזל ע״ז נ. אמרו מ״ם
תנית	ומ״ט	גנבית ? א״ל	אי סייפי	לא	כפרא ואי	ספרא	לא	סייפי
.שש יז: מעשה בתלמידי ר״ע שהיו הולכים לכזיב פגעו בהן לסטים/ א״ל תלמידי מי אתם ? א״ל תלמידי ר״ע א״ל אשרי ר״ע ותלמידיו שלא	פגע	בהן אדם רע	מעולם שם	כה:	ר״מ הוה	אזל	לבי	תורתא
פגעו	בית	גנבי א״ל לאן קאזלת ז	א״ל	לפומבדיתא כי	מטא לבי
תורתא א״ל תלמידא דיהודה רמאה את ן שש כד. תא חזי מה בין גנבי	בבל	ולסטין דא״ין	שש שש שש תשובה גנובה	השיבו	ר״ג	לאותו
הגמון שש מד: הרי שגזל סאה של חטים וזרעה בקרקע דין היא שלא תצמח . אלא עולם כמנהגו נוהג שש נד: רובא גנבא ישראל
197
גניבה וגזילה
•גינהי *== ע. מרבדד עבדים ברבה גזל אבות ב ז ׳ החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא שם ד ז בד׳ פרקיכם הדרר מתרבה זבמוצאי החג מפני גזל מתנות עניים שם ה ט קשה גזל הנאכל שאפילו צדיקים ג כורים •אינן יכולין ,להחזירו חולין פט. אסור לגנוב דער־1 הבריות ואפילו ״דעתו על עכו״ם. ואל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו ויודע בו שאינו ■סועד ולא ירבה לו בתקרובות ויודע בו שאינו מקבל ולא יפתח לו rזביות המכורות לחגובי שם צד. ואין האורחין רשאין ליתן ממה שלפניהם ^לבנו ולבתו של בעה״ב אלא א׳יב נטלו רשות מבעה״ב שם שם שם השובר ■מפרקתה של בהמה קורם שתצא נפשה הרי זה מכביד את הבשר וגוזל את הבריות שם קיג. נרשרה נשקיך מני כביך (ן (מנה שניף) נונהר פקודאה '^וויך מגלימא שפירא דחזי עלך פומבדיתא לוויך אשני אושפיזך שם קכז. ־ס־סה רבכם גנב היה או קוביוסטוס היה או אינו בקי בחשבונות בבורות ה. זנל ד׳ דברים נגעים באין ועל הגזל ערכין מן, אי לאו עכברא חורא מנא ‘לית? שם ל, שמעו קולן של אילנות שהיו ׳אומרים הא גנבא דגנב דעתיה ז־בריידת ביר יט ז איזהו חמם ן ואיזהו ר גזל ? ? וחמם אינו ו שוה פרוטה וגזל ״ששות פרוטה שם י י א ד׳ מדות ז נאמרו ו בנשיםc אף ף גנביות שם & מה ה להודיעך זגהיו (האבות) שמורים מגזל הארץ ואם כך היו שמורים מגזל הארץ על זגהת כו״כ שהיו שמוריבם מכל הגזל שם עב כל שידיו מלוכלכות בגזל ^‘א קורא להקב״ה ואינו עונה אותו למה ? שתפילתו בעבירד־ו שפיר כב 'יהא קרבנך דומה לקרבנו של׳ אדה״ר שהיה ה הכל ברשותו ו ולא א הקריב '^ן הגזילות ומן החמסים אף אתה לא תקריב לא מן הגזילורת ולא מן החמסים ויקיר ב העוף הזה פורח וסם בכל העולם ואוכל בכל צד ואוכל מן הגזילורת ומן החמסין אמר הקב״ה הואיל ו והזנק הזרז מלא א ג גדלות וחמסין
י יקרב לגבי המזבח לכך נאמר והס־ר את מראתו שםtג ג ז אמר הקב״ה <לה:סש) אני עשיתיך למעלה מכולן (מכל האיבריבז) ואת יוצאת וגוזית זחוכסת וחוטאת שם ד מעשה בשלטון שהיד. הורג את הקבלנין ומתיר את הגנכיכש והיי הכל מליזין עליו מה עשה י ה ביא הולדות ונתן לפניהן ®גייז יהיו החולדות נוטלות את המנות ומוליכין אותן לחוריבש למחר סוזם
החורים והיו החולדות נוטלות י את המנו^ג לוזורים ומוצאות אותן ססותסות ומהדרות את המנות למקומן לומר שאין הכל' אלא מן הקבלנין ׳שש י אבנט (מכפר) על־‘ ה:גביםם לפי י שהיה ז ו חלול בנגר ר הגנבים שעושים ׳®עשיהם בסתר שסי למה נמשלה (רומי) לחזיר? מרז חזיר בשעה= שהוא
גניבה וגזילה
198
רובץ מוציא טלפיו ואומר ראך שאני טהור כך מלכות אדום מתגאה וחומסיז־ וגוזלת ונראית כאלו בצעת בימה עם יג מלמד שהראהו הקב״ה למשי•" דור דור ושופטיו. דור דור וחוממיו דור דור וגזלניו עם מ כך אד3=1 לוקח לולב לזכות בו ואם היה גזול צווח. לפני הקב״ה ואומר גזול אני חמום אני ומלאכי השרת אומרים אוי לזה שנעשה סניגורו קטיגורו שס ל משל' לסאה שהיא מלאה עונות מי מקטרג בה? גזל. משל לבנ״א שך׳יו בה7 עע״ן ובגלי עריות ושופכי דמים וגזל שקול כנגד הכל. כ״ד חטאת הדיי יחזקאל ומכלם לא התם אלא בגזל עם לג אל תגזול דל במה הכתוב מדבר אם הוא דל מה הוא גוזל לו ז אלא במתנות עניים לקט שכחה ופאי, ומפשר עני. לא די לעשיר שהוא עומד ברוח ועני בצער אלא אף גוזי ממנו מה שנתן לו הקב״ה במד״ר ה שאם ■ גוזל אדם מישראל לגר דיני כגוזל מישראל עם מ שכל גזילות שגוזלין (אות";) לישראל אין חושבין לעצמם עון אלא חושבין שכל מה שעושין להם מן היושר עם י דיל ארץ שיש בה (בגמלה) שבורחת מן הגזל. מעשה בנמלה שהפילה חטה אחי7 והיו כולם באות ומריחות בה ולא היתה אחת מהן נוטלה באה אותה שהיתר שלה ונטלה אותה דב״ר ה לקיש (אחרון) לסטים בכיר לצלובים קה״ר « משל לנר־ לסטים שהיו חבושים חתר אהד מהן חתירה אחת וברחו כולן נשתייר אחד מי•! ולא ברח כיון שבא השלטן התחיל לחבטו במקל א״ל ביש גדא וטם'ג מזל י חתירתא קמך ולא הות עריק ? עם עם דאין לך חמור בכל האיסור,! שבתורה מעונש הגזל. ומאן דגזל ועבד • תשובה ומהדר גזילה למריר• מכופר ליה, וכי מהדר לנגזל מבעי לידה לאחולי על גביה כי היכי די41 למגע מלמעבד תשובה, והיכא דגזל ואמר אישקן? השתא דצריך לי והיר אשלם רשע מקרי תנחוטא נח ד שאין גותנין פרצה לפני הכשר ביותי לפני הגנב ׳שם ויע־ח ה אכר הקב^ה לא תאמר הריני גוזל וחומס ומבי^ עולה ומכפר לי כי אני שונא את הגזל אפילו בעולה ואם רמה ויעוליי שאקבל העולה ישיב הגזל לבעלו; ואח״כ אם יעלה עולה עליה אקבר,5 שם צ, יד אלא אם היית לסוד יהיות מפרנסו (את הדל) וחזרת ואמרת עד מתי אני מספיק לזה ואת מונע שלא ליתן לו אם עשית כר דע שאתה גוזלו היי אל תגזול דל! עם בהד כ היוצא בחלוק קרי^ לפני מטתו של מר־ג ה״ז גוזל את הפת, מרובה , גוילת המת מגזיל^ החי שהגוזל את החי הוא יכול לפייסו ולהחזיר לו את הגזלות ור״גי'^ את המת אינו יכול לפייסו עמחות ס לעילם יהיו כל ב:י אדס בעיג 1" .
199
גניבה וגזילה 1 גניזה
<לסטים והוי מכבדן כר״ג ד״א רבא ה את שלך אינו שלך ואח שאינו •לך למה הוא לך ן ד״א זוטא ב אם נטלת את שאינו שלך את שלך ”טלו	ממך שם ג אל תתן עינך בממון שאינו שלך	שהוא מאפיל
אותך כאישון לילה, ידיך ששמרת מגזל מה	יעשו לך כל בני
עולה? שם ד איזהו גזלן? שהוא גוזל בפרהסיא, ר״ל אמר לפני י' ^רא גולן ר״ת אמר לעולם אינו גזלן עד שיגזלנו מתחת ידו ילקיט וירא צה בשעה שעמדו לפני הר	סיני	לקבל	את התורה	בקשו	לגנוב
Tעת העליונה כביבול ונגנב לב ב״ד בידן אע?פ כן והוא רחובש •*כפר מון. המתגנב מאחר חברו	והלך	ושנה	דברי תורה	אע״ם	שהוא
עקרא עב ה״ז זוכה לעצמו. לסוף נמצא מתמנה על הצבור שם משפטים •שמג אל תבטחו בעושק ובגזל	וכי	בעושק	ובגזל אדם	בוטח	והלא
•מתחייב בגפשו הוא ן	אלא אע״פ	שהוא	מחזיר	את העושק ומשלם
״את הגזלה הקב״ה קורא אותו רשע שם חהיים n״t: אע״פ דבתיב ;חילק עם גנב שונא נפשו אבל המתגנב על חבירו והולך ושונה פרקו -אמ״פ שנקרא עב זוכה לעצמו שם משלי התקיט כל שאינו אומר דבר בשם אומרו	עובר בלאו	שנאמר אל	תג>ל דל שם	שם תחקם רבי מעשה
-היה בי שמכרתי לגוי ד׳ כורים תמרים ומדדתים בבית אפל מחצה על מחצה אמר לי הגוי אתה והאלהים שבשמים יודע במדה שאתה מודד "לי וחסרתיו	במדידה ג׳	סאין לאחר	בכאן	נטלתי	המפות ולקחתי בהן
"כד של שמן ונקרע הכד ונשפך השמן אמרתי לו ברוך המקום שאין לפניו משוא	פנים הכהוב	אומר לא	תעשוק	את	רעך ולא תגזול וגזל
־ד,נוי גזל חד:׳א ר:א	בז.	ע״ע ע׳ אונאה. טעות. מדות ומשקלות.
רמאות.
J1P3X	(בית גניזה)	גנז	(חזקי׳) ספר רבוצות והודו	לן ברכות י:
אין לו להקב״ה	בבית גנזיו אלא אוצר של	יראת שמים
r° יג•’	שאלמלא הוא	(חנני	בן חזקי) ועז ספ“ יחזקאל	שהיו דבריו
■יסותרין ד״ת שבת יג: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סוחרין •זח את זה ומפגי מה לא גנזוהו? מפני שתחלתו ד״ת וסופו ד׳ת, יאף ספר משלי בקשו לגנון שם ל: ומשחרבה ירושלם נג.זו (עצי קינמון) "ילא נשת־יר אלא כשעורה שם סג אמרו (מלאכי השרת) לפניו חמדה •נגוזה שגנווה לך ט׳ מאות וע״ד דורות אתה מבקש ליחנה לבשר ודם?
-?; : ;גניזה;
200
«c .•<«•־«: ־.כל •המוריד .דמעות ע? אדם כ;ר, הקב״ה סופרן ומניחן ,בביוג גבזיר שם קי•: כל כתבי הקדש. ואצים שכתובין בכל לשון טעונים גניזה-א״ל זכור אני בר״ג אבי אביך שהיה עומד ע־ג המעלה בהר הבייג והביאו לפניו ספר איוב תרגום ואמר לבנאי שקעוהו תהת הנדבך אף הוא ■ צוה עליו וגנזו שם קטי• נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד שם קנב: מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כוחן של חכמים פםהי» ם- לא יאצר זה בת אוצר ולא יחסן זה בית גניזה שם קיח: ג׳ מטמונות הטמין יוסף במצרים ואחת גנוזה לצדיקים לעת״ל שם קיט• מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי אבני מזבח ששקצום מלכי יין יומא טז• משנגנז ארון נגנזה עמו צנצנת המן וצלוחית	שמן המשחזז
ומקלו של אהרן. ומי גנזו? ישאי׳ גנזו שם נ- ארון במקומו נגנד שם נג: א״ל הקב״ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל ניצה טז• מלמד שכל גנזיו של אותו רשע חקוקין לו (להמן) על לבו מגילה טי! תשמישי מצוה נזרקין תשמישי קדושיה נגנזין. מטפח־ת ספרים שבלו עושין אותן הכריכין למת מצוד. וזו הי* גניזתן. ספר תורה שבלה גונזין אותו אצל ת״ה שם כי: אור שבר* הקכ״ה ביום ראשון. כיון שנסתכל הקב״ה בדור המבול ובדור הפלגד• עמד וגנזו מהן. ולמי גנזו? לצדיקים לעת״ל חגיגה יב• ערבות שבו גנז, חיים וגנזי ברכה שם שם! וביקשו לגנוז ספר יחזקאל' שם יג. משנבר* מקדש ראשון נגנז אהל מועד סוטה ט• משמת ר* א נגנז ס*ת שם סט ז • ס״ת שכתבו מין ישרף כתבו נכרי יגנז נמצא ביד מין יגנז גימיןטר•• אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה כ״ם י״א• מצאתי אדם אחד ובידר מגילה אחת' כתובה אשורית. אמר לי לחיילות של פרס נשכרתי וביו גנזי פרס מצאתיה סנהדרין עז: בית גנזיו הראה (חזקי׳) להם שם ?י’ גנז טבלא של רפואות יוה׳ סנהדרין א בקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם משום כספא ודהבא של ירושלם. בקשו לגנוז דיברא הדרייאנ* טוריינא שיכא ע" ז גב: וכיון שראה (אדה״ר) אור שהוא גנוז לצדיקיו שמה ב״ר■ יב מלמד שטעונין (בגדי כהונה) גניזה ואץ כשרים ליוהב"^ אהר ׳ ויק״ר כא בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שמצאו בו דברים מטין לצד מינות קה״ר א בראשונה י היו א מרים משלי ושיר השירים יקהלת גנוזים היו שהם היו אומרים מוזלות ואינן' מן הכתובים ועמיר /נזו עד שבאו אנשי כנה״ג ופירשו אותם ■אבות דר״ב א מעשה בתורתי
201
גניזה 1 גר
^ל אלכסנדרום שהיו כל •אזכרותיה כתוב1ת בזהב ובא מעשה לפגי ‘חכמים יאמרו ת;מ כופרים « ט. ע״צ ע' ׳ איצר.
.גסות הרוח, צ׳ גאוה.
גפן, צ׳ יין.
גר (גיורא, גיורת, גרים. גר צדק, גר תושב. גרי אריות) ואל תשבו צל מטת ארמית א״ד דלא תנסבו גיורתא ברבות ח י. מאן אבירי לב ? גובאי טפשאי תדצ ז*הא לא איגייר גיורא .מנייהו. בני •מתא מ סיא דקא חזו יקרא דאורייתא ■תרי זימני בשתא ולא קמגייר גיורא מנייהו שם יז: כותיים אף בחו״ל צתידים 1להתגייר שש נז: בשעה שישראל צושין רצונו של מקום הוא מחזר בכל הצולם ורואה איזה צדיק באוה״ע •ומביאו ומדבקו לישראל ירושי ברבות ב מעשה בנכרי שבא 5לפגי שמאי א״ל. גיירני צ״מ שתלמדני תורה שבכתב גער בו והיציאו בנזיפה גא לפני הלל גייריה. שוב מעשה בנכרי.שבא לפני שמאי א״ל גיירני .ע״מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין ־שבידו בא לפני הלל גייריה. שוב מעשה בנכרי שהיה עובר אחורי בהכ״נ ישמע קול סופר שהיה אומר ואלה הבגדים אשר יעשו. אמר אותו נכרי כעצמו אלך ואחגייר בשביל שישימוני כהיג. נשא אותו גר קו״ח בעצמו ומה ישראל שנקראו בנים למקים. כתוב עליהן והזר הרך ב יומת גר הקל שבא *מקלו ובתרמילו על אחת כו״ב שכת יא. יה-ידה בן גרי□ •?ם יג: ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן אומות שלא ע. דו על הר ס־ני לא פסקה זוהמתן. גרים מאי ? א״ל אע״ג דאינהו לא הוו ובסיני) מזלייהו רוה שם קמו• יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיאן עירונין ט. לא הגלה הקב׳ה את ישראל לבין האומות אלא כדי ש׳תוספו עליהם גרים פשחים פז: ג׳ אוהבין זה את זז• הגרים וצבדים וצורבין שם קיג .* ייתון בני עממיא דצבדין צוברא יאהרן יובא ?א: אלא עם אלהי אברו ם שהיה תחילה לגרים סובה מם: זאיגיירא (רחב הזונה) ונשבה יהושע מגילה יד: וכולל גירי הצדק עם הצדיקים cr '* •* אש באים גרי צדק אנטונינוס	יבא	בראש ירוש־	מגילה	א כל המטה
זיינו של גר‘ כאילו מטה דינו של מצלה	חגיגה	ה• ומקבלים	גרים	מן הקרדויים
■והתרמודים יבמות טז• גר שנתגייר׳ כקטן שנולד	דמי • שם בב.	אחד	איש שנתגייר
'לשוס אשה ואחד אשה שנו־גיירה' לשום	איש	וכן מי *־.שנתג יר	לשום שולחן
עלכים לשוס צבדי שלמה א־נן.גרים.. אחד" גירי אריות ואחד גירי; חלומות זאחד גירי מרדכי ״ואסתר• איגן״גרים עדי שיחגיזהו בזמן. הזה. אין. מקבלין ■גהיס ליבות המשיח < כיוצא בו חלא קבלו. גרים־ לא •בימי דוד ז ל א־ בימי שלמה
גר
202
שש כד: לעולם אין גר עד שימול ויטבול שם טו. מי שבא ואמר גר אני יכול בקבלנו? ת״ל אתך במוחזק לך שט עט: גר שבא להתגייר בז^ו הזה אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפים ויסורין באין עליהם ? אם אימר יודע אני ואיני כדאי מקכלין אותו מיד ומודיעין אותו מקצת מציר4 קלות ומקצת מצות חמורות שם מז. קשים גרים לישראל כספחת שם שם •’ מפני מה גריש בזמן הזה מעונין ? לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצית‘ כישראל שם טח: קהל גרים לא אקרי קהל שם נז. ויתחתן שלמה את 4,3 פרעה גייורי גיירה שם 7ז. ומה גרים גרורים כך ישראל על אחת כי״כ־ שם עט. גר נושא אשת אחיו מאמו ^ם זח. גר דן את חברו גר ואם הית7• אמו מישראל דן אפילו ישראל שם קב. רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים־ שם קם: שבטים מבזין אותו (את פנחס) ראיתם בן פוטי זה בן שפיטם אבי אמו עגלים לע״ז יהרוג נשיא מישראל! סוטה מג. ערק ונירון קיםר>' ואזל ואיגייר ונפק מיניה ר, מאיר גיטין נו. אונקלוס בר קלונימום ברי אחתיה דטיטוס הוה בעי לאיגייורי אזיל אסקיה לטיטוס בנגידא א״ל מ^ חשיב בההוא עלמא ? א״ל ישראל. מהו לאידבוקי בהו ן א״ל מילייהו נפישין שם שם: נעמן גר תושב היה נבוזראדן גר צדק היה מבני בניו של המן למיר תורה בבני ברק מבני בניו של סיסרא למדו תינוקות בירושלם מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים מאן אינון? שמעיה ואבטלוןן שש מ; גירות לא שכיחא ׳עם פה. זו מעלה יתירה יש בין ישראל לגרים דאילו בישראל כתיב והייתי לרים׳ לאלהים והמה יהיו לי לעם ואילו בגרים כתיב מי הוא זה ערב ?כר לגשת אלי קידושין ע: כותים גירי אריות הם שם עד.: אושפזיכניה דראב גיורא	הוה	והוד. קא מנצי איהו ור*כ מר	אמר	אנא עבידנא סדרו^’
דמתא	ומר	אמר אנא עבידנא	סדרותא דמתא	אתו	לקמיה דר, א״ל
תשים	עליך	מלך מקרב אחיך	כל משימות	שאתה	משים לא יוזיי' אאל'
מקרב	אחיך	שש עו: באונאת	דברים הא כיצד ?	אם היה בן גרים
יאמר	לו זכור מעשה אבותיך	ואם היה גר	ובא ללמוד תורה אל יא^
לו פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה ב״ם גח המאנה את הגר עובר בג, לאוין והלוחצו עובר בב׳. מפגי מיי י,זי,י תורה בל״ו מקומות ואמרי לה במ״ו מקומות בגר ן מסגי שסורי שם נט: גר תושב יש בו משןם. ביומן תתן שכרן ״c ?)א: עובדיה אדומי היה סנהדרין לט: גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאי ק
203
•גר
׳שש צד. ואף מבני בניו של אותו רשע (נבוכדנצר) ביקש הקב״ה להכניסן תחת כנפי השכינה אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה רבש״ע מי שהחריב ־את ביתך ושרף את היכלך תכנים תחת כנפי השכינה? צם צו: בעיא <תמנע) לאיגיורי באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה שם צט: כי :את אשר ישנו פה אין לי אלא אותן העומדין על הר סיגי דורות ■הבאים וגרים העתידין להתגייר מניין ? ת״ל ואת אשר איננו שבועות לט. 'לעתיד לבא באין אומות העולם ומתגיירין. אלא שנעשו גרים גרורים ת״ז ג: אונקלום בר קלונימום איגייר שדר קיסר גונדא דרומאי אבתריה •משכתינהו בקראי איגיור שם יא. לגר בנתינה ולנכרי במכירה. ואף ר״ע ■-ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה שחק דעתידה דמגיירה ונסיב לה שם כ. כולם גרים גרורים הם לעתיד לבא שם כד. איזהו גר תושב? כל שקבל עליו לפני ג׳ חברים שלא לעבוד ע״ז וחכ״א כל שקיבל עליו ז׳ •מצות שקבלו עליהם בני נח שש סד: נתין קודם לגר זה גדל עמנו בקדושה וזה 'לא גדל עמנו בקדושה גר קודם לעבד משוחרר זה היה בכלל ארור וזה לא היה -בכלל ארור הוריות יג. מפני מה	הכל רצין לישא גיורת ואין הכל
ירצין לישא משוחררת ן שם שם שם כל המכנים בריה אחת תחת כנפי ־השכינה מעלין עליו כאלו יצרו ורקמו והביאו לעולם תוספתא הוריות ב •וישמע יתרו מה שמועה שמע ובא ונתגייר ? מלחמת עמלק שמע. ■מתן תורה שמע. קריעת ים סוף שמע וכהים קשו. אחר ג׳ שנים -נתגיירה (רחב הזונה) שם שם: א״ל (הזונה) רבי צוה עלי ויעשוני *יורת! א״ל בתי שמא עינך נתת באחד מן התלמידים ? מנחות מד. ■אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג ערכין כט. מה אבותיכם 'לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דם אף הם (הגרים) '-לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים בריתות ט. גר ׳תושב מותר לעשות מלאכה בשבת לעצמו כישראל בחולו של מועד ־שם שם שם הגרים מעכבין את המשיח נדה ע: והנפש אשר עשו אלו ’הי־רים שגיירו. ללמדך שכל מי שהוא מקרב את הנכרי ומגיירו כאלו בראי. אברהם היה מגייר את האנשים ושרדת מגיירה את הנשים 5’י יט גר	ותושב גר דייר תושב	■מארי	ביתא אם	רציתם	גר ואם
^אי מארי	ביתא שם	נח צקילם הגר בא	ושאל -את	ר״א	הרי חיבה
"שחיבב הקב״ה ארז־	הגר דכתיב	ואוהב	גר ־ לתת	לו לחם ושמלה
►כמה טווסין	’אית לי	כמה פוסייני	אית	לי אפילו	על	עבדי לא
׳גר
204.
משגיחין ?ר-נזף־ ביה-. ואזל.-לגבי ר״י. .התחילי■ מפייסו בדברים לחם זי תורהקכשמלה - זג׳: טליות־ זכה אדם לתורה זכה לטלית. אמרו אילולי אריכות: פנים שהאריך־ ־ר״י עם .עקילס היה חוזר לסורו שש ע ולמה אמי עשו ולא אמר־ גיירו? ללמדך .שכל מי ■שהוא מקרב את הגר כאילו בראוי אלא" מלמד שהיה אברהם־ ־■אבינו מכניסן ׳לתוך • ביתו ומאכילן ומשקן ומקרבן ומכניסן־ תחת כנפי השכינה שם פ״ד כי גרים אנחנו לפניך כצ^ .ימינו והלואי כצילו- של ־כותל או כצילו של אילץ אלא כצילו של עוף בשעה שהוא עף שם ־ צו ־אמר איוב בחוץ לא ילין גר שאין הקב״ה פוס׳* לבריה , אלא לכל . הוא מקבל השערים. נפתחים בכל שעה וכל מי שהוא מבקש ליכנס יכנס שמ״ר יט עתידים גרים להיות כהנים. וכן שאל עקילם הגר את רבותינו ■א״ל מה ■ שכתוב ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה . דירי כל הבטחות שהבטיח את הגר	שהוא	נותן לו לחם ושמלה ?	א״ל	יעקב	ששמר
ישראל כך שאל מלפני	הקב״ה	ואתה שבאת אצלנו	לא	דייך	שאתה
כמותינו אלא חייך שתהא כיעקב בכורו של ־הקב״ה שם שם א״ל עקילם לאדריינוס המלך רוצה אני להתגייר ולהעשות ישראל א״ל לאומה זו-אמי7 מבקש! כמה־ בזיתי ־ אותה	־כמה־	הרגתי אותה מה ראית	בהם	שאתה	רוצי*
להתגייר ?-.א״ל הקטן שבהם־ יודע־ היאך ברא ־הקב״ה	את	העולם	שם ר
שהגרים שעלו ■עם משה הם -עשאוהו (את העגל) ואמרו לישראל; אלי* אלהיך שם מב ישובו יושבי בצלו אלו הגרים שבאין וחסין בצלו ־של הקב״ה יחיו ־ דגן ־ נעשו. עיקר בישראל ויק״ר א בני כך שנו חכמים במשנוי גר שבא להתגייר פושטין לו יד להכניסו תחת כנפי השכינה מכאן ואילר גירי הדור מעידין בדור שם ב יראי ה׳ אלו גירי צדק שם ־ג ־אמר־ ריק3"71 חביב עלי־ שמותן ■של גרים־-כיין ־נסך שהוא. מתנסך ע״ג המזבח.־ שאם גוזל. אדם־ •מישראל לגר.<־.דינו כגוזל מישראל. האי למדנו שהגרים־ עיקרי הם בישראל. אבל׳ אם■ מבקש אדם ..להיות-צדיק אפילו גוי ■ יכול ריי^ שאינו בית אב. הרבה הקב״ה -אוהב את הגרים; כך אנו צריכין להחזיק טובה לגר שהניח משפחתו :ובית אביו והניח .אומתו.־ וכל אומות ר״ערלם ובא לו.אצלנו לכן הרבה־׳עליו:׳.שמירה במד״ר-ח״ ולא-תאמר־־ בגידי .חצר? שנתגיירו לשם שמים>־:קירב ־־הקב״ה אלא אפילו ־ אותן־ישנתגיירו שץ לשם שמים מצינו. שתבע הקב״ה עלבונם שם שם: אשרי ;כל תיראנ ה, איג אומר .אשרי" ישראל אשרי כהנים. אשרי־ לוים אלא אשרי כל ■ירא די-'* הגרים.;יגיע כפיך כי׳תאכל זה הגר שאין לגזכות אבות: מה הזית. נן פאים'5ג
2G5
גל•
הגרים מהם ־ בעלי ־ מקרא מהם בעלי משנה מהם בעלי משא ומתן'מהם חכמים מהם נבונים ויש להם זרע" קיים לעולם ־שם שש יש מין יונה שמאכילין אותה וחברותיה מריחות אותה ובאות אצלה לשובכה כך כשהזקן יושב ־ודורש הרבה גרים מתגיירין באותה “שעה כגון יתרו הא שמע אתי רחב שמעה ואתיא אף בחנניה מישאל ועזריה גרים נתגיירו באותה שעה שהש׳ר ד בג׳ מקומות כתיב כאן שבנה כנגד ג׳ פעמים שדוחי׳ן את הגר ואם הטריח יותר מכאן מקבלין אותו. בחוץ לא 'ילין גר לעולם יהא אדם דוחה בשמאל ־ 'ומקרב בימין רות׳״ר ב ותאמר ׳ רות מכל מקום דעתי להתגייר אלא מוטב על־ •ידך ולא ע״י אחרת כיון ששמעה נעמי כך התחילה סודרת	לה הלכות גרים א״ל בתי 'אין
דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסאורת של גוים שם שש בא וראה כמה חביבים הגרים לפני המקום כיון •שנתנה דעתה להתגייר 'השוה ־ הכתוב י * לנעמי שם "ג כל הנחלים הולכים אל•', הים כל הגרים ׳ אינן נכנסין׳'אלא" בישראל.' תאמר י ־ שכל מי שאיננו מתגייר בעוה״ז מתגייר בעוה״ב־ קה״ר א חביב הגר שהכתיב הקב״ה כבודו ע״י הנביא. אמר הקב״ה אני מחבב את הגרים תנחומא לך לך ו למה לא נמול (אברהם) אלא בן צ״ט שנה?	ללמד שאם בקש להתגייר לא
יהא אומר זקן אני "והיאך אני מתגייר ילמוד מאברהם שמל בן צ״ט שם שם"יז ובכן ראיתי רשעים קבורים יובאו הכתוב מדבר בגרים־ שבאים ועושין תשובה" וממקום קדוש " יהלכו אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. ■ מי ׳ הוא זה ׳ שבא'־ ונתגייר והיה גר של אמת? זה יתרו שם יתרו א עקילם הגר בן אחותו של אדריאנוס היה מבקש להתגייר חזיה מתירא מן אדריאנוס דודו ־א״ל אני מבקש לעשות סחורה 'א״ל שמא אתה חסר ‘כסף ‘וזהב הרי אוצרותי לפניך א״ל אני מבקש לעשות סחורה 'לצאת לחוץ לידע דעת'הבריות ואני מבקש' בך ־היאך לעשות? א״ל כל פרקמטיא שאתה' רואה' שפלה ונתונה בארץ לך עסוק בה. גא לו' לא״י ולמד תורה. עלה אצל אדריאנוס דודו־ א״ל ולמה פניך משתנות ן א״ל שלמדתי תורה ולא' עוד אלא ׳ שמלתי את עצמי א״ל ומי אמר לך".כך? א״ל בך‘נמלכתי-"א״ל אימתי? א״ל בשעה שאמרת לי כל פרקמטיא׳ שאתה רואה שפלה לך 7'ועסוק 'בה שסופה 'להתעלות חזרתי על ':'כל האומות ■ולא ראיתי אומה שפלה'נתונה" בארץ כישראל 'וסופה להתעלות. א״ל"עקילם בן אחותי עד שהוא במעי -אמו היה ראוי׳
גר
206
להתגייר שם משפטים ה ולמה נתנה התורה במדבר ? מה המדבר מופקר. לכל . אף ד״ת מופקרין לכל מי שירצה ללמוד שלא יהא אדם אומר אני בן תורה ותורה נתונה לי ולאבותי ואתה ואבותיך לא הייתם בני. תורה אלא אבותיך גרים היו לכך כתיב מורשה קהלת יעקב לכל מי שמתקהל ביעקב שעוסקין בתורה שקולים הם ככהן גדול שם ויקהל ח אין מושיבין	אותו	(את	הגר תושב)	בכפר	ולא	בנוה רעה	אלא
בנוה יפה באמצע א״י. במקום אשר יבחר במקום אשר פרנסתו מצויה	באחד	שעריך	שלא יהיה	גולה מעיר לעיר ספרי חצא כג
כשם שאומרים	לאיש	כך אומרים לאשה	על מנת	שתהא זהירה בנדה
ובהדלקת הנר	גרים	א ד	חביבה א״י שמבשרת גרים שם ד	ג גר	שרצה
להתגייר ומומר	שרצה	לחזור	ליהדותו מומר קודם	מפני מעשה שאירע
יחש׳ גרים ג ג׳	גרים	הן יש	גר שנתגייר	לשם אשד.	א״ל הקב״ה נתגיירת
בשביל הנבלה	הרי	נתונה	לך שנאמר	לגר אשר בשעריך	תתננה	הגר
השני להיות	מתפרנס כעני הרי הן	נותנין	לו	שנאמר	ובקצרכם את
קציר	הגר הג'	זה	שנתגייר	לשמו	של	הקב״ה	אמר	הקב״ה	הוא	שקיל
עלי	כאחד מהם	שנאמר	הקהל	חקה	אחת.	אמר	משה	לפני הקב״ה
רבש״ע הגר	הזה	כלוי	לפניך ? א״ל	גדול	הוא	לפני שנתגייר	לשמי
ילקוט	בא רי׳ג	אני	הוא שקרבתי	את	יתרו	ולא	רחקתיו	ואף	אתי•
כשיבא אדם אצלך להתגייר	ואינו בא אלא לשם שמים אף אתה
קרבהו	ואל תרחקהו שם יתרו רסח	גר שקבל עליו כל	דברי התורה
חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו שם קדושים ריז גר ותושב וחי עמך אע״פ	שהם נעשים גרים בבבל	וחי עמך שם כהר תרנת	ג, מדות י®
בגרים	יש	גר כנכרי לכל דבר	כיצד ? היו לו נבלות	וטרפות בתיך
ביתו	ואמר	אלך ואתגייר ואהיה	ביניהם של אלו	שאכילתן	יפה ויש	להם
ימים	טובים	ושבתות כפף	א״ע	והלך ונתגייר א״ל הקב״ה	לישראל	בני!
כשם	שאהב	זה אתכם אף	אתם	אהבו אותו. יש	גר משול כחמור כיצד ז
הלך	ונשא	אשה מישראל	א״ל	אין אנו מתנין	לך עד	שתתגייר.	א״ל
הקב״ה לישראל בני כשם שבקש זה מכם מנוחה אף אתם תנו לו מנוחה שנאמר וגר לא תונה. יש גר כאברהם אפינו כיצד ז הלך ופשפש את כל אוה״ע כיון שראה שהם מספרים בטובתן של ישראל אמר אלו ואהגייר ואכנס תחת כנפי השכינה w «לח ת*םה יש נשים חסידיה גיורות הגר אסנת צפרה שפרה פועה בת פרעה רחב רות ויעל אשה
207
גר 1 גרושין •
חבר הקיני שם יהרשע ט אל תאמין בגר עד כ״ד דורות שהוא תופס שאורו שם רות׳תרא ג, פעמים שובנה כנגד ג׳ ימים שדוחים את הגר שש שם שם לעת״ל מביא הקב״ה את כל הגרים שנתגיירו בעוה״ז ודן את כל אוה״ע בפניהם והם אומרים רבש״ע אם באנו לפתחך לא קבלתנו א״ל יבאו גרים שנתגיירו מכם ויעידו בכם פסיקתא רבתא כו כל גרים שנתגיירים בעולם וכל ירא שמים שיש בעולם מן אותם שינקו חלבה של שרה שם ם כל אותם הגוים	שהיו עם יונה בספינה נתגי״רו
זהר פקודי• וי גרים יש . להם אחיזה בתרגום מדרש תלש־ות גרים. ע״ע ע׳ אומות העולם, גוי.
גרגרן, ע, רעבתן.
גרףשלן (גרושה, גט) כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו שבת גו. א״ל (הושע) רבש״ע יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא
פסחים פז ג לא תבשל בקדירה שבישל בה חברך מאי ניהון גרושה בחיי כעלה דאמר מר גרוש שנשא גרושה ד, דעות במטה שם קיב. ד׳ אין הדעת סובלתן. וי״א אף .המגרש את אשתו פעם ראשונה ושנייה ומחזירה שש קיג: לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה יבשות רו: אשה רעה מצוה לגרשה. אשה רעה צרעת לבעלה מאי תקנתיה ? יגרשנה ויתלפא מצרעתו שם סג: נשא אשה ושהה עמה י׳ שנים ולא ילדה יוציא • ויתן כתובה שש סד. דאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת שם קיב: גרוש הרי הוא כבעל חוב כתובות קר. מבשרך אל התעלם זו גרושתו. אשתו של ריה״ג היתה מצערת אותו וגירשה והיתה מחזרת על הפתחים וריה״ג פירנסה ירוש׳ בחובות יא המורדים והפושעים אלו בני ט, מידות בני גרושת הלב נדרים כ: כיון שאמר פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו אמר (עמרם) לשוא אנו עמלין עמד וגירש את אשתו עמדו כולן וגירשו את נשותיהן א״ל בתו אבא קשה גזירתך יותר משל פרעה סוטה יב. הוא הוציא את אשתו משום ערוה וזה בא ונכשל כה ידוש סוטה א ז ■ מעשה באדם .אחד שנתן עיניו באשתו לגרשה והיתה כתובתה מרובה גיטין נז. אכלה בשוק גירגרה בשוק הניקה בשוק רמ״א תצא א״ל ריב״ג א״כ לא ,•הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה והתורה :אמרה כי מצא בה ערות- דבר «ם •ט• ב״ש אומר לא יגרש• אדם את אשתו
גרושין f גרסא
208
אלא א״כ מצא בה דבר ערוה וב״ה אומר אפילו הקדיחה תבשילו. ר״ע אומר.• אפילו׳ מצא׳ אחרת נאה הימנה שם צ. כשם שדעוח במאכל כך ■דעותזזבנשום .יש לך׳ אדם ׳שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו ־שם שם• שבאשתו יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק■ ופרומה מב, צדדיה ורוחצת במקום שבני אדם רוחצין זו ־מצור, מן התרה לגרשה שם שם: כל המגרש אשתו ראשונה'אפילו מזבח מוריד עליו דמעות שם שם שם רב מנגיד על דמבטל׳גיטא ועל דמסר מודעא אגיטא קידושין יב : כל שאינו יודע בטיב ‘גטין וקידושין לא יהא• לו עסק עמהן וקשין לעולם יותר מדור המבול שם ע• בישראל נתתי גירושין לא נתתי גירושין באוה״ע ירוש׳ קידושין א ליכא דניזיל דנסביה עצה לר״ה דנגרשה לדביתהו ותיזיל ותיגבי כתובה מאבוה והדר גהדרה נ׳ב קעד: בוא וראה כמה קשין גירושין שהרי דוד המלך התיר{ לו לייהד ולא התירו לו לגרש סנהדרין כב. א״ל עבד שמכרו י רבו ואשד, שגרשה בעלה כלום יש לזה על זה כלום ? שם קה. מה אדם הראשון הכנסתיו לתוך •ג״ע וצויתיו ועבר ־'על■ ציווי ודנתי אותו בשלוחין ובגרושין וקוננתי עליו איכה. אף • בניו הכנסתים לא״י וצויתים •ועברו על הצווי דנתי ■ אותם בשלוחין 'ובגרושין וקוננתי -עליהם איכה ב׳ו יט ויגרש את האדם ר״י אמר כבת כהן :שנתגרשה ואינה־ יכולה לחזור" רשבל״ק אמר כבת ישראל שנתגרישה והיא יכולה לחזור 'שם' כא כשם שאדם חס על כבוד אלמנתו כך הוא חם על כבוד ׳ גרושתו ויק׳ר לד עתידה כנסת ישראל שתאמר לפני הקב״ה אתה הכתבת לאמר הן ישלח איש את-אשתו אומר לה וכי גרושים אתם לי ב ■ת
ישראל ? ילקוט ישעי' תעג* ע״ע 'ע, אשה,
־גרסא מריש הוה גריסנא בגו ביתא'ומצלינא ’בבי כנישתא כיון דשמענא להא" דאמר' רחב״א מיום שחרב'ביהמ״ק אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד׳ י'־אמות־ של הלכה בלבד לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסגא ברכות ח ועוזבי ה׳ יכלו זה המניח ס״ת ויוצא. ר״ש מהדר אפיה וגרים שם שם שש אגמירו ’בנייכו תורה כי היכי דליגרסו בהו־שם־יג: ר׳ אמי ור, אסי הוו יתבי וגרסי ביני עמודי שבת י. אי'זכאי גמירתיה לשמעתיה מעיקרא~והא גמרא ז־ נפקא מינה לגירסא דינקותא שם כא: כל יומא "דשבתא 'הוה יתיב <דוד) וגרים' כולי' יומא 'ההוא ' יומא 'דבעי •למינח נפשיה קם מלאך המות קמיהייולא יכיל•׳ ליה דלא .הוה פסק פומיה מגירסא;שם ל: ברוריה אשכחתיה :לההרא יתלמידא״״דהוה־ קא גרים "י בלחישה בטשה"ביה > א״ל לא כך כתיב ערוכה’בכל-'ושמורה׳אם • ערוכה ברמ״ח-אברים שלך• משתמרת ואם לאו• איבת
209
גרסא 1 גשם
משתמרת עירובין לג: לא איברי סיהרא אלא לגיוסא שש ,סה. אנא טרידנא -בגירסאי שש סח• הא למיגרם הא לעיוני תענית י. לא אמרן אלא לחדודי אבל לאקומי גירסא סייעתא מן שמיא היא מגירה ו: ואידי ואידי (תפילין *מזוזות) נכתבות שלא מן הכתב מ״ט ? מיגרס גריסן (שגורות) שה .יח: י-רשב״ר ובר קפרא הוו יתבי וקא גרסי קשיא להו שמעתא א״ל ר״ש לב״ק דבר זה צריך רבי מ׳ק טז. הני תרי מקרי דרדקי חד גרים ולא דייק .וחד זייק ולא גרים מותבינן ההוא דגריס ולא דייק שבשתא ממילא נפקא .ך״ד •מנהיידעא אמר מותבינן דדייק ולא גרים שבשתא כיון דעל ,על .כ״ב כא. •כיון דרבנן■'נינהו אתי לטרדו מגירסייהו שם כב. ר״ם גברא רבה הוא לא ״שביק גירסיה וטרח לאחריני שם קשד. איזהו בן עוה״ב ן ענוותן . ושפל 1יו ׳ שייף עייל שייף ונפיק וגרים באורייתא תדירא סנהדרין פח; דר״ח •זזוה יתיב וגרים בבי רב ולא הוה קא יכיל שליחא דמלאכא דמותא למיקרב לגביה דלא הוה	שתיק פומיה . מגירסא	סליק	ויתיב אארזא דבי	רב
כקע ארזא ושתיק ויכיל ליה מכות י. לעולם	ליגריס אינש ואע״ג
׳דמשכח ואע״ג דלא ידע מאי קאמר ע״ז יט. כי בעיתו מיעל ומיגמרי קמי רבייכו גרסו	מתניתא ועלו לקמי	רבייכו	וכי	יתביתו קמיה	חזו
לפומיה. וכי	גרסיתו	גרסו על נהרא דמיא	דכי	היכי	דמשכן	מיא
־משכן שמעתתייכו	הוריות יב. פשט גרם	ותנא	גרס	ותנא אמר	מאי
זקמא	דלמא	חו״ש	איכא ־בי	מדרשא מידי יהב	דעתיה	וגרסה	למחר
^מרי ליה ניתי מר וניתני בעוקצין שם ע נ גמירי שתי סמיכות בצבור •גירסא	בעלמא	מנחות צב: מריש	הוה גריסנא בגו	ביתא כיון־	דשמעת	להא
ייאמר	דוד ה׳	אהבתי	מעון ביתך	לא גריסנא אלא	בבי	כנישתא	י לקום יחזקאל
שגא. ע״ע ע׳ גמרא, הלכה, סברא שמעתתא, תורה.
J?^ (מטר,: מיטרא, ימות הגשמים, ברד, ברק, טל, ענן, רעם, שלג) מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים כרבות י לג. י על , הזיקין ועל ^עית יעל הרעמים ועל• הרוחות ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מ^׳ עולם שם' גד. מאי זועות ? גוהא. בשעה י שהקב״ה זוכר את בניו ששרויים ־בצער בין אוה״ע מוריד ב׳ דמעות בים הגדול וקולם נשמע 'מ°יף העולם ועד סופו והיינו *:גוהא שם גט. י מאי'רעמים ? אמר ־ג׳ שמואל ^'בגלגלא, ענגי דשפכי מיא להדדי. ברקא "תקיפא דבריק בעננא ׳ ומתבר ^’J,' יברזא. יענני חלחולי מחלחלי שם שם:שם מאי 'ברקים? ־שם שם 'שם נביאו רעמים •יא^ 'לפשוט עקמומית .' שבלב •שם • שם שם' -מאימתי
'גשם
210
מברכין על הגשמים ? משיצא חתן לקראת כלה. מאי מברכין ? מודיפ אנחנו לך על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו שם שם: טל אינו יורד נזנווד בריה ירוש׳ כרכות ג בשעה שישראל באים לידי עבירה ומעשים רעים• דגשמים נעצרים הם מביאין להן זקן אחד כגון ר״י הגלילי והוא מפגיע־ בעדן והגשמים יורדין שם ה ח״א בין על טל ובין על מטר נשמע לר (הקב״ה לאליהו) וח״א על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו. א״י הקב״ה לאלי, לך והתר נדרו של טל שאין המתים חיים אלא בטלים שם שם השקיפה וברך ואת האדמה אשר נתת לנו בטל ובמטר מעשר שני ה יב־ בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין מלהוריד טל ומטר. בשביל דברים י שצויתי אתכם בימות החמה ולא עשיתם יגזלו מכם מימי שלג־ בימות הגשמים שבת לב: מטרא במערבא סהדא רבה פרת שם סה: ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתם דיבור שני האיך קבלו ז הוריד טל שעתיד להחיות" בו מתים והחיה אותם שם פח: עמד יורקמו שר הברד לפניי הקב״ה אמר לפניו רבש״ע ארד ואצנן את הכבשן ואציל לצדיקים הללי א״ל גבריאל אין גבורתו של הקב״ה בכך שאתה שר של ברד וריכל יודעין שהמים מכבין את האש פסחים קיח. נוטה (עשן המערכה) כלפי צפון עניים שמחין ובע״ב עצבין מפני שגשמי שנה מרובין ופירותיהן מרקיביך נוטה כלפי דרום עניים עצבין ובע״ב שמחין מפני שגשמי שנה מועטין ופירותיהן משתמרין יומא בא: אמרו אותו היום ע״ש היה ותקופת טביד היתה וירד עליו (על הלל) שלג מן השמים שם לד.: מאי מצלי (כר״ג־ ביוהכ״ם) ? יה״ר מלפניך ה, אלקינו שתהא שנה זו גשומה ושחונה. יל* תכנס לפניך תפלת עוכרי דרכים. רחב״ד הוה קא אזיל באורחא שי* מיטרא עליה אמר רבש״ע כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער! פם? מיטרא אמר רבש״ע כל העולם כולו ׳ בצער וחנינא בנחת! אתא מיטר* שם גג .* במדת פורעניות הוא אומר וארובות השמים נפתחו שש עו: מעליי ומוריד כדי לעצור טללים רעים סוכה יז .• מאי גבורות גשמים ן מפני" שיורדין בגבורה תענית כ. ג, מפתחות בידו של הקב״ה שלא נמסרו ניר שליח מפתח של גשמים שם שם שש זיקא דבתר מיטרא כמימרא עיי^ דבתר מימרא כמימרא "שימשא דבתר מיטרא כתרי מיטרי. מעלי תלגא- למיי* כה, מיטרי לארעא שם ג: עד מתי שואלין את הגשמים ז עד שיעבור הפםחי עד שיעבור ניסן שם ד: יורה במרחשון ומלקוש בניסן *ם ה יורה שמייי5 את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס את פירותיהן. שמרוה את ייאיז
211
גשם
ממשקה עד תהום. י. רה שיורד בנחת ואינו יורד בזעף. מה יורד. לברכה
לית בהו ממשא. גשמים		ו. הני ענני דצפרא	^ף מלקוש לברכה שם	
ירדו אין בהן משום	לא	שירדו על. מקצת מדינה ועל מקצת מדינה		
המתים. גדול יום הגשמים		־ גדול יום הגשמים מתחיית		־ועצר שם שם
כטל ואם לאו עורפיהו	הוא	שם ז. אם ת" ח הגון	בו תורה	■כיום שניתנה
שנבראו שמים וארץ. גדול		יום הגשמים כיום	שם גדול	•כמטר שם שם
ן הגשמים יורדין אלא	אי	ישועה פרה ורבה בו.	שאפילו	־יום הגשמים
אין הגשמים נעצרין	ם :	של ישראל שם ש:	עונותיהן	א״כ נמחלו
כליה. אין הגשמים	שונאיהן של ישראל		נתחייבו	^לא א״כ
אין הגשמים נעצרין	4	מספרי לשון הרע	בשביל	בעצרין אלא
געצרין אלא בשביל	פנים . אין הגשמים		עזי	אלא בשביל
גזל. אם ראית רקיע	:עון	אין הגשמים נעצרין אלא 1		ביטול תורה.
מלהורד טל ומטר על מעשה הדור שהן מקולקלין שם שם שם				־שקיהה כברזל
*ץ גשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה •צם ח. נאמרה עצירה בגשמים ’ונאמרה עצירה באשה. נאמר לידה באשה ונאמר לידה בגשמים. כמין
־קובה יש ברקיע שממנה גשמים יוצאין שם שם: אפילו שנים כשני 'אליהו וירדו גשמים בערבי שבתות אינן אלא סימן קללה שם שם שם קשה •יומא דמיטרא כיומא דדינא. גדול יום הגשמים שאפילו פרוסה שבכיס 'מתברכת בו. גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות שם שם שם אין הגשמים •נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין שם שם שם מטר -בשביל יחיד פרנסה בשביל רבים שם טי סימן למטר פורחות מאי סורחות ? עיבא קלישא תותי עיבא סמיכתא. כי היכא דמשקרי בבלאי הכי ׳משקרי מיטרייהו שם שם: כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה. כל זזעולם כולו ממים עליונים הוא שוחה. מלמד שהעננים מתגברים ועולים לרק,ע ופותחין פיהן כנוד ומקבלין מי מטר ומנוקבות הן ככברה ובאות ־ןימחשדות מים ע״ג קרקע ואין בין טיפה לטיפה אלא כמלא נימא שש ש= ן^ש א״י משקה אותה הקב״ה בעצמו וכל העולם כולו ע״י שליח. א״י !שותה תחילה וכל העולם כולו לבסוף שם י. על בל צרה מתריפין חוץ •מרוב גשמים. מעשה שא״ל לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים. התפלל *לא ירדו מה עשה ן עג עוגה. התחילו גשמים מנטפין אמר לאל כך שאלתי ^לא גשמי בורות. התחילו לירד בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ■ברכה ונדבה ירדו כתיקונן; באו וא״ל כשם שהתפללת עליהם שירדו כך
212 גשם ,
התפלל שילכו להן שש יט. מיום שחרב ביהמ״ק נעשו גשמים צימוק,{ לעולם. יש• שנה שגשמיה מרובין. שנה .שגשמיה יורדין בזמנן למה האדומה? לעבד שנתן לו רבו-פרנסתו בא, בשבת נמצאת עיסה נאפת כתיקונה שם שם: שנה שגשמיה מרובין אנשי משמר שולחין לאנשי מעמי תנו עיניכם באחיכם שבגולה שלא יהא בתיהם קבריהם. עד היכן גשמים יורדין ויהפ׳לו שלא ירדו? כדי שיעמוד אדם בקרן אפל וישכשך רג?יו במים שם כב: ונתתי גשמיכם בעתם לא שכורה ולא צמאה אלא בינוניי4 שכל ■הזמן שהגשמים מרובין מטשטשין את הארץ ואינה מוציאה פירוו* שם שם- שם בעתם בלילי רביעית ובלילי שבתות. אבא חלקי׳ בר בר,^־ דחוני המעגל הוה וכי מצטריך עלמא למיטרא הוה משדרי רבנן לגביי‘ ובעא רחמי ואתי מיטרא שש כג.	חנן	הנחבא כי מצטריך עלמא למיטיב
הוו משדרי	רבנן	ינוקי	דבי	רב	לגביה שם שם: דבי נשיאה גזי
תעניתא ולא אתא מיטרא שם כד. אמר (רחב״ח) רקיע רקיע כםי פניך! לא	אכסי	אמר	כמה	עזין	פני רקיע! איכסי ואתא מרטר^
•שש כה. לרך	ר״ע	אחריו	ןאמר	אבינו מלכנן ^,ן לנן מ»ך אלא אי*71
וירדו גשמים. אמר משיב הרוח ונשב ןרקא אמר מןךיך הגשם ואתא מיטרא שש שש: ד׳ מינים אלו גדילין במים לפיכך הן באין פרקליטי? למים יחש׳ תענית א בזכות ג׳ דברים גשמיכם יורדיץ בזכות ארץ בזנו^ החסד ובזכות היהורין שם ג שברו בריורת את ערפן מיד מטר יורד ש£ fiSF לא כמדת הקב״ה מדת בשר ודם מדת בו״ד אדם שופת קדירה ואח״ב נ^! לתוכה מים אבל הקב׳ ה נותן מים ואח״כ שופת הקדרה מ• •לד. טו. מכו? שבו ■אוצרות שלג ואוצרות ברד ועליירת טללים רע,ם ועליירת אג5’6 הגעה ים: וטל שעתיד הקב״ה להחיות בו •מתים שש שם שם פתח ר” ודיש ואותו. היום תקופת תמוז היה נתקשרו. שמים בעבים ונראה כמק. קשת ב^? שם יד: א״ל (דור) שמא עובדי ע״ז יש בכם ? דכתיב ועבדתם אלהי^ אחרים ועצר את השמים ולא יהיה מטר. שמא עוברי עבירה יש בכט־* דבתיב וימנעו רביבים. שמא פוסקי צדקה ברבים יש בכם ואין נותנין ן יבמות עת: x מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד ? הרקיע ומאי .ניהו ? ^^ כתובות ה.. מטר משקה מרזה ומזבל ומעדן וממשיך שש י נ מיום ע״ינ ביהמ״ק אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה סוטה מח .״ ה?ב^ משיב .רוחו ומעלה נשיאים ומוריד מטד ומצמיח אדמה קידושין לב: כילו,! שני ,יסורו דרבי..לא, אצטריך עלמא למיטרא כ״מ פה מ,ם קשים .עבים סוב׳•?
גשם	213
אותן. עבים" .קשים ..רוח מפזרתן ב־ב.? הרבה טיפין בראתי בעביט וכל טיפה, וטיפה בראתי לה דפוס בפני עצמה שם־ טו •רוח דרומית מעלה רביבים. ומגדלת. עשבים. הא דאתיא מטרא בניחותא (בא מן הדרום), הא בשפיכותא (מן הצפון). מיום •שחרב ביהמ״ק לא הוגשמה רוח ־-דרומית.-מיום שחרב ביהמ״ק אין-הגשמים יורדין מאוצר טוב :שם בה. סיתוואי־הוא ולא מצינא דאתי מתלגא (שלג). וממיטרא סגהדר ן צו: נענה ר׳יט ואמר טוב אתה (ר׳א) לישראל מטיפה של ■גשמים שם קא. אמרו (דור ־ המבול) כלום צריכין אנר לו■־ אלא לטיפה של גשמים יש לנו נהרות ומעינות שאגו מסתפקין בהן ש: קה^ כעי רחמי (אליהו) והבו .ליה אקלידא (מפתח) דמיטרא. ג׳ מפתחות לא נמסרו לשליח של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים שם ל--שחטו לה גברא ואתי מטרא ?r נה. ולא כבו ־ גשמים אש של עצי המערכה אבות ה מה טל חרמון אין בו מעילה אף• שמן המשחה שבזקן אהרן אין בו מעילה הוריות יב. חיטין׳ שירדו בעבים לשתי הלחם מאי ן מגמות־■ .סט: טרח שיתא ירחי דסיתוא אתיא מטרא טבעיה בימא מילין ם. רנב״פ׳הויא 'ליה ההיא גינתא שדי ביה ביזרני "(זרעים) ׳ ולא צמח בעא רחמי אתא מיטרא וצמח שם שם: משעלו בני הגולה פסקו הזיקין יהזרעות והרוחות ׳והרעמים “ששי סי. אלו' הן ימות הגשמים משתרד רביעה שניה תוספתא טהרות ז כשם ’שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא כך׳ היא מזכיר שם מלא בירידות גשמים. ג׳ דברים שקולין זה כזה ארץ׳ ואדם ומטר ושלשתן מג׳ אותיות ללמדך שאם אין אי/ או1 מטר . ואם אין מטר אין ארץ ואם אין שניהם אין אוים• קשה היא גבורו7.גשמ,ם שהיא שקולה כנגד ■כל מעשה בראשית. אף מכנסת הגליות. אף מכפרת. על החטאים. ושקולה •כנגד תחיית המתים נ׳ר יט גוי אחד שאל את. ר_יכ״ק אתכם יש לכם מועדות ואנו ’ יש לנו מועדות בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים ואימתי. אנו ואתם שמחים? בירידת גשמים שם שם,בשעה שהמטר יורד בהמה מבקשת תפקידה. אלמלא אדם אין ,ברת ^יי .לארץ להמטיר עליה עם שב מפני ד׳ דברים חזר בו הקב״ה, שלא תהא הארץ שותה .אלא מלמעלן מפני בעלי זרוע ובשביל להךיח^.טללןם, הרעים ^’ייא״הגבוה שותה, בנמוך .ועוד , שיהיו הכל תולין., עיניהם.. כלפי מעלה */־.שש,ה׳ ,שמות נקראו לו . (לענן)., עב אד^ענן .ונשיאים חזיז ש,; שם א״ל הקכ״די-,:(לאברהם); מה . טל זה .,פורח.״ אף עונרתיך . פורחים,.מה הטל־ הזה סימ1 לברכה לעולם אף אתה סימן ברכה לעולם שש לט ונברכו בך•
גשם
214-
:הגשמים בזכותך הטללים בזכותך שש שש אמר יעקב ע״י שהייתי עוסק .בתורה שנמשלה כמים זכיתי להתברך בטל שש פו אומה (ישראל) שכל •טובה שהיא באה לעולם אינה באה אלא בזכותה הגשמים אינן יורדין אלא בזכותה הטללים אינם יורדים אלא בזכותה שם שם מטל השמים זה המן. זה הבאר. זו ציון. זה מקרא. שם שם ג׳ קילות הולכות מסוף העולם* ועד סופי והבריות ביניהן ואינן שומעות כלום היום והגשמים והנפש בשעה שיוצאת מן :הגוף שם״ר ה ר״ח גזר .תעניתא נחית מטרא אמר לאו משום דאנא כדאי ■אלא כי לא בזה ענות עני ויק״ר נ ישכור לנו מרוחות רעות ומטללים רעים ואימתי ? באלו ז׳ שבועות שבין פסח לעצרת, אם גשם היא צריבה נדבות ואם טל היא צריכה תניף אלהיט שם כח מוליך ומביא (העומר) כיי לבטל רוחות קשות מעלה ומוריד כדי לבטל טללים קשים שם שם אמרתי •לכם ולקחתם ביום הראשון כדי לזכותכם כדי שאוריד לכם מטר שש ל ניומוי דר״ת היו צריכין ישראל למטרא וא״ל רבי גזר תעניתא דיחות מטרא גזר העניתא פעם א׳ וב׳ ולא ירדו גשמים פעם ג׳ קם ודרש שם לי ג' נתנו ■מזנה לעולם התורה והמאורות והגשמים, ונתתי גשמיכם בעתם ברביעיה בלילות. בלילי שבתות. לפי שבעוה׳ז גשמים טרדות לעולם. אבל לעת״ל .הקב״ה עשה אותן ברכה שם לה דרום טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין ממנו לעולם בסדיר ג בעון ה׳ דברים הגשמים אינן יורדין בעון עובדי ע״ז ומגלי ■עריות ושופכי דמים ופוסקי צדקה ברבים ואינן נותנין שם ח מי הוא זה שתפלתו עילה לשמים והיא מורידה את הגשמים? זה שמחלק מעשרותיו בחפניו שם יב בשעה שדגשמים יורדין אף משא ומתן מתברך. אף הדגים ׳מתברכין. ראה כמה גדול ירידת גשמים ריבי״ח בשעה שהיה רואה אה הגשמים יורדין היה מברך יתפא * ויתגדל ו תברך שמו של מי שאמר והיה ■העולם שהוא ממנה אלף אלפים • וריבי רבבות של מלאכים על כל טסה •ומפה דב״ר ז ב׳ דברים שאלו ישראל מלפני הקב״ה ולא שאלו כהוגן ועמדי •זז ביאים ותקנו על יד״הם ישראל אמרו ויבא כגשם לנו א״ל הנביאים לא
שאלתם כהוגן שהגשמים סימן טרחות הן לעולם יוצאי דרכים מצערין בהם. עמדו רנביא ם ותקנו אהיה כטל לישראל שהש״ר ח אם נהקההי ־שמים שעל ראשיכם כב־זל ואין הקב״ה! מסביר פנים קלקול מעשים יש בדור קה ר ° עד שבנה שלמה ביהמ*ק מ׳ יום היו עושין גשמים כל שנה ושנה וכשגנה שלמה ביהמ״ק בקש רחמים עליהם ופסקו מן העולם ׳תגהומא נח יא כל פעולות טובות ונהמות שעתיד הקב״ה ליתן לישראל אינם
גשם 1 דאגה	215־
אלא מציון טל חיים מציץ. ילקוט ישעי׳ שצב והעבים שואגים ס ם מך הים שם תהלים תשמר כשם שטל זה אין מזיק לשום בריה .כך צדיקים לעת״ל. אהיה כטל לישראל אימתי ? כשיפרח כשושנה שם שם תשמח בנליים הקב״ה עלה על	הצדיק-ם בניע	ונמלך	בהם אם	הוא זמן טל	מוריד
טל לעולם ואם הוא	זמן גשם מוריד	גשמים	לעולם שם	שה״ש תתקזנ״א	גדולה;
ירידת גשמים ממתן	הורה שמ״ת	שמחה	לישראל וגשמים . שמהה .לגל־
העמים ולכל העולם	בהמה חיה ועוף שו״ט	קיז. ע״ע	ע׳ מים.
ד
דאגה אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקץ ולא שתה מיפ• ביום ידאג מן ריח הסה ובלילה ידאג מפני אסכרה כרבות מאחד מן האחין שמת ידאגו כל האהין כולן שבת קריז דאגה בלב איש" ישיחנה ר׳ אמי ור" אסי חד אמר ישהנה מדעתו וח״א ישיחנה לאחרים׳ ץמא עה• אף ישראל מי שיש לו ד׳ וה׳ בנים היה דואג ואומר שמא לא; ירד מן למחר שם עי• הרואה קרי ביוהכ״ם ידאג כל השנה כולה שם פח.. f לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו מי דואג ? מי שרגיל ללקית בכלי יום הוא דואג סוכה בט. אותה שנה לא עשו ישראל את יוהב פ והיי דואגים ואומרים שמא נתהייבו שונאיהן של ישראל כליית? מ״ק ט. אין מוסרין ראשי כרקים אלא לאב״ד ולכל מי שלבו דואג בקרבו חגיגה יג.. אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום שמא מחר בא ואיננו נמצא מצטער על העולם שאץ שלו יבמות סג: לא תעיל דויא (דאגה) בלבך דגברי־ גיברין קטן דויא סגהריין ק: כתיב דואג וכתיב דוייג בתחילה יושב הקב״ה ודואג. שמא יצא זה לתרבות רעה שם קת מרבה נכסים מרבה דאגה אבות ב־ ובשנת בצורת לא ידאג מדבר באברהם שנאמר ויהי רעב בארץ והוא היה בטובה ילקוט .ירפי' וצו. ע״ע ע, אנחה, בכיה, עצבות, פחת צער. דבןף דיבור, <דבר, דברה, מלה. פטפוט) כל דבור ודבור שיצא מפי־ הקב״ה לטובה אפילו	על תנאי לא הזר בו ברכות «•	לימא	לן נר
מהגי	מילי מעלייתא דאמרת	מ שמיה דר" ה שם ח• דברים	שביני	ובינך
כבר	גשמען בין מחיים שם	,״. וןרהור לאו כדבור דמי	שם כ:	דברה
תורה כלשון בגי אדם שם לא: לפי שהנשים. דברניות הן שם סה: ממהדורי־ פילי ומסמרטוטי בלפי שם נא: לעולם יהיו דבריו. של אדם סועטץ לנגי־
■216	'דבור ׳ 5 v
יהקב״ח ־ שם שאג יבר קפרא הוה מזבן מילי בדינרי שם =ב: ־ פתח ר״י ראש •המדברים’בכל מקרם שם ס» מילי דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין םגיו יתש'ברמה כ נ כל 'פיטטיא בישין ופיטטיא ׳דאורייתא מבין שם שם ט־אסילו כל !מצותיה של תורה אינן שוות לדבר אחד מן התורה ירוש, פאה א ואמאי ■קרו' ליה ראש המדברים" בכל• מק ם ? ׳שבתימ אין דיבור אלא נחת שם םג• ■וישב משה דברים	שמשבבין דעתו של אדם. ויגד משה	דברים	ש?ןשי1
לאדם	כגידין ז!5	3ז׳ מה פטיש זה נחלק לכמה ניצוצות	אף כל	דיבור
יודיבור	שיצא מפי	הקב״ה נחלק לע' לשונית. כל דבור ודבור שיצא מפי
הקב״ה	קושרים לו	ב׳ כתר־ם. כל דיבור ודיבור שיצא מפי	הקב״ה	נתמ׳א
•כל הצילם כולו בשמים וכיון שמדיבור ראשון נתמלא דיבור שנ' להיכן הלך ?- כל דיבור ודיבור י שיצא מפי הקב״ה יצתה נשמתן של ישראל* •כל'דיבור ודיבור ־ שיצא־ מפי הקב״היחזרו ישראל לאחוריהן י״ב מיל ■שם •סח: .־ודבר דבר ׳שלא ירא דבורך של שבת כדבורך של חול דבור אסור •הירה ר מותר שפקע: מניין •שהדיבר כמצשה ? שנאמר בדבר ה׳ שמים •נעשי שם ק'־: א*ל דבריך יבטלו בחייך " מימי לא מלאני לבי לעבור יעל דבריי. חבירי .שם קלי• ודיבור מי אסיר (בשבת) ? עם קג. שהיו נוסעי! וחוג ץ י על פי ׳ ־הדבור ירוש׳ עבת «י אלו ואלו דברי אלה ם חיים הב זגייז-ן י*•• אימתי שמחה לאיש במענה פיו ? בזמן שדבר בעתו מה טיב "שש נד• אין אלו אלא דברי נביאות שם ם ג כל דמותיב מלה קמי רבי אזיל לשאול בלא ולד שש סנ• לעולם אל יוציא אדם דבר > מגונה מפ״י פסחים ג• י כשבאתי והרצתי דברים לפני ר״א אמר לי ברית הן הן הדבר ם ■שנאמר!, לו למשה בסיני cr לח: כל דבריך איבן אלא דברי תימא עם עב• הפוך בנבילתא ולא תיס ך במילי שש לג• לפי שעברו על עשרת הךיבר^ ■יהא נותן כל 'אחד ואחד י׳ גרה ירוש׳ שקלים כ למה הקדים קריאה לדיבורו •לימדה תורה ד״א שלא יאמר אדם דבר להכירו' אלא א*כ קרהו יומא ד: עד מתי אתה מגבב דברים? שם עי. מנעי לשונך'מדברים בטלים כדי שיא ■יבא גרונך ל,ד, צמאה שם ש• י כל המקניט את חבירו אפ לו בדברים צריו לפייסו שם פז. ולא אמרתי דבר שלאי שמעתי ׳מפי'רבי לעולם־ סובה כח’ דבר זך, 'רבינו הגדול' אמרו' והמקום יהיה בעזתישם■ לג׳קטן 'יודע לדבי אביו לומדו תורה וקר" ש עס^-יהא רעוא דכל כי הני מ'ילי"־מעליו״א תדרשון משמאי ביצה בח.־ :־ל סליק׳ר׳אבא אמר ייהא7רעוא דא מא“ מ5ךחא ותתקבל שמלח הל״ו דברי‘׳תורה ואץ ־דברי‘תורה "צריכץ^חידק. ויביי
217
דבור
סופרים צריכץ חייוק ירה יע- זמר וכמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין הם : יכולה לדבר שם בז• דברי תורה עניים במקומה ועשירים- במקום אחר׳ ידוש׳ ר״ה גד• 'ועד שלא כלו מתי מדבר לא היה דבור . עם משה תענית ל 4 אילין מיליא לא מסייען ולא תבדן ירוש׳ תענית ב־ יב כל האומר ־. דבר ■גשם. אומרו מביא גאולה לעולם מנידה טו. מלה בסלע משתוקא בתרין שש יח.י כל דיבר ודיבור שיוצא מפי הקב״ה נברא ממנו מלאך ארזד הגיגה יד שתיקותך יפה מדבוריך j יבמות סה. משום דאתו ממולאי אמריתו מילי מוליתא שם עי• נאץ דברים• כשהן יוצאין מפי עושיהן תוספתא יבבות. ה^ דברים בגו י כתובות קיא• דיבורא• קשה לעינא ומעלי לאשתא נדרים מא. תוך כדי דיבור כדיבור דמי שם ®3■ וכמה הוך כדי דיבור ? כדי שאלת שלום מירב• פה שעתיד: לדבר עם השכינה ינק דבר כמא ?. סוטה יב: עברי לדבור ידוש■ סוטה ז כשנאמרו דברים לפני ר״י קרא עליו המקרא הזה שפתים ישק משיב דברים נכוחים גיטין ט• - ודברי .שביב מרע ..ככת ובין .וכמסורין דמו שש ע• מהו לאידבקו בהו? א״ל מילייהו. נפישין, ,שם נח. אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה□ שם נז: דברים שבע״ס .אי אתה רשאי לאומרן בכתב שם ם: דברים שבלב איבש דברים קידושין טטז אתי דיבור ומבטל דיבור שם נש. מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות האח־ונית נאבר בהש טוב? ב״קגי: דבר הכתוב בהווה שם שש שם א מא לכו מלתא. דשויא להרוייבו־ ששהו,.דבר ולא חצי דבר שש ע: תרי תוך כדי דבור הוי שם עג •־ אבל אמרו .מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא . עת ד לחפרע .ממי שאינו עומד ,בדיבוךו ב״ם מך., והנושא ונותן בדברים לא קנה שם טח• . ודברים, .אין בהן משרש מחוסרי אמנה שם מט. פטומי מילי בעלמא הוא שם סו• והנושא ונותן בדברים אין לו עליו אונאה אבל אמרו .חכמים כל המבטל את ,דבריו, אץ רוח חכמם נוחה הימנו. כשם שאונאה במקח כך א1נאה בדברים תוספתא ב״ם נ עד . שלא כלו מת• מדבר לא היה דיבור.. עש משה ב״ב קנ׳א דבר אחד לדור ואין שני ’דברין לדור סנהדרין, ח• מילי דכדי לא דכירי אינעי שם כשי’ דברי חכמים בלשון נקיה ?זש סה:אןזר הדברים אחר דבריו של שמן שם פט ג כל המחליף בדבורו כאלו עובד ע״ז. שם צב. כל דיבור לשון קשה מכות יא. חכמים הזהרו בדבריכם אנות א יכל המרבה דברים מביא חטא שם שש וכל דבריהם כגחלי אש שם ב פעמים ששתק ומקבל שכר על השתיקה פעמים מדבר ומקבל שכר על היוכור זבחים קשה כשם שהדבור יפה לבשמים כך דבור רע ליין מנחות פז,.
דבור
218
כל המשכח דבר אחד מלמודו עובר בלאו שם צט. דבריכם שאמרתי לפניכם מעוות הם. בידי חולין נו. אמרו עליו על ר׳ ש בן חלפתא שעסקן בדברים :היה שם !t: מה אומנותו של אדבם-בעוה״ז ? ישים עצמו כאלם יכול אף *לדברי תורה ? . ת״ל צדק תדברון שט פט. דברה .תורה לשון הבאי. דברי :חכמים לשון הבאי שם צ: מצוה לשמוע דברי חכמים שם קו. דבר גדול :דברו מרגלים באותה שעה א״ת כי חזק הוא ממנו אלא ממנו כביכול •ערכין טו: ואין דנין דברי תורה מדברי קבלה נדה כג. ג, שותפין יש באדם. יוהקב״ה נותן בו ודבור פה שם לא. אמר לא אברא אותה (את האשד.) לא •מן הפה שלא תהא דברנית כ״ר יח ולמה לא גלה לו ? כדי לחבבו בעיניו •דליתן לו שכר על כל דבור ודבור שם לט ואי פטטין את בעי והנה רחל .בתו הדא אמרת שהדבור מצוי בנשים שם ? כל מקום שכתוב דבר דברים ;הדברים אלות ותוכחורת הם שטיר □ז כל ישראל עומדים לפני הר סיני ׳ואומרים אם יוספים אנחנו לשמוע ומשה שומע קול הדיבור עצמו וחיה •ויק״ר א אפילו דברים שאתה רואה אותן קוצין בתורה תלתלי תלתלים הן ■שש יט ואליהו מקריב בשעת איסור הכמות? הקב״ה ’ א״ל שנאמר ובדברך ■עשיתי בדבורך עשיתי שם כב ולא יראה בך יערות דבר ערות דבור זה .נבול הפה שם כד שלומית דהוה פטטא בשלמא שלם לך שלם לבון שם ינ גודבר דבר אימיה דרשב״י כד הוה משתעיא מותר מילין בשבתא א״ל שבתא. היא! והות שתקא שסלד ולמה נכתבו ה׳ תיבות על.כל סדר וסדר? כנגר .התורה שהיא ה, ספרים בשד״ר ע משה עד שלא זכה לתורה כתיב בו ^ איש דברים אנכי כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו להתחיל לדבר דברים -דב״ר א מלאך היה מוציא הדיבור מלפני הקב״ה על כל דיבור ודיביי ג ומחזירו על כל אחד ואחד מישראל וא״ל מקבל אתה עליך את הדיבור :הזה ? כך וכך דינין יש בו. הדיבור עצמו היה מחזר על כל או״א מישראל י1א״ל מקבלנו את עליך ? והוא אומר הן והן מיד הדיבור נושקו על פיו שהש״ר א ב׳ דיבורים שמעו ישר אל מפי הקב״ה. וכיצד היה הדבור יוצא •מפי הקב״ה ? מלמד שהיה הדיבור יוצא מימינו של הקב״ה לשמאלן על •ישראל וחוזר ועוקף את מחנה ישראל. והקב״ה מקבלו מימינו וחוקקו על -הלוח. הדיבור עצמו היה נחקק מאליו. ב, דברות שמעו ישראל מפי הקב״רי• -ורבנן אמרין כל הדברות שמעו ישראל מפי הקב״ד, שם שם ולא היר• הדיבור מדבר עם משה עד שתמו כל אותו הדור שם כ בשעה ששמעו -ישראל בסיני אנכי פרחה' נשמתן. חזר הדיבור לפני הקב״ה ואמר רבש״ע
דבור	219
אתה חי וקיים ותורתך חיה וקיימת ושלחתני אצל •מתים כלם מתים! באותה שעה חזר הקביה והמתיק להם את הדיבור שם ה דברים הללו סתומין כאן ומפורשין במקום אחר רות״ר כ וכי לא היה הדיבור אלא למשה בלבד ומה ת*ל אל משה ואהרן ן כשם שהיה משה כלול לדברות כך אהרן מחוטא בא די עשרת הדברות כולן בקול אחד יצאו מפי הגבורה מה שאין הפה של הדיוט יכול לדבר שש יתרו יא כל דבר שנאמר בה לי יש בה ברכה שם תרומת ד לא היה מדבר (הקב״ה עם משד.) אלא בקול מתן תורה. ובו היה מדבר על כל דבור ודבור. שגזר הקב״ה על הדבור שיצא והלך אצל משה ועשה לו הקב״ה שביל שבו יוצא הקול עד משה ולא נשמע לכאן ולכאן. שכל דבור ודבור שיוצא מפי הקב״ה הכל במשקל שם ויקרא * כל הדברים האלה נאמרו בדיבור אחד ושאר כל הדיברות דיבור דיבור בפני. עצמו מכילתא יתרו ד מפני מה לא נאמרו עשרת הדברות בתחלת התורה ן שש שש ה דברי תורה כל זמן שמתיישנים בגופו של אדם ד»מ משתבחים ספרי עקב טח מלמד שנסתלק מאהרן ודבק במרים מפני שלא היה אהרן עסקן בדברים. מרים אמרה אלי היה דבור ולא פרשתי מאצל בעלי אבות דר״ב ט הוי דן דבריך עד שלא תוציאם מפיך ד״א זוטא ג ואל תתן אזניך לשמוע דברים בטלים שהן נכוות תחלה לאיבריך שם ד והורתיך אני יורה דברי לתוך פיך כחץ ילקוט שמית קעיא כשם שהיה משה כלול לדברים כך היה אהרן כלול לדברות שם וארא קעט אין לשון ידבר אלא לשון קשה שם שש ק־»א עד שלא נבחרה א״י היו כל הארצות כשרות לדיבור משנבראה א״י יצאו כל הארצות ששנאנו כיון שהיה משה מדבר היה• אהרן מרכין אזניו לשמוע באימה. והדבור יוצא מביניהם כאלו שניהם מדברים שש שם ק«א אדם מדבר עם חבירו הוא שומע רגש קולו אבל אינו רואה מאורר וישראל שמעו קול של הקב״ה וראו את הקול יוצא. מסי הגבורה • בברקים ורעמים שש יתרו וגט ראו דבר של אש יוצא מפי הגבורה ונחצב על הלוחות שם שם ש להודיע שבחן של ישראל. שכשעמדו לפני הר סיני ־ היר שומעין את הדבור ומפרשין■ .-.אותו ׳שם שם שם ב' דיקולוגין (מליצים) היר עומדים ׳ לפני אדריינום היה אחד מהם מלמד על הדיבור שהוא-יפה ואחד על• השתיקה א*ל האחד מרי אין טוב מן הדבור? אלולי הדבור היאך הכלות מתקלסות יהאיךהיהמשא ומתן בעולם ? מיד בא לדבר (המלמד על השתיקה) עמד .המלמד ^ל הדבור וסטרו על פיו א*ל, ■המלך למה סטרח אותו? א״ל מרי אני למדתי מן הדבור על הדבור וזה בא ללמד משלי על שלו שם בהעלותך תשלו
י דבור
220■
במראה זה מראה דבור שם שש תשיט כי דבר ה׳ 'בזה'המבזה דבור שנאמר לו• למשה בסיני שם שלחתששט כדאי היה הדבור לאהרן אלא שגדולת משה •גדולה שם קרח תשג: אין וידבר אלא לשון עז שם םטות:תש£ה אלה הדברים ■מלמד שהיו דברי תוכחות שם דב־ים תשפה משה מתחלה אמר לא איש דברים אנכי כיון שלמדו הקב״ה בתקונו התחיל צווח אלה הדברים -שם שם x-n כך אמר משה אצל הקכ״ה שברא את הפה ואח הדבור לא איש דברים אנכי אבל אצל ישראל אלה הדברים שם שם תשצה שלא תאמר וכי לא נתנבא משה אלא י, דברות מנין לכל הדברות שבתורה קלות וחמורות הכללות והפרטות הגופין והדקדוקין ? ת״ל ככל אשר צוה -שש שם תת אמר • הקב״ה שמעו דבר ־ עד שלא תשמעו .דבר ■ שמעו דברי תורה עד שלא תשמעו דברי נבואה שמעו דברי נבואה עד שלא תשמעו תוכחות ישם ירשי׳ רפד לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך בדבור אחד נאמרו שם תהל ם ת ע®- בדוד שנדבר עמו בחזיון ובדבור שם שם תתט אמר הקב’ה ל רמ נתתי עשרת הדברות לישראל והם •הפכום לרעה שם איכה תתקצט מה הים הזה בין גל לגל גלגלים קטנים כך בין דבור לדבור דקדוקים של הורה שם שה״ש חתקצא סוף דבר הכל נשמע סוף דבורו של אדם הכל משמיעין את מעשיו כשי היה פלוני זה ירא •שמים היה פלוני זה. למד. קי. ן אותו דבר ? דדבור טבין עם בישין שם קהלת תתקשט יוכל אורייתא מתפרשת בע׳ אנפין והכי היא בכל מלה ומלה דאורייתא זהר כראשית וליה מלה זעירא באורייתא ־דלית בה כמה ארחין ושבילין ורזין בחכמתא עלאה שם חוליות כל מלי דאורייתא כלהו מלין עלאין ויקירין שם ויצא ■ ולית לך מלה באורייתא דלאו אית בה רזין עלאין ־ וקדישין שם פק׳ן ביומוי
קדמאי הוה בר נש אמר לחבריה אימא לי מלה חדא באורייתא וטול -מנ•! כסף השתא אמר-בר נש לחבריה טול מנה כסף ואשתדל באורייתא ■ ולית מאן דירכין אודניה שם חרושה ''כל מלה ומלה לא הוי מתקיים עז*
זס/יק ברעותא ומברי אדם דיהוי משתדל באורייתא ובגיגיה׳ אתקיים עלמא שם שם ואסור למקרי בספרא דאורייתא בר חד בלחודוי יוכלא צייחק ושתקין בגין דישמעון מלין מפומי' כאלו״ קבילו לה בההיא שעתא מטורא דסיני שם ויקהל לית לך מלה באורייתא ׳דאמרין כלהו חברייא דא ■הכי ודא הכי דלא אזיל כלא לאתר חד ולמביע חד שם ויקרא ולית לך מלה באורייתא או אות זעירא דלא רמיוא בחכמתא עילאה ותליין מיניה תלי
•ל תלין רזין דחכמתא עלאה שם אח*י כל מלויי דאורייתא "סתום וגליא בבא
221
דבור 1 דבק׳ית
־זשמא סתום• וגליא שם־ •־שם מלין דאורייתא לא מקבלין טומאה •צם קדושים זרי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתר לאחזאה ספורים בעלמא זמלין דהדיוטא שם בהעלותך אסור לאקדמה במלה דאורייתא עד דישמע מלה וידע לה על בוריה שם בלק ולית לך מלה באורייתא דלית בה כמה עוציצין מצהרן לכל סטר שם שם כמה חביבין מלי דאורייתא דלית לך ■מלה זעירא דלא תשכח לה באורייתא שם פנחס ולית מלה זעיר דאתיא .באורייתא דלא נפקת מפומיה דקב״ה שם שם. ע״ע ע' אותיות, אמירה, דרשה, נבול פה,• פה, קול, שיחה, שתיקה.
זבורה, ע, דבש.
מקרת אלו בנ״א שהיו אובלים ושותים. זה עם זה ודובקין מטותיהן זו
בזו שבת סב: וכי דרכו של בועז לדבק עם הגשים ? ■ כיון דחזא ערות דבקה בה אמר שרי לאידבוקי בה שם קע: הרוצה שיתעשר ידבק -בזרעו של אהרן פסחים מם כל שיש בו ג, סימנים הללו (רחמנים וביישנים עגומ״ח)	ראוי	להדבק	באומה זו	יבמות עט. ההוא	יומא	דהרה ליה נח
נפשיה פתח עלי, ההוא ספדנא שמחה לתוגה נהפכה ששון ויגון בדבקי ע״ק כה:	לעולם ידבק אדם בג׳ דברים ויתרחק מג,	דברים	•צם קט. ואתם
־הדבקים	בה,	אלהיכם	וכי אפשר	לאדבוקי בשכינה	והכתיב כי ה, אלהיך
אש אוכלה? אלא כל	המשיא בתו	לת״ח והעושה פרקמט־א	לת״ח והמהנה
’ת״ח מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה כתובות קיא: אהרי ז;/ אלהיכם. תלכו וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה ? אלא להלך אחר מדותיו של הקב״ד, מה הוא מלבש ערומים אף אתה הלבש ערומים ■-סוטה יד. ורות דבקה בו אמר הקב״ה יבואו בני הנשוקה (ערפה) ויפלו :ביד ■בני ׳הדבוקה שם מב: א״ל'(אונקלוס לטיטוס) ישראל מהו לאידבוקי בהי ? נימין גו: אם ראית ב׳ בני אדם שמתגרים זה בזה שמץ פסול יש באחד מהן זאין מניחין אותו לידבק אחד בחבירו ק דוש ן עא: מדביק אדם 'תירה ־ נביאים וכתובים באחד ניב יג: זו רות המואביה ששבה ונדבקה 'בני" לחם ■שם זא לעולם ידבק אדם בטובים שט קט: ואתם הדבקים גה''אלקיכם כשתי תמרות הדבוקות זו בזו. דבוקים ממש סנהדרין סד. ^רכ לגבי דהינא ואידהן שבועות מז: איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם ? חכר בזע אנומג •והתורה נקנית במ״ח דברים בדבוק ע״א בדקדוק) חברים
דבקות 1 דבש
222.
עם ו י> כתנות עור שהן דבוקים לעור ביר כ ואין ארור מתדבק בבייר .עם נט בג, לשונות של חבה חבב הקב״ה את ישראל בדביקה בחשיקת ובחסיציי עם. מ וכיון .שעשה .משה את הפסח• גזר הקב״ה לד' רוחות העולם ומן .הרוחות שבג״ע .הלכו ונבדקו באותו הפסח שמ״ר יט לאהבת את ה׳ אלקיר .ולדבקה בו אי .זהו .דיבוק ? שמאלו תחת לראשי עהע׳ר ב קדושים תתיר למה ? לפי שהדבקתי אתכם למתני תנהומא קדושים ה כשם שהעמיד מלכיס חכמים ונביאים לישראל כך העמיד לאוה״ע ונדבקו מלכיהם ונביאיהם וחכמיה0 של ישראל עם האומות w כיק א כל המדבק בעוברי עבירה אע״ם של* עשה כמעשיהם ה״ז מקבל פורענות וכל המדבק בעושי מצוה אע״פ שלא עשה כמעשיהם ה״ז מקבל שכר אכזת דד״נ ל אם חפץ אתה להדבק באהבהי חבירך הוי נושא ונותן בטובתו ד״א ז.יטא ב ישראל שמךובקים לחייו של עולם על אחת כו״כ שיהיו קיימים לעולם ילקוט ואתחנן תתכד ולמדתם שתה* למודך תם כדי שיהא ריוח בין הדבקים שם עקב תתע ובו תדבקון הפרישי עצמכם מע״ו ודבקו במקום שם ראה תתפי אוי להם לרשעים ולדבקיהם ואשריהם לצדיקים ולדבקיהם שם ירטי׳ יצא ומה המלבושים שדבוקים לצדיקי0 ירדו ־לאש'ולא ניזוקו ישראל שהיו דבוקים לצדיקו של עולם שהוא חי וקיים על אחת כו־כ שינצלו מדינת של גיהנם שם שם שם. ע״ע ע׳
חברותא, קורבה.
דבר, ע׳ דבור.
ךב^. (דובשן, דובש, דבורה) האי דובשא דתמרי מברכין עלויה שהכי נהיה בדברו מ*ט ? זיעה בעלמא הוא- כרכות" לח. ר. דברים מרפאי! את החולה מחליו - ורפואתן רפואה דבש שם מד•’ דבש אחד ׳מששים ■לם! שם בו: והסופגנין והדובשנין והאסקריטין פטורין מן החלה הלה א ד המוצי* דבש כדי ליתן על הכתית (פצע שע*ג סוס וגמל) שכת עז: הדביש (נתקלקל הדבש) למאי חזי ? לכתיתא -דגמלי שם קני: לנערים לחם לזקנים שמן לתינוקות דבש יומא עה: אכל דבילה קעילית ושתה דבש וחלב ונכנס למקד* חייב שם עז מי שאחזו־ בולמוס • מאכילין אותו דבש וכל מיניךמתי?’* שהדבש וכל מיני מתיקה מאירין •מאור עינו של אדם שם פג: אבל קוי° אכילה מגרר גריר (הדבש>. . מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אליה בדבש• אף סולת נקיה בדבש. אפילו קמחא דשערו בדובשאישם- שם שם רב״י איקלע לבני ברק חזינהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני וקנטיף. דובשא מתאיני
223
דבש
יהלבא סייף מנייהו ומיערב בהדי הדדי אמר היער זבת חלב ודבש. אמר ריכ״ד *לוד לאונו ג׳ מילין פ״א קדמתי בנשף והלכתי עד קרסולי בדבש של ׳תאינים. אמר ר״ל לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של ציפורי והוי שיתסר מילין אשיתסר מילין. אמר רבב״ח לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של כל ־■א״י כתובות קיא: הנודר מן הדבש מותר בדבש תמרים בדדים בג. מאי נופת צרפים ? זה דבש הבא מן הצופיא פומה מח: ליתי עפרא מטולא דבירת .־הכסא וניגבול בדובשא וניבול דמעלי ליה בימין פט. ותנאי ב״ד הוא שיהא ׳שופך יינו ומציל את דובשנו של חבירו ב־ק קיר: לא חרדל מסרסן (את .־הדבורים) אלא מתוך שפיהן חד חוזרות ואוכלות את דובשנן ב״ב 6• דבש בכוורת אינו לא אוכל ולא משקה שש ׳צם עם נהירנא כד הוו בצע ׳ינוקא חרובא והוה נגיד הוטא דדובשא על תרין דרעוהי שש צא• איל <ר״ע> לכך אני משחק כל זמן שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ ואין •פשתנו לרקה ואין דובשנו מדביש מהדרין קא דבש וכל מיני מתיקה קשין ?מכה. עבר על דברי הרופא ואבל דבש וכל מיני מתיקה מכתו גרגותני ■יריש׳ הוריות נ מרבה אני דבש דבורים שאין לו שם לווי ומוציא אני דבש הגזין •והצירעין שיש לו שם לווי בבורות ז: מפני מה אמרו דבש דבורים מותר ? מפני שמכניסות אותו לגופן ואין ממצות אותו מגופן שם שש שם מעט דבש דבש בריא <קשה) כאבן כ״ר צא אומרים לה לצרעה לא מן דובשך ולא מן עוקצך בפדיר כ מה הדבורה הזו דובשה מתוק ועוקצה מר. דובשה לבעלה ועוקצה לאחרים כך דברי תורה סם חיים לישראל וסם המות לאה״ע. מה הדבורה זזזארת כל מה שהיא מסגלת לבעליה דב״ד א דבש וחלב מה הם מתוקין 'אף דברי תורה מתוקין. אי מה דבש יש בו קצרים (חלקים מאוסים) יכול אף ד״ת כן? ת״ל הלב. מה דבש וחלב כשמעורבין זה בזה אין מזיקין ־הגיף כך ד״ת שהש׳ר א כל מי שאומר דברי תורה ואינן ערבין על שומעיהן כדבש זה הבא מצוף נוח לו שלא לאמרן שם ד צלן של דבורים "אין בו ממש קה״ר ד מה דבורה זו כיון שהיא מכה לאדם מיד מתה אף ■אתם הנוגע בכם מיד נפשו יוצאה חנחומא שלח האוכל רביעיות של דבש לבי נעקר אמר ר״י ועל לב ריקן כלה רכתי א אי קלים (פירות א״י) יכול לא יהי שמנים ? ת״ל ארץ זבת חלב ודבש שמנים כחלב ■ומתוקים כדבש ־ילקוט שלח תשמג ויניקהו דבש מסלע זו משנה שם האזינו חתקמד אם תאמר שאין בכל המשקין מתוק מדבש ד״ת מתוק מדבש שם תהל ם תרעו כל זמן ^אתה משמיע קולך בהם הם נעשים לך דבש וחלב .שם משלי תתקכט דבש
דבש J דג
'224
מצאת אכול . דייך זה 2ן עזאי פן תשבענו- ןה״3ן זומא שם שם תחקסאי
^״.-. . - -	ע״ע ע,: ־מתיקות.
ך^׳ (דגים, דג ־ מליח, גילדנא, הרסנא,: כוורא, ־כילכיד, מעיני, נון. צחנה* •שוביטא, ציר דגים) ־וינצלו את מצרים־עשאום :כמצולה שאין בה דגי®
כרכות ט: מה־ דגים שבים מים מכסים־ ■עליהם ואיך עין הרע שולטת .בה® אף זרעו של ־ יוסף שם כ. הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חולי מעי® ולא עוד ?אלא־ שדגים קטנים מפרין ומרבין ומברין כל גןפו של אד® עם ם.׳ ־כל נפש־ משיב נפש אפילו גילדני דבי גילי (דגים קטנים :הגדל,® באגם).• דג קטן מליח פעמים שהוא ממית 3ז׳ בי״ז ובכ״ז וא״ל בנ״ג ולא אמרן אלא במטוי ולא• מטה •(נצלה ולא נצלה) אבל מטוי שפיך ליה־־ לן בה שם פד: י׳ דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות ושדרו ;של ד^ ודג, מליח־ שאינו מבושל כל צרכו שבנה. י׳ דברים מרפאין את התולה־ מחליו ורפואתו רפואה וי״א אף דגים קטנים •ם: נז: משל לשועל שהיה מהלך ע״ג הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום אזל מפני־ מה-אתם בורחים ? שם סא: בצל שנתנו בתוך עדשים ר״י מתיר בצחנה־ (מאכל מדגים קטנים) שאינו אלא ליטול את הזוהמא תרומות יא ג׳ כלי זמן־שמזיקין מוסיפין גבורה דג ונחש וחזיר שבת עז: .מהו לכתוב תפילין, ע״ג ■־עור •של דג.טהור? א״ל אם יבוא אליהו ויאמר.. שם.; קח.. רבא מלה. (בע״ש) שיבוטא שם קיט: חוץ מן המליח הישן ודגים מלוחין קטנים שהדחחך־ זו הוא גמר מלאכתן שם קמט: ביניתא דאיטווא בהדי בשרא • אסרה רב^ למיכלי משום דקשיא לריחא ולדבר אחר פסחים עו: עור דג- כולן קשי! לדבר	אחר (תשמיש!. דג שיבוטא.	ביומא	ניסן	שם קייב: ואמת ה׳	לעול®
דגים שבים אמרוהו שם קיח: הביאו לפני יותר מש, מיני דגים קטנים בתמחו? שקלים	יא. זכרנו את הדגה אשר	נאכל במצרים רב; ושמואל ח״א דגי®:
וח״א עריות. כשהיו ישראל שואבין מים הקב״ה מזמן להם :בתוך המי® דגים	קטנים בכדיהן	«ו0א י.ה" הא,	צחגתא	ךגב	נהרא שריא מ«ט ?	אילימא־:
משום	דרךיפל מיא	והאל דג טכא כיןן	דלי"	ליה חוט י השדרה	לא מצר
קאים והא קא חזינן דקאי ? סובה יא דגים קטנים מלוחים אין. בהם• משים בשולי עכו״ם כיעד, טן. .רב איקלע לבי ר״ש אייתו לקמיהו- ההוא כווי* תילתא בישולא - הילתא מילחא ותילתא טוויא. ציידא כוורא במיר־ למיסרחיה מעלי פ׳ק ,יא. לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק ? שם נהי־ הרי שנתנו לה ■בך להניק לא תאכל עמו .דברים הרעים לחלב כגון דצי^
223
דג
קטנים כתובות ם; דאכלה כדורי הוד. לה בני חינני עם ם». דג הבא מביס צייד. רצה לאכלי במלח או אוכלו צלי אוכלו מבושל ננדרים כ: יהנודר) מן המליח אין אסור אלא מן המליח של דג. דג דגים שאני טועם אסור ברון בין גדולים בין	קטנים	בין	מלוחים	בין תפלים עם	נא: כגון שהקיז דט
ילא אכול דגים. אין מקיזין לא ? על ןדגים שם גד: נוןן < סמך עין נונא סמא לעיגים שם שם שם	כל נון	אנא	אכיל	פחות מן ליטרא	כילכיד אנא טעים
ידוש׳ נדרים י ואלו בדור המבול לא נגזרה גזירה על דגים שבים קידושין יג־. המרביע ב׳ מינים	שבים	לוקה.	המנהיג בעיזא ושיבוטא מהו ? ב״ק גה. אני
עתיד ליפרע ממי	שמערב	קי קרבי ו דגים	כ טמאין בקרבי	דגים טהורין ומוכרן
לישראל. שאין מטמאין בשרצים ב״מ סא.־ ביניתא אכרסה תקלה (לפי ■בטנה נשקלת) שש עט: זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא וחזינן ההוא כוורא דיהבא ליה אכלה טינאבאוסיאסי!ואדחוהי והי מיא ושדיוה ; לגודא . וחרוב מיניה ס׳ מסוזי ואכול מיניה ס׳ מחוזי ומלחו מיניה ם׳ מחוזי ב״ב עג: כיירא מליחא מעלי בשרא מליחא לא מעלי ■שם עד: כל מילי עתיקא מעליא לגר מתמרי ושיכרא והרסנא ימם צא: ודגים בני מלאכה i נינהו ו?? !אין סנהדרין גט * אין בן דוד בא עד שיתבקש דג 7לחולה ו ולא י ימצא שםt צח. . ל לא תינטוש (תפשט) גילדנא מאודניה דלא ליזיל משכיח (עורו) לחבלא אלא צלי יתיה בנירא שם ק: מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים אף בנ״א כיין שפורשין מדברי תורה וממצורת מיד- מתים ע־־ז ג: מה דגים שבים
הגדיל מחבירו בולע את ת חבירו ו > אף ג בנ״א > אלמלא מוראה ה ז של מלכות כל .ה הגדיל מ מחבירו בולע את ת חבירו רו ׳ שש ו ד. שני ל לדג דםC שני י לדםc דג ג ^זלישי לו סכ*תא. חלא לסיבורי ומוניני (דגים קטנים) לתעניתא שש כט. ^^’’1 ^קינא יאפונס כטספטייא ואכספטיים ואוטנס מותר. אכריז ר״א בקיסרי קרבי דגים יעוברן ניקחין ככל אדם חזקתן אינן באים אלא מפלוס;; ואספמיא שם לט. חלזון גופו דומה לים וברייתו דומה לדג מנחות מד. דגים דלאו ־ בני שחיטה נינהו מנלןv אם את כל דגי הים יאסף להם באסיפה בעלמא סגי לייי חילין כז: עופות יש להן קשקשת ברגליהם כדגים שם שש שם שלך זה השולה דגים מן הים שם סג. ז׳ מאות מיני דגים הן וח׳ מאות מיני חגבים -ש ״ם: כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו• קשקע'.ת שם סו: כל הבשר. אסור לבשל בחלב חוץ מבשר דגים וחגבים. BT ?ג: הנודר מן הבשר מותר בבשר דגים וחגבים שם קד. דגים. שעלו : בקערה	מותר לאוכלן בבותח שש קיא: דג טמא. שבלע דג טהור מותר
'דג
226
■באכילה. ’דג ־׳טמא מעריץ דג טהור מטיל בצים. רוב דגים במינן משריצין בכורות ז: הדולפנין פרין ררבין כבני אדם. מאי דולפנין ? בני ימא •(חציר אדם ־ וחציו דג). הכל משמשין פנים נגד עורף חוץ מג, שמשמשין פנים כנגד פנים דג■ ואדם ונחש שם ח. אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולד• מצידון ולעולה מאספמייא כ״ר ה יעקב איש כפר גבוראי הורה בציי דגים טעונין שחיטה שש ז מביא ב׳ דגים חד מיירן וחד אספרון וקושרן בגמי וממשיכן בנהר או בים אסור לעשות כן משום כלאים שם שם אף הדגים מוגי שים (בגשם). עובדא הוה בהדה עכו וצד חד נון ושמו יתיה ש׳; לטרין ותקילו יתיה ר׳ לטרין הוו תמן חד סב צייך א״ל דלא נהה הביעתא י ’(מטר) וכיון דנחת צדו־ חד נון ר׳ לטרין ותקלו ואשכחוניה ש׳ לטרין שם יג דומה לדגה גדולה	דגפצה עוברה ומלאה	ארעא שש לן מד•
דגים׳ הללו אין נתפסין אלא בגרונם כך בניך אין נתפסין אלא בגרונם• מה דגים הללו ׳ גדלין במים כיון שיורדה טפה אחת מלמעלה מקבלי! אותה בצמאון	כמו שלא טעמו	טעם	מים מימיהן כך	הן ישראל	גדלי!
במים בתורה	כיון שהן שומעין	דבר	חדש מן התורה הן מקבלין	א״;ו
בצמאון שם צו כל דאסר לן רחמנא שרא לן כותיה אסר לן בשר חזיר שרא־ לן מוחא דשיבוטא ויק״ר כז ז, מאות מיני דגים טהורים וח, מאיי1 מיני חגבים	טהורים ועופות	לאין	מספר וכלן גלו	עם ישראל	לבבל
וכשחזרו חזרו	עמהם חוץ מדג	אחד	ששמו שיבוטא.	ודגים היאך	גלי ז
דרך תהום גלו איב״ר פתיחתא כשנפל גורל המן באדר אמר החדש הזר• מזל דגים כשם שהדגים בולעין כך אני בולע אותן א״ל הקב״ה רשע ז דגים פעמים נבלעין ופעמים בולעין אשת״ר ו כל דמות שברא חקב״ה ביבשה ׳ ברא בים בדגים. ממונה היה הדג מו, ימי בראשית לבלוע אה יונה תנחומא ויקרא ח דגל דן בצפון אשר ונפתלי עמו כנגדן משמשין עם החמה בצפון גדי דלי דגים ילקוט פקידי תיח והיה יונה ג׳ ימים וג׳ לילוה במעי הדג ולא התפלל אמר־ הקב״ה אני הרחבתי לו מקום במעי דג זכר כדי' שלא יצטער והוא אינו מתפלל אני מזמן דגה מעוברת שס״ר, אלפים רבבות	דגים קטנים כדי שיצטער	ויתפלל.	וא״ל	דגה לדג איש	נביא שבמעיו
שגרני	הקב״ה לבלעו אם	אתה	׳ פולטו	הרי	טוב ואם לאן	אני	בילעו
עמו. מיד פלטו ובלעתו	הדגה	והיה	בצער	גדול מתוך	הדוחק	ומהיד
הטנוף	שם יונה הק: וטעמו	'(של	לויתן)	כטעם ראש של דג	שבים	מבריא
שם אובתתקנו. ע״ע ע, אכילה ושתיה, לויתן.
227.
דגל
1
1^ (נס) המעביר ד׳ אמית ברה״ר מקורה פטור. לפי שאינו דומה לדגלי מדבר שכת צח. המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנם כ״כ »■ אין דגלים אלא צבאות שמ״ר טו מהו מדבר שור ן שנתאוו ישראל לעשות בו שורות שורות דגלים שם כד ובשש אלקינו נדגול שקבע הקב׳ה שמו בשמנו ועשה אותנו דגלים. חיבה גדולה חיבבן הקב״ה •שעשאם דגלים כמלאכי השרת כדי שיהיו ניכרין כמד״ר ב .אמר הקב״ה יש לאומות דגלים ואין חביב עלי אלא דגלו של יעקב. בשעה שנגלה הקב״ה על הר סיני ירדו עמו כ״ב רבבות של מלאכים והיו כלם עשויים דגלים דגלים כיון שראו אותן ישראל שהם עשויים דגלים דגלים התחילו מתאוים לרגלים אמרו אלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן י שם שם מכאן למדנו שהיר הדגלים גדולה וגדר לישראל שם שש איומה כנדגלות ובמה אתם כנדגלות ? בדגלים שנתתי לכם שם שם א״ל הקב״ה למשה עשה אותם דגלים לשמי. סימנץ היו לכל נשיא ונשיא מפה וצבע על כל מפה. ראובן אבנו אודם ומפה שלו צבוע• אדום ומצוייר עליו דודאים שמעון פטדה ומפה שלו ירוק ומצוייר שכם לוי ברקת ומפה שלו שליש לבן ושליש שחור ושליש אדום ומצוייר אורים ותומים יהודה בפך וצבע מפה שלו דמותו כמן שמים ומצוייר אריה יששכר ספיר ומפה שחרר דומה לכחול ומצוייר שמש וירח. זבולון יהלם וצבע לבן ומצוייר ספינה. דן לשם וצבע דומה לספיר ומצוייר נחש גד שבו וצבע מעורב שחור ולבן ומצוייר מחנה. נפתלי אחלמה וצבע דומה ליין צלול שאין אדמותו עזה ומצוייר אילה. • אשר תרשיש וצבע דומה לאבן יקרה שמתקשטות בו הנשים ומצוייר אילן זית. יוסף שוהם וצבע שחור עד מאד ומצוייר לב, הנשיאים אפרים ומנשה מצרים ועל מפה ^ל אפרים שור ועל של מנשה ראם. בנימין ישפה וצבע דומה לי״ב הצבעים ומצוייר זאב •צם •צם בשעה שאמר הקב״ה למשה עשה אותם דגלים כמו שנת^ר התחיל משה מיצר אמר עכשיו עתידה המחלוקת להנתן בין השבטיפ אם אני. אומר לשבטו של יהודה ש שרה במורח והוא אומר אי אפשי אלא בדרום וכן כל שבט ושבט. א״ל הקב״ה משה מה איכפת לך ן אין צריב ן לך מעצמן הן מכירין דירתן אלא דייתוקי יש בידן מיעקב אביהם היאך לשרות בדגלים שש שם כשם שברא הקב״ה ד, רוחות וכנגדן ד׳ דגלים אף כך סיבב לכסאו ד, מלאכם /ם שם אמרה כנסת ישראל הביאני הקב״ה למרתף גדול של יין זה סיני ושם ראיתי מיכאל ודגלו גבריאל ודגלו וראו עיני טקסס של מעלה ואהבתי אותם באותה שעה אמר הקכ״ה למשה הואיל ורצונם של בני לחנות בדגלים יחנו ברגלים שהש״ר כ כך כשהיו ישראל במצרים היו משוענוין בטיט ולבנים והיו
דגל / דוד המלך____________
228
מאוסק בעיני המצריים.. וכיון שדאום דגלים חונים על הים בטקסים מלכים התחילו -המצחים נאנהין ואומדים ווי מה שלחנו מארצנו ן שם ד איומה כנדגלות כדגלין של מעלן כגון מיכאל ודגלו גבר אל ודגלו שם ן קדושים וגדולים היו ישראל בדגליהם וכל אוה״ע היו מסתכלין בהן ותמיהין ואומר ם מי זאת הנשקפה כמו שחר? א״ל אוה״ע שובי שובי השולמית הדבק, לגו ואנו עוש ן אתכם שלטונים ודוכסין והגמונים. וישראל אומרים לד»ם מה תחזו בשולמית .ומה גדולה אתם גותנין לנו? שמא כמחולת המחנים שמא אתם יכולין ליתן לנו כגדולה שנתן לנו אלקיגו במדבר בדגל מהגה יהודה דגל מחנה אפרים דגל מחנה דן ? וירא (בלעם) את ישראל שוב! לשבטיו אלו הדגלים, מכאן למדנו שהיו. הדגלים גדולה וכבוד תנחומי במדבר יא ואם תעשו כן וטענתם את מטתי. כשם שצליתי ^קט אתכם הקב״ה עתיד להשרות אתכם דגלים דגלים. כיון ש צאו ישראל ממצרים אמר הקב״ה הרי השעה שיעשו דגלים כשם שבשרן אנ,הן or שם י ב □כ׳ מקום יהודה ראשון תחלה לדגלים. ולעת״ל בזכות הדגלים אני גואל אתכם ומדלג על הקץ ^ש שם יד מה גפן זאת אינך, נטועה בערבוביא אלא *שורום שורות כך ישראל חונין במדבר דגלים דגלים איש על דגלו באותות ילקיט וישב קמו וכן אתה מוצא כשאמר הקב״ה למשה שיעשה אותם דגלים אמי השרה אותם לדגליהם לכל רוח מנין אלפים אמה שם במדבר תו6ד כך ביי1 הקב״ה ע׳ אומות ומכלם לא אהב אלא ישראל ועשה אותם דגלים שם חייי'ם
ח־פא ,
דגי, ע" תבואה.
דוב, ע׳ בהמות וחיות.
דוגמא, ע׳ משל•
ךןך ך)^ך (ישי, בת שבע, אביגיל, אבנר, יואב) ודוד בפלגא דלילא הוה קאי מאורתא הוה קאי ? הכי קאמר דוד מעולם ל^ עבר עלי חצות לילה בשינה. עד חצות לילה היה עוסק בדית מכאן ואילו בשירות ותושבחות בינות ג: כנור היה תלוי למעלה במטתו של דוד שהגיע חצות הלילה בא רות צפונית ונושבת בו ומנגן באל ו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר. נכנסו חכמי ישראל אצלו א אדוננו ..המלך עמך ישראל צריכין פרנסה י שש׳» «ש משד, לעולם הוה ייע
דוד הפלך	229
ידיד במי הרה ידע. כך אמר דוד לפגי הקב״ה רבש״ע לא חסיד אני ז8כל מלכי מזרח ומערב ישנים עד ג׳ שעורת ואני חצות לילה אקום? רבש׳׳ע לא חם ד אני שכל מלכי מורח ומערב־ יושביס אגודות אגודות בכבודנש ואני ידי מלוכלכורת בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לגעלה ז ילא עוד אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי שם ד. ולמה נקרא שמו מפיבשת ? שהיה מבייש פני דוד• בהלכה לפיכך זכה דוי ויצא ממנו כלאב שם שם שם אמר דוד לפני הקב׳ ה רבש״ע מובטח "אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעת״ל אבל איני יודע אם יש לי חלק בי ביניהםאם לאו שמא יגרום החטא א ן ן שם שם ם י שם מזמור לדוד בברחומפני פג אבשלום לום בנו ו קינה ה לדוד ד מבעי י ליה ? ן אף כן דוד כיון
__	_
^יא״ל הקב״ה הנני מקים עליך רעה מב'תך היה עצב אמר שמא עבד :או ממזר v שש ז: פיה פתחה בחכמה כנגד מי אמר שלמה מקרא זה?
לא אמיי אלא כנגד דוד אביו שדר בה׳ עולמים ואמר שירה שם י. הני ה׳ ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד ? לא אמרן אלא כנגד הקב״ה וכנגד נשמה כל פרשה	החביבה על דוד פתח	בה באשרי וסיים בה	באשרי
®ם ״	;	דוד ר ושלמה	ח תקנו בונה ת ירושליםC	((בבה״מ) ז דוד תקן ן על	ישראל
עמך.	כל	שלא א אמר	מלכות בית דוד בבונה J	ירושלים5 Cלא יצא ידי	חובתו
מח•*	כל שנותיו של דוד	לא ראה חלום טוב שם נה:	הרואה דוד בחלום יצפה לחסידות
•שש נז • א״ל דוד לשאול מן התורה בן הריגה אתה. א״ל הקב״ה לדוד מסית קרית לי הדי ^אני מכש לך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו שם סג: .דוד ־שא״ל לאבשלום לך בשלום הלך ונתלה שם ס ו ד. אמר הקב״ה לדוד ימים מלאים אני מונה לך ואיני מונה לך חסרים ירוש׳ ברבו 1 ר. ב אמר דוד לפי הקב״ ה רבש״ע מחול לי על אותו עון <בת שבע) י א״ל מחול לך
"	*
׳ עשה עמי אות בחיי ! כשבנה שלמה את ביהמ״ק ביקש להכניס. ארון ו*ג קה״ק דבקו שצרים זה בזה אמר שלמה כ״ד רננות ולא נענה. כיון שא״.ירד זכרה לחסדי דור עברך מיד נענה באותה שעה נהפכו פני כל שונאי ^"יי כשילי קדירה שנח ל. אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע הודיעני ד׳ קצי י
בשבת תמות. אמות באחד בשבת ! א״ל כבר הגיעה מלכות שלמה בנך• טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורד. מאלף עולות שעתיד שלמר. בנך
•קד־ ב לפני שם שם שם שלח שלמה לבי מדרשא אבא מת ומוטל בחמה בלכיס של בית אבא רעבים מה אעשה ? שם שם : כל האומר דוד חטא
נו• אלא טועה ש: נו. כל היוצא למלחמת בית -דוד כותב .גט כריתות
דוד הסלך
230
ילאשתר שם שש שם קיבל דוד לשון הרע שם שש שש בשעך, שאמר דיר למפיבשת אתה וציבא תחלקו את השדה יצתה בת קול וא״ל רהבעם וירבעם יחלקו את המלוכה. אילמלי לא קבל דוד לשון הרע לא נחלקה מלכות ביי4 דוד שם ישם: דוד מלך ישראל מת אין מחללין עליו את השבת שם ק-*• לכל תכלה ■ראיתי קץ דבר זה אמרו דוד ולא פירשו עירבן בא. דוד גלי מסבתא שאול לא גלי מסכתא שם נג כל תושבחות האמורות בספר תהלים □ולן דוד אמרן. כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהלים כנגד עצ!ןי אמרן. כנגד צבור אמרן. לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואח״ב אמר שירה ששתים קיו. ועשיתי .לך שם גדול זהו שאומרים מגן דוד שם שש: אייו כי עניתגי אמר דוד אבן . מאסו הבונים אמר ישי שם קיט. אומר לו לי• י מול וברך אומד להן .אני אברך ולי נאה לברך שם ש- וכי עלתה מל דעתו של דוד שיהא חי וקים לעולמים? אלא כך אמר דוד לפגי הקב״רי רבש״ע אזכה שיהיו דברי נאמרין בבתי כנסיות ובבמ״ד 1״ע׳ שקלים באין דור שאין בו ליצנין כדורו של דוד. היו הולבין אצל חלונותיו מל דוד אומרין לו דוד דוד אימתי יבנה ביהמ״ק אימתי בית ה׳ נלך ? ויי’7* דוד אומר אע״פ שמתכוונין להכעיסני יבא עלי אם לא הייתי שמ$ בדבריהם שם ש1 ו׳ חדשים נצטרע דוד ופרשו הימנו סנהדרין ונסתלק הימנו שכעה> קבל דןך לשון הרע MDV ככ. ןכה ךןד ןנטלו של ארון■ שם עב: כיון שהגיע (המעין שיצא מבית קה״קו לפתח בית דוד נע&ה כנחל שוטף שש עה. שנתיה דמר כדרב ודרב כדרבי ודרבי כדדוד וידיי כדסוסיא ודסוסיא שיתין נשמי .סובה נו: הני ט״ו מעלות כנגד מי אמי0 דוד ? בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא אמר דוד ט״ו מעלות והורידן שם נג. כנגד י׳ לגימות שנתן נבל לעבדי דיר ריה יח. ושלח לי סימנא (לקדוש החדש) דוך מלך ישראל חי וקים שם ■ " מי שענד" את ךוך ואת שלמה מו בירןשלם ךןא יענךן אתכם תעניח בא דור והעמידן (המשמרות) על כ״ב יבם נו, ודוד הוא הקטן הוא בקטנים מתחילתו ועד סופו מגילה יא. דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכת מלכיהן שם יד: .לעולם אל תהי ברכת • הדיוט קלה בעיניך שהרי ב׳ גדולי הייר ברכות ב' הדיוטות דוד ןדניאל דוך דבךכיה ארונה ?ןפ טן: א״ל הקב לדוד דוד שירה אתה אומר על מפלתו של שאול? אלמלי אתה .הוא דוד איבדתי כמה דוד מפניו מ״ק טז: דוד ביקש עליהם (על ביי ושלט רחמים והורידן לארץ חגיגה יב : זה ישי אבי דוד שנכנס באוכלי0^
231
דוד המלך
•ייצא באוכלוסא. א״ל דואג (לשאול) עד שאתה-משאל עליו (צל דוח,אם הגון הוא למלכות שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו ? מ״ט? דקאתי מרות המואביה ^™ עי: אמר דוד לפני הקב׳ה רבש״ע שני מוסרות שהיו עלי פתחתם רות המואביה ונעמה העמונית. מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של יוד. אמר דוד אני אמרתי עתה באתי ולא ידעתי שבמגילת ספר כתוב עלי שם עז. בדקו ולא מצאו אמר (דוח אין הדבר (עצירת גשמים) תלוי אלא -בי מיד ויבקש דוד שם עח אלא אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעוה״ן י שם צו:. א״ת נאוה תהלה אלא נוה •תהלה זה משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשיהם סוטה ט. לדוד מכתם שיצא ממנה ומתמח דוד שהיה מך ותם ד״א מכתם שהיתה מכתו תמה ־שנולד כשהוא מהול שם י : בתי מלכות דוד נמי ממרים קאתי שם יא: מפני ימה נענש דוד ? מפני שקרא לדברי תורה זמירוח שם לה. א״ל דוד לישראל אם אתם שומעין לי אחי אתם ואם לאו, עם אתם, ואני .רודה ■אתכם במקל שם מ. מאן נביאים הראשונים ן זה דוד. בימי דוד זימנין םליק (שנענו) וזימנין לא סליק. משחרב ביהמ״ק ראשון בטלו ערי. מגרש זפסקו אורים ותומים ופסק מלך מבית דוד שם טח: אילמלא תפילתו של 7יי היו כל ישראל .מוכרי רבב שם מט. ד׳ מאות ילדים היו. .לו לדוד יכילם בני יפת תואר היו וכולם מסתפרים קומי ומגדל ם בלורית. ,והן. הן בצלי■ אגרופים של בית דוד קידושין עת . אמר .דוה. לפני הקב״ה רבש״ע
’ יידוע לפניך שאם היו . מקרעים בשרי. לא היה דמי , שותת ..לארץ עוד אלא ז;פילו בשעה שצוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי דוד הבא
אשת איש מיתתו במה ן ב״ט גט. למה נקרא שמה רית ? שיצא י דוד שרייהו להקב״ה בשירות. ותשבחות. דוד כתב ספר.. תהליס״ע״י ^ערה זקנים כ״ב יד: ג, לא שלט בהן .יצר הרע וי״א אף דוד.״ז׳ לא״שלט •בהן רמה ותילעה וי״א אף דוד שש יו. אימיה. דדוד נצבת. בת. עדאל
’ -ם צא מפני מה בדוד נאמרה בו שכיבה וביואב נאמרה בו .מיתה ? דוי שהניח בן נאמרה בו. שכיבה שם קטו. היאך, נשא , דוד. שתי... אחיות ^ח־יהן ? א״ל מיכל אחר מיתת מירב נשאה ,סנהדרין .יט: שכן מצינו ,3ייד שיצא אחר מיטתו של אבנר א״ל לא .היה הדבר אלא, לפי.יס.,את ז!?ס ״ש - כל קללות שקילל דוד את יואב. נתקיימו. .בזרעו־־,של.. דוד שם מח: ומ״ט לא נטה (יואב אחרי אבשלום) ?,.,עדיין ליחלוחית.,של, דוד .קיימת. עדיין ■איצטגניני של דוד קיימין. אילמלא דוד לא. עעה_ יואב. מלחמה
232	דוד המלך
זאילמלא יואב לא עסק דוד בתורה שש טט. א״ל הקב״ה לדוד עד מ״י יהיה עון זה טמון בידך ? על ידך נהרג נוב נטרד דואג נהרג שאול וג י בניו רצונך יכלו זרעך או תמסר ביד אויב ? א״ל רבש״ע מוטב אמהר ביד אויב ולא יכלה זרעי •גש צה. עתיד הקב״ה להעמיד להם דוד **ר* שש צח־ ולא נכתבין ^עי״ן דרשעים) ת״א מפני כבודו של דוד •שם ת־, אמרו מלאכי השרת לפני הקביה רבש״ע אם יבא דוד שהדג את הפלשר־ והוריש את פניך גת מה אתה עושה לו ? א״ל עלי לעשותן ריעי□ זה לזי* שש קה- , לעןלש א^ יביא אדם עצמן 5יךי נסיון שתרי דוד מלך ישרא׳ הביא עצמו לידי נסיון ונכשל א״ל ובש״צ מפנ, מה אומוום אלקי אברר> אלקי יצחק ואלקי יעקב ואין אומרים אלקי דוד ? אמר אינהו מינהו ליי יאה לא ׳מינסית לי א״ל רבש״ע בחנני ונסני ן אמר דור לפני ר׳?3’71 רבש״ע מחול לי על אותו עון (בת שבע)! אמר דור לפי י הקב״ה ונש ע־ גליא וידיעא קמך דאי בעיא למכפירה לרצרי הוה כייפינא> אפילו בשער הליו של דוד קיים י״ח עונות. בקש דוד לעבוד ע״א והיה לקראתו חיש הארכי קרוע כתנתו ואדמה על דאשו א׳ל לדוד יאמרו מלך שכמותך יעבור ע״א י א״ל מלך שכמותי יהרגנו בנו מוטב י^נוד ךא ואל יתחלל ^* שמים בפרהסיא • שם קז. אמר" דוד לפני הקב״ ה רבש״ע שגיאות מי יבי1 * א״ל רבש״ע מחול לי על אותו עון כולו ! אמר כבר עתיר שלמה רנר לומר בחכמתו כן הבא על אשת רעהר לא ינקה< א״ל קביל עליך יסוריף ר חדשים נצטרע דוד ונסתלקה הימנו שכינה שם שם שש א״ל רבש״ע מ• לי על	אותו	עזן! מחול לך! עשה עמי	אות לטובה । א״ל בחייך	אינ
מודיע	אבל	אני מודיע בחיי שלמה בנך	שם שש: ראויה מיתה בת
לדוד	מששת	ימי בראשית שם שם שש כל	החולק על מלבות בית דוד	^
להכישו נחש שם קי. אמר דוד לפני הקב״ה שמעתי בני-אדם שהין אומר י מתי ימות זקן זה ויבא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל ושמחתי סכות י. בא דוד והעמידן על י״א שם כדי עדות הוא לבית דוד שכל יי למלכות הולמתו וכל שאינו ראוי למלכות אין הולמתו ע״ן מד. ובשעה שג^ דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערים
. (נתת מצוד,! וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו מנחוח מ-.
גדולה) לדור אמר ואנכי תולעת ולא איש חולין פט. ג׳ מציאות מצא די?כ אברהם דוד ישראל ב״ר כט וכי יש אישות לדוד הלא מולך בם
» ליחת
(שאול) הוא וחשוב במת ? שם לב כך אמר הקב״ה לדוד צורך היה
דדהמלן	?23
ליחס פרץ חצרון. עובד ישי דוד לא בשבילך. ? שם לט מצאתי דוד עבדי היכן מצאתיו? בסדום שם פא ג׳ הם שנאמר בהם .בשיבה טובה אברהם זזיה שוה לו דוד שוה לו שם סד למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה א״ל רכון העולמים ן עד שלא נכנסתי. למערה עשית חסד עם אחרים בשבילי עכשו יה״ר מלפניך אל תשחת! שם נא דוד רימן של ישראל מי הוא רועה של דוד ץ הקב״ה. ג׳ נכתרו בזקנה ובימים ושלשתן היו ראש לנסיון אברהם יהושע ודוד. דוד ראש למלכות ^ס J& וכיון שראה שמואל את דוד אדמוני נתיירא ואמר אף זה שופך דמים כעשו א״ל הקב״ה עשו מדעת עצמו הוא הורג אבל זה מדעת טנהדרין הוא הורג שם סג דוד ע״י שהוא מפרנס את ישראל היה אומר לו ואהיה עמך בכל אשר הלכת אבל יעקב ע״י שהוא מפרנס את ביתו היא אומר לו שוב אל ארץ אבותיך •צם עד. לא נהג דוד כבוד מלכות בעצמי אלא עמד והעביר פיפורין (ארגמן! .מעליו ועטרה מפל ראשו ונתעטף בטליתו והלך אצל סנהדרין א״ל רבותי לא באתי לכאן אלא ללמד ן שם שם ג׳ פעמים דוד מקים להקב״ה בספר תהלים, א״ל הקב" ה דוד בני אפי, את מקימיני כמה פעמים איני קם ואימתי אני קם? לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים שם עה מי מחכה לדוד שיהיה מלך עד סוף הדורורת 1 שש פח שבע בן בכרי נשא ידו במלך בדוד אם במלך למה בדוד ואם כדוד למה במלך ? אלא כל שמעמיד פניו במלך כאלו העמיד פניו בת״ח כש״כ במלך ות״ח שם צד ואין שלטון ביום המות. ואף דוד כתיב בו •והמלך דוד זקן וכיון שנטה למות מה כתיב בו ? ויקרבו ימי דוד שם צו ויקרבו ימי דוד למות כל מי שנאמר בו קריבה למות לא הגיע לימד אבותיו. עובד יותר מת, שנה היו חייו . ודוד לא היה אלא בן ע׳ •צם צם -כרע .רבץ עד דוד כרע שכב מדוד עד צדקי" שם צח דוד שלא .ייסר לאבשלום בנו נלא רידהו יצא לתרבות רעה. וכיוצא בו עשה דוד באדוניה ־*שיר א בדק לדוד בצאן ולא נהגם אלא במדבר להרחיקם, מן. ,הג!ל. מלמד שהיה דוד מקיים המשנה אין.מגדלים. בהמה דקה, בא״י ,א״ל.חקב״ה אתה נאמן בצאן בא ורעה צאני שם. ב. בשעה שהכניס שלמה הארון לבית קה ק ?א היה יכול והיה מתבייש התחיל להתפלל. הלך !הביא .ארונו של דוד. נאות שעה חיה דוד . שם ח אמר ,.דוד רבון .העולם. כשאני "עוסק בחקיך $א יהא רשות ליצר הרע להציץ בי ן, שם יט .והם והזקנים) ^?^ נבוי ^דוד ואומרים המלך ■ שבארץ יברך .את	^^ ^״שבשמים •4 ;^ם ךכה■ .א"? י>
234	דוד המג ך.
רבון העולם ז ישב עולמך י א״ל הקב״ה אם אעשה עולמי שוה חסד ואמ^ מן ינצורוהר ? • שם לא כשבנה שלמה ביהמ״ק נתפלל שתרד האש ולא נעני׳ אלא כיון ךשהזכיר את המת דוד אביו מיד נענה שממד אז דברת בחזיר לחסידך ׳'מדבר בדוד שנדבר עמו בחזון ובדיבור וילד א ה׳ פעמים אמר דוד ברכי נפשי כנגד ה' ספרי תורה. כנגד ה, עולמות שאדם רואה ׳®^ ר אמר דוד לפני הקב״ה אני כבשתי את יצרי ועשיתי תשובה לפניך אם אתח■ מקבלני בתשובה הרי יודע אני ששלמה בני עומד ובונה את ביהמ״ק -& י מתאוה היה דוד לקרבנם של נשיאים שם ח אפילו חסיד שבחסידים אי אפשר שלא יהיה בו צד אחד מעון אמר דוד לפני הקב״ה רבון העולם כלום נתכוון אבא ישי להעמידני והלא לא נתכוון אלא להנאתו! שם יר כטוב זה דוד שם נ אמר דוד לפני הקב״ה אם חסד אתה עושה עםי אשירה בין כך ובין כך לה׳ אזמרה שם כד אבנר נהרג על שהקדים עמי לשם	דוד. ע״י שהיה לו לשאול להתפייס	בדוד ולא הניחו	אבנר	שם בו
כיון	שהלבישו (שאול לדוד1 בגדיו וראה	שעשויין לו מיד	הכנים	בו ע'1
הרע	כשראה דוד שהלבין פני שאול א״ל	לא אוכל ללכת	באלה	כי לא
. נסיתי שם שה דוד נרדף מפני שאול ובחר הקב״ה בדוד שם כן אמר יי1* לפני הקב״ה תודיעני איזה פילון מפולש- (שער פתוח) לחיי העוה״ב ? אמר הקב״ה לדוד אם חיים אתה צריך יסורין אתה צריך שם ל ד״דלים שבכם חביבין עלי כדוד שש לא חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אמר דוד רבש״ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית ויי71 פלונית אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבמ״ך שם' י*" דוד נבחר ונדחה. נידוהו אעפ״ב קיבל עליו נידוייו ונתקרב. עירא רייאירי רבו של דוד קירבו. אמר דוד אשרי מי שהקב״ה בחר בו ואשרי מי שהיא קירבו בםד.״ר ג וכן אתה^מוצא בדוד מלך ישראל שלא נהג עצמו בגאיי" לפני המקום אלא בוזה עצמו לפניו כהדיוט. אימתי? בשעת שהעלה האיי1 מבית אבינדב. בא וראה כמה ־ ביזה דוד א״ע לכב!דו של הקב׳ ה ^י כשראה דוד שהתחיל רעב התחיל להוכיח שם ח וישם לך שלום זה שלום מלכות בית דוד שם יא עד שלא חטא דוד באותו , מעשה ה, אורי וישעי■ ממי אירא וכיון שבא אותו מעשה ואבוא עליו והוא יגע ורפא' ידי$ שם שם בשביל שנתן דוד נפשו על ביהמ״׳ק שנבנה לא קיפח הקב״ה שכרי אלא הכתיבו על שמו שם יב ז׳ נימין היו בכנור. ן'מי ד״תקין ל.זם ? שמואל, ודוד שם טו תינוקות בימי דוד עד שלאי'טעמו טעם חטא-היו יודעין ליי^
דוד המלך.	235
•כמ״ט פנים שם י® אמר דוד תפלטני מריבי עם - שלא יהיה •לי,־ דין אצלם ולא יהיה להם דין אצלי א״ל הקביה דוד מה אתה .יושב? לך אצלן ■חייך כבר מניתי אותך מלך עליהם דכ״ר » בשעה. שא״ל הקב״ה לנתן לך דאכרת לדוד עבדי לא אתה תבנה לי בית כל מי שהיה מבקש , לקלל את דוד היה אומר לו טוב שיבנה הבית« א״ל הקב״ה חייך שעה אחת *חייך אין אני מחסר, א״ל הקב״ה הצדקה והדינין . שאתה. עושה חביבין ־עלי מבהמ״ק שש ד. אמר דור לפני הקב״ה רבון העולם אודעלי אימתי אנא מיית ? א״ל רזא היא דלא מתגלי לבר גש. ומדת ימי מה. היא?, ^'ל ע' שנין. בהדין יומא אנא מיית ן א*ל בשבת א״ל פחית לי חד יומא it׳׳׳ לא חביבה עלי תפלה אחת שאתה עומד ומתפלל. ומת בעצרת שחל 1להיות בשבת רות".* ג שדרך הצדיקים להיות קורעים. בשעה שמחלוקות ■במלכות בית דוד שם ז אמר דוד לפני הקב*ה עד אימתי. הם מתרגזים יעלי ואומרים לא פסול משפחה הוא ולא מרות המואביה. הוא ן .שם ח החכמה ;תעוז לחכם זה דוד אע״פשי׳ בנ״א אמרו ספר. תהלים, לא .נאמר על שמותם אלא ע״י דור מלך ישראל קה״ר ו כיון שבא דוד. א*ל .קום משחהו. אאל הקב״ה משיחי עומד ואתה יושב קום משחהו ! חנחומא ויואו ולאחר• שהביאה (אביגיל) פירש דוד ממנה ג׳ חדשים כדי לידע אם היתה מעוברת מן נבל שש n לרות ו בא וראה היאך דוד משבח את דברי התורה "שאמר. הנחמדים מזהב ומפז רב. אמר דוד רבון העולמים"שמא מפני. שהן.מתוקין. מדבש בסרתי (ג״א כפרתי) בהן ח״ון־שם .עקכא .דוד היה. מצאצאי מדים ^חות משך, מרי עד אף דוד יצא" ...מהול .אכוח .רר״נ.כ כיון שבא_דוד.ראה. השמן רץ מעצמו וניצק בראש דור. ובל .כך למה.? שראה הקב״ה.,מעשיו. ־של דוד שהיה •ראוי לימשח למלכות ילקוט שמואל א קבד לפי שבעוה״ו .לא. ׳1יסבו .שני הגדולים ישי ■ ושמואל עד שישב- דוד. ביניהם.,בך. לעת ל .א ן~ ^ד כל מחיצה .ומחיצה של צדיקים שאין דוד. עומד על ,גבס^שם :ש9 ■^’•aV •משחהו כי זה הוא זה הוא בעוהלז וזה הוא ,.לעוה״ב "לפיכך ,הוא . (דוד) *קלס־ להקב״ה בי׳ מאמרות שם .שם .שם. כיון״ . ששמעו .פלשתים,.שנשא. דוה *שדה'אמרו כתיב ■בתורתכם כי יקח. איש-אשה ״ חדשה "לא יצא" בצבא, הרי-27עדי'שנקפוץ על‘דוד ונאבדנו מן העולם ן^ אינם יודעין, שדוד £?? ^ *"א "כמלחמת -הרשות אבל במלחמת .^הכל דיוצאין שט^קכט אותי-ד״לילה^שברחדדוד מלפני-שאול•-למד משמואל,"הנביא..מה •~שא-( תל^1׳7 ת? *וסד במאה M5״^ .״W.C ^מ,. (רוד):ונ׳!שע..נל״מה שעשית .,בעולמך
דוד המלך
מ2
ייפה חכמה“ יפה מן הכל חוץ מן השטות מה הזאה בשוטה זה? אל הקב״ה & רד חד על שטות אתה קורא תגר חייך ’ שתצטרך לו י שם שם קיא טובת היתד. אביגיל להוד מכל הקרבנות שבעולם שם שם קדה ג׳ דברים הוציא לוד מפיר על שאול וכולם נגעו בו שש שם קלח ג' דברים היה דוד מצטער עליהם והרחיב לו הקב״ה בהם על ביהמ״ק על אשת אוריה שם שמואל כ׳ קמו* רדוד עולה רבוכה וכתיב מזמור לדור בברחו אם בוכה למה מזמור ואם■ מזמור למה בוכה ? כך אמר דוד יעקב ברח משה אליהו ברח ואני בורי3 כמותם שם שש קנא בשעה שהקב״ה עושה חסד לדוד שמים וארץ שמחים■ שם שם קפי ואלה דברי דוד האחרונים א״ל רבש״ע כשם שמחלת לי עונותי הראשונים כך מחיל לי על ערנותי. האחרונים. בכ׳״ב שנה שנסתלקה ררמ הקדש מתד בכל יום ויום היה מוריד כוס של דמעות ואכל פתו באפר שש שש קפה אמר דוד כרת לי הקב״ה ברית שאהא בקי במקרא במשני* במדרש בהלכות באגדות שם שש שש בא וראה כח התשובה מדוד מלך ישראל שנשבע הקב*ה לאבות ככוכבי השמים ובא דוד למנות כספרם אמר הקב״ה לריר אני נשבעתי לאבות להרבות זרעם ואתה בא לבטל את דברי« שם שם שפי לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואח״כ אמר עירה שם תד.לים תרבר-למנצח על הנחילות על ב׳ נחלות שנחל דוד מלכות בע ה״ו ובעוהיב. ד" מזמורים שהיה לאדה״ר לאמרן אמרן דוד שם שש ת־נם ד, נביאים קראי תגר כנגד מדת הדין דוד וירמי׳ אסף ובני קרח שש שם תרמו כל השומע קללתו ושותק נקרא חסיד ודוד שמע קללתו ישתק לכך נקרא חסיר שש שם תונט א״ל הקב״ה דוד חיים את בעי צפה ליראה! שם שם תרע בשעה שהה דיר רועה את הצאן הלך ומצא את הראם ישן במדבר והיה סבור עהיה תר ועלה עליו והיה הראם ננער ועמד והיה דור רוכב עליו והיה מגיע ער השמיש באותה שעה אמר דוד רבש״ע הורידני מהראש הזה אם אתה מצילני מקרני הראם אני בונה לף; היכל של ק' אמה כקרני ראם הזה מד׳ עשה הקב״ה ן ומן לו אריה כיון שראה הראם את האריה נתירא ממנו ורבץ לי וירד דוד לארץ וכיון שראה דוד את האריה נתירא ממנו שנאמר הושיעני מפי אריה כשם שמקרני ראמים עניתני שם שש תופח דוד הוא נאה למזמורי ומזמורי נאה לו. מזמור לדוד היה מנגן ואח״ב עורה עליו רוה״ק לייר מזמור שורה עליו רוה״ק ואח״ב מנגן משכיל לדוד ע״י עצמו לדוד משכיי ע״י מתורגמן שם שם תרצה א״ל הקכ״ה לדוד דוד למה אתה נושא א* נפשך אלי ז א״ל מפני שאני כשכיר בעולמך וכתיב בתורתך ביומו ה^
237
ת ד המלך 1 תר
שכרו שם שש תשא אמר דוד רבש״ע כתבתני בספרו של אדה״ר. לפיכך צריך אני לומר שירה לו בך שם שם תשלט אמר דוד תרי״ג מצות נתת לנו קלות יחמררורת איני ירא מפני מצות המורות אלא מפני הקלות לכן אמר עון עקבי יסובני שם שם השבח כיון. שראו לשאול מטה אזנו *לשמוע לשון הרע על דוד היו הכל באים ואומרים לו, אמר דוד רבש״ע קטנתן שרודף את האדם קובל לאפרכוס אפרכום רודפו קובל למלך המלך רודפו למי יקבל ן אלא לך ! שאול הוא מלך למי אני קובל אלא לך ^ם שם תשע* אמר אדם שמחני הקג״ה והראני דוד בן ישי מושלו לעת״ל ולקחתי משנותי ע׳ שנה והוספתי על ימיו שם שם תחמג אין אני עומד על דעתו של דוד פעמים שהוא קורא עצמו הד ופעמים עני? בשעה שהוא רואה צדיקים עומדים ממנו כגון חזקי' ואסא ויהושפט ויאשיה הוא קורא עצמו דוד. ובשעה שהוא רואה רשעים עומדים ממנו כגון אחז אמון מנשה היא קורא עצמו עני שם שם תת:ה ראה דוד חרבו של כלאך המות ומרתיע סרקי דר"* טג מה שעשה משה עשה דוד משה הוציא את ישראל ממצרים ודוד משיעבוד מלכודת משה קרע את הים ודוד נהרות משה נתן להם ה, ספרים ודוד ספר תחלים שיש בו ה׳ ספרים שרט ־א יהיה לרצון אמרי פי יהיו קורין ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות שם שם אחת שאלתי מאת ה, מלכות שאל שם כז הקב״ה אמר לדוד עסוק בתורה ואני לוחם את מלחמיתיך שם לה כ״ב שנה עשה דוד תשובה על עון בת שבע תד״א רכה ב דוד המלך לא היה ■ יושב לא על הכר ולא על הספסל אלא היה יושב על הארץ ומלמד תורה לשם שמים שם ג דוד מלכא חי וקיים לעלם ולעלמי $לבין• .איהי חי וקורבא דיליה לחי העולמים זהר ויגש רז ודוד הוה מלכא בהאי עלמא ודוד יהא מלכא לזמנא דאתי שם מקורי רב עינא דדוד הוה מרקמא מכל זיני גוונין לא הוה עיגא בעלמא שפירא למחזי כעינא דדוד כל גוונין דעלמא מנצצין ביה וכלא כרחימו למאן דדחיל חטאה חדאן כל דחמאן ליה וכל אינון דחייבין דחלן
מקמיה שש כלק־רו..ע״ע ע,גאולה, מלוכה, משיח, שלמה המלך, תהלים.
דוכן; ע׳ ברכת כהנים.
דומה בדומה, ע׳ דמיון♦.	-
דוף ןץרןןן (דרא, דרי, לדורות) ולא עוד אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות נוניה ׳*.; אוי לו לדור שאתה פרנסו!
^“"כד•. בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונום דורות הראשונים
דור
239
עשו■- תורתן• קבע ומלאכתן עראי זו וזו נתקיימה בידן. דורוח האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זו וזו לא נתקיימה בידן. דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן •במעשר ששלה: הקורא קר״ש (בחלום) ראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי שש נז. הכריז עליהם-אנשים הללו גדולי הדור הם שש סג. ואם ראית דור שהתורה חביבה עליו פזר ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנס שש שם שם ליצני הדווע הולכין אצל חלונותיו של דוד ירוש' כרכות כ מי שהוא מביא את הדור הוא■ מלבישו ידוש-כלאים שד בזמן שהצדיקיגם בדור צדיקים נתפסים על הדור אין •צדיקים בדור תינוקור־ן של בית רבן נתפסים על י הדור שבח לגג איך לך גדול בבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדורו ואחד בדורנו ומני ? אבא אבוה דריב״א שסני: מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה? כפני שזנו עיניהם מן הערוה •שם סד. חמדה גנוזה שגנוזה לך תתקע״ד דורוח קודם שנברא העולם שם ®ה: כל המשמר שבת-כהלכתה אפילו עובד ע״ז כדור אנוש מוחלין• לו שש קיח: אף ישראל שבאותו הדור (דור החרבן! כבעו פניהם בקרקע שם קיט: בדורו של ר״ג עבוד כו״ג בדורו של ר׳ יוםי־ עבור כר י-׳עירוכין׳ מא. ר׳ ׳אושעיא בריבי בדורו כר״מ בדורו־ מה ר״מ בדורו לא יכלו חביריו ׳ לעמד על סוף דעתו שם נ•-. נפקא ב׳יק וא״ל ניחא ליו דליספו לך ד?■׳ מאה".שני או׳ דתיזכו את ודרך לעלמא דאתי ן ששנד: ל״ש אלא בדורות הראשונים שאין בנות ישראל פרוצות בכשפים אבל בדורזה האחרונים שבנות ישראל פרוצות בכשפים מעבירין שם סד: לא מצא בת ת״ח ישא בת גדולי הדור פסחים מט: אפילו דור שאביו יקלל ואת אמו לא •יברך אל תלשן עבד אל אדוניו שם ®1 : הני כ״ו הודו כנגד מי ? כ^י כ ו דורות שברא-־הקב*ה בעולמו ולא נתן להם '■תורה שם ל)יח. ישראל שבאותו •הדור (דור יוצאי מצרים) מקטני אמנה היו שמשם: ראה רק3*1* שצדיקים מועטין עמד •ושתלן בכל דור ודור יומא"לח : א״ל-׳מח שמך? א׳ל כידור אמר-שמע* מינה אדם רשע הוא שנאמר כי דור תהפוכות־־המר, שם 6« אין דור שאין בו ליצנין כדורו של דוד ירזש׳ שקלים ב שאלו..^ ר״א דורות האחרונים כשרים מן הראשונים ? א״ל עדיכם בית הבחירה יוכ?~ אבותינו העבירו את התקרה אבל אנו פעפענו את הכתלים ירףם׳ יומא א ^ עושה פרי ההוא ־ לברכה ־ לדורות ■־כתיב״ו׳ה יא.־־אבל־־המינין- וחמסורוה* והאפיקורסים. .יורדין לגיהנם וגידונין־בה לדורי דורות ־שם ־ יו. ירובעל בדורי כמשה ׳•בדורן בדן בדורו כאהרן בדורו: יפתח בדורו׳ כשמואל• בדורן: שם כר׳ז
239
דור
אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים שם שם שם אם ראית רקיע שקיהת כברזל מלהוריד טל' ומטר בשביל מעשה הדור שהן מקרלקלין תעניתז: אם ראית דור שהשמים משתכין ■בנחשת מלהוריד טל ומטר בשביל לוחשי לחישות שם ח. והוא (יאשיהו) אינו יודע שאין דורו דומה יפה שם כב: דור שהיה אפל הארת (הוני המעגל) בתפילתך דור שהיה שפל הגבהתי בתפילתך דור ששח בע!נו הושעתו בתפילתך שם כנ. אוי לו לדור שכך נתקע! שם כד. אבל י מה יעשו גדולי הדור שאין דורן דומה יפה שם עם. א״ל הקב״ה אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורורת. אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו (ת"□ אלא בעשירי שם בט. דבר זה (בבנות צלפחד) לא יהא נוהג אלא בדור זה שם ל: מה יעשו גדולי הדור ואין הצבור נדון אלא אחר רובו ? יחש* תענית ג שלחה להם אסתר לחכמים קבעוני לדורות ! מנייה ז. להפר בריתי אתם בימי ־ פרסיים שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי דורות שם יא: כשהקב״ה פוסק גדולה לאדם פוסק לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות שם יג: נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה. אף ישראל שבאותו הדור לא היה להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים שם יד. אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך שהרי ב׳ גדולי הדור (דוד ודניאל) ברכום ב׳ הדיוטות שם מו. צדיק אבד לדורו אבד משל לאדם שאבדה לו מרגלית שם שם שם אין דור יתום שראב״א שרוי בתוכו חנינה נ: א״ל והא כתיב דור הולך ודור בא ן אמר דרעינא להו אנא עד דמטו להו לדרא "ש ה• אלו תתקע״ד דורות שקומטו ־ להיבראות קודם שנברא העולם ולא נבראו עמד הקב״ה ושתלן בכל דור ודור והן הן עזי פנים שבדור שם יד. א״ל רנב״י אכשור דראן יבמות לט: את מספר ימיך אמלא אלו שגי דורות שם נ. ל״ש אלא בדורות הראשונים ששנותיהן מרובות שם סד: (ממזר) עד תלתא דרי חיי טפי 'לא חיי שם עח: (נתינים) משה גזר לההוא דרא דוד גזי לכולי דרי שם עט. דור שאבות מנאצין להקב״ה כועס על בניהם ועל בנותיהם כתובות ח : וגמירי דלא אפסיק עמודא דנורא אלא אי לחד בדרא אי לתרי בדרא שם יו. בואו וקחו לכם דוגמא לדורורת ’שלא יתערב זרעו וזרעינו שם כה: דור שבן דוד בא קטיגוריא בת״ח שם קיב: שהוא (ריב״ז) אב לחכמה ואב לדורות י.־וש׳ נדרים ה בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים סוטה יא: עמרם גדול הדור היה שם יב סרח בת'אשר נשתיירה ־מאותו הדור שם יג. מי־ יגלה עפר מעיניך ריב״ז שהיית אומר עתיד דור אחר לטהר ן שם בז: גדול העושה מאהבה יותר מן העושה
-יוו
240.
מיראה שזה תלוי לאלף דור וזה תלוי לאלפים דור שם לא בשביל שכנעגי זה הראה באצבעו גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל דדורות שם סו: יש .בכם אדם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו אלא שאין דורו זכאין לכך .שם מח• פני הדור כפני הכלב שם מם: לא אמרו אלא בדורות הראשונים .שאין בקיאין לשמה אבל בהרות האחר! נים דבקיאין לשמה לא גיטין חג .בא וראה שלא כדור. ת הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים ב״ש -דורות האחרונים ר׳ דושא שם פא■ מה עשה אברהם אבינו ? הלך והזמין כ׳ .גדולי הדור ב״ם פז היש בה עץ ישנו לאותו אדם ששנותיו ארוכות כ^ זמגין על .דורו כעץ? כ״כ שי• איזה דור שכולו הבל ץ זה דורו של שפרט השופטים. איזהו דור שנתבקשו בו נשים יפות ? זה דורו של אחשורוש. מהי דכתיב ויהי בימי שפוט השופטים? דור ששופט את שופטיו. דורו של אייב שטוף בזמה היה ~= ~=: זקנים שבאותו הדור אמרו אוי לה לאותה בושר׳
,ה. מחלון וכליון גדולי הדור היו ופרנסי הדור היו שם צא אותו היוב שנפטר אברהם אני.ו מן העולם עמדו כל גדולי הדור בשרה שם שהעם ואלא מפני מה נענשו (אלימלך ובניז)? שהיה להן לבקש רחמים על דורן ולא בקשו שט ~=• דבר אחד לדור ואין שגי דברין לדור סנהדרין ח. יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה	אלא שאין דורו זכאי לכך	נתנן עיניהב
בהלל הזקן ש= יא• שקר החן זה	דורו של משה	והבל	ה־ופי	זה דורו ש׳
יהושע יראת ה' היא תתהלל זה	דורו של חזקי׳	שס ב	זקנים	שבדור כהוגן
שאלו תנה לנו מלך!.ש; שם: זה ספר תולדות	אדם	מלמד	שהראהו דיר
זור ודורשיו דור דור וחכמיו כיון שהגיע לדורו של ר״ע שמח בתורתי .ונתעצב במיתתו ששלח: אתה (עכן) ואלעזר הכהן שני גדולי הדור את! .-ם מג: א״ל נדב לאביהו אימתי ימותו שני.הזקנים הללו ואני ואתה ננה'ג גת הדור •םש נב. לא נחלקו אלא בבן ח׳ דב״ש סברי גמרינן מדורות הראשוני וב״ה סברי לא גמרינן מדגות הראשונים שם סם: גיורא עד עשרה דרי ל?1 תבזי ארמי.י קמיה שם צד. דור שבן הד בא בו ת״.ז מתמעטין. דור שבן דוד בא ג* בית היעד יהיה לזנות. דור שב! דוד גא בו נערים ילבינו פני וקנים.העזות תרבה -ם u ז שראית דור שמתמעט והולך חכה לו. אם ראית דור שצרות רבות באוה עליו כנה! n ה לו. אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב שם צח ימו^ המשיח ג׳ דורות .שם צט. ופחדתי עליהם חטאתם לאחר כ״ד דורות ׳־• קב* ביקש הקבלה - להחזיר .את העולם כולו לתוהו ונהג בשביל יהויקיס נסתכל .כדורי ונתקררה דעתו. בשב ל ■דורו ־של צרקי׳ שם קג. נח איש צדיק חמים
241
דור
היה בדורותיו בדורותיו ולא בדורות אחרים׳
;. בדורותיו כ״ש בדורות אחריב
שה קח. .צדיקים בקשו דורות.
דורות
הבאים אספו לי חסידי אלו
לא נאמר פסוק זה אלא כנגר
שבכל דור ודור שש קי: שהיה להן לבקש רחמים. על דורן ולא
בכות יא.
את אשר
שבתו, ה
אם יש לו זכות חולין לו ב׳ י?
וכל עכירות	" ........
ישנן ־" אין ל, אלא אותן העומדין על -הי ם
הבאים מניין ן ת״ל ואת אשר
איננו
;ות לט
ולמד, מזכירין את
שלא יהא אדם עומד על
דורות דברי דבריו דורות
שמאי והלל לבטלה? ללמד לדורות הבאים
זדיזת א י האב זוכה לבן בנוי. ובמספר הדורות לפניו שם ב מאדם ועד נח אבות ד. אשרי הדור שהנשיא מביא קרבן על שגגתו הוריות י.
-אמך לפניך ^משה) ךבש«^ מי מעכב על ידך ? א ל אד flm ןעק,בא בן "סף שפי ם:™־ »ז
■להיות. בסוף כמה אלו ג׳ שרי גאים הדור לא פירשו להוכיח ערכין טז: פרנס וח״א פרום
אחד יש שעתיד ובגפן ג׳ שר גים שהרי ב׳ גדולי
היוצאין מישראל בכל דור ודור חולין צב את הדבר שם צח תמיהבי אם יש בדור זה דור דורשיו פליגי בה ר״י נשיאה ורבנן ח״א דור לסי לפי דורו שם יו. אלף דור עלו במחשבה להבראות ובמה ■גימרחו כהס? תתקע״ד דורות כ״ר בת בדורותיו היה צדיק ונחו הא אלו היה של שמואל לא היה צדיק. ומה אם בדורותיו ד’’ה צדיק אלו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל על אחת □"ב פרט לב׳ דורות לדורו של חזקי׳ ולדורו של
׳בדורו של משה או
בדורו
הזה שיה־ ע
— ל לדורות לדרת
כתיב
אברהם לשון חיבה לשרן זירוז לו ולדורות אץ _ שאין בו כאברהם ואין דור שאין בו ביעקב ואין .בו כמשה ואין דור
1 בי כשמואל שם נו אחר כל הדורות ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכין •בצרות וסופן ליגאל בק־נ־ו של איל שם שם אין תר
גרי ’הדור מעידין בדור זיק׳ר ב ראש. הדור .7״ד אותו הדור היו הגשים גידרו.!
־ ־"הגה לים עושים הדור עושה דב״י כ .אש דאית ״,״
חנף ורשע מנהיג .את התר נוח לו לתר .לסריח. .באויך כנה״ג הלל ושמאי ור״ג הזקן בדורות. האחרונים - ור״ע ותלמידיהון שהש״ר ו או? ,לדור ששפטו את .ופטיהס יאיי לדור ששופטיו• צריכיז להשפטי. רותיוא משל למה״ד לאתר
\	־	f	ך	< I	*j5*rtT
^ • ^לו שפעת קרריים בתוך דירתו וביתר איכן.,הוא נותנה ן לא באמצע ר?לין כרי שתהיה סובלת קורות שלפניה וקורות שלאחריה כך מפגי בה
אנשי כנה״ג שם לה אברהם
*‘יקיא ממעשה העגל שם ׳ר מג
ככל הדור כמד״ר יט
ותקרבנה בנות צלפחד
בה שאנשים פורצים שם בא מה שמ
-כדורות הראשונים אנשי
ריב״ז וו״א
ור״י ור״מ
ודור שאינו נוטל
ה
'דור
242
ברא הקב״ה לאברהם אבינו באמצע הדורות? מדי שיסבול הדורות שלפניי והדורות הבאים אחריו קה״ד ג הקב״ה כרת ברית עם ישראל שלא תשתכח׳ תורה שבע*פ מפיהם עד . סוף כל הדורות חנחוטא נח ג אין לך דור שאין בו ליצנים שש תולדות ו מדותו דור אמר הקב״ה מדור דור אנא בתריי* (בתר עמלק) לדרי דרין מדורו של משה עד דורו של שמואל מדורו על‘ שמואל עד דורו של מרדכי ואסתר מדורו של מרדכי ואסתר עך מלל המשיח שהוא ג׳ דורות ומנין לדור של משיח שהוא ג׳ דורות ? שם תצא °* יכול הוראת שעה היתד• ? ת״ל ואל בני ישראל הדבר לאמר יתא מנהנ לדורות ספרא אטור רפא גדולה מדה זו שהיא נוהגת לדורות. שגלוי היך, לפני מי שאמר והיה העולם שעתידין הדורות לומר על מה עשה ה׳ ככה לאר? הזאת ? לפיכך א״ל למשה משה כתוב והנח לדור־ ת הבאים על אשר עזבי את ברית ה׳ אבות דר״נ א והאיש משה עניו מאד יבול שהיה ענו כדורוח־ הראשונים? ת״ל על פני האדמה מדורו אמרו ולא מדורות הראש־נים שם ט אלא מלמד שדם בניו (על הנרצח) ובני בניו וכל תולדותיו עד סוף כל הדורות שעתידין לצאת ממנו כולם היו עומדין רצרעקין לפני הקב״ה. מלמד שהראהו הקב״ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור ופרנסיו דור דוד ומנהיגיו דור דור ונביאיו דוד דור וגבוריו דור דור ופושעיו דור דיר וחסידיו בדור פלוני עתיר להיות מלך פלוני בדור פלוני עתיד להיות הכם פלוני שם לא אלו זכו הדורות היה הקב״ה קורא שמותם. ואלו זכו הדורות דיד הקב״ה קורא שם לכל אחד ואחד ומשמו היו יודעים את טיבו ואת מעשיר ילקוט ישעי׳ תטט אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע הרבית עצבונות לדורות ^' גזירה ומתו על קדושת שמך! שם תחלים תרסז ממתים ידך מדבר בדורו ^ גזירה שש שט תיתא ולספר כל נפלאותיך זה הלל שיש בו לשעבר ויש בר לדורות שש שם תשג פנה אל תפלת הערער כלפי דורות אמרו שאין י לוי^ לא כהן ונביא ולא ביהמ״ק, שיכפר אלא התפלה שהם מתפללים בר״ח• ויוהכ״ם. תכתב זאת לדור אחרון זה דורו של מרדכי, אלו הדורות שהם׳ כמתים במעשיהם ובאים ומתפללים לפניך בר״ה וביוהכ״פ ואתה בורא אותם בריה חדשה שם שם תתנה אין ילך כל יום ויום7 שלא נולדים בו ס׳ רבו* מה טעם? דור הולך ודור בא ומנין Jשהדור ־ס׳ ר בוא ? שם'קהלת-תתקשו חלקים נחלקו היסורין אחד נטלו אבות וכל אדורות וא׳ דורו של שמד ואץ דורו של מלך המשיח " שו״ט נ ז אליך ה׳ נפשי אשא זה ;יויי
243
דור-ן דור הפלגה
׳של שמד שגתמשפנו על קדושת השם שם בה שני דורות נשתמשו בשס המפורש אנשי כנה״ג ודורו של שמד שם לו.
w הפלגה דור המבןל ^ף ^ף ודוד אנוש, דרו המגדל) -	■	- אמר אברהם רבש״ע שמא
־ישראל חוטאין לפניך אתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה? אמר לאו תענית בז: אנשי מגדל לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם ■תוספתא סוטה ג אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדיבורו■ ב״ט מד. כיון שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין אמרו ומלאכי השרת) ■ לפניו לא יפה אמרו ראשונים <כת ראשונה של מלאה״ש) לפניך ומה אנוש כי תזכרנו)? *1״ל ועד זקנה אני הוא סנהדרין לח: דור המבול אין להם חלק לעוה״ב ואין עומדין בדין. דור הפלגה אין להם חלק לעוה״ב שם קז. על כן לא יקומו רשעים במשפט זה ידור המבול שם ■קח. דור המדבר אין להם יחלק לעוה״ב " יאין עומדון בדין. ר״א אומר עליהם הוא אומר אספו לי חסידי כורתי גריתי עלי זבח שש שש שם דור המבול לא חיין ולא נדונין. שלא תהא נשמתך חוזרת לנדנה. דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב״ה." אמרו ־ כלום צןייין איו לו אלא לטיפה של גשמים יש לנו נהרות ומעינות י שאנו מסתפקין בהן אמר הקב״ה בטובה שהשפעתי להן בה מכעיסין אותי ובה אני דן אותם: דור המבול לא נתגאו אלא בשביל גלגל העין שדומה למים לפיכך דן־ אותם במים. דור והמבול ברבה קלקלו וברבה נידונו, כי השחית כל בשר את דרכו ־מלמד ־* שהרביעו בהמה על חיה וחיה תגל בהמה והכל על בהמה והכל על אדם ואדם יעל הכל, בא וראה כמה גדיל כח של חמס שהרי דור ־ המבול עברו על הכל׳ ולא נחתם עליהם "גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שש שש שם א״ל (לנח) זקן תיבה זו למה? א״ל ’הקב*ה מביא עליכם ־ את ־המבול אמרו מבול של מה׳ך־ אם מבול-ישל' אשייש׳ לנו דבר ועליתה ׳ שמה ואם של מים הוא מביא. 'גרותחין־ קלקלו 'יברותיחין נידונו שם' שם■: ל דור הפלגה מאי ׳עביד?" נבנה מגדל ׳ונעלה לרקיע ^י^י׳אותו׳ בקרדומות כדי"׳ שיזובו׳:מימיו; ’ נחלקו לג׳'לכיתות אחת אומרת געלה'"ונשב" שם' וא׳ ׳ אומרת לנעלה ׳ ונעבוד“״ע״א וא' אומרת נעלה ונעשה ־^לחמת־־זר"שאומרת נעלה 'ונשב שם *הפיצם'~ה׳ וזו שאומרת נעלה ונעשה ׳מלחמה נעשו 'קופים "ושדים ולילין." כלם ׳לשס״ע״ו נתכוונו, מגדל שליש ^וך־שליש נבלע שליש קי ם שם קט." משפט דורילוזמבול י״ב חרש עדיות ב י
דור הפלגה
244
אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זה אברהם אבינו שלא הלך בעצה אנשי דור הפלגה שרשעים היו ע״ז יט. י, דורות מאדם ועד נח להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסים ובאין עד שחביא עליהם את מי המבול אבות ד. ויבא הפליט זה עוג שפלט מדור המבול נדר, םא» חטא קין נסתלקה לרקיע השני דור אנוש לג, דור המבול לד׳ דור הפלגה לה׳ ב*ר יט אשרי האיש זה נח. ובדרך חטאים לא עמד בג׳ דורות בד; ר אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה שם כו דור המבול לא נימוחו מן העול® עד שכתבו גמומסיורת (שירי אהבה) לזכר ולבהמה שם שם דור המבול־ל* לקחו מוסר מדור אנוש ודור הפלגה מדור המבול. קשה הוא המחלוקת כדור המבול שם שם כי כל מיו מכאובים זה דור אנוש ודור דמבול שהיד מכאיבים להקב״ה במעשיהן הרעים שם כז אמר הקב״ה מה אלו <המים> שאין להם לא אמירה ולא דיבור הרי הן מקלסין אותי אדם על אחת כו״ב עמד דור א:וש ומרד בו דור המבול ומרד בו דור הפלגה ומרד בו אמר הקב״ה יפנו אלי ויבואו אותן שם כח נעשה בי׳ השבטים מה שלא נעשה • בדור המבול. נאמר בכרכי ה ם מה שלא נעשה בדור המבול שש שם הכל קלקלו מעש הן בדור המבול הכלב היה הולך אצל הזאב והתרנגול הירי מהלך אצל הטווס. אף הארץ זינתה היו זרעין לה ח טין והיא מפקא זונין (גרעינים רעים) אילין זונייא רבה מן דרא דמבוליא אינון «ם שם משפם; דור המבול י״ב חרש נטלו דינם ויהיה להם חלק לעוה״ב. כבר אבדה וחלק א? להם עוד לעולם שם שש מצא חן במדבר בזכות דור המדבר שם כט כעבור סופה ואין רשע זה דור המבול וצדיק יסוד עולם זה נח. כרוז אחד עמי לי בדור המבול זה נח. שם ל עיר קטנה זה העולם ואנשים בה מעט ז^ דור המבול ומצא בה איש מסכן והכם ןך נח שה לג ךף^ ך״ע מעשר דור המבול	ולא	בכו	וכיון	שהזכיר להם מעשה	איוב מיד בכו. כי415
שנשבר ואינו מעלה חלופץ ואיזה זה ן זה דור הפלגה שם שם כך אמ^ דור המבול	עבים	סתר	לי	ולא ירא שש יו	אמרו	ישראל אל תהרוג דור
הפלגה פן	ישכחו	הדורות	הבאים אחריהם	טלטלימו ותורידמו מלמעלה
למטן. אמרו? אחת לאלף ותרנ*ו שנה הרקיע מתמוטט בואו ונעשה .סמום ^ אחד מ! •צפון וא, מהדרום וא׳ מהמערב וזה שכאן סומכו מן המזרח ceי י^ לא הוה להון * למילף	מן	קמאי! אתמהא ।	דור	המבול ודור אנוש י'יור
הפלגה מדוד המבול,	מעשה דור המבול נתפרש מעשה ןןר הם "גיי
לא נתפרש שם שם דור המבול ע״י שהיו שטופים בגזל לפיכך לא נשתייר
245
דור הפלגה
מהם פליטה אבל אלו (דור הפלגה) ע'
להן (לדור הפלגה) הקב״ה פתח של,
שהיו אוהבים זה את זה נשתיירוד
מהן פליטה שם שש מלמד שפתח תשובה והן אמרין לא, משפתם
אעשה גבלה הר מינהון
ליה
ושפה
שם הן עם אחד
אגי מקבלן. מי גרם
תשובה ושפה
אייתי לי קולב והוא יהיב ליה מגרופי הוה מחי שנכ.הו כל הארצות בראשי ההרים והיתה כל
מ;,ומו הציף עליהן הים שם
אחד ושפה אתת אם עושין בי ? לא ע״י שהם עם אחד
אמר לחבריא
ופצע אחת אחת
מוחיה בולעת
שש שש: אנשי־
הואיל הן עש להם שימרדר
אחת «?tl
אותה האורה שנבראוד
בד, מם,ף העולם ועד סופו כיון שצפה הקב־י• שמענו בדור הסבו ל-
כזה ד
שנידונו • במים והסדומים
יוצאים וחפרים קברוונ
שאלו
שמא * שהיו
נכנס., לתיבה אלא אותן שלא קלקלו .שש שסיב
^. של הקב״ה ׳לע״ז והקביה קלאים .אוקיינוס והציף שלישו של עולם. דור י מ ביל-אמרו ■לאל סור ממנו ולא למדו מדור אנוש עד שמחה זכרם דוח מפלב ‘י לא למדו מדורות הראשונים *הוי- אם תכתוש אויל במכתש ן ׳שם ׳אם ”
ביום הראשון היה אדם מביט
בדור המבול ובדור הפלגה גנזה לצדיקים לעת’ל *ש מכ -שב’דיגי ^ ^ ”P ™	ז מציגי
שם מט כל מקום שאתה מוצא ישיבה אתמ מרצא ^ ^ / מהום■ כייר ה־ גיל י’מצאו ^י‘ וישבי שם ייאמיי ^ ״ל V *דאומוח המשפט שם ד»רשע מדבר בדיר ד,מברל '*P י P
ולא מצא אומה ראייה לקבל את התירר' אלא יוד ^^	אימתי־
ביא לדיר המבול ולא כתב »	1 * Pיא כדוד
העבירן וכן לדור דפלגה נסדיר א כל ערב ט׳ באב היה משה בכל המחנה ואומר (לדור ד»מדבר> צאי לחפ,ר יהיי יישנים בהם. כיון דאיתמלא סיהרא (בט״י נאב1 אמרו דימה שה אותה גזירה (איכ׳״ר םתיחתא* תמים היה <נח) ביוי המביל יבד1ר
היה בדורו של אברהם לא מצא ידיי ירגליי״	י^דמבול
עלא ישתקע במעשד' דור המבול’ ^ שנה היי*	דמבול
יעשו תשיבי' ״ ״ * * ^	!־י
אכזרים. י.’י בי■“ »׳* ™ ניט”י ^	’*' , " *
התהום וכובשין עליהם יא'נז מי״מ’ז•
”T^W ™ ״הי® ?״	W “” י??י« פינו. וזיר
ילא כדור המבול שהיו שפופיו מני1“, ימידכיו	'% ונפו ולא
^ ^לי ^ ” ™ * ’’“w^־, אניש /יאי
דור הסלגה״
•24&
:אלו- דור • הפלגה •שד״יו מחרפין בפיד,ם אחר יהידו של עולם. אמרו לא כל :הימנו ,שיבור לו העליונים' ויתן לנו התהתונים נעלה לרקיע שם HT nr ;ועתה-לא יבצר אע״ם שמרדו בו ועשו מגדל פשט להם הקב״ה ימינו לעשות תשובה שם שש שם בלבל לשונותם ולא יבין אחד מהן לשון של הבירו שהלשון הראשון היו מדברים- בלה״ק. אמר הקב״ה בעוה״ז ע״י יצה׳ר •חלקו בריותי ונחלקו לע׳ לשו! אבל לעוה״ב משוין כולן כתף אחד ׳לקרוא• בשמי■ שם שם ידי דור המבול לא אבדו מן העולם אלא על שעברו ■על. המשפטים שם משפטים ה לכל זמן זמן היה לדור המבול שיאבדו במים -שם עקג ט , מה אתם מתעים את■ הבריורת שרואין אתכם וסוברין בכם שאתם צדיקים כאברהם ואתם לגבי חומר כדור הפלגה שם חצא ה י׳ ירידורת ירדה שכינה לעולם. ואחת בדור -המגדל אכות דר״נ לד כך מדור המבול עד דור הפלגה ש״מ שנה.- קרא הקב״ה לע' מלאכים וא׳״ל בואו ונבלבל לשונם לע׳ .גוים ולע׳ לשון והפילו גורלות ונפל גורלו של הקב״ה־ על אברהם וזרעו •ילקוט נח סב וכן אתה מוצא באנשי מגדל■ שבמה שנתגאו־ בו• נפרע מהן שנאמר פן נפוץ מה, כתיב? ויפץ־ ה׳ •אותם•שם כשח רמג עד־שבא אברהם אבעו^ כביכול- המקום-דן את העולם׳ר באכזריות חטאו אנשי דור המבול :הציפן כזיקים על פני- המים: חטאו. אנשי מגדל פיזרן מסוף העולם ועד סופו •אבל-.משבא אברהם התחילו יסורין־ ממשמשין ובאין שם האזינו תתקמב כבש הקב״ה מעינו עשל נח) שלא יוליד שלא יהיה לו בן של מאה שנה שיאבד ~עם -דור המבול. לא כן ה r^זצים זה דור הפלגה על כן לא יקומו רשעים r!r דור ■המבול ..שם תחלים תריד תאבד דוברי כזב מדבר בדור המבול הם vדבורם כזב שם שם תייא גדול גזל של עניים מעון דור־ המבול שם שם תרני ודרע.זה •דור המדבר שכלו דעה ntf-שם תשסג אמר נמרוד לעמו ־בואו ונבנה לנו עיר. גדולה ונשב -שם בתוכה ונעלה לשמים שאין כחו של הקב״ה אלא ,במים פרקי דר״א כד כל■ אותו■ דור■ ששמעו •קולו של הקב״ה ׳בהר סיני זכי להיות במלאכי השרת לא ראו־ טיפת קרי מימיהם ולא משלה בהם כל מיני .׳בינים ובמותם לא שלטה-:בהם ■רימה ותולעד, שם , מא כיון שעמדו דור המבול .ועבדו.עיו,.היה הקביה מתעצב מוד עמדו ב' מלאכים שמחזאי ועזאל ואמרו ■לפניו רבשזע הלא״•אמרנו^־לפניך כשבראת . עולמך מה אנוש כי. ־תזכרנו?
(מדדם.אבכירי) דור- המבול־ בתרין !׳ידינין־־ דגיהנם ״ אתדינו ;באשא^ובמיא זנחתו,עלי 1 הר מלעילא באשא במיץ דנפקין״,מתתא*ובגין:כך, תריסר ירחי^׳הוי' ,זזר.ח ..נח:סח*-ע׳׳ע•ע^:־דור;}־מ)בול,׳ מדבר;'- ״־ ־ י" ׳ ״
________________________ דחייה ז דיין	239 דורון, ע׳ מהנה.
לחייןן (דחוי) מעיקרא גברא הוי והואיל ואידחי אידחי ברכות י גא. י וכל• הנדחה	מפגי השעה ׳ שעה נדחת מפניו שש סד. ~חבר" ונעשה-
גבאי דוחין אותו מחבירותו' תוספתא דמאי ג כל 'מלאכה שאפשר לעשותה. מע״ש אינה דוחה את השבת (ומילה) שא״א לעשותה מע״ש דוחה ,את .השבת־ ש'ח קי• לזה דחית בקנה ירוש* שבת ג איש נדחה לפסח שני ואין ציבורי נידחין פשחיש סו: פסח ראשון דוחה או! השבות ואת הטומאה עם צה: דחוי־ מע?קרא הוי דחוי שם צח. חל ט״ב להיוות בשבת ודחינו ‘אותו ־למו״ש י וש,־ '‘׳‘דיפ ד בעלי חיים אינן נדחין יומא סד. גדולה תשובה שדוחה ל״ת שבתורה:
■ י‘ אין דחוי אצל מצות סוכה לג. שיר של שואבה שמחה היא ואינה דוחה את השבת שש נ: הואיל ונדחה ידחה מגילה ה: זיל הכא קמדחי ליהר וזיל הכא קמדחי ליה מ״ק טו; על כל המתים כולן מדתה מטתו ה״ז־משובח־ ^ ככ• (חלה) ב׳ ימים ומת זו היא מיתה דחויה שש כח כ״מ שאתה מוצא ־ עשה יל״ת אם אתה יכול לקיים שניהם מוטב ואם 'לאו יבא עשה ־וידחה" את ל״ת יבטוח כ.־ גדולה מילה שדוחה את ׳ השבת החמורה נדרים לא : איך לו גדילה שמדחה את המים ואין לך קטנה שנדחית מפני המים סוטה טח ® ,.דחוי בדמים קידושין ז : הואיל והלך זה ונעשה כומר לע״ז אימא. לידחי אבו אחר הנופל ן ת״ל אחרי נמכר גאולה תהיה לו שש ב : *שאין דוחין נפש מפני נפשי סנהדרין עב: יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. ג׳ ^לאים חלה אלישע ואחד שדחפו לגחזי בשתי ידים שם קו: כי פתח ר"־־ יחנן. בדחויין מהא פתח זבחים יב: קשה בעיניכם שדחיתי ■את־׳אויבי־ ־בקש!‘־ '■^כי: א’ל כך עושים דוחים נפש מפני נפש? כ״ר צד יש נבחר ונדחה~ ??^ב.,ויש נבחר ונדחה ולא נתקרב 'אהרן נבחר ונדחה ־ונתקרב־ ^ נבחר ונדחה ולא נתקרב ילקוט ששיאל א צה אני הוא שקרבתי את יתרו
־׳ -nPnT^ מכאן אתה למד שיהא דוחה בשמאל ומקרב בימין לא כשם■ שעשה אלישע לגחזי שדחפו לעולם שם ירטי׳ שי.
ללין , (שיפט;־ שוטר;• סופרי ועורכי הדייגים) :.מנין “לג׳ שיושבין בדיך ע׳•.׳"., ששכינה עמהסן שנאמר בקרב אלהים ישפוט ־ברכות ו. אמר איכא י־־	׳ * י "
ד . ־ א ביהידאי דקא דיין דינא בלא הרמנא ־דמלכא שם נח. על בשורות. K^n•®* ברוך דיין האמת שם ם: רבן דיין שדן" דין אמת לאמתו. יכל
1 שליקח שוחד אינו מת מן הזקנה ^S שעיניו כהות פאר. ח ט כל דייך
דיין
238■
•שדן דין אמת לאמתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית שבת י. ר״י הוה יתיב קמיה דשמוא‘ אתא :איתתא־ קא צווחה קמיה ולא הוה משגה בה א*ל לא סבר מר אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה ? א״ל שיננא רישך בקרירי רישא •דרישך בחמימי הא יתיב מר עוקבא אב ב״ד עם נה. שכל דין שדן (יאשי׳> מבן ח׳ עד י״ח החזירן להן עם נו: אם ראית דור שצרורת רבות באות •עליו צא ובדוק בדייני ישראל שכל פורענורת שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל עם קלט• ואין הקב״ה משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטיס ושוטרים רעים מישראל עם עם עם אי בטלי דייני בטלי !זירפטי (שוטרים פרסיים). מטה הרשעים אלו הדיינין שנעשו מקל לחזניהם שבט מושלים אלו ת״ח שבמשפחות הדיינין. אלו ת״ח שמלמדים הלכות צבור לדייני בור. כי כפיכם נגואלו בדם אלו הדיינין ואצבעותיכם בעון אלו סופרי הדיינין שפתותיכם דברו שקר אלו עורכי הדיינין עם עם עם לא תיהוי לך דינא בהדי תלתא דחד הוי בעל דינך ותרי סהדי פםחים קיב: מאן אלהים ? דייני יומא פז. ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים ? ללמד שכל ג׳ וג׳ שעמד ב״ד על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה ר״ה כה. ואל השופט אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו ? הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו עם עש •וליושב על המשפט זה הדן דין אמת לאמתו. ואין פליליה אלא דיינין מגירה טו: מנלן דמשדרין שליחא דבי דינא ומזמנינן ליה לדינא ? ם*ק טז. •עיילוה למעיתא דדייני עם יז. שופט זה דיין שדן דין אמת לאמיתו .הגינה יד. לעולם יראה דיין כאילו חרב מונחת לו בין יריכותיו וגיונם פתוחה לו מתחתיו יבמת קש : ב׳ שדנו דיניהם דין אלא שנקרא ב״ד חצוף כתובות כב. כיון שבנים לבניך שלום על דייני ישראל דלא אתי לאנצויי -עם נ. עשינו עצמינו כעורכי הדיינין עם נב : ג׳ דייני נזילות היו בירושלים. •דייגי גזירות. הנוטל שכר לדון דיניו בטלין ה״מ אגר דינא קרגא אגר .□■־לא הוה' שקיל. מכובד הדיין עם קה אם דומה דיין למלך שאינו צריך ׳לכלום יעמיד. ארץ ואם דומה לכהן שמחזר על הג”:ות יהרסנה. מאי דיי^. דאשול שאילתא (שרגיל לישאל) פסול למידן דינא עם עם: זכור לי (שמשון) <״: שנה ששפטתי ,את ישראל ולא אמרתי לאחד מהם הצבר לי מקל ממקום. •למקום םוםה< ״י. ה״ד רשע ערו1 ן זה המטעים דב.-יו לדיין קודם שיבא. גצל דין.חבירו עם בא: מ :רבו לוחשי לח עות בד.ן רבה חרון אף בישראל,
245
דיין
ונסתלקה השכנה שם נכרים אע״פ שדיניהם
כל מק ם שאתה
מוצא אג ריאות (ערכאות) ש
כדיני ישראל אי אהך
רשאי להאקק להם שם^
במקום פסידה עביר לעומק ה דדינא שם שם נח: שלך הוא דיינא דלא דאין
m דינא לגפישיר, ־f נ"
ריב״ח די נא
לט. גבי
ריש גלותא ידאיז י’10
ופרעתיו נפל לידי דיין לא כי האי דינא לאו דיינא
יוציאו הוא ?
דפ-סאה עולמית שם לו: שנוטל
הוא ונהי׳7 למה לי ד כ״ם ן. כל והמשכילים שוחד מבי* של שפוט
יזהירו זה דיין שדן דין אמת לאמתו ב״ב ח: כל דיין המה עזה לעולם שם ט: איוהו דור שכולו הבל? זה דורו הטפטים. ויהי בימי שפוט השופטים דור שש.פט את שופטיו שם טו: דיינא דשפילי הכי דאיני שם כט. שודא דדייני שם לה. הואיל וחכים כולי האי ליתב אבבא ונידון דיגא חזא דהרה כת״ב באבולא (על השעח כל ד ך דמיתקרי לדין לא שמיה דיין שם נח. דמקריבתו לבבא דריש גלותא־ דשכיחי דייגי שם סח. אין לדיין אלא מה שעיניו רואות שם קלא. דייני דחצצתא לעושים פשרה) הכי דייני שם קלג: אסור לבצע וכל הבוצע ה ז חוטאץ ממה לבצוע. ויהיו הדיינין יודעין את מי הן דנין ולפני מי הן דנין ומי עתיד ליפרע מהן. שמא יאמר הדיין מה לי בצער ה.ה? ת״ל עמכם בדבר המשפט סנהדרין ו: כל דיין שדן דין לאמיתו משרה שכינה בישראל. כל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין הקב״ה בוטל ממנו נפנו שם ז• — *— י*«י אל תאמרהו. ר׳ שיושבין בדין
ליתב אבבא ונידון דינא
ן -— — .	«...	----,
אס בדור לך הדבר כבקר אמרהו ואם לאו אל תאמרהו.
קולר תלוי בצואר כולן שם שם: כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה בישראל. ובמקום שיש ת״ח כאילו נטעו אצל מובח שם
^”1 שלא יפסע על ראשי עם קודש? שנאמר לא תעלה במעלות. ר ת כי הוה נפק לדינא אמר הכ, אפיקו לי מאני הנותאי מקל ובצועה ושופר* דסבילא שם שם שם אזהרה לציבור שתהא אימת דיין עליהם ואזהרה לדיין גולה קרנא דייני דא״י ר׳ אמי ור׳ יאסי דייני דנהרדעא ר׳ אדא שש יז: נמצאו וו* מאות שם יח. דיני ממונות בג ז ת אחד שם בג. דעת הריינין בע נ«
ויסבול את הציבור עם
דייני בורר דעת אלא
דפומבדיתא ר״פ ישראל ז׳ ריבוא לי אחד ושניהן
ח. דייני בר שמואל תך אלפים
בורר ן
להן
עוד
שש שם מניין
בעלי דינין לא בעינן. א״כ יודעין מי יושב
נקיי
הדעת שבירושלים
עמהן. לא כל די*ני
יכים עליהם שם שם שם ב'
סופרי הדייגין ־עומדין
לא היו יושבין בדין שפוסל דיין שהמחוהר לפניהן א׳ מן הימין
•246	דיין
»וא׳ מן השמאל וכותבין דברי המזכין ודברי המחייבין שם לד אין עד .בעשה. דיין שש-שם: -אשרי דיין שמחמץ את דעו שש לה. ושואלין בשלום .הדיינין ובשלום העדים ■כלומר שאין. בלבנו עליכם שדין אמת דנתם שש מי• •כל ־ מי שהוא חכם ושפל ברך והת הבריות נוחה הימנו <ך,א דיין בעירו -שם nt : ה, לא קראו אלו הדיינין שם קד: ד, דייני היו בסדום שקראי :ושקרוראי זייפי ומצלי דעא שם קט: כל מי שהוא חכם ועניו ושפל וירא חטא ופרקו טוב ורוח הבריות נוחה על^ו עושין אותו דיין בעירו משנעשה ־דיין בעירו	מעלין •ומושיבין	אותו	בהר הבית־ תוספתא סנהדרין ן אף הקב" ה
:אינו דן יהירי שנאמר	וכל	צבא	השמים עומד עליו אלו מטים	לכף זכות
־ואלו מטים לכף חובה והקב״ה נושא ונותן עמהם משנגמר הדין הקב״ה •נכנם וחותם	את הדין	ירוש׳ סנהדרין	א אין האשה דנה ולא מעידה	שש שש ג ט
אבל בשעת	גמר- הדין	ד״ה	דיינין	בישיבה ובעלי דינין בעמידה	שבועות ל:
•מניין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו ? ת״ל מדבר שקר תרחק ומניין לדיין שלא ישב תלמיד בור לפניו? מניין לדיין עי1דע להכירו שהוא •גזלן שלא יצטרף עמו? מניין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה •שלא יאמר .הואיל והעדים מעידין אחתכנו ויהא קולר תלוי בצואר עדים? ת״ל מדבר שקד תרחק שם שש שם מניין לתלמיד שרואה את רבו שטועה בדין שלא •יאמר אמתין לו עד שיגמרנו ואסתרנו ואבננו משל־ כדי שיקרא הד• ן על ■שמי ? מנ-ין לשנים שבאו לרין אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית .בת נאה. מנה שא״ל לבוש כמותו או הלבישהו כמותך? ת״ל מדבר שקר ■תרחק שם יא. היכא לידייני דייני להאי דעא? שש מז אל תעש עצמך כ ;ודכי הדיינין וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים -אבות א אל. תהי דן יחידי שם ד הוא הבורא • הוא המבין הוא ■ הדיין הוא ־עד הוא בעל דין שם שם דן את הדין זיכה וחייב טימא וטיהר אסר והתיר כולן רשאין ליקח אבל אמרו חכמים הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו -תודין מד: הנוטל שכרו לדון דיניו בטילין בכורות סט. בני האלקים רשב״י •קרא להון בני דייניא כ״ר כי על נאץ רבע אלקים אמר בלבו לית דין וליה דיין־ אבל אית דין ואית דיין! שם שש כך בימי שפוט השופטים היה :אדם מישראל עובד ע״ו והיה הדיין מבקש להעביר עליו מדת הדין והיה הוא בא ומלקה את הריין אמרו אוי. לו לרור ששפטו את שופטיהם! •שש פב הדיין הזה כל זמן שהסניגור מדבר הוא. ממתין נשתתק הסניגור ׳עמד לו הדיין כך וילך ה, כאשר כלה לדבר אל אברהם שש פט כך הזהיר
הקב״ה ־-את • הדיינין. שלא יפסיעו .פסיעות גסות־ בדין (שמ״ו ל) .ולמה. נתך הקב״ה כתר ליהודה ו אלא שדן דין. אמת לתמר לכן נעשה דיין לעולבג משל לדיין שבא דין יתומה לפניו שם שם יש לאומות שופטים ויש לישראל שופטים ואין אתה יורע מה ביניהן? משל לחולה. כך לאומ*ת שופטים* יאינ1 עוסקין בתורה שם שם אמר הקב״ה מי גרם לדיינין שיהיו יודעין ליוו ן ע״י שקבלתם את התורה. אלא בשעה שהדיין יושב ודן באמת כביכול מניח הקב״ה שמי שמים ומשרה שכינתו ־ בצדו. וכיון-שרואה, אותר שהרא נישא פנים כביכול מסלק שכינתו ועולה לשמים והמלאכים אומרים לר יבין העולם מה יש לך ? והוא אומר להם ראיתי את הדיין שהוא נושא פנים ועמדתי לי משם.. ומה הקב״ה עושה ? שולף חרבו כנגדו להודיע שיש־ דיין למעלה שם שם לא תשימון אלו העדים והערב והדיינין והסופר. שאילולי הם לא יטול (נשך) כלום ולפיכך לוקים כולם שם לא מעשה באחד שהיה.
יין ובא אצל הדיין וזיכה אותו ובא ויצא אותו שנזדכה ואמר פלוני־ השופט אין כמותו בעולם אחר ימים היה לו דין ובא אצלו והי בו יצא מלפניו ואמר אין דיין הימנו! א״ל אתמול היה משובח והיום שוטה ? לכך הזה,ר לך הכתוב אלקים לא תקלל שם שם וכן אתה מוצא כשהוייניך מהקללין התבואה מתמעטת שם שם ואיש תרומות יהרסנה זה חכם שהוא ’ייע הלכות ומדרשות ואגדה ויתום ואלמנה הולכין אצלו שיעשה דין ביניהן וה'א אומר להן עסוק אני במשנתי איני פנוי א״ל האלהים מעלה אני עליך כאלר החרבת את העולם שש שם אלא הותרה רצועה לית דין ולית דיין ייקי כח הנני ענו בי נגד ה׳ דרך העולם בעלי דינין הולכין אצל הדיין ואני הייתי הולך וסובב מעיר לעיר וחמור שלי במד״ר יח אמר הקב״ה כן־ בנית צלפחד דוברות הדין שאין אתה יודע הנשים דנין אותו שם כא שכל׳ מה שהגדולים עושים הדור עושה כיצד? הנשיא מתיר ואב״ד אומר הנשיא מתיר יאני אוסר? והדיינים אומרים אב״ד מתיר ואנו אוסרים? ושאר הדור־ אומרים הדיינים מתירים ואנו אוסר ן ? דב׳ר ב היה דן (דוח את הדיך ®יכיי את הזכאי ומחייב את החי ב אם לא היה לחייב ליתן היה דוד נותן משלו שם ה והיה הכרוז עומד לפני כסאו של שלמה כיון שהיה עולה מעלה ^יאשונה היה כורז לא תטה משפט מעלה הב, היה כורז לא תכיר פגים. י חיה כירז לא תקח שוחד. התובע תובע והנתבע משיב והדיין מכריע. ^T הדיין לשנות טענותיהם מפיו שם שם דן את טפש הוא עצמו נד. ן י 6ת'חתא אוי לדור ששפטו את שופטיהם ואוי לדור ששופטיו צריכיך
דיין
24S-
־?השפט! רות״ר א שדה ושדות דייגין זכרים ודיינות נקבות קד,"ר א אם משים ־אדם עצמו כתרומה הזו שמושלכת בזוית הבית ואומר מה לי בטורח הצבור מד• לי בדיניהם? שלום עליך נפשי י ה״ז מחריב אח העולם חגחומא etw? נ ־שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו״ם כפר בהקב״ה תחלה ואח״ב ■כפר בתורה שם שש ג שבשעה שדיין מכיר פנים ומקלקל את הדין מסלק את השכינה. וכשדן דין אמת אין השכינה זזה הימנו שש שם ד מלמד ־שהראה לו הקב״ה למשה דור דור ושופטיו דור דור ושוטריו שש אסור ב ;וימלוך יהושפט ויתחזק מהו ויתחזק ? שנתחזק ומינה את הדיינין. ומה ■משה שלא נצטוה על הדיינין אלא ממה שא״ל יתרו הושיב סנהדרין. ■אנו שנצטוינו על אחרת כו״כ שש שופטים א באותה שעה נשבע הקב״ה ־שהוא־ נפרע לעצמו מן הדיינין. אין אביר אלא אב ב״ד שם שם שם שופטים ^אלו הדייג ם שוטרים אלו הפרנסים. אם אין שוטר אין שופט שם שש ב יצריך שיהיו השופטים בעלי זרוע במעשים טובים. בתירה ובמע״ט ובגבורה וצריך שיהיו נקיים מכל משפט שלא יהא לאדם פתחון פה עליהם. שופטים ■ושוטרים . שלא יהא בהם דבר של פסולת שש שם ג אתה תמנה שופטים ־שיהיו מטין ומלמרין עליהן זכות לפני הקב״ה. הוי ושפטו את העם משפט שירק שיהיו מלמדין זכות על הדור שם שש ד תתן לך מלמד שנקראו הדיינין ■על שם משה. נתן נפשו על הדינין לפיכך נקראו על שמו שש שש ה אפילו ■עיר שכולה משפחה אחת מנה לה דיינין שש שש ז לא תטה משפט אזהרה ■לחכם שלא יושיב אצלו מי שאינו ראוי לדין. אמר שמעון בן שטח ־לאותן הדיינין שדנין עמו אם משגר ’אני בשביל המלך אתם מוכיחים -אוחו ? א״ל הן. שגר בשבילו. פנה לימינו כבשו הדיינין את פניהם .בקרקע. בא המלאך וחבטן בקרקע עד שיצאה נשמתן. אמר הקב״ה לריינין ־היו ־נוהגים אימה בעצמכם כאילו אותי אתם דנין שש שש ז וכי מן הבקר •עד הערב היה משה דן את ישראל והלא אין הדי נין דגין אלא עד הן הסעודה ן מכילתא יתרו יח כל הנוטל ממון ומטה את הדין אינו יוצא מן העלם עד שיחסר מאור עיניו. עד שיהא בו או טירוף דעת בתורה שיכהר טמא או יטמא טהור או יצטרך לבריות או שיחסר מאור עיניו שש משפשיש כג «׳ אלהיכם הרבה אתכם על גבי דייניכם ואצוה אתכם לאמר לשעבר הייתם עומדים ברשות עצמכם עכשיו הרי אתם משועבדיבם לציבור. לא תכירו פנים זה הממונה להושיב דיינים שמא תאמר איש פלוני נאה אושיבנו דיין ואיש פלוני גבור אושיבנו דיין איש פלוני קיו בי אושיבנו דיין א’׳*
249
דיין 1 דין וחשבון
*ליני הלויני ממון אשיבנו דיין איש פלוני יודע בכל לשרן אושיבנו זיין נמצאת מוכה את החייב ומחייב את הזכאי ספ י דברים n ויאמר ה׳ :אלי רג לך א״ל דוגמא אתה עושה לדייגים שיאמרו מה משה חכם גדול ^א נשא לו פנים המענין את הדין והמעותין את הדין על אחה כו״כ ־שש זאתהנן ג למען תחיה וירשת הארץ מלמד שמנוי הדיינים כדי להחיות nK ישראל ולה. שיבם על אדמתם ולא להפילם לחרב שם שופטים טז ז׳ אין ^הם חלק לערה״ב הלבלר וסופר וטוב שברופאין ודי ן לעירו אבות דר״נ לו יאיי היהה פרשת שופטים להאמר אילולי עמד יתרו שמחות ט ומי הוא
ז־ייבר ן ידע שאין דיינו של בשר ודם אלא אדון כל המעשים ברוך הוא
Tא רנא ג ואתה תחוה מכל העם ראי אלה ם שהן יראים מן המקום :אנשי חיל אלו בעלי הבטחה יראי אלהים אלו שעושין פשרה בדין שונא מע אלו שהן שונאין ממון עצמן קו "ח ממון חבריהם ילקוט יתרו רע מלמד -שאשמיהש של ישראל תלויין בראשי דייניהם שם דבריב חתם ־שופטיכם משכתים בדברים אמרתי להש אשריכם על מי באתם
אנשי וזיל אלו עשירים ובעלי ממון
בדין אנשי אמת אלו בעלי הבטחה.
ואצוה את להתמנות ?
נני אברהם יצחק ויעקב בני אדם שנקראו אחים ורעים כרם חמד צאן ^יציתו וכל לשון היבה שם שש שם חשיך דרא דאיתתא דברייתא
&3 מכל השבטים זלא מלך בשביל -שבשמים שם עם
יצאו שופטים ומלכים ומשבט שמעון לא קם
שם שופטים
לא שופט
חטא זמרי שם סט. ע״ע ע,
שם שם שמשון דן את ישראל כאביהם דין ומשפט, הוראה, סמיכה, סנהדרין
פ ׳נם, שוחד.
ד’ן וחשבון (יום הדין, עומק הדין) כאילו נידון בשתי דינין אש ומים
^ל חכי״ר לשמים
-ונתת באמונה ? ש
לכו זכות שי ׳תדינני כיושבי
<!ו היין שש הה
ברכיה ו: ג׳ דברים מזכירין עונותיו של אדם. ומוסר דין שם נה. בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת שת לא ואתה כעם שדנתני לכף זכות המקום ידון אתכם
’יכשיר כלום ־שאין ד׳חרע
קש: כל המלעיג על דברי חכמים גידון בצואה רותחת. אל כרכים! עירזבין בא: יכול אני לפטור את כל העולם כולו ז׳ דברים מכוסים מבני אדם ועומק הדין פסחים גד., עני
ורשע באין לדין לעני א״ל. כלום עני היית יותר מהלל ? לעשיר. עשיר היית יותר מר״א ן לרשע. נאה היית מיוסף ן יומא לה: מלמד כ״ד של מעלה נכנסין לדין אלא א״כ קידשו ב״ד של מטה את י״י• חי• בד׳ פרקים העולם• נידון בפסח על התבואה־ ־בעצרת על
250	דין וחשבון
פירוה .האילן •כריה כל באי העולם עונרין לפניו כבני מרון, הכל נידונים בר״ה וגז״ד. שלהם נחתם ביוהכיפ. אדם נידון בכל יום. אדם נידון בכל שעה -» טז.• כל המוסר דין על חברו הוא נענש תחלה. ג, כתות הן ליום הדין שם שם: פושעי ישראל בגופן יורדין לגיהנם ונידונין בה י״ב חדש שש יז. בנהוג	שבעולם .אדם יודע עיש לו דין לובש שחורים ומתעטף
שחורים. אבל ישראל אינן כן אלא לובשין לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחים; זקנם ואוכלים ושותים ושמחים יחש׳ ר״י•א הקב״ה דן את ישראל ביום בשעה שהן עסוקין במצות ואת אוה״ע בלילה בשעה שהן בטלי ן מן העבירות שם שם כל המצדיל• את עצמו מלמטה מצדיקין עליו הדין מלמעלה תענית ח. ואין העולם נדון אלא אחר רובו ירוש׳ תענית ג ומה שמואל הצדיק; היה מתיירא מן הדין אנו על אחת כו״כ חנינה ד: עבד שרבו מקרבו לדונו וממהר להעידו תקנה יש לו ? שם ה. וכל העובר עבירה אחת מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין סוטה ג: אלא הקמה מוציא המה מנרתיקה צדיקים מתרפאין בה ורשעים נידונין בה נדרים ח: אין תחילת דינו של אדם אל^ על דבר תורה קידושין מ: עתיד ארם לתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל ידוש׳ קידושין ד עתידין ישראל ליתן עליהן את הדין ב״ב לג: אבד חשבונו של עילם עד דיבון אמר הקב״ה המתן עד ש בא דין מם עח: י״א נדון (אדה״רו י״ב נטרד והלך לו סנהדרין לח: גוף ונשמה יבולין .לפטר מן הדין שש צא. דור המבול אין עומדין בדין שם קז. עוגות שאדם דש בעקביו בעוה״ז מסובין לו	ליום הדין ע, ז יח.	עולם כמנהגו נוהג
ושוטים שקילקלו עתידין ליתן את הדין שם נד: דע מאין באת !לאן אתר* הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקמה אבות נ א ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון שש ד אילמלא בא הקב״ה עם אברהם ויצחק ויעקב בדין אין יכול•ן לעמ!ד מפני תוכחה ערכין יו. אשריהם לראשונים שאפילו על אונס שינה עושין דין תמיד כח. ג, נכנסו לדין וד׳ יצאו מחוייבין אדם וחוה ונחש נכנסו לדין ונתקללה הארץ עמהן ב״ר ה אף אילני סרק עתידין ליתן. דין וחשבון* כי האדם עץ השדה מה האדם נותן דין וחשבון אף עצים נותנין די7 וחשבון שם נו ואין,אדם יודע מה בעומקו של דין שש סה בשעה שהקמה דן את ישראל דן אותן מעומד ומפשר בדין אבל כשהוא דן את אוה״ע דן מיושב מדקדק בדין ומאריך בדין שש 6ב אוי לנו מיום הדין אוי ..לגי מיום תוכחה: בלעם חכם של הגוים לא יכול לעמוד בתוכחתו של אתוגי
251
דין וחשבון ! דין ומשפט
דמה יוסף הצדיק שהוא :בו״ד כשהוכיח את אחיו לא יכלו לעמוד בתוכחתו זזקב״ה שהוא דיין ובעל דין ויושב על כסא דין ודן כל אחד ואחד על אהת_ כז״כ שאין כל בו״ד יכולין לעמוד לפניו שם צג ולא תענה ברעך עד שקי ותקבל עליו דין וחשבון לעת״ל ויק״ר בז אמר הקב״ה לאדם זה ׳סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימום כך עתידין גניך לעמוד לפני בדין ביום הזה ויוצאין לפני בדימום אימתי ? בחדש-בשביעי באחד לחדש שם כש למה הרגזתני שא״ל הייתי מרגיז שמא יום ׳הדין הוא והייתי מתיירא חגחומא אמור כ על זאת יתפלל כל חסיד אליך ׳לעת מצוא לעת מצוי חשבון משראה יעקב שנתמצה בחשבון התחיל ׳שופך תחנונים ילקוש מקץ קמז שלא כמדת הקב״ה מדת בו״ד ־ מלך בי״ד ׳כשהוא יושב ודן אם אמר הרגתי הדיין הורגו ואם לא הודה איגו 'הורגו אבל הקב״ה מי שמודה מרחש עליו שם ירמיה רסח עד שיפוח היום זה יום הרין שם שרי״ 3 תתקשו, ע״ע ע* דין" ומשפט, חשבון, מדת הדין ומדת הרחמים, ראש השנה ויום הבפורים, שופרי
fl ךבןען^^ן מי חשיד הקב״ה דעביד דינא בלא דינא ? -ברכות ה: קמ״ל דדיגא	נמי היינו תורה שם	ו. כיון שנצטרך אדם	לבריות
באלו	נדון	בב,	דינים	שם	שם; אם ראית	רשע שהשעה משחקת	לו אל
תתגרה	ב*.	ולא	עוד	אלא	שזוכה בדין שם	ז: בכל דין שדנך בין מדה
שובה	ובין	מדה פורעגית	שם טח: לאחר	שדנה לאה :דין בעצמה	שם ם.
צדיקים יצר טוב ש!פ2ן. רשעים יצר רע שופטן שם סאזחביב עלי משפט •יציקה שאתה (דוד) עושה יותר מן הקרבנות ירוש׳ ברבות כ מאימתי התחלת זיין ? משיתעטפו הדיינין. משיפתחו בעלי דינים. עד מתי יושבין בדין ? צי זמן סיודה •טבת י. בין כך ובין כך אתה (משה) עתיד ליתן את הד• ן ”5ם *יי בעון עינוי הדין ועיוות הדין וקילקול הדין חרב וביזה רבה ודבר לבצורת בא ובג' א אובלין ואינן שבעין שם לג• תיתי לי דכי אתי צורבא מרבנן לקמאי לרינא לא מויגנא רישי אבי סדיא במה דלא מהפיכנא בזכותיה. פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא דחביב עלי כגופאי ואין אדם ריאה חובה לעצמו שם קיש שמצדיקין (הרשעים) עליהם את הדין ואומרים לפניו רבש״ע יפה דגת עירובי! יש. הרוא דאמר דן דיני אמרי ש״מ מדן זאתי ששחים ד. אין נידונים לא ללודים ולא לנהרדעים שם סב: לא תיהוילך זי,נא ב ד־ ג׳ דחד הוי בעל דינך ותרי סהדי שם קיב: רב כי הוה נפיק למידן זינא אמר - הכי בצבו נפשיה לקטלא נפיק וצבו ביתיה לית הוא עביד וריקן
דין ומשפט
252
לביתיה אזיל יומא סו : עשות משפט זה הדין סוכה מט : וכן ב׳ שעלו לגרדום לידון ודינן שוה זה ירד וזה לא ירד זה ניצל וזה לא ניצל. זה התפלל תפילה שלימה	ר״ה יד יח. ביקש קהלת לדון ן ד דינין שבלב שלא א בעדים ם
ושלא בהתראה יצתה בו בת קול וא״ל ו וכתב יושר ד דברי א אמת על פי שנים עדים שש כא: הילכך בר ישראל דא*ת ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט •מיניה באב דריע מזליה יתענית •כט: תמן תנינןן רשב״ג ג אומר - על ל ג׳ ׳ דברים העולם עומד ־על ו הדין ו׳ ועל ו האמת ו׳ ועל השלוםt זושלשתן דבר אחד נעשה הדין נעשה אמת נעשה שלום ירוש׳ תענית ד וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים מגילה יו: מ מה מ משפט ב ביום אף ף כאן ן ב ביום שש: כ< כא. כ כל המטה דינו של גר נ כאילו מטה ז־ דינו 7של כ מעלה חגיגה ; ההדינין יג יש י להן לו על ע' מה מה שיסמכו והן .הן גופיתורה ר שש ש י. ערבית יה שבו £ צדק וומשפט •C2 'כ: אחד לדין ואחד לצדקה שש יד יד. ק קם דינא. ה הדר דינאיבמות ותלו:ו: מנשה ה הרג את ישעיה מדין דייניה וקטליה שש מ ט: באשר משפטו שם פעלו שם עח: יקוב הדין את ההר!	שש	צב גר דן את חברו דבר	תורה	שש קב. רעה	תבא
לתוקע עצמו לדבר הלכה, בדיינא דאתי דינא לקמיה וגמר הלכה ומ מי מילתא למילתא	ש:ש	קט: הכי דאיננא לך	ולכולהו עלמי	חברך כתוגוד. ב וו:
אע״פ שבטלו סנהדרין דין ארבע מיתות לא	בטלו	שש ל:	אין מ־חמים	בדין
שש סד מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול וא״ל רבש״ע אם אתה עושה דין לבן אמרם אנו מאירים ואם לא אין אנו מאירים ! נדריש לט: מיום שגבר אגרופד.	של	חנופה נתעוותו הדינין	ס.-טה	מא: משרבו	בעלי	הנאה
נתקותו הדינין. משרבו רואי פנים ב בדין ב בטל ?לא תגורו ו ופסק ק לא תכירי. משרבו לוחשי לחישות בדין רבהחרון חח אף א בישראל ראל ונכתלקה השכינה טש סז : כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי ער עושה לו דין• כל מי שיש לו	צעקת לגימא	על	חבירו	ודומם שוכן בסנה עושה	לו דין
גיט־ן ז דיניה .	דההוא גברא•	במאי	? ?שש נ:נז ד דינא רבה ;	ודינא זוטא איכא
בינייהו 5קידו שין. כ מג. ן ד׳ דברים העושה ; אותן ן פטור מדיני אדםt וח יב בדיני שמים כ״נ ב״ק נה: ז דינא דמלכותא דינא * שש קיג. האי בר ישראל דידע סהדותא לנכרי	ולא תבעו מיניה<	ואזל	ואסהד בדיני	דנכרי על	ישראל
חבריה ;משמתינן	ליה *הם ש: :	לא	חרבה	ירושלים אלא	על שדנו	בה דין
תורה. ש שהעמידו ד דיניהם 7על ד דין תודה; ב״ם ל: א״ל דינא הכי? א״ל אין למעןתלך לן בדרך רך טובים י;שש*Xפג. בקש איוב לפטור את כל העולם^בילי מדין כ־־ב טז. כי אתי פסקא דדינא דידי לקמייכו וחזיתו ביה פירכא לא
דין ומשפט	253
תקרערה עד דאיתיתו לקמאי אי אית לי טעמא אמינא לכר ראי לא הדרנא בי שש קל: אמרי איבשי מאן דאית ליד. דיגא ליקרב לגבי דיינא סנהדרין ג: דן את הדין זיכה את הזכאי וחייב את החייב וראה שנתחייב,. עני ממון־ ישלם לו מתוך ביתר זה משפט וצדקה משפט לזה וצדקה לזה עם ו: היכי־ דמי גמר דין ? איש פלוני אתה חייב איש פלוני אתה זכאי שם שם W דאזיל מבי דינא שקיל גלימא ליזמר זמר וליזיל באורחא שם ז. מנא ׳הא מילתא דאמרו רבנן הוו מתונין בדין ן שם שם: צדק את הדין ואח״כ חתכיהו שם שם שם: שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה. לא דיין לרשעים שנוטלין מזה ממון ונותנין לזה שלא כדין אלא שמטריחין אוהו להחזיר ממון לבעליו שש ח. מלך לא דן ולא דני ן אותו שם ים.; כך היה מנהגן של נקיי הדעת שבירושלים מכניסין לבעלי דינין ושומעין־ דבריהן שש ל. צדק צדק תרדוף אחד לדין רא' לפשרה שם לב: בזמן ■שיש־ •כהן יש משפט שם נב: ז׳ מצות נצטוו בני בח דינין שם נו. י׳ מצות: :נצטוו ישראל במרה. והוסיפו עליהן דינין שש שם: בת (לן) דינא בטל־ דינא שם צה. סוף דינא כתחילת דעא שם קם: ריב״ח אתון תרי בר נשי קושי א״ל על מנת שתדננו דין תורה א״ל אני איני יודע דין תורה. •מתקבלון אליכן מה דנא ירוש׳ סנהדרין א א בצדק תשפט עמיתך ^, דן את חבירך לכף זכות שבועות ד. ואשר לא טוב עשה זה הבא בהרשאה. "ס לא. משפט דור המבול י״ב חדש עדיות ב שגיורת ושעות) יושב ודן ־את כל העולם כולו שרואה שנתחייב העולם כלייה עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים ע״ז ג: כאן בשעת הדין כאן בשעת מלחמה.׳ כשאגי דן־ •את ישראל אין אני דן אותם כאוה״ע שם ד. דין דלא כתיב ביה אמת הקב*ה עושה לפנים משורת הדין שם שם: גדולים צדיקים הללו שנזדמנו־ להן ג, מקראות של צידוק הדין בשעת צידוק הדין שש יח. הוו מתונים• ׳בדין. והוי־ דן ארת כל האדם לכף זכות. על ג, דברים העולם עומד- על הדי1 יעל האמת ועל השלום אבות א ואל תדין את - חבירך עד שתגיע. ■למקומו שש כ ובטוב העולם נדון. -והדין דין "אמת שם -ג החושך עצמו ־מן• הדין סורק ממנו איבה וגזל שם ד חרב בא לעולם על ענוי הדין ועל ׳עוות הדין שם ה ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין שם ו בשעה שהקב״ת עישה דין בקדושיו מתיירא ומתעלה ומתהלל זבחים קםו:־ר״י כי הוי חזי :שלך אמר משפטיך תהום רבה כי■ הוי חזי נמלה אמר צדקתך כהררי■ אל■ •הוליך פ- אילמלא צדקתך כהררי אל מי יוכל לעמוד לפני משפטיך תהוע
דין ומשפט
״254
ירבה ערכין ח: ולעולם כל משפט צדקך שכל גזרה וגזרה שאתה גוזר על !בריותיך הך מצדיקין עליהם את הדין כ״ר א מלך זה מלך מלה״מ הקב״ד• במשפט יעמיד ארץ שברא את העולם בדין שם יד עתיד הקב״ה להשקות בוס תרעלה לאוה״ע ממקום שהדין יוצא ^ם טו בא נחש הקדמוני לתבוע דינו של ־הבל. לא כדינן של רוצחנין דינו של קין קין הרג ולא היה לו •ממי ללמוד מכאן ואילך כל הורג קין יהרג שש כב פגע בו (בקין) אדה*ר :א״ל מה נעשה בדינך ? א״ל עשיתי תשובה ונתפשרתי שם ישם א׳ל •(אלכסנדרוס) לא אתית אלא בעייא למידע היך אתון דיינון שם לג עתיד .הקב״ה ליטול את הכהגים ולהעמידן בדין ש= ® השופט כל הארץ לא יעשר׳ משפט אם עולם אתה מבקש אין דין ואם דין אתה מבקש אין עולם *11 לט אימתי נותן העוז להקב״ה ? בשעה שהוא עושה את הדין באומות -שמ״ר י כשם שאני יכול לעבור את הדין על האומות ואני איני מעביר אלא תופס בדין .כך אתם לא תצאו חוץ לדין שם שש כך הקב״ה עמד ־על הר סיני ומחזיק בדין. ואין משים אלא דינין. כשם שהזהיר הקב״ה ־על הדברות כך הזהיר על הדין למה ? שבו העולם תלוי ובו ציון נבנית. ובו צדיקים מתגדלין שש ישש גאה לאלהים הדין שהוא שומרו ואינו נושא ■-פנים שם שש אמר הקב״ה שמרו משפט בעוד," ז ואני מציל אתכם מן מממט ׳של גיהנם שש שם אם אין אתם עושין את הדינין נוטל תורתו מכם למה ז -שלא נתן לכם הקב״ה את התורה אלא ע״מ שתעשו את הדינין. ואם עשיתם את הדינין עתיד הקב״ה להחזיר לכם בתי דיגין שלכם 5שש שם כך ־׳היא התורה דינים מלפניה שם שם לו חק ומשפט ודינים מאחריה ואלר׳
המשפטים י8ם ^c ב, דברים ביד נפש ומשפט. הנפש נתונה במקום משפט ונפש יוצא ממקום משפט וחטאת ויק״ר ד אל תהי מלגלג בדין שהוא אחד ■מג, רגלי העולם. תן דעתך שאם הטית את הדין שאת מזעזע את העולם שהיא אחד מרגליו. קשה הוא כוחו של דין שהוא אחד מרגלי כסא הכביד *5שש דבריש ה הקרבנות אינן מכפרין אלא לשוגג והצדקה והדין מכפרין בי! לשוגג בין למזיד. הקרבנות אין נוהגין אלא בתחתונים והצדקה והדינין נוהנין בין בעליונים בין בתחתונים. אמר הקב״ה לישראל בני הואיל וכך הדינין חביבים ׳לפני הוו זהירין בהם שש ישש אמר הקב״ה הנפש והדין נתונים ביךי שמרו את הדק ואני אשמור נפשותיכם שם שש במקום שיש דין אין דין ובמקום שאין דין יש .דין אם נעשה הדין למטה אין הדין נעשה למעלה ואם לא געשה הדין למטה חדין נעשה למעלה ישם *שש אם היית יודע שהדין עמי
דין ומשפט	259
אל תסבר לו פנים שלא יהא אומר מתחלה היה רוצה לזכותו, אם תדע שאין הדין עמו הסבר לו פנים שלא יהא אומר מתחלה היה רוצה לחייבני. אס ראית את הדין מרומה חקרהו ואם. ראית, את הדין יוצא לאמיתו צדקהר עם עם מכל מה שבראתי איני אוהב אלא את הדין, אמרהקב״ה לישראל בזכות שאתם משמרים את הדין אני מתגבה. וע״י שאתם מגביהין אותי ביין אף אני עושה צדקה ומשרה. קדושתי ביניכם, ואם שמרתם את שניהם הצדקה והדין מיד אני גואל אתכם גאולה שלימה שש שם אין אלהים בכל מ?ום אלא דין מגיד הכתוב שהיו ישראל נתונים בדין באותה שעה אם להנצל אם לאבד עם מצריים מכילתא בעלת יר ושפטתי בין איש זה הדין שאין בר פשרה ובין רעהו זה הדין שיש בו פשרה מגיד ששניהן נפטרין כרעים זה מזה שם יתרו יח לא תעשו עול במשפט בדין מלמד שהדיין שמקלקל את הדין קרוי עול שנאוי ומשוקץ חרם ותועבה וגורם ה׳ דברים מטמא את הארץ ומחלל את השם ומסלק את השכינה ומפיל ישראל בחרב ומגלה	אותן מארצם תו״כ	קדושים	יט אם בא דין לפניך	פעם	אחת שתים
ושלש	אל תאמר	כבר בא	דין זה	לפני ושניתיו ושלשתיו	אלא	הוו מתונים
כדין פשרי דברים	א אפשר	שלמה	לא היה יכול לדון את	ישראל הרי הוא
אומר	ויתן ׳ ה'	הכמה לשלמה ?	אלא כך אומר שלמה	איני	כשאר כל
הדיינים של עובדי אלילים דיין של עו״א יושב על בימה שלו דן להריגה ילחניקה אין בכך כלום אבל אני אם חייבתי ממון נפשות אני נתבע עש שם שם א*ל הקב״ה למשה אתה דן דין קשה חייך שאני מודיעך שאי אתה דן דין קשה שאני מביא עליך דין שתלמיד תלמידך יכול לשמער יאין אתה יכול לשמעו זה דינן של בנות צלפחד שם שם מה משה חכם גדדל לא נשא לו פנים ע״י	שאמר שמעו	נא	המורים נגזר	גזירה שלא
יכנס לארץ המענין את הדין והמעוותין את	הדין	על אחת כו״כ שם ואתחנן ג
משפט צדק ללמדך שצדקה עם ש^יהם עם הזכאי שנוטל את שלו ועם החייג שמוציאין נזילה מתהת	ידו. בשביל	שדגין	צדק הקב״ה	עושה צדקה
עם הבריות שם שושטיש 13 הוו	מתונין בדין	כיצד ן מלמד שיהא	אדם ממתין
3יין שכל הממתין בדין מיושב בדין אבות דר״נ א עתיד ר״ע לחייב את סל העניים בדין עם ו אינו דין שיהיו בני מתקללין ואני מתברך □ושרי c -ילמודין הם הצדיקים שמצדיקים עליהם את הדין אברהם יעקב דוד צדק ^יי את הדין ילקוט ששיני תקכה אמר הקב״ה אני חפץ שתזכו בדן, אמרו אתם תחלה ספר• אתה למען.; תצדק למה ן אם אני גצחתי , אתכם בדין אנ
דין ומעפט ^
256=
;הוא שמפסיד׳;אבל :־אם נצחתם אותי אני משתכר שם יע;י תנת נודע ה׳ •משפט עשה" בדין שעשה במצרים שם תהלים תרמג אמר דוד לפני הקב״ה דבש״ע ׳בשעה שאתה דן את הרשעים שפטני ובשעה שאתה דן את. הצדיקים אל תבא במשפט את עבדך שם שם תשג למנצח על ידותון על הדתות ועל .הדיגין ־שאונה עושה לנו שם שם תמב אמר דוד לפני הקב״ה משפטיך למלך תן -בשם שאתה דן בלא עדים ־ והתראה ן א״ל הקב״ה חייך כך אני עושה ■שם שם תחה רצונכם לעשות דין שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו תרחמו .אינו אומר אלא הצדיקו הצדיקו עליו את הדין. אינם יודעים לדון את
.את הדין בשביל כך העולם מתמוטט שש שם תתל» אתה כוננות ישרות
בעולמך יש לו דין עם חבירו הוא נכנס עמו לדין והן מקבלין עליהם מה שהדין נותן יוצאין ועושין שלום הוי אתה כוננת מישרים שם שש תחנה חסד
. ומשפט אשירה אם ־ חסד אשירה ואם משפט אשירה שם שם הנד כיון שנתמנה .אדם שופט צריך להשכיל היאך לדקדק את הדין כשביל שלא יחטא ויחטיא את העולם שכיון שהוא מקלקל את הדין הרי הוא חוטא ומחטיא את
.העולם שם משלי תתקבט מתוך שהוא יושב בדין צריך להבין היאך מצדיק
אות הצדיק ומרשיע את הרשע ומתוך שהוא עושה כן דברי - תורה
.נעשים לפניו .ובעוה״ב שש .הצבור ואינו
כמישדים ולא עוד אלא שקונה לו שם שם תתקלב ישלם שבעתים זה הדיין שמשעה
דן דין אמת לאמיתו
1א עוד אלא שמוריד עמו כל בניו
הקב״ה משלימו לי״ד
של עולם כשהוא
חזקיה
•■תתקשא עושת
■כשם
לאריכות דרש ר׳ א״ל ר״ע שסנהדרין
עושה ימים ן פפיים
טוב בעוה״ז שנתמנה על מדורי להנם שמחה לציי-ל מה זכו אנעי
וממונו -שם ׳עם שם ישם תתקנט מתונים בדין יחיד בעולמו דורשין כן ן
תתקלט מפני
ארת הדין מפני שהיו לפי שהוא פפייס אין
ומיושבים בדין שם ש?
כל שהוא מבקש
הוא
אלא הכל עושה בין
לפי
ונותנת למטן כך למעלן &c איוב "ת?
מוצא א’רב אדם גדיל ועש*ר תאמר שלא היי• משגיח על ?I ׳ ’ ?אי א,א נת1 »«« ד,דע., ״ ״ pnn,, ולעת~ל מינ»-* ;
ע בריותיו מביא כל־ •הספרים של בני אדם ומראה להם
משאת
לבך נאמר ׳ביד כל
לןעזב אל<ים
אדם יחתום שם שם חתקכב לעת״ל הקב ^ עם דהד״ד נותנים כסאית לגדרלי ישראל והם יושבים ידני1 לעובי/ל אלא י שש י-י»ל תתרסד אתה מוצא שלא נשתבחי םרגםי ’שי
עם הקב״ה שש
'ע” "י’!• יאף דוד לא
נשתבח אלא ע״י הדין, ואף יהושפט כיה
257
דין ומשפט 1 דיני ממונות ודיני נפש ות
במלכודת לא נתעסק אלא בעסקי הדין. שנתחזק ומנה עליהן את הדיינין ^ייועיס ללכת בדרכי ה, י ואף ירושלים לא נשתבחה אלא ע״י הרין.
י זדי
י זהו הדור ? זה הדין. ולא חרבה ירושלים אלא ע״י קלקול הדין. באותה ־׳שעה נשבע הקב״ה שהוא בעצמו נפרע מן הדיינים שם דכה״י ב׳ החדשה בא יוראה כמה קשה יום הדין שעתיד הקב״ה לדון לכל העולם בעמק יהושפט דכיון שת״ח באים לפניו אומר להם כלום עסקתם בתורה ? אמר הין ־אומר לר הקכ״ה הואיל והודית אמור מה שקריית ומה ששנית מכאן אמרו כל מה שקרא האדם יהא תפוש *בידו שלא תשיגהו כלימה ליום הדין שרט משלי י ^^יי א־נשי קם פלוני בדינא ולא הוי ליה הקמת רגל ילקוט תורה ו. ע״ע £ גזרה, דיין, דין וחשבון, דיני ממונות ודיני נפשות, לפנים משורת הדין, מדת הדין ומדת רחמים', סנהדרין.
^*יל ממתות רדיבי י בפשןןץ מ׳ שנה עד שלא חרב הבית גלתה לה סנהדרין. למאי הילכתא? לומר ^לא דנו דיני נפשות שבת טו הכל כשרים לדון דיני ממעות' ואין הכל ;?עדיס לדון דיני נפשות קידושין עו: הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות _שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן והן כמעין הנובע והרוצה שיעסוק' בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ניס ב״כ קעה: דבר תורה אחד• דיני ממונות 1יאחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה ומה טעם אמרו דיני ממונות לא בע נן .’1יישה וחקירה ו כדי שלא תנעול דלת בפני לווין סנהדרין ב: דיני: ממונות ו?ג. ואם היה מומחה לרבים דן אפ׳לו יחדיזשם ה. מה בין דיני ממונות .לדיני נפשות? דיני ממונות בג׳ ודיני נפשות בכ״ג דיני ממונות פ תהין ־נין לזכות . בין לגובה ודיני־ נפשות פתחין לזכות שש לב הוו יודעין שלא ׳?ייני כמונות דיני נפשות דיני' ממ.נות 'אדם נותן ממון ומתכפר לו דיני ־?פשות דמי ודם ?רעותיו תלויין בו עד ׳ סוף העולם שם' לז. אם גמצנו אבריהם מכוונים פ תהין בזכות שם ם. בדיני ממונות מתחילין מן הגדול. ^פני מה בדיני נפשות מתהילין מן הצד ? שלא יהא כומך על דברי רבו •ח-ישפתא הנידרין ז ומי שלא *ואה לו ’ בנים כשר לדון דיני ממונות ־ואיד
כשר לרון דני נפשות י שם שם דיני ממונות - אין ינ1 בע״ס ולא בערב יו״ט מדרבנן ידוש׳ סנהדרין ד ו נמצא אחד מהן קרוב שיו פ?ול עדותן בטלה בדיני 'נפשות' "אבל בדיני מכונות תתקיים בשדר ^^ י• אמר הקכ״ה בדיני נפשות אני מתעסק שט׳ר טי. ע״ע ע׳' דין
ומשפט,־ מכון.
דם
258
דיקנרת, ע׳ דקדיק• דירה, ע׳ בית.
דל, ע׳ עניות ועשירות,
דליקה, ע׳ שרפה.
ף^ לא תאכל על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם כרכות י ר וכי דם קדושה יש בו ? במה ששפך יכסה שלא יכסנו ברגל* שכת כב. אמר הקב״ה רביעית דם נתתי בכם על עסקי דם הזהרתי אתב® שם יא: אכל ולא שתה אכילתו דם שש טא. הקיז דם ואין לו מה יאכל ימכור מנעלים שברגליו ויספיק צרכי סעודה. מאי צרכי סעודה ? יין סומקא• חלף סומקא שם קכ«. אדם הראשון דמו של עולם ירוש׳ שבת כ והסיר דר ממך כל חולי זו שידפה (דם) שם שם יד ליקטולך ולא תקטול מאי הזית׳ דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי פשתים בהד א״ל דם תהא אחריתו j ר״ה כה. פניו (של השמש) דומין לדם הרב בא■ לעולם סוכה כט. דמים תרתי משמע מגילה יד: יכולני לבעול כמה בעילות בלא דם חגיגה טי. איכא משפחה דרפי דמא ואיכא משפחה דקמיט דמא יבמות סד: כשם שהשאור יפה לעיסה כך דמים יפים לאשה. כל •אשה שדמידי• מרובים בניה מרובים כתובות י: דדרכא על דמא (ג״א רמא) דחמרא הוו לה בני גירדני שם ם: אדם אפר דם מרה סוטה ה. עד שהלך דמן ונגע בדמי של זכרי׳ לקיים מה שנאמר דמים בדמים נגעו אשכתיה לדמיה דזכרי׳. אמר מאי האי ? א״ל דם	זבחים מטין נז:	לדמא דרישא ליתי	שורבינא שם	סח ד
לדמא דאתי מנחירא	לית גברא כהן דשמיה לוי שם	סט.	בראש כל מותזג
אנא דם בראש כל	חיין אנא חמר.	בראש כל מרעין	אנא	דם ב״כ נח?	דיג*
נפשות דמו ודם זרעותיו תלויין בו	עד סוף העולם.	דמי	אחיך שהיה	רמ■
מושלך על העצים ועל האבנים סנהדרין לז. דמו מי שדמו חלוק מבשרו יצאי שרצים שאין דמם חלוק מבשרם שם נט: שופך דגם האדם באדם דמו ישפך אמרה תורה הצל דמו של זה בדמו של זה שם עב: ומך, אם הדם שנפשי של אדם קצה ממנו הפורש ממנו מקבל עכר גזל, ועריות שנפשו על ארם מתאוה להן ומחמדתן הפורש מהן על אחת כו״ב סבות בג: חלזון גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחד לע, שנה ובדמה צובעין תכלת מנחות מרי
259
דם
דם ניקוף (מנקיפת אבר) מרצה כדם עולה מוי ן ז: איזהו נפש של אדם ן זו רביעית דם שב עב אין דם מבטל דם עם 16: כל דאסר לן רחמנא ־שיא לן כותיה אסר לן דמא שרא לן בבדא נדה דם טוהר שש קט: דמא ׳דבשרא שכן דמא דכבדא קפי שם קיא: דם נעכר ונעשה הלב בכורות ו: דם •רבה שחין רבה שם מד: זכרותא דדמא כבדא שם גה. דם שחיטה דם נהירה 'דם עיקר דם הקזה שהנשמה יוצאה בו חייבין עליו דם הטחול דם הלב *דם ביצים דם חגבים דם התמצית אין חייבין עליו כריתות כ: דם שע״ג •ככר גוררו ואוכלו של בין השיגים מוצץ ובולע ואינו הושש שם כב. איזהו דם שהנשמה תלויה בו ? כל זמן שמקלח. מטיפה המשחרת ואילך. איזהו ־דם שהנשמה יוצאת בו ? כל זמן שמקלח יצא דם התמצית מפני שהוא *שותת שש שם שם איזהו אדום ? כדם המכה שחור כחרת נדד, יט. בדם אצבע *קטנה של יד שנגפה וחיתה וחזרה ונגפה ולא של כל אדם אלא של בחור *שלא נשא אשה ועד כמה ? עד בן כ׳ שם שם: מראה ד^ים משונים הן. :דם נדה אדום דם בתולים אינו אדום דם נדה זיהום. לם נדה בא מן ״המקור דם בתולים בא מן הצדדין שם סה: רביעית תחל^ דמו של קטן יתוספתא אהילות ג כך קול דמי אחיך צועקים אלי מן האד^ה לעלות למעלה 'לא היתה יכולה שעדיין לא עלתה לעם נשמה ולמטה לא היתה יכולה ׳לעמוד שעדיין לא נקבר שם אדם והיה דמו מושלך על ובעצים ועל האבנים ע״ר בב נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבוע דמו של הבל שם שש מה קנטון •הזז• כל זמן שאתה מזבלו ומעדרו הוא עושה פירות כך משנצרר דמו ’משבטל יצרו משנקשר דמו שם מו לדם אעשך ודם ירלפך ועשו הוא שונא •את הדם ז זה דם בכורים בקרבנות. זה דם של מילה. שנאת דמו של א! ם •כגופו שש סג ולמה שעיר עזים ן שדמו דומה לשל אדם שם פד והיה דם ■ננל ארץ מצרים אפילו מה שמצרי רוקק דם היה, מפני מה הביא הקב ה ׳עליהם דם? מדה כנגד מרה לפי שלא■ היו מניחין בנות ישראל לטבול *ממימאתן, ממכת דם העשירו ישראל שם״ר ט אמר הקב״ה בדיני נפשות אגי מתעסק ומודיע אני היאך אני חם עליכבם ברחמים בדם פסח ובדם ׳מילה שש ט! אדם היה משקלו חציו מים וחציו דם בשעה שהוא זוכה לא המים רבין על הדם ולא הדם רבין על המים ובזמן שחוטא פעמים שהמים 'יכ’1 על הדם ונעשה ארדיפיקדם (הדרוקן) ופעמים שהדם רבין על המים ׳ינעשה מצורע הה״ד ארם או דם ויק״ר טו יותר ממה שאסרתי לך התרתי ילד דס הנדה אסרתי לך התרתי לך דם בתולים. את הדם התרתי לך טחול
דם
260
שש כב לעולם הקב״ה תובע דמן של נרדפין מן הרודפין שש מ מעשה בב אחים שהרג א׳ מהן את חבירו נטלה׳ אמן כוס אחד ומלאתו מדמו והניחי במגדל והיתד. נכנסת כל יום ומוצאה אותו הדם תוסס פ״א נכנסה ומצאי ששתק אותה שעה ידעה שנהרג בנה האחר לקיים מה שנאמר שופך ^ האדם באדם דמו ישפך דב־׳ר ב מעשה נסים הקב״ה עושה. עם התינוק הזה כיצד 1 עד שלא־ ילדה היתה מושכת דמים וכשהיא יולדת דמים מסתלקות לשדים, ונעשה חלב והתינוק יונק מהן תנחוטה חזרי? ג לשעבר היו האנשים רואים דמים עד שעמדה רחל ואמרה כי דרך נשים לי שש מצורע ט והיה הדם* לכם לאות ולא לי לאות לכם לאות ולא לאחרים לאות. דם עקידתו של יצח? מכילתא בא יב שמא תאמר הואיל ונהרג זה למה אנו באים לחוב בדמו של' זה ? ת״ל לא תחוס עינך עליו ספרי שופטיש יט נפשי נתתי עליה דמי נתחי עליה כשם שלמדתי אותה בצער כך תהיו אתם למדים אותה בצער שש האזינו לב הלומד תורה בילדותו דברי תורה נבלעין בדמיו אבות דר״נ כי■ חיים בעולם חיים באדם זה דמו של אדם שש לא מלמד שעשה קיך בהבל אחיו פצעות פצעות חבורות חבורות שלא היה יודע מהיכן הנשמה יוצאה עד שהגיע	לצזארו	ומיום	שפתחה	הארץ	וקבלתו לדמו	של הבל שוב לא
פתחה ילקוט	בראשית	לח אף	נח היה	גונח	דם בתיבה מפני הצינה שש	נח גר
במצרים הביא עליהם מכת דם אף לעתיד כן שנאמר ונתתי מופתים בשמיפ ובארץ דם	ואש שש וארא	קפב אום	של אשה מלא דם	וממנו יוצא	למקור ׳
נדתה וברצונו של	חקב״ה	הולכת	טפה של לבנונית	ונופלת לתוכו	ומיי*
הולד נוצר שש תחי? תקטז דק חזק לבלתי אכול הדם מגיד שהיו שטופין בדם קודם מתן תורה. מה דם שאין בכל המצות קל ממנו הזהירך. הכתום עליו שאר כל המצות על אחת כו״כ. דם שהנפש יוצאה בו קרוי דם דנ£, שאין הנפש יוצאה בו אין קרן, דם ש: ואה תת£ד אמו (ןןן) לאביש? נשבע אם תגע בדמו של אותו צדיק (שאול) שאני מערב דמך בימר שם ששואל א קלח ענה צדקי, ואמר■ לנבוכדנצר הרגני ראשון שלא אראה . בד13‘ עשר. בני ובניו אומרים לו הרגנו תחלה• שלא נראה דם אבינו שפוך עלי הארץ שם פלכים ב רב כי דורש דמים אותו זכר כ1עא הקמה לתבוע דמי של ר״ע הוא תובע דמו של בן קופיא. אינו שוכח.דמן •של ישראל מיי האוה״ע ולא דם צדיקים שנהרגו בימי גזרה כטן ר״ע וחבריו. ועתיד■ הקב״ר-לתבוע דמן של -ר״י ־הנחתום ושל בן קופיא שם תחלים תרטג • א*ל׳ הקב (לדוד) . בל אסיך. נסכיהם מדם - דמם. חביב עלי מדם הקרבתי?
-261
דם 1 דמיון
-c תרםו ולא חפץ בברכה .זה דם הקרבנות שהוא קהי ברכה שם שם תתשת כל נפש ונפש שהרג עשו מישראל כביכול נטל הקב״ה מדם כל נפש ונפש *טיבל פורפוריון שלו עד שצבעה דם וכשמגיע יום . הדין ויושב עליו בבימה לדון אותו לובש אותו פורפיריון ומראה לו גופו של כל צדיק ץצייק רשום עליה שם שם חחשט היא (חור.) שפכה דמו של אדם תנתן *ליי דם נדה שיכפר י על אותו הדם ששפכה שש משלי תתקנט בנוהג שבעולם אדם נכשל בדבר עבירה ומתחייב עליה מיתה כיצד מתכפר לו ן צאת ממנו טפת דם מקצת נפש ככל הנפש שש קהלת תתקעו ויכסוהו ־כבגדים ולא יחם לו מלמד .שנצטנן דמו שו״ם יט ואתמשיך דמא בקטפין ’דירידין לדא ולדא להכא ולהכא מאתר דא לאתר אחרא ואינון משקין *יקסטין דגופא והר ויקרא קם; הגוף פתוח לפני הדם שבכל מקום שתחתוך ־®ן הגוד הדם יוצא ממנו מדרש תמורה א. ע״ע ע׳ הקזת דם, מילה, נדה,
פסח, קרביות, שפיכות דמים.
T^׳ ע, צודה.
1"מלןן (רומה, כמדומה) א״ל כמדומה אני שאתם נכוים בפושרים כרכות מן: ריב״ל מדמה מילתא למילתא ור״א לא מדמה מילתא למילתא
5י. מסתפי מר מיצר הרע ן א״ל דמיין באפאי כי קאקי חיורי שש כ. ®של לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו בכלי קטן "ש ינ! ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו שם לד. אלא 'הוא '(רחב״ "
ה דומה כעבד לפני המלך ואני (ריב״ז) דומה - כשר לפני המלך א"׳ האי מטרוניתא לריב״א פניך דומים למגדלי חזירים ולמלוי -כרבית שש גה• ברוך חכם הרזים שאין דעתם דומה זה לזה ואין 'פרצופיהם זומיס זה לזה שם נח. יצה״ר דומה לזבוב שם סא. דמי פומא דאבא נדלא■ עי’ו תבשילא שם סב כמדומה אני שנתייאשו מלקרות תוספתא ברכות א. ^ יבגיא למה דומין ן ירוש׳ כרכות א כל אדם שיש בו תורה ואין בו ׳יר״ש	a
דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות •החיצונות לא ■®סרו
7י •®כת יא: אדם יוצא לשוק יהי דומה בעיניו כמי שנמסר לסרדיוט ^^* הנצרך לנקביו ואכל דומה לתנור שהסיקוהו ע״ג אפרו שם מא. \ ®שכן דומה ? לאשה שמהלכת בשוק ושפוליה מהלכין אחריה שם ירדימם שפניו דומיו לורד שסקית: לא חרבה ירושלים אלא בשביל
קטן וגדול. אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל ־שאין בו חטא
דמיון
262
שש קיט ורחום אפילו כמאן דומה
: ואגוהו הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנו! שש קלג: אין חיה שולטת באדם עד שנדמה לו כבהמה שש לר*4 גבשושית קטנה דומה עליו כהרי הרים שש ק:כ. דמי האי מרבנן
דלא פרשי אינשי שמעתא עירובין טו. המרצה למשה רבינו. לא ינקה מדינה של גיהנם שש
שדומה לו כאילו מקריב קרבן שש יט. בתחילה היתה
שאין לה אזנים עד שבא מיניך. כהלולא דמי. בני למזיגא דרבא שש נד. אמר דומך. לי>ם עכשיו העוה״ז
שלמה ועשה לה אזנים שם < האדם דומן לעשבי השדה
מעות יח:
תורה כא:
לאשה. אפי^י ולא עוד אל* דומה לכפיפוי• דעלמא ואזלינן
דמי האי מזי^
דוד אני אמרתי אך חושך ישופני לעוה״ב שהוא דומה ללילה אור בעדני ששחים בג
צדיקים דרמין בפני שכינה ? כנר בפני האבוקה ctf לראיה שש טו. א ־נו דומה מי שיש לו פת בסלו למי
מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה
עליו כמישור שש
ואוכל יומא עד נ עה. גד שדומה
ה. אין הנח! שאין לו. איני כל הנותן עיני
שהוא• למה-דומה־ דומה בבוסר
להגדה שמושכת לבר
עריות כולן דומות
של אדם כמים שש שש שש בתחילה היו ישראל דומין כתרנגולים שמנקרין
באשפה
עד שבא
זמן סעודה. ודומה והמן) כמו שמוני* מעין היוצא מבית קה״ק בתחילה דומה לקרני * הגבינב
משה וקבע להם
בקופסא	ן8ם:	.	. .
שם עז: ׳פניו (של השמש) דומ ן לדם.חרב בא לעולם לשק חיצי רעב באי! לעולם סובה כט. ארם נחש דומה לספוג צף ועומד במקומו שם ג, צדי?,^
נדמה להם (יצה״ר) כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה ע& נ'"
סיחון שדומה לסייח. שם יו. הלומד תורה מרבנן דמי לפרצידא נעצרין מלהוריד טל
ערד שדומה לערוד ר׳ה ג• ופניהם דומין לשולי ץ•־♦-ואינו מלמדה דומה להדם במדבר שם בג. האי צורבא
דתותי קלא דכיון דנבט נבט תענית ד,
דומה לאשה שמחבלת
שלא קבל עליו מבעוד יום דמי מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים
ואינו חוזר בה למה הוא שגשמיה מרובין לנה היא שם יט: שאני חזירי דדמיין גשמים יורדין אלא להתיר דורן דומה יפה ? שם בד: רעבד שמבקש פרס מרבו
דומה ? דומה ץ מעייהו
בשעה שהשמיד
ואינה יולדה שם ח
למפוחה דמליא זיק,
שם טו:
שש י בי
בל תעני^ .י ^^ ךובו*,
אדם שיש בידו
עבירה ומתולה
לאדם שתופס שרץ
בידו שש טז•
לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בבה
לבני אינשי שש כא:
שבועתך .שם כא ־מה יעשו
כמדומין אני גדולי הדיר
שנו* אחי4 שאי! שאי!;
לדידי חזי לי האי רידיא דמי לעיגלא• שם בה: ערב ת״ב מביאין לו פת חריבה
במלה
263
דמיון
זיושב בין תנור לכירים. ודומה כמי שמתו מושל לפניו שם ל: זמניהם ז״ומיא דזמנם מגילה ב. שכל אחד ואחר נדמתה לו כאומתו שם ז. דאזל <אחשורוש) ואשבח למלאכי השרת דאידמו ליה בגברי שם טז. אם דומה •הרב למלאך ה׳ יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו מ״ק יו. המוצא את •חברו אבל לאחר י״ב חדש ומדבר עמו תנחומין למה הוא דומה ? לאדם ׳שנשברה רגלו וחיתה מצאו רופא וא״ל כלך אצלי שאני שוברה וארפאנה Dsr כא: העומד על המת בשעת יציאת נשמה למה זה דומה.? לם״ת ׳שנשרף שחייב לקרוע שם כה. ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה *רקו מאה ואחד חגיגה ט: למה יחזקאל דומה ? לבן כפר שראה את המלך *למה ישעיה דומה ? לבן כרך שראה את המלך שם יג: כמדומה לי שאין 'לו מוח בקדקדו יבמוח ש. עם הדומה לחמור שם סב. לפי שאינו דומה תפלת צדיק לתפלת צדיק בן רשע שם סד, מפחד של גיהנם שדומה ללילה 67קט! דספד יספדוגיה דקבר יקברוניה כתובות עב. שכל הדר בא״י דומה <מי שיש לו אלוה וכל הדר בחו״ל דומה כמי שאין לו אלוה שם קי: אינו דומה קולטתו (א״י.) מחיים לקולטתו לאחר מיתה שם קיא. אינו דומה לומד ■מרבו שם שם שם לבר מן קרא ודיסא שהן דומין לפתילתא של אבר עיריש מט•* ויקוצו מפני בני ישראל מלמד שהיו דומין בעיניהם כקוצים ^טיי י* כל הנושא אשה לשם שמים באלו ילדה יריעות שהיו פניה דומין בידיעות שם •ב. הראנו היכן משה קבור ן עמדו למעלה נדמה להם למטה *למטה נדמה להם למעלה שש יד. מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ^רקיע דומה לכסא הכבוד שם ץ. אל תתיראו מן הפרושין ולא ממי שאינן ־®ירושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין *ש בב: וארד שפניו דומין לדיייזר שם יו: וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה ך בימין יט. אייתי דמא ׳ילא אידמו *ם נו; אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה קידושין כט: ושמא *אפרו י כמלאכי השרת נדמו לו (האורחים לאברהם) ז לא נדמו לו אלא בערביים שש לב: כל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מטיבין לו ■ויומה כמי שמקיים	כל התורה כולה שש לט:	האוכל בשוק	הרי זה דומה
"לבלב שם ט: ולמה	רשעים דומים	בעוה״זז	לאילן׳ שכולו	עומד	במקום
טומאה tr שש שם	אלו בני אדם	שדומין מעשיהם למעשה	סדום	שם ע•
3יאבד פרסיים א״ל	דומים לחיילות	של בית	דוד הראני	חברין	דומין
'מלאכי חבלה הראני ישמעאלים דומין לשעירים .של, ביהכס,הראנ ת ח ^3כל דומים למלאכי השרת שש עב. והתיצבו שם עמך ־:עמך *בדומין לך
דץ ומשפט
261
שש־ ער: יומא חד אידמי ליה (לר״מ) שטן כאיתתא בהך גיסא דנהר^ ש= 6א.• אינה דומה׳ נבעלה באשפה לנבעלה בחיפה ירוש׳ קידוש ן ג ה א״ל דמית עלי כאריא ארבא נ״ק שי׳. ואינו דומה ביישו בבית המרחץ לבייבי ב^וק שש סי: כל עוף למינו ישכון ובני אדם לדומה לו. לא לחנם הלו הזרזיר אצל העורב אלא מפני שהוא מעך שם צב: אינו דומה מתבייש מן היקר למתבייש מן הפגום חןסשתא .ב״ק ט לא תונו איש את עמיתו ע^׳
שאתך בתורה ובמצות כ״ם גט׳ איני דומה טיפולה של שנה זו לטיפולה^׳ .שנה אחרת שב־ סט. . אידמו ליה כדובא דנורא שש שה. מיד נההו קלסתר פניו של יצחק ונדמה לאברהם שש פז. איוב בסערה חירף ובסערה• השיבוהו ב״ב °«• עולם לאכסדרה. הוא דומה שש כה: נסתכלתי בשניי
עקיביו ודומין לשני גלגלי חמה שש נח. זה שלמה שדומה לנטיעה במלכותי שש צא: רוב בנים דומין לאחי האס שש קי. ובלבד שלא ידמה בטרפות־ דתגיא אין אומרים בטרפות זו דומה לזו שש קד: משום דאתי ממולאי' אמריתו מילי מוליאתא שש קלו: היה חולה ומוטל במטה וא״ל נכסיו למי 1 א״ל דומה שאשתי מעוברת שש קסז. האי תיגרא דמיא לצינורא דבידק^ דמיא .כיון דרווח סנהדרין ז. ונשאו אתך בדומין. לך *שש יז. .שאדם טוב3 כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה אבל הקב״ה טובע כל אדם׳ בחותנו של אדה״ר ואין אחד מהן דומה לחבירו שש לח. מי קא מדמית־ נהרג מתוך רשעו למת בתוך רשעו ? שש מז. למה ת״ח דומה לפני $$ הארץ ? בתחילה דומה לקיתון של זהב סיפר הימנו דומה לקיתון של נם!4 נהנה ממנו דומה לקיתון של חרש שם נב: יכה יוסי את יוטל שם ני•
כמדומה אגי שדעתו של אבא נטרפה שם סח. אתא שטן ואידמי ליה (לו^^ כטביא שש צח. ־ כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה .דומה לאדם שזגרזג ואינו קוצר. ־ כל הלומד תורה ומשכסה דומה לאשה שיולדת וקוברת שש צט. שכל ת״ח דומין לפניהם כעשבי השדה שם קב. אתא שטן אירמי ליה (לדוד) כציפרתא. למה דוד דומה ? לסוחר כותי שם קו דור המבו^ לא נתגאו אלת בשביל גלגל העין שדומה למים שש קח. כל העוסק בתור* בלבד דומה כמי שאין לו אלוה ע״ז יז: אתא אליהו אידמו ליה כת* מחשובי דמלכותא שם שם שש אתא אליהו אידמי להו כזונה כרכתיה •®ם י*^
למה ת״ח דומה ן לצלוחית של פלימיי
פ׳יטין מגולה ריחה נודף מכוסה אין ריי״י7 נו ף ׳־ ה: כי שהכמתו מרובה ממעשיו ימה ־הוא non , »;< ®ענפיי מרובין ושישיי מיעטיו -יי׳ נ " הא דומה יפרוזדור בפני העוה־ג
365
דמיון 1• דעה
ע? י צו הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו כתובה על ניר חדש שם שם ■«מ כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם עבדות אני בוהן לכם הוריות י. כמדומה אנ’ שלא כיווננו שמועותיגו עד עתה מנחות 'ח. מפני שצדיקים שבו כפוף• ראשיהם מפני מעשיהן שאינן דומין זה לזה שש כט: חלזון גופו דומה לים. וברייתו דומח לדג שם מד. כמדומה אני ששחוק שחקו בי היהודים שם ^ד מן הבהמה להביא בני אדם שדומים לבהמה חולין ה. הרחק מן הכיעור׳ ומן הדומה לו שם מר: ומאי ניהו ? נדמה שם עז: כעכו״ם נדמה לו (המלאך ליעקב). כת״ח נדמה לו שם צא, כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חיץ מן הקרח הזה בכורות נח. ההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו ודומה. לארי מדות לי. למה הולד דומה במעי אמו ? לפנקס שמקופל גדה ל: לאגוד; מונח בספל של מים שם לא. אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה; מצידון נ״ר ה גדול כחן של נביאים שמדמין צורה ליוצרה שש בז שמא; חסר משה מנבואתו כלום ? דומה לנר שהיה דולק והדליקו ממנו כמה. נרות ואור דליקתו לא חיסר בםד״ר טו שאול דומה לאשה שהיא אצל אהובה ונשבעת בחיי בעלה תנחופא אמור ב משה אמר להקב״ה רבש״ע עבירה• עברתי תכתב אהרי שלא יהיו הבריות אומרים דומה שריף משה בתורה ספרי ואתחנן כי הלומד תורה בילדותו דומה לעגלה שכיבשוה כשהיא קט:ה. והלומד תורה בזקנותו דומה לפרה שלא כבשוה אלא בזקנותה. הלומד תורה־ בילדותו דומה לבחור שנשא בתולה. אבות דר״נ כג הלוקח פת מן השוק, יומה כאלו חפור וקבור האוכל משלו דומה לתינוק המתגדל על שדי אמו ״c י* העוה״ז דומה לגלגל עינו של אדם ד א זוטא ט דמית היות אהיה. □מרך דמיתם צורה ליוצרה ואת הנטיעה לנוטעה ילקוט תחלים תשסב בא וראה כמה מיני בהמות חיות ועופות יש בעולם ובמה מיני דגים יש בים שמא קילי של זה דומה לזה או מראה של זה דומה לזה או שמא דעתו של זה דומה לזה או שמא טעמו של זה דומה לזה ן חד׳א ובה■ כ.*-עלצ ע"־
משל, נביאות.
ומערת, ע, בכיה.
לעדן . .(דעת, מדע, ידיעה). השתא דעת בהמתו .לא הוה חיע- (בלעם>• דעת עליון הוה ידע ן ברבות ן. גדולה ועהה שנתנה בתחלת ברכה . של	חול.	גדולה דעה שנתנה .בין ב׳ אותיות, • וכל מי
7אי1 .בו דעה. אכור .לרהש עדיו. כל .אדם שיש בו ל דעה כאלו . נבנה.
דעה
265
.ביהמ״ק בימיו ce לג. בטלה דעתו אצל כל אדם ׳®ם לה: יודע היה בצלאל ■לצרף אותיות שבתורה שם נה. ג׳ מרחיגין דעתו של אדם דירה נאה אשד. :נאה וכלים נאים שם בז: ג, משיבין דעתו של אדם קול מראה וריח ש6 -שם שש לידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא או לאו שם סא: איזהו -פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה ? בכל דרכיך דעהו שש סג. כל ■שנטרפה דעתו מפני חכמתו סימן יפה לו וכל שנטרפה חכמתו מפני דעתו -סימן רע לו תוספתא ברבות ג אם אין דעה הבדלה מניין ? אם אין דעה ■תפלה מניין ? ירוש׳ ברכות ה ב הרואה אוכלוסין אומר ברוך חכם הרזים -כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזד* •שם שם ט יודעים	הרשעים שדרכם	למיתה	ויש להן	חלב	על	כסלם
■שבת לא: נשים דעתן קלה עליהן שש לג: רחמנא ליצלן מהאי דעתא'• ■שם פד: אל	תפנו	אל	האלילים אל	תפנו אל מדעתכם	שם	קמט. מכאן
■שדעתן של זקנים משתנות שש קבב. תנוח דעתך שהנחת את דעתי ן שש שם: .גלוי וידוע	לפני	מי	שאמר והיה	העולם	שאין בדירו של	ר״מ	כמותו
■ומפני	מה לא	קבעו	הלכה כמותו	?	שלא	יכלו	חביריו	לעמוד	על
-סוף דעתו	עירובין	יג:	רעבתן בטלה	דעתו	אצל כל	אדם	שם ל: ג׳
ד«רים	מעבירין	את	האדם	על דעתו	ועל	דעת	קונו שם מא:	מה
■רימ בדורו לא	יכלו	חביריו	לעמוד	על	סוף	דעתו	אף ר׳	אושעיא	לא
■יכלו חבריו לעמוד על סוף .דעתו שם בג. אמור לחכמה אחותי את ומודע	לבינה תקרא	עשה	מודעים	לתורה	שם נד: כל	שאין דעתו
-מיושבת עליו אל יתפלל שם סא. ובמו״ש נתן הקב״ה דעה באדה״ר מעין ־דוגמה של מעלה והביא ב׳ אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור פסחים בד. .גרוש	שנשא	גרושה	ד, דעות	במטה שם קיב.	ג, חייהם אינם	חיים	ואניני
•הדעת	שם קיג: לפי	דעתו של	בן אביו מלמדו	שם קטז. אפילו	אוכל	(הנחש)
-כל מעדני עולם אין דעתו מיושבת עליו עד שיאכל עפר יומא עה. כל ערום	יעשה	בדעת	זה דוד	מגילה יב: א״ל לא בדידך מחייכנא אלא
־דכי	אזלינא	לההוא	עלמא בדיחא דעתאי מ״ק יז. כמה לית	ביה	דעתא
•להאי צורבא מרבנן י שם כו: בי׳ דברים נברא העולם בחכמה ובתבונה .ובדעת חגיגה יב. יועץ שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים שם יד.; מאן ־דמקדש אדעתא דרבנן מקדש יבמות צ: פשיטא דחרש דעתא קלישתא היא ׳ומיהו מספקא ליה אי דעתא צילותא אי לאו שם קיג. אלא דעון דעון .אית לר״י ידוש׳ יבמות א לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות
267׳
דעה
בחובות יז. מודעא היו דברינו נאמנין שם יט: א״ל בני. דעת קונך יש בך 11 שם סב: בחוכר כל בלא דעה. נקיטין אין עני אלא בדעה. במערבא אמרי■ דדא (דעה) ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה ? דא קני מה חסר 4 יא לא קני מה קני ן גדריש טא. מקלו של ר״מ היתה בידי והיא מלמדת. לי דעה ירוש׳ נדרים ט א לעולם ילמד	אדם מדעת קונו סוטה ה. כשם■
שיש דעות במאכל ובמשתה כך יש דעות באנשים ידוש׳ סוטה א זו אפילר תינוקות של בית רבן יודעים אותה! גיטין בט. כשם שיש דעות במאכל‘ כך דעות בנשים יש לך אדם שזבוב נופל לתוך מסו וזורקו ואינור שותהו שם צ. ב, דברים אין בהם דעת לישאל ועשאום חכמים כמה. שיש בהם דעת לישאל תינוק ועוד אחרת קידושין פ. והוה קא צווח עד׳ דשף דעתיה מיניה ב׳ט טד. דעתו של אדם קרובה אצל בנו ב״ב קלט. וטוב; לב משתה תמיד זה שדעתו יפה. כל ימי עני רעים זה שדעתו קצרה. וטוב לך משתה תמיד זה שרעתו רחבה שש קשה: אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי גומה. ויודעים בע׳ לשון, אלא מי שיודע לטהר את השר? מן התורה סנהדרין יז. כך היו נקי* הדעת שבירושלים עושין לא היי חותמין על השטר אלא אי כ יודעין מי הותם עמהן שש בג. היכי דמי שיקיל הדעת? כגון תרי תנאי או תרי אמוראי דפליגי אהדדי ולא איתמר הילכתא לא כמר ולא כמר ואיקרי ועבד כחד מינייהו וסוגיא דשמעתא אזלי כאידך שש דג. יודעין היו ישראל בעכו״ם שאין בה ממש ש= סג .• א*ל (הורקנום) לחביריו כמדומה אני שדעתו של אבא נטרפה א״ל דעתו ודעת אמו נטרפה שם סח. הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שש עב. כל אדם שיש בו דעה לסוף מתעשר. כל אדם שאין בו דעה אסור לרחם• עליו. כל הנותן פתו למי שאין בו דעה יסורין באין עליו. כל אדם שאין בי דעה לסוף גולה שם צב. "׳.השתא דעת בהמתו לא הוה ידע (בלעם) דעת עליון הוה ידע? שהיה יודע לכוון אותה שעה שהקב״ה כועס בה "ש קי•: אין מעמידין חזנין אלא חסירי כה ויתירי מדע מכות כג. וכשמשביעין א״ל הוי יודע שלא על דעתך אנו משביעין אותך אלא על דעת המקום. יעל דעת נ״ך שבועות דט. ידענא ז.־טא דאית בכו מחייה מתים לו י ד ידעין רחיקייא כמה דקריבייא מריעין י-וע.׳ ע״ז ג א אם אין בינה אין דעת. זןס אין דעת אין בינה אבות ג ואל תאמר קבלי דעתי שש ד ד׳ מדות. כדעות שם ה יא שיודעין לשער כמה מפות יש בים ואין להם פת לאכולי ילא בגד ללבוש נתן דעתו להושיבם בראש הוריות י. דילמא חלשא דעתיד*
דעה
26S
׳ומיתרע מזליה שם יל. א״ל כלום הגענו לסוף דעתו של 'ר״ש! מנחות ד. ומה ציץ שאין בו' אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד •שלא תסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כו״כ -שם לו : אדם ובהמה י'תושיע אלו בני אדם שהן ערומין בדעות ומשימין •עצמן כבהמה חולין ה: אינו נוהג (גיד הנשה) אלא באחת והדעת מכרעח :את של ימין, איבעיא להו משפט פשיטא ליה לר״י ומאי דעת דעת יתורה או ספוקי' מספקא ליה ומאי דעת דעת נוטה ? ■שם צ: אסור לגנוב דעת הבריורת ואפילו דעתו של עכוים שם צד. ־-א״ל דעתו קצרה ״ עלי! שש קו: כד לא הוה בבר נש דעה אינון אמרי! ׳לא אכל ההוא אינשא פיתא דחיטי מן יומו ב״ר טו בנוהג שבעולם אדם ■יש לו זהב וכסף אבנים טובות ומרגליורת ודעת אין בו מה קנייה יש ׳לו ? מתלא אמר דעת קנית מה חסרת ? דעת חסרת מה קנית ויק״ר א כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו שם שם כשישראל נכנסין לבתי כנס*ות וקורין קר״ש בכיוון הדעת. הקב״ה אומר להם היושבת :בגנים. אבל כשישראל קורין שמע בטירוף הדעת זה מקדים וזה מאחר .ואינם מכוונין דעתם' בקר״ש רוה״ק' צווחת שהש־ר ח כל זמן שאדם מרבה .בחכמה מרבה בכעס וכל זמן שהוא מרבה בדעת מרבה ביסורין קה״ר א אם כיון אדם את דעתו בתפלה יהא מובטח שתפלתו נשמעת תנחומה ;חיי שרה א ומהיכן זכה (בצלאל) לכל דעת ובינה זו? בזכותה של אמו ־שם -ויקהל ד לכך נצטוה כה״ג שלא ישתה יין בשעת עבודה כדי שלא ■תטלטל דעתו אלא משמר התורה ומשמר הדעת וכה״א כי שפתי כהן -ישמרו דעת שם	ששיני ה	כל שדעתו	נוחה מפגי	חכמתו	סימן	יפה הוא לו
־ושאין דעתו נוחה מפני	חכמתו סימן רע הוא	לו. כל	שדעתו נוחה	מפני
יצרי (ג״א יוצרו) סימן יפה לו ושאין דעתו נוחה מפני יצרו סימן רע ׳?ו אבות דר־נ כה	בזמן	שאדם אוכל	משלו דעתו	מיושבת	עליו	ואפילו	אובל
.אדם משל אביו	׳ ואמו	ומשל בניו	אין דעתו	מיושבת	עליו	שם לא	לענין
תלמידים דרש ר״ג הזקן ד׳ דברים. דג טמא כיצד? בן עניים שלמד מקרא -ומשנה הלכות ואגדות ואין בו דעה. דג טהור כיצד ? זה בן עשירים שלמד מקרא ומשנה הלכות ואגדות ויש בו דעה. דג מן הירדן כיצד ז זה ת״ח שלמד מקרא ומשנה מדרש הלכות ואגדות "ואין בו דעת ’להשיב שם מ נתן'המקום עצה בלב כל אחד ואחד (ע״ב זקנים) והסכימה דעתן לדעה :אחת סופרים א אבל מנהג‘ שאין י לו ראיה מן התורח אינו אלא •כטועה
269
דעהיו דקדוק
גשקיל הדעת שם יד וכל מי שדעתו שפלה הקב״ה מצילו מן הפורעניות כיה רבתי י כללו של דבר אל ישנה אדם דעתו מדעת חבריו ד״א רכה ז תן דעתך עד שיצא . מפיך ריא זוטא ג ג׳ בני אדבש שאלו. חכמה מהקב״ה דוד אמר הורני ה׳ חקיך שלמה אמר חכמה ומדע תן לי א״ל החכמה יוהמדע נתון לך שו״ט תהליש היט איש אשר רוח בו שיהא הולך עם הקפדנים ׳כפי דעתן ועם המתונים כפי דעתן ילקוט שנהם תשעו י, דברים נקראו יקרים. ־התורה והנבואה והתבונה והדעת והסכלות שש שמואל א' צו ודרע זה דור ד»מדבר שכלו דעה שם תהלים תששג גדולה החכמה וגדולה ממנה הדעת והתבונה שם משלי התקלב ודעת קדושים בינה אלו בעלי גמרא שבשעה ־שיושבים ומבינים כל דבר ודבר הם דומים למלאכים שש שם התקמר גבר חכם בעוז זה בועז ואיש דעת מאמץ כח שנזדרז על יצרו הרע. בשבועה ■שש שם תתקם כל ת״ח שאין בו דעה בהמה טובה ממנו תר יא רבה ז. ומאי דתעל הצפרדע ן צפור דיע שיש בה דעה שם שם ז שכל זמן .שת״ח בביהמ״ד ודברי תורה מתוק עליהן הקב״ה - מרחם עליהם ונותן בהם •־חכמה ובינה ודעת והשכל לעשות מע״ט שם שש יח שדרכם של אנשים ־חולכים אחרי דעתן של נשים פרקי דר״א מא כל מקום שתמצא אדם במקרא :אדם ממש אדם ובהמה אדם שדעתו כבהמה מדרש תהלים ט. ע״ע ע׳ חכמה. דקדוק <דיקיות1 קרא (קר״ש) ולא דקדק באותיותיה ר׳ יוסי אמר יצא
־ ר״י אומר לא יצא בכורות טו. כל הקורא קר״ש ומדקדק באותיותיה ימצנגין לו גיהנם שם שם: וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורת •ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקים ע״ע עד כזית ועד כביצה שסב: 1נקוט דרחב״א בידך דדייק וגמר שמעתא מפומא דמרא שסלג: כל. מצוה. ־שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישראל שסטו: .אלו צריך ־דיקדוק על לבבך על. לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל *רוע' כרכות ב ד מדקדקין בכם ת ואין מדקדקין בחיי נפשות ;ירוש׳. פאה ח .גר שקבל עליו בל. דברי תורה. חוץ מדבר אחד אין ,מקבלין- אותו, :אפילו דבר קטן מדקדוקי סופרים תוספתא. רמאי ב . דוק . בבכי ;ותשכח בנגרי; ־שכת. הנב. ג' דברים-מעבירין את האדם על דעתו; ועל •־דעת קונו ,כותים. דידה רעה וריקדוקי ־ עניות עירובין טא: אי דייקינן כולי. האי לא הוי.. ■תנינן ששטח. בני יהודה דדייקי לישנא ומתנחי-להו .סימני "נתקיימה תורתן.; -בידן,־. בגי ־גליל דלא "דייקי. .לישנא ולא; מתנחי ■להו סימני .לא נתקיימה מורתן-: בידם • שם-נ: בין בל. דיבור ודיבור ;ךקךוקיה ואותיותיה .של-.תיהה .
דקדוק
270
ידוש׳ שקלים ו. א ר״מ הוה דייק בשמא יומא פג: אמרו עליו על ריב־" ן של^ הגיח מקרא • ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופריט• סיבה מח. דבר בריא שלא ־ דיקדק בה וריש׳ סוכה א כי משמש בד׳ לשוברי או דלמא אלא דהא ר״ה ג מלמד ־ שהראהו הקב״ה למשה דקדוקי תורה• ודקדוקי סום. ים מגילה יט: אשה דייקא ומינסבא יבמות כה. אלא מפגי מזי מעונין (הגרים> ? לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל שממת: מלמד שהקב״ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה 0ש קנא: כל דבר שהוא צריך למ״ד בתחילתו ולא נתן לו נותן לו ה״א בסופו ידוש׳ יבמות א מלוה גופיה׳ מעיקרא מידק דייק ומחתם כתובות יח: דפיע דייק דמיפרע לא דייק שש.פז: ויבינו במקרא זה פסוק טעמים. מלרא סופרים ועיטור סופרים וקריין ולא• כתיבן וכתיבן ולא קריין הלכה למשה מסיני נדרים לו: שממנה (מן הטבלא) היה קורא (פרשת סוטה) ומתרגם ■כל דקדוקי הפרשה ירןש׳ סופה ב עדי סוראה הוא דדייקי קראי גיטיז לא: מקרי דרדקי דהוה פשע בינוקי ואהדריה רבינא דלא אישתכח דדייק כותיה שם לי. ודרך לשון נקבר" היא. ואשכחן דרך דאיקרי לשון זכר. ותורה איקרי לשון נקבר, קידושין בד אינהו בקיאי נחסירות ויתרות אנן לא בקיאינן. בפסוקי נמי לא בקיאינן ׳«- ל: כל משפחה שנשתקע בה פסול אין מדקדקין אחריה ידוש׳ קידושין ד דקדקנו בכל תורתכבם ואמרת היא חוץ מדבר אחד כ״ק לח. אין מדקדקין בדבר ב״ט עח: חני תרי מקרי דקדקי חד גרים ולא דייק וחד דייק ול* גרים מותבינן ההוא דגריס ולא דייק ב״ב נא• אע״ג דצורבא מרבנן לאר אורחיה למידק (בנשים) כיון דדק דק שם קסח: דרך הנותן מתנה להיות נותן בעין יפה. דרך הלקוחות להיות מרקדקין ידוש־ ב״ב נד- כי דבר הי" בזה ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה מקל וחומר* זה מגזירה שוה זו סנהדרין צם. אין מדקדקין ביין נסך ידוש׳ סנהדרין ד ז האי־ ספרא דוקנא כתביה יו י• פ״א היתה בתו (של רחב״ת) מהלכת לפני* גדולי רומי אמרו כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו מיד דיקדקה בפסיעותיו" שם יח. והתורה נקנית במ״ח .דברים בדקדוק חברים אבות ו לפי (שפותים) אין בקיאין בדקדוקי מצות חולץ ד. נפק דק ואשכח שם ו. הואיל ופתח• הכתוב בלשון נקבה וסיים בלעון נקבה ולשון זכר באמצע. בטומאת הגוף הכתוב מדבר זבחים מג: אלף ושבע מאות קלין וחמורין	וגזירות שוות־
ודיקדוקי סופרים ־נשתכחו בימי אבלו של משה תמורה טז דקדקתם אחרי ולא העליתם בידכם כלום! כריתות יט •י א״ל ר״י ההיא דיוקא דילך הי*
271
דקדוק 1 דרך
דב שמעתא בעלמא קאמר מעילה טו .• אודיק ר, יוםי לקולהון וחמהון כתבזין בגו שוקא כ״ר ין אין אנו בקיאים בדקדוקי ע״ז ביעקב אבינר ~ם ®א אבל כשהוא דן את אוה״ע דן מיושב מדקדק בדין ומאריך בדין or שב א״ל (הקב״ה למשה) אמור להם דקדוקי דברים שהם יכולין לשמוע ■שמ״ר כח שכל מי כהוא מדוקדק בעניות כאלו דבוקים בו כל יסורים שבעולם שם לא שני דקדוקי שח טה וזן רוב שנים בבהמה ורוב אהד בעוף •ויק״ר ככ אבל רשעים שאין עושין התורה שניתנה מהררי אל הקב״ה ׳מדקדק עמהן עד תהום רבה, אלו ואלו (צדיקים ורשעים) מדקדק עמהן •שש כז	ראי זהו	דקדוק אותיות ? בכל לבבכם	צריך	להפריש	בין	למ״ד
"ללמ״ד	ואבדתם	מהרה צר ך	להפריש בין	מים	למ״ם	דב״ר ב	ועולל	למו
7אייתי	עליהן מה	דאייתית עלי	דקדק על הן	מה	דדקדקתא עלי	איכ״ר	א בן
-אחותו של	ריב״ז	היה	ממונה	על האוצרות	בירושלים ואוקיר	כל	אוצריא
־שמע ריב״ז	ואמר	ווי אזלין אמרין לבן בטיח	אמר חביבך ווי	שלח	ואתייה
:א״ל למה	אמרת	ווי ן	א״ל	לא אמרתי ווי	אלא וה אמרית	בין	ווי לוה
*מלט ריב״ז שם ו	עמי	נוגשיו	מעולל מדקדקין בהון אסתיר ב	ותורותי אלו
דקדוקי	מצות שדקדק אברהם	תנחומא נח א י	בכל מקום	שאתה	נותן	אתה
׳משפיצ ובכל מקום שאתה מכה אתה מדקדק שם שם» ומהו משפטים, בל *דעום ? אלו דקדוקי הדין שם שופטים א ידקדק הכהן כיצד בא הנגע לביתו :ס6יא מצורע ה אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ־ ודקדוקיה מהר סיני אף כילן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני תו״כ כהר מה נפה זו מוציאה !קמח בפני עצמו סובין בפ״ע קיבר בפ״ע כן ת״ח יושב ומדקדק בד״ת ׳ומברר ד״ת ומשקלם איש פלוני אוסר איש פלוני מתיר ספרי עקב מח והגידו ילך את	דבר המשפט אלו דקדוקי משפט שם שופטים קנג והיה מדקדק
(באדה״ח עד סוף כל הדורות וצופה שתולדותיו מקציפות תד״א רבה א.
ע״ע ע׳ אותיות, לשון.
זריק? ע, תינוק. •
ידרוס, ע׳ רוחות העולם.
דריש; ע, דרשה.
זייסת החל, ע׳ רגלים.
!*רך"י (אורח, שביל, פרשת דרכים, הדרכה, דרכי שלום) פ״א הייתי מהלך
דיד
272'
בדרך• ונכנסתי. לחורבה אחת מחורבות ■ירושלם להתפלל בא אל הו. ואמר לי היה . לך ג להתפלל ’ בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי־ עוברי *דרכים. ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפללי תפלה קצרה ברכות ג. בקש (משה) להודיע דרכיו של הקב״ה ונתן לי שם •ז. שכן דרך מלכים לעמוד בג׳ שעות שם ט : ולא עוד אלא . שי-ש לפני ב׳ דרכים אחת של ג״ע וא׳ של גיהנם שם כח: וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא שם כט: אין מכבדין לא בדרכים ולא בגשרים .שם מו: נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא שם נח: לפי שאין דרכן של1 בני אדם לרפאות אלא שנהגו שם ם. כל הדרכים בחזקת סכנה ירוש׳ ברבות ר H דרכו בקדושה. הילוכו בקדושה. דבורו בקדושה שש שם ט אורח חיים פן תםלם בני. אל. תנח אורח חיים פן תכשל אחר דרכיה של זונה ידוש׳ שארי א
ומחזיקין ידי כושיים בשביעית אבל לא
ידי ישראל ושואלין בשלומן מפני
אורחא דבר נש מיכס תורא רדיא ?
דרכי שלום שביעית ד ג תבואה וקיטנית דרכן לימדר בדקה תוספתא דםאי נ ור(ז׳ דשאי ן ה אנדרוגינוס יש
דרכים שוה. לאנשים ויש בו דרכים שוד! לנשים ויש בו דרכים שוה לאנש ם
תשש אדם
אחר
בכורים ד א זו (אשה) דרכה בכך (להיות צנועה) אלא נמר• צנוע זה שלא הכיר באשתו שכת נג: שכן דרכו של גומל חסדים לריז דלים שם קד. לפי דרכנו למדנו שהלבנים קש ין לכבס יותר מו הצבועין ירוש׳ שבת א פ״א הייתי (ריב״ל) מהלך בדרך והיתר, דרך עיביי7 בשדה אמרה לי תינוקת אחת רבי לא שדה הוא זה ? אמרתי: לי• לא דרך כבושה היא ? אמרה לי ליסטים כמרתך כבשוה פ,א הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על. פרשת דרכים ואמרתי לו באיזה דרך נל לעיר? אמר .לי-•זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה והלכתי בקצרה וארוכי* פיו
שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנוות ופרדסים לתבין »: המהלך נח ן יי• । עמו לוייה יעסוק בתורה . שם. נד. דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין אה היין. מעשה בר״ג שהיה רוכב על החמור. מצא גלוסקין בדרך♦ ילמיני שהרלכין אחרי רוב עוברי דרכים שם סד: שאין דרך ישראל לבא בשנה שם פו. מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך שם ק ג איזו היא דרך רחוקה? מן המודיעים ולחוץ. דרך רחוקה לטהור ואי! דרך רחוקה לטמא פסחים מ: מתקנין את הדרכים ואת הרחוביח - ו^ מקוות המים ועושין כל צרכי רבים (באדר) שקלים » א לפי שאדם צריך לצאת ידי ־ הבריורת־ כדרך •־שצריך לצאת ידי המקום שש ג ? . היוצא לדרך
^73
ירך
קודם קריאת הגבר דמו בראשו יומא בא. ג׳ שהיו ■מהלכין בדרך הרב באמצע גדול בימינו וקטן משמאלו שם לו• ואם היה מלוכלך בטיט ובצואה רוחץ (ביוהכ״פ) כדרכו . שש עז: הוה אמינא ׳ אורחא דקרא הוא ז«ם < אבל המינין והמסורות והאפיקורסים שכפרו בתורה. ושפ־רשו ׳ מדרכי הצבור; יורדין לגיהנם ר״ה יו. אורהין רחיקא וצוותין בסימא. סוכה נב. מהלכין כל אדם בשביל הרשות עד שתרד רביעה שנייה תעניתו: אל תרגזו בדרך אל תפסיעו פסיעה גסה שם י: המהלך בדרך אל יאכל יותר משני רעבון שם שם שם פ״א גזרה המלכות גזירה על ישראל שלא יביאו עצים למערכת ושלא יביאו בכורים לירושלם והושיבו פרוזדאות ־.(שומרים) על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם שם כח. ושם דרך אראנו בישע אלקים כל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב״ה מ״קה כדרך שבא לראות כך בא ליראות חגיגה •ב התורה דומה לשני שבילין אחד של אור (אש) ואחד של שלג הטה בזה מת באור הטה בזה מת. בשלג ־מה יעשה? ילך באמצע ירוש׳ חגיגה כ א וכ״ת לימאסן ? דרכיה דרכי נועם יבמות טי ־ ער ואונן שמשו שלא כדרכן שם לר: והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה עליו ־הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך שם סב: דרכו של איש לקדם ולא דרכה של אשהלקדסשם עו: אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה שם קיח. כגון דאורחית דידיה (בחלילין ומקוננות) ולאו אורחה דידה בחובות מח. מפני שהאיש דרכו לחזור על הפתחים ואין אשה דרכה לחזור שם סו אין דרך האשת להיות יושבת בטילה בתוך ביתה ירוש׳ בחובות ה ז אורחא דבר נש מימר הגי לי מןקום ערטיליי ומכסייא איתתי־ שם שם ה ו דרך ת״ח עד שלא היתה בתו יוצאת מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין	נדרים	עב: התורה דברה כדרכה ירוש׳	נדרים	א אורחא	דבר נש
מיחמי	פיתא	נקייה ומימר בריך די ברא הדין	חיטתא שמשהו	מי שדרכו
להזריע	יצאה	זו (האיילוגית) שאן דרכה להזריע	סוטה	בה : לא	בא הכתוב
אלא להראות	להם דרך בשנייה (בכבוש הארץ) כדרך	שראה להם	בראשונה
(ביציאת מצרים) דרך בדרך לכו ולא בשרות וכרמים שם לג: שאין דרכת של אשה לחזור אחרי בתי דעין נימין מא. אלו דברים אמרו מפגי דרכי שלום כהן קורא ראשון שם נט. אין ממחין •ביד עניי נכרים בלקט בשכחת ובפאה מפני דרכי שלום. מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל. מפני דרכי. שלום שם סא. בא מן הדרך ושימש מיטתו הויין לו בנים וירק ן שם ע. ג, דברים מכחישין כוחו של אדם: ואלו הן .פחד דרך ועון. ו׳ העושה אותן
דיד
274
מיד מת ואלו הן הבא בדרך ונתייגע הקיז דם ונכנס לבית המרחץ ושתה ונשתכר וישן ע״ג קרקע ושימש מטתו. ח׳ רובן קשה ומיעוטן יפה דרך ודרך ארץ עושר ומלאכה יין ושינה ׳ חמין והקזת דם שם שם שם האשה נקנית בג, דרכים וקונה את עצמה בב' דרכים קידושין ב. ודרך לשון נקבה הוא. ואשכחן דרך דאיקרי לשון זכר שם שם: דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה. דרכו של איש ליבדק ואין דרכה של אשה ליבדק. דרכו של איש לחזר על אשדי ואין דרכה של אשה לחזר על איש שם שם שם לא שנו (שאשה מתיחדת עם ב׳ אנשים) אלא בעיר אבל בדרך עד שיהיו ג/ רב ור״י הוו קאזלי באורחא הוה קאזלי ההיא אתתא קמיהו א״ל רב לר״י דל כרעיך מקמיה גיהנם ן שם פא. שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים כ״ק כז*. שאין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים *= ל. דאורחיה דרועה למימסר לברזיליה שם נו: דבר בעיר אל יהלך אדם באמצע הדרך מפני שמלאך המות מהלך באמצע הדרכים. שלום בעיר אל יהלך בצידי דרכים שש ם: ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו שם שש שש ומסתלקין לצידי הדרכים מפני יחידות הדרכים שם שא שמואל ור״י הוי שקלי ואזלי באורחא הוה מסתלק שמואל לצידי הדרכים א״ל ר״י תנאין שהתנה יהושע אפילו בבבל ? א״ל שאני אומר אפילו בחו״ל שם שש: שדרך בהמה להלך באמצע והסומין מן האמצע ח ספתא כ״ק ב שאן דרכן של בני אדם לרכוב בעיר. שאין דרכן של בנ״א להגביה ארנקי בשבת כ״ט ט. שאין דרכן של בני אדם להטמין בסלעים ב״כ יט. שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות על הכביסה שס נז: דרך הרבים ט״ז אמה. דרך היחיד	ד׳ אמות דרך	מעיר	לעיר ח׳	אמות cb1 ק. דרך
המלך אין לה שיעור.	דרך הקבר אין	לה שיעור שש 0ש: אורחא דמילתא
קתני שם קמו. ירמיה אחי העביר עלי את הדרך סנהדרין לא: שבן דרך כל המומתין מתודין	שש ם,-: בן נח	שבא	על אשתו	שלא כדרכה חייב
שם נח: ג׳ השתחוואות	בעכו״ם למה ?	אחת	לכדרכה	ואחת לשלא כדרכה
tc סג. הוי זהיר מן היועצך לפי דרכו שש עו: אורחא דבעא לסנויי (סנחריב) בי, יומי סנא בחד יומי שש צה. .מקלט היה כתוב. על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח מכוחי: בדרך שאדם־ רוצה לילך בה מוליכין אותושש^זסשם ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעה אמרה תורה והצנע לכת דברים־ שדרכן .לעשותן בצנעה על אחת כו״כ שם כד. אין דרך שולחני. ליתן איסר עד שיכול דינר שכועוח מה. לפי דרכך אתה למד שהאשה כותבת את-
275
דרי
גיטה והאיש כותב את שוברו עדיות ב ג ישראל שנזדמן לו נכרי בורך טופלו לימינו. שאלו להיכן הולך ירחיב לו את הדרך כדרך שעשה יעקב לעשו לובה: הא דאיכא דירכא אחרינא הא דליכא דירכא אחרינא ימשמח: איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם ? אבות ב הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי מתחייב בנפשו *ש ג כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל שש ו האי מאן דבעי למיפק לאורחא ובעי למידע אי חזר ואתי לביתו אי לא ניקום בביתא הוריות יב. מדת בשר ודם אדם מסית לחבירו מדרכי חייב לדרכי מיתה והקב״ה מסית לדרכי חיים מנחות צט: לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה	חולין	סג: ואין קוברין	אותה	(סימן	ולד) בפרשת
דרכים שם עז. דרך בנות ישראל משמשות בשני ערים נדה יד. שדרך הטומאה לצאת ואין	דרכה	להכנס אהלות ג ו	בכלב	שהוא	פיקח שאין
דרכו להניח את המזון ולילך למים טה-ות ג ח דרכה של אשה להיות יושבת בתוך ביתה ודרכו של איש להיות יוצא לשוק ביר יח לפי שהדרך מגרמת לג׳ דברים ממעטת פו״ר וממעטת את היציאה וממעטת את השם שש לט אם יוצא אדם לדרך ואין אצטרכיא עמו מסתגף הוא שסם אין דין אלא ע״ז. אלא גלוי עריות, אלא שפיכות דמים. אלא לשון הרע שש ע וישכב אותה כדרכה ויעניה שלא כדרכה שם ם בנוהג שבעולם בשר ודם עושה לו שביל בדרך שמא יכול הוא לעשות לו שביל בים ? והקב׳״ה אינו כן אלא עושה לו שבלל בתוך הים שמיר כה אם יוצא אדם לדרך ואין בהמתו עמו מסתגף הוא שש כו שאין דרכו של אדם לאבד את עצמו לדעת ^ש פב כך.האלקים התקין שגי דרכים לצדיקים אחד ולרשעים אחד מי שאין לו עינם הולך בדרך רשעים ונתקל ואין לו עמידה כבלעם. אבל הצדיקים שמהלכים בתומם הם זוכים ובניהם אחריהם שם ל ושם דרך אלו מסלקי דרכים. ד״א ושם דרך אלו סופרים ומשנים. ד״א ושם דרך אלו חבונין שהן מוכרין. פירות מעושרין. ד״א ושם דרך אלו שהן מדליקים נרות כדי להאיר בהם לרבים ויקיר ט ושני נעריו עמו זו דרך ארץ שהיוצא לדרך צריך שנים לשמשו במד״ר ט אם לרוצחנין עשה שביל ודרך שיברחו וינצלו לצדיקים על אחת כו״כ ^ש בג אלא אמרר הכתובים דברי בדאי מפני דרכי שלום דב״רה דרך ארץ הוא שהבא מן הדרך מקדמין לו במאכל ובמשתה ^הש״ר ה אפילו דרכים מבקשין תפקידן הה״ד דרכי צי ן אבלות איכיר א ראיתי את כל המעשים. לזקן שהיה יושב בפרשת דרכים והיו לפניו ב, שבילין אחד תחילתו מישור וסופו קוצים
ייד
276
וארדים זקנים וא׳ תהילתו קנים. וארזים וקוצים וסופו מישור והיה מזהיר לעוברים ושבם קה״ר ג אין דרכן של בנות. ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקיסאות. אין דרכן של ישראל לדור בבית שאין בו מזוזה , רות״ר ב דרכה של אשה מצוייה לקלל .אסת״ר ג בג, מקומות פנקסו של אדם נפתחת היוצא לדרך יחידי תנחוטא ויעלת ח בשעה שאמר משה לישראל אחרי די׳ אלהיכם	תלכו	וללכת בדרכיו א״ל מי יוכל ללכת	בדרכיו	והכתיב ה׳
בסופה	ובסערה	דרכו? א״ל	משה לישראל לא אמרתי	לכם כך	אלא דרכיו
.חסד ואמת וגמילות חסדים	שש שם י אמר הקב״ה	אם אני	מוליכן דרך
פשוטה	עכשיו	מחזיקין איש	איש בשדה ובכרם ומבטיין מן	התורה אלא
:אני מוליכן דרך המדבר ויאכלו את המן ישם בשלח א דרך בנות ישראל לא קולנויות ולא הולכות רגל• רמה ולא פרוצות בשחוק שם נשא ב שכן דרך התגרים ־ מראין את הפסולת. תחלה ואח״ב מראין את השבח שם שלח ו ונגזר על אותו הדור שנים של צרה יום לשנה. וקפץ הקב״ה לפניהם את. הדרך שם שם ח כך דרכם של כספרי לשון הרע׳ פותחין בטובה ומשלימין ברעה שם שסט אם בא אדם ׳מן הדרך שואלין לו שלום שם פנחס א ועכשיו אין שם (במדבר) דרך שכלו חול והשיירה אינה מהלכת אלא בלילה לאור המזל ועתיד .להיות שם דרך שש מסעי ג ומה הן דרכיו של הקב״ה ? -צדק ומשפט שם שופטי- טו וככה תאכלו אותו כיוצא דרכים. .בא הכתוב ללמדנו דרך ארץ	מן התורה	על	יוצאי	דרכים שיהיו	מזורזין מכילתא בא יב בא
וראה ־כמה	מופרשין	דרכיו של	מקום	מדרכי	בשר ודם בו״ד במתוק
מרפא את	המר אבל	מי	שאמר	והיה	העולם	לא כן. אלא במר מתק!
את המר •שם בשלח «ו	לפי	דרכנו	למדנו	שאין מחזקים אלא המחוזקים ואין
מזרזין אלא למזורזין ספרי נשא א דרכן של בנות ישראל להיות .מכסות ראשיהן שש שם יא .אין לך דרך שאין בה עקמימיות ואין לך דרך. שאין בה כמנות (מצודות) ואין לך דרך. שאין בה פרשות שש דברים כ וצרת הכסף בידך דבר שדרכו .ליצרר שם ראה קו דרכם . של ת״ח עניו ושפל רוח ד״א זוטא א כל. דרכיך יהיו לשם שמים ישם ב ד׳ דברים עאי לתלמידים לא יהא אדם. מחשיך בדרך . שם ו ויסב אלקים את העם דרך כדי ליגען שנאמר ענה בדרך כחי. דרך. כדי ליתן להם. את התורה שנאמר בכל הדרך ילקוט בשלח רבד קלקלו בארץ העיד בהן. את הדרכים. קלקלו בדרכים• העיד בהן. את .הגוים «ם האזינו.תחקפא וילך דוד- ואנשיו בדרך ובי . באויר היה להם .לילך,?. אלא שהלכו בדרך •ענוה׳ שש שמואל ב׳ קנא תכין. .לךהדיו־•
277
דרך ו דרך ארץ
עשה הכנה לדרך 'שם תהלים־ תשב אורח חיים למעלה למשכיל מי שמסתכל. למעלה הוא בא לידי אורח חיים שם שם תשיח אם ראית צדיק יוצא לדרך ואתה מבקש לצאת לאותה הדרך הקדם עליו. ג׳ . ימים או אחר עליו ג׳ ימים כדי שתצא עמו לדרך מפני שמלאכי שלום מלון אותר טש ‘טסתתטג הרחק מעליה דרכך זו האפיקורסות וממשלי תתקיז ־ואיך. ארחות אלא אשה. ואין דרך אלא אשה שם איוב תתק אמר הקב״ה -הריי נתתי להם שני דרכים לישראל של טוב יש בה ב׳ דרכים אחד של צדקה ואחד של חסד ואליהו ז״ל ממוצע ביניהם שם שם תתק־ט ירמי׳ אמר דרכי ציוד אבלות ורוה״ק אומרת על דרכים ישבת להם שם א •כה תתרג וחתחתים בדרך. ח״א חתיתה של דרך נפלה עליו (על נבוכדנצר) שם קהלת תתקשט 1' דברים הדרך עושה מבלה הכסות ושוחקת הגוף וממעטת הממון פדרשתהליסכג דרך זו תורה תד״א רבה בו זכאן אינון .ישראל דידעין ארחוי דמלכא וידעין ארחוי דאורייתא למהך באורח קשוט זהר ויחי ככה טבין אינון ארחין ושבילין דאורייתא דהא בכל מלה ומלה אית כמה עיטין שם בלק. ע״ע ע׳ הליכה.
דרך ^ךץ (אורח ארעא) למד לשונך לומר איני יודע ביכור. ד. שמע
*' י מינה לאו אורח ארעא למעבד הכי (לקלל) שם ו. בג׳ דברים אוהב אני את השדיים כשחותכין אח הבשר אין חותכין אלא על גבי השלחן כשנושקין אין נושקין .אלא ע״ג היר שם ח: אמרו עליו על ריב״ז שלא הקדימו אדם שלום מעולם (ואפילו נכרי בשוק י שם יו. א״ל תלמידיו (לר״י) ובינו ענה לנו פרק אחד בהלכורת דרך ארץ שם כב. ד׳ צריכין חזוק תורה ומע״ט תפלה ודרך ארץ שם לח : ואספת ’דגנך הנהג בהן מנהג ד״א שש לה: ו׳ דברים גנאי לו לת״ח •ששמג: שנים ממתינין זה לזה; בקערה ששמו. אין מניחין בשר ח? על, הפת שם נ״ג מכאן למדה תורה: חא שיחזור גדול עם קטן .בשושבינות׳ < שש •סא. פוק ילאו אורח ארעא ! שש סב. דלמא יתבי 'נשי ולאו אורח ארעא לאסתכו/י־ בהו שש שש: הרוקק בבית הכנסת־ ׳כרוקק בבבת עינו . יהש׳'ברכות ־ג״ה לימדך תורה ד״א בגדיש שבישל בהן. קדירה לרבו אל. מווג בהן כוס’לרבו-גנאי הוא לת״ח שיצא במנעלים המטולאים לשוק: שבת קיר; ־ בך בי ׳רב לא לישדר• מאגיה לאושפיזיה לחווריה ליה דלאו ׳ אורח. ארעא שש• קמט:• אורח ארעא • למשדא־. אומצא לכלבא שש קגה: בג׳ דברים ?אדם ׳וניכר 'בבוסר ובכיסו. ובכעסו ואזל• אף ;בשחקו.•עירובין סה: אילמלא .לא .׳ניתנה תורה
; דרך ארץ
27a
היינו למדין ד״א מתרנגול ששק: השותה כוסו בבת אחת הרי זה ג: גרן שנים ד״א פסחים פו: ואל תכנם לביתך פתאום כש״כ לבית חבירך שש קיב. תא אגמרך	מילי דעלמא	שם קיג. לימדה	תורה	ד״א	שלא	יאמר	אדם
דבר לחבירו אלא א״כ קורהו יומא ד: שמע מינה אורח ארעא למישביק אינש גולפא ומשכא לאושפיזיה שם יב. המהלך לימין רבו הרי זה בור שפלז וכן תלמיד הנפטר	מרבו לא יחזיר	פניו	וילך	אלא	מצדד	פניו
והולך שם נג. למדה תורה ד״א שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה שם עה: שיהא קורא	ושונה ומשמש ת״ח ויהא משאו ומתנו	בנחת	עם הבריות
טס פו. מכאן	למדה תורה	ד״א שלא יאכל	אדם	בשר	קודם	הפשט	ונתוח
ביצה בה. לא יאכל אדם שום ובצל מראשו אלא מעליו שם שם : לאו אורח ארעא למיקם מלכא אבראי ר״ה ח: לאו אורח ארעא למימרא ליה לרביד. רבך שם לא: מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני מגילה כח. מאי על	כל	נעלם ?	זה	ההורג	כינה	בפני	חבירו	ונמאס
בה. זה הרק בפני חבירו	ונמאס חגיגה ה.	אורח	ארעא	קמ״ל	דביאה	בלילה
כתובות נו. חזקה אין אדם	שותה	בכוס אלא	א״כ	בודקו	שם עה: אין
הקטן רשאי לישב עד שיאמר לו הגדול שב ירוש, כחובות א א כל מידעם לא תפלוט קמי רבך.	חד	אכל	די^סא באצבעתיה וחד	אכיל	בהוצא
א״ל דאכיל בהוצא לדאכיל באצבעתיה עד כתי אתה מאכילני צואתך ? נדריש מט: לימדה תורה ד״א שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח״ב ישא אשה סוטה מד. מי שאינו בקי בד״א (תשמיש) ליתי ג׳ קפיזי קורטמי דחהי גיטין ע כל שישנו במקרא ובמשנה ובד״א לא במהרה הוא חוטא, וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא ברא אינו מן היישוב קידושין ם: האוכל בשוק הרי זה דומה לכלב שש שם יטש אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו ן ב־ק צב. כולי האי ודאי לאו אורח ארעא ב*ם פד: לימדה תורה ד״א שישאל אדם באכסניא שלו שם פן. וקל מאורח משיב דבר בטרם ישמע כ״כ צח: אורח ארעא קמ״ל דלא ליבעול שלא כדרכה סנהדרין ק: אורח ארעא למימרא ליה למלכא הכי? שם קה: לאו אורח ארעא לזלזולי מלכותא כולי האי ?"ן י. כיון דאשתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא לאישחמושי בהו הדיוטא שש נב: יפה ת״ח עם ד״א שיגיעת שניהם משבחת עון אבות ב ב כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול ד״א וכל* הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות זעו* ד״א שם ג. אם אין תירה אין
279
דרך ארץ
י״א אם אין ד״א אין ודרה שם שם הוי מקדים בשלום כל אדם שם ד והתורה נקנית במ״ח דברים. במיעוט ד״א שם ו הרחק מן הכיע־ר ומן הדומה לו חולין מד: קמ״ל דאורח ארעא למטרח בי התנא טפי מבי כלתא שם ». למדה תורה ד״א שלא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון, מכאן למדה תורה ד״א שלא ילמד אדם את בנו בשר ויין שם שד. ואל יסרה□ אדם לחברו לסעוד אצלו ויודע בו שאינו סועד ולא ירבה לו בתקרובת. ויודע בו שאינו מקבל שם צד. חשיך תקין נפשך וקדום תקון נפשך כי היכי ילא תרחק תוב וגלי כסי וקום שטוף ושתי שטוף ואחית וכשאתה שותה מים שפוך מהן ואח״ב תן לתלמידך, הילכך האי תלמידא דשפיך קמה רביה לית ביה משום אפקירותא תמיד כן: אסור לאדם שישמש מטתו ביום נדה טז: ד, דברים הקב״ה שונאן ואני איני אוהבן הנכנס לביתו פתאום ואצ״ל לבית חבירו והאוחז באמה ומשתין מים ומשתין מים ערום לפני מטהו והמשמש מטתו בפני כל חי שם שם שם י״ב דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את ריב״ח. ג׳ דברי דרך ארץ שם סם: שני בני אדם נהגו בד״א אברהם ושאול כ״ר ני׳ ויחץ את העם לימדך תורה ד״א שלא יהא אדם נותן כל ממונר בזוית	אחת	שם ?ו	וד״א הרב	נכנס תחילה שמ״ר	ט למה	עצי שטים ?
למד הקב״ה ד״א לדורות שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פירות	אומר	לו ומה מלמה" מ	הקב״ה שהכל שלו	כשאמר	לעשות משכן
אמר לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פירות אתם על אחת כו״כ שם לה אזלת לקרתא	הלך	בנימוסיה cd טו א״ל כל הדא ד״א גבך	וקריתך כלבא!
זיק״ר ט כ״ו	דורות	קדמה ד״א	את התורה הה״ד	לשמור	את דרך עץ
החיים דרך זו ד״א ואחיב עץ החיים זו תורה שם שש אל תכנם לעיר פתאום. ר״י כד הוה סליק למשאל שלמיה דר׳־ח הוה מנענע (בפעמון. ג״א מכעכע משתעל בכדי להשמיע קולן על שום ונשמע קולו שם כא למדתך תורה ד״א שכשיהא אדם עושה מצוד. יהא עושה אותה בלב שמח שם לד לימדה איתך התורה ד״א שתהא וותרן בתוך ביתך נשפך יין הוי וותרן במד״ר ט לימדתך התורה ד"א שלא יהא החתן נכנם לחופה עד שהכלה נותנת לו רשות שם ע בלולה בשמן זו התורה שצריכה ,לבלול במעשים טובים כההיא דתנינן יפה תלמוד תורה עם ד״א שם שם מי באר לא נשתה למדך תורה .ד״א שההולך לארץ שאינו שלו ויש בידו צורבו לא יאבל ממה ש כידו אלא שלו יהיה. מונח ויקנה מן החנוני בשביל להנאות,׳ שם יט ׳ זו רא ^היוצא לדרך צריך שנים לשמשו שם ב צדיק אוכל לכובע נפשו זה
דרו איץ
280-
:אליעזר ־•שאמר. לרבקה־־ הגמיאני נא מעט .מים כדי גמייה ובטן רשעים :תחסר זה •עשו • שאמר ליעקב־ הלעיטני נא שם בא ומהו ראה דרכיה וחכם? ראה ד״א שיש בה ובנמלוס שבורחת מן הגזל דב״ר ה מדרך• ארץ כשאדם נער אומר דברי	זמר	הגדיל אומר דברי	משלים	הזקין אומר דברי
הבלים שהש׳ר א	ד״א	הוא שהבא מן הדרך	מקדמין	לו במאכל ובמשתה
שם ב בג, דברים אני משבח את בני המזרח שאין נושקין בפה אלא ־ביד ואין נושכין	בפה	אלא חותכין בסכין ואין נוטלין	עצה אלא בשדה
קה״ר ז אעפ״י שכנסה	(ר״ט את אחות אשתו שמתה)	לא נהג בה ד״א
אלא לאחר ל׳ יום שם .a והלא אין אכילה למלאכי השרת ן אלא ללמדך ד״א • שלא ישנה אדם ממנהג המדינה חנחומא וירא יא למדה תורה ד״א אם יהיה לאדם מישראל י, לטרין כסף יהא אוכל ירק בקדרה ואם יהיר. לו ־כ׳ יהא ־אוכל באלפס ואם יהיה לו ל׳ לטרין יהא אוכל ליטרא של בשר משבת לשבת ואם יהיה לו נ׳ יהא אוכל ליטרא של בשר בכל יום .♦טס אחרי יא למדה תורה ד״א . שלא יצא אדם לדרך לבדו שם אמור ב ־ הן עם כלביא יקום אין אומה בעולם כיוצא בהן. עמדו משנתן עומדים ־כאריות חוטפים קר״ש וממליכים להקב״ה מפליגין לד״א ולמשא וכתן
שם־ בלק יד . למדך תורה ד״א מן הקרבנות שאם ילך אדם לאכסנ א ביום ראשון ־ מקבלו ’ יפה־ ומאכילו עופות בב׳ מאכילו דגים בג, גבינה בד׳ מאכילו ירק שם פגהם יו בא הכתוב ללמדנו ד״א כן התורה על יוצאי דרכים שיהיו מזורזין מכילתא- בא־יב ילמדו כל אדם ד״א מעמלק שבא להזיק את ישראל ואבדו הקב" ה מחיי העוה״ז ומחיי העוה״ב שם בשלח כסותה כמשמעו 'ועונתה זו ד״א שם משפטים בא בא הכתוב ללמדך ד״א שכל זמן-שאדם
רוצה לדבר לחבידו לא יאמר לו קרב אלי אלא מושכו במה שרוצה ומדבר עמו ספרי בהעלותך קב מעשה שאירע בר״י וברמב*ח שהיו שניהם יושבים ־:ועוסקין בדברי תורה פירש ר״י לד״א א״ל רמב״ח רבי מה לך לעזוב -דברי אלקים חיים ולשטוף בד״א ? ־ואע״פ שאתה רבי ואני תלמידך אין
6וב -לעגוב דברי אלקים חיים ולשטוף בד״א אבות דד״ב א מלמד שיקנה האדם חבר לעצמו שיאכל עמו וישתה עמו ויקרא 'עמו •וישנה עמר וישן עמו ויגלה לוי כל סתריו סתרי תורה וכתרי ד״א שם n ואין לך הכמה כחכמה של ד״א שש כח כל העושה דברי תורה עיקר וד״א טם. עושין אותו עיקר בעולם ד״א עיקר ודברי תורה טפל עןשין אותו כפל "בעולם' שם שם ח׳ דברים . רובן -קשה ומיעוטן :יפה יין מלאכה שינה ועושר
”?81
.דרך ארץ
1דרךארץ שם לז אמר והלא כל בנות ישראל יש להן ד״א ? א׳ל rn כל מי שאין. התורה עוברת על פיו אין בו ד״א בדה א לעולם -אל יפטר ■אדם לא מאצל רבו ולא מאצל חבירו אל א״כ נפטר ממנו ונוטל הימנו רשות ׳וילמדו כל אדם ד״א מן המקום. שא״ל לאברהם. לעולם אל יכנס אדם פתאום לבית חבירו	וילמדו	כל	אדם	ד״א	- מן	המקום שעמד 'על	פתח
הגן וקרא לו לאדם. הלך	ר״י	וטפח	על	הדלת והיה ־ פולסופום	ההוא
מחשב. בדעתו ואומר	אין וו	ד״א אלא	של	חכם	ד׳א רבה ה מפני מה בני
אדם הנכנסין -אצלך	אתה מלקה	אותן	ולי	ל8	הלקית ? א״ל רבי	אתה
:חכם גדול וד״אריש בידך שש ו ב׳ שהיו יושבין על .שלחן אחד הגדול שבהן שולח יד תחלה ואח״ב הקטן שש ז הנכנס לבית אל יאמר להם ׳תני לי ואוכל עד שיאמרו לו הם אכול שש ה לא יפרום אדם פרוסה ■ע״ג הקערה	:ולא	יקנח אדם בפרוסה	את	הקערה ולא	ילקט	אדם פירורין
אפילו ע״ג־	השלחן. ולא ישוך אדם	מפרוסה ויחוירבה	לתוך	הקערה	וכן
^ יעוך אדם ־בפרוסה ויתננה לחבירו שש׳ ט ובכל'־מקום לא ירוק’. אדם בפני .חבירו	שש י	חשיב ז מעשיך בד״א	ד״א	זוטא ג	מי שהוא ת״ח לא	יאכל
.מעומד ילא	ילקק	באצבעותיו ולא ינסה	בפני	חבירו	■שם	ה לא	יהא
אדם מיסב בפני מי שהוא גדול ממנו. ששיו צריך אדם לחיות עלוב בתוך ביתו ואצ״ל בתוך ביתו של חבירו שרט קא למדתך תורה ד״א עד היכן הייב אדם ליטפל בקרוביו עד חדש ילקוט ו־צא קבר וכן 'אתה'מוצא •שהיו אבות והנביאים נוהגין' בד״א. והרי דברים קו״ח ומה אם אבות והנביאים שהלכו לעשות • •'רצון: של *מי שאמר׳ •והיה העולם נהגו בז־"א■ על "אחת כו״כ עאר כל אדם שש בא רו ולא נחם אלקים כדרך כל הארץ ד״א' העבד צזוען את ־רבו שמא ארונו טוענו ? הקב" ה 'לא נהג עמהן־׳כך ~אלא: ואשא אתכם. ד״א ■המים מלמעלה והלחם מלמטה ברם הכא הלחם מלמעלה והמי׳ם מלמטה. ד״א תלמוד טוען 'פנס ומהלך' לפני הרב ברם הכא לא' ימיש עמוד "הענן. ד״א 'תלמיד מלביש את הרב' ברם הכא "ואלבישך רקמה.■■ ה״א הרב ישן ותלמיד עומד על'גביו ברם הכא י הנה לא ינום ולא יישן* שומר ישראל שם בשלח רכו ד״א אדם כועס ’בתוך ביתו אינו נותן עיניו אלא בקטן■ אבל אלו" לא נתנו 'עינם אלא'בגדול שם שםרסבימכאןיאתה' למד ד״& “ שיהא אדם* הם *על היפה שם פקודי תכב השמים ד״א היא! שם האזי״נו חתקטב 'י¥' בו' באדם ד״א ומקרא בלבד מוסרין ‘לוי מלאך אחד-לשמריו קרא‘ אדם ■^רה'•• נביאים :'וכתובים^מוסד-ים!^ לו ^ ב^••• מלאכים. !"אבל,
282:	דרך ארץ 1 דרכי האמורי
קרא אדם תנו״כ ושנה משנה ומדרש הלכות ואגדות. הקב״ה משמרר בעצמו שם שטואלכ׳קגב שיר השירים אמר תחלה ואח״ב משלו ואח״כ קהלת ומייתי לה ר״י מד״א כשאדם נער אומר מיני זמר הגדול אומר־ מיני משל הזקין אומר דברי הבל ם • שם מלכים א׳ ק?ט למדה תורה ד״א־ שיהא מקרה בארזים־ שאין מתונים ויעשה מרטים של ברותים שם שה״ש• תתקפה ואפילו אין■ בידו של אדם אלא ד״א ומקרא בלבד שכרו מונח; לפני ■ ובלבד ־ שיהא שמור מן העבירה תדכ״א רבה ב וכן ישא אדם בת־ ת״ה אפילו אם לקחה בלא דמים ומנין תדע לך ? צא ולמד מד״א שם־ ה אמר הקב״ה לא נתתי לאלו את ארץ ישראל אלא כדי שיקראו וישנו ויעסקו בתורה כל ענין בזמנו וילמדו ד״א. אמר הקב״ה לא כך כתבתי בתורתי אע״פ שאין בהם בישראל ד״ת אלא ד״א בלבד יקוים. בהם הכתוב ורדפו מכם חמשה מאה שם יא ב׳ בני אדם אחד עמל בד״ת־ וא, עמל בד״א הרוצה לעמול בד״א נותנים לו שיעמול בד״א ועליר הכתוב אומר כי אדם לעמל יולד שם יב וג, בחזקת כשרין הן אחד מהן אלו עמי הארצות שיש בהן ד״א ושאר מצות ומרחיקין א״ע מן הגזל' שם יד בני יושבי בית ראשון אע*פ שהיו עובדי ע״ז היה בהן ד״א• היתר• בהן צדקה וגמ״ח שם שש ויבקש רחמים על העוסקים עם הצבור שיעסקו עמהם לשם שמים שמשלם להם הקב״ה שכר בעוה״ז והקרן קיימת לעוה״ב וכן להעוסקים בד״א באמונה שש יו לאמור לאסורים צאו אלו עמי הארץ שיש בהם ד״א ושאר מצות ומחזיקין את ידי ת״ח שם כד צא ולמד מד״א כלום אדם בונה בית אלא על מנת להכניס בו פירות טובים וכלים נאים ולהדליק בו נרות אף כך בנ״א מתוך דרכיהם המה נדונים ודנין אותן מתוך שהם עברו על׳ד״ת ועל ד״א תד״א זוטא ג ד׳ מדות בד״א יש שנושאין אשה לשם זנות. לשם גדולה. לשם ממון. לשם. שמים שם שם ובמה הקי״ה קונה את האדם ? ומתוך ד״א שם טז ברוך המקום ברוך הוא שנתן תורה לישראל שילמדו ממנה ד״א שם ש» ואת ענינו זו פרישות ד״א הגדה ש״פ. ע״ע ע׳ אכילה ושתיה, דרך׳ מדות, מנהג, נמום.
דרכי ןןאבןןךי צריכין למיחש למה דברייתא חששין איסר דל* למיתן בר נש פריטין גו פומא ותבשילא תותי ערם* פיתא תחת שחיו מיצא סכינא גו פוגלא סכינא גו אתרוגא ידוש• תרומות ח יוצאין (בשבת) בביצת החרגול וכשן שועל ובמסמר מן הצלוב משום רפוארי
283
דרבי האמורי
דברי ר״מ ־וחכמים אוסרין אף בחול משום דרכי האמורי שבת סז, כל דבר •שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי שם שם שם האומר גד :גדי וסנוק לא אשכי ובושכי יש בו משום דרכי האמורי, האומר לעורב •.צרח ולעורבתא שריקי והחזירי לי זנבך לטובה. האומר שהטו תרנגול זה שקרא ערבית ותרנגולת שקרתה גברית, אשתה ואותיר אשתה ואותיר. המבקעת בצים בכותל והטח בפני האפרוחיס. והמגיס בפני אפרוחים. המרקדת והמונה שבעים ואחד אפרוחים בשביל שלא ימותו. המרקדת לכותח והמשתקת ;לעדשים והמצוורת לגריסין. המשתנת בפני קדירתה בשביל שתתבשל •מהרה יש בו משום דרכי האמורי אבל נותנין קיסם של תות ושברי זכוכית ■בקדירה בשביל שתתבשל מהרה שש שם: לא תלמד לעשות אבל אתה ?ומד להבין ולהורות שם ער.. אלו דברים מדרכי האמורי המספר קומי !והעושה בלורית והמגבה לגרגין והמגררת בנה בין המתים והקושר מטוטלת •על ירכו וחוט אדום על אצבעו והמונה ומשליך צרורות לים או לנהר. :המספק והמטפח והמרקד לשלהבת, נפלה פת ממנו אמר החזירו לי שלא מאבד ברכתי. הניחו נר על הארץ שיצטערו המתים אל תניחו נר על הארץ שלא יצטערו המתים. נפלו ממנו ניצוצות ואמר אורחין לנו היום. יהיה מתחיל במלאכה ואמר יבא פלוני שידיו קלות ויתחיל בה יבא זה שרגליו קלות ויעבור לפנינו. האומר בחבית או בעסה יבא פלוני שידיו -מבורכות ויתחיל בה. הפוקק את החלון בסירה והקושר ברזל בכרעי המטה של חיה והעורך לפניה שולחן הרי זה מדרכי האמורי אבל פוקקין את החלון בגלופרין או בעמיר ונותנין לפניה ספל של מים וקושרין לה תרנגולת ולא מדרכי האמורי. האומר אכול תמרה חזרת זו שתהא זוכרני נה אל תאכילני פני ברקים תישן בארונו של מת שחראנו בלילה אל תישן ■בארונו של מת שלא תראנו בלילה הפוך את חלוקך שתהא חולם חלומות שובות הרי זה מדרכי האמורי. אל תשב על המחרישה שלא תכבד עלינו שלאכה אל תשב על המחרישה שלא תשבר ה״ז מדרכי האמורי. האומ. ^? תפשל ידך לאחורך. החוסם אור בכותל ואמר חדא ה״ז מדרכי האמורי אם מפני ניצוצות ה*ז מותר, השופך מים לרשות הרבים ואמך חדא ה׳ז ׳מדרכי האמורי אם מפני עוברין ושבין דר ז מותר. הזורק ברזל לבין הקברות ואמר חדא ה״ז מדרכי האמורי. אם מפני חרשין ה״ז מותר. הגותן שקל של אוד וברזל תחת ראשו ה״ז מדרכי האמורי. המשחקת לעדשים והמצננת לאורז והמטפחת לנר. נחש ע״ג מטה ואמר עני הוא וסופו
דרכי האמורי
284
להעשיר עוברה היא יולדת זכר	בתולה היא נשאת לאדם גדול ה*ז
מדרכי האמורי.; הכוברת אפרוחים בכברה והנותנת ברזל בין האפרוחים ה״ז מדרכי האמורי אם מפני הרעמים ואם מפני הברק ה״ז מותר תוספתא שבת « האומר ימיא ומציא. האומר דגן קררן. האומר דני דני ה״ז מדרכי האמורי. .השואל במקלו ואומר אם אלך ואם לא אלך. ד,אומר מרפא-האומר; יחיד . ונותר. האומר אשתה ואותיר ה״ז מדרכי האמורי שתי והותירו לא מדרכי האמורי חמרא לחייכון לא מדרכי האמורי. האומר לאו לאו ה״ז מדרכי האמורי. הקושר חוט ע״ג אדום אינו מדרכי האמורי-אל .תעבור שלא תפסוק אהבתנו ה״ז מדרכי האמורי ואם מפני כבוד ה״י מותר. ־. סוקרין את האילן בסיקרא וטדענין. ארתו באבנים ואין חוששין לא משום * שביעית ולא משום דרכי האמורי. . ממשיכין יין ושמן בצנורות לפני חתנים ולפני כלות ולא מדרכי האמורי. שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי. עוקרים על המלכים ולא משום דרכי האמורי. מבעיתין לעוות ולפוקת ולא מדרכי האמורי. אלו דברים המותרין היה מתחיל במלאכה נותן שבת והודאה לפני המקום בחבית או בעיסה מתפלל הוא שתכנס בהן ברכת שם שם ח המספר קומי ה״ז מדרכי האמורי כ״ק פג. מקרעין על המת ולא .מדרכי . האמורי. שם צא: אף אני יודע שמיתה■ מנוולת היא (בסייף> אבל מה אעשה שהרי אמרה תורה ובחוקותיהם לא תלכו סנהדרין נב: מנחש זה האומר . פתו נפלה מפיו מקלו נפלה •מידו בנו קורא לו מאחריו עורב קורא לו צבי הפסיקו בדרך נחש מימינו ושועל משמאלו אל תתחיל בי שחרירת הוא ר״ח הוא מוצאי שבת שש סה: האי מאן דבעי לידע אי מסיק שתיה אי לא ניתלי שרגא בי׳ יומי דבין ר״ה ליוהכ״פ בביתא דלא נשיב זיקא אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה ומאן דבעי למיעבד בעיסקא ובעי למידע אי מצלח אי לא מצלח לירבי תרנגולת אין שמון ושפר מצלח. האי מאן דבעי למיפק לאורחא ובעי למידע אי חזר -ואתי לביתיה אי לא ניקום בביתא דחבריה אי חזי בבואה דבבואה לידע דהדר ואתי לביתא הן-מת יכ. ובשוק לא יעשך, כן (לשחןט ןלהןר ך. הדם• לגומא) משום שנאמר ובחוקותיהם לא..תלכו חזרין ם»: ואין קובדין אותה {מבכרת שהפילה שליא) בפרשות לדרכים ואין תולין אותה באילן מפני דרכי האמורי -שם ?1. כל דבר שיש בו רפואה אין בו משום דרכי האמורי אין בו רפואה יש בו משום דרכי- האמורי שש שם: אין לך בכרכים רע כסדום כשאדם רע קורין אותו סדומי ואין לך בעממין קשה מאמורי כשאדם
285
דרכי האמורי 1 דרעד.
קשה קורין אותו אמורי ב״ר מא כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו אני ה׳ אלה״כם למה אני ה׳ כתוב ב׳ פעמ ם ? אני הוא שפרעתי מדור המבול ומסדום וממצרים אני עתיד ליפרע ממי שהוא עושה כמעשיהבם גיק׳ר בג ובחקותיהם לא תלכו שלא תלכו בנימוסות שלהם. ר״מ אומר אלו דרכי האמורי ם6רא אחרי מות יח ג סותרים שערות של כלות ומגלים פניהן של חתנים ונותנים בריתו וקולמוסו בצירו ואין
חוששין משום דרכי האמורי עמחות ח. ע״ע ע׳ כשוף.
דרשך ין (דרישה, מדרש, דרשן) אגרא דפרקא רהטא. אגרא דכלת דוחקא ברכות ו: אתון דלא דרשיתון סמוכין קשיא לכו אנן
דררשינן סמוכין לא קשיא לן שם י. אמר ר״ה למקרא צריך לברך ולמדרש אין צריך לברך ור״א אמר למקרא ולמדרש צריך לברך שם יא: כל היכי דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה מדריש מסיפיה לרישיה שם ס. בשעת המכניסין פזד בשעת המפזרים כנס ואם ראית דור שהתורה חביבה עליו פזר ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנם שם סג. כשנכוסו אבותינו לכרם ביבנה. פתחו כולם בכבוד אכסניא וררשו פתח ר״י ראש המדברים בכל מקום בכבוד תורה ודרש ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה והלא דברים קו״ח ומה ארון ה׳ שלא היה מרוחק אלא י״ב מיל אמרה תורה והיה כל מבקש ה׳ יצא אל אהל מועד תלמידי חכמים שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה על אחרת כו״כ שם שם: בשעה שאתה רואה תורה חביבה על ישראל והכל .שמחין בה הוי את מפזר ובשעה שאתה רואה תורה שכוחה מישראל י אין הכל משגיחין עליה הרי את מכנם תוספתא ברכות ו לקרוא את יודע לדרוש אין את יודע יהש' כרבות ב ג דברים הנדרשין מן הכתב ירוש׳ פאת ב כי הא דיתיב ר״ג וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום. עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום. עתידה א״י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת. ליגלג עליי אותו תלמיד שבת י: דההוא בר גליל דאמרו ליה קום דרוש לנר במעשה מרכבה א״ ל >.דרוש לכו כדדרש ר״נ לחבריה שם ם: מאי דרש ? דכתיב ויגד משה דברים	שמושכין לבו של	אדם כאגדה שם פז. דרש
ההיא גלילאה עליה	דר״ח	בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם	תלןתאי
ע״י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי שם פח. כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו יר.־ש׳ שבת א מלבד שיש לדרוש .על כל	קוץ וקוץ תילי תילים של	הלכות עירוכין בא:	שמעון
העמסוני היה דורש	בל	אתים שבתורה כיון	שהגיע לאת ה׳	אלהיך
דרשה
286
תירא פירש א״ל תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן ? א״ל כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה עד שבא ר״ע ודרש את ה׳ אלהיך תירא לרבות ת״ח פשה-ם כב: אמרו עליו על ריב״ז שהיה יושב בצילו של היכל ודורש כל היום כולו שם כו. דורשי חמורות היו אומרים ענה פשול היה שם נד. בין אצל לאצל טעינו. ארבע מאה גמלי דדרשה שם סב: תמהני על שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהן חכמים גדולים ודרשנין גדולים שם ע: לכן אחלק לו זה ר״ע שהתקין מדרש הלכות ואגדות שקדים ח. וכי כל דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש היה אומר כך אמר משה ? אלא יהושע יושב ודורש ויודעין הכל שהתורה של משה היא אף אתה אליעזר יושב ודורש והכל יודעין שהתורה שלך היא יתש׳ •מקלים ב ה בדורשי! תחילות קא מיפלגי מר סבר דורשין תחילות ומ״ם אין דורשין תחילות ס. כה ו: חכימיא וספריא ורישיה עמא ודרשיא אמרו •מם לח: קרא אשכח ודרש •מם נא: מעשה בר״א שהיה יושב ודורש כל היום כולו בהלכות יו״ט יצתה כת ראשונה אמר הללו בעלי פטסין (חביות גדולות) כת שנייה אמר הללו בעלי חביות כת ג׳ אמר הללו בעלי כדין כיצה טו: יהא רעוא דכל כי הני מילי ’מעליותא תדרשון משמאי ששיכח. כי סליק ר׳ אבא אמר יהא רעוא דאימא מלתא דתתקבל שם לח. אמר ר״ש ד, זדברים היה ר״ע דורש ואני אין דורש ־כמותו ד״ר. יח• יעקב אבינו לא מת. א״ל מקרא אני דורש תענית יה: בני סימוניא אמרו לר״ג תן לנו בר נש דריש ודאין חזן וס.פר ,ידוש׳ תענית ב משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בצנינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת	בעצרת מגילה	ד. אלא	מעתה	ושני	חיי	עמרם	ל״ז ומאת שנה מאי
דרשת	ביה ? שאני	הכא דקרא יתירא	הוא.	שמע	מינה	לדרשה	שם יא•
רשב״פ כי הוה פתח בדברי הימים אמר הכי כל דבריך אחד הם ואנו יודעין	לדורשן שם	ע כל	האומר	דבר	בשם	אומרו מביא	גאולה	’לעולם
שסטו.	זאת אומרת	שמגילת	אסתר	ניתנה להידרש.	מגילה	שמסר	שמואל
לדוד ניתנה להידרש יתש׳ מגילה א מעשה בריב״ב וראב״ח שהלכו להקביל פני ר״י בפקיעין א״ל מה חידוש היה בבית המדרש היום ? שבת של מי היתד. ? שבת של ראב״א היתה ובמה היתה הגדה היום ? א״ל בפרשת הקהל ומה דרש בת ? הקהל את העם האנשים והישים והטף אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע טף למה באין ? כדי ליתן שכר למביאיהן 'חגיגה נ אין דורשין בעריות ,.בג׳ ולא ־ במעשה בראשית ־בבי
:287
דרשה..
ולא במרכבה ביחיד שם יא: אתה ששימשת את נחום. איש גם זו י כ״ב שנה שהיה דורש כל אתין שבתורה את• השמים ואת הארץ מה היה דורש בהן ? שם יג. יש .גאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש ואתה (ר״א בן ערף נאה דורש ונאה מקיים שם יד:.ואתה <בן עזאק נאה דורש ואין נאה מקיים יבמות סג: א״ל ר״י לר״ל ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כמשה	מפי הגבורה שם עב:	הוה ליה לר״א	למדרש ביה
מרגגיתא ודרש ביה	חספא	שם צד.	הם דרשו מדרש כתובים אנו לא.
נדרש מדרש תורה ?	שם קיו. גא ן	דברים	כשהן יוצא*ן	מפי עושיהן
תוספתא יבמות ח דרש	ראב״א לפגי	חכמים	בכרם ביביה	הבנים יירשו
והבנות יזונו •כתובות מם. כגון ר״ה הוה דרש בתליסר אמוראי כי הוו קיימי רב־ ן •ממזיבתא דר״ה ונפצי גלימייהו. הוה סליק אבקא וכסי ליה ליומא שם קו. ר״א דריש אתים ורבנן לא דרשי אתים נזיר סי. א״ל ר״ג. לחכמים סופרים הניחו . לי ואררשנה כמין חומר סוטה טו. ר״י הוא דדריש כללי ופרטי. ר״ע הוא דדריש ריבויי ומיעוטי שם טז.• דרשיה רמב׳יי להאי קרא כי .סיני ואילמלא דרשוה דואג ואחיתופל הכי לא רדפו בתר דוד שם כא. בו ביום דרש ריב״ה לא עבד איוב. את הקב״ה אלא מאהבה. אמר ר״י מי יגלה עפר מעיניך ריב״ז שהיית דורש כל ימיך שלא עבד •א וב את המקום אלא מיראה! שם בז: ר״א דרש באגדתא רחב״א דרש בשמעתא שבקוה כולי עלמא לרחב״א ואזול לגביה דר״א ■חלש דעתיה א״ל אמשל לך משל למה״ד ׳ לב׳ •בגיא אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר מיני סידקית על מי קופצין ' לא על זה שמוכר ־ מיני סידקית ? שש ט. "-אחר ובנית ביתך דרוש וקבל שכר שם מד. משמת בן זימא בטלו הדרשנים שם מט. הכן בחוץ מלאכתך זה מדרש ועתדה בשדה לך־ אלו הלכות ז.ח • ובנית ביתך אלו אגדות תוספתא סוטה ז דרשה משמיה דרבי ולא קלסוה משמיה דרבים. וקלסוה גיטין כ. מכדי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא ואיכא למידרשינהו לחומרא מאי חזית דדרשינהו לקולא נידרשינהו •לחומרא? הירןשין ב. בהני ג׳ מילי נחתי בעלי בתים מנכסיהון. ידקבעי סעורתייהו בשבתא בעידן ביה מדרשא שם לח: ריב״ז היה דורש את המקרא הזה במין חומר שסבב: בשעה שאמר הקב״ה אנכי ולא יהיה לך אמרו אוה״ע לכבוד עצמו הוא דורש שם יא. אילמלי דרשיה אחר להאי קרא כר״י בר ברתיה לא חטא שש לט: איזו היא משנה? ר״מ אומר הלכות ר״י אומר מדרש מאי תורה ? ;מדרש תורה שם מט. מי איכא ־ דדריש
דרעה
288׳
מילתא כי האי בדוכתא דשכיחי גיורי ? שם עג. דורשי רשומות אמרו אין מי^ אלא תורה ג״ק פב. רך וטוב מאי וטוב? ש״מ לדרשה כ״ם פו: ר״י היה דורש לשון הדיוט שם קד: ר״ח בר ווא בציפורי חמא כל עמא פריי (רצים) א״ל ר״ח לר, חייא למה כולי עלמא פריי? א״ל ר, יוחנן דריש בי מדרשא דרבי בנייה ועל עלמא פריי משמעיגיה ירוש׳ ב״ם ג אתא לקמיה דר’י א״ל דרוש רבי לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי כ״ב עה. איידו דאתיא ליה מדרשא חביבא ליה שם קח: קא סבר גורפין ומוסיפין ודורשין ״®ם קיא: אלא סרס המקרא ודרשהו שם ק ט: בנות צלפחד חכמניות הן דרשניות הן שם שם שם עתיר פ.ימבי זה הוא בעל הגדות שם קמה: אמר קרא לשכנו תדרשו ובאת שמה כל דרישה שאתה דורש לא יהא אלא בשכנו של מקום סנהדרין יא: מאי קשר רשעים ? שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא חזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא שם כו. זה ספר תולדות אדם מלמד שהראהו הקכ״ה דור דור ודורשיו שם לח: כי הוה דריש ר״מ בפירקיה הוה דריש תילתא שמעתא תילתא אגדתא תילתא מתלי שם ישם ש□ שהיו דורשין אכין. ורקין והוא געמשא) לא דרש שש מט. אלא דרוש וקבל שכר שם בא: וכי מפני שאתה 'דורש בת ובת נוציא זו לשריפה ? *שש שם שם האי קרא מאן דדריש ליה מרישיה לסיפיה פדר ש ומסיפיה לרישיח מדריש. דרש עובר גלילאי י״ג ווין נאמרו ביין שש ע. בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתבה? דרוש וקבל שכר שש. עא. לא כרבותינו שהיו דורשין עד עידן עידגין ופליג עידן ולא :ר״ש שהיה דורש והאכלתם לחם דמעה ולא כר״ע שהיה דורש עוד אחת־ מעט היא אלא מלכות ראשון ע׳ שנה שש צז: זה מנשה בן חזקי• שהיה יושב ודורש .בהגדות של דופי ישם צט .• מקרא אני דורש שש קא. ר" אבהו הוה רגול דהוה קא דריש בג׳ מלכים חלש קביל עליה דלא דריש כיון דאיתפח הדר קא דריש אמרי ל* קבילת עלך דלא דרשת בהו 4שש קב. בכולה לא תפיש למדרש לבר מבלעם הרשע דכמה דמשכחת ביי• דרוש ביה שם קו: א״ל הקב״ה לדואג הרשע מה לך לספר חוקי כשאתה• תבא לפרשת מרצחים ׳ ופרשת מספרי לשון הרע מה אתה דורש בהם ? עם שם: ־באותה* שעה היה ־אלישע יושב ודורש בשמונה 'שרצים שם קז: דרש ר׳ יוסי בציפורי אחתרין ההוא לילא ג׳ מאה מחתרתא' בציפורי אתו וקא מצערי ליה שם קט. ר״י ששימש את רנבה״ק • שהיה דורש את כל התורת כולה בגלל ופרט איהו- נמי דורש בכלל ופרט ר״ע ששימש את נחום אי׳*
289
דרשה
*ם זו שהיה דורש את כל תורה כולה בריבה ומיעט איהו נמי דורש ■ריבה ומיעט שבועות כו. מעיקרא מאי דרוש ולבסוף מאי דרוש ן מעיקרא ־דרוש נסעה ונלכה ע״ז ד.: ולא המדרש הוא העקר אלא המעשה אבות א מקרא נדרש לם.יו ולאחריו מנחות יט. א״ל והקב״ה למשה) אדם אחד יש שעתיד ?היות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל PF וקוץ תילי תילין של הלכות שם כט: פרשה זו אליהו עתיד * לדרשה "שש מה. אמר ר*י משום ראב״ש בכל מקום שאתה מוצא דבריו של ר״א •יבנו ־ של ריה״ג בהגדה עשה אזניך כאפרכסת חולין פט. כי דריש להו רב ׳להני קראי באגדתא כוותך דריש להו שם צב. דורשי חמורות היו אומרים ־הזרוע ‘ כנגד היד שם קלי: כל היכא דאיכא למדרש דרשינן בכורות ו: ־דרשינהו ר״נ להני קראי כסיני ערכין ל: דהא ר" י ור״ל בעייני בסיפרא ־דאגדתא בשבתא	ודרשי הכי	עת לעשות לה׳	הפרו	תורתך	אמרי מוטב
!תיעקר תורה ואל	תשתכח תורה מישראל	חמורה	יד: החוקים	אלו המדרשות
עריתות■ יג: תאלמנה ’ שפתי שקר הדוברות על צדיק חי העולמים עתק ־שהעתיק בבריותיו בגאוה אתמהה בשביל להתגאות ולומר אני דורש ובמעשה בראשית	ב״ר א יש מן	הדרשנים	שהן	דורשין	כגון	בן עזאי ובן
זימא נעשה קולו	של הקב״ה	מיטטרון	למשה	שם ה	דרש	ר״י בן פדייה
׳מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון שלא יכולת לעמוד בציוויך אפילו שעה אחת והרי בניך ממתינים לערלה ג׳ שנים ן אמר ר״ה כד שמע בר קפרא כן אמר יפה דרשת בן אחותי ן שם כא כל דבור ודבור שהיה זזקב״ה אומר למשה היה אומרו ב׳ פעמים בלבו ואח״ב היה אומר ׳למשה שם כד דרש בן עזאי כל מי שהוא מבטל פו״ר מעלה עליו הכתוב ׳כאלו שופך דמים. א*ל ראב״ע נאים דברים היוצאים מפי עושיהן אתה ■p עזאי גאה דורש ולא נאה מקיים ? שש לד■ דרש ר״ע מעשה דור המבול בגנזק של מדי ולא בכו וכיון שהזכיר להם מעשה איוב מיד בכו שם לג זה המדרש עלה בידינו מן הגולה שש מב ר״ע היה יושב ודורש והצבור מתנמנם בקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ימאה	מדינה ן שם נח בשעה שהיה אדם אומר דבר מתוקן לפני	ר״ט
היה	אומר כפתור ופרח	ובשעה שהיה אומר דבר של	בטלה	היה
אומר	לא ירד בני עמכם שם צא וידגו לרוב מה	דגים הללו גדלין
במים כיון שיורדה טפה אחת מלמעלה מקבלין אותה בצמאון כמו שלא מעמו	טעם •מים מימיהן כך	הן ישראל גדלין במים	בתורה כיון	ש!.ן
דושה
290
שומעין דבר חדש מן התורה הן מקבלין אותו בצמאון כמו שלא טעמו דבר תורה מימיהן שם צו כשם שהדורש יושב ודורש והאמורא אומר לפניו כך אתה תדבר את כל אשר אצוך שט״ר ח דרושים לכל חפציהם כשהוא רוצה הוא קוראה לשון נקבה וכשהוא רוצה הוא קורא לשון זכר ^t לח אז ראה ויספרה צריך אדם להיות נוטל ’ משל לומר פרקו אר אגדתו או מדרשו בשעה שהוא מבקש לאמרם בצבור לא יאמר הואיל' שאני יורע בפה כשאכנס לדרוש אני אומר אמר ר״א מן האלהים .אתד-למד כשבקש לומר תורה לישראל אמרה ד׳ פעמים בינו לבין עצמו עד שלא אמרם לישראל שנאמר אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ואח״ב ויאמר לאדם. אמרי רבנן רימת פ״א בא לפני ר״ע אמר לו עמוד .וקראי בתורה א״ל לא עברתי על הפרשה ושבחוהו חכמים שם מ זו שיטת אבא הדורש שם טכ - רחק ממקומך ב׳ ג׳ מושבות ושב עד שיאמרו לך עלה •ןאל תעלה שיאמרו לך רד מוטב שיאמרו לך עלה עלה ולא יאמרו לך רד רד ויק״ר א ר’מ הוה יתיב ודרש בלילי שבתא הויה תמן חדא איתתא יציבא ושמעא ליה תתנא מדרשא אמתינת עד דיחסל מדדרש אזלו-לביתה אשכחה בוצינא טפי א״ל בעלה אן הוית? א״ל אנא יתיבא ושמעו; קלי . דרושא א״ל כן וכן לא אעיילת להכא עד דאזלת ורוקת באנפי׳ דרושא שם ט ואת .שעיר החטאת דרוש דרש משת מהו דרוש דרש שתי דרישות ? שם יג מצינו תינוקות בימי דוד עד שלא טעמו טעם חט^ היו יודעין לדרוש את התורה מיט פנים טהור ו מ" ט פנים טמא שם כי ראבר״ש היה דירי קורא . עליו מי זאת ע.ילה מן המדבר. מכל אבקת רוכל מהו מכל אבקת רוכל ? אלא דהוה קריי ותניי . ופייטן ודורש שם ל היאך ימצא הדורש י. ידיו בין פקודיו לפקודיהם אם פקודיך למה פקודיהם ן בטד״ר ז כי זנתה .אמם הובישה הורתם שהן מבייעין דבריהם בפני עם הארץ כיצד ? החכם יושב ודורש בצבור לא תלוה ברביח-והוא מלוה ברבית אומר לא תגזול והוא גוזל אומר . לא תגנוב והוא גונב דב:ר ב מעשה ברבי שהיה דורש בבית המדרש הגדול וכשהיה מבקש ליכנם לדרוש היה • אומר ראו אם נתכנסו כל הקהל ומהיכן אתה לומד ? ממת! תורה שש ו אמר הקב״ה אם הטית אזניך לתורה כשתבא. לפתוח . בדברי תורה. הכל. משתתקים לפניך. ושומעים דבריך. ומהיכן אתה למד ן ממשיל רבינו שע״י .שהיטב אזנו לתורה בשעה שבא לפתוח בדברי תורה נשתתקי העליונים. והתחתונים והאזינו דבריו שם י ועל שכתיו יוסיף לקח מבון׳
29 i
דרשה
שהוא מוציא דברי תורה מלבו מ. סיף על לקחה של תורה שהש״ר א ללמדך שכל מי שאומר ז ב •י תורה ברבים זוכה שתשרה רוח הקדש עליו וממי אתה למד ? משלמה שע״י שאמר ד״ת ברבים זכה ששרתה עליו רוה״ק ואמר ג׳ ספרים שם שם רבי היה יושב ודורש ונתנמנם הצבור בקש לעוררן אמר ילדה אשה :אחת כמצרים ס׳ רבוא בכרס אחד שם שם בן עזאי היה יושב ודורש והאש סביבותיו *זלון ואמרון לר״ע. א״ל שמא בחדרי המרכבה היית עסוק ץ א״ל לאו אלא הייתי יושב ׳זהורז בדברי תורה ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים וה ו הדברים עמה ם כנת נתן
^= .״c א״ל ך ןייך מאיך ; אין ךןרשין שיר השירים לגנאי אלא לשבח ׳שלא נתן שה״ש אלא לשבחו של ישראל שם ב כך בשעה שהזקן - ושב ■ודורש הרבה גרים מתג ירין באותה ש^ה כגו1 יתרי הא עמע יאת ׳כל מי שאומר דברי תורה ברבים ואינן ערבין לשומעיהן בסו✓ ת
ע״ג
נפה
נוח
לן שלא אמרן
מיוסדים
על אדני פז אלו
זו שצפה פרשיותיה מים ריח הורשנים
את יודע
עשיתי לי ברכות גערת חכם אלו שומע שיר כסילים אלו המתורגמנין שם ב בני מקרא שם עיר קטנה זה בית הכנסת ואנשים בה מעט מסכן וחכם זה הזקן החכם או החזן שבשעה אמן יהי שמו הגדול מבורך אפילו מוחל על כל עונותיו שם ו דברי חכמים
'של תורה שנדרשות לפניהן ולאחריהן ש
■רבה
■מאיש
אמר
אלו הדרשות קה׳ר א ט;ב לשמוע
׳מדרש אין את יודע! שש :זה ציבור. ומצא בה איש ־שהזקן יושב ודורש ועונין •שטר גזירות של מאה שנה
אחריו
הקב״ה
יש לו
-בנחת נשמעים אלו הדרשנים מועקת
מושל בכסילים .אלו המתורגמנין שם ..ם
לא נתנה התווה לךרןש אלא לאוכלי המן
שלא היה להם צורך לא למלאכה
זלא
לסחורה
הא כיצד ?
:איכל ושוחה ומהיכן ללבוש ולכסות הא
היה יושב ודורש ולא היה יודע מהיכן היה לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי
זזמן
ושניים
להם אוכלי תרומה חנחוטא
■גן תורה לא תהא רוחך גסה לומר דבר
בשלח כ למדך התורה שאם תהיה לפני הצבור עד שתפשוט־ אותה
בינך ובין עצמך ב׳ ג׳ פעמים שם יתרו טו
-•משפטים כ ל״ב מדות שהתורה נדרשת
•חביבה לפני המקום מעולות לפי שאם
בהן אדם
ואין דורשין תחילות מכילתא ספרא פתיחת א ותלמוד תורה 1 למד תורה יודע דעתו של
•מקום מכאן לחכם שיושב ודורש
הלב ודם לגבי מזבח אמת דר״נ ד כל מי י 'לא טעם טעם של חכמה כל מי שיש בידו
בקהל שמעלה עליו הכתוב כאלו הקריב שיש בידו מררש־ ואין בידו הלכות.
הלכות ואין ־בידו מדרש לא טעם
טעם של יראת חטא שם־ כם דומה לספוג•
כיצד ? זה ת״ח עיושב. לפני
•חכמים ולמד מקרא ומשנה ומדרש הלכות ואגדות
שם ט הדא אגדתא כתוב
־292.	דרשה
בה הכותבה אין • לו חלק לעוה״ב והדורשה מתברך םופ-ים טז אמרו עליר על ריב״ז שלא הניח פרשה אחת מן התורה ..שלא למדה ולמד במקרזג ותרגום מדרש הלכות ואגדות ומשלות שם שם ח נתקבצו קהל גדול לקבור את בנו של ר״ע א״ל הוציאו לי ספסל לבית הקברות ישב ודרש ואמר אחינו ישראל שמעו י לא שאני חכם ויש כאן חכמים ממני לא שאני עשיר ויש עשירים ממני שמחות * בל״ב מדות האגדה נדרשת ילקוט בראשית •כ רבותינו בעלי אגדה אומרים מתחלת. דתורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת בלבד אמר הקב״ה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ולכנוס■ בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר כדי שיהא•
׳ שמי הנדול מתקלס בין בני	שם ויקהל חח	מי	מנה	עפר	יעקב	מי יכול	למנות.
שכרן של בחורי ׳ישראל. וכן	לובש בגדים	של	שבת	ושל.	מועד	ונכנס ומתאבק
בעפר לגמוע לזקן ולשמוע	דברי תורה	שם בלק	תששו	משל	לחכם	שהית
.׳ושב בבהכמם ועוסק בצרכי צבור ולא	היו	החברים מביטים	בו כיון	שנכנס
לדרוש ודורש כענין התחילו מקלסין אותו ואומרים לו ודאי זו- תורה ואלר דברים. משל לע״ה שלמדוהו ד״ת הלכה מדרש משלמד את הכל נעשה חכם. ^ם דבויים תשצז ארץ אשר ה, אלהיך דורש אותה וכי אותה בלבד הוא דורש? •כביכול אין דורש אלא אותה ובשביל דרישה שדורשה דורש כל הארצות עמה שש עקב תחם יערף כמטר. כך דברי תורה כלן אחת ויש בה מקרא ומשנת ומדרש והלכות ואגדות *ש האזינו תחקטב אין לך פרשה שאין בה תחיית המתים אלא שאין בנו כח לדרוש שם שם שם ילמדנו רבינו אדם מישראל שקרא לו חחזן לעמוד לקרות בתורה או לעבור לפני התיבה ולא התקין עצמו מהו שיהא מותר לעמוד ולקרות ? כך שנו רבותינו אסור לקרות למה ?: שלא יקרא ויתבייש בצבור שם שמואל ב׳ קמו עודד הקב״ה להיות יושב ב ן עדן ודורש וכל הצדיקים יושבים לפניו. והקב״ה יושב ודורש תורת חדשה שעתיד. ליתן ע״י משיח שם־ישעי׳תכט ציון היא דורש אין לה מכלל. דבעי דרישה שש. ירמי׳ שיב א״ל יחזקאל רבש״ע ומה אהה מניחן ? אין אתה נדרש לים אפילו בזכות התורה ? א״ל בזכות התורה אני נדרש להב ש. יחזקאל שנח קחו עמכם קראים טובים דרשנים טובים כגון לוי בר סיסי וחברי!• שש הושע תקלג ובקצה תבל אלו ההגדות שמקדשין שמו של הקב״ת שש תחלים תרעב וכבר הי׳ ר״י ור״ט והזקנים יושבים והיה ר״א המורעי־ י, שב לפניהם א״ל ר״א ס׳ אמה היה גבהו של מן שהיה יורד לישראל א״ד
.293
דרשה 1 דת
מודעי עד מתי אתה .מתמיה עלינו? ׳צם שם תתיט ברחובות תתן. קולה אלך ת’ח שיושבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ומשמיעים את קולם בדברי תורה שש משלי-"תקיא באותה שעה כששומעין הגדה מפי חכם ואח״כ עונין אמן יהא שמיה רבא מברך באותה שעה הקב״ה שמח ואמר למלאכי השרת בואו וראו עם• שיצרתי לי כמה הם משבחין אותי י שש שש תתקנא דרש ר״ם לפי שהוא־ יחיד בעולמו ואין מי שימחה בידו כל מה שהוא מבקש הוא עושה א״ל־ י״ע דייך פפויס י אין דורשין כן אלא הכל עושין בדין שש איוב תתקח כל׳ מקום שנאמר אין לה היה לה. ציון היא דורש אין לה והיה לה שם איכה. תתרח ■ בנוהג שבעולם אומנים נכנסים לעיר אומרים מהו אומנותם ופעמים! שאינם צריכים לומר שמתוך כליהם נכרת אומנותם אבל חכם שנכנס לעיר־. מי מודיע חכמתו ? פיו שנכנס לבית המדרש ודורש שם שיר השירים תתק׳כד־ חפצת כתורה שנכתבה בנוראות שנתנה בימין את עתיד שתהא יושב. •ודורש ומורה הוראות שרט תהלים א בשעה שחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עונותיהן של ישראל ולא עוד אלא שבשעה שהן עונין אמן יש״ר־ אפילו אם נחתם גזר דינם אני מוחל להם שם משלי י כל אדם ששופך תחנתו לפני הקב״ה נותן לו מענה לשון שם שם טו אל ילמוד אדם תורה. .ברבים אלא א״ב קרא תורה נביאים וכתובים ושנה משנה ומדרש תנא דב״א ■-בה יג אבל אם קרא אדם תורה ונביאים וכתובים. ושנה משנה ומדרש הלכות.
ואגדות זו מדה שלימה שש יח. ע״ע ע׳ אגדה, מקרא ומשנה, תורה.
ךןן בו (בפסח) המרת דת פוסלת ואין המרת דת פוסלת בתרומה שפתים צו..
מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה מרכה גו: והשתיה כדת כדת של תורה מה דת של תורה אכילה מרובה משתייה מגילה יב. ורתיהם שונות. מכל עם דלא •אכלי מינן ולא נסבי מינן ולא מנסבי לן שם יג: ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית ואיזו היא דת משה ? מאכילתו שאינו מעושר ומשמשתו נדה, ואיזוהי דת יהודית ף יוצאה וראשה פרועה כחוכות עב. הדירה שתהא מטעמת תבשילה לכל אדם, יוציא ויתן כתובה מפני שלא נהג עמה כדת משה וישראל תוספתא בחובות ז כל עוברי דרך עשאוני כעוברי על דת סנהדרין קד: שלח לשאר האומות וא״ל המקבלים אתם את התורה ? א״ל אין אנו יכולין להניח דת אבותינו פרקי דר״א מא אמרו לפניו רבע״ע־ אין בניך מתקטבגין לא על שיאבדו ע״ז ולא על ששפכו דמים אלא על שהם. משמרים את דתך א׳ל הקב״ה לא שבקית ולא אשבוק ן ילקוט אסתר התרנד_
ע״ע ע׳ אמונה, שמד.•